חומר רקע

צבא ההגנה לישראל849 אחרות , והיחידות מזמנות אותם , שלא על פי הוראות אכ , א" מחוסר ידיעה . " צה ל הודיע , כי בכוונתו לפנות לאגודות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה , כדי שאלה תפרסמנה לציבור הסטודנטים את הנוהל הנ , ל" ובכך תוגבר תודעת הסטודנטים על זכויותיהם . הגשת האישור ליחידות הקישור תמנע במידה רבה אי קיום הוראות הזימון של אכ "א. 3 .בביקורת התברר , כי יחידות שולחות לסטודנטים צווי גיוס רבים , אשר על פי הוראות הזימון של אכ " א לא היו אמורים כלל להישלח . כך לדו גמה , אחת החטיבות זימנה , בין היתר , 22 חיילים סטודנטים לתקופות של21 יום ומעלה , חרף הנחיות אכ " א שלפיהן ניתן היה לזמנם רק לתקופות קצרות בהרבה . œ לדעת מבקר המדינה , כדי שהוועדות לתיאו§ משקי תמלאנה את ייעוד© באופ© מיטבי , על אכ א " להשלי§ את הפקודות ולהוציא את הה נחיות הדרושות , כ¤ שיומצאו לוועדות כל הנתוני§ הדרושי§ לקבלת החלטות שקולות ומנומקות בהתייחס לצורכי המשק מול צורכי צה "ל. יחידת הצנזורה הצבאית לעיתונות ולתקשורת ריכוז ממצאי§ ייעודה של יחידת הצנזורה הצבאית לעיתונות ולתקשורת ) להל¨  הצנזורה ( הוא למנוע פרסו¦ מי דע בכלי התקשורת השוני¦ ובמכתבי חיילי¦ , אשר עלול לפגוע בביטחו¨ המדינה ולהביא תועלת לאויב . הצנזורה קיימת מכוח תקנות ההגנה ) שעת חירו¦ , (1945 , ופעילותה מתבססת על תקנות אלה ועל הסכ¦ שנחת¦ ב- 1949 בי¨ ועדת עורכי העיתוני¦ העבריי¦ היומיי¦ לבי¨ צה , ל" ועל שני הסכמי¦ נוספי¦ בי¨ שני הצדדי¦ , שבאו במקו¦ ההסכ¦ המקורי , ואשר נחתמו ב- 1951 וב- 1966 . על פי ההסכ¦ , הוקמה ועדת שלושה ) להל¨  ועדת השלושה , ( המוסמכת לדו¨ בקובלנות של הצנזור ) להל¨  הצנזור הראשי ( על עבירות צנזורה שבוצעו על ידי עיתוני¦ , שה¦ צד להסכ¦ , ולדו¨ בתלונות של עיתו ני¦ על החלטות הצנזור הראשי . להל¨ עיקר הממצאי¦ שעלו מבדיקת סדרי פעולותיה של הצנזורה . כלל הממצאי¦ יובאו בהמש£ . ועדה , שמינתה ועדת החו® והביטחו¨ של הכנסת לבדיקת פעולות הצנזורה , המליצה במאי 1990 לצמצ¦ את היק¬ פעילות הצנזורה ובד בבד להחרי¬ את הסנקציות כלפי אלה שיפרו את כללי הצנזורה . בעקבות המלצות הוועדה , צומצמו הנושאי¦ החייבי¦ בצנזורה , א£ תגובות הצנזורה וועדת השלושה אינ¨ מחמירות ע¦ העוברי¦ על כללי הצנזורה . מחלקת ביטחו¨ שדה בודקת את הנזק הפוטנציאלי הנגר¦ מחשיפה על ידי גורמי¦ שוני¦ . בעבודות אלה לא בא לביטוי נפרד הנזק הפוטנציאלי של כל גור¦ וגור¦ . התפוקות של אחד מבסיסי הצנזורה בקריאת מכתבי חיילי¦ היו נמוכות בהשוואה לתפוקות של הבסיס השני ; יחידת הצנזורה לא קבעה מדדי¦ לכמויות המכתבי¦ שיש לקרוא . ‹ יחידת הצנזורה הצבאית לעיתונות ולתקשורת ) הצנזורה ( קיימת מכוח תקנות ההגנה ) שעת חירום , (1945 ) להלן- ההגנה תקנות (. ההגנה תקנות פי על , פרסום או הדפסה לאסור הראשי הצנזור רשאי דוח שנתי43 850 של כל חומר , אשר הדפסתו או פרסומו יפגעו או עשויים לפגוע , לדעתו , בהגנתה של ישראל , בשלומו של הציבור או בסדר הציבורי . הוראות הפיקוד העליון של צה " ל מגדירות את ייעודה של הצנזורה למנוע פרסום מידע בכלי התקשורת השונים ובמכתבי חיילים , אשר עלול לפגוע בביטחון המדינה או להביא תועלת לאויב . תקנה 97 לתקנות ההגנה קובעת , כי הצנזור הראשי רשאי לדרוש בצו מבעליו , מעורכו , ממדפיסו או ממוציאו לאור של פרסום1 כלשהו , או מבעליו או מנה לו של כל בית דפוס או עסק של דפוס , או ממחברו של כל חומר , או מכל אדם העומד להדפיס או לפרסם כל חומר , שיגיש לצנזורה לפני ההדפסה או הפרסום כל חומר שנועד להדפסה או להוצאה לאור . צו כאמור יכול להינתן בין בדרך כלל ובין בדבר נושא מיוחד או לסוג של נושאים , ובמקרה של פ רסום המתפרסם לעתים קבועות או בלתי קבועות הוא יכול להינתן על כל הוצאה מיוחדת או סוג של הוצאות או על כל ההוצאות במשך תקופה נקובה . התקנות מעניקות לצנזור הראשי סמכות לערוך חיפוש במקומות ההדפסה , להחרים בהם כל חומר ואף לתפוס את המכונות ששימשו להדפסת החומר האמור . סנקציה מינהלית זו אינה מונעת גם אפשרות העמדתו לדין של אדם , שהפר צו שהוצא על ידי הצנזור הראשי , בעבירה על תקנות ההגנה . הצנזור הראשי מתמנה על ידי שר הביטחון . הצנזור הראשי הינו איש צבא , העומד בראש יחידת הצנזורה . בפברואר 1992 היו במצבת כוח האדם של היחידה82 איש ) חיילים בשירות קבע ובשירות חובה ואזרחים עובדי ( ל" צה לעומת תקן של 87 . עוד היו מוצבים ביחידה262 אנשי מילואים לעומת תקן של362 . מנובמבר1991 עד מארס1992 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי פעולותיה של הצנזורה . הביקורת נערכה במפקדת יחידת הצנזורה ובשני בסיסיה . בדיקות השלמה נערכו במחלקת ביטחון שדה שבאגף המודיעין ) להלן - (. ן" אמ נתונים מסוימים עודכנו לנובמבר 1992 . פעולת הצנזורה 1 . בדצמבר1949 נחתם הסכם בין צה " ל לבין ועדת עורכי העיתונים העבריים היומיים ) להלן - ועדת העורכים ( בנוגע להפעלת הצנזורה על העיתונות היומית . שני הסכמים נוספים , שבאו במקום ההסכם המקורי , נחתמו ב- 1951 וב- 1966 .