חומר רקע

כתיבה: רועי גולדשמידט | :אישור יובל וורגן ת:אריך ט" "ז באדר, תשפ ג, 9 במרץ2023 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רקע לדיון מידע בנושא מ חקר ו פיתוח בתחו ם מדעי הים רקע חוק הקרן הלאומית לאזרחי ישראל , תשע"ד- 2014 קובע בסעיף38 "לחוק "סכום הקצאה שנתי וכי הסכום האמור ישמש מדי שנה להקצאות" ,למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות". בנוסף ,החוק קובע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת הצעה להקצאה של סכום ההקצאה השנתי ;כולל מטרת ההקצאה, שיקולים ואופן יישום הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה ;באנרגיה מתחדשת ולפיתוח המחקר שלה והסכום המוקצה לעידוד תעסוקה.בנגב .)(ההדגשות אינן במקור בהחלטת ה 'ממשלה מס242 מ- 24 בפברואר2023 בנושא "הקצאת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל לשנים2023 ו- 2024 " מצוינות מטרות מוגדרות להקצאת הכספים בשנים .אלו, אולם הם אינן בתחום המחקר והפיתוח או האנרגיה המתחדשת1 לפי דברי ההסבר להצ עת " ,התקציב בנושא המטרות הכלולות בהצעת הממשלה לשימוש בסכומי ההקצאה השנתיים לשנים2023 ו- 2024 אינן כוללת הקצאות למטרת מחקר ופיתוח, השקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה, או עידוד תעסוקה בנגב. הקצאות אלה נבחנו אך הוחלט להעדיף השנה הקצאות בתחומי הבריאות והח ינוך. זאת, לאור רצון הממשלה לקדם מטרות אלה וכן בראי היקפי סכום ההקצאה השנתיים בשנות הכספים2023 ו- 2024 . יובהר, כי אין השימושים שנבחרו השנה מונעים הקצאה בשנים הבאות למחקר ופיתוח, אנרגיה מתחדשת או עידוד תעסוקה בנגב והקצאות אלו יבחנו מחדש בהצעות שיובאו בשנ ים הבאות". 2 לקראת דיון הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, נתבקשנו להציג מידע ונקודות ראשוניות בנושא מחקר ופיתוח , בדגש על מדעי הים .במסמך תמציתי זה י וצג מידע ב נושאים אלו: מימון( מחקר ופיתוח מו"פ) ;ממשלתי לפי יעד מחקר באמצעות משרד האנרגיה ומכוני ;המחקר שבאחריותו; ההשקעה הממשלתית במימון מחקרים בתחומי הים המרכז הישראלי 1 הממשלה ה- 37 ', החלטת ממשלה מס242 " , הקצאת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל לשנים2023 ו- 2024", מיום ה- 24 בפברואר2023 . הוחלט להקצות40 מיליוני ש"ח בשנת2023 ועוד35 מיליוני ש"ח בשנת2024 עבור "בינוי מוסדות לתנועות נוער"; הקצאה נוספת ע"ס35 מיליוני ש"ל לשנת2024 ."נועדה ל"פרויקטי שיפוץ, בינוי ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש 2 הצעת התקציב לשנות ה תקציב2023 - 2024 , "סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל", חוברת ל"ב, אפריל2023 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לחקר הים התיכון- MERCI ודוח ועדת ההיגוי של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים .להערכת מצב תחום מדעי הים בסוף כל אחד מפרקי המסמך הקצרים יוצגו שאלות רלוונט יות שניתן להעלות במסגרת דיון .