חומר רקע
4
במאי2023
נייר
עמדה
לקראת
דיון
בוועדה לקידום מעמד האישה ו
ל
שוויון מגדרי
תחת הכותרת
כנס חירום בשל העלייה במקרי רצח נשים
רקע
תופעת האלימות במשפחה בחברה הישראלית הולכת וגוברת. ואולם, ב
מבט רב שנתי
תופעה זו
עדיין
רחבה
ויציבה
יותר
בחברה הערבית
מאשר בחברה היהודית
.
מאז שנת 2018
,
74
נשים ערביות
מצאו את מותן בנסיבות הקשורות
לאלימות ופשיעה
,
בלי שינוי משמעותי במספר הנשים שמתות בכל שנה.1
רוב הנשים נרצחו על ידי בן זוגן או על ידי
קרוב משפחה
, באופן ישיר או על ידי גורם חיצוני
)
״רוצח שכיר״
. (
:התרבות הפטריארכלית מציבה את הנשים הערביות בליבם של שלושה מעגלי דיכוי
א. בהיותן
נשים בחברה
;שמייחסת מעמד גבוה יותר לגברים
כ ב.
חלק ממיעוט לאומי
, המיעוט הפלסטיני,
במדינת ישראל
ג. ;
בהיותן חלק
מכלל הנשים בישראל
.
מצב זה מחייב התייחסות
מיוחדת.
עמותת יוזמות אברהם לקחה על עצמה לסקור את התכניות הממשלתיות הקיימות ולבחון את פעילותן ואת מידת
התאמתן לצרכי החברה הערבית.
כאשר בוחנים את התכניות השונות, עולה כי הבעיה לא נעוצה במחסור בתכניות
מתאימות, אלא בעיקר בתפקוד לקוי ובהיעדר משאבים. בראש ובראשונה,
המצב החמור של תופעת האלימות נגד
נשים בחברה הערבית נובע מהזנחה מצד המדינה בהקצאת משאבים ובאכיפה
. חרף הנתונים המדאיגים, המענה
מצד המדינה הוא דל, ומחלקות רווחה ברשויות המקומיות הערביות נמצאות במצב
רעוע, כאשר עובדות סוציאליות
נאלצות להתמודד עם לחץ מצד משפחות, העדר הכשרה מתאימה וכוח אדם מצומצם.
כמו כן
, יש קושי רב בטיפול
במקרי
אלימות במשפחה בחברה הערבית מצד המשטרה, כאשר
מספר החוקרים
והחוקרות המוכשרים לטיפול באלמ"ב הינו נמוך מאוד. יתרה מזאת, במקרי תלו
נות של נשים קורבנות האלימות
ישנה חשיבות רבה לכך שהחקירה תתבצע על-
ידי חוקרות ערביות )להבדיל מחוקרים ולהבדיל מחוקרות
דוברות
ערבית שאינן ערביות(. כיום, במשטרת ישראל ישנו מיעוט של חוקרות אלמ"ב ערביות, כוח אדם בלתי מספק ביחס
למקרים הרבים שעליהם הן מופקדות.
הדבר
נכון במיוחד בנוגע לנשים ערביות נפגעות תקיפה מינית.
,למרות הנשים הרבות שנפגעות מאלימות
בפעם האחרונה שהנושא נבדק, נמצא
שישנם
רק 193
חוקרי אלמ"ב
במשטרת ישראל
,
מהם 64
עובדים
בתחנות המשטרה הנותנות שירות לחברה הערבית
.
מהנתונים לא ברור כמה
מהחוקרים
ערבים
ו
כמה
נשים.
עוד עלה שיש קושי בגיוס חוקרי
אלמ"ב
במיוחד.
המלצות
:
1. התאמת ה
מענה לנשים ערביות
:
א.
הנגשת החקירה על ידי חוקרת עבירות מין או חוקרת אלמ"ב
בעלת הכשרה מתאימה. לשם כך, יש לדאוג לאייש
בכל תחנה תקן זמין לביצוע חקירה.
ב.
כיום, הכשרה של שוטרים מתקיימת במסגרת של 6
חודשים
המחייבים התנתקות
מלאה מהבית
, מסגרת
שמהווה
חסם
לנשים ערביות. על מנת לאפשר לנשים ערביות להשתלב בתפקיד זה, מומלץ להתאים את ההכשרה למאפ
ייני
החברה הערבית, למשל באמצעות
הכשרת חוקרות ערביות במסלול הכשרה אקדמי מותאם במוסד להשכלה
גבוהה
, בדומה להכשרה של
חוקרי הנוער במשרד הרווחה.
ג.
תיקון ושיפור עבודת מערכת מנ"ע
)מערכת מידע לנפגעי ונפגעות עבירה(
–
על מנת לשפר את המענה שהמערכת
מספקת לנשים ערביות נפגעות אלימות, יש להתאים ולהנגיש אותה
בשפה הערבית
, הן
במערכת הממוחשבת וה
ן
במערכת ה
טלפונית.
