חומר רקע
ט"ו אדר, תשפ"ג
8
,מרץ2023
,שלום רב
:הנדון התייחסות איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה לטיוטת הצעת ההחלטה
""חוק ההסדרים
איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה (להלן :
"איגוד
ערים" "הא
י)"גוד
מייצג8
רשויות
מקומיות, בהם מתגוררים
כ-
320,000
תושבים. האיגוד הוא הגוף המקצועי האמון על שמירת
.איכות הסביבה ומניעת מפגעים סביבתיים בתחום רשויות האיגוד
האיגוד מתכבד להגיש את הערותיו לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני
חקיקה ליישום
המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023
ו-
2024
)
,התשפ"ב-
2022
: חוק לקידום תשתיות
לאומיות
)'(חלקים א', ב
" :(להלן
הצעת החוק)"
ככלל קיימות השגות רבות לגבי טיוטות חוקים אלה, המחלישות באופן משמעותי
את יכול
ו ת
האיגוד וגופים נוספים, לפקח על תעשיות וגופי תשתית בעלי פוטנציאל השפעה נרחבת שלילית
,על הסביבה. כתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה חמורה ואף אנושה בבריאות תושבי המרחב
איכות חייהם ואיכות הסביבה. מן הראוי היה
לקיים דיון מקיף ומעמיק , בהשתתפות כל
הגורמים הרלוונטיי
ם ,
לפני החלת שינויים מעין אלה, המבטלים באחת מנגנונים והסדרים
.הקיימים במשך שנים רבות, שלטעמנו דורשים חיזוק ולא החלשה
מפאת קוצר הזמן נתייחס בכתב עמדה זה רק לחלק מהפרקים הכלולים בהצעת החוק, אך
בכוונתנו להתייצב לדיו
נים שיתקיי
מו בנושא בוועדה הרלוונטית, ובמידת הצ ורך נציג את
.עמדתנו גם ביחס לנושאים נוספים
להלן
התייחסות האיגוד להצעת טיוטת החוק שפורסמה:
'פרק ו– מיזמי תשתיות חיוניי
ם
1.
כללי -
" בהצעת החוק נכתב כי שר האוצר יפרסם את רשימת מיזמי התשתית החיוניים
באתר האינטרנט של משרד האוצר " (סעיף17
). האמור ברשימה של
פרוייקטי ם בתחום
תשתיות אשר תהווה בסיס לפיתוח וקידום תשתיות בישראל, לשנים רבות, על כל
המשתמע מכך (פליטות, זיהום, בריאות הציבור, פגיעה במשאבי טבע, וכו'), כאשר מיזמי
.התשתיות המועדפים יבחרו מתוך הרשימה האמורה
האיגוד סבור שיש מקום להליך שיתוף ציבור, במסגרתו ת ינתן אפשרות לציבור להביע את
עמדתו בנוגע
לפרויקט
ים
בתחום
התשתיות העתידי ות של מדינת ישראל, ועמדה זו תילקח
.בחשבון בקביעת הרשימה
לפרויקטים
הכלולים ברשימה עלולה להיות השפעה סביבתית
ניכרת לשנים רבות, הקמתם מחייבת הקצאת משאבי עתק, וקיימת הכרה בישראל ובעולם
.כי במקרים מסוג זה יש מקום להליך שיתוף ציבור
בנוסף, קיימת עמימות רבה בהצעת החוק בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין פרק ו' להצעה
להוראות
חוק התכנון והבניה , התשכ"ה1965
.
ולכן
יש להבהיר
,בחוק
כי אישור פרוייקטי
תשתיות אינו גורע מהחובה והדרישות הקבועות בחוק התכנון והבניה בכל הנוגע לתוכניות
.והיתרים
2.