בנושא 1. בין מדע, מחקר יישומי ומו"פ :המערכת המדעית בישראל בנויה למעשה על שלושה אדנים עיקריים מחקר מדעי בסיסי ;המבוצע בעיקרו על ידי אוניברסיטאות המחקר מחקר יישומי המבוצע על ידי מכוני המחקר ,הממשלתיים, במינהלי המחקר ובאמצעות המדענים הראשיים במשרדים השונים ומחקר ופיתוח (להלן- מו"פ) תעשייתי-אזרחי המוכוון בעיקר על ידי רשות החדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה .)(לשעבר לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה המחקר האקדמי ו .המו"פ התעשייתי עצמאיים בפעילותם, אך מקבלים סיוע תקציבי מהממשלה במסגרת המו"פ הממשלתי נעשות פעילויות של מחקר יישומי שהממשלה רואה בהן משימות .לאומיות שיש לעשותן במסגרת ממלכתית או ממשלתית לוח1 ,. מימון מו"פ אזרחי על ידי משרדי הממשלה לפי יעד ישראל וממוצע ה- OECD , 9 201 ., באחוזים3 קידום ות"ת שירותים ,חקלאות בריאות קידום ייצור פיתוח חקר החלל הגנת חקר האדמה מחקר חברתיים ייעור ודיג טכנולוגיה אנרגיה תשתיות וניצולו הסביבה וניצולה כללי תעשייתית ושימושיה ישראל 3.5 49.7 2.3 4.9 0.6 33.6 0.4 2.7 0.5 0.7 1 מדינות ה- OECD )(ממוצע 21.8 30.8 5.1 5.5 10.8 11.5 3.8 3.2 2.8 2.8 2.1 בלוח1 דלעיל מוצגים נתונים המשווים את מימון המו"פ על ידי הממשלה לפי יעד בישראל ובמדינות ה- OECD (בממוצע) בשנת2019 . ,כפי שניתן לראות בלוח שיעור המימון הממשלתי של מו"פ אזרחי באוניברסיטאות ובטכנולוגיה תעשייתית גבוה משמעותית מן הממוצע במדינות ה- OECD, אך בחלק ניכר מן התחומים האחרים , שיעור זה נמוך משמעותית מן הממוצע במדינות ה- OECD . בהקשר ,של הנושא דנן( בייצור אנרגיה ושימושיה0.4% בלבד בישראל לעומת3.8% ;)בממוצע בחקר ה אדמה וניצולה ( 1% בישראל לעומת2.1% )בממוצע ו( בהגנת הסביבה0.7% לעומת2.8% .) נתונים אלה מצביעים על ריכוז יחסי של השקעה במו"פ תעשייתי ובמחקר באוניברסיטאות אך כנראה מצביעים .על חולשה יחסית בהשקעה הממשלתית בתחומים אחרים 3 " ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי990 1 – 2020 ", פברואר2022 , לוח21 ', עמ91 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm :שאלות רלבנטיות איזה שלב במחקר בתחומי מדעי האדמה והים דורש קידום ועידוד – האם נדרש חיזוק במחקר בסיסי, במחקר יישומי או במעבר למו"פ תעשייתי? אילו מוסדות או גופים יכולים להוביל באופן מיטבי מחקר כזה – אקדמיה או ?מכוני מחקר ממשלתיים 2 . מחקר באמצעות משרד האנרגיה, המכון הגיאולוגי ומכונים נוספים4 המכון הגיאולוגי ה וא מוסד מחקר ממלכתי הפועל כיחידת סמך של משרד האנרגיה. המכון מופקד על יצירת מרכז ידע מדעי- יישומי ממוקד ומותאם לצרכים הלאומיים של ישראל בתחום .מדעי האדמה, בראייה ממלכתית, להבטחת האינטרס של המדינה ולרווחת תושביה פעולות המכון כוללות מיפוי גיאולוגי בקנה מידה משתנה המהווה מידע בסיסי בנושא התשתית הגיאולוגית המבנית וההנדסית של מדינת ישראל חקר תת הקרקע, מחקר ופיתוח מדעי- ,יישומי יעוץ ומתן שירותים, ביסוס וקיום יכולות מקצועיות, יצירה של תשתיות אנליטיות, ניטור של פרמטרים גיאולוגים וסביבתיים ובניה ותחזוקה של מסדי נתונ ים לאומיים. פעילות המכון .