חומר רקע

[email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 הצעת חוק ההסדרים2023 ''חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה – נייר עמדה מוגש לקראת דיון ועדת העבודה והרווחה ב הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית 2023 – )פרק ה' (ביטוח לאומי ,סעי פים 15 (2) ו- 20 )(א (קבוע לדיון ב- 10.5.23 ולהצבעה ב- 11.5.23 ) תקציר ההסדר'המוצע ועמדת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה סעיף15 (2 ) ל הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית 2023 מציע לקבוע מנגנון קבע של "חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה" וזאת בשיעור שיחל ב- 0.1% בשנת2024 ויעלה בתוך עשור ל- 0.2% . מטרת ההצעה, כפי שהיא .מוצגת בדברי ההסבר, היא לממן עלייה נטענת בגובה הגמלאות המשולמות בגין פגיעה בעבודה ההסדר המוצע בא להחליף הוראת שעה שנקבעה בשנת2018 בסעיף149א לחוק הביטוח הלאומי, שעניינה "חיוב מעסיק "בתשלום לפי רמת הסיכון להתרחשות פגיעה בעבודה . ה וראה זו ביקשה לייסד מנגנון של גבייה דיפרנציאלי ת ממעסיקים, בהתאם להיקף הפגיעות בעבודה שהתרחשו באחריות .ם זאת , במטרה לייצר תמריץ כלכלי למעסיקים להשקיע בבטיחות עובדיהם ולהביא בכך למניעת והפחתת תאונות עבודה . בדבר י ההסבר להסדר המוצע עתה מוסבר שהניסיון לייסד מנגנון גבייה דיפרנציאלי בהתאם לסיכונים לא .צלח ההסדר המוצע עתה אינו מציע לייסד מנגנון אחר למניעת תאונות , אלא זונח לחלוטין את המטרה המקורית של הסעיף שהחלפתו מוצעת. מטרת ו המוצהרת של ההסדר המוצע עתה– אשר מבוקש לעגנו כחקיקה קבועה – היא אך ורק לגבות סכומים נוספים מציבור המעסיקים לצרכי מימון גמלאות, וזאת תחת הכותרת של 'פגיעה בעבודה', ומבלי שגבייה זו תיועד למטרה של מניעת והפחתת תאונו ת (ואף מבלי שתיועד )באופן מחייב למימון גמלאות אלה . אנו סבורים שאין מקום לקיים מנגנון גבייה נפרד ל שם מימון גמלאות בשל פגיעה בעבודה. אנו תומכים בייסוד מנגנון גבייה נפרד ממעסיקים לשם מימון פעולות למניעת והפחתת תאונות עבודה , אשר יממש את המטרה העומדת בייסוד סעיף149 א הנוכחי .ז את, על מנת לצמצם את הפגיעה האנושה הנגרמת כעת לחיי עובדים ובריאותם בשל רמת הבטיחות התעסוקתית הירודה במדינת ישראל ,וכך .גם להפחתת היקף התשלומים בגינם עיגונו של מנגנון גבייה למימון הגמלאות הגדלות, נוכח כישלונה של המדינה להביא לצמצום התאונות , מהווה תמריץ שלילי עבור ה .להקצות את המשאבים והמאמצים הנדרשים להפחתת התאונות כזכור, מדי שנה נהרגים למעלה מ- 70 עובדים בתאונות עבודה, וכ- 50,000 נפצעים במהלך עבודתם (לא כולל נפגעים בתאונות דרכים בדרך לעבודה וממנה). שיעור ההרוגים בתאונות בענף הבנייה, הענף המדמם ביותר בישראל, עולה על10 הרוגים לכל100,000 עובדים בענף, כפול מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי. נוכח האמור, אנו מתנגדים לחקיקת סעיף15 (2 ,) כנוסחו כיום. אנו מציעים שלא לאשר את הסעיף אלא אם כן ייקבע בו שהכספים שייגבו בהתאם לו יוקצו במ .לואם למטרה של מניעת תאונות עבודה למשל, לשם ,מימון מאות משרות של מפקחי בטיחות תעסוקתית בהתאם לתקן שייקבע על פי מספר העובדים במשק .