בעת הביקורת היה בתוקף ההסכם מ- 1966 ,שעודכן פעמיים . בהסכם נקבעו העיקרונות הבאים : ( א) מטרת הצנזורה היא למנוע פרסום מידע ביטחוני העלול להועיל לאויב או להזיק להגנת המדינה . הצנזורה מבוססת על שיתוף פעולה בין שלטונות הצבא לבין העיתונות להשגת מטרה זו . ( ב) אין הצנזורה חלה על עניינים פוליטיים או על דיעות , על פרשנות , על הערכות או על כל עניין אחר , אלא אם כן יש בהם או ניתן להסיק מהם מידע ביטחוני . הצנזורה תעדכן מפעם לפעם את רשימת הנושאים הטעונים ביקו רת מוקדמת , בהתאם להסכם , ותודיע על כך לעיתונות . ( ג) תורכב ועדת שלושה , ובה ישתתפו נציג הצבא , נציג העיתונות ונציג ציבור , אשר ייבחר על ידי שני הצדדים וישמש כיו " ר הוועדה . כל ההשגות על חומר שנפסל על ידי הצנזורה וקובלנות של הצנזורה נגד עיתון שהוא צד להסכם זה י , ובאו אך ורק בפני ועדה זו . לפני שהצנזור הראשי יחליט על הגשת קובלנה , יברר תחילה את טענותיו עם עורך העיתון , או עם בא כוחו . הוועדה תהיה מוסמכת לדון בקובלנות של הצנזור הראשי על עיתונים שפרסמו חומר שנפסל על ידיו , על אי הגשת חומר לביקורת מוקדמת של הצנזורה או על א י קיום הוראות הצנזורה . החליטה הוועדה כי יש יסוד לקובלנה , תמליץ בפני הרמטכ , ל" בכל מקרה , על העונש אשר יושת על העיתון . כמו כן 1"פרסום " כהגדרתו בתקנות ההגנה , פירושו כל עיתון , כתב עת , קובץ או ספר וכל תע ודה שנתפרסמו , או שהם מכוונים לפרסום . צבא ההגנה לישראל851 מוסמכת הוועדה לדון בתלונה של עורך עיתון או נציגו על פסילת חומר על ידי הצנזור הראשי ולאשר את הפסילה , או לבטל את כולה או חלקה . כ ( ד) ל החלטה של הוועדה תובא לאישור הרמטכ . ל" החלטה שהתקבלה פה אחד על ידי הוועדה אינה ניתנת לשינוי על ידי הרמטכ ; ל" התקבלה החלטה ברוב קולות והרמטכ " ל אומר לשנותה , יש לתת לנציג העיתון אפשרות להשמיע את דבריו בפני הרמטכ " ל לפני שתיפול החלטה על השינוי ) בנושא זה , ראה בהמ (. שך רשימת הנושאים הטעונים ביקורת מוקדמת של הצנזורה , כאמור בהסכם , כוללת נושאים שקבע הצנזור , כגון : פרטים הקשורים בהיערכות מיבצעית של כוחות הביטחון למלחמה או למאבק בטירור ופרטים הנוגעים לקהיליית המודיעין . כמו כן כוללת הרשימה נושאים שהוכרזו על ידי הממשלה בא , ישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת , כסודיים , כגון : דיונים , החלטות וקיום ישיבות של ועדת השרים לענייני ביטחון וידיעות הנוגעות לצינור הנפט אילת - אשקלון . הרשימה נמסרת לכל כלי התקשורת , לרבות אלה שאינם צד להסכם , בצו שהוציא הצנזור הראשי לכל אחד מהם בתוקף סמכותו ה . רשימה עודכנה לאחרונה באוקטובר 1990 , בעקבות המלצות ועדה שמינתה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לבדיקת פעולות הצנזורה ) ראה בהמשך (. ההסכם בין ועדת העורכים לבין צה " ל חל רק על אותם עיתונים יומיים שעורכיהם חברים בוועדת העורכים , לרבות רשות השידור וגלי צה . ל" ההסכם נו עד לכאורה להשתית את יחסי הגומלין בין הצדדים לו , על בסיס של הבנה ושיתוף פעולה , בלי להיזקק לנקיטה של צעדים מינהליים או משפטיים . אותם כללים והוראות , שמפעילה הצנזורה בנוגע לכלי התקשורת שהם צד להסכם , מופעלים גם כלפי כלי התקשורת שאינם כלולים בהסכם , שהם בין היתר , נציגי כלי התקשורת הזרים וכן שבועונים , עיתונים מקומיים וירחונים . אלה יכולים לערער על החלטות הצנזור הראשי באמצעות המערכת המשפטית . בנוגע לכלי התקשורת שאינם צד להסכם , ובעיקר בנוגע לנציגי כלי התקשורת הזרים , פרסם הצנזור הראשי ב- 1988 צו כללי2 , ולפיו כל " אדם המד פיס או המפרסם דבר דפוס או פרסום הנוגע לביטחון המדינה , בין שהוא מיועד לפרסום בארץ ובין שהוא מיועד לפרסום בחוץ לארץ , חייב להגישו לצנזור לפני הדפסתו או פרסומו ". המונח " פרסום הנוגע לביטחון המדינה " מוגדר בצו כ " כל פרסום או דפוס של חומר הנוגע לביטחון המדינה , שלום הציבור והסדר הציבורי בישראל או באזורי יהודה , שומרון וחבל עזה , או ליחסי ישראל-ערב , אף אם המידע שבפרסום כבר פורסם ". 2 . בדצמבר1988 נידונה בבית המשפט העליון , בשבתו כבית משפט גבוה לצדק , עתירה של עיתון מקומי יומי שאינו צד להסכם בין צה " ל לבין ועדת העורכים נג , ד הצנזור הראשי ושר הביטחון3 , שעניינה פסילת כתבה המותחת ביקורת על תפקודו של ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים , תוך כדי ציון העובדה שהדבר בא לרגל חילופים קרובים בראשות המוסד . בפסק הדין קבע בית המשפט , מפי השופט ברק , בין היתר : " הדרך להשיג איזון זה בין ביטחו ן לחופש ביטוי היא לקיים את חופש הביטוי ולהגבילו רק למקרים שקיימת ודאות קרובה של פגיעה ממשית בביטחון , ושאין כל דרך חלופית למניעת הסיכון בלא למנוע פגיעה בחופש הביטוי . על הצנזור הצבאי לקבל את החלטותיו הקשות על רקע תפיסה עקרונית זו ". בית המשפט עשה את הצו על תנ אי למוחלט במובן זה , שאין לאסור פרסום חלקי הכתבה עד כמה שיש בהם ביקורת על ראש המוסד או התייחסות למועד החילופים . בעקבות פסק הדין , כתב הצנזור הראשי לשר הביטחון ולרמטכ " ל בינואר 1989 את מסקנותיו מפסק הדין ואת ההשלכות העלולות להיות , על פי ראייתו , על עבודת הצנז ור . הוא טען , בין היתר , כי פסק 2 צו שעת חירום ) הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום , ( התשמ "ט- 1989 . 3 ץ " בג680/88 שניצר ואח ' נ ' הצנזור הצבאי הראשי ואח ', " פד י מב )4 ( 617 . דוח שנתי43 852 הדין מגביל ומצמצם את מרחב שיקול הדעת שלו ועלול להביא את כלי התקשורת , שאינם חברים בוועדת העורכים , לנסות להתמודד עם הצנזורה באמצעות הגשת עתירות נוספות , ואת ועדת העורכים - ללחוץ בכיוון הכנסת שינויים בהסכם שנחתם בינם לבין צה א , ל" ו ברשימת הנושאים הטעונים הגשה לצנזורה . במארס 1989 פנתה ועדת העורכים אל שר הביטחון , וביקשה להוסיף להסכם פסקה , ולפיה הצנזורה תפעל על פי העיקרון שנקבע בבג , ץ" כי לא ייאסר פרסום , אלא אם קיימת ודאות קרובה שהפרסום יפגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה . במאי 1989 נענה שר הביטחון לבקשה , וההסכם תוקן על פיה . יצוין , כי באותה פנייה ביקשה ועדת העורכים גם לבטל את הסעיף בהסכם העוסק בסמכות הרמטכ " ל כפוסק אחרון בהחלטות ועדת השלושה , שלא התקבלו פה אחד . שר הביטחון דחה בקשה זו . יצוין , כי ועדה שמינתה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לבדיקת פעולות הצנזורה ) על ועדה זו , ראה פירוט בהמשך , ( המליצה במאי 1990 ,בין היתר , כי ערעור על החלטות ועדת השלושה יהיה בידי שופט בדימוס . שר הביטחון קיבל את ההמלצה ; ובינואר 1991 הודיע היועץ המשפטי למערכת הביטחון לשר , כי בא בדברים עם נשיא בית המשפט העליון , אשר הודיע לו , כי השופט מ ' בייסקי נאות לקבל עליו את תפקיד ערכאת הערעור על החלטות ועדת השלושה ב . - 15 השנים האחרונות , תקופת כהונתו של הצנזור הראשי הנוכחי , לא ערער אף צד להסכם על החלטות ועדת השלושה . 