חומר רקע
י"ז באייר
התשפ"ג
8
במאי2023
לכבוד,
חה"כ מיקי לוי
יו"ר
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
חברות וחברי
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
נכבד
י י,שלום רב
:הנדון הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים
נייר עמדה מטעם המועצה לשלום הילד לקראת הדיון
שייערך ביום9.5.23
בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים כדי להבטיח את נגישותו של חינוך בטוח ואיכותי לילדים
בגילאי לידה עד שלוש. כך, נחקקו חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018
" :(להלן חוק
הפיקוח,)"
תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות של מעון יום לפעוטות), תשפ"א-
2021
,)"(להלן: "התקנות והחוק להתקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018
(להלן: "חוק
המצלמות.)"
בנוסף, האחריות על החינוך
במסגרות הגיל הרך
הועברה בינואר2022
למשרד
החינוך
)(למעט משפחתוני הסמל ,
מהלך היסטורי וחיוני כל כך בהסדרת פעילותן של המסגרות לגיל הרך
והכרה בהן כמסגרות חינוך.
אלא שלצד חשיבותם הניכרת של
החוקים והתקנות, אופן יישומם והטמעתם לוקה בחסר,
באופן המהווה
פגיעה בזכותם של
פעוטות בישראל לחינוך ולהתפתחות .
זאת ועוד, בשבוע שעבר פורסמה התוכנית הממשלתית להשקעה בגיל הרך, תוכנית אשר
ניתן היה להתוודע
רק לקוויה הכלליים, ואשר נראה שיש בה כדי לקדם את
.התחום נראה כי
התוכנית כוללת לצד סבסודן של
המסגרות והקלות כלכליות נוספות עבור הורים לפעוטות (שרק חלק מ ציבור ההורים
יהנה מהן), שיפור ים
מסוי
, א ם מי
ם כי
,חלקיים בלבד
באיכות החינוך והטיפול במסגרות בדמות הגדלת תקני הפיקוח, שיפור
התקינ
ה, העלאת שכר המטפלות-
מחנכות והשקעה בפיתוחן המקצועי, בינוי מסגרות מסובסדות נוספות
.ועוד
עמדת היסוד של המועצה לשלום הילד היא שכל
ילד
זכאי לחינוך בגיל הרך, כפי שהוא זכאי לשירותי חינוך
ב
יתר ה
גיל
אים. מסגרות מיטיבות, תקינות ואיכותיות לגיל הרך הן אבן יסו ד בהתפתחות
ם
,הנפשית
החברתית, החינוכית והפיזית של ה
פעוטות
.השוהים בהם
המועצה לשלום הילד , אשר היתה שותפה מרכזית לקידום החקיקה ,לעיל וליווי ישומה גם מטפלת באופן
שוטף בפניות של הורים ואנשי מקצוע
בנוגע ל מסגרות הגיל הרך–
מכשלים פדגוגיים, דרך כשלי בטיחות ועד
מקר י התעללות קשים–
.וכן מלווה הורים לפעוטות שעברו התעללות במסגרות לאורך ההליך הפלילי מתוך
,מעורבות ומומחיות זו, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו
נבקש לה תייחס למספר סוגיות מרכזיות
הנמצאות בלב ההסדרה והתקצוב
של התחום והדורשות שינוי ושיפור ,
במטרה להבטיח את
זכותם של
פעוטות בגיל הרך לחינוך, להתפתחות, להגנה ולשוויון:, ואלו הן
א .
מענים לפעוטות ולהורים בעקבות פגיעה
או חשש לפגיעה במסגרות גיל ל הרך
בשנה החולפת השקיע משרד החינוך משאבים ב
פיתוח
המענים הרגשיים והטיפוליים
לפעוטות ולהורים ,
בין
היתר על ידי הקצאת מספר מדריכות ייעוץ לכל מחוז. ואולם מהפניות שמגיעות אל
מרכז הסיוע של המועצה
לשלום הילד ,עולה אי בהירות בנוגע לג ורם
שמתכלל
את המענים הנדרשים לפעוטות, להוריהם ולצוות
החינוכי-
,טיפולי, נוכח פגיעה או חשד לפגיעה בפעוט
זאת להבדיל מהמענים הקיימים
כיום לילדים
בגילאי3-18
והניתנים על-
ידי שפ"י ושפ"ח. מהפניות עולה גם אי בהירות באשר לנוהל הטיפול במקרי
פגיעה, סוג המענים שהמשרד מציע, על ידי מי הם ניתנים, והיכן ניתן
לקבל
.אותם
הורים לפעוט
ות שעבר
ו פגיעה על-
ידי הצוות החינוכי-
טיפולי, מוצאים עצמם לרוב חסרי אונים ו"ברכבת
.הרים רגשית", וזקוקים להדרכה, ליווי ותמיכה מקצועיים
לא אחת, נתקלנו במקרים שבהם להורים לא
היה ידוע
למי ניתן
לפנות
בשאלות ובבקשות לתמיכה וסיוע.
,נוסף על כך
מהפניות עולה כי
הצוות החינוכי -
טיפולי מוצא עצמו לא אחת נעדר כלים להתמודדות בנושא ,לרבות כלים למתן מענה מקצועי להורים .