ממומנת באופן ישיר מתקציב המדינה ומהכנסות מגורמי חוץ בנוסף למכון זה פועלים מכונים ממשלתיים נוספים בהם המכון הגיאופי סי והחברה לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן חיא .)"ל לפי דוח המדענים הראשיים לשנת2021 חיא"ל והמכון הגיאופי ס י מקבלים ,תמיכה באמצעות הסכם מסגרת בהתאם להחלטות ממשלה בעניינם .והאחריות עליהם נתונה למשרד האנרגיה5 בשנת2009 נתקבלה החלטת ממשלה על הקמת מינהל המחקר למדעי האדמה והים שהיה אמור לאגד תחתיו את המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופי ס י, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל והמכון לחקל אות ימית באילת- בדומה למינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות )(מכון וולקני. 6 עם זאת, בשנת2017 החלטת הממשלה האמורה בוטלה, וגובש מתווה אחר במסגרתו יופרד המכון לחקלאות ימית באילת מהחברה לחקר ימים ואגמים .בישראל (חיא"ל) והוא יעבור למכון וולקני7 :שאלות רלבנטיות הא ם דפוס י העבודה הנוכחי של מכוני המחקר הממשלתיים בתחומי האדמה והים מספקים: ?האם הם ממלאים את ייעודם במחקר יישומי מוכוון והאם ?התפוקות המדעיות של הגופים האמורים מספקות 4 ov.il G " ,המכון הגיאולוגי לישראל: אודות :", עודכן31 במאי2021 . 5 " ,משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מדע בממשלה: דוח המדענים הראשיים2021 ", פורום המדענים הראשיים, ספטמבר2022 , .נתקבל מפרופ' אבי דומב, המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה 6 'החלטות ממשלה, החלטה מס4494 /(חכ183 " ,) הקמת מינהל המחקר למדעי האדמה והים והסדרת פעילות מכוני המחקר: המכון הגיאופיסי לישראל, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל בע"מ והמכון הגיאולוגי ", פורסמה ב- 19 בפפברואר2009 . 7 'החלטות ממשלה, החלטה מס2461 /(חכ59 " ,)תיקון החלט ת ממשלה- מינהל המחקר למדעי האדמה והים והסדרת פעילות מכוני המחקר ", פורסמה ב- 2 במרץ2017 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3 . השקעה ממשלתית במימון מחקרים בתחומי הים ביולי2020 פנה יו"ר הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי הגז והנפט דאז, חה"כ אבי דיכטר אל שר האנרגיה דאז, יובל שטייניץ, בבקשה למידע על מימון וביצוע מחקרים על קרקעית הים התיכון. הפנייה נעשתה על רקע קבלת תמלוגים בהיקף של6.7 מילי ארד ש"ח ועוד כ- 6.7 מיליארדי ש"ח ממיסוי מחד, ועקב טענות מצד נציגי האקדמיה .הלאומית למדעים בדבר השקעת חסר במחקרי ים וגיאולוגיה ימית לפי תשובת שר האנרגיה דאז, משרדו מימן בעשור הקודם מחקרים בכ- 12.5 מיליוני ש"ח ב- 62 מחקרים במסגרת קולות קוראים תחרותיים למימון מח קר, מתוכם, כ- 2 מיליוני ש"ח ב- 13 :מחקרים גיאולוגיים ואחרים בים. עוד צוין בתשובת השר  המימון של המכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) המתוקצב מכספי משרד האנרגיה עמד על כ- 27.75 ;מיליוני ש"ח  מימון התוכנית הלאומית לניטור הים התיכון בתקצוב כולל של3.9 ( מיליוני ש"ח2 מי ליון משרד האנרגיה ועוד1.9 .)מיליון ש"ח מתקציב המשרד להגנת הסביבה  כ- 20 מיליוני ש"ח בעשור האחרון שהופנו למטלות ניטור סביבתי שבוצעו על ידי חיא"ל .