מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

כתיבה: אסף וינינגר | :אישור יובל וורגן תאריך :י "ז בשבט "תשפ ג , 8 בפברואר 2023 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת יוסף עטאונה ויוצגו בו נתונים נבחרים על נשירת תלמידים ושיעור למידה .בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום 1. רקע נשירת בני נוער מהלימודים הפורמאליים היא תופעה מוכרת בארץ וב עולם, ונחשבת לאחד הגורמים המרכזיים המזינים פערים חברתיים ומשמרים אותם. תופעת הנשירה נקשרת להתנהגויות סיכון שונות. לדוגמה, בני נוער שלא נמצאים במסגרת לימוד מ ע ורבים בפשיעה בהיקף גבוה יותר מבני נוער שנמצאים במסגרת לימוד. על פי ( נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה( להלן: הלמ"ס) בשנת תשפ"א2020/21 ) שיעור בני הנוער בגיל18-12 שהיו להם תיקים פליליים ולא נמצאו במסגרת לימוד היה גבוה פי5 מהשיעור המקביל בקרב מי שלמדו בבתי ( ספר בפיקוח משרד החינוך20 בני נוער ל- 1,000 נפש, לעומת4 בני נוער ל- 1,000 .)נפש, בהתאמה1 כיום מקובל ל הבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה . נשירה גלויה משמעה ניתוק פיזי של נער או נערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם, כלומר עזיבת תלמידים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוכית מוכרת כך שהם אינם רשומים בה עוד. נשירה סמויה היא היעדרות תכופה ממערכת החינוך או נוכחות פסיבית בכיתה ."מבלי שמתקיים תהליך של למידה משמעותית. התנהגות זו של תלמיד מכונה גם "נוכח נפקד שיעור הנשירה בקרב תלמידים בדואים בדרום גבוה מאוד ביחס לקבוצות אחרות באוכלוסייה (ראו הרחבה .)בהמשך המסמך נשירת התלמידים הבדואים נובעת מגורמים ייחודיים שונים , והמרכז יים שבהם המוכרים לגורמים העוסקים בתחום :הם מצב חברתי כלכלי נמוך של מרבית האוכלוסייה הבדואית גורם לתלמידים רבים ;לעזוב את הלימודים כדי לסייע בפרנסת המשפחה בקרב הורי התלמידים יש מודעות נמוכה לחשיבות החינוך הפורמלי ו לסיום 12 שנות לימוד והדבר מביא הורים לעודד את ילדיהם לצאת לעבוד במקום לסיים את לימודיהם ; רבים מבתי הספר (בעיקר ב מגורים בלתי מוסדרים המוגדרים גם""פזורה ) שוכנים ב מבנים לא מותאמים ולא מזמינים ללמידה ; מוסדות החינוך רחוקים ממקומות המגורים ו קיימת תלות בהסעות שנתפסות לא בטיחותיות ו במקרים מסוימים גם לא מו תאמות לצרכי התלמידים ( לדוגמה, תלמידים שנעזרים בהסעות אינם יכולים להישאר בבית הספר לתכניות תוספתיות); קיימת נטייה של הורים להוציא את ילדיהם מבתי הספר 1 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2022 , לוח8.6 . נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ;אם אין להם אופק של רכישת השכלה גבוהה או תעסוקה מקצועית תלמידים רבים מתקשים בלימודים ויש מחסור במסגרות לימו ;ד לתלמידים חלשים איכות נמוכה של המורים המועסקים במערכת החינוך בחברה הבדואית והיעדר מודעות לתפקידם במניעת נשירה ; בקרב חלק מההורים יש התנגדות, שמקורה בתרבות מסורתית, שבנותיהם ילמדו מחוץ ליישוב;או במסגרות מעורבות לבנים ולבנות היעדר אכיפה של ביקור סדיר על יד י הרשויות המקומיות ;אקלים בית ספרי שלילי ,כגון שכיחות גבוהה יחסית של אלימות חמורה בחינוך הבדואי. 