3 . בספטמבר1989 מינתה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועדה לבדיקת פעולות הצנזורה , שבראשה עמד חבר הכנסת יוסי שריד ) להלן - ועדת שריד (. ועדת שריד קיימה פגישות עם גורמים רבים , וביניהם : שר הביטחון , הרמטכ , ל" והצנזור הראשי ; נציגים של מועצת העיתונות , איגוד העיתונאים , וועדת העורכים ; מומחים מן האקדמיה ואחרים . הוועדה התרכזה בשלושה תחומים : מעמדה הסטטוטורי של הצנזורה וסמכויותיה , היקף פעילותה ויעילותה . במאי 1990 פרסמה ועדת שריד דוח על ממצאיה ועל המלצותיה . הוועדה קבעה , בין היתר , כי ההסכם בין ועדת העורכים לבין צה " ל הינו פגום מכמה בחינות . עם זאת , לדעתה אפשר לתקן את רוב הליקויים של ההסכם על ידי שינויים משמעותיים בהסכם עצמו ; בהקשר זה היא גם המליצה , שההסכם יחול על כל כלי התקשורת בישראל , לרבות כתבי החוץ ולא רק על אלה שנציגיהם חברים בוועדת העורכים . אשר להיקף פעולות הצנזורה , ציינה ועדת שריד , כי במרוצת השנים אמנם הצטמצם היקף פעילותה של הצנזורה ומספר ה נושאים המחייבים צנזורה פחת ; אולם היא המליצה לצמצם עוד יותר , ובאופן ניכר , את רשימת הנושאים שעליהם תחול צנזורה , ופירטה ששה נושאים עיקריים לעניין זה . הוועדה התרשמה , כי יעילות הצנזורה התרופפה בשנים האחרונות במידה ניכרת , לפעמים אפילו במידה מסוכנת : סודות מדינה מובהקים של ישראל מצאו את דרכם אל כלי התקשורת המקומיים ובעיקר אל כלי התקשורת הבינלאומיים . הוועדה רואה התפתחות זו בדאגה עמוקה . היא סבורה , אפוא , שבצד ההקלות מרחיקות הלכת שהיא ממליצה עליהן , יש מקום להמליץ על החרפת הסנקציות כלפי אלה שיפרו בעתיד את כללי הצנזורה , לאחר שהצנזורה תתחום את עצמה בתחום המוגדר של הנושאים שהוועדה קבעה . הוועדה ביקשה ממערכת הביטחון להגיש לה בהקדם הצעות מפורטות לסנקציות מחמירות ולאמצעי אכיפה נוספים . בסיכום ציינה הוועדה , כי יחסית שמעה מעט תלונות משמעותיות על עבודת הצנזורה בשנים האחרונות , וכי היא מתרשמת , כי הצנזור הראשי עושה את עבודתו נאמנה במסגרת החוק . באוגוסט 1991 הופיע הצנזור הראשי בפני ועדת שריד בעניין ביצוע המלצות הוועדה . הצנזור מסר , בין היתר , שהאחריות להצטרפות גורמים חדשים להסכם בין ועדת העורכים לבין צה " ל מוטלת על ועדת העורכים , וכי רק ע יתון אחד )" חדשות "( הצטרף להסכם , ואילו האחרים , לרבות כתבי החוץ , לא הראו נכונות להצטרף להסכם . הוא מסר , כי קיימת רשימה חדשה , המפרטת את הנושאים העיקריים שצוינו על ידי הוועדה . הרשימה כוללת כ- 40 נושאים במקום60 שהיו ברשימה קודמת ; בהתייחסו להמלצה להחרפת הסנקציות , הזכיר הצנזור הראשי , כי הצנזורה נקטה המפרץ במלחמת צבא ההגנה לישראל853 מספר סנקציות נגד .C . N . N וN.B.C- הוא לא התייחס לבקשת הוועדה שמערכת הביטחון תגיש לה הצעות מפורטות לסנקציות ולאמצעי אכיפה נוספים . מבקר המדינה סבורה , שקביעות ועדת שריד ביטאו נכונה את האיזון בין ההגנה על זכות הציבור לדעת , על ידי צמצום מירבי של הנושאים החייבים בצנזורה , לבין הצורך להגן על ביטחון המדינה במסגרתם , בעזרת פעולות הצנזורה , תוך כדי החרפת הסנקציות . כשם שראוי לצמצם את הנושאים החייבים בצנזורה , כן ראוי גם להנהיג הקפדת יתר נגד מי שעובר על הוראות הצנזורה ומפר סם חומר מזיק , לעתים אף סודות מדינה . סדרי עבודת הצנזורה 1 .סדרי עבודתה של יחידת הצנזורה הוגדרו בהוראות היחידה . כתבות המוגשות לצנזורה נבדקות על פי הוראות אלה ועל פי תקדימי פרסום המוזנים למחשב . הצנזורה מוסמכת להחליט על אישור הכתבה במלואה , פסילתה , או פסילת ח לקים ממנה . כל חומר שמוגש לצנזורה נבדק שנית לאחר פרסומו , כדי לוודא שאכן בוצעו הוראות הצנזורה בנוגע אליו ; כן נבדק אם מתפרסמות ידיעות או מודעות שחובה להגישן לצנזורה , ולא הוגשו לה . ככלל , הטיפול בכתבות נעשה ללא עיכוב . במקרים שיש צורך להתייעץ עם גורמים אחרים בקש ר לכתבה ) בדרך כלל - גורמי מודיעין ( והכתבה עלולה להתעכב בשל כך , מועברת הודעה מתאימה לעיתון . הבדיקה העלתה שסדרי העבודה של היחידה תואמים את הוראותיה . 2 .על פי נוהלי יחידת הצנזורה , אם נעברה עבירת צנזורה בכלי תקשורת שהם צד להסכם בין ועדת העורכים לבין יכ , ל" צה ולה היחידה לנקוט דרכי תגובה שונות , כגון : בקשת הסבר , פנייה לעורך לנקוט אמצעים למניעת הישנותם של מקרים , או הגשת קובלנה לוועדת השלושה . דרך התגובה מושפעת מחומרת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה ומתכיפות העבירות . משרד מבקר המדינה בדק את סדרי הטיפול בעבירות צנזורה שהתי יחסו לששה עיתונים ולתחנת גלי צה , ל" שהם צד להסכם בין ועדת העורכים לבין צה . ל" התברר , כי בתקופה אפריל 1991 - מארס1992 ביצעו כלי פרסום אלה166 עבירות על כללי הצנזורה , מתוכן 106 עבירות של אי הגשת כתבות לצנזורה ו- 60 עבירות של אי ביצוע הוראות הצנזורה בנוגע לאי פ רסום כתבות , כולן או חלקן . התברר , כי בדרך כלל פנתה היחידה לעורכי העיתונים , ביקשה הסברים לביצוע העבירה וכן דרשה נקיטת צעדים נגד האחראים לה . התשובות שהתקבלו מהעיתונים נימקו את הגורם לעבירה , בדרך כלל , בטעות אנוש או בחוסר תשומת לב שנבע מעומס בעבודה ; כמו כן נית נו בהן הבטחות שימנעו הישנותם של מקרים כאלה . עוד התברר , כי ב- 67 מקרים )43 בגין עבירה של אי הגשה ו- 24 בשל אי ביצוע , ( מתוך 166 שאותרו , הוסיפה היחידה במכתביה , כי היא רואה בחומרה או בחומרה רבה את העבירה . רק ב- 15 מהם נרשמה גם אזהרה , כי במקרה של עבירה חמורה נוספת היא תיאלץ להמליץ על נקיטת צעדים נוספים ולשקול הגשת קובלנה לוועדת השלושה . 