הערות ב'יחס לסימן א - האיגוד סבור,
כי מנגנון"האישור שבשתיקה"
אינו מתאים לניהול
,פרויקטים בהם מבוצעות עבודות אשר עלולות לפגוע, או לגרום נזקים .לתשתיות רגישות
חרף הניסיון להגדיר תחומים בהם לא תהיה תחולה למנגנון האמור, העמימות וחוסר
הוודאות הכרוכים בהסדר "האישור שבשתיקה" עלולים להוביל לתקלות חמורות שיגרמו
נזקים כבדים ל
בריאות ה.ציבור ולסביבה
האיגוד ורשויות האיגוד
סבורים, כי בנושאים הקשורים לתשתיות
לאומיות, שתקלות
בעבודות הכרוכות בהן עלולות להוביל לפגיעה חמורה בגוף, בנפש או בסביבה, אישור
לביצוע פעולה צריך להיות
פוזיטיבי
,לאחר שגורם מוסמך נתן דעתו
באופן מודע , לנושא
.שעל הפרק
האיגוד,סבור
כי ניתן לתת מענה לרצון למנוע עיכובים בירוקרטיים בדרכים שונות, מבלי
ליטול את הסיכון הכרוך בהסתמכות על אישורים שבשתיקה. כך למשל, באמצעות מנגנון
עיצום כספי המעניק תמריץ לגורם מוסמך להימנע מעיכוב מתן האישור מעבר למה
.שיקבע בחקיקה
3.
סעיף21
-
לא סביר ובלתי מתקבל על דעת האיגוד שהשר להגנת הסביבה לא יהיה חבר
בוועדת השרים לתשתיות לאומיות חיוניות. לכל פרוייקט תשתית לאומי חיוני נגיעה ישירה
.לסוגיות סביבתיות שלהן השלכות לטווח הקצר או הארוך, או לשניהם
לשר להגנת הסביבה תמונה רחבה בנוגע להשפעה הסביבתית של מכלול הפעי לויות
המזהמות בישראל, של המגמות הצפויות בשנים הקרובות ובעשורים הקרובים, ואף תמונה
השוואתית ביחס להסדרה הסביבתית ותשתיות בעולם המפותח ובמדינות הOECD
.
במצב דברים זה הדרתו של השר להגנת הסביבה מוועדת השרים לתשתיות לאומיות לא
תאפשר לשקול את הדברים על יסוד כל
המידע הרלוונטי. דבר זה עלול לגרום פגיעה ממשית
ב
בריאות ה ציבור ובסביבה, לרבות פגיעה
אקוטית וכרונית , בשים לב לכך שתשתיות
לאומיות לרבות תחנות כוח, מתקני זיקוק וכו', הינם בין המתקנים המזהמים ביותר
.שקיימים במדינה
לאור ההשפעות המשמעותיות על בריאות הציבור והס ,ביבה האיגוד
י בקש להוסיף
.לוועדת השרים לתשתיות לאומיות חיוניות את השר להגנת הסביבה
4.