2 ,גורם נוסף שעשוי לתרום לרמת הנשירה הגבוהה קשור בתנאי המחיה הירודים של האוכלוסייה הבדואית בנגב הנובעים מתשתיות לקויות. מרבית המגורים הבדואים ה לא מוסדרים אינם מ חוברים לתשתיות חשמל, מים וביוב וכמעט שאין בהם שירותים ציבוריים. נסיבות אלה מקשות על תלמידים לקיים שגרת לימודים רציפה .ואפקטיבית3 צמצום הנשירה בקרב התלמידים הבדואים הינו יעד שנמצא על סדר יומה של הממשלה ובשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה הכוללות התייחסו ת לנושא הנשירה ממערכת החינוך בחברה הבדואית: - במרס2022 התקבלה החלטה1297 בנושא תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב2026-2022 . במסגרת ההחלטה נקבע כי תכנית האב שתגובש עבור מערכת החינוך בחברה הבדואית בנגב תתמקד בין השאר בצמצום ומניעת נשירה גל ,ויה וסמויה במערכת החינוך ביישובי התכנית תוך התבססות על מיפוי עומק ומתן מענים פדגוגיים, בשים לב לצורכי האוכלוסייה, למאפיינים מגדריים ולמאפיינים ייחודיים של כל אחת מהרשויות. עוד נקבע כי לצורך יישום תכנית העבודה יוקצו על ידי משרדי האוצר והחינוך190 "מיליון ש.ח על פני שנות התכנית - באוקטובר2021 התקבלה החלטה550 בנושא התכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 . בהחלטה נקבע כי במסגרת תכנית העבודה שתגובש ייכלל יעד של צמצום של לפחות50% מהפער במדדי הנשירה בין החינוך הערבי והבדואי לחינוך העברי, כך שהנשירה הגלויה ממערכת החינוך בכל שכבות הגיל לא תעלה על1% מכלל הלומדים. עוד נקבע בהחלטה כי לצורך מדידת הנשירה הסמויה ייקבע על ידי משרד החינוך מדד לנשירה סמויה שיביא לידי ביטוי את שיעור התלמידים הרשומים במערכת .החינוך אך אינם פעילים בהתאם להגדרות שייקבעו - בפברואר2017 התקבלה החלטה2397 בנושא תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואים בנגב2021-2017 . במסגרת ההחלטה הוטל על משרד החינוך לקבוע יעדי תוצאה ברורים בארבעה יעדי על שהשגתם תיבחן בכל שנה ובתום התכנית החמש שנתית. אחד היעדים שהוגדר הינו הפחתת שיעור הנשירה של תלמידי תיכון השייכים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. בנוסף נקבע בהחלטה כי יוקצו למשרד החינוך במשך תכנית החומש112 .מיליון ש"ח עבור תכניות שעיקרן בין היתר תכניות למניעת נשירה 2 ,רות ברוך קוברסקי ואחרים נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ,דצמבר 2022 . 3 ,מבקר המדינה דוח בנושא פעולות הרשויות המקומיות לאיתור תלמידים נושרים ממוסדות חינוך, למניעת נשירה ולטיפול בה , יולי2022 . נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - בספטמבר2011 התקבלה החלטה3708 בנושא תכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוס י יה הבדואית . בהחלטה נקבע בין השאר כי משרד החינוך יפעיל תכניות ייעודיות לשיפור הישגים לימודיים, לצמצום פערים ,להרחבת ההתמדה בלימודים ולהשלמת בגרויות. בעקבות החלטות הממשלה החל משרד החינוך