בלא מתן מענה מוסדר בנושא, יוצא אפוא, שהורה לפעוט שנפגע במסגרת חינוכית יפנה לסיוע של גורם
מקצועי פרטי
)(אותו יממן מכיסו הפרטי ,במקרה הטוב, או יוותר ללא מענה כלל , במקרה הרע, מה שעשוי
.להעמיק את הפערים בין אוכלוסיות חזקות לכאלו שאין ידן משגת
יש לציין
עוד כי
בתוכנית הממשלתית שפורסמה בשבוע שעבר לא קיימת התייחסות לתקצוב המענים
.הרגשיים לפעוטות ולהורים, הגם שהצורך בהם זועק מהשטח
לפיכך אנו סבורים שיש לפעול לטובת
הסדרת הגורם המקצועי באגף שפ"י במשרד החינוך
שייתן
מענה לצרכי
ה ,פעוטות
ההורים וה
צוותים החינוכיים-
טיפוליים
במסגרות הגיל הרך
, בהתמודדות
ם
עם השלכות הפגיעה .
על משרד החינוך לפעול לתקצוב
המענים, לרבות העסקת כח אדם מקצועי בתחום והכשרת ו, ל בניית נוהל
בנושא בשיתוף הגורמים המקצועיים האמונים על התחום במשרד ,הרווחה והביטחון החברתי
ול
יידוע
דרכי
ההתקשרות עמו לכלל ציבור ההורים.
ב .
השלמת מיפוי המסגרות הפרטיות
שחוק הפיקוח חל עליהן
בישראל יותר מחצי מיליון פעוטות .עד גיל שלוש על פי דוח של
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מיום
18.1.23
,'בנושא 'רפורמת הגיל הרך במערכת החינוך
קרוב ל -
60%
מהם מבקרים במסגרות אשר חוק הפיקוח
חל עליהן .במסגרות ו"הסדרים"
נוספים , כגון מטפלות פרטיות בבית(פרט לכ-
3,600
משפח
וני
סמל
מסובסדים )
אין
פיקוח של המדינה. כלומר
נראה כי
למעלה מ-
200,000
פעוטות בישראל שוהים במסגרות
חינוך ללא רישיון הפעלה, וממילא הן.נעדרות פיקוח
לא
ידוע
בכמה מהן שוהים שבעה פעוטות ויותר
,)(ומשכך, חוק הפיקוח עליהן מה טיבן של מסגרות אלו מבחינה
חינוכית
,או בטיחותית
מי הן הדמויות
ה
משגיחות על אות
ם פעוטות, ואם הן עברו הכשרה מתאימה .כלומר ,
המשרד אינו אוחז בנתונים על כלל
המסגרות הקיימות ו הפועלות ללא רישיון, ומשכך נעדר את היכולת לפקח עליהן ולהבטיח את איכות
החינוך.בהן
על אף שחוק הפיקוח והתקנות מכוחו, וביתר שאת המעבר תחת אחריות
המשרד , סייעו בהאצת הליכי רישוי
של אלפי מסגרות חינוכי
ו ,ת טרם
נערך מיפוי מלא על ידי משרד החינוך של כל המסגרות הפרטיות
בישראל
שחוק הפיקוח חל עליהן
, בין היתר בשל התקציב הדל שהוקדש למהלך.
יישום מלא של החוק והתקנות
מחייב ,
אם כן
, צעד בסיסי של
הליך מיפוי נרחב, כל
ל-
,ארצי שיאפשר רישוי, פיקוח ומעקב אחר כל מסגרת
פרטית בה שוהים7 פעוטות ומעלה .
ג .
הגדלת היקף שעות ההדרכ
ות החינוכי ו ת
שעות ההדרכה החינוכית, כפי שנקבעו בתקנות– 4
שעות חודשיות לכל מעון יום –
אינן מביאות בחשבון את
מספר הילדים
במסגרת החינוכית : לא דומה הדרכה חינוכית הנדרשת
במסגרת בה
שוהים7
פעוטות,
להדרכה חינוכית
במסגרת בה
שוהים עשרות רבות של .פעוטות
ע,ל פי מיטב ידיעתנו מערך ההדרכה
נכון
לעת הזו כולל5
.שעות הדרכה חודשיות לכל מסגרת הפועלת ברישיון
לפיכך, לטעמנו יש לערוך התאמות בין מספר שעות ההדר כה החינוכית למספר הילדים השוהים במעון
היום ולהתאימן , ל
כל הפחות, ל :המלצות דו"ח רוזנטל10
;שעות חודשיות במעונות יום גדולים8
שעות
חודשיות במעונות יום בינוניים ו-
6
.שעות חודשיות במעונות יום קטנים
ד .
יישום חוק המצלמות
חוק המצלמות נועד לממש את זכותם של ילדים בגיל הרך להגנה. התקנת מצלמות מהווה כלי חיוני לחשיפת
מקרי אלימות נגד פעוטות במעון היום ואף אמצעי לה עמדתם לדין
של הפוגע
ים וה
רשעת
ם.
אלא ש
חוק המצלמות
סובל אף הוא מקשיי אכיפה
ויישום שונים .גם
לאחר חיבור המסגרות למוקד
המצלמות החדש שמקדם המשרד ,עשויים להיוותר קשיים שונים הקשורים ל אי התקנת תקנות ליישום
החוק; ל
היעדרם של נהלים המסדירים את הקשר בין גורמי המקצוע להורים ב
כל הקשור
לתלונות שמוגשות
על ידם; ל היעדר
חוב
ה לצרף
אסמכתא על התקנת מצלמה מצד מפעיל
י מסגרות ב מסגרת הגשת הבקשה
לקבלת רישיון הפעלה; ול
היע
דר כוח אדם מספק במשטרת ישראל ל טיפול בתלונות, לתפיסת המצלמות
ול
צפייה בחומר ה
מצולם .
בברכה ובכבוד ר ,ב
מיטל בק, עו"ד ועו"ס
מנהלת תחום חינוך וגיל הרך
העתק :
עו "ד
ורד וינדמן ,מנכ "לית
המועצה לשלום הילד