סעיף23
)(ה-
,האיגוד ורשויות האיגוד סבורים
כי כפייה על הרשות המקומית לקבל
לחזקתה פרוייקט
תשתית שהיא סבורה שיש בו ליקויים אינה נכונה. הדבר אף עלול להוביל
לכך שגופים כלכליים, על מנת לחסוך בעלויות, ינסו להעביר מתקני תשתית לחזקת הרשות
.בטרם השלמתם כדבעי
בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף23
להצעת החוק עלול להיווצר תהליך "פינג פונג" בו שטח
ומתקן יעברו מיד ליד, תוך שתקופה ארוכה ת
וו י תר אי וודאות באשר להשלמתו ומוכנתו
.של הפרוייקט
אי העברת הפרוייקט בצורה מושלמת לרשות
עלולה לגרום לתקלות חמורות בתקופה בה
.ייערך הבירור בעניין המחלוקת שהתגלעה, דבר שיסכן את הציבור והסביבה ,לכן שינוי
המנגנון שנקבע בסעיף23
(ה) להצעת החוק, כך שכל עוד המחלוקת לא הוסדרה הרשות לא
תהיה חייבת לקבל את השטח לרשותה, יגביר את תמריץ החברה המבצעת להשלים את
הפרוייקט כראוי ובפרק זמן מהיר . שינוי זה
אף יצמצם את החשש לתקלות שיגרמו לפגיעה
.כאמור לעיל
לפיכך האיגו
ד יבקש
, כי יקבע בחוק שכל עוד לא נפתרה המחלוקת בין הרשות המקומית
,לחברה המבצעת
הרשות
לא תהיה חייבת (הגם שלא תהיה מנועה) לקבל את השטח
.חזרה לחזקתה
על מנת למנוע עיכובים בתהליך החזרת השטח ניתן לקצוב לממונה על המחוז, בסעיף
23(ו), פרקי זמן קצרים להכרעה במחלוקו ת שהתגלעו. פתרון זה יסייע בקידום
הפרויקטים במהירות מבלי לכפות על רשות לקבל לחזקתה מתקן או שטח שלדעתה לא
הושלמה הקמתו או שיקומ
ו , אין לה אפשרות לבצע בו את התיקונים הנחוצים, והוא עלול
.לסכן את הסביבה והציבור
5.
סעיף25
-
.חברי ועדת ההשגות המנויים בסעיף זה הינם כולם נציגי הממשלה ומשרדיה
בשים לב לכך שמדובר בהכרעה בין אינטרס של חברה מבצעת שהינה, בין היתר, שלוחה
של המדינה/ממשלה, לבין אינטרס של רשות מקומית, ראוי שבין חברי הוועדה יהיה גורם
שיכיר לעומק את השיקולים והאינטרסים המנ חים את הרשויות המקומיות. הדבר חיוני
על מנת ליצור איזון ולתת מקום משמעותי יותר לאינטרסים של הרשות המקומית אשר
.החליטה לדחות בקשה למתן רישיון עסק
לפיכך מתבקש להוסיף לוועדת ההשגות נציג של מרכז השלטון המקומי, והאיגוד סבור
שראוי לצמצם מעט את מספר חברי הוועדה, כ ך שייווצר איזון משמעותי יותר בין נציגי
.הממשלה לנציג מרכז השלטון המקומי
פרק ז: מיזמי תשתיות חיוניים מועדפים
6.
סעיף31
-
.בסעיף האמור קבועים הקריטריונים להגדרת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים
,הסעיפים כולם מתייחסים לתועלת שעשויה לצמוח מקידום המיזם, מבלי שנדרש לבחון
.במסגרת קביעת הרשימה, את הנזקים וההשלכות השליליות מקידום המיזם
למיזמי תשתית רבים השלכות שליליות משמעויות על הציבור והסביבה, ומתקני תשתית
דוגמת תחנות כח, מתקני זיקוק, וכו' הינם מבין הגורמים המזהמים ביותר שקיימים
