חומר רקע
נייר עמדה בעניין"פרק כ
ד (תשתיות לאומיות
) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית, התשפ"ג-
2023
שינוי החקיקה המוצעים במסגרת חוק ההסדרים בכלל, ותזכירי החוק בעניין החוק לתשתיות לאומיות וחוק התכנון
והבנייה בפרט, מובילים יחד לתהליך מבהיל של פגיעה באיכות התכנון, ביכולת
ה מעורבות בתכנון של גופים
מקצועיים שנועדו להגן על הציבור כמו המשרד להגנת הסביבה ומוסדות
התכנון, ו כן.במעורבות של הציבור עצמו
תנאי הבסיס של התכנון במדינת ישראל שונים
מארצות אחרות–
,השטח קטן קצב
גידול האוכלוסין גבוה,
והמצב
הקיים בכי רע מבחינת
.תשתיות, הן של מים וחשמל והן של תחבורה ציבורית לפיכך, נדרש תכנון א
ח ראי , בראייה
,כוללת
כחלק מהערכות ישראל ל
גידול האוכלוסין
, על רקע ההערכות הנדרשת ל .שינוי אקלים
הצעת החוק אינה בבחינת מענה לכך ,
אלא
ב"בחינת "עסקים כרגיל .מוצעים
הסדרים בעייתיים של פגיעה ביידוע
הציבור
וב ,שמירת הסביבה .כך שההליך התכנוני יהיה אולי מעט מהיר יותר אך בודאות גרוע יותר
ויש לזכור -
תכניות ש
מאושר ות כיום
ישפיעו על הציבור והסביבה עשרות שנים קדימה .
לכן השינויים המוצעים מובילים לתכנון
שאינו
מקצועי ואינו דמוקרטי , אלא
להפך ,
.עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות התקינה של הארץ ושל החברה
להלן כמה מסעיפי החוק
הפוגעניים
:ביותר
נטרו
ל המשרד להגנת הסביבה [
סעיף
62
(8
( )
20
)]
-
יועצי המשרד ואנשיו לא יוכלו לתת מענה מקצועי
עקב
קביעת
לוח זמנים בלתי אפשרי למתן הנחיות למסמכים סביבתיים ולבדיקתם. ועוד –
מוצעת "תקו
פ"ת מבחן ,
שאם המשרד
ל
הגנ"ס
לא יעמוד בה– יטלו
ממנו את הסמכות לשמש כיועץ סביבתי בכל מוסדות התכנון!! לא רק בוועדה לתשתיות
לאומיות אלא גם במועצה הארצית ובועדות המחוזיות! והאבסורד– ה"בוחנים" הינם משרד הא
ו צר ומשרד הפנים
האינטרסנטים ,
התומכים ב קידום מהיר של .תשתיות
ביטול הצורך בהתייחסות הולחוף לתש
ת
יות בסבי
בה החופית [סעי פים62
(9
( ,)
12
( ,))(ב22
( ,)) (ב23
)] - מוצע לבטל
את הדיון בתשתיות לאומיות בס
ב
יבה החופית.
מדובר בתשתיות ענק שמשפיעות על החופים ו
הים
.וכמובן על הציבור
עד היום אישרה הולחוף את כל התשתיות הלאומיות ו רק תרמה לאיכות התכנון
ו לציבור ע"י יה בטים
כמו
הוספת
מעבר, חניה או חיוב בשיקום. בוועדה לתשתיות אין מומחה לס ב
יבה החופית והפגיעה בה אינה חלק משיקולי.ה
ביטול עצמאותו של פקיד היערות להגן על עצים קיימים (סעי פים47
,
56
) – שומר העצים הארצי , דווקא בעידן של
שינוי אקלים בו חשוב כל עץ, לא יוכל למלא את תפקידו משום שמוצע כי הוא יחוייב בקבלת חוות דעת כתובה של
משרד האנרגיה או משרד התחבורה, שהאינטרסים שלהם לאישור התשתית ברורים ., על חשבון העצים
אפשרות לקידום תשתיות פוגעניות ללא מידע מספק (סעיף
48
,
49
,
50
)
–
הצעת החוק מאפשרת גם לפרוייקטים של
ק דל
, נפט וגז להיות מוגדרים כ"מיזם תשתית ח י
וני" ללא כל מג
בלה, במקום לקדם מיזמים שי סייע ו בה
י ערכות
לשינוי האקלים
, כמו
אנרגיה מתחדשת
או אתרי ויסות ומאגרים. הדבר עלול לדרדר את מוכנ
ו תה של המדינה לשינוי
,האקלים
במיוחד אל מו
ל
.מצבה הנוכחי ומול מדינות אחרות
ביטול אפשרות לקבלת מידע מספק ביחס
ל
תשתית המתוכננת [סעיף
62
(3
( ))(א3)] – ביטול הצורך בצ י רוף תשריט
לתכנית מונע ידיעה לגבי מיקום, גבולות, יחס לסובב ועוד, מו ות
יר את חברי ה ועדה שמאשרים את התשתית ו את
.הציבור בחשכה בכל הנוגע לעובדות בסיסיות אלו זו פגיעה קשה בליב
ת
.הליך התכנון, ובהכרח גם בתוצריו
ביטול אפשרות למעורבות הציבור [סעיפים
14
,
24
32
,
34
,
52
,
62
(
13
( )
14
)] - מוצ ע
כי יהיה
ניתן לשנות ,
להזיז, להגדיל
תשתית קיימת או לשנות את התכנית ללא הליך סטטוטורי נוסף וללא בדיקה סביבתית–
כל זאת ללא יידוע הציבור
ו ללא מתן אפשרות למימוש זכות ההתנגדות. בס"ק14
.נדרש הציבור לבקש רשות ערר, מה שעד היום היה בזכות