או גופי סמך אחרים של המשרד כמו המכון הגיאולוגי דוח המדענים הראשיים2022 כולל סקירה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ביחס .למימון תמיכה במחקר ומו"פ בתחומי פעילות המשרד8 :לפי דוח המדענים הראשיים  בשנת2021 בחר משרד האנרגיה ב- 70 מחקרים של מו"פ בתעשייה ובאקדמיה , וב- 34 סטודנטים מצטיינים שקיבלו יחד תמיכה בסכום כולל של כ- 39.4 לימ יוני ש"ח (בכלל תחומי הפעילות של המשרד- לא .)רק מחקר ימי  מחקרי מו"פ תשתיתי באקדמיה ובמוסדות המחקר: ב- 2021 במסגרת הקרן זכו למימון33 מחקרים אקדמיים בנושאים כגון גיאולוגיה וגיאופיסיקה של מחצבים והיבטים סביבתיים הקשורים בניצול אוצרות טבע, רעידות אדמה, אנרגיה גרעינית, רשתות חשמל חכמות, מערכות אגירה, ת חבורה נקייה, מימן, תחליפים לדלקים, טכנולוגיות לניצול מקורות אנרגיה חלופיים למקורות הקונבנציונאליים, טכנולוגיות מתקדמות ,למערכות אנרגיה, טכנולוגיות לניצול מקורות אנרגיה קונבנציונאליים באופן נקי יותר טכנולוגיות המשתלבות בחזון של משק אנרגיה בר- .קיימא סך ההשקעה במחקרי אקדמיה לשנת2021 היה כ- 37 מיליון₪ . התמיכה במחקרים היא בשיעור של 100% .)(ללא השתתפות של החוקר או המוסד 8 " ,משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מדע בממשלה: דוח המדענים הראשיים2021 ", פורום המדענים הראשיים, ספטמבר2022 , נתקבל מפרופ' אבי דומב, המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע .והטכנולוגיה מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  מלגות לסטודנטים בתחומי האנרגיה: בשנת2021 הוענקו34 מלגות לסטודנטים מצטיינים הלומדים לתארים ראשון, שני ושלישי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ב מקצועות האנרגיה והגיאולוגיה, ושיתמחו בתחומי העדיפות של המשרד כגון: אנרגיה .מתחדשת, חשמל, תחליפי דלקים, רעידות אדמה ועוד מטרת התוכנית היא להגדיל .את מספר הבוגרים האקדמאיים בתחומי האנרגיה והמחצבים היקף המלגות עמד על10,000 ,שקלים לשנה לתואר ראשון50 אלף שקל ים לשנה לתואר שני ו- 60 .אלף שקלים לשנה לתואר שלישי הסכום הכולל של המלגות שהוענקו בשנה זו עמד על2.4 מיליון ש"ח. יצוין כי נוסף לאמור לעיל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מקדם תוכנית לאומית "ל"בלוטק ,(מושג המתאר את המו"פ והתעשייה המתבססים על מחקר בתחומי הים כולל בין ,השאר: זיהום וניקיון ים, דגה, הפקת מחצבים, שינוי אקלים והשלכותיו על הים, רובוטיקה ימית חישה, מיפוי ועוד). לפי תוכנית העבודה של המשרד, הוא מתעתד לבחון חלופות ול גבש מסמך .המלצות בתחום9 שאלות רלבנטיות: האם היקף התקציב המופנה למחקר ומו"פ תשתיתי ויישו מי בתחומי מדעי הים מספק? אילו פעולות נוספות יכולות להיעשו ת בתחום באמצעות לשכות המדעני ם הראשיים ?במשרדים הרלוונטיים 4 . פעילות אקדמי ת 4.1 המרכז הישראלי לחקר הים התיכון– MERCI 10 דוח מבקר המדינה משנת2021 בנושא "תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה" דן בין השאר במרכז הישראלי לחקר הים התיכון Mediterranean Sea Research Center of Israel (MERCI) . .)(להלן מרסי לפי הדוח מרסי הוא מאגד המורכב משבע אוניברסיטאות מחקר, שתי .