במשק ובעלי השלכות על בריאות התושבים, איכות חייהם והסביבה . לכן, אין זה מתקבל
על הדעת שלמול התועלות החיוביות לא תוצב גם דרישה לבחינת ההשפעות השליליות, על
מ .נת שתתקבל החלטה מושכלת שתיקח בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים
כמו כן, כל הקריטריונים שנקבעו בסעיף הינם כאלו שלצורך בחינתם נדרשת בחינה יסודית
של אנשי מקצוע מתחום הכלכלה, האנרגיה, הסביבה וכו'. הצעת החוק אינה מגדירה מהו
בסיס המידע המקצועי שעל יסודו תקבע רש ימת המיזמים המועדפים. עיון בקריטריונים
שנקבעו מלמד,
כי אין האמור בהחלטה שניתן לקבל ללא מידע מקצועי מלא על יסוד
.שיקולי מדיניות גרידא
בנוסף, הקריטריונים הם כאלו שנחוצה הכנת מסמך סביבתי, דוגמת תסקיר
השפעה על
הסביבה
, המתייחס גם לבחינת חלופות, על מנת לוודא כ י ההחלטה עומדת בתנאים שנקבעו
בחוק ורשימת הפרויקטים המועדפים תשרת את
האינטרס
הציבורי בצורה מיטבית. מסמך
כאמור אף יצביע, לצד התועלות בעטיי
ן
יש רצון לקדם את המיזם, על הסכנות וההשפעות
.השליליות של המיזם
לפיכך מתבקש לשנות את סעיף31
להצעת החוק, ולהוסיף קריטריו
ן לפיו
תיבחן
ההשפעה השלילית של המיזם, לרבות ההשפעה בתחומי הסביבה ובריאות הציבור, ולא
יקודם מיזם תשתית שעלולה להיות לו השפעה ניכרת על הציבור והסביבה, מבלי שיונח
בפני הממשלה תסקיר סביבתי או מסמך דומה. כמו כן ,
מתבקש לקבוע כי בכל מקרה
לא
יגרעו הדרישות הקבועות בסעיף76
ג לחוק התכנון והבניה, ככל שהדבר נוגע להגשת
.תסקירים
7.
סעיף35
)(א -
נקבע כי לעניין מטרדי רעש כי "שעות היום" הינם חלק היממה מהשעה06.00
עד השעה22.00
. האיגוד
והרשויות המקומיות מבינים את הצורך בהקלה מסויימת
במפלסי הרעש הקבועים בחוק. אולם, קביעת שעות היום בהצעת החוק , היינו השעות בהן
ניתן ביתר קלות להקים רעש חריג באופן המוצע, עלולה לגרום לפגיעה שאינה מידתית
.ועולה על הנדרש
ההצעה מבחינה בין שעות היום לשעות הלילה בכל הנוגע לאפשרות להקים רעש, דבר
המלמד על תובנה
של הצעת החוק לכך בשעות מסוימות הזכות ליהנות מסביבה ששקטה
.גוברת על שיקולים אחרים, גם אם יש לכך מחיר כלכלי
מרבית הציבור, או ציבור רב, מסיים את שנת הלילה בסביבות השעה07:00
. לכן אין זה
סביר להתיר רעש חריג החל מה
ש עה06:00
בבוקר, והדבר אף עומד בניגוד לתפ יסה אשר
עומדת ביסוד הצעת החוק להפריד בין שעות היום ללילה. בדומה, גם השעה22:00
היא
שעה בה ציבור רחב, ובעיקר ילדים, כבר החל את שנת הלילה, ובכל מקרה לאחר השעה
19:00
מרבית הציבור מבקש להימצא בביתו ללא רעש בעוצמה
הטורדת
את מנוחתו ואינה
.מאפשרת איכות חיים סבירה
לפיכך האיגוד סבור ששעות היום צריכות להיחשב שעות היממה שבין השעות
07:00
ל
שעה
19:00
.
'פרק ח– תיקונים עקיפים
8.
