חומר רקע
הכנסת– מרכז המחק
ר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל
"שיקום שבאחריות משרד הבריאות
:כתיבה'פלורה קוך דבידוביץ
:| אישור
שלי לוי, ראש צוות
תאריך :
כ"ג בניסן
תשפ"ב ,
24
באפרי ל
2022
סקירה
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת מיכל
וולדיגר והוא עוסק ב
סוגיית
"מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום
שבאחריות משרד הבריאות.
המסמך מתמקד בשאלת
גודלה של אוכלוסיי
ת
,הסובלים מנכות על רקע נפשי
,העשויה, באופן פוטנציאלי
להיות זכאית לקבלת שירותים במסגר ת""סל שיקום בקהילה אל מול
מספר
מקבלי שירותים אלה בפועל .
בשנת2000
נחקק בישראל
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
(להלן: חוק שיקום נכי נפש ,)
המגדיר שיקום
כ תהליך
המתקיים ב קהילה
ומכ וון
לפיתוח היכולות והמיומנויות של
,נכה הנפש
והוא כולל,, בין היתר
את מימוש
,זכויותיו בתחום הדיור, התעסוקה הלימודים, ההכשרה המקצועית
, ה הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול
שעות הפנאי.
,חוק השיקום מטיל את האחריות לשיקום נכי הנפש בקהילה על משרד הבריאות
ומחלקת
השיקום
.באגף לבריאות הנפש במשרד היא המתווה את המדיניות ומפקחת על מערך השיקום בקהילה
סעיף3
(א) לחוק השיקום קובע כי "נכה נפש, שמלאו לו18
שנה, והסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית, או מי
מטעמו, רשאי לפנות לוועדת שיקום אזורית לקביעת זכאותו של הנכה לתוכנית שיק ום לפי חוק זה; הפנייה תלווה
בחוות דעת מקצועית של פסיכיאטר הקובעת כי מבקש השיקום זקוק, עקב נכות זו, לשירותי שיקום". כלומר,
החוק
מגדיר שני תנאים לפנייה לוועדת השיקום: האחד, גילו של נכה הנפש; והשני, היותו סובל מנכות רפואית בשל הפרעה
.נפשית
באשר לגיל, החוק קוב ע כי הזכאות תינתן מגיל18
ומעלה, אך הוא אינו קובע את גיל הזכאות המירבי לשירותי השיקום
."הניתנים מכוחו ולדברי משרד הבריאות "אין הגבלה הנוגעת לגיל פרישה
באשר לנכות הרפואית בשל הפרעה
נפשית, לפי סעיף3
)(ב) לחוק, "נכות רפואית בשל הפרעה נפשית לעניין סעיף קטן (א היא נכות בשיעור של40%
לפחות, שנקבעה לפי פריטים33
או34
[ בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת
נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-
1957
."...]
עם זאת, על-פי אתר האי נטרנט של משרד הבריאות, לא תינתן זכאות
ל"סל שיקום" למי שלא נמצאים במעקב פסיכיאטרי סדיר; למי שמתנגדים לתהליך השיקום ורק בני
המשפחה או קרוביהם מעוניינים עבורם בזכאות; ולמכורים פעילים לסמים ולאלכוהול.
בהינתן אמות המידה הקבועות
בחוק התבקשנו לבחון
מהו גודלה של א וכלוסיית הסובלים מנכות על רקע נפשי
העשויה, באופן פוטנציאלי, להיות זכאית לקבלת שירותים במסגרת "סל שיקום" בקהילה ומהו שיעורם של
?מקבלי שירותים אלה בפועל מתוך האוכלוסייה הפוטנציאלית
,לדברי משרד הבריאות החל משנת2018
מעביר המוסד לביטוח לאומי למשרד הבריאות מידע
, אחת לרבעון,
באמצעות טופס ייעודי, על בעלי נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה, שנכותם נקבעה לפי סעיפים33
ו-
34
,בתוספת לתקנות האמורות ."והוא מאפשר למשרד לאמוד את מספר הזכאים הפוטנציאליים ל"סל שיקום
לפי
נתוני משרד
,הבריאות
מספר מקבלי קצבת נכות נפשית בביטוח הלאו מי עם שיעור נכות רפואית של40%
ומעלה עמד בשנת
2019
על
107,212
איש. משרד
הבריאות לא ידע לציין אם נתונים אלה כוללים גם את מקבלי
( קצבת נכות מעבודה587
איש בשנת2019
.)לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי
לעומת
,זאת לפי נתוני המוסד
לביטוח לאומי, הכוללים הן מקבלי קצבת
נכות כללית והן נכות מעבודה, מספר זה היה גבוה יותר בכ-
14,800
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
איש והוא עמד על122,018
.איש יתרה
מכך, לדברי המוסד לביטוח לאומי ייתכנו מקרים בהם יש לאדם40%
נכות
רפואית משוקללת בגין סעיפי ליקוי33
ו-
34
אך הוא לא מקבל את אחת מקצבאות הנכות ולכן אין בביטוח הלאומי
,נתונים אודותיו. קרי
לא רק ש
נתוני המוסד לביטוח לאומי גבוהים מנתוני משרד הבריאות, אלא שגם הם עש
ויים
להיות הערכת חסר.
חרף מאמצנו לא הצלחנו ליישב את הפער בין נתונים אלה. כאמור,
לדברי משרד הבריאות, לא ידוע לו אם הנתונים
שבידיו כוללים "נכות שקיבלו מעבודה או ממ קור אחר" ונתוני המוסד לביטוח לאומי כן כוללים נתון זה, אך מדובר
בהבדל של587
,איש בלבד. כמו כן הן נתוני משרד הבריאות והן נתוני המוסד לביטוח לאומי כוללים בעלי נכות
נפשית בשיעור של40%
ומעלה לפי סעיף32
א בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי המתייחס לתסמונות
נוירופסיכי אטריות והפרעת קשב, שאינו נכלל בסעיף3
,(ב) לחוק השיקום.כך שתוספת זו אינה מקור ההבדל
משרד הבריאות מעריך כי לא כל הזכאים הפוטנציאליים לקבלת "סל שיקום" אכן זקוקים לשירות או
מעוניינים בקבלתו,
ולדבריו מספר הזכאים המעוניינים בשירות זה עומד על75,000
איש. מקורו של נתון זה
הוא ב הנחת המשרד
כ
י רק כ-
70%
ממקבלי קצבת נכות נפשית בשל הפרעה נפשית בשיעור של40%
ומעלה
מעוניינ
ים בשיקום
, והנחה זו מבוססת על ממצאי סקר שנערך על-ידי מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל
בקרב350
נשאלים
בתקופה שב ין דצמבר2015
לאפריל2016
ופורסם בשנת2017
. אם בו חנים הנחה זו על סמך נתוני משרד
הבריאות על
מ ספר מקבלי קצבת נכות נפשית בשל הפרעה נפשית בשיעור של40%
( ומעלה107,212
), אזי
האוכלוסייה הזכאית והמעוניינת בסל שיקום מונה75,000
איש, אך אם בוחנים הנחה זו על סמך נתוני המוסד
( לביטוח לאומי122,018), אוכלוסייה זו מונ
ה כ-
85,500
איש, כלומר כ-
10,500
איש יותר מהערכות משרד
.הבריאות
פערים אלה, כמו גם השאלות העולות באשר להערכת משרד הבריאות את שיעור המעוניינים בשירותי שיקום
.אינם מאפשרים לאמוד את אוכלוסיית הזכאים לשירותי שיקום
נציין, כי י לה עדר הערכה מדויקת על גודלה
של אוכלוס יית הזכאים המעוניינת בשיקום עשויה להיות השפעה על תכנון ופיתוח השירותים בתחום, על
התקציב המיועד וכן על חישוב שיעור מיצוי הזכויות בתחום, ועל-
כן עולות השאלות מהן הסיבות לפערים אלה
?ומהו בסיס הנתונים שעליו יש לבסס את חישוב האמדן
במסגרת המסמך בחנו גם את מספר ה משתקמים בפועל, קרי המספר הכולל של מקבלי שירותי שיקום במסגרת
"סל שיקום". על-
,פי נתוני משרד הבריאות בין השנים2020-2018
עלה מספר המשתקמים בכ-
13%, מ-
27,497
בשנת2018
ל-
30,983
בשנת2020. כשני שלישים מתוכם
בגילאי59-30
וכ-
17%
בגילאי60
.ומעלה
שיעורם של המשתקמי ם מכלל מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה , כלומר מהאוכלוסייה
הפוטנציאלית לשירות זה על-פי נתוני משרד הבריאות, אינו עולה על כ-
27%, ועל-
פי חישובנו על סמך נתוני
המוסד לביטוח לאומי אינו עולה על24%
. אולם, אם מחשבים את שיעור המשתקמים על סמך הערכת משרד
הבר( "יאות על גודלה הפוטנציאלי של האוכלוסייה הזכאית המעוניינת ב"סל שיקום75,000
), שיעור המיצוי
הוא כ-
39%
ובחישוב לפי הנחות משרד הבריאות על סמך נתוני המוסד לביטוח לאומי (כ-
85,500
) שיעור
המיצוי הוא כ-
34%
. בהיעדר אומדן מוסכם על האוכלוסייה הרלוונטית לא ניתן לקבוע
.מהו שיעור המיצוי
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
עוד עולה מהמסמך"כי ישנם חסמים העומדים בפני האוכלוסייה המקשים על מיצוי הזכות ל"סל שיקום
,ובהם
היעדר מידע או היעדר מידע מלא על השירותים שניתן לקבל; חוסר רצון לקבל שירות; העדר שירותים מתאימים
לאוכלוסיות מיוחדות או מחסור בשירות מתאים לסובל
ים מהפרעות אכילה . בכל אחת משנים2020-2018
הופנו
לראשונה לוועדת "סל שיקום" כ-
3,000
פונים, כאשר92%
-
93%
,מהם קיבלו אישור לשירות שיקום אחד לפחות
בעוד שפנייתם של7%
-
8%
.נדחתה
אין בידנו מידע האם כ-
3,000
פניות לוועדת"סל שיקום" בשנה
הוא מספר
התואם את היקף הצרכים
.בפועל, ולא ידוע לנו מהן הסיבות לדחיית הפניות האמורות
עוד עלה כי גם בתום שנה מאישור ועדת השיקום לקבלת שירות במסגרת סל שיקום, לא כל הפונים שזכאותם
אושרה החלו לקבל שיקום, ושיעורם של אלו שמימשו שירות אחד לפחות, נע בין79%
בשנת2018
ל-
82%
בשנת2020. כלומר בי ן18%
-
21%
לא מימשו את האישור שניתן להם.
