חומר רקע
30.4.23
'לכב
'כב
שר הפנים
מנכ"ל רשות האוכל
ו סין
יו"ר ועדת הגירה ועובדים זרים
חה"כ מ שה ארבל
מר אייל סיסו
חה"כ אלי
הו
רביבו
:בעניין
בעיית הסיעוד ופתרונה – אפריל
2023
,מכובדיי
כמשרד המייצג קשישים ונכים סיעודיים רבים, הנני פונה אליכם ומציג בעיה הקיימת במצב החוקי היום
בישראל בכל הקשור להעסקת מטפלים סיעודיים, וגם את הדרך המוצעת
:לפתרונה. אודה לשקילת הסוגיה
רקע
כידוע, בתחום הסיעוד, קשישים ונכים ישראליים רבים נעזרים במטפלים זרים, וקיים קושי אינהרנטי לאתר מטפל
מתאים בשל הפרמטרים הרב
ים ה
מרכיבים התאמה שכזו
(חיים משותפים, אינטימיות, מנטליות, שפה, יכולות
)מקצועיות . הקושי גדל שבעתיים בשנים האחרונות כתוצאה מסגירת השמיים במשבר הקורונה, שהביאה מצידה
לחיבור בין מטופלים סיעודיים למטפלים זרים ותיקים (מעל63
)חודשים שנמצאו פנויים בארץ, ושהעסקתם דרשה
.בקשה חריגה לשר הפנים
לשר הפנים שיקול דעת רחב במתן אשרות בישראל עד לתושבות
'קבע (ראה סע4
לחוק הכניסה לישראל). מרבית
העובדים הזרים בישראל מוגבלים בעבודתם בארץ עד ל -
63
/חודשי עבודה (באשרות עבודה ב1
), מהטעם של "חשש
להשתקעות" (קיימת החרגה כללית בחוק במקרים של תרומה מיוחדת לחברה או לכלכלה). אין מגבלה על אשרות
שהייה אחרות (לדוגמא מסו/ג ארעי כללי א5
.)
'תיקון מס20
לחוק הכניסה לישראל, משנת2011
, ביסס את שיקול דעת השר ל אפשר העסקה אצל מטופלים
נזקקים למטפלים ותיקים
במקרים חריגים,
באמצעות ועדה הומניטרית לסיעוד
שהוקמה מכוח התיקון
. ואולם ,
ב-
18
20
6.
תוקן תיקון32
לחוק
'(סע3א(ב1
)) לחוק
, שלראשונ ה ובאופן תקדימי–
נטל משר הפנים את סמכויותיו
הרחבות שבחוק, וקבע שדווקא ביחס לאשרות עובדי סיעוד המטפלים בקשישים ונכים ישראליים–
מנוע השר לתת
אשרות,
.אלא בתנאים המצמצמים שנקבעו בתיקון
תיקון32
משנת2018
נועד ל
צמצם
השתקעות בלתי חוקית אבל בפועל–
:עשה בדיוק ההיפך כך בדוח נתוני זרים
" :של רשות האוכלוסין צוין במפורש משנת2018
ניתן לראות כי קיימת מגמת עליה עקבית במספר העובדים הלא
חוקיים בכל הענפים: בענף הסיעוד חל גידול של23%
במספר העובדים הלא חוקיים"...
', ראה עמ17
לדוח -
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_2021.pdf
הבעיה
,מנגד מצב חדש זה מאז2018, הביא לראשונה למצב שבו שר הפנים אינו מוסמך עוד לאשר העסקות חריגות
לנזקקים של מטפלים ותיקים ,
וכך נותרו קשישים ונכים ישראליים רבים ללא מענה חוקי, כשאין ביכולתם לאתר
מטפל חלופי מתאים בזמן שב אותה עת הם כבר מטופלים היטב ע"י המטפל הותיק
שבחרו בו , ושהפסקת עבודתו
אצלם תביא לדרדור והרעה במצבם.
.בעיה זו ראוי לפתור
המציאות מלמדת, כי נסיבות מגוונות הביאו את המטופל ומשפחתו לבחור מטפל ותיק שאשרתו הסתיימה –
הן
בשל מדיניות משרד הפנים שהתיר שהייתם של המטפ לים הסיעודיים בישראל מאז3.2020
,בשל משבר הקורונה
הן בשל תיווך מאולץ
של חברות סיעוד וכוח אדם, הן בשל חוסר ברירה וצורך מיידי בטיפול סיעודי זמין .