מינוי יועצים סביבתיים במועצה הארצית ובוועדות התכנון המחוזיות שאינם עובדי
המשרד להגנת הסביבה - סעיף זה נועד לדחוק מהמועצה הארצית והוועד
ות המחוזי
ו ת
את היועצים הסביבתיים שהם נציגי המשרד להגנת הסביבה. לנציגי המשרד להגנת
הסביבה תפקיד חשוב כשומרי סף מפני אישור תוכניות שחרף נחיצותן בהקשרים
מסויימים, ורצון מוסד התכנון באישורם, פגיעתם הסביבתית קשה עד כדי כך שבמכלול
.השיקולים האינטרס הציבורי ייצא נפגע מאישור התוכנית
ק יים חשש אינהרטי שיועץ פרטי, המועסק על ידי מוסד התכנון עצמו, יימצא עצמו בניגוד
,עניינים במסגרת מילוי תפקידו. היינו בין רצונו לתת ייעוץ שיאפשר למוסד התכנון
המעסיק אותו ,, ייעוץ שיהיה בו להגשים את רצון מוסד התכנון באישור תוכנית כלשהי
לבין חובתו להתריע מפני איש ור תוכנית שתגרום פגיעה נרחבת בסביבה, ולהתנגד לאישורה
.במקרים שיש לכך הצדקה מקצועית
מובן שייעוץ תוך ניגוד עניינים כאמור עלול להביא לקידום תוכניות שאין מקום לאישור
ן ,
או להימנעות מקביעת תנאים שהינם חיוניים לשמירה על הסביבה ובריאות הציבור, כך
שהשינוי המוצע ע.לול לפגוע באופן חמור באינטרס הציבורי
בנוסף, נציג המשרד להגנת הסביבה אשר אמון על התכנון במרחב
מסוים , מחזיק, בכל
הנוגע למכלול ההיבטים הסביבתיי ם לרבות גם
ממידע וידע של איגודי ערים לאיכות ,
בתמונה רחבה מזו שיש ליועץ פרטי, והידע אף נשמר לאורך שנים כידע ארגוני שאינו מותנה
.בזהות היועץ עצמו
בהצע ת החוק אף
צוין,
כי ניתן למנות לוועדה יותר מיועץ סביבתי אחד. ככל שיהיו למוסד
.תכנון יותר יועצים פרטיים, ההיכרות עם מכלול שיקולי התכנון במרחב הרלוונטי יקטן
הדבר נכון ככלל, וביתר שאת ביחס לגוף הידע של המשרד להגנת הסביבה, שכאמור נובע
מרציפות הייעוץ והיכרו
ת סביבתית-
.הוליסטית עם מרחב בתכנון
התוצאה תהיה אם כן פגיעה בטיב בייעוץ ובתפקיד החיוני שיש ליועצים הסביבתיים
להתריע בפני מוסד התכנון, באופן אפקטיבי, על סכנות הגלומות בתוכניות שעלולות לפגוע
בסביבה
, בבריאות ואיכות חיי ה .ציבור
בדברי ההסבר להצעת החוק צויין
" :כי ,לאור יעילותו של ההסדר הקבוע בות"ל ובותמ"ל
המאפשר הקמת
פרויקטים
בצורה מיטבית, מוצע להרחיב את ההסדר גם למועצה
ה ארצית ולוועדות
ה מחוזיות
ו לקבוע כי
ימונו כ
יועץ הסביב
תי ל
מועצה הארצית ו כיועצים
הסביבתיים לו,ועדות המחוזיות מי שאינם עובדי מדינה ". ההסדר הקבוע בות"ל ובותמ"ל
שונה מההסדר הקבוע במוסדות התכנון הרגילים בהיבטים רבים, והרמיזה לפיה זהות
היועץ היא שמאפשרת לקדם את הפרויקטים בצורה מיטבית אינה מבוססת ואינה נתמכת
בנתונים כלשהם. למעשה מתבקש להדיר ממוסד התכנון שומר סף מובהק ולהחליפו ביועץ
פרטי, שכאמור ייאלץ לב צע את תפקידו בניגוד עניינים, מבלי שהצעת החוק מראה כיצד
תהיה לציבור תועלת מה
חלופה האמורה.
לאו
ר האמור לעיל, האיגוד מתנגד לשינויים המוצעים בהליך התכנון ובחוק התכנון
והבניה אשר יביאו לפגיעה סביבתית משמעותית, סכנה לבריאות הציבור ופגיעה
.באינטרס הציבורי לכן סבור האיגוד שאין מקום להפרטה של תפקיד היועץ הסביבתי
של המשר ד .של מוסד התכנון ויש לגרוע שינוי זה מהצעת החוק
יתרה מכך , יש אף
להוסיף נציגי ציבור ומתכננים מאיגודי ערים ל איכות הסביבה וגופים נוספים ממשלתיים
ושאינם ממשלתיים
, אשר יאזנו ויציגו את ההיבטים הסביבתיים במערכות התכ.נון
9.