לדברי משרד ,הבריאות נראה שבקרב
זכאים
שאינם מתמידים ב.טיפול מרפאתי (אמבולטורי), אחוזי מימוש השירות נמוכים יותר
תחומי השירות המרכזי
י ם ביותר שבהם ניתן מספר השירותים הגבוה ביותר במסגרת "סל שיקום" בשנים
2020-2018
הם תחום
התעסוקה, שבו ניתנו31%
מכלל השירותים ולאחריו תחום הדיור שבו ניתנו כ-
30%
.מכלל השירותים
בין כ-
63%
לכ-
66%
מהמשתקמים בשנים אלה קיבלו שירות בתחום התעסוקה, ובין כ-
62%
לכ-
63%
מהמשתקמים בשנים אלה קיבלו שירות בתחום הדיור. לעומת זאת, בין37%
ל-
38%
מהמשתקמים קיבלו
שירות בתחום החברה והפנאי ורק כ-
6%
בלבד מקרב המשתקמים בכל אחת מהשנים2020-2018
קיבלו שירות
.בתחום ההשכלה
אחד מתחומי השירות המוצעים בסל ועשויים להשפיע על מיצוי זכותם של המשתקמים לשירות הוא תחום
התיאום והטיפול. על-פי התוספת לחוק שירות זה מאפשר לאדם עם מוגבלו ת נפשית להסתייע במתאם
האחראי ליישום ותיאום מתן
כלל השירותים הניתנים על-
.ידי ועדת השיקום
מהנתונים
שיוצגו במסמך עולה כי
העלייה במספרם של נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום תיאום הטיפול בשנים2020-2018
היתה
הגבוהה ביותר מקרב
כל תחומי השירות (כ-
61.5%) מ-
2,011
בשנת2018
ל-
3,247
בשנת2020
. עם זאת ,רק בין כ-
7.3%
מהמשתקמים
בשנת
2018
לכ-
10.5%
מהמשתקמים
בשנת2020
,קיבלו שירות זה, כלומר שיעור המקבלים שירות זה
.שעשויה להיות לו כאמור השפעה על יכולתו של המשתקם למיצוי זכויותיו, נותר נמוך
במסמך הוצג בקצרה מחקר שבחן את תרומת השי רות בתחום התעסוקה להצלחת שילוב מתמודדי הנפש בשוק
העבודה החופשי וכן מחקר שבחן את השפעת הרפורמה בשיקום נכי נפש בקהילה על היקף האשפוזים בקרב אנשים
עם הפרעה פסיכוטית כרונית הסובלים מהפרעה של שימוש בחומרים לעומת אנשים עם הפרעה פסיכוטית כרונית
שאינם
סובלים מהפרע
ה של שימוש בחומרי
ם .
בהקשר זה
ע ולה השאלה האם וכיצד נבחנת הרלוונטיות והתרומה
?של תוכניות השיקום השונות המוצעות במסגרת הסל עבור המשתקמים
מבוא
בשנת2000
נחקק בישראל
חוק שיקום נכי נפש בקהי
לה, התש"ס-
2000
:(להלן
חוק שיקום נכי
)נפש
שמטרתו "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג
דרגה מירבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
."יסוד: כבוד האדם וחירותו1
סל השיקום המוצע במסגרת
ה
חוק מפורט בתוס
פת לחוק ו הוא כולל
שיקום בתחומי ה ,תעסוקה
ה
דיור, השלמת השכלה, חברה ופנאי, מש פחות, טיפול שיניים
.ותיאום טיפול2
חוק שיקום נכי נפש
הוא חלק מ
גישת האל-
מיסוד שעיקרה
ה
עברת
מרכז כובד
ה
טיפול ב אנשים
הסובלים ממחלת נפש
ממערך האשפוז בבתי החולים למסגרות בקהילה,
3 מגמה שהח לה
בישראל ב
אמצע שנות ה-
90
של המאה ה-
20
. גישה זו מתבססת על התפיסה לפיה הקו הראשון
לטיפול ב
נכי
הנפש צריך להיות במסגרת
השירותים המוצעים בקהילה,
בעוד אשפוז הוא פתרון
טיפולי לחולים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי או לחולים המצויים בשלב האקוטי של המחלה
והוא נועד ליי
צבם
. נוסף על כך, לפי גי
ש
ה זו, עם סיום האשפוז יש לסייע ל
נכי
הנפש לשוב לשגרה
ככל שניתן ול הציע.להם פתרונות טיפוליים ושיקומיים שונים בקהילה4
ה ,חוק מטיל את האחריות לשיקום נכי הנפש בקהילה על משרד הבריאות ומחלקת השיקום
באגף לבריאות הנפש במשרד
היא ה
מתווה את המדי.ניות ומפקחת על מערך השיקום בקהילה5
מכוח החוק מפעיל המשרד
ועדות שיקום אזוריות6
שתפקידן לבחון את זכאותם של נכי נפש
,הפונים אליה או שעניינם הובא בפניה, לתוכנית שיקום ולקבוע, עבור מי שנמצאו כזכאים לכך
תוכנית שיקום, שתורכב מ
ה
שירותים הכלולים בסל השיקום ואת היק.פם7
,לפי משרד הבריאות
,קביעתה של התוכנית מהווה שלב מרכזי בתהליך השיקום והתוכנית מותאמת לרצונותיהם
צורכיהם ויכולותיהם של המתמודדים וכוללת יעדים ומטרות הנבנים בשיתוף בין המתמודדים
.לבין מתאמי הטיפול בהם8
על-
פי דוח מבקר המדינה66
ג לשנת2015
,
משנחקק חוק השיקום, משרד הבריאות יזם ופיתח
מסגרות שיקום בתחומים השונים, קבע נהלים והתקשר עם יזמים למתן שירותים על-
פי המחיר
.והדרישות שקבע
על-
,פי הדוח
המשרד עורך בקרות תקופתיו ת על שירותי השיקום השונים
באמצעות צוותי בקרה ייעודיים לתחום בריאות הנפש, הפועלים בלשכות הבריאות המחוזיות,
.במסגרתם נבדקת, בין היתר, עמידה בתנאי כוח אדם, בדרישות המבנה ועוד9
1
סעיף1 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
2
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, כניסה19
ביולי2021
.
3
,אורי אבירם מדיניות
ושירותים בבריאות הנפש בישראל: בין קדמה לקיפאון ,, תל אביב2019
.
4
,.בן נון ג., ברלוביץ י., שני מ
מערכת הבריאות בישראל ,
2005
.
5
,משרד הבריאות
מחלקת שיקום:, כניסה
13
ביולי2021
.
6
לפי סעיף13(ב) ל
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
, ועדת שיקום תמנה שלושה חברים, שהם עובדים מקצועיים, ולפחות שניים
מהם מתחומים שונים: אחד מהם יהיה עובד מדינה והו .א יהיה היושב ראש
7
סעיף14
לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
8
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודד
ים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
9
,מבקר המדינה דוח66
ג לשנת2015
, מאי2016
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
במסמך
זה התבקשנו להעריך את
מיצוי זכותם של נכי הנפש ל"סל שיקום"
שבאחריות
משרד הבריא
ות,
ולשם כך נתמקד בשאלת
גודלה של אוכלוסיי
ת
הסובלים מנכות על רקע
,נפשי, העשויה, באופן פוטנציאלי להיות זכאית לקבלת שירותים במסגרת"סל שיקום"
בקהילה אל מול מספר מקבלי שירותים אלה בפועל .
לצורך כתיבת מסמך זה פנה מרכז
המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות, הא
מון ,כאמור ,על שיקום נכי הנפש בקהילה
ולמוסד לביטוח לאומי, המשלם קצבאות נכות כללית ונכות מעבוד ,ה למבוטחים שונים ובהם
בעלי
נכות רפואית נפשית .
נוסף על כך פנינו למשרד הבריאות לקבלת נתונים על מספר הפונים
לקבלת "סל שיקום" בשנים2020-2018
, מספר
הממ
מ
שים את האישור שניתן
,"ל"סל שיקום
מספר המשתקמים בפועל
,והיקף השירותים שניתן בכל אחד מתחומי השיקום בתקופה האמורה
.והם יוצגו להלן כמו-
כן, יוצגו החסמים העלולים להקשות."על מיצוי הזכאות ל"סל שיקום
1.
תנאי הזכאות ל"סל שיקום"
כ
פי שנכתב לעיל ,
מכוח
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
,
מפעיל
משרד הבריאות
ועדות שיקום אזוריות
שתפקידן לבחון את זכאותם של נכי נפש הפונים אליה או שעניינם הובא
בפניה, לתוכנית שיקום ולקבוע, עבור מי שנמצאו כזכאים לכך, תוכנית שיקום, שתורכב
משי.רותים הכלולים בסל השיקום ואת היקפם10
לפי סעיף14
)(ד
לחוק,
ועדת שיקום אזורית תעיין
מדי שישה חודשים בתוכנית השיקום שנקבעה לנכה הנפש כדי לעמוד על התאמת
ה ו סעיף
14(ה) לחוק קובע שו
ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על-
פי בקשת נכה הנפש או מי
מטעמו, או על-פי המלצת ע
ובד מקצועי, לשנות את תוכנית השיקום שנקבעה לו.
סעיף3
,(א) לחוק השיקום קובע כי "נכה נפש11
שמלאו לו18
שנה, והסובל מנכות רפואית בשל
הפרעה נפשית, או מי מטעמו, רשאי לפנות לוועדת שיקום אזורית
לקביעת זכאותו של הנכה
לתוכנית שיקום לפי חוק זה; הפנייה תלווה בחוות דעת
מקצועית של פסיכיאטר הקובעת כי
."מבקש השיקום זקוק, עקב נכות זו, לשירותי שיקום
ניתן לראות כי סעיף זה מגדיר שני תנאים
לפנייה לוועדת השיקום
: האחד, גילו של נכה הנפש; והשני,
היותו סובל מנכות רפואית בשל
.הפרעה נפשית
,באשר לגיל החוק קובע כי הזכאות תינתן מגיל18
ו מעלה, אך הוא אינו קובע את גיל
ה זכאות
המירבי לשירותי השיקום הניתנים מכוחו ולדברי משרד הבריאות "אין הגבלה הנוגעת לגיל
."פרישה12
,באשר לנכות הרפואית בשל הפרעה נפשית
סעיף3(ב) לחוק קובע כי
"נכות רפואית בשל
הפרעה נפשית לעניין סעיף קטן (א) היא נכות בשיעור של40%
לפחות, שנקבעה לפי פריטים
10
סעיף14
לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
11
.תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית
12
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום שיקום, משרד הבריאות, מכתב1
במרץ2022
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
33
או34
[ בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה, התשט"ז-
1957
]
"...
.
ההפרעות הנפשיות הנכללות בסעיפים33
ו-
34
לתקנ ,ות האמורות הן הפרעות נפשיות אורגניות
סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות וכן הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות), הפרעות
חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות13
.והפרעות אכילה14
לפי פרק ארבע
ל
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-
1957
, אחוזי הנכות בגין
הליקויים יקבעו על-
פי פרט ליקוי אחד המייצג את מרב התסמינים והסימנים ובחומרה המייצגת
.את מכלול הסימנים הקליניים
,עם זאת ,לפי האמור באתר האינטרנט של משרד הבריאות
לא תינתן זכאות ל"סל שיקום"
למי
שלא נמצאים במעקב פסיכיאטרי סדיר; למי שמתנגדים לתהליך השיקום ורק בני המשפחה או
.קרוביהם מעוניינים עבורם בזכאות; ולמכורים פעילים לסמים ולאלכוהול15
2
.