ולשם פתיחתו של קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית במנהל הבטיחות התעסוקתית לחלופין, אנו מציעים להגביל את תחולתו של הסעיף הו ראת שעה לפרק הזמן שעד סוף2024 – תום תקופת התקציב הדו- שנתי המאושר כעת– וכי כל הסדר של קבע בסוגייה י יעשה בחקיקה רגילה , בתהליך שיאפשר לשקול באופן מושכל את מכלול הנתונים שיוצגו והמנגנונים המתאימים לקביעת הסדר שיקדם באופן .אפקטיבי את בטיחות העובדים [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 להלן:פירוט ההסדר המוצע ונימוקי עמדתנו 1. סעיף15 (2) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ,", שכותרתו "חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה מציע לתקן את סעיף149א לחוק הביטוח הלאומי, ולקבוע מנגנון קבוע של גבייה עודפת ממעסיקים לצורך מימון קצבאות הביטוח הלאומי לנפגעי תאונת עבודה, וזאת החל מ - 1.1.2024 . מוצע ששיעור הגבייה מהמעסיקים יעלה בהדרגה בעשור הקרוב מ- 0.1% משכר העובד בשנת2024 ועד ל - 0.2% . כל זאת, זאת במטרה המוצהרת לממן את עלותן הגוברת, כנטען, של קצבאות נפגעי תאונות עבודה (דמי .)פגיעה וגמלאות נכות 2. הצעה זו באה להחליף את נוסחו הנוכחי של סעיף149 א לחוק הביטוח הלאומי, אשר נ קבע בהוראת שעה שהותקנה ב- 2018 אשר תוקפה יפקע ב סוף שנת2023. הסעיף קובע מנגנון דיפרנציאלי וקריטריונים ליישומו, אשר על פי הם ייקבע שיעור גבייה משתנה ,ממעסיקים בהתאם לרקורד תאונות העבודה אצל כל מעסיק. מטרתו של מנגנון זה, כפי שהוגדרה בהחלטת הממשלה מ- 2018 בדבר "יצירת מנגנון שיוביל "להפנמת עלויות של פגיעות בעבודה על ידי מעסיקים שבהתאם לה נ ,חקק הסעיף הי י תה לייצר הרתעה ,מחד ותמריצים כלכליים מאידך שיניעו מעסיקים ל השקיע בהגברת בטיחות עובדיהם. כשיעור מינימלי לגבייה מהמעסיקים נקבע0.1% .משכר העובד על פי דברי ההסבר להצעה הנוכחית, ניסיונות ליישום מנגנון זה לא צלחו, והוא מעולם לא הוקם ""מטעמים מהותיים ותפעוליים שונים (עמודים897-896 לחוק ההתייעלות הכלכלית2023 .) 3. על פי ההסדר המוצע, עתה, בשל צורך שונה המוצג בדברי ההסבר– מימון עלות גדלה והולכת של גמלאות לנפגעי תאונות עבודה, כפי שנטען – מוצע לחוקק מנגנון קבוע לגבייה עודפת ממעסיקים כדי לממן עלות גוברת זאת. כך, משנת2024 ו עד2027 גבייה בשיעור של0.1% , והעלאתה בשנתי פעימות ל - 0.15% ול - 0.2% .בעשור הקרוב הסדר זה אינו מתיימר לפעול בדרך כלשהי לשם הפחתת התאונות. מטרתו המוצהרת היא להביא לגבייה שנתית עודפת שנועדה, על פי דברי ההסבר, לכסות את ,עלותן הגוברת של גמלאות לנפגעי תאונות עבודה העומדות עתה על כ- 12 מיליארד ₪ .בשנה עם זאת , לא נקבע בחקיקה מנגנון כלשהו הקובע שהגבייה העודפת אכן תיועד בפועל למטרת מימון גמלאות אלה ועבורן בלבד. דהיינו, הלכה למעשה, מדובר בהטלת נטל מס עודף על מעסיקים, שאין כל קשר מהותי או תפעולי בינו לבין" פגיעות בעבודה ", ומהווה אך ורק דרך ליצירת הכנסות עבור אוצר המדינה בשיעור של600 בשנה, כפי שמצוין₪ מיליון בהחלטת הממשלה מיום24.2.23 בנושא" הארכת גביית דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ובחינת שינויים 'מערכתיים לצמצום תאונות העבודה במשק' , מכוחה מוצע התיקון לסעיף149 א. יצוין עוד, שאף שהחלטת הממשלה מציעה לבחון צעדים שונים לצמצום תאונות העבודה במשק, לצעדים אלה אין זכר .