סעיף12
–
סעיף זה בהצעת החוק מאפשר לוועדת התשתיות לשנות תוכנית לאומית
מאושרת, כאשר נקבע כי אם הועדה סבורה שהשינוי עלול לפגוע באדם שהיה זכאי להתנגד
לשינוי במקור, אזי תינתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו תוך60
.ימים
חוק התכנון והבניה מאפשר למי שזכאי להגיש התנגדות לתוכנית להתנגד לאישורה של
,תוכנית לאומית. הענקת סמכות לוועדת התשתיות לקבוע מי עלול להיפגע ולמעשה לקבוע
מי אינו עלול להיפגע מבלי ששמעה טיעונים בעניין , תוך שלילת זכות הטיעון הקבועה
בחוק התכנון והבניה ומבלי שהוש מו הגבלות על היקף השינוי, פוגעת באופן חמור בזכות
,הציבור. זכות להתנגד לקידומה של תוכנית תשתית לאומית במתכונת מסויימת, ובכלל
.כפי שהדבר נקבע בחוק התכנון והבניה
האיגוד סבור שניתן לקבוע מסלול התנגדות מקוצר מבחינת לוחות הזמנים ושלבי
ההתנגדות
. עם זאת, הותרת ש יקול הדעת להחליט אם תוכנית עלולה לפגוע באדם בידי
וועדת התשתיות, שהיא בעלת עניין מובהק בשינוי, מבלי לתת לציבור הזדמנות להשמיע
.את טענותיו אינה מתיישבת עם שיטת המשפט, ההגינות, ועקרונות חוק התכנון והבניה
הדבר אף אינו מתיישב עם הכללים הנוגעים להליכי שיתוף ציבו ר בקידום מיזמים אשר
.עלולה להיות להם השלכה משמעותית על בריאות הציבור ואיכות הסביבה
לפיכך מתבקש להימנע מפגיעה במתכונת ההתנגדות
הקבועה
בסעיף76
(ג8
) לחוק התכנון
והבניה, ולקבוע כי הודעה
על
כוונה לאשר שינוי בתוכנית לאומית מאושרת תפורסם בדרך
הקבועה בחוק, כך שכל
מי שעלול להיפגע מהשינוי, וזכאי להגיש התנגדות, יוכל להגיש
.השגה/התנגדות
10
.
סעיף19
-
סעיף זה עניינו פטור מהיתר למיזם חלוץ. הרצון להקל על ההליכים לצורך
הוכחת יכולת טרם מעבר להפעלה בהיקף נרחב מובן לאיגוד. עם זאת, הקושי במיזם חלוץ
הינו שרמת אי הוודאות בכל הנוגע להשפעות הנשקפות ממנו גבוהה ממיזם שמאפייניו
,ידועים. לכן, הנמכת הדרישות למתן היתר למיזם חלוץ, כולל וויתור על תסקיר סביבתי
.או סקר סיכונים, מקימה חשש ממשי להערכת חסר של הסיכונים הקשורים במיזם
הצעת החוק אינה מתמודדת כהלכה עם המורכבות, ומציבה מעט מדי ב קרות מפני נזקים
שעלולים להיגרם מהפעלת מיזמי חלוץ, בעיקר אלו שההערכות הראשונות לגביהם יתבררו
.כלא מדויקות
האיגוד סבור שעל מנת לשפר את הבקרות יש לתקן את נוסח הצעת החוק כך ש הוראות
,לעניין שמירה על הסביבה ועל שלום הציבור יקבעו על ידי
השר להגנת הסביבה , ושיקול
הדעת אם אלו נדרשות יהיה של השר להגנת הסביבה, ולא של
שר הפנים
.כפי שמוצע כיום
כמו כן,
יש לקבוע כי בין ההוראות לשמירה על הסביבה יהיה רשאי השר להגנת הסביבה
להורות על עריכת סקר סביבתי או סקר.סיכונים טרם מתן הפטור על ידי שר הפנים
11
. מתן סמכות למנהל מערכת החשמל ל הורות לבעל היתר פליטה לחרוג מתנאי ההיתר-