13 מקרים אחרים הוגדרו על ידי היחידה כחמורים ונרשם ברישומי המחשב כי אין לפרסם כמותם בעתיד , משום שהם עלולים לגרום נזק ; חרף כל אלה לא נרשמה כל אזהרה במכתבים שנשלחו לעיתונים . הביקורת הע לתה , שגם במקרים שהיחידה הזהירה את עורכי העיתונים כי על עבירה נוספת היא תיאלץ להגיש קובלנה , היא לא עשתה כן בפועל ממש . כך למשל , בתקופה שנבדקה הוזהר עיתון אחד ארבע פעמים : שלוש אזהרות בהפרש של שלושה שבועות בין אחת לרעותה , ואחת - בהפרש של שלושה ימים ; חרף זאת לא הוגשה כל קובלנה . עיתון שני הוזהר במהלך מארס 1992 פעמיים ; קובלנה לא הוגשה . הביקורת העלתה , כי בתקופה שנבדקה הוגשו על ידי היחידה רק שתי קובלנות לוועדת השלושה על עבירות של עיתונים : קובלנה אחת התייחסה לחמישה נושאים שונים שבנוגע להם הדגישה הצנזורה , בהודעה מיו חדת למערכות העיתונים , כי נושאים אלה חייבים בהגשה מוקדמת . בניגוד להודעה הנ " ל פרסמו ארבעה מהם ידיעות לצנזורה הוגשו שלא נושאים באותם ; מהם אחד נגד רק , דוח שנתי43 854 שפרסם שלוש ידיעות כאלה הוגשה קובלנה . קובלנה שנייה הוגשה נגד עיתון אחר , לאחר שבארבעה מקרים פורסמו בו קטעים ש נפסלו לפרסום ולאחר שבקשות לביטול הפסילה נדחו גם הן . בעקבות הקובלנה הראשונה , ננזף העיתון ונקנס ב- 1,000. ח" ש הוא גם חויב בפרסום פנימי בקרב העובדים ובקביעת נהלים להבטחת אי הישנותם של מקרים כאלה בעתיד . בנוגע לעיתון השני הסתפקה הצנזורה בהגשת קובלנה אחת בלבד הע ; יתון ננזף ונקנס ב- 2,500 .ח" ש הצנזור הראשי הצביע על כך שמדיניותו להרבות באזהרה ובשיחה מבוססת על ההשקפה , כי בדרך זו ניתן להגיע להישגים ממשיים . הוא מתחזק בדעתו זו לאור העובדה , שוועדת השלושה אף היא אינה נוהגת להחמיר בעונשם של כלי התקשורת שבעניינם היא דנה מכוח ההסכם של צה " ל עם ועדת העורכים . לדעת מבקר המדינה , נודעת חשיבות מיוחדת לגורם ההרתעה , וניתן היה לצמצם את מספר עבירות הצנזורה , אילו הוגשו יותר קובלנות לוועדת השלושה וזו מצדה היתה מחמירה יותר עם העבריינים . יצוין , כי בתקופה אפריל 1991 - מארס1992 הוגשו לוועדת השלושה גם שתי תלונות על ידי עיתונים נגד החלטות הצנזור הראשי . במקרה אחד נדחתה התלונה ובמקרה השני הושגה פשרה בין הצדדים . 3 .לאחר סיום הביקורת חלו התפתחויות שראוי לאזכרן ב . - 5.11.92 , בעת תרגיל מיבצעי של יחידה מובחרת בצה , ל" אירעה תאונת אימונים , שנספו בה חמישה חיילים ונפצעו ששה . איסור של הצנזור הראשי לפרסם ידיעה על נוכחותם בשעת התרחשות האסון של הרמטכ " ל וסגנו וראש אמ , ן" עורר ויכוח ציבורי , שהתייחס גם לפעולתה של הצנזורה מכוח תקנות ההגנה בדרך כלל ב . - 12.11.92 הודיע עורך עיתון " הארץ " לצנזור הראשי על פרישת העיתון מההס דר בין ועדת העורכים לבין צה , ל" מחמת הצטברות של עניינים השנויים במחלוקת בינו לבין הצנזורה , ואשר לא נמצא להם פתרון סביר ; הודגש במיוחד נושא מנגנון הבירור , כאמור בסעיף 5 להסדר ועדת העורכים ומערכת הביטחון בענייני צנזורה . במכתבו הודיע עורך " הארץ , " כי מעתה יראה ע צמו העיתון חופשי לבקש סעד מבית המשפט , כדי לבחון את סבירותן של החלטות הצנזורה לפי המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה ; העיתון ימשיך לכבד את החוק ויגיש לצנזור כל חומר שיונחה להגישו ויבצע את הוראותיו . בסוף נובמבר 1992 הודיע יו " ר ועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת - בדיו ן מסכם של הוועדה בנושא " מדיניות הצנזורה הצבאית ועמדת ועדת העורכים על רקע פרישת עיתון ' הארץ ' מהסדר הצנזורה " - על הקמת צוות מומחים , שיגיש הצעה לחוק צנזורה , שימיר את תקנות ההגנה לשעת חירום . בסוף נובמבר 1992 פורסמו בכלי תקשורת בחו " ל ידיעות בנוגע לתרגיל המיבצע י האמור . מן המסמכים עולה , כי ידיעות אלה הועברו אליהם על ידי נציגיהם הפועלים בארץ בלי שהוגשו תחילה לצנזורה , כמתחייב בתקנות ההגנה ; על פני הדברים היתה זו פגיעה חמורה בביטחון המדינה ב . - 30.11.92 נערך דיון בנושא אצל ראש הממשלה ושר הביטחון וסוכם בו , בין היתר , כי מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ישלול את תעודות העיתונאי משני כתבים זרים לזמן בלתי מוגבל . בתחילת דצמבר 1992 הוא שלל את תעודות העיתונאי משני הכתבים . בראשית ינואר 1993 הוחזרו להם תעודות העיתונאי . זאת , בעקבות חוות דעת שקיבל מנהל לשכת העיתונות הממשלתית מהצנזור הרא שי בדבר ההשפעה החיובית שהיתה לשלילת תעודות העיתונאי על הכתבים הזרים בכלל , ועל שני הכתבים הזרים בפרט . קשרי גומלי© ע§ מחלקת ביטחו© שדה 1 .על פי נוהלי אמ , ן" אחראית מחלקת ביטחון שדה לייעוץ מקצועי לצנזורה בנושאים צבאיים ולקביעת מגבלות ביטחון שדה בנושאים שוטפי ם שונים , כגון : מידע על תרגילים , וחשיפת אמצעי לחימה ויחידות . המחלקה קבע הנחיות הוציאה , הצנזורה בנוהלי שעוגנו , הנחיות מוציאה והיא צבא ההגנה לישראל855 שוטפות המועברות לצנזורה לקראת אירועים מיוחדים . מבקר המדינה מעירה , כי בעבודות שעשתה המחלקה , העוסקות בחשיפה המצטברת מגורמים שוני , ם אין הפרדה בין גורם לגורם . מן הראוי שתיערך עבודת מחקר גם בכיוון זה . 2 .