להפעיל תכניות ומענים ממוקדים ומותאמים לצמצום הנשירה בחברה הבדואית, מעבר למ ענים שניתנו על ידי המשרד עוד קודם לכן להתמודדות עם תופעת הנשירה בכלל האוכלוסייה ובקרב קבוצות שבהן התופעה נפוצה. המשרד החל להפעיל כמה תכניות ייעודיות להתמודדות עם הנשירה הגלויה והסמויה בחברה הבדואית, כגון תכנית "נחשון" לצמצום הנשירה בבתי הספר היסודיים וחטיב ות הביניים ותכנית "רכז התמדה" במסגרתה עובדי הוראה בחטיבות הביניים בחברה הבדואית עוברים הכשרה .ייעודית בנושא התמדה בלימודים ומניעת נשירה מבתי ספר4 בנוסף, בשנת2017 הוקמה במשרד החינוך ועדת היגוי שהכינה תכנית פדגוגית מקיפה בהתאם ליעדים שבהחלט ת הממשלה2397. בי ן השאר כללה התכנית קביעה של יעדי תוצאה בנושא נשירת תלמידים בדואים : ירידה של0.2% לפחות בשנה בשיעור הנשירה במגזר מכלל הלומדים עד לשיעור של1.2% בשנת2021 וירידה בשיעור הלא לומדים ב כיתה י"ב מתוך שכבת הגיל עד ל- 17.6% בשנת2021 . 5 במחקר שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל )(להלן: מכון ברוקדייל בנושא תופעת הנשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב (במסגרת מערך מחקרים שהמכון מבצע עבור תכנית החומש לאוכלוסייה הבדואית בנגב), נמצא כי אף שיש מגוון רחב של תכניות העוסקת במניעת נשירה או בטיפול בה ביישובים הבדואים ,רק מק צתן מיועד למנוע מצבי נשירה טרם הופעת סימני הנשירה . עוד נמצא כי אנשי המקצוע בשטח לא מכירים את היצע התכניות, וכי חסר מידע מאורגן בנוגע להפעלת התכניות ביישובים והמידע על התכניות מפוזר אצל בעלי תפקידים שונים וגופים שונים, ללא שקיים גוף מקצועי או בעל תפקיד שיש לו ראייה ,כוללת ויכולת להתאים בין כלל המענים הקיימים ובין הצרכים המסוימים של כל יישוב וכל בית ספר. בנוסף נמצא כי יש מחסור ניכר בתכניות לתלמידים שכבר הגיעו למצבים של נשירה גלויה וכי יש קושי לתת מענה מתאים למי שכבר נשרו מן המסגרות, בין השאר בשל קושי ניכר באי תור הנושרים ובשל מחסור במסגרות .חלופיות מותאמות או מענים בתוך בית הספר שיכולים לסייע בקליטה מחדש של מי שנשרו6 ,כאמור הגורמים לנשירת התלמידים הבדואים הם מגוונים ומכאן שהטיפול בבעיית הנשירה אינו יכול להתמצות אך ו רק בתכניות ייעודיות לטיפול בתלמידים נושרים או בתלמידים שנמצאים בסכנת נשירה, אלא נדרש מענה מקיף שכולל התייחסות נפרדת לכל היבט שיכולה להיות לו השפעה על תפקוד התלמידים, הן בתחום החינוך והן בתחומים אחרים. בתכניות החומש הנזכרות לעיל ניתנים מענים בהיבטים שונים בתחום החינוך בחברה הבדואית, בין היתר בנושא בינו י כיתות לימוד והגברת הנגישות למוסדות החינוך, בנושא שיפור הידע והאוריינות השפתית בשפות הערבית והעברית ובנושא העלאת איכות ומקצועיות ההון האנושי הקיים והעתידי במוסדות 4 מבקר ,המדינה דוח בנושא פעולות הרשויות המקומיות לאיתור תלמידים נושרים ממוסדות חינוך, למניעת נשירה ולטיפול בה , יולי2022 . 5 אתי וייסבלאי, מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת חינוך בחברה הבדואית בנגב– תמונת מצב , 30 באוקטובר2017 . 