גודלה של האוכלוסייה העשויה להיות זכאית ל"סל שיקום"
בהינתן אמות המידה לזכאות
לסל שי קום עולה השאלה מהו גודלה של אוכלוסיית הסובלים
מנכות רפואית על רקע נפשי העשויה, באופן פוטנציאלי, להיות זכאית לקבלת שירותים מכוח
חוק נכי נפש בקהילה? כפי שיוצג בפרק זה,
.אין על כך תשובה ברורה
נתון הבסיס המשמש את משרד הבריאות בהערכתו
את גודלה של אוכלוסיה זו ה וא מספר
מקבלי
קצבת נכות על רקע נפשי בשיעור של40%
ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי,
16
אולם
ישנם
מקבלי קצבה
שאינם זקוקים
לשיקום, אחרים שאינם
מעוניינים בשיקום וכן
מקבלי קצבה
שאינם
זכאים לשיקום ,כיוון שהם אינם נמצאים במעקב פסיכיאטרי סדיר ,מתנגדים לתהליך השיקום
ורק י בנ המשפחה או קרוביהם מעוניינים עבורם בזכאות וכן כאלה המכורים פעילים לסמים
ולאלכוהול.
בפרק זה ביקשנו לבחון מהם הנתונים שיש בידי משרד הבריאות באשר לגודלה של אוכלוסייה
זו ולבחון את נתוניו והערכותיו. לשם כך פנינו לקבל את הערכות משרד הבריאות
באשר ל גודלה
של אוכל וסיית הזכאים לקבלת""סל שיקום
וכן פנינו למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל נתונים
על
מספר המבוטחים המוכרים בביטוח הלאומי ב
ענף נכות כללית,
אשר להם נכות רפואית
נפשית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה
ועל מספר המבוטחים המוכרים בביטוח הלאומי
ב
ענף נכות מעבודה ,אשר נקבעה ל הם נכות נפשית בשיעור של40%
.ומעלה
כפי שיוצג להלן,
הנתון שמחזיק משרד הבריאות על מספר מקבלי קצבת נכות על רקע נפשי בשיעור40%
ומעלה
13
הפרעות נפשיות המאופיינות בתלונות על סימפט ,ומים גופניים. המרכז לבריאות הנפש גהה הפרעות ניאורוטיות, תלויות דחק
וסומטופורמיות :, כניסה19
ביולי2021
.
14
.שם
15
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
16
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
שונה מהנתון שקיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי, על אף שנתוני משרד הבריאות מקורם במוסד
.לביטוח לאומי
בטרם נפרט את הנתונים שהתקבלו מכ ל אחד מגורמים אלה
וננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם
נציין,
כי
לא ניתן לקבוע אם שונות זו מקורה באופי העברת המידע בין שני הגורמים
. ה קשיים
ב
העברת מידע זה בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הבריאות נדונ
ו
כבר
ב דוח מבקר
המדינה66
ג לשנת2015
.ולדברי משרד הבריאות הוביל לשינוי בקבלת המידע
17
לדברי המשרד,
בעקבות דוח המבקר האמור, החל משנת2018
מעביר המוסד לביטוח לאומי
למשרד הבריאות מידע
על בעלי נכות נפשית בשיעור של40%
,ומעלה שנכותם נקבעה לפי
סעיפים33
,
34
בתוספת ל
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-
1957. לדברי המשרד, המידע מועבר אליו
מדי רבעון באמצעות טופס ייעודי והוא מאפשר
למשרד.הבריאות לאמוד את מספר הזכאים הפוטנציאליים18
המידע המתקבל מהמוסד
לביטוח לאומי מוצלב
על-
ידי משרד הבריאות
עם המאגר הארצי לבריאות הנפש במשרד
ולדברי
משרד הבריאות,
הצלבה זו מאפשרת לו לקבל נתונים על שימוש בשירותי השיקום בקרב אנשים
עם שיעור נכות נפשית של40%
ומעלה.
19
המוסד לביטוח לאומי,, לעומת זאת
לא השיב לשאלתנו באשר להעברת המידע למשרד
הבריאות
ורק ציין כי הוא רואה חשיבות רבה
ב בניית ממשק להעברת מידע בין המוסד לביטוח
לאומי למשרד הבריאות לעניין הזכאים ל"סל שיקום"
ובכך למצות זכויות באופן מיטבי. לדברי
,הביטוח הלאומי
עד לפיתוח ממשק להעברת המידע פועל המוסד להציג מידע על זכויות ל"
סל
שיקום"
במכתבי זכאות שנשלחים למבוטחים בסיום טיפול בתביעה ופרסום מידע בערוצים
.השונים העומדים לרשותו20
נציין כי פניותינו החוזרות והנשנות לביטוח הלאומי בבקשה להבהיר
אם הממשק האמור כבר פותח במלואו
.ומיושם, לא נענו עד למועד הגשת המסמך נזכיר,
כי לפי
תשובת משרד הבריאות, המידע מ
ו.עבר אליו באמצעות טופס ייעודי
בהעדר מידע מלא על אופי העברת המידע בין הגופים לא ניתן לקבוע האם הפערים בין נתוני
שני הצדדים נובעים בעיקרם מאופי העברת המידע, אולם כפי שיפורט להלן,
קיימים פערים בין
נתוני שני ה
גורמים , על אף שכאמור מקור נתוני הבסיס המשמשים את שני הגורמים מקורם
.במוסד לביטוח לאומי
17
,מבקר המדינה דוח66
ג לשנת2015
, מאי2016
.
18
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
19
נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפ ,ש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב1
במרץ2022
; מירי כהן, מנהלת תחום בכיר
,קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
20
,לירז אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב29
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2.1
נתוני משרד הבריאות
במענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הבריאות בשאלה מהם הנתונים
שיש בידיו באשר לגודלה של האוכלוסייה העשויה להי
ות זכאית ל"סל שיקום"
השיבו במשרד כי
מתוקף המורכבות הקובעת את הזכאות, קיים קושי משמעותי לקבוע את מידת הפוטנציאל
בפועל של כלל אוכלוסיית המתמודדים עם קשיים נפשיים, ולדברי המשרד : "מתוך מאגר
הנתונים המדווחים מביטוח לאומי החל משנת2018
(בעקבות דוח מבקר המדינה בש נת
2015
) אנו יכולים לאמוד את מספר הזכאים הפוטנציאליים, אך כיוון שמדובר בחוק
,וולונטרי הנשען על רצונו של אדם להשתקם ולהשתלב בקהילה, על מידת שיתוף הפעולה
ו על
הי
ענות למעקב רפואי, איננו יכולים לספק מספר מוחלט אלא אומדן בלבד"
21
.][ההדגשה אינה במקור
מהנתונים שהע
ביר
לידינו משרד הבריאות
עולה
כי
מספר
הזכאים הפוטנציאליים לקבלת
"סל שיקום"
הוא75,000
איש .להלן
נפרט
את מקורו של נתון זה:
לצורך חישוב אומדן גודל האוכלוסייה הפוטנציאלית העשויה להיות זכאית ל"סל שיקום"
,
התבסס משרד הבריאות, כאמור,
על
מספרם של מקבלי קצבת נכות נ פשית בשיעור של
40%
ומעלה
לשנת2019
,ולדברי
משרד הבריאות גודלה של אוכלוסייה זו בשנת2019
עמד על107,212
איש . במענה על שאלתנו
ה אם נתון זה כולל גם מקבלי
קצבת נכות מעבודה
על רקע נפשי , השיב המשרד כי"
הגדרת הבקשה של המשרד היא בעלי נכות נפשית בסעיפים
32
,א33
ו-
34
] [בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי"
" וכי לא ידוע האם זה כולל נכות שקיבלו
"מעבודה או ממקום אחר22
.][ההדגשה אינה במקור
עוד ניתן ללמוד מתשובת המשרד,
כי המוסד לביטוח לאומי מדווח למשרד הבריאות גם על בעלי
נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה לפי סעיף32א בתוספת לתקנות הבי טוח הלאומי המתייחס
לתסמונות נוירופסיכיאטריות והפרעת קשב, שאינו נכלל בסעיף3
(ב) לחוק השיקום המגדיר את
סוגי ההפרעות הנפשיות לפי סעיפים33
ו-
34
בלבד. כלומר,
הן נתוני משרד הבריאות והן נתוני
המוסד לביטוח לאומי שיוצגו
בהמשך
כוללים בעלי נכות נפשית לפי סעיף32א בת וספת לתקנות
הביטוח הלאומי שאינו כלול בסעיף3(ב) לחוק השיקום כמזכה את נכי הנפש ב""סל שיקום .
לדברי המוסד לביטוח לאומי, מדובר בכ-
700
איש בממוצע בשנה בענף נכות כללית הזכאים
.לפי סעיף זה וסעיפים נוספים, ומספר בודד של זכאים בענף נפגעי עבודה23
במענה על שאלתנו
מהי הסיבה לתוספת זו השיב המוסד לביטוח לאומי כי "אנו מתייחסים למקבלי נפש לפי הגדרת
21
מירי כהן, מנהלת תחום ,בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
22
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב4
בינואר2022
.
23
לירז אביטן, חוקר מומחה בכיר-
,הנהלת האגף, מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב29
ביולי2021
,
9
במרץ2022
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הביטוח הלאומי (סעיפי32
,א33
,
34
ובמקרים מסוימים גם סעיף ליקוי91
) ולא לפי הגדרת חוק
."שיקום נכי נפש בקהילה24
מהצלבת הנתון שמסר לנו משרד הבריאות על מספרם של מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור
של40%
ומעלה לשנת2019
אל מול נתוני המוסד לביטוח לאומי עולה כי
לפי נ תוני המוסד
לביטוח לאומי שהופקו במענה על פנייתנו, ועליהם נרחיב בתת הפרק הבא, מספר מקבלי קצבת
נכות כללית שהוכרה להם נכות רפואית נפשית משוקללת בשיעור של
40%
ומעלה (כולל כאמור,
מקבלי קצ בה לפי סעיף32(א) לתקנות) עמד נכון לדצמבר
2019
על
121,431
איש.
25 נוסף על
כך ,מספרם של נכים המקבלים קצבת נכות מעבודה בעלי נכות נפשית
בשיעור
של
40%
ומעלה
היה
587
.
26
כלומר , לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, גודלה של האוכלוסייה הרלוונטית
שעשויה להיות זכאית ל"סל שיקו
ם"
מבחינת שיעורי הנכות הנפשית שנקבעו לה, נכון
לדצמבר2019
, היה122,018
איש, מספר
ה
גבוה בכ-
14,800
איש
מזה
שנמסר לנו ממשרד
( הבריאות107,212
.)
בהינתן שלדברי משרד הבריאות מספרם של מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה לשנת2019
עמד על107,212
איש ,נשאלת ה
שאלה מדוע
מעריך
ה
משרד כי
מספרם
של
הזכאים הפוטנציאליים לקבלת
ל "ס שיקום"
הוא75,000
?