החומר העובר מהעיתונים לצנזורה וממנה לעיתונים הוא בחלקו מסווג ורגיש . הביקורת העלתה ליקויים באבטחת החומר תוך כדי העברתו . צנזורה לדואר חיילי§ הצנזורה לדואר חיילים חלה על כל דברי הדואר הנשלחים על ידי חיילים בארץ , " בחו ל ובתוך הצבא . מטרתה העיקרית היא למנוע דליפת ידיעות ביטחוניות במכתבי החיילים . הטיפול של הצנזורה בדואר חיילים נערך על ידי שני בסיסים של יחידת הצנזורה : בסיס א ' המטפל בדואר חיילים של יחידות החונות מאילת ועד חדרה , ובסיס ב ' המטפל בדואר חיילים של יחידות החונות צפונה מחדרה . בינואר 1992 היו בבסיס א ' עשרה חיילים ובבסיס ב ', הכפוף לבסיס א ', היו שלושה חיילים . 1 .בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה , בהתבסס על נתוני תפוקה של היחידה , לחודשים מאי - אוקטובר1991 עלה , כי התפוקות של בסיס א ' היו נמוכ ות בהשוואה לתפוקה של בסיס ב . ' ממוצע הקריאה היומי של מכתבים על ידי כל בוחן בבסיס א ' נע מ- 112 מכתבים לחודש ל- 133 ,ובבסיס ב ' - מ- 254 מכתבים ל- 308 . שיעור המכתבים שנבדקו בכל חודש נע בבסיס א מ ' 34%- ל76%- ,ובבסיס ב מ – ' 68%- ל100%- . נוכח הפערים בתפוקות בין שני הבס יסים , סבורה מבקר המדינה , כי יש לחזור ולבחון את שיעורי התפוקה בשני הבסיסים וכן את התפוקה הממוצעת של כל בוחן . 2 .בנוהלי העבודה של היחידה נקבע , בין היתר , כי יש לקרוא את כל המכתבים הנשלחים על ידי חיילים המשרתים ביחידות שהוגדרו בעדיפות ראשונה , דהיינו - ביחידו ת מסווגות שבהן ניתן להיתקל בעבירות ביטחון מרובות . בנוסף לכך יש לקרוא , ככל הניתן , גם מכתבים הנשלחים על ידי חיילים המשרתים ביחידות שהוגדרו בעדיפות נמוכה יותר . בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה הנוגעת ל- 150 יום בחודשים אפריל- אוגוסט1991 נמצא , כי ברוב הימים לא קר או בבסיס א ' את כל המכתבים שהגיעו מיחידות שהוגדרו בעדיפות ראשונה ; לעומת זאת , נקראו באותם ימים עצמם מכתבים לא מעטים מיחידות שהוגדרו בעדיפות נמוכה יותר . התארגנות לשעת חירו§ עד מלחמת המפרץ היו בתקן היחידה 243 חיילי מילואים ובמצבה- 198 . הפיקוח על כלי התקשורת במלחמת המפרץ התפרס על פני כ- 11 אתרים , שבהם נמצאו כתבי חוץ . על פי דרישות שהוגשו לאחר המלחמה על ידי הצנזור הראשי , גדל תקן חיילי המילואים של היחידה בפברואר 1992 ל- 362 והמצבה- מ- 198 ל- 262 חייל . הפער הגדול הקיים בין התקן למצבה נובע מכך , שביחידה אין כוח אדם סדי ר הממשיך לשרת במילואים ) עיקר הצנזורים הינם אזרחים עובדי צה ( ל" ותהליך איתורם של חיילי מילואים מתאימים הינו ממושך . œ מבקר המדינה התרשמה , כי הצנזורה שוקדת על תפקידה באמונה . ע§ זאת , מ© הממצאי§ עולה , כי תגובות הצנזורה וועדת השלושה על עבירות צנזורה של כלי התקש ורת הינ© מתונות עד כדי לעורר ספק א§ ה© משיגות את האפקט ההרתעתי הראוי , הדרוש כדי לבלו§ את הנטייה לפרס§ ידיעות שה© " סקופ , " ג§ על חשבו© פגיעה בביטחו© המדינה . דוח שנתי43 856 לדעת מבקר המדינה , ע§ הצמצו§ בהיק­ פעילות הצנזורה , בעקבות המלצות ועדת שריד , דרושה שמירה קפדנית על כל לי הצנזורה בנושאי§ החייבי§ בצנזורה ועל דרכי אכיפה וענישה יעילות . בכ¤ יובטח האיזו© הנכו© בי© זכות הציבור לדעת לבי© חובת הצנזורה להבטיח שמירה נאותה על הסודות , אשר גילוי§ עשוי לפגוע בביטחו© המדינה . ממצאי מעקב היערכות צה " ל נוכח הגידול במחזורי הגיוס דוח שנת י 41 ,עמ ' 833 הביקורת על היערכות צה " ל נוכח הגידול במחזורי הגיוס נערכה בחודשי¦ מארס עד ספטמבר 1990 ופורסמה בדוח שנתי41 ,עמ ' 833 . ¦הביקורת התייחסה בעיקר לממצאי¦ הבאי : בדיקת תחזיות הגיוס בשני¦ 1988  1990 מול הגיוס בפועל הצביעה על הצור£ בבחינת מודל החיזוי ; " צה ל בח¨ רק חלק מההשלכות של קיצור השירות של הגברי¦  נבחנו רק ההשלכות הנוגעות לצה " ל ולמערכת הביטחו¨ ולא נבחנו ההשלכות הכלכליות והחברתיות בהיבט הלאומי ; " צה ל ער£ עבודת מטה על גיוס העולי¦ ובח¨ את המשמעויות בתחו¦ תכניות כוח האד¦ , אמצעי הקליטה וסדרי ההכשרה ; ומי נהל הגיוס החל בהיערכות לטיפול במספר גדול יותר של מתגייסי¦ . באוקטובר ובנובמבר 1992 ער£ משרד מבקר המדינה בדיקת מעקב בנושא , שתכליתה לבדוק באיזו מידה תוקנו הליקויי¦ שהועלו בביקורת הקודמת , ואת תוצאות עבודות המטה שהתקיימו באותו מועד . כמו כ¨ נבדקה מידת מימוש התח זיות שנעשו בתקופת הביקורת . בדיקת המעקב נערכה באג¬ התכנו¨ ) להל¨  אג ( ת" ובאג¬ כוח אד¦ ) להל¨  אכ ( א" שבמטה הכללי ; במינהל הגיוס ובבסיס קליטה ומיו¨ , הכפופי¦ לאכ "א. אלה ממצאי המעקב : תחזיות גיוס 1 .הביקורת הקודמת ציינה , כי על פי התחזיות של אכ " א יגדל מספר המתג ייסי¦ מ- 1988 עד1994 ב 13%- ומספר המתגייסות ב12.6%- . על פי נתוני¦ שנמסרו למשרד מבקר המדינה בינואר1993 התברר , כי בשני¦ 1988 עד1991 ¨ אכ¨ חל גידול בשנתוני¦ של המועמדי¦ לשירות ביטחו ) להל¨  מלש , (ב" שהיה קצת נמו£ מהצפוי , א£ ג¦ הוא הביא לגידול בהיק¬ המתגייסי¦ . גידול זה צפוי להימש£ ג¦ בשני¦ הבאות . על פי התחזיות של אכ " א יגדל מספר המתגייסי¦ מ- 1992 עד1997 בכ 10%- ומספר המתגייסות בכ9%- . 2 .לביצוע תחזיות הגיוס דרושי¦ לאכ " א נתוני¦ על שנתוני לידה של גברי¦ ונשי¦ . " אכ א מקבל מדי שנה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) להל¨  הלמ ( ס" אומד¨ של ס£ כל תושבי מדינת ישראל , שנולדו בשנה גריגורינית נתונה . כמו כ¨ הוא מקבל ממרש¦ התושבי¦ של משרד הפני¦ קוב® , שממנו הוא מאתר את אוכלוסיית המלש בי¦ " . בשני¦ 1979  1988 ¦ היו נתוני מרש¦ התושבי גבוהי¦ מנתוני הלמ " ס בשיעור של 3% .