6 ,רות ברוך קוברסקי ואחרים נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל , דצמבר2022 . נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,החינוך. כמו כן ניתנים במסגרת תכניות החומש מענים בתחומים אחרים, ובכלל זה תחומים כלכליים תעסו.קתיים ותחבורתיים 2 . נתונים 2.1 נשירה גלויה השיטה הרווחת למדידת נשירה גלויה במערכת החינוך בישראל מתבססת על השוואת מספר הלומדים בתחילת .שנת לימודים מסוימת למספר הממשיכים בלימודיהם בתחילת השנה שאחריה,כלומר ספיר ת התלמידים .)"שנשרו בשנת לימודים מסוימת ("נשירה שנתית הנתונים המוצגים להלן מ בוססים על שיטת מדידה זו ועל ההגדרה המצומצמת, הכוללת רק את מי שנשרו מהלימודים ואינם לומדים במסגרת חלופית ידועה (כגון בתי )ספר מקצועיים ותכנית היל"ה לנוער בסיכון . נתוני הנשירה בקרב התלמידים הבדואים הופקו בלמ"ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תרשים1 . שיעור נשירה בקרב תלמידי כיתות'ז-י"ב, לפי קבוצת אוכלוסייה7 מהנתונים עולה כי שיעור הנשירה בקרב התלמידים הבדואים בדרום גבוה משמעותית משיעור הנשירה בקרב תלמידי החינוך העברי והערבי( . בשנת תשפ"א2020/21 ) שיעור הנשירה בקרב התלמידים הבדואים עמ ד על3.5% , לעומת1.3% בקרב תלמידי החינוך העברי ו- 0.9% בקרב תלמידי החינוך הערבי (ללא בדואים בדרום). עוד עולה מהנתונים כי לאורך השנים חלה ירידה בשיעור .הנשירה בכל קבוצות האוכלוסייה ,עם זאת יש להביא בחשבון כי ייתכן כי נתוני השנה האחרונה המוצגת מושפעים ממגפת ה קורונה שנמשכה גם בשנת .תשפ"א8 7 מקור נתוני החינוך העברי והחינוך הערבי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנת ונים הסטטיסטיים לישראל בשנים2022 (לוח4.27 ,) 2018 (לוח8.27) ו- 2014 (לוח8.36 ). עיבוד נתוני החינוך הערבי ללא בדואים בוצע באמצעות הפחתת נתוני הנשירה בקרב התלמידים .הבדואים שהופקו בלמ"ס לבקשתנו 8 שהיית רבים מהתלמידים והמורים בבידוד ואי קיומם של לימודים פרונ טאליים סדירים במערכת החינוך עשוי להשפיע על עדכון מצבת .התלמידים וכתוצאה מכך על הזיהוי המדויק של התלמידים שנשרו ממערכת החינוך נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים2 '. שיעור נשירה בקרב תלמידים בדואים בדרום בכיתות ז- ( י"ב, לפי מגדר, תשפ"א2020/21 ) מהנתונים עולה כי בשני שלבי החינוך המוצגים שיעור הנשירה בקרב הבנים הבדואים גבוה משיעור הנשירה בקרב הבנות הבדואיות'. בכיתות י- י"ב שיעור הנשירה בקרב הבנים גבוה ביותר מפי שניים משיעור ( הנשירה בקרב הבנות4.5% לעומת2.1% .), בהתאמה עוד עולה מהנתונים כי בקרב הבנים הבדואים הנשירה 'בכיתות י- 'י"ב גבוהה מזו שבכיתות ז- ט', אולם בקרב הבנות הבדואיות התמונה היא הפוכה והנשירה בכיתות 'ז- 'ט' דווקא גבוהה מזו שבכיתות י- .י"ב 2.2 שיעור למידה להלן יוצגו נתונים על בני נוער בגיל17-13 ש רשומים במסגרת חינוכית ידועה כלשהי ("שיעור למידה"). להבדיל מהנתונים בפרק הקודם, המציגים נשירה בשנת לימודים מסוימת בלבד, נתונים אלה עשויים להצביע על היקף אי-הלמידה בק רב בני נוער, ו כן על היקף הנשירה המצטברת .של בני נוער הנתונים הופקו בלמ"ס לבקשת מרכז .