משרד הבריאות
מסר לנו שלא כל
אוכלוסיית הזכא
ים הפוטנציאלית ל"סל שיקום" מעוניינים בשיקום ו הערכת
המשרד על היקף האוכלוסייה הפוטנציאלית לקבלת"סל שיקום"
נסמכת על ממצאי סקר
מאיירס-ג'וינט-
ברוקדייל בנושא דפוסי השימוש של המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות
בשירותי בריאות הנפש: סקר צרכנים,
27
שנערך בין דצמבר2015
לאפריל2016
ופו רסם בשנת
2017. מסקר זה עולה כי כ-
29%
מהנשאלים ציינו כי "לא הרגישו שהם זקוקים לתמיכה או לסיוע
נוספים בתחום בריאות הנפש בדמות'סל שיקום'
."
28
על בסיס סקר זה מעריך משרד הבריאות
שכ-
31,000
( מסך אוכלוסיית הזכאים הפוטנציאלית שבידיו107,212
) אינם מעוניינים בשיקום
ול ,כן, לדבריו
הנחת
העבודה של משרד הבריאות היא
ש
גודל
האוכלוסייה
הפוטנציאלית למימוש
השירות במסגרת"סל שיקום" הוא כ-
75,000
.איש29
,כלומר
הערכת משרד הבריאות, לפיה ישנם כ-
75,000
אנשים הזכאים למימוש השירות
המוצע במסגרת"סל שיקום"
, מבוססת
על שני נתונים: ראשית, על מ ספר מקבלי קצבת
24
לירז אביטן, חוקר מומחה בכיר-
,הנהלת האגף, מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב15
במרץ2022
.
25
,לירז אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב2
בדצמבר2021
.
26
שם
. נציין כי בטבלה אחרת שהתקבלה מהמוסד לביטוח לאו מי לפיה הוצגו נתוני המקבלים קצבת נכות מעבודה בעלי נכות נפשית של
40%
ומעלה, מספרם עמד על586
.
27
הנתונים לצורך ביצוע הסקר האמור נאספו בסקר טלפוני שבוצע בין דצמבר2015
ל-
אפריל2016
בקרב350
נכי נפש. מאיירס-ג'וינט-
,מכון ברוקדייל
דפוסי השימוש של המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות בשירותי בריאות הנפש: סקר צרכנים , אוגוסט2017
.
28
.שם
29
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכ ,תב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נכות
כללית מהמוסד ל ביטוח לאומי בשל הפרעה נפשית בשיעור של40%
ומעלה,
כאשר
הנתון שמחזיק בידיו משרד הבריאות באשר לשנת2019
נמוך בכ-
14,800
איש מהנתון
,שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי. שנית הנחת
המשרד היא כי רק כ-
70%
מאוכלוסייה זו
מעוניינת בשיקום, וה נחה זו מבוססת על ממצאי סקר שנערך בקרב350
נשאלים ב תקופה
שבין דצמבר2015
לאפריל2016
. בהקשר זה עול ות השאלות
ן מה
הסיבות להישענות על סקר
זה, האם נבחנו חלופות נוספות ל
הערכת גודלה של האוכלוסייה הפוטנציאלית,
עד כמה סקר זה
אכן משקף את
האוכלוסייה האמורה והאם ממצאי ו רלוונטים גם כיום
כשש שנים לאחר ביצועו?
2.2
נתונים שהפיק המוסד לביטוח לאומי לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מכיוון שהנתון הבסיסי שעליו נשען משרד הבריאות לצורך חישוב אומדן גודל האוכלוסייה
הפוטנציאלית העשויה להיות זכאית ל
"סל שיקום" הוא מספר מקבלי קצבת נכות בגי ן נכות
נפשית
בשיעור של
40%
ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי ,פנה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
למוסד לביטוח לאומי בבקשה להפיק עבורנו נתונים על מספר מקבלי קצבת נכות כללית
ומקבלי קצבת נכות מעבודה בכל אחת מהשנים2020-2018
. מקרב שתי אוכלוסיות אלה
ביקשנו ללמוד על מספרם ש ל מקבלי הקצבה על רקע ליקוי נפשי לפי סעיפים33
או34
בתוספת
.לתקנות, וזאת בפילוח לפי ליקוי עיקרי או משני, דרגת הנכות וקבוצת גיל
המוסד לביטוח לאומי
לא העביר לידנו נתונים על
התפלגות הליקויים לפי ליקוי עיקרי או משני , אלא מסר נתונים על
מספרם של מקבלי קצבת נכות כללית שלהם נקבעה "נכות רפואית נפשית משוקללת בשיעור
של40%
ומעלה" ונתונים על מספרם של מקבלי קצבת נכות מעבודה "מקבלי סעיף נפשי40%
ומעלה", כשאחוזי הנכות הם עבור כלל סעיפי הליקוי המוכרים.
להלן נציג את נתוני המוסד לביטוח לאומי על מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעה להם נכות
רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה ועל מקבלי קצבת נכות מעבודה עם סעיף
נפשי של
40%
לפחות , בתקופה שבין דצמבר2018
לדצמבר2020
.
30
נזכיר כי בנתונים שהועברו
לידינו נכללים גם מקבלי קצבה בענף נכות כללית ובענף נפגעי עבודה על רקע ליקוי נפשי לפי
סעיף32
(א) בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות האמורים לעיל, שאינו כלול בחוק שיקום נכי
נפש בקהילה, אך נכלל כאמור גם בנתוני משרד הבריאות . כמו כן, מסרו מהביטוח הלאומי כי
ייתכנו מקרים
ש בהם יש לאדם40%
נכות רפואית משוקללת בגין סעיפי ליקוי33
ו-
34
אך הוא
לא מקבל את אחת.מקצבאות הנכות ולכן אין בביטוח הלאומי נתונים אודותיו
אין בידנו מידע
30
נציין כי בבחינת סך-
הכל מקבלי הקצבאות בשלוש השנים יש לשים לב להערת המוסד לביטוח לאומי על כך שאותה אוכלוסייה עשויה
.לחזור גם בשנה העוקבת, ואין מדובר דווקא באוכלוסייה חדשה כלומר, מי שהיו זכאים לקצבה בשנת2018
ונשארו זכאים לקצבה גם
בשנת2019
עשויים להיספר פעמיים בסך-
.הכל הכללי של מקבלי כל אחד מסוגי הקצבאות בכלל התקופה האמורה עדי לוי סרי, צוות
,מחקרי גמלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב7
בדצמבר2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריא
ות
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בכמה אנשים מדובר ,אך ניתן ללמוד מכך שנתוני המוסד לביטוח לאומי עשויים להיות
הערכת חסר.
טבלה1
: מקבלי קצבת נכות כללית ומקבלי קצבת נכות מעבודה עם נכות נפשית
משוקללת בשיעור של40%
ומעלה, דצמבר
2018
-
2020
31
שנה/סוג
הגמלה
מקבלי קצבת נכות כללית
עם נכות רפואית נפשית משוקללת
של40%
ומעלה
מקבלי קצבת נכות
מעבודה עם נכות נפשית משוקללת
של40%
ומעלה
סך-
הכל
2018
115,203
568
115,771
2019
121,431
587
122,018
2020
127,878
604
128,482
מהטבלה לעיל אפשר ל ראות כי בכל אחת מהשנים2018
-
2020
, מספרם של
מקבלי
קצבת נכות
כללית עם נכות רפואית נפשית משוקללת של40%
ומעלה היה גבוה מהנתון לשנת2019
שהוצג
על-
( ידי משרד הבריאות107,212
). מספר זה אף גדל במעט כשמוסיפים למקבלי קצבת הנכות
.הכללית גם את מקבלי קצבת נכות מעבודה
נ ציין כי קבלת קצבת נכות כללית אפשרית עד
הגעה לגיל פרישה32
בלבד, ואילו קבלת קצבת נכות מעבודה בענף נפגעי עבודה אפשרית גם
.לאחר גיל פרישה33
להלן נציג את נתוני המוסד לביטוח לאומי על התפלגות מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעה
להם נכות רפואית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה, לפי שיעורי הנכות הרפואית , נכון
לדצמבר2020
.
31
,לירז אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי ,מכתב2
בדצמבר2021
.
32
גיל הפרישה של גברים הוא67
שנים וגיל הפרישה של נשים הוא60
עד65
,שנים, בהתאם לתאריך הלידה. המוסד לביטוח לאומי הגיל
הראשו:ן גיל הפרישה:, כניסה 2
בינואר2022
.
33
נוסף על קצבת הנכות מעבודה ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גם קצבה מיוחדת בענף נפגעי עבודה לכיסוי הוצאות מיוחדות ולסיוע
בטיפול אישי המשולמת לבעלי דרגת נכות צמיתה של75%
לפחות וזכאים נוספים על-פי החוק, הזקוקים לעזרה בפעו לות היומיום. לירז
,אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי, מכתב29
ביולי2021
,; המוסד לביטוח לאומי
קצבה מיוחדת ,
:כניסה3
באוגוסט2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים 1
: התפלגות מקבלי קצבת נכות כללית שיש להם נכות רפואית נפשית משוקללת
של40%
ומעלה , לפי שיעורי הנכות, דצמבר2020
34
מהתרשים עולה כי לכ-
80%
מקרב מקבלי קצבת נכות כללית עם נכות רפואית של40%
ומעלה
(
102,350
איש) יש נכות רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
-
59%
בעוד שיעורם של
בעלי הנכות הרפואית הנפשית המשוקללת הגבוהה ביותר(
80%
-
100%
) הוא כ-
4%
(
5,046
.)איש
ההתפלגות הגילאית של מקבלי קצבה זו מוצגת בתרשים2
.להלן
תרשים2: התפלגות מקבלי קצבת נכות כללית עם שיעור נכ ות רפואית נפשית של40%
ומעלה , לפי גיל, דצמבר2020
35
מהתרשים אפשר ללמוד כי כשני שלישים (כ-
66%
) מקרב כלל מקבלי קצבת נכות כללית שלהם
נקבע שיעור של נכות רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
לפחות, הם בגילאי59-30
;
כחמישית הם בגילאי29-20
, כעשירית הם בגילאי60
עד גיל פרישה וכ-
3%
הם בגילאי19-18
.
34
עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתונים שהועברו על-
ידי לירז אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד
,לביטוח לאומי, מכתב2
בדצמבר2021
.
35
עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת
לנתונים שהועברו על-
ידי לירז אביטן, צוות מחקרי גימלאות, מנהל המחקר והתכנון, המוסד
,לביטוח לאומי, מכתב2
בדצמבר2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,באשר למקבלי קצבת נכות מעבודה
להלן נתוני המוסד לביטוח לאומי על התפלגות
ם
לפי
שיעורי נכות , נכון לדצמבר2020
.
תרשים 3
:התפ
לגות מקבלי
קצבת נכות מעבודה שיש להם נכות רפואית נפשית
משוקללת של40%
ומעלה
, לפי שיעורי הנכות, דצמבר
2020
36
מהתרשים אפשר ללמוד כי למעלה ממחצית מקרב מקבלי קצבת נכות מעבודה שיש להם נכות
רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה הם בעלי שיעור נכות של
90%
-
100%
(
349
איש) וכ-
27%
הם בעלי נכות רפואית נפשית בשיעור של
60%
-
79%
.