,אנו סבורים שלא ראוי שדווקא בתחום הסיעוד הנוגע לאוכלוסיה ישראלית מוחלשת ולרווחתם של קשישים
ונכים ישראליים, תישלל מהשר סמכותו החוקית לאשר אשרות חריגות. כפי שנאמר–
"סמכות לחוד ושיקול
דעת לחוד". ראוי שלשר הפנים
תהיה יכולת חוקית לבחון כל בקשה, גם אם יבחר לדחות
ה
בסופו של.יום
יצוין, כי בשנים2016
ו-
2018
,
,בשל בקשות רבות שהוגשו לוועדה ההומניטרית לסיעוד ,שר הפנים דאז אריה דרעי
כבר
אישר באופן גורף בקשות רבות
שעמדו בפני הועדה ההומניטרית, וכך הקל על סבלם של ישראלים רבים ובני
משפחותיהם , אלא שכ עת עמדת
משרד ה
פ נים היא כי תיקון32
ל
חוק
.מונע ממנו היעתרות דומה
שני תיקוני חקיקה (הוראות שעה) שחוקקו בשנים2021
,
2022
,
כדי לפתור
באופן זמני את הבעיה
כתוצאה ממשבר
הקורונה –
הועילו רק 'בחלק מהמקרים אך הותירו עדיין מטופלים רבים ללא מענה, ביניהם לדוגמא פרופ אביתר
נבו, מבכירי המדענים בישראל, מהאב ות המייסדים של אוניברסיטת חיפה, ומחלוצי מדע האבולוציה בישראל
,ובעולם, אב שכול, זוכה פרס ישראל וחוקר אקדמאי בעל שם עולמי אשר מצא עצמו בערוב ימיו בגיל94
ללא יכולת
לאתר מטפל שעונה על דרישות הסף , ועד שמצא מטפל אשר ניאות לקחת על עצמו את הטיפול הייחודי והמורכב
,במהלך המשבר בענף הסיעוד
.אין לכאורה ביכולת השר לאשר את העסקתו
ראה כתבה מיום
2.2.23
ב -
N12
-
https://did.li/7NaZH
דוגמא נוספת הינה גלעד פרידמן, ילד נכה קשה בעל188%
נכות, אוטיסט בעל תפקוד נמוך ביותר, מטופל מאז גיל
6
, אשר החל להעסיק את מטפלתו
הנוכחית
לאחר שנאלץ להישאר למעלה מחצי שנה ללא מטפל בעיצומו של משבר
,הסיעוד, וכאשר אימו אובחנה כסובלת ממחלת הסרטן. גם לגביו המצב החוקי ה נוכחי לכאורה לא מאפשר להסדיר
.את העסקתה חרף הפגיעה החמורה שבניתוק הקשר
ראה כתבה מיום7.3.23
במעריב–
986048
-
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article
מנתוני חופש המידע במשרד הפנים עולה, כי יש בארץ פער בין מחזיקי היתר סיעודי (כ-
78,000
נזקקים) לבין עובדי
( סיעוד חוקיים59,000), ובתווך מצויים כ-
13,000
.עובדי סיעוד לא חוקיים
,בנוסף לפי נתוני משרד הפנים, יש
העסקה בפועל של כ -
6000
עובדי סיעוד לא חוקיים ע"י בעלי היתרים – ש .ראוי לאפשר העסקתם באופן חוקי
יתר על כן, לפי הנתונים, ב-3
השנים האחרונות, נוספו לאוכלוסיית הנזקקים עוד5000
בעלי היתרים סיעודיים, אך
מנגד נוספו רק2000
מטפלים סיעודיים חוקיים, מתוכם כ-
1500
הוסדרו ע"י שתי הוראות השעה. קרי, הוראות
השעה סייעו אך לא מספיק, ובלעדיהן-
( המצב החוקי בכלל לא נותן מענה למצוקה500
עובדי סיעוד בלבד
עבור
5000
נזקקים .)
המסקנה–
.יש בעיה שמצריכה פתרון חוקי
הפתרון
אפשרות אחת היא תיקון החוק באופן שיקנה
.לשר שיקול דעת לשקול ולאשר בקשות
אפשרות שניה-
הח"מ סבור שקיימת דרך חוקית שאינה מחייבת תיקון חקיקה – ובה מוסמך
שר הפנים לאשר
העסקות חריגות:
/מתן אשרת א5
:בתנאים
/אמנם הארכת אשרת עבודה מסוג ב1
'כפופה להוראות סע3א לחוק ומוגבלת ל -
63
חודשים בלבד, אלא שכאמור
:השר מוסמך גם לתת אשרה אחרת'סע 3 (3) לחוק
'לצד סע6
(ה) לתקנות הכניסה לישראל מאפשר לשר מתן תושבות
/זמנית מסוג א5 שמאפשרת המשך שהייה בישראל מעבר ל-
63
.חודשים לצד זה , תקנה11
()(א4
) לתקנות מאפשרת
לשר לקבוע תנאים נלווי ם לאשרה, ואחד התנאים יכול להיות שתוקף האשרה מוגבל לתקופת העסקתו אצל אותו
/מעסיק (כפי שאשרת א5
.)הניתנת לבן זוג זר של ישראלי כפופה להמשך הקשר הזוגי ביניהם בלבד
נוהל הועדה הבינמשרדית למקרים הומניטריים
'הקיים במשרד הפנים (מס5.2.0022
) ,
קובע את המסלול להגשת
בק
שות הומניטריות כלליות (לאו דווקא בסיעוד) ו מאפשר לשר לתת אשרות במקרים הומניטר
י.ים מתאימים
" :מטרת הנוהל היא...לבחון בקשות למתן מעמד בישראל, מכוח חוק הכניסה לישראל התשי"ב-
1952
,
אשר אינן
עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה".