המחקר והמידע של הכנסת נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 3 . שיעור למידה בקרב בני נוער בגיל13 - 17 ( , לפי קבוצות אוכלוסייה, תשפ"א2020/21 ) מהנתונים עולה כי שיעור הלמידה בקרב בני הנוער הבדואים ה מתגוררים בדרום ךומנ משמעותית משיעור הלמידה בקרב בני הנוער היהודים והערבים . לדוגמה, שיעור הלמידה בקרב בני נוער בדואים בגיל17-16 הינו כ- 83% בלבד, לעומת כ- 97% בקרב בני הנוער היהודים והערבים בגיל זה. משמעות הדבר היא כי אחד מכל שישה (כ- 17%) נערים בדואים בדרו ם בגיל17-16 לא לומד במסגרת חינוכית ידועה כלשהי , לעומת כ- 3% .בלבד מבני הנוער היהודים והערבים בקבוצת גיל זו נוסיף כי ביחס לשתי קבוצות הגיל יחדיו (גילאי15-13 יחד עם גילאי17-16 ), שיעור הלמידה בקרב תלמידים בדואים הוא89%, דהיינו כ- 11% אינם לומדים במסגרת ידוע.ה תרשים 4 . שיעור למידה בקרב בדואים בדרום בגיל13 - 17 ( , לפי מגדר, תשפ"א2020/21 ) נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהנתוני ם עולה כי בעוד בקבוצת הגיל15-13 שיעור הלמידה בקרב הבנים הבדואים גבוה מעט מהשיעור ( המקביל בקרב הבנות הבדואיות93.8% לעומת כ- 92.1% )בהתאמה , בקבוצת הגיל17-16 תמונת המצב היא ( הפוכה ושיעור הלמידה בקרב הבנים הבדואים נמוך מזה של הבנות הבדואיות82.3% לעומת84% .)בהתאמה תרשים5 . בדואים בדרום בגיל13 - 17 , לפי המסגרת החינוכית( שבה הם לומדים, תשפ"א2020/21 ) מהנתונים עולה כי85% מבני הנוער הבדואים בגיל17-13 לומדים בבתי ספר בפיקו ,ח משרד החינוך3% לומדים בבתי ספר מקצועיים בפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה ו- 1% לומדים בתכנית היל"ה המיועדת לנוער .בסיכון כ- 11% מהבדואים בדרום בגיל17-13 ( לא לומדים באף מסגרת מוכרת3,834 .)בני נוער הממצאים שהוצגו להלן אודות שיעור הלמידה בקרב הבדואים בדרום מתי ישבים עם ממצאי מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון ברוקדייל, בשיטת מדידה אחרת : בחינת מי שהיו רשומים כתלמידי כיתה ו' בשנה מסוימת ולא הופיעו כרשומים במסגרת חינוכית ידועה בשש השנים שלאחר מכן. 9 במחקר נמצא כי19.5% מתלמידי החינוך הבדואי שהיו צפויים לסיים את לימודיהם בכיתה י"ב בשנת2019 , עזבו את מערכת החינוך בשלב כלשהו לאחר כיתה ו', לא סיימו12 שנות לימוד ולא היו רשומים מסגרת חינוך ידועה אחרת. נתון זה דומה לנתון שהופק עבורנו על ידי הלמ"ס לפיו17% מבני הנוער הבדואים בדרום בגיל17-16 לא ל( מדו בשנת תשפ"א2020/21 ) במסגרת.חינוכית ידועה כלשהי 9 ,רות ברוך קוברסקי ואחרים נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל , דצמבר2022 . כיתה ו' נבחרה על ידי המכון ככיתה המייצגת את שנתון הגיל, נוכח בדיקה שהעידה על מיעוט דיווח על עזיבה בבית הספר היסודי מצד ( אחד1% מן התלמידים שהתחילו כיתה א' בשנת2013 לא היו רשומים במסגרות חינוך פורמליות בשנת2018 , כאשר היו אמורים ללמוד 'בכיתה ו) , וריבוי הנשירה בחטיבת הביניים מן .