1
.(חלק מהקורבנות קיפחו את חייהן בנסיבות של פשיעה )למשל כדור תועה
2. חיזוק מעמד העובדת הסוציאלית בחברה הערבית
: נדרש שינוי מהותי בתפיסת העובדת הסוציאלית ובכלים
הניתנים בידיה. נמליץ להרחי
ב את היקף ההכשרות לעובדות סוציאליות בחברה הערבית ולתמרץ איוש של התקנים
החסרים באמצעות העלאת התגמולים וגיבוי מקצועי לעובדות הסוציאליות ברשויות המקומיות. בנוסף, יש למנוע
מצב שבו עובדת סוציאלית תטפל בקהילה שבה היא חיה, על מנת למנוע ניגודי אינטרסים. נדרשת גם ה
סברה
והנגשה בקרב החברה הערבית של המענה שמציעה העובדת הסוציאלית, ויידוע נשים בכך שיש גורם שניתן לפנות
אליו למניעה של מצב קיצון.
3. הרחבה וחיזוק המענים הקיימים בקהילה
: יש צורך בכך שנשים נפגעות אלימות תקבלנה ליווי ומענה בתוך
הקהילה ולא רק בפתרון הקצה בדמות מקל
ט. כמו כן, נדרשת מעטפת טיפולית בקהילה לאישה לאחר היציאה
ממקלט, שתדאג לצרכיה ולצרכי ילדיה. בשל הסיכון הקבוע לחייהן של נשים נפגעות אלימות, הליווי קריטי
להעצמת האישה ולהמשך התהליך שהחל במקלט.
4. חיזוק שיתופי הפעולה בין גופי הממשלה בטיפול באלימות נגד נשים
: הפעילות שנועדה להתמודד עם אלימות נגד
נשים מפוזרת בין מספר משרדי ממשלה, המפעילים עמותות וגופים שונים ברחבי הארץ. יש צורך בהגדרת גורם
מתכלל אשר יציג תכנית ספציפית למיגור תופעת האלימות נגד נשים בישראל, ויפקח על יישומה ותוצאותיה. זאת
משום
ש
בפעמים רבות תכניות
לא מיושמות בשטח בשל קשיים תקציבים או שיקולים זרים.
5. שיתוף פעולה עם ארגוני השטח
בקביעת מדיניות וביצירת תכניות
: לארגוני השטח יש מידע, נתונים רלוונטיים,
ניסיון רב שנים והיכרות בלתי אמצעית עם הקהילה. קביעת מדיניות ויצירת תכניות ללא שיתוף הארגונים עלולה
לפגוע
באפקטיביות.
6. הקצאת משאבים נוספים לחברה הערבית
:
נוסף
ל
התאמה ייחודית של תכניות לחברה הערבית, יש להקצות
משאבים ייעודיים לטיפול בתופעת האלימות נגד נשים בחברה הערבית, בין השאר לטובת הבראת מחלקות הרווחה
ברשויות הערביות. כמו כן, נדרשת הקמת מקלטים נוספים, בדגש על א
זור הדרום, לנשות החברה הערבית. בנוסף,
יש לתגבר גם את דירות הקלט לגברים מהחברה הערבית.
7. הקמת מרכזי טיפול ומניעה לגברים אלימים ומאיימים
: אזלת היד של מחלקות הרווחה ברשויות באה לידי ביטוי
גם בכך שלא נעשית מספיק על מנת לטפל בגברים אלימים, לזהות מקרים
מועדים ולמנוע אלימות חוזרת. יש להקים
מרכזי טיפול ובהם בעלי מקצוע בעלי הכלים המתאימים לטיפול בנושא.
8. חינוך למניעת אלימות
: יש לפתח תכניות חדשות או להפעיל תכניות קיימות למניעת אלימות מגדרית והכשרות
לזוגיות בריאה לנערים וגברים ערבים.
9. שינוי ההגדרה החוקית של אלימ
ות במשפחה
: יש לכלול בהגדרה החוקית גם אלימות מצד חברי המשפחה
המורחבת של הנפגעת, תופעה נפוצה בחברה הערבית, ולא רק אלימות מצד בני זוג.
10
. מתן עדיפות לתיקי אלימות כלפי נשים על ידי המשטרה והפרקליטות
: פעמים רבות תהליך הטיפול בתיקים של
אלימות כלפי נשים מרגע הגשת הת
לונה לוקח זמן רב, אשר מקשה מאוד על הנשים המתלוננות ואף שם אותן
בסכנת חיים. בשל סיכון זה, יש לעשות מאמץ ולתעדף את הטיפול בתיקים אלה על ידי משטרת ישראל
והפרקליטות.