על כ¨ עדכ¨ אכ " א את אומדני הלמ " ס בתכנית הגיוס הרב  שנתית בשיעור זה . הביקורת מצאה , כי בשנת 1988 נתוני מרש¦ התושבי¦ על העתידי¦ להתגייס ב- 1989 היו גבוהי¦ מנתוני תחזית הגיוס שנערכה על פי נתוני הלמ , ס" מעבר לשיעור המתוק¨ של 3% . צבא ההגנה לישראל857 במעקב התברר , כי בעקבות עבודה , שעשתה מחלקת תכנו¨ באכ ,א"+הועלה שיעור התיקו¨ והוא עומד על 6% החל משנת1989 . שנה זו היתה השנה האחרונה שהעלייה עדיי¨ לא השפיעה משמעותית על היק¬ הגיוס . משנת 1990 חל גידול משמעותי בעלייה , ולכ¨ ג¦ במספר המועמדי¦ לשירות ביטחו¨ . בשל כ£ פיתחה מחלקת תכנו¨ באכ " א נוסחה , שבעזרתה מחשבי¦ את התוספת הח זויה של מתגייסי¦ מקרב העולי¦ החדשי¦ , עבור כל שנה בנפרד , ומוסיפי¦ אותה לתחזית השנתית הרגילה . בשל הירידה במספר העולי¦ לעומת התחזית לשני¦ 1991 ו- 1992 , ובשל הקושי בקביעת היק¬ העלייה בשני¦ הבאות , מחלקת תכנו¨ באכ " א מחשבת עבור כל שנת גיוס מספר תחזיות , על פי היקפי ¦ שוני¦ של עלייה חזויה )60,000 , 100,000 , 150,000 .( 3 .תחזית הגיוס מתבססת על גודל השנתו¨ העומד להתגייס בניכוי מלש " בי¦ שאינ¦ מתגייסי¦ , וששיעור¦ נקבע על פי אומד¨ . במעקב התברר , כי בשנת 1991 ¦ חלה עלייה בשיעור הבלתי מגויסי לעומת שנת 1988 , שעליה דיווחה הביקורת הקודמת . בשנת 1991 עמד שיעור הגברי¦ שלא גויסו על 18.1% ) לעומת14.5% (לפי הפירוט הבא% : 6  דחיית גיוס של תלמידי ישיבות ) לעומת 5.1% ( ; 5.5%  שהייה בחו ) ל " לעומת 5% ( ; 3.3%  סיבות רפואיות ) לעומת 2.8% ( ; 3.2%  ¦ נתוני איכות נמוכי ) לעומת 1.6% ( ; 0.1%  ¦ נפטרי ) כפי שהיה בעבר (. אצל הנשי¦ כמעט שלא היה שינוי בשיעור הכללי של הבלתי מגויסות , א¬ שנמצא שינוי בחלוקה לפי סיבות אי הגיוס . מקרב הנשי¦ לא גויסו בשנת 1991 % 31.4 ) לעומת32% בשנת1988 ( ¦מהטעמי הבאי¦% : 20.3  נשי¦ דתיות ) לעומת 22% ( ; 4.4%  שהייה בחו ) ל " לעומת 4% ( ; 4.2%  נתוני איכות נמוכי¦ ) לעומת 3% ( ; 1.2% – ¦ נשי נשואות ) לעומת 2% ( ; 1.2%  מסיבות רפואיות ) לעומת 1% ( ; 0.1%  נפטרות ) כפי שהיה בעבר (. 4 .בביקורת הקודמת נאמר , כי הגיוס בפועל בשני¦ 1988 ו- 1989 היה גבוה מתחזיות הגיוס , כפי שבאו לידי ביטוי בתכניות הרב  שנתיות ) התכ נית לשני¦ 1986  1995 ¦ והתכנית לשני1988  1997 , שבאה במקומה (. במעקב נמצא , כי התחזיות תאמו כמעט לביצוע בפועל ב : - 1990 ה¨ היו גבוהות בכ1%- מהגיוס בפועל וב- 1991 נמוכות בכ2%- . 5 . תחזית המספר הממוצע של חיילי¦ בשנה ) להל¨  המצבה הממוצעת ( מתבססת על היק¬ הגיוס השנתי החזוי ועל תחזית שיעור הנפלטי¦ מצה " ל במהל£ שירות¦ . פילוג המצבה הממוצעת לפי מערכי¦ ) מער£ איכותי , מער£ טכני ומער£ מינהלה1 ( הוא תהלי£ המושפע מהכמות ומהאיכות של מקורות כוח האד¦ העומדי¦ לרשות צה , ל" מהגדרת הצרכי¦ ומקביעת סדרי עדיפות לאיוש התקני¦ במערכי¦ השו ני¦ . השילוב בי¨ גורמי¦ אלה קובע את היקפו של כל מער£ . מקובל לראות בגידול במער£ המינהלה מיצוי פחות טוב של מחזורי הגיוס . תכנו¨ אג " ת לשנת העבודה 1990 קבע את חלקו של מער£ המינהלה ל25.4%- ; ובכ£ היה צפוי שיפור קט¨ לעומת שנת1989 . במעקב התברר , כי בשנת העבודה 1991 חלקו של מער£ המינהלה נשאר כמעט כפי שהיה  כרבע מכלל צה ; ל" ג¦ ב- 1992 נשמר יחס זה . ג¦ חלק¦ היחסי של המערכי¦ האחרי¦ לא השתנה . תכניות רב  שנתיות בביקורת הקודמת נאמר , כי על בסיס תחזיות הגיוס והמצבות הממוצעות החזויות נבנתה תכנית רב  שנתית , שנגזרה ממשימות צה " ל ומפ וטנציאל כוח האד¦ , שיעמוד לרשות צה "ל 1 מערך איכותי כולל מקצועות לחימה , קצונה וכן מקצועות אחרים , כמו התרעה ובקרה . במערך המינהלה גם מקצועות הנהיגה . דוח שנתי43 858 ¨בתקופת התכנו . התכנית הרב  שנתית קבעה מספר יעדי¦ והנחות יסוד . במעקב נבדק אופ¨ מימוש היעדי¦ , שהוצבו לניצול המקורות הנוספי¦ , בהשוואה לביקורת הקודמת , כמפורט להל¨ : 1 . ¦צמצו¦ פערי : ) ( א בביקורת הקודמת צוי¨ , כי בתחילת התכני ת הרב  שנתית ב , - 1988 , היו כמה אלפי תקני¦ לא מאוישי¦ . בחמש השני¦ הראשונות של התכנית ) עד 1992 ( היתה תוספת חזויה של כמה אלפי גברי¦ , א£ במקביל תוכננה תוספת של תקני¦ , כ£ שעדיי¨ נותר בסו¬ התכנית פער ניכר של תקני¦ לא מאוישי¦ . במעקב התברר , כי הגידול במחזורי הגיוס א יפשר עלייה בשיא התקינה ב3.5%- . ע¦ זאת בשנת העבודה 1992 ¦ הצטמצ¦ הפער שבי¨ שיא התקינה לבי¨ המצבה הממוצעת של הגברי . עוד התברר במעקב , כי תוספת של תקני חובה יועדה להקמת פלוגות סדירות לביטחו¨ שוט¬ בשני¦ 1992 עד1995 , ¦שיחליפו את פלוגות המילואי . כ£ ייחסכו בשנות העבודה 1993 עד1997 ימי מילואי¦ רבי¦ . כמו כ¨ , נוספו מאז שנת 1990 תקני¦ לשירות החובה במקו¦ תקני שירות מילואי¦ פעיל ) להל¨  ( פ" שמ ועוד כניסוי נוספו ב- 1992 ¦ תקני¦ לאבטחת מתקני . על פי התכנו¨ לשני¦ 1994  1997 , ¦נותרו יתרות בכוח אד , שעדיי¨ לא נקבע ייעוד¦ במפור . ט ל " צה הודיע , כי שני שלישי¦ מה¦ ייועדו לשיבו® במער£ הלוח¦ ובמער£ הטכני במטרה לחסו£ ימי מילואי¦ , וכשליש יהוו עתודה תכנונית . )ב ( בביקורת הקודמת נאמר , כי בשני¦ 1988  1990 ¦ חל שיפור באיוש התקני¦ במערכי¦ שוני : במער£ הלחימה מ97%- ל100%- ובמער£ הטכני מ81%- ל89%- .מער£ המינהלה היה מאויש במלואו . בבדיקת המעקב התברר , כי ג¦ בשני¦ 1991 ו- 1992 אויש מער£ הלחימה במלואו , א£ שיעור האיוש במער£ הטכני נשאר כמעט כפי שהיה % 89.5 .מער£ המינהלה מאויש במלואו , כפי שהיה בעבר . ( ג) " צה ל הסביר , כי אי הקטנתו של מער£ המינהלה והיתרו ת בכוח האד¦ חסרי ייעוד מוגדר , כפי שפורטו לעיל , הינ¦ תוצאה , בי¨ השאר , של בעיות פרט שאינ¨ מאפשרות שיבו® במערכי¦ המועדפי¦ . 2 . ¦ימי מילואי : הביקורת הקודמת ציינה , כי הגידול במצבה הממוצעת איפשר צמצו¦ תקני שמ פ " וצמצו¦ בימי מילואי¦ לתעסוקה מיבצעית . בתכנית הרב  שנתית תוכננה ירידה בימי מילואי¦ מ- 1988 ל- 1992 . במעקב עלה , כי בשני¦ 1990  1992 חלה ירידה בהיק¬ ימי המילואי¦ . הסיבות לירידה ה¨ : הגידול במצבה הממוצעת , ופעולות מינהלתיות נוספות של צה " ל לצמצו¦ ימי המילואי¦ . 