בחקיקה המוצעת והגבייה המוצעת עתה אינה מותנית בדרך זו או אחרת, עתה או בעתיד, בקידומם 4. לא ידוע לנו האם נעשו ניסיונות ליישם מנגנון גבייה דיפרנציאלי מרתיע ומתמרץ, ואם כן– מהן ,המסקנות שהעלו ניסיונות אלה מ הם אותם" קשיים מהותיים ותפעוליים" שעלו, כפי שמוצג בדברי 'ההסבר להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (עמ896-897 ). ברם, אנו יכולים לראות בעיות מהותיות באפשרות ליישמו (אשר ניתן היה לצפות מראש). העיקרית שבהן היא שבענפים המתאפיינים בשיעורי היפגעות גבוהים, ובראשם ענף הבניין, הג ורם המעסיק ישירות איננו הגורם הנושא באחריות הישירה ,לבטיחות העובדים כיוון שענפים אלה מתאפיינים בחלקם הגדול בדפוס של העסקת קבלני משנה אשר [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 העובדים הפגיעים מועסקים על יד יה ם. דבר זה נכון באופן כמעט גורף בענף הבנייה ומאפיין כיום גם עובדים רבים בענף התעשייה ועוד. ממילא מובן שניתוק הקשר בין המשלם את דמי הביטוח לבין הגורם האחראי מנתק א ת ההשפעה המרתיעה או המתמרצת. נוכח זאת, אין באפשרותנו לומר באופן נחרץ כי אכן ניתן ואפקטיבי לקיים גבייה דיפרנציאלית שכזאת ., ולהציע ליישמה 5. עם זאת, אנו סבורים שיש להתעקש על מימוש המטרה שעמדה ביסוד החלטת הממשלה מ- 2018 ו סעיף 149 א שנחקק מכוחה– דהיינו, קביעת מנג נון שיפחית את היקף תאונות העבודה ולא גביית כספים גרידא .לאוצר המדינה המטרה המקורית של מניעת תאונות עבודה היא שאמורה לעמוד לנגד הּכ נ סת כשהיא שוקלת האם לאמץ ולאשר את ההסדר המוצע עתה . ברם, ההצעה הנוכחית אינה עושה דבר למימוש מטרה זו, ומטרתה היחידה היא השתת עלותן הגוברת של הקצבאות לפיצוי נפגעים – פרי כישלונה של המדינה למנוע את התאונות ,. כך, למשל מספר מפקחי הבטיחות התעסוקתית עומד היום על70 – כחמישית מהמספר הנדרש על פי הסטנדרטים המקובלים במדינות ה- OECD ולמעשה כלל לא קיים ,בישראל תקן למספרם הדרוש, בהתאם למספר העובדים במשק. בנוסף מספר רב של תקנים אינם מאוישים, על פי הנטען בשל תנאי שכר ירודים. כדוגמה נוספת, במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לא קיים קו חם לתלונות עובדים על הפרות בטיחות תעסוקתית, וזאת, שכפי שנ מסר לנו לאחרונה במענה .לפנייתנו, בשל העדר הקצאת תקציבים הנדרשים לשם כך כל זאת, הגם שמן המפורסמות הוא כי .מדינת ישראל סובלת ממגפת תאונות עבודה ,כך בכל אחת מהשנים האחרונות נהרגו כ- 70 עובדים בתאונות עבודה, ונפצעו כ - 50,000 (לא כולל נפגעים בתאונות דרכים בדרך ל עבודה וממנה , שהם כ- 20,000 מקרים נוספים בשנה ). שיעור ההרוגים בתאונות בענף הבנייה, הענף המדמם ביותר בישראל, עולה על10 הרוגים לכל100,000 עובדים בענף – כפול מהשיעור הממוצע במדינות האיחוד האירופי . 6. אם תתקבל ההצעה להגברה מתמשכת של הגבייה, ללא הגבלה או התניי ה ב קיום מנגנונים שנועדו להפחית את התאונות, יהא בכך לאיין את המטרה המקורית של קביעת הגבייה ולפגוע במטרה החשובה .