מכללות, ושני מכוני מחקר ממשלתיים בהובלתה של אוניברסיטת חיפה מטרותיו של מ רסי : פיתוח ושיפור של תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי; פיתוח סגל אקדמי מחקרי ותוכניות לימוד בתחום מדעי הים ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים; פיתוח בר קיימ א של משאבי הטבע הלאומיים של מדינת ישראל באגן המזרחי של הים התיכון . המרכז שבהקמתו זכתה במכרז אוניברסי טת חיפה החל לפעול בשנת2013 . בשנת2017 מינתה הות"ת ועדה בין לאומית לבדיקה והערכה של איכות המחקר בתחומי מדעי הים. ביחס 9 " ,משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עיקרי תוכנית העבודה לשנת2023 ", ינואר2023 . 10 מבקר המדינה, דוח שנתי71 " ,ג מוסדות להשכלה גבוהה, תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה ", השתפ"א- 2021 ', עמ1524 - 1526 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm למרכז מרסי המליצה הוועדה לגבש תכנית אסטרטגית מדעית בהתייחס לייעוד ולמטרות של המרכז, להגדי ר את תחומי הפעילות שלו בהינתן תשתיות המחקר שברשות ו, להגדיר את מקומו .של המרכז בתוך מכלול הפעילות הלאומית בתחום הים ולהתייחס לצורך ברכש תשתיות .הוועדה המליצה כי תקצוב המרכז יבוצע בהתבסס על התוכנית האסטרטגית האמורה אנשי מרסי הגישו לו ו ת"ת תוכנית פעילות מדעית חמש שנתית ומודל תקציבי ואולם, לאחר דיון של ות"ת ב נושא בנוב מבר 2019 , ציינו נציגי ות"ת כי מרסי לא התייחסה לחלק גדול מהמלצות הוועדה בהן למשל: אופן שיתוף הפעולה בין המרכז, משרדי הממשלה והות"ת, הגדרת תחומי .המחקר, מודל מימון פיננסי ועוד ,לפי דוח המבקר במאי2020 הגיש מרסי את התוכנית המעודכנת של פעילותו לו ו ת"ת וזו הועברה לסוקר לשם קבלת חוות דעת. אך זו טרם נתקבלה ע ד מועד סיום הביקורת במסגרת הדוח, וות"ת טרם גיבשה עמדה ביחס להמשך פעילות מרסי ואופן תקצובו. 4.2 החלטת הוועדה לתכנון ותקצוב לקראת תוכנית החומש תשפ"ג- תשפ"ח לפי החלטת ות"ת מיוני2022 ביחס לתכנית הרב שנתית תשפ"ג- תשפ"ח יקודמו נושאי דגל :בתחומים שונים ,תשתיות מחקר, הון אנושי למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס והון אנושי להייטק. 11 :בנושא "קיימות ואקלים" מוצע בהחלטה פילוח לחמישה מוקדי ידע1 ) אנרגיה והתמודדות עם ;שינוי האקלים2) מזון, חקלאות, שימור המגו ;ון הביולוגי ושימוש במשאבי טבע3 ) מדעי הים ;והמים4 ;) תחבורה וערים חכמות5 .) חברה וקיימות לפי ההחלטה מוצע כי ה תכנית תתמוך בתשתיות, כ ו ח אדם, ומענקי מחקר הנדרשים לקידום מוקדי הידע וכי עבור כל אחד ממוקדים אלו תוקם ועדת היגוי המורכבת ממומחים בתחום, אשר תביא א.ת המלצותיה לדיון ואישור בות"ת יצוין כי ההחלטה איננה מתייחסת לגובה התקצוב שיוקצה לנושאים אלה. בנוסף, אין ברשותנו מידע באשר למימוש ההחלטה בפועל כחלק ממודל התקצוב החדש.שהחלטות בעניינו צפויות להתקבל עד סוף חודש מאי לכל המאוחר האם גובשה תוכנית אסטרטגית למרכז הישראלי לחקר הים התיכון - MERCI ? האם הות"ת גיבשה מתווה מימון להמשך דרכו של המרכז ? כיצד מתוכללת הפעולות של כלל הגופים הפועלים בתחום בהם: חיא"ל, המכון הגיאולוגי והמכון הגיאופי ס י, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, המכון הבין-אוניברסיטאי באילת ועוד? האם אכן?