היות ושמירה ע ל רווחתו של מטופל סיעודי ישראלי היא בוודאי עניין הומניטארי, אין מניעה לפעול לדוגמא גם
.במסלול זה, או בכל דרך אחרת שהשר יקבע
,יאמר אדם, כי קיימת הוראת חוק ספציפית בענף הסיעוד כך שלא ניתן להשתמש בסעיף חקיקה כללי באותו עניין
אלא
שאין מדובר בהסדר שלילי ולא מדו
בר באותה אשרה( : קיומו של סעיף ספציפי3א(ב1
)) אינו מונע שימוש
'בסמכות השר לפי סע4
.
'סע3
א(ב1) לחוק עוסק ב"הארכת רישיון לישיבת ביקור...אשרת עובד זמני בענף הסיעוד"
, ואילו אנו מציעים ליתן
אשרה אחרת– רישיון לישיבת ארעי /, מסוג א5
,שאינה כפופה
'למגבלות סע3
א(ב1
.) לחוק
כך גם ניתן לאבחן כי
'כאשר אדם עומד בהוראות סע3א(ב1
) לחוק–
עניינו יובא לאישור מיידי בועדה ההומניטרית לסיעוד ודי בכך, ואם
אינו עומד בהוראות אלה–
עניינו ייבחן בדרך אחרת ע"י הועדה הבינמשרדית או ע"י מי שהשר הסמיך לכך, ואפשר
גם– באם
כך יוחלט-
.שתהיה עליו חובת הוכחה מוגברת לקיומם של טעמים מיוחדים
ביהמ"ש העליון כבר נתן על כך את הדעת, בקבעו לעניין מועד הגשת בקשות סיעודיות חריגות (שנקבע בחוק), כי
"
קביעת סדר מועדים קשיח שאינו מאפשר מענה מותאם לאילוצים וצרכים חריגים שנסיבות החיים מביאות
ע מן, פוגעת ביכולתו של שר הפנים להפעיל סמכותו באופן ראוי, וחוטאת לתכלית ההומניטרית המובהקת
שלשמה נחקק הסעיף "
(
ברמ6612/19
רשות הא
וכלוסין וההגירה נ' פלוני .)
ואם יטען הטוען כי מסלול זה עלול ל
ייצר הצפה של פניות מצד מטופלים, אזי מעבר לכך שמדובר יהיה
בפניות
" לגיטימיות שראוי לבחנן, כבר קבע ביהמ"ש העליון שם, כי איני סבור כי שיקול זה –
אשר מוגבל בשלב זה
לס פקולציה בדבר כמות הבקשות להארכת מועד שיופנו בעתיד לרשות–
ראוי שיקבל משקל מכריע במקרה ,דנן
נוכח ההיבט ההומניטרי המונח על הכף, שעל חשיבותו כבר עמדנו."...
לסיום יצוין, כי אפיק זה
זכה לאישור מפורש משר הפנים בעבר: ב פרוטוקול ועדת הכנסת מיום29.7.03
שדן
במפורש בסוגייה
הסיעודית , הבהיר שר הפנים דאז במפורש, שהוא הסכים לנוסחו המגביל של החוק בנוגע לענף
הסיעוד רק היות והוא מוסמך לפי סעיפי החוק האחרים לשנות את האשרות של אותם מטפלים ולו גם לרישיונות
ישיבה ארוכים יותר מסוג תושב
/זמני א5
(שאינן מוגבלות בזמן) כמענה במקרים קשים וחריגים כגון מניעת ניתוק
שבין קשיש למטפלו הסיעודי:
"לגבי אחרים צריך להשתמש בכלי של תושב ארעי. זה לא ב1 זה א5
. אני גם מוכן להצהיר את זה
.לפרוטוקול..
מקרים מיוחדים– נצטרך לטפל בהם במסגרת הסמכות לתת תושב ארעי .
..אני מצהיר
בזה–
הרי אחרת לא הייתי מסכים לסעיף–
,שבאותם מקרים מיוחדים שזה יכבול אותנו במיטת סדום
לא תהיה ברירה אלא להשתמש בכלי של תושב ארעי, שזה א5.
..
זה לא שולל מסמכות שר הפנים לתת
לו מעמד של תושב ארעי...באותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, שיסתבר שהתקופות ה ,נקובות האלה
חמש שנים ושבע וחצי שנים, מעוררות בעיות כבדות במיוחד, שר הפנים יוכל אז להשתמש בסמכות
שיש לו ממילא, לתת מעמד של תושב ארעי. באותם מקרים שמדובר...
נניח נכה מאוד קשה, שלנתק
את העובד הסיעודי ממנו יהיה קטסטרופה, אז שר הפנים ישתמש בכלי של תושב ארעי."
.לאור פריסת המצב העובדתי והמשפטי שלעיל, נודה להתייחסותכם
בברכה
תומר ורשה, עו"ד