יותר של צמצום נזקן של התאונות בהקשר זה יש לציין עוד, כי למיטב ידיעתנו אין מקבילה לקביעת גבייה עודפת על דמי ביטוח לאומי למימון גמלאות בתחום העבודה בה יבט ספציפי, כגון דמי לידה או דמי אבטלה – הגם שכמובן מאליו יש להניח שהיקף התשלומים בגין גמלאות אלה משתנה במהלך השנים ואף במידה דרמטית. ההצדקה היחידה לגבייה ייעודית לתחום מסוים היא לשם מימוש צורך מהותי הנוגע לתחום זה, ולענייננו– .ייעודו למניעת והפחתת תאונות 7. אין כל הצדקה לעיגון מנגנון קבע של גביי ה גדלה והולכת עשור קדימה. ית רה מכך, קיים חשש של ממש .שמנגנון זה יגרום לתמריץ שלילי מצד רשויות המדינה לטפל בבעיית התאונות עצמן שכן התקנתו של מנגנון שמשית את כל עלויות הקצבאות על כתפי הציבור (ואולי אף כזה שיש בו גביית יתר המשתלמת לאוצר המדינה) מהווה תמריץ .שלילי למדינה להשקיע במניעתן של תאונות עבודה ,למעשה התנהלות האוצר והמדינה סביב ההסדר המוצע עתה בחוק ההסדרים משקפת השפעה זו. כך, הגם שיש להניח שהמדינה עמדה זה מכבר על אי- יכולתה לממש את המנגנון הדיפרנציאלי שנקבע, על הגמלאות המאמירות וחמור מכך– ההיקף הגבוה ש ל תאונות העבודה, שבמקרה הטוב ביותר לא עלה בשנים האחרונות ,אך גם לא ירד. יתר על כן, כמובן מאליו, יצירת מנגנונים להפחתת התאונות יביאו גם לפתרון אמיתי ומתמשך לבעיית עלותן המאמירה של הגמלאות, תחת מענה קצר טווח שהוא בגדר כיבוי מקומי .של שריפה, ההולכת ומתפשטת [email protected] | +972(52)4573313 | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 8. ,ברם במקום לקיים דיונים והליכי חקיקה מסודרים , הן בנוגע לבעיה הקשה של תאונות העבודה והן ,בנוגע לגמלאות המאמירות בעניינן מבקש ת עתה המדינה לקבוע הסדר קבוע לעניין הגבייה בלבד, ללא .הצגת נתונים מסודרים, וללא מתן מענה כלשהו לבעיית התאונות בהקשר זה יצוין כי אף שבדברי ההסבר מוצגים נתונים כאלה ואחרים אודות היקף הגמלאות המשולמות (המסתכמות בכ- 12 מיליארד בשנה) ואודות היקף העלייה בשיעורן, חסרים₪בדברי הסבר אלה נתונים רבים שיאפשר ו להבין את הגורמים לעלייה בגמלאות, את הפערים שנוצרו, כביכול או למעשה, בין גביית תשלומי ביטוח לאומי לבין ההוצאה על הגמלאות, ואת היחס בין היקף הגבייה הנוספת שמוצע להטיל לבין היקף העלות העודפת הצפויה– דהיינו האם אכן היקף הגבי יה המתבקש נדרש לשם מימון העלות ה .עודפת הצפויה יצוין, כי מדברי ההסבר נשמט הנתון אודות היקף הגבייה העודפת הצפויה על פי ההצעה – 600 מיליון בשנה₪ – .המצוין בהחלטת הממשלה האחרונה האמורה לעיל, מכוחה מוצע התיקון הנוכחי :לסיכום נוכח כל האמור, אנו מתנגדים לחקיקת סעיף15 (2 ) לחוק ההתייעלות הכלכלית בנוסח המוצע. אנו מציעים לחברות ולחברי הוועדה הנכבדים שלא לאשר את סעיף15 (2 ,) המוצע לחוק ההתייעלות הכלכלית ,אלא אם כן ייקבע בו שהכספים שייגבו בהתאם לו יוקצו במלואם למטרה של מניעת תאונות עבודה. למשל לשם מימון מאות משר ות של מפקחי בטיחות תעסוקתית בהתאם לתקן שייקבע על פי מספר העובדים .במשק, ולשם פתיחתו של קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית במנהל הבטיחות התעסוקתית לחלופין, אנו מציעים להגביל את תחולתו של הסעיף הוראת שעה לפרק הזמן שעד סוף2024 – תום תקופת התקציב הדו-שנתי המאושר כעת– וכי כל הסדר של קבע בסוגייה י יעשה בחקיקה רגילה , בתהליך שיאפשר לשקול באופן מושכל את מכלול הנתונים שיוצגו והמנגנונים המתאימים לקביעת הסדר שיקדם באופן אפקטיבי את בטיחות העובדים