3 .חיילות בשירות חובה : ) א ( בביקורת הקודמת צוי¨ כ , י בשני¦ 1988  1990 גדלה המצבה הממוצעת באלפי חיילות . בתכנית הרב  שנתית נקבעו היעדי¦ להחלפת תקני קבע , תקני חובה של גברי¦ ותקני שמ  פ " בתקני חיילות . במעקב התברר , כי ב- 1992 עלתה המצבה הממוצעת של החיילות , ביחס ל- 1990 ,במאות חיילות . )ב ( בביקורת הקודמת נאמר , כי צה " ל מקצה חיילות , על פי הסדרי¦ שוני¦ , בי¨ השאר , למשרד הביטחו¨ , למשטרת ישראל , למשרד החינו£ והתרבות ולמשרד הבריאות . בשני¦ 1988  1990 הקצה " צה ל למשימות אלה כ- 2,050 חיילות . " צה ל הודיע למשרד מבקר המדינה בפברואר 1991 , כי סוכ¦ על הקצאת 1,300 חיילות נוספות לסיוע במשימות הקשורות בקליטת העלייה . צבא ההגנה לישראל859 במעקב התברר , כי ב- 1992 הוקצו לאות¦ גופי¦ כ- 3,500 חיילות . ע¦ זאת התברר , כי בשל מספר העולי¦ , הנמו£ מהמספר שהיה צפוי , הוקצו למשימת הקליטה פחות חיילות מהמתוכנ¨ )850 ¦ במקו 1,300 (והעוד¬ שנוצר איפשר תוספת של כ- 200 חיילות למשטרת י שראל . יתרת התקני¦ פוזרה בי¨ חילות צה " ל במקצועות שוני¦ ) יתר איכותי , משימות התכוננות ומינהלה (. פטור בשל נתוני§ אישיי§ בלתי מספיקי§ 1 .בביקורת הקודמת נאמר , כי צה " ל נוהג לפטור מגיוס מועמדי¦ לשירות ביטחו¨ , שנתוניה¦ מתחת לרמה שנקבעה על ידיו , כגו¨ : בעלי השכלה נ מוכה או בעלי קשיי הסתגלות ) להל¨  ס¬ גיוס (. מחד גיסא , קיי¦ הרצו¨ לממש את זכותו ואת חובתו של כל אזרח לשרת בצה . ל" מאיד£ גיסא , קיי¦ בצה " ל קושי להתמודד ע¦ אוכלוסיות , שסיכויי השתלבות¨ בצה " ל נמוכי¦ . בשני¦ 1988 ו- 1989 היה שיעור הבלתי מתגייסי¦ , בשל ס¬ הגיוס , נמו£ . במעקב התברר , כי א¬ שלא שונו אמות המידה המגדירות את ס¬ הגיוס , חל גידול בשני¦ 1990 ו- 1991 בשיעור המלש " בי¦ שלא עברו את ס¬ הגיוס , כפי שמפורט בטבלה שלהל¨ . בנוס¬ לכ£ , מאחר שחל גידול בשנתו¨ הגיוס , הרי שחל גידול נומינאלי במספר המלש " בי¦ שלא גויסו בשל אי עמידת¦ בא מות המידה לגיוס . להל¨ שיעור הבלתי מגויסי¦ , שלא עמדו באמות המידה של ס¬ הגיוס בשני¦ 1988  1991 : נשים גברים שנת עבודה 3.0% 1.6% 1988 3.3% 2.0% 1989 3.7% 2.5% 1990 4.2% 3.2% 1991 במסגרת דיו¨ שקיי¦ ראש אכ " א ביולי 1992 , הוא הצביע על הגידול המדאיג במספר¦ הכולל של החיילי¦ שאינ¦ מגויסי¦ עקב אי התאמה , והנחה לבצע עבודת מטה , שבה ייבחנו דרכי¦ לפתרו¨ הבעיה . עד מועד סיו¦ בדיקת המעקב נשארה בתוק¬ החלטת הרמטכ " ל על אי שינוי ס¬ הגיוס . לאחר סיו¦ הביקורת החליט צה " ל שהוא מוריד את ס¬ הגיוס , וכ£ לקלוט יותר אנשי¦ מהא וכלוסיות המיוחדות , וזאת לתקופת שירות של שנתיי¦ בלבד ; כ£ מתוכנ¨ להוריד את שיעור המלש " בי¦ הגברי¦ שאינ¦ מגויסי¦ מ3.2%- ,כמצוי¨ בטבלה לעיל ל , 2.7%- . 2 . ¨בביקורת הקודמת צוי , כי בדצמבר 1988 החליט ראש אכ " א על איתור חיילי¦ בשירות חובה , שתפקוד¦ ברמה נמוכה , במגמה ל שחרר¦ לפני תו¦ השירות ב . - 1989 שוחררו במהל£ השירות797 חיילי¦ כאלה . בינואר 1990 החליט הרמטכ , ל" כאמור , על אי העלאת ס¬ הגיוס , ועל המש£ הפעילות לשחרור משירות של חיילי¦ בלתי מועילי¦ וב , - 1990 שוחררו מהשירות499 ¦ חיילי . במעקב התברר , כי בשנת 1991 שוחררו מצה ל "2,175 חיילי¦ כאלה לפני תו¦ שירות החובה אי ) התאמה או אי חיוניות , ( מה¦ 523 מגיוס מיוחד2 .בהנחות היסוד לתכנית הרב  שנתית ) לשני¦ 1993  1997 (נמשכת המגמה של שחרור חיילי¦ בלתי מועילי¦ בשירות חובה . 2 גיוס מיוחד- חיילים המתגייסים במסגרת המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות ) מקא (. ם" בנושא זה , ראה בדוח זה בפרק " מערך החינוך בצה ". ל" דוח שנתי43 860 קיצור מש¤ השירות הביקורת ציינה , כי בתחילת 1989 בח¨ אכ " א את השפעת ק יצור שירות החובה של הגברי¦ . בעקבות הביקורת הודיע צה " ל למשרד מבקר המדינה בינואר 1991 ,כי אג , ת" בתיאו¦ ע¦ אכ , א" מקיי¦ עבודת מטה לבחינת הנושא , בהנחה שתישמר הרמה התפעולית של שנת העבודה 1990 . 1 .במעקב התברר , כי בדצמבר 1991 ובינואר1992 הודיע ראש אג " ת לוועדה ל ענייני ביקורת המדינה של הכנסת , כי נערכה עבודת מטה , שמסקנתה הסופית היתה שלא לקצר את מש£ השירות הסדיר של הגברי¦ . ע¦ זאת , בסו¬ ספטמבר 1992 מינה ראש אג " ת ועדה בראשות אלו¬ ) במיל ' ה ( ' שפיר ובהשתתפות קציני¦ בכירי¦ נוספי¦ במילואי¦ ) להל¨  ועדת שפיר (. מטרת הוועדה לבחו¨ מספר חלופות אפשריות להיערכות כוח האד¦ בצה " ל בשני¦ 1993  1997 .במסגרת הנחות היסוד שנקבעו לוועדה , הובא בחשבו¨ הגידול הצפוי במחזורי הגיוס הנובע מהגידול בשנתוני¦ של ילידי האר® ומהיק¬ עלייה חזוי של 100,000 איש בשנה . בי¨ החלופות ייבחנו ג¦ קיצור השירות ; מש £ שירות משתנה ; הפעלת חוק השירות הלאומי וחלופות נוספות . על הוועדה הוטל לבדוק ולהמלי® על ניצול מיטבי של כוח אד¦ בסדיר ובמילואי¦ . הוועדה התבקשה להתייחס בהצעותיה למצב שבו תהיה הסכמה להפעלת חוק השירות הלאומי , התשי "ג1953- 3 ,ולמצב של היעדר הסכמה כזו . הוועדה אמורה להשלי¦ את עבודתה באמצע מארס 1993 ;ההנחיה היתה , שיש לסיי¦ את עבודת המטה לעניי¨ קיצור השירות לחיילות במועד מוקד¦ יותר . ב- 15.10.92 ¨ התקיי¦ דיו¨ בראשות ראש הממשלה ושר הביטחו ובהשתתפות סג¨ השר , הרמטכ , ל" " מנכ ל משרד הביטחו¨ , ראש אג , ת" ראש אכ " א וראש אג , א" היוע® הכספי לרמטכ " ל ועוד . מטרת הדיו¨ היתה להציג כיווני¦ לצמצומי¦ בתחו¦ כוח האד¦ ומשמעויותיה¦ . הכיווני¦ שהוצגו בדיו¨ זה ושאושרו על ידי ראש הממשלה ושר ביטחו¨ היו , כדלקמ¨ : צמצו¦ מש£ שירות¨ של אוכלוסיות לא יעילות4 ,הגדלת היק¬ המתגייסי¦ במסגרת המקא " ¦ על חשבו¨ קיצור מ ש£ השירות שלה¦ , ודחיית גיוס¦ לשירות סדיר של חלק מהעולי¦ החדשי¦ או גיוס¦ של אחרי¦ רק למער£ המילואי¦ לאחר תקופת אימו¨ קצרה מאוד . ראש הממשלה ושר הביטחו¨ הורה על השלמת עבודת המטה הנעשית במטכ , ל" ואת זו הנעשית על ידי ועדת שפיר , כאמור לעיל . 