מטרת השינוי היא למעשה לעקוף את החלטת הממונה על היתרי פליטה אשר ניתנת
.בהתאם להוראות חוק אוויר נקי
הסמכות לתת היתרי פליטה נמצאת בליבו של חוק אוויר נקי, ההחלטה בעניין מתקבלת
בהליך סדור,
כאשר למול בעל הסמכות עומדת תמונה מקצועית הנוגעת למכלול שיקולים
רחב ובסיס נתונים מקיף, כנדרש בכל החלטה, וודאי בהחלטה כבדת משקל. מתן היתר
פליטה נעשה תוך הליך שיתוף ציבור, בהתאם לתפיסה לפיה לציבור זכות ראשונה במעלה
.להיות שותף בקבלת הכרעות אשר עשויות לפגוע בבריאותו
מתן אפשרות למנהל המ ערכת ל"עקוף" את היתרי הפליטה הניתנים בצורה שקולה
ומחושבת, לאחר הליך בחינה יסודי ומעמיק, "דורסת" את המנגנון שנקבע בחוק. יש קושי
רב
בכך ש החלטה אשר
נקבע
ה בחוק אוויר נקי ו ,תתקבל לאחר הליך בחינה סדור ויסודי
תשונה על ידי גורם שאינו בעל סמכות על פי החוק ,, שיהפוך גם אם לפרקים, ל"פוסק
עליון" בענייני פליטות וזיהום אוויר וזאת
מבלי שיש לו את הידע המקצועי הרלוונטי.
האיגוד ורשויות האיגוד
סבור
ים
שאין הצדקה עניינית ל"העביר" את הממונה על היתרי
פליטה מתפקידו
במקרים מסויימים , והגוף שאחראי על מתן היתרי הפליטה, הוא גם הגוף
שצר.יך לבחון דבר קיומה, אם בכלל, של הצדקה לחריגה מהוראות היתר הפליטה
בנוסף, שינוי החלטה בעניין היתר פליטה ללא קיום הליך שיתוף ציבור מפר באופן בוטה
את הוראות חוק אוויר נקי, גם מעצם הפגיעה בזכותו של הציבור להיות שותף לקבלת
החלטות הנוגעות לגורלו המעוגנת היטב בל .שון החוק
חשוב גם לציין שחוק אוויר נקי התגבש במסגרת התאמת החקיקה בישראל לסטנדרטים
המקובלים בארגון ה-
OECD
, כך שהשינוי האמור משנה את התמונה אשר הוצגה לקהילה
.הבינלאומית ערב הקבלה לארגון וגם בכך יש קושי לא מבוטל
לאור האמור לעיל האיגוד מתנגד לתיקון המוצע "בחוק אוויר נקי", התיקון יאפשר
ליזמים להמשיך לפעול בניגוד לתנאי ההיתר באופן המאפשר חריגה מערכי המזהמים
המותרים, ללא כל איזון ובלמים, תוך פגיעה משמעותית וחמורה בבריאות הציבור
.והסביבה
לפיכך סבור האיגוד, כי גם אם ק יימת בעיית שרידות קריטית, ההסדר הנכון
הינו שמנהל המערכת יציג בפני הממונה על היתרי הפליטה את הצורך בחריגה מתנאי
.ההיתר, והממונה הוא שיקבל את ההחלטה אם יש לכך הצדקה חריגה בנסיבות העניין
,היפוך ההסדר
שמובא בהצעת החוק, עומד בניגוד גמור להוראות חוק אוויר נקי ול תובנה
.לפיה הפיקוח על היתרי הפליטה יעשה על מי שמומחיותו בתחום איכות אוויר
כמו כן,
"האיגוד סבור שיש להגדיר בצורה מדוייקת וברורה יותר את המונחים "פגיעה
ו"מצב סיכון", בעטיים עשויה להיווצר הצדקה חריגה להתיר חריגה מהיתר פליטה. מצב
סיכון משמעו חשש לפגיעה, ופגי
עה משמעותה בהצעת החוק" :
הפסקה של אספקת
החשמל לצרכנים, עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל, או פגיעה בשרידות
מערכת החשמ
ל."