מקודמת תוכנית דגל בנושאי קיימות כחלק ממודל התקצוב העדכני של הות"ת 11 המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב, החלטת ות" ,"ת התכנית הרב-שנתית לש נים תשפ"ג- תשפ"ח– הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק ," 8 ביוני2022 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5 . דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל12 ביולי 2021 פרסמה האקדמיה הלאומית דוח מומחים בנושא הערכת מצב תחום מדעי הים בישראל:. מן הדוח עולים ממצאים שונים בהם  למרות היותו של הים משאב לאומי אסטרטגי ישראל לא "הגדירה עצמה כ"מדינת ים והיא דלה בתשתיות ובמשאבים הדרושים לחקר הים לצד התרבות מואצת בצרכים– מזון, מים, אנרגיה, חומרי טבע וערכי טבע ייחודיים, ובבעלי עניין- משתמשים בסביבה .הימית  למדעי הים בישראל יש פוטנציאל לא ממומש לקידום כלכ;לת המדינה וחוסנה  חסר כוח אדם מקצועי באקדמיה ובתעשייה בתחומי הידע ;הנדרשים לפיתוח המאגרים  ,אין השקעה מקומית באבטחת מקורות מזון, מגוון ביולוגי, אוצרות הטבע הימיים מניעת .אסונות סביבתיים ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ימי  ההכרות המדעית עם קרקעית הים וחלק מהסביבות החופיות קטנה מההיכרות עם פני .הירח  המחקר בתחומי הים מתאפיין ברב- תחומיות ובשימוש בתשתיות מחקר מורכבות ויקרות. התשתיות המרכזיות בתחום- כגון ספינות מחקר וכלים אוטונומיים, מרוכזות כיום במכון הבין-אוניברסיטאי (בניהול האוניברסיטה העברית), במכון לחקר ימי ם ואגמים (חיא"ל) שהוא חברה ממשלתית, ובמוסדות החברים במרכז הישראלי לחקר הים התיכון בחיפה– MERCI .המנוהל על ידי אוניברסיטת חיפה  עיקר המחקר בעשורים האחרונים נע ש ה במים רדודים בשל מחסור בתשתיות מחקר .לים העמוק החסמים העיקריים לפיתוח התחום באקדמיה לפי הדוח כולל:ים  מחס ו;ר בחברי סגל אקדמי בתחום מחסור בתלמידי מחקר ופוסט- ;דוקטורנטים  מחסור בתקציב מחקר ייעודי ;לשימוש בתשתיות מחקר יקרות  מחסור בתשתיות מחקר חיוניות (כגון מעבדה רטובה לחופי הים התיכון); וצורך בשדרוג ;תשתיות מחקר חיוניות  קושי בגיוס ושימור כוח אדם טכני איכות ;י  מעורבות קטנה של התעשייה, קשיי מימון, וקושי בהעברת ידעknowledge transfer) ) .והכשרה 12 " ,האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל ," 2021 . מידע בנושא מחקר ופיתוח בתחום מדעי הים | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דוח האקדמיה הלאומית מציג חזון והמלצות לפיתוח המחקר בתחום ואף מציע לגבש תוכנית לאומית בתקצוב כולל של250 מיליוני ש"ח לחמש שנים בהתאם ליעדים שונים כגון קליטת אנשי סגל, קר.ן למחקרי ים, מימון ציוד כבד, ועוד :שאלות רלבנטיות לדיון האם המלצות הדוח אומצו? האם ננקטו פעולות ספציפיות לקידום המחקר הימי? האם ניתן ליישם את המתווה של מדינות כמו דנמרק ונורבגיה שמקצות חלק מרווחי הגז למחקר בתחומי מדעי הים כפי שמומלץ בדוח האקדמיה?