הצד האחר נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לצד הנתון הכללי עלו במחקר מכון ברוקדייל:ממצאים רלוונטיים נוספים - שיעור העזיבה בקרב הבנים הבדואים גבוה משיעור העזיבה בקרב הבנות הבדואיות : 21.5% מהבנים עוזבים, לעומת17.5% ( מהבנות. גיל העזיבה הממוצע של הבנות נמוך משל הבנים14.5 בקרב הב ,נות לעומת15.3 .)בקרב הבנים - שיעור העזיבה בקרב התלמידים הבדואים המתגוררים במגורים הבלתי מוסדרים ( 26.6% )גבוה משמעותית משיעור העזיבה בקרב התלמידים הבדואים המתגוררים ביישובים המוכרים ( 15.9% ) . הפער בין שיעור העוזבים ביישובים מוכרים ובין שיעורם במגורים הבלתי מ וסדרים בולט בעיקר בקרב בנות ( 12.2% עוזבות ביישובים מוכרים לעומת27.5% עוזבות במגורים בלתי מוסדרים) , אם כי הוא מצוי גם ( בקרב בנים19.3% עוזבים ביישובים מוכרים לעומת25.8% עוזבים במגורים בלתי מוסדרים.) - בבחינה של תופעת הנשירה במשך השנים בולטת ירידה של4.6 נקו דות האחוז בין שנתון2014 לשנתון 2019, ה מהווה צמצום של19% בשיעור ה תלמידים שעזבו את מערכת החינוך לפני סיום12 שנות לימוד . הפער בין אחוז העוזבים בקרב התלמידים הבדואים לאחוז העוזבים בקרב כלל התלמידים בישראל צומצם בין השנים ב- 3.9 נקודות האחוז: מפער של15.5 נקו דות האחוז בשנת2014 לפער של11.6 נקודות האחוז בשנת2019 ( 25% .)מן הפער צומצם עם זאת ,על אף הצמצום ,הפער נותר ניכר. 2.3 נשירה סמויה כאמור, מקובל כיום להבחין בין נשירה גלויה לנשירה סמויה. נשירה סמויה היא היעדרות תכופה ממערכת החינוך או נוכחות פסיבית בכיתה מבלי שמ .תקיים תהליך של למידה משמעותית בעוד המונח נשירה גלויה מוגדר וברור, נשירה סמויה, מעצם טבעה, מורכבת וקשה יותר לזיהוי . גורמים שונים מנסים לאמוד את היקף הנשירה הסמויה במערכת החינוך ובכלל זה בקרב התלמידים הבדואים בנגב10 , אולם נכון להיום לא מתקיימת מדידה רשמית של .הנשירה הסמויה במערכת החינוך כאמור בפרק הרקע, בהחלטת ממשלה550 שהתקבלה באוקטובר2021 נקבע כי לצורך מדידת הנשירה הסמויה ייקבע על ידי משרד החינוך מדד לנשירה סמויה שיביא לידי ביטוי את שיעור התלמידים הרשומים במערכת החינוך אך אינם פעילים בהתאם להגדרות .שייקבעו ככל הידוע לנו מדד.שכזה טרם נקבע בעניין זה נוסיף כי בדוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא נשירת תלמידים צוין עד מועד סיום הביקורת (נובמבר2021 ) משרד החינוך לא סיים להגדיר בתיק תלמיד של המשרד את מאפייני התלמידים שבנשירה סמויה. המבקר המליץ למשרד להשלים את ה הגדרות הנדרשות ולכלול אותן בתיק תלמיד שהגורמים הרלוונטיים מנהלים. על- ,פי המבקר מתכונת סדורה לאיתור תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה סמויה בתוך בתי הספר ודיווח עליהם יכולה לסייע להשיבם למסגרת בית ספרית או למצוא מענה מתאים עבורם במסגרות חלופיות. 11 10 ראו לדוגמה אומדן שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל : ,רות ברוך קוברסקי ואחרים נשירה בקרב תלמידים בחינוך הבדואי בנגב, מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל , דצמבר2022 . 11 ,מבקר המדינה דוח בנושא פעולות הרשויות המקומיות לאיתור תלמידים נושרים ממוסדות חינוך, למניעת נשירה ולטיפול בה , יולי2022 .