האמור בהגדרות פלואידיות ויש מקום לקבוע, על יסוד עבודת מטה מסודרת, קריטריונים
מספריים מתי עלולה להיות פגיעה בשרידות, מה
י
נקודת הייחוס לכך, מהי ההסתברות
.'להפסקה באספקת חשמל בעטיה קיימת הצדקה לחריגה מתנאי היתר פליטה כו
במהלך השנה האחרונה הציג מנהל המערכת, בנוגע לתחנת הכוח אשכול, תמונה לפיה
עלולה להיות פגיעה בשרידות המערכת שחייבה, לשיטתו, תוספת שעות. במקרה האמור
ותוך פרק זמ ,ן קצר, על רקע דרישות המשרד להגנת הסביבה, עיריית אשדוד והאיגוד
.התברר שגם לשיטתו של המנהל מלוא התוספת אינה הכרחית
,על רקע האמור לעיל ניטש בשנה האחרונה, בין מנהל המערכת, למשרד להגנת הסביבה
וויכוח בדבר נחיצות תוספת שעות. בחינת הדברים וההתרחשות, מלמדת שלכל הפחות
נותר
ספק רב
,בעמדה המקצועית שהציג מנהל המערכת
בהנמקה
בעטיה ביקש לחרוג
מ
הגבלות הנוגעות ל היתרי הפליטה ביחידות קיטוריות מזהמות ביותר בתחנת הכוח
אשכול, וביכולתו לב
ח.ון את הסוגיה תוך התייחסות למכלול השיקולים הרלוונטיים
לפיכך, ללא הגדרות מדוייקות המזהות א ת מצבי הסיכון והפגיעה, קיים חשש ממשי לכך
שיעשה שימוש בסמכות להורות על חריגה מהיתר הפליטה, ללא צורך ממשי ותוך פגיעה
.בבריאות הציבור
,והאיגוד יבקש שהגדרות מדידות יותר למצבי פגיעה וסיכון יעוגנו בתוך הצעת החוק
ולחילופין שיקבע כי השר להגנת הסביבה, בהתייעצות ע ,ם שר האנרגיה, יקבע בתקנות
.הגדרות מדידות למצבים כאמור
:לסיכום
ה הערות וההשגות האיגוד
שהועלו במסמך, מטרתן לשפר את טיוט
ו ,ת החוקים המוצעים
ולוודא שלצד כוונת המחוקק לייעל ולקדם תשתיות לאומיות, תמנע פגיעה חמורה
בבריאות הציבור, איכות חייו ואיכות הסביבה בישראל לדור הנוכחי ולדורו
ת הבאים
וזאת
מתוך אחריות האיגוד והרשויות החברות בו להיבטים משמעותיים
ו אל.
אנו
שבים ודורשים לקדם דיו
ם ני מעמיק
ים ומשות
פים בטרם החלת השינויים, ב
הם
נהיה
.חלק ונתרום את חלקנו המקצועי
,בברכה
רומי אבן דנן
מנכ"לית איגוד ערים אשדוד חבל יבנה
:העתקים
,מר רונן פרץ מנכ"ל משרד הפנים
מר דורון שדלוב, יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה
ראשי ומנכ"לי רשויות האיגוד
חברי מועצת האיגוד
מר גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות