חומר רקע
מדינת ישראל מתעלמת כיום מהתפקיד הקריטי שיש לתחום התכנון ברמה המקומית והארצית, בהערכות
.ובאפחתה של משבר האקלים, ובעיקר בהשפעה הדרמטית שיש לתכנון על האוכלוסיות הפגיעות ביותר
ההזנחה מתבטאת בהעדר הנחיות מרחביות מחייבות לתכנון מותאם אקלים, העדר חיוב התקנה של
מערכות יצור אנרגיה מתחדשת במבנים, בתוכניות בינוי משמעותיות המעודדות שימוש ברכב פרטי ולא
.מאפשרות תחבורה ציבורית יעילה, הליכתיות ועוד
דו"ח מבקר המדינה "מיטיגציה ופעולות להפחתת פליטות גזי חממה" משנת2021
, מצביע על כך שכחצי
מפליטות גזי החממה בישראל הינן מייצו
ר אנרגיה, רבע מהן מתחבורה ועוד כ-
8%
מייצור ובניה. מבנים
הינם צרכנים של כ-
60%
מהאנרגיה המיוצרת בישראל. מהדו"ח עולה כי רוב פליטות גזי החממה בישראל
.מתקיימות בערים: צריכת אנרגיה, תחבורה ובניה
בהמשך להחלטת ממשלה4079
"הערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים" מקדמי ם ומממנים משרד
.האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה תוכניות הערכות למשבר האקלים ברשויות המקומיות בישראל
התוכניות כוללות מיפוי הפליטות מהסקטורים השונים בתחומי הרשות, סיכונים ואוכלוסיות פגיעות
ומציעות שורה של פעולות לטווחי זמן שונים על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולה.ערכות למשבר האקלים
למרות התוכניות המעידות על כוונה לצמצם פליטות בתחומי הרשויות, התוכניות אינן כוללות כרגע
הנחיות מרחביות לבינוי מותאם אקלים . לתכנון העירוני חשיבות מרכזית במאמץ לצמצום פליטות ויצירת
עירוניות בת קיימא, כך מצוין בדו"ח מבקר המדינה. הפוטנציאל הגלום בחסכון בפליטות גזי חממה בעזרת
תכנון עירוני מותאם ושינויים במרחב הבנוי הוא משמעותי ביותר ובנוסף מוביל גם לירידה בתחלואה
ובתמותה כתוצאה משינויי אקלים, עליה בבריאות התושבים ועליה באיכות החיים. ערים ברחבי העולם
מובילות את השינוי ומציבות לעצמן יעדים שאפת
ניים כמו מינכן שהציבה יעד של אפס פליטות ב-
2035
, ותל
אביב שהציבה יעד הפחתה של50%
עד2030
ו100%
עד2050
.
:כיום
אין חיוב ייצור אנרגיה מתחדשת בכל בניה חדשה
,)(לא כל שכן אגירת אנרגיה אין התחייבות לבניה
מאופסת אנרגטית ,ונדרש להחמיר את הנדרש בתקנות בניה ירוקה
במ
רכזי ערים נדרשת הפחתת תקן חניה
,בצורה דרמטית בקרבה לעורקי תחבורה מרכזיים על מנת לעודד שימוש בתחבורה ציבורית אין הקפדה על
על בניית גריד הליכתי נוח ומוצל , רשת שבילי אופניים ענפה המחברת את כלל אזורי התעסוקה, המסחר
והמגורים בערים ובין יישובים
וחסרות תשתיות מס
פקות לטיפול בפסולת האורגנית
בתוך הערים ובאופן
.שאינו מגביר פליטת פד"ח,כל זאת, מוקצן בחריפות יתרה במגזר הערבי
לו התשתיות הבסיסיות לוקות
.בחסר רב
הערים המתוכננות כיום מותירות את הצעירים בסכנה לתחלואה ותמותה משמעותית עקב:
1.
חשיפה לזיהום אויר משמעותי
2.
"עליית אפקט "אי החום העירוני-
מלבד עליית הטמפ' וגלי החום העשויים להביא לתחלואה
ואף תמותה של אוכלוסיות פגיעות , היא מובילה לירידה בתנועה הלא ממונעת בעיר ובכך
.לירידה בפעילות גופנית ובריאות התושבים: הנפשית והפיזית
3.
מחקרים מראים כי
עלייה בטמפרטורות מאתגר ת את התפקוד המשפחתי, מגבירה מקרי
אלימות ובפרט אלימות מגדרית ובתוך המשפחה.
4.
עלייה באירועי נגר ושטפונות משמעותיים מסכנים חיי אדם-
הסכנה מתגברת
ככל שאנו מגדילים את מרחבים מבוטנים בצורה נרחבת בערים וביישובים
.חדשים
מ
סביב לשולחן היום חסרים משרד הבינוי והשי כון ורמ"י היוזמים את מירב התוכניות הגדולות
והמשמעותיות לערים ושכונות חדשות וכן מנהל התכנון האחראי על תכנון ויישום אסטרטגיה לצמצום
פליטות והערכות תכנונית למשבר האקלים . קיימת אחריות גדולה ומשותפת הן למשרדים היוזמים את
התוכניות במרחב הבינוי והן לרגולטור כנהוג
.במדינות המערב
,לפיכך
על הממשלה לנקוט בצעדים הבאים:
1.
לאמץ את הגישה שבתכנון נכון ניתן להערך בצורה מיטבית ולצמצם פליטות בכלל הסקטורים
2.
לייצר כלים ותקנות מחייבות לתכנון סטטוטורי שייצר את התשתיות להפחתת פליטות משמעותית
3.
לעודד בינוי בגריד צפוף ובינוי מרקמי המעודד תנועה לא ממונעת נוחה ו מעלה את איכות החיים
ובריאות התושבים בעיר תוך דגש על התייחסות לאוכלוסיות פגיעות ועל תשתית תואמת בכל
.המגזרים ובפרט בחברה הערבית
4.
.הצללה בכיסוי גבוה של המדרכות ושבילי אופניים
5.
לאמץ תקן בניה ירוקה בדרגה של5
.כוכבים ולחתור למבנים חדשים מאופסי אנרגיה
6.
לחייב גגות
חיים בתוכניות לבניה חדשה המשלבים: קליטת נגר, הגדלת המגוון הביולוגי וייצור
אנרגיה מתחדשת
7.
לאמץ בתקנות מחייבות פתרונות מבוססי טבע כפתרון מועדף לניהול נגר, להגדלת המגוון הביולוגי
.במרחב הבינוי ולהעלאת בריאות ואיכות חיי התושבים
8.
לייצר תשתית ראויה להפרדה במקור .וטיפול בתוך היישובים בעיקר בפסולת האורגנית