התפלגות הגילאית של
מקבלי קצב
ת נ כות
מעבודה
מוצגת בתרשים4.
תרשים4
: התפלגות מקבלי קצבת נכות מעבודה שיש להם נכות רפואית נפשית
משוקללת של40%
ומעלה , לפי גיל, דצמבר2020
37
36
.שם
37
נציין כי נתונים אלה לא כוללים גילאי18
-
29
בהם מספר מקבלי הנכות קטן מ-
10
ולא הוצג
על-
ידי המוסד לביטוח לאומי. עיבוד מרכז
המחקר והמידע
של הכנסת לנתונים שהועברו על-ידי לירז אביטן, חוקר מומחה בכיר-
הנהלת האגף, מנהל המחקר והתכנון, המוסד
,לביטוח לאומי, מכתב2
בדצמבר2021
. נציין כי בעוד שמספר מקבלי סעיף נפשי של40%
ומעלה בהתפלגות לפי שיעורי הנכות עומד
על604
, מספרם לפי התפלגות הגילאים עומד על605
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מהתרשים אפשר ללמוד כי
למעלה ממחצית (כ-
58.5%
) מכלל מקבלי קצבת נכות מעבודה
שנקבע להם שיעור של נכות רפואית נפשית משוקללת בש יעור של40%
ומעלה הם בגילאי
50-
69
;
כחמישית הם בגילאי49-40
וכעשירית הם בגילאי39-30. כ-
15%
מכלל מקבלי הקצבה הם
בגילאי70
.ומעלה
2.3
נתוני משרד הבריאות
לעומת נתוני המוסד לביטוח לאומי
כ פי שהוצג
בפרק זה ,לפי נתונים שמסר לנו משרד הבריאות, מספר מקבלי קצבת נכות נפש ית
בביטוח הלאומי עם שיעור נכות רפואית של40%
ומעלה
עמד בשנת2019
על107,212
.איש
המשרד מסר כי נתון זה כולל
בעלי נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה לפי סעיף32
א בתוספת
לתקנות הביטוח הלאומי המתייחס לתסמונות נוירופסיכיאטריות והפרעת קשב (כ-
700
איש
בשנה לפי נתוני ה )מוסד לביטוח לאומי אך לא ידע להשיב אם נתון זה כולל גם את מקבלי קצבת
נכות מעבודה (
587
איש בשנת2019
)לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי.
,לעומת זאת
על-
פי נתוני
,המוסד לביטוח לאומי הכוללים הן את סעיף32
א והן את מקבלי קצבת נכות מעבודה עולה כי
מספר זה גבוה יותר, והו א עמד נכון לדצמבר2019
על122,018
. יתרה מכך ,נזכיר כי לדברי
המוסד לביטוח לאומי ייתכנו מקרים בהם יש לאדם
40%
נכות רפואית משוקללת בגין
סעיפי ליקוי
33
ו-
34
אך הוא לא מקבל את אחת מקצבאות הנכות ולכן אין בביטוח הלאומי
נתונים אודותיו. קרי ,נתוני המוסד לביטוח לאומ
י לא רק גבוהים יותר מנתוני משרד
הבריאות ,אלא גם ש הם יים ו עש
להיות
הער
תכ חסר.
עוד הוצג בפרק, ש על בסיס סקר העריך משרד הבריאות כי שיעור המעוניינים בקבלת"
סל
שיקום" הוא כ-
70%
מכלל אוכלוסיית מקבלי קצבת נכות נפשית ששיעור הנכות שלהם הוא
40%
ומעלה. כלומר, על-פי נת
וניו, מדובר על כ-
75,000
איש. עם זאת, בהינתן שעל-
פי נתוני
המוסד לביטוח לאומי בדצמבר2019
מספרם של מקבלי קצבת נכות כללית וקצבת נכות
מעבודה העומדים בקריטריון של נכות רפואית נפשית בשיעור של40%
ומעלה
היה122,018
,
אזי70%
מתוכם הם כ-
85,500
איש - כ-
10,500
איש יו
תר מהערכות משרד הבריאות.
אין בידנו
הסבר
לפער הקיים בין נתוני שני הגורמים,
בעיקר לנוכח העובדה
שנתוני משרד הבריאות
מבוססים על נתוני המוסד לביטוח לאומי , אך בהיעדר נתון מוסכם קיים קושי לאמוד
את
היקפה
.של האוכלוסייה הפוטנציאלית הזכאית לסל שיקום
3
. מספר המשתקמים במ סגרת"סל שיקום"
בחנו גם את מספר המשתקמים במסגרת סל שיקום , קרי את המספר הכולל של מקבלי שירותי
סל
שיקום ממשרד הבריאות . להלן נתוני משרד הבריאות על מספר המשתקמים במסגרת"
סל
שיקום"
בכל אחת מהשנים2020-2018
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תרשים5
: מספר המשתקמים במסגרת"סל שיקום"
,
2018
-
2020
38
כפי שעולה מנתוני משרד הבריאות, בין השנים2020-2018
עלה מספר המשתקמים במסגרת
"סל שיקום" בכ-
13%, מ-
27,497
בשנת2018
ל-
30,983
בשנת2020
.
נציין כי מעיבוד נתוני
המוסד לביטוח לאומי שהועברו לידינו על מספרם של מקבלי קצבת נכות כללית שלהם נקבעה
"נכות רפואית נפש ית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה" ועל מספרם של מקבלי קצבת נכות
מעבודה "מקבלי סעיף נפשי40%
"ומעלה,, כלומר על האוכלוסייה הפוטניאלית לסל שיקום
עולה כי בתקופה האמורה עלה מספרם
בכ-
11%, מ-
115,771
בשנת2018
ל-
128,482
בשנת
2020
.
נשאלת השאלה מה ו
שיעור המיצוי של הזכ
ות לש
קי ום, קרי מהו שיעור מקבלי סל שיקום מתוך
האוכלוסייה
הפוטנ
צ יאלית העשויה להיות זכאית
לסל זה
? התשובה לשאלה זו
תלויה בהערכת
גודלה
האוכלו
סיה הפוטנציאלית, וכפי שהוצג לעיל
:ישנן הערכות שונות
אם מתבססים על מספרם של מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור40%
ו
מעלה אזי ב הינתן נתוני
משרד הבריאות,
לפיהם מספרם של מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה עמד
בשנת2019
על107,212
איש ,בשנה
האמורה קיבלו"סל שיקום" כ-
27.3%
(
29,271
) מכלל
האוכלוסייה העשויה להיות זכאית לשירותים אלה.
,לעומת זאת בהינתן נתוני המוסד לביטוח
לאומי לשנת2019
על גודלה של האוכלוסייה הזכאית לקצבת נכות על רקע נכות רפואית נפשית
בגובה של40%
ומעלה
( שהוצגו לעיל122,018
), עולה כי
בשנה האמורה קיבל
ו
"סל
שיקום "כ-
%
24
(
29,271
)מכלל האוכלוסייה העשויה להיות זכאית לשירותים אלה. עם זאת,
נזכיר כי לדברי
המוסד לביטוח לאומי ייתכנו מקרים
ש בהם יש לאדם40%
נכות רפואית משוקללת בגין סעיפי
ליקוי33
ו-
34
אך הוא לא מקבל את אחת מקצבאות הנכות ולכן א ין בביטוח הלאומי נתונים
אודותיו, כלומר האוכלוסייה שעשויה להיות זכאית הינה גדולה יותר מ-
107,212
לפי משרד
38
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
27,497
29,271
30,983
25,000
26,000
27,000
28,000
29,000
30,000
31,000
32,000
2018
2019
2020
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הבריאות או
מ-
122,018
לפי המוסד לביט,וח לאומי
ולכן שיעורי המיצוי עשויים להיות נמוכים
.יותר
אם מתמקדים רק באוכלוסייה שלהערכת משרד הבריאות
מעוניינת
,בקבלת סל שיקום שיעור
.המיצוי הינו גבוה יותר בהינתן הערכת משרד הבריאות שגודלה הפוטנציאלי של האוכלוסייה
הזכאית
ש עשויה להיות מעוניינת בקבלת"סל שיק
ום"
הוא
כ-
70%
מכלל אוכלוסיית מקבלי
קצבת נכות נפשית ששיעור הנכות שלהם הוא40%
ומעלה
, על-
פי חישובו
כ-
75,000
,איש עולה
כי בשנה האמורה קיבלו""סל שיקום כ-
39%
(
29,271
) מהם .
לעומת זאת, אם גודלה של
האוכלוסיה שזכאית ועשויה להיות מעוניינת בסל שיקום עומד על כ-
85,500
,איש
כפי שעלה
מחישבונו על בסיס נתוני המ
ו
סד לביטוח לאומי, אזי בשנה האמורה קיבלו סל שיקום כ-
34%
.מאוכלוסיה זו ,עם זאת במקרה זה עולה השאלה האם הנחת המשרד לפיה
רק כ-
70%
.מאוכלוסייה הפוטנציאלית מעוניינת בשיקום אכן מבוססת דיה
השונות בין החישובים מחדדת את המסקנה לפיה בהיעדר אומדן מוס
כם
של האוכלוסיה
.הפוטנציאלית הזכאית לסל שיקום לא ניתן לעמוד על שיעור המיצוי ולגזור ממנו מסקנות כלשהן
נציין כי קשיים אלה עלו גם מדוח מבקר המדינה משנת2015
, שבו מצא המבקר, כי מתוך כ-
120,000
זכאים פוטנציאליים
שיעורי המיצוי היו
נמוכים (
17.5%
-
21%
)
ונותרו דומים לשיעור
שנמצא בביקורתו הקודמת בשנת2006
.
גם אז מסר משרד הבריאות למבקר כי
לא כל ה סובלים
ממחלת נפש או מהפרעה נפשית מהווים פוטנציאל לקבלת שירותי שיקום. לפי אמדן שהציג
המשרד בפני המבקר,
40,000-35,000
איש מהווים פוטנציאל לקבלת "סל שיקום" ול כן שיעורי
המיצוי גבוהים יותר. נדגיש כי אכן קיים קושי לעמוד על גודלה של האוכלוסיה הפוטנציאלית , שכן
,כאמור ישנם זכאים שאינם מעוניינים בשיקום אחרים שאולי אינם זקוקים לכך וכן מקבלי קצבת
נכות נפשית בשיעור
40%
ומעלה שאינם זכאים לשיקום, כיוון שהם אינם נמצאים במעק ב
פסיכיאטרי סדיר, מתנגדים לתהליך השיקום ורק בני המשפחה או קרוביהם מעוניינים עבורם
.בזכאות וכן כאלה המכורים פעילים לסמים ולאלכוהול עם זאת ,
כאמור ללא אומדן מוסכם לא
.ניתן לעמוד על שיעור המיצוי
ביקשנו לבחון גם את הרכב הגילאים של המשתקמים במסגרת"סל שיקום" ו
להשוותו
להרכב
הגילאים של האוכלוסיה הפוטנציאלית,
ולשם כך פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד
הבריאות כדי לקבל נתונים על המשתקמים בפילוח לפי קבוצות גיל, בכל אחת מהשנים2018-
20
20
.