2 .הביקורת הקודמת צ יינה , כי באוגוסט 1990 הנחה הרמטכ " ל את אג " ת לבחו¨ ג¦ את המשמעויות של קיצור שירות החובה של חיילות . " אג ת החל בעבודת המטה בספטמבר 1990 ® והמלי , כהמלצת ביניי¦ , על קיצור שירות מינהלי החל מפברואר 1991 . בסו¬ דצמבר1990 אישר הרמטכ " ל המלצה זו , ונמשכה עבודת המטה לגיבו ש המלצות נוספות . במעקב התברר , כי ביוני 1992 , ¨בסיכו¦ עבודת המטה קבע סג הרמטכ , ל" כי לשנת העבודה 1993 ייקבע לכל החיילות מש£ שירות של כ- 23 ¦ חודשי ) קיצור של כחודש (. במסגרת הקיצור המינהלי נית¨ יהיה לווסת שחרורי¦ בי¨ שלושה לארבעה שבועות ) לחיל המודיעי¨ ולחלק מח יל האוויר ( ועד לששה שבועות במקצועות שאינ¦ חיוניי¦ . הסדר זה הופעל במהל£ שנת העבודה 1992 .ב- 15.10.92 , ¨בדיו שהתקיי¦ כאמור בראשות ראש הממשלה ושר הביטחו¨ , הוא אישר עקרונית קיצור מינהלי של שירות החיילות ל- 22 ¦ חודשי , והנחה להמשי£ ולהשלי¦ את עבודת המטה בתחו¦ מש£ השירות של החיילות כאמור לעיל . 3 על פי סעיף21 לחוק , ביצועו של חוק זה לא יחל אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך . 4 אוכלוסיות לא יעילות- הכוונה כאן היתה , בין היתר , לחיילים בעלי בעיות נפשיות או לכאלה שריצו עונשי מאסר . צבא ההגנה לישראל861 3 .במועד סיו¦ הביקורת הקודמת , בספטמבר 1990 ,עסק צה " ל בבחינת ההשלכות של קיצור השירות של הגברי¦ . " צה ל לא בח¨ באותה עת את ההשפעה של קיצור השירות על אור£ שירות המילואי¦ ועל בניית מער£ המילואי¦ , ובמיוחד טר¦ נבחנו ההשלכות הכלכליות והחברתיות בהיבט הלאומי . מבקר המדינה העירה , שיש להשלי¦ את הבחינה על כל היבטיה ולהביא את ממצאיה להחלטת ראשי מערכת הביטחו¨ ולהחלטת הממשלה . המעקב העלה , כי ועדת שפיר , האמורה לעיל , תבח¨ את הנושא רק בהיבטי¦ הקשורי¦ לצה " ל עצמו , א£ לא הוטל עליה לבחו¨ את ההשלכות ש ל קיצור השירות בהיבט הלאומי . היערכות מינהלית מינהל גיוס הביקורת הקודמת ציינה , כי ועדה פנימית , שמינה אכ " א לבחינת המשמעויות הנובעות מגידול השנתוני¦ , המליצה במאי 1986 ¦ בי¨ השאר לבנות לשכת גיוס חדשה בירושלי . עד מועד סיו¦ הביקורת הקודמת , בספטמבר 1990 ,לא חלה ה תקדמות משמעותית בנושא . במעקב התברר , כי נבנית קומה נוספת בלשכת הגיוס בירושלי¦ . סיו¦ העבודה צפוי באפריל 1993 . ¨בסיס קליטה ומיו הביקורת הקודמת ציינה , כי אג , א" בשיתו¬ ע¦ מפקדת בסיס קליטה ומיו¨ ) להל¨  בקו , (¦" גיבשו תכניות למת¨ פתרונות בתחומי המגורי¦ , המטבחי¦ והאפסנאות , האמורי¦ לתת מענה על הצרכי¦ הצפויי¦ עד 1994 . במעקב נמצא , כי הסתיימה עבודת הרחבת חדרי האוכל , המגורי¦ , המטבחי¦ והאפסנאות . עוד נמצא במעקב , כי בנובמבר 1992 הופעלה לראשונה " שרשרת חיול " חדשה ) מכלול התהליכי¦ שעובר המלש " ב מהגיעו לבקו " ¦ כאזרח ועד צאתו כחייל , ( המתנהלת במבנה אחד שהוק¦ לצור£ זה . כתוצאה מכ£ וכתוצאה מוויסות הגעת המתגייסי¦ מלשכות הגיוס , התקצרו משכי ההמתנה בכניסה וביציאה . ע¦ זאת עדיי¨ נותר הצור£ בסככות לממתיני¦ . השפעת העלייה 1 . ¨בביקורת הקודמת צוי , כי תחזיות לגיוס עולי¦ פורסמו על ידי אכ " א הח ל מדצבמר 1989 ועודכנו מספר פעמי¦ , בשל הקושי בחיזוי הנובע משינויי¦ בתחזיות העלייה . תחזית הגיוס לשנת 1991 התבססה על חלופה של150,000 עולי¦ לשנה . בבדיקת המעקב נמסר לביקורת , כי בעקבות הירידה בהיק¬ העלייה , שונתה התחזית לשני¦ 1992  1995 ,והיא מתבססת על היק¬ על ייה של 70,000 עולי¦ ב- 1992 ו- 100,000 ¦ עולי¦ בשני1993  1995 . בביקורת הקודמת נאמר , כי בהנחיות הגיוס נקבעו אמות מידה לגיוס העולי¦ . אמות מידה אלה מתבססות על נתוני העולה : גיל , מצב משפחתי , שירות בצבא זר , פרופיל רפואי ועוד . חלק מהעולי¦ אמורי¦ לשרת בשירות חובה 12 עד30 חודש ; האחרי¦ מקבלי¦ הכשרה שנמשכת מ- 12 יו¦ ועד ארבעה חודשי¦ , ולאחריה ה¦ מוצבי¦ לכוחות המילואי¦ . דוח שנתי43 862 על פי נתוני אג " ת שנמסרו בבדיקת המעקב ושחושבו ב- 1990 , התגייסו בפועל כמחצית ממספר העולי¦ שתוכנ¨ . בנוגע ל- 1992 ,לא נמסרו למשרד מבקר המדינה נתוני הגיוס בפ ועל , משו¦ ששנת העבודה של מינהל גיוס מסתיימת רק באפריל 1993 . ¨בנוגע לגיוס לשירות המילואי¦ יש לציי , כי מגויס רק חלק מהפוטנציאל , שכ¨ הגיוס מותנה בתכנית ההכשרות , במקומות הכשרה ובתקציב ימי מילואי¦ . בינואר 1993 נמסר למשרד מבקר המדינה , כי " צה ל עוסק במועד זה בבחי נת ההנחיות לגיוס העולי¦ . 2 . ¨בביקורת הקודמת צוי , כי ביוני וביולי 1990 נערכה באג " ת עבודת מטה , במטרה לאמוד את ההשפעה החזויה של העלייה על האמצעי¦ שיהיו דרושי¦ להכשרת¦ של העולי¦ , ונמצא , כי דרושה הגדלת הקיבולת באלפי מקומות אימו¨ בהכשרות המש£ ובפלוגות לטירונות . במעקב התברר , כי באוגוסט 1992 הופעל חדש , שייעודו להכשיר טירוני¦ . œ מממצאי המעקב עולה , כי צה " ל נער¤ בדר¤ כלל כראוי מבחינה תכנונית ומינהלית לטפל בגידול במחזורי הגיוס . " צה ל אמנ§ בח© ובוח© את שאלת מש¤ השירות , א¤ א­ שעברו שנתיי§ מאז הביקורת הקודמת , עדיי© לא נבח© העניי© על כל השלכותיו במישור הלאומי ; בחינה כזו צריכה להיעשות בהיבט כללי ג§ על ידי גורמי§ ממשלתיי§ בנוס­ לגורמי הביטחו© , נוכח צורכי הביטחו© מחד גיסא , ונוכח צורכי המשק מאיד¤ גיסא , כפי שהמליצה מבקר המדינה בדוח הביקורת הקוד§ .