נציין כי כפי שעולה משנתון סטטיסטי של משרד הבריאות בנושא
בריאות הנפש בישראל ,
המידע שבידיו על היקף פעילות השיקום בקהילה מבוסס על דיווח נותני השירות למשרד
.הבריאות39
39
,משרד הבריאות, אגף לבריאות הנפש בריאות הנפש בישראל–
שנתון סטטיסטי2019
,
1
202
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה2
: מספר המשתקמים לפי גיל בשנים2018
-
2020
40
שנה גיל סך-הכל
18-29
30-39
40-49
50-59
60-69
70
ומעלה
2018
4,531
6,228
6,388
5,796
3,850
704
27,497
2019
5,029
6,618
6,691
6,025
4,103
805
29,271
2020
5,523
6,989
6,940
6,244
4,321
966
30,983
מהנתונים בטבלה עולה כי משתקמים בגילאי59-30
מהווים כשני שלישים מקרב כלל
המשתקמים
המקבלים סל שיקום (השיעור נע בין כ-
65.1%
מכלל המשתקמים בשנת
2020
לכ-
67%
מהם בשנת2018
.)
נזכיר כי לפי נתוני הביטוח הלאומי ,
כשני שלישים ממקבלי
קצבת נכות כללית עם נכות רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה היו בגילאי59-
30, ושיעורם נע בין כ-
66.2%
בשנת
2020
לכ-
68%
בשנת2018
.שיעור
ה של קבוצת גיל זו בקרב
מקבלי קצבת נכות מעבודה41 עמד בשנים אלה על כ-
56%
.
עוד ניתן לראות בטבלה, ש
שיעור המשתקמים
בגילאי60
ומעלה
נע בין כ-
16.5%
מקרב כלל
המשתקמים בשנים2019-2018
לכ-
17%
מקרב המשתקמים בשנת2020
.נזכיר כי לפי
נתוני הביטוח ה
לאומי
, שיעורם של בני ה-
60
ומעלה מקרב מקבלי קצבת נכות כללית עם נכות
רפואית נפשית משוקללת בשיעור של40%
ומעלה
נע בין9.7%
בשנת2018
לכ-
10.2%
בשנת
2020
.שיעור ה של קבוצת גיל זו בקרב מקבלי קצבת נכות מעבודה
נע בין כ-
43.8%
בשנת2018
לכ-
44.5%
בשנת2020
.
4
. החסמים ב
ק בלת"סל שיקום"
בהינתן ששיעורי המיצוי של הזכות לסל שיקום עומדים על בין
24%
-
27%
עד34%
-
39%
,
יש
צורך לבחון מהם
החסמים העומדים
בפני האוכלוסייה המקשים על מיצוי הזכות ומהם הצעדים
.הנעשים לצורך שינוי המצב
ראשית,
נתמקד בהליך
הגשת הבקשה לבחינת הזכאות ל"
סל
שיקום" ונ תאר את המסלולים השונים בו, ולאחר מכן נציג את מספר הפונים לוועדת השיקום
את ו מספר הממשים את האישור שניתן להם על-ידי הוועדה .
4.1
ך הלי הגשת הבקשה לבחינת הזכאות ל"סל שיקום"
העומדים בתנאי הזכאות לפי חוק השיקום, יכולים לפנות לוועדת השיקום האזורית
באחד משני
המסלולים:הבאים המסלול הראשון
מיועד למי שהמוסד לביטוח לאומי קבע להם נכות רפואית
על רקע נפשי בשיעור של40%
ומעלה . על הפונים במסלול זה להיות תושבי ישראל, בני18
40
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
41
נציין כי בנתוני המוסד לביטוח לאומי שהופקו עבורנו על התפלגות מקבלי קצבת נכות מעבודה לפי גיל לא צוין מספר מקבלי הקצבה
מתחת לגיל30. כמו-כן, סך מקבלי הקצבה בהתפלגות
לפי גיל, בשנים2020-2018
, היה571
,
586
ו-
605
.בהתאמה
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ומעלה שהוכרה להם נכות רפואית על רקע נפשי של40%
ומעלה על-
.ידי המוסד לביטוח לאומי
המסלול השני מיועד למי שאי נם מעוניינים בהכרה בנכות רפואית על בסיס נפשי מהמוסד
לביטוח לאומי (להלן מסלול השיקום האישי). על מנת לקבוע זכאות לשירותי שיקום במסלול זה
על הפונים להיבדק
על-
ידי
רופאים מומחים המאושרים על-
.ידי משרד הבריאות42
לדברי משרד
הבריאות מספר הפונים במסלול האישי קטן משמע ותית ממספר הפונים במסלול הראשון, אך
.הוא לא ציין את מספרם43 לפי את
ר האינטרנט של משרד הבריאות לא ניתן לפנות
במקביל בשני
.המסלולים44 להלן נציג כל אחד ממסלולים אלה:
מסלול הפנייה המרכזי לוועדת השיקום הוא פנייה במסלול
המיועד למי שהמוסד לביטוח
לאומי קבע להם נכות ר
פואית על רקע נפשי: לפי אתר האינטרנט של משרד הבריאות, בקשה
לקבלת"סל שיקום"
למי שעומדים בקריטריונים שפורטו לעיל, תועבר לוועדת שיקום אזורית
על-
ידי אחד מהגורמים הבאים: אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בקופת החולים או מהצוות
הסוציאלי בבתי חולים פסיכיאטריים; מרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות; שירותי
,הרווחה או מטפלים פרטיים (עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פסיכיאטרים, פסיכולוגים
אחים מוסמכים). במקרים בהם אין לפונה מתאם טיפול או גוף מטפל מסייע, הוא או בני משפחתו
יוכלו למלא את טופס הבקשה ולהגישו ישירות, יחד עם המסמכ ים הדרושים, לוועדת השיקום
.באזור המגורים של הפונה45
לפי אתר האינטרנט של משרד הבריאות, ועדת השיקום תזמן את הפונה תוך כחודש מיום קבלת
מסמכי הבקשה במלואם, ולאחר עיון ומפגש עמו תחליט אם לאשר את התוכנית השיקומית
המבוקשת במלואה, אם לאשרה באופן חלקי, אם להציע שינ ויים ותוספות לתוכנית השיקומית
,או אם לדחות את התוכנית השיקומית. החלטות הוועדה, בליווי הנימוקים להחלטה תשלחנה
.לגורם המפנה ובמקרים של פנייה עצמאית, לפונה עצמו46
נציין כי לפי סעיף17(א) לחוק
השיקום , "על החלטת ועדת שיקום אזורית לפי סעיף14
רשאי כל אדם הנוגע לע ניין, וכן השר או
42
" במסמך משרד הבריאות הנושא את הכותרת
רשימ
ה עדכנית פסיכיאטרים הקובעים אחוזי נכות לפי חוק השיקום " שמועד פרסומו הוא
ה-
28
בספטמבר2014, צוין שמדובר בפסיכיאטרים שהוסמכו לכך במיוחד על-
ידי שר הבריאות, ושיפעלו בהתאם לכללים ולמבחנים
לאחוזי נכות על-ידי הביטוח הלאומי. נכון ל-
20
בדצמבר2017
, מספרם של הפסיכ ,יאטרים ברשימה היה שמונה. משרד הבריאות רשימת
רופאים מומחים עבוד בדיקת זכאות לנכות על-פי חוק השיקום ,
20
בדצמבר2017
.
43
ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש האגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבר ,יאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
44
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה,
:כניסה
30
במרץ2022
.
45
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
פנייה
לשיקום לוועדת שיקום תלווה במסמכים הבאים: דוח רפואי שמולא על-
ידי הפסיכיאטר המטפל, כולל סיכום מחלה; דוח סיעודי כשהפנייה
לסל שיקום נעשית ישירות ממערך האשפוז; סיכום פסיכו-סוציאלי שמולא על-
ידי הגורם המטפל; הערכה תפקודית; סיכום ונימוק המלצות
הפונים והגורם המפנה; דיווח ממחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי; דיווח קביעת נכות, אחוז הנכות וסעיפי הנכות; טופס ויתור
.סודיות חתום משרד הבריא ,ות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי
2021
.
46
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
19
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מי מטעמו, להגיש ערר; הערר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לנכה
הנפש או למי מטעמו הודעה על החלטת ועדת השיקום האזורית". הערר יוגש לוועדת הערר
,המחוזית47
.שתדון בערר לא יאוחר משישים יום מיום הגשתו48
לאחר קבלת אישור ועדת השיקום לתו כנית השיקום יוכל מבקש השיקום לפנות לחברות
המספקות את השירותים השונים במימון ובפיקוח משרד הבריאות, כאשר לפי האמור באתר
,האינטרנט של משרד הבריאות את הפנייה אליהן יש לבצע בתוך חצי שנה מיום קבלת
האישור.
49
לא ידוע לנו מהו דינו של אישור לתוכנית שיקום במקרים בהם ל א נעשתה פנייה
.לשירותי השיקום במהלך חצי השנה האמורה
מסלול פנייה נוסף לוועדת השיקום הוא
מסלול המיועד למי שאינם מעוניינים בהכרה
בנכות רפואית על בסיס נפשי מהמוסד לביטוח לאומי
(אם מפאת חיסיון ואם מפאת רצון
)להימנע מסטיגמה חברתית ,והוא מכונה, כאמור,
מסלול אישי
לשיקום . הפונים במסלול זה
יכולים להגיש הצהרה ב
טופס בקשה ייעודי
על אחת מהאפשרויות הבאות: הכרה קיימת בנכות
בביטוח הלאומי; קיומה של הכרה בעבר בנכות ב ביטוח הלאומי; הגשה בעבר של בקשה להכרה
בנכות שנדחתה; היעדר כוונה לפנות לביטוח הלאומי לבקשת הכרה בנכות במהלך השנה
העוקבת. טופס הבקשה האמור, בליווי דוח פסיכיאטרי מעודכן, ישלח למשרד הבריאות, ולפונים
העומדים בקריטריונים ישלחו אישור50
להפניה לבדיקה של רופאים פסיכ יאטריים מומחים
המאושרים על-
ידי משרד הבריאות לצורך בדיקת זכאות לנכות לפי חוק שיקום, שמטרתה היא
.לקבוע זכאות לקבלת שירותי שיקום במסלול זה51
נבדקים העומדים בקריטריונים, יקבלו, במעמד בדיקת המומחה,
אישור המאפשר להם לפנות
ל ,וועדת השיקום המחוזית
באמצעות הגורם המט פל (מרפאה לבריאות הנפש, פסיכיאטר
.)מטפל עובדים סוציאלי או גורם אחר52
במשרד הבריאות מדגישים כי קבלת האישור להפניה
לבדיקה אינה מהווה אישור לקבלת שירותי שיקום, שכן החלטה
זו נתונה בידי ועדת השיקום
47
לפי סעיף16(ב) ל
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000, בכל ועדת ע רר מחוזית יהיו חמישה חברים ותכלול: אדם הכשיר להתמנות
שופט שלום מתוך רשימה שערך שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש, שלושה עובדים מקצועיים (כל אחד מתחום עיסוק שונה) ונציג
.ציבור
48
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
49
.שם
50
.האישור יכלול רשימת פסיכיאטרים מורשים ודרכי התקשרות עמם
51
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
.
52
נציין כי אישור שיינתן על-ידי רופא ברשימה שלא באמצעות פנייה למשרד הבריאות לא יתקבל על-
ידי ועדת השיקום ובמידה שהמטופל
מטופל אצל אחד הרופאים מהרשימ
ה, לא תתבצע הבדיקה לזכאות על-
.ידו ,משרד הבריאות, אגף לבריאות הנפש
מסלול אישי לשיקום ,
.מועד הפרסום לא צוין
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
20
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.המחוזית בלבד53
אדם שפנייתו אושרה במסגרת המסלול האישי
י
גיע לוועדת
השיקום כמו
כל משתקם אחר, עם אותן הזכויות והחובות, כולל הזכות לערער על החלטת הוועדה.
54
לסיכום שני מסלולי הפנייה,
להלן תרשים המתאר את השלבים העיקריים בתהליך הבקשה
לבדיקת זכאות ל"סל שיקום"
, כפי שתוארו לעיל, בכל אחד משני המסלולים המתוארים לעיל–
מסלול הפנייה ע
בור מתמודדים עם נכות מוכרת על-
ידי המוסד לביטוח לאומי ומסלול הפנייה
האישי
עבור מתמודדים ללא נכות מוכרת על-
.ידי המוסד לביטוח הלאומי
תרשים6
:מסלולי הפנייה בהליך הבקשה לבדיקת זכאות ל"סל שיקום"
4.2
מספר הפונים לקבלת"סל שיקום"
ביקשנו ממשרד הבריאות נתונים על
מספר הפונים לקבלת"סל שיקום"
, כולל מספר הפונים
במסלול האישי , בכל אחת מהשנים2018
-
2020. כמו כן, ביקשנו נתונים
על מספר הפונים
שפנייתם אושרה על-ידי הוועדה . משרד הבריאות העביר לידינו נתונים על מספר המופנים
לראשונה לוועדת"סל שיקום"
בכל אחת מהשנים האמורות
ו על
מספר הפניות מתוכן שאושרו ,
אך לא העביר פילוח לפי .מסלול הפנייה
לדברי המשרד, אוכלוסיית הפונים במסלול האישי היא
53
,משרד הבריאות
סל שיקום ושילוב מתמודדים עם פגיעות נפשיות בקהילה :, עדכון אחרון1
ביולי2021
:, כניסה12
ביולי2021
; משרד
,הבריאות, אגף לבריאות הנפש
מסלול אישי לשיקום
, מועד הפר.סום לא צוין
54
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש האגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
21
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
במספרים נמוכים משמעותית מאלו הפונים לאחר ההכרה בביטוח הלאומי ,והם כלולים בנתונים
שהועברו על מספר המשתקמים ועל מספר הפניות הראשונות לוועדת השיקום.
55
טבלה3
: מספר המופנים לראשונה לוועדת"סל שיקום" ו ,מספר הפניות שאושרו-
18
20
20
20
56
שנה מספר המופנים
מספר המופנים ש
קיבלו אישור לשירות שיקום אחד לפחות
מספר שיעור
2020
3,580
3,303
92%
2019
3,804
3,501
92%
2018
3,434
3,178
93%
מנתוני משרד הבריאות אפשר ללמוד כי
ב
כל אחת מ שנים2020-2018
הופנו לראשונה לוועדת
"סל שיקום" כ-
3,000
איש
, כאשר
פנייתם של
כ-
92%
-
93%
מהפונים
אושר
ה, בעוד פנייתם של
כ-
7%
-
8%
נדח
תה
. אין בידנו את הסיבות לדחיי
תם של פונים אלה.
נשאלת השאלה האם כ-
3,000
פניות חדשות לוועדת השיקום בכל שנה הינו נת ון התואם את
?היקף הצרכים בפועל ,גם על שאלה זו אין תשובה ברורה אך נציין כי בשנים אלה מספרם של
מקבלי קצבת נכות כללית ונכות מעבודה על רקע נכות רפואית נפשית בגובה של40%
ומעלה
גדל ביותר מ-
6,000
איש בשנה,. כמו כן
לדברי משרד הבריאות ישנם חסמים שעלולים להקשות
על
פנייה של זכאים פוטנציאליים לוועדת השיקום
. לאור זאת ניתן להע
ר יך בזהירות שהיקף
.הפונים אינו תואם בהכרח את היקף הזקוקים לשירות זה
לדברי משרד הבריאות הוא פעל לזיהוי
ה
חסמים
העומדים בפני המבקשים לפנות לוועדת
השיקום
ומצא כי לצד
היותו של התהליך ארוך ומורכב מינהלתי ת ישנן שלוש קבוצות עיקריות של
חסמים לפנייה לוועדת""סל שיקום , והן: היעדר מידע או היעדר מידע מלא על השירותים שניתן
;לקבל; חוסר רצון לקבל שירות העדר שירותים מתאימים לאוכלוסיות מיוחדות, לדוגמה חסמים
הקשורים לאוכלוסיית הסובלים מתחלואה כפולה (התמכרות והפרעה נפש )ית
או
מחסור בשירות
מתאים .לסובלים מהפרעות אכילה
ב "שיחה שקיימנו עם ארגון "בזכות ,ציין הארגון גם כן כי בין
הסיבות שעלולות לעכב פנייה של זכאים פוטנציאליים לוועדת"סל שיקום"
הם מידע לא מדויק
על תנאי הזכאות. כך למשל תיארו בפנינו בארגון שידוע להם על פניות שלא נ עשו על רקע מידע
שגוי בדבר היותה של הזכאות ל""סל שיקום
.בלתי אפשרית בגיל פרישה57
55
.שם
56
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
57
עידית סרגוסטי, מנהלת תחום יישום מדיניות, בזכות-א ,רגון לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, שיחת טלפון2
בינואר2021; עוצמה-
,)פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש (ע"ר7
בפברואר2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
22
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
יש לציין כי לשם זיהוי החסמים העומדים בפני המבקשים לפנות לוועדת השיקום
יזם משרד
הבריאות סקרי שטח ושאלונים
ובתשובתו הראשונה אלינו צוין כי
בכוונתו להתבסס על כ-
400
.שאלונים ביולי2021
מסר לנו המשרד כי בשל התפרצות מגפת הקורונה הוא נאלץ לעצור את
המשך הראיונות ויש בידיו ממצאים ראשוניים המבוססים על כ-
120
שאלונים מתוך כ-
400
,שאלונים שתוכננו
ו שיתר הראיונות יערכו בטווח הזמן הקרוב.
58
,עם זאת במרץ2022
מסר לנו
משרד הבריאות כי "לאחר העברת120
השאלונים, נראה כי יש די מידע לגבש מסקנות
"לקראת תוכנית עתידית,
59
.כלומר בידיו רק כשליש מהשאלונים שתכנן להתבסס עליהם
לאור החסמים
שזוהו בפנייה לוועדת השיקום
ציינו במשרד הבריאות כי הם
פועלים
בדרכים
שונ
ות
על מנת
להתמודד ע
ם חסמים אלה:, ובהן
שדרוג אתר האינטרנט של משרד הבריאות כך
ו כל יש ל פירוט אודות דרכי הפנייה; הטמעת טופס פנייה מקוון לוועדות"סל שיקום"
; הרחבת
הממשק עם מוקד "קול הבריאות"
לשם הכוונה ומיצוי זכויות; בניית מערך עמיתים לזכויות
המבוסס על מתמודדים בעלי ידע מניסיון אישי; הצגת סרטונים המציגים את תחומי"
סל
שיקום"
באתר משרד הבריאות וברשתות החברתיות; שילוב מתמודדים בעלי ניסיון בקופות החולים
ובבתי חולים לצורך הנגשת מידע וסיוע במיצוי זכויות ("בחזרה הביתה"); סיוע וליווי במסגרת
"מרכזי משפחות"; הפצת מידע בקרב צוותים רפואיים.
נציין כי בתשובתו לא התייחס משרד
הבריאות לשאלה אם ישנן אוכלוסיות מסוימות שלגביהן החסמים השונים באים לידי ביטוי ביתר
.שאת וכן לא פירט באילו צעדים הוא נוקט ביחס לקבוצות אלה
4.3
מספר הממשים את האישור ל"סל שיקום"
בחינת שיעור
הפניות לוועדת
השיקום שאושרו על-ידי הוועדה אינה מספקת,
שכן בקרב אלו
שכבר פנו לו ועדה וקיבלו אישור זכאות לא כל מקבלי
ה .אישור מממשים את זכאותם
מנתונים שהועברו לידינו ממשרד הבריאות ניתן ללמוד כי גם בתום שנה מיום מתן האישור, לא
כל הפונים שזכאותם אושרה
החלו לקבל שיקום , ושיעורם של אלו,שמימשו שירות אחד לפחות
נע בין79%
בשנת2018
ל-
82%
בשנת
2020
.
60
כלומר,
בין18%
ל-
21%
לא מימשו את
האישור שניתן להם.
בשנת2020
למשל, כ-
18%
מקרב בעלי האישורים לקבלת""סל שיקום
(
3,303
), שהם586
איש, לא מיצו את זכאותם לקבלת""סל שיקום
בתום שנה מיום קבלת
.האישור יש לשים לב לכך ששיעור הממ
מ
שים מוגדר כמי שמימשו שירות אח ד לפחות, כלומר
אם הוועדה קבעה לפונה זכאות למספר שירותים אך הוא מימש רק אחד מהם הוא נספר
,כמממש, על אף שלא החל לקבל שיקום בשאר השירותים שהוא נמצא זכאי להם. כמו כן משרד
58
.שם
59
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב27
במרץ2022
.
60
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר ק ,שרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
23
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הבריאות לא ציין האם די בכך שאדם החל את השיקום ופרש ממנו זמן קצר לאחר מכן על מנת
שיוגדר כמ ממש או שהנתון כולל רק את מי שהחלו.וקיבלו את השירות לאורך זמן
במענה לשאלה מהן הסיבות לאי-מימוש אישורים שניתנו, השיב משרד הבריאות כי על-
פי
הערכתו והנתונים שבידיו, נראה שבקרב זכאים שאינם מתמידים בטיפול המרפאתי
(אמבולטורי), כלומר
.כאלו הנושרים מהטיפול המרפאתי, אחוזי מימוש השירות נמוכים יותר
לדברי המשרד,
" הוא פועל לשיפור רמת ההיענות וההתמדה לטיפול המרפאתי וכחלק ממהלך
זה, גם שילוב חוזר בשירותי שיקום...גם בקרב מטופלים המתמידים בטיפול מרפאתי ישנה
אוכלוסייה שאינה מעוניינת בשירותי שיקום
וחלק מהשירות המרפאתי הוא עידוד המטופלים
."וסיוע להם בפנייה לוועדת הסל61
עם זאת, עולה השאלה האם העדר המימוש נובע רק מאי-רצונו של המשתקם/
יכולתו להתמיד
בטיפול הרפואי
או גם מהעדר מסגרת מתאימה
זמינה עבורו ?
אין בידנו תשובה לשאלה זו. עם
,זאת מנתוני משרד הבריאות עולה כי58%
-
59%
מהפונים שפנייתם אושרה על-
ידי הוועדה
בשנים2020-2018
החלו לקבל שיקום בתוך60
יום )(חודשיים ממתן האישור, כלומר31%
-
32%
לא החל
ו
את השיקום בתוך60
יום מאישור הוועדה
ונשאלת השאלה האם מסיבות אישיות או
בשל העדר מסגרת
זמינה ה?מתאימה עבורם
5
.
היקף שירו תי השיקום שניתנו בכל אחד מתחומי"סל שיקום"
כפי שהוצג לעיל,
תוכנית
השיקום שקובעת ועדת השיקום האזורית למשתקם מורכבת
משירותים
המנויים ב תוספת
לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
והווע דה מתאימה את השירותים
הנדרשים ואת היק
פ ם לכל משתקם. השירותים הקבועים בחוק
הם
: תעוסקה, דיור,
62
השלמת
.השכלה, חברה ופנאי, טיפול שיניים ותיאום טיפול
במענה על שאלתנו למשרד הבריאות האם סוגי השירותים המוצעים במסגרת"סל שיקום"
תלויים בגובה דרגת הנכות של נכי הנפש
ה" שיבו במשרד הבריאות כי...
ועדת השיקום,
הכוללת
שלושה חברי ועדה מדיסציפלינות שונות,
,דנה בכל אדם לגופו, בוחנת את צרכיו, יכולותיו
.רצונותיו ולפי כל הנ"ל קובעת תוכנית שיקומית התוכנית כאמור אינה נגזרת של אחוזי הנכות
אלא שילוב של רצונות האדם, יכולותיו, צרכיו ומ
גוון השירותים שיש למערכת להציע .
המערכת מספקת החלטות והאדם רשאי לבחור מתוך מגוון השירותים הקיימים תחת אותה
"החלטה. חשוב לציין שתוכנית השיקום היא דינמית ומשתנה בהתאם לצורך ולמטרות השונות63
][ההדגשה אינה במקור.
61
.שם
62
.נציין כי לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש, תחום הדיור כולל בתוכו גם שירותי סמך וחונכות, והנתונים לגביהם הוצגו בנפרד
63
מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכ ,תב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
24
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ביקשנו לבחון אילו שירותי שיקום קיבלו
המשתקמים בכל
אחת מהשנים2020-2018
.
,כאמור
חלק מהמשתקמים מקבלים
שירות ב
יותר מ
תחום
,אחד בו זמנית, ולכן סכימת השירותים
המנויים בטבלה4 אינה זהה לסכימת מספר מקבלי השירות.
64
,כמו כן
מנתוני
משרד הבריאות
לא ניתן ללמוד על מספר השירותים שקיבל כל משתקם.
טבלה4: שירותי השיקום ש ,ניתנו בכל אחד מהתחומים018
2
-
20
20
65
תחום/שנה
2018
2019
2020
תעסוקה
18,040
19,036
19,395
דיור
17,000
18,265
19,658
חברה ופנאי
10,465
11,089
11,336
טיפול שיניים66
3,835
4,183
3,823
חונכות
2,793
2,818
2,739
תיאום טיפול
2,011
2,365
3,247
שירותי סמך
1,834
1,890
1,920
השכלה
1,808
1,896
1,846
סך-הכל שירותים
57,786
61,542
63,964
מנתוני הטבלה לעיל עולה
כי ב
ין ה שנים2020-2018
,ניתנו בין57,786
ל-
63,964
שירותים
בת
חומים השונים ב"סל שיקום", בהתאמה .
התחום בו ניתן מספר השירותים הגבוה ביותר
במסגרת"סל שיקום"ה
וא ת
חום התעסוקה - כ-
31%
מכלל השירותים בתקופה האמורה
,ולאחריו תחום הדיור
ש
בו ניתנו כ-
30%
מכלל השירותים. התחום בו היקף השירותים הוא
הקטן ביותר
הוא תחום ההשכלה (כ-
3%
.)
נציין, כי לגבי תחום המשפחות הנכלל גם הוא בסל
,השיקום לדברי משרד הבריאות
לא נע
רך רישום של הפונים ,
אך בתחום זה
מטופלים
מדי שנה
כ-
14,000
בני משפחה,
67
והם אינם נכללים בנתוני טבלה4
.לעיל
להלן נציג את נתוני משרד הבריאות על מספר המשתקמים-
מקבלי השירות, בכל אחד
מהתחומים לפי גיל,
שכן עשויה להיות שונות בנזקקות של משתקמים לשירותים שונים בהתאם
לגילם
. לדברי משרד הבריאות,
בנתונים אלה כל משתקם נספר פעם.אחת68
נציין כי נתוני
משרד הבריאות שהועברו לידינו על מספר המשתקמים בתחומי המשפחות וטיפולי השיניים
הוצגו ללא פילוח לפי קבוצות גיל, ו התפלגות הגילים של מקבלי השירות בתחום ההשכלה הוצגה
בחלוקה שונה מזו שבה הוצגו יתר התחומי.ם
64
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
65
עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתונים שהועברו לידינו על-
,ידי מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית
,משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
66
מספר האנשים עם לפחות החלטה אחת שאושרה (ביצוע). ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד
,הבריאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
67
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
68
ד"ר
,נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב4
בינואר2022
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
25
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תחום התעסוקה
שירות זה מאפשר תעסוקה המותאמת לרצונו וליכולותיו של אדם המתמודד עם מגבלה נפשית
,הנמצא בתהליכי שיקום ולפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש בקהילה הוא כולל סיוע והפניה
:ובמימון של שירותי השיקום הבאים אבחון יכולתו העכשווית והגלומה של נכה הנפש; מרכז
שי קום מקצועי המספק אבחון, הכשרה לעובדים והשמה במקום תעסוקה מתאים; שילוב
בעבודה כשכיר או כעצמאי, בתעסוקה נתמכת69
או במפעל מוגן;
70
שילוב במועדון תעסוקתי
.המהווה שירות טרום תעסוקתי המשלב פעילות חברתית, הקניית מיומנויות חיים ותעסוקה71
טבלה5: מספר נכי הנפש שקיבלו ש
ירות
,בתחום התעסוקה2018
-
2020
72
גיל/שנה
2018
2019
2020
29-18
2,981
3,300
3,447
39-30
4,443
4,749
4,798
49-40
4,467
4,647
4,653
59-50
3,763
3,820
3,879
69-60
2,107
2,204
2,255
70
ומעלה
279
316
363
סך-הכל מקבלי השירות18,040
19,036
19,395
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2020-2018
עלה מספר נכי הנפש שקיבלו שירותי
תעסוקה בכ-
7.5%, מ-
18,040
בשנת2018
ל-
19,395
בשנת2020
.מנתונים אלה עולה כי בין כ-
63%
מהמשתקמים
בשנת2020
לכ-
66%
מהמשתקמים
בשנת2018
קיבלו שירות
בתחום
התעסוקה.
מ
בחינת התפלגות מקבלי השירות בתחום התעסוקה
לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020
, חלק ן של
כל אחת מקבוצות הגיל39-30
ו-
49-40
היה הגדול ביותר מקרב כלל מקבלי השירות
בתחום
התעסוקה
, והוא עמד על כרבע (כ-
24.7%
וכ-
24%
.)בהתאמה
נציין כי כל אחת
מקבוצות גיל אלה היוותה כ-
22.5%
מכלל המשתקמים בכלל התחומים.בשנה האמורה ע וד
עולה מהתפלגות הגילים
ה אמורה כי שיעורם של מקבלי
ה שירות בתחום התעסוקה שהיו בגיל
( העבודה59-18
) עמד על כ-
86.5%
, בדומה לחלקה של קבוצת גיל זו
מקרב כלל המשתקמים
(כ-
83%
.) שיעור
ה של קבוצת הגי ל60
ומעלה מקרב כלל מקבלי השירות בתחום התעסוקה עמד
על כ-
13.5%
, והוא
הי ה נמוך משיעורם מקרב
כלל המשתקמים (כ-
17%
.)
69
.שירות המסייע להשתלב בתעסוקה שיקומית מוגנת בשוק החופשי
70
.שירות תעסוקה שיקומית מוגנת למי שאינו מסוגל להשתלב בשוק החופשי
71
,משרד הבריאות
תחומי סל השיקום :, כניסה20
ביולי2021
;ה תוספת
לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
72
מירי כהן, מנה ,לת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
26
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נציין כי מחקר בנושא תרומתן של תוכניות השיקום להשתלבות של מתמודדי נפש בשוק העבודה
בישראל
מנובמבר2019
שמומן בחלקו בידי המוסד לביטוח לאומי ובוצע על-
,ידי אוהד בר אפרת
ציפי הורניק-
,לוריא, אופיר פינטו וניצה (קלינר) קסיר73
מצא כי תוכניות המשלבות תיווך
תעסוקתי בין מתמודדי הנפש למעסיקים פוטנציאליים
כגון תוכניות השיקום של משרד
הבריאות, מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה ו של
המוסד לביטוח לאומי, מתוקף חוק הביטוח,
.הלאומי תורמות להצלחת שילוב המתמודדים בשוק העבודה החופשי
על-
,פי המחקר לתוכניות
שיקום
אלה תרומה חיובית ומובהקת לסיכוי של המשתתפים בהן להשתלב בתעסוקה בשוק
העבודה החופשי ,כשלפי הממצאים
תוכנית התעסוקה הנתמכת של משרד הבריאות נמ צאה
.משמעותית במיוחד בהיותה מנבאת באופן מובהק תעסוקה בשוק החופשי
על-
פי המחקר, לצד
היותה של התוכנית
מסייעת לבעלי קשיים ספציפיים להתמודד עם אותם קשיים,
בין היתר
באמצעות ליווי איש ,י מרכיב חשוב בהצלחה הוא
ש התוכנית המסייעת ליצירת הקשר בין
המתמודדים לבין מקומות .עבודה
,עם זאת עורכי המחקר מציינים, כי נוסף על הכישורים הנלמדים בכל אחת מהתוכניות ייתכן
שעל אף השימוש במגוון שיטות סטטיסטיות, לא ניתן לשלול השפעה של משתנים אישיותיים-
.התנהגותיים בלתי נצפים על עצם הבחירה במועמדים המתאימים ביותר להשתתף בתוכנית74
תחום הדיור
מ טרת שירותי הדיור התומך במסגרת סל השיקום היא לשפר את המיומנויות לחיים עצמאיים
בקהילה של אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית, תוך מתן תמיכה, סיוע ושמירה על קשר
קבוע עם שירותי הקהילה. לפי התוספת לחוק שיקום נכי נפש בקהילה,
השירותים הנכללים
בתחום זה כוללים
סיוע בהפנ ייה ובמימון של שירותי ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים
,עצמאית ומוגנת של סוגי הדיור הבאים: דיור עצמאי, דיור לווין, דיור מוגן, דיור מוגן מתוגבר
הוסטל, הוסטל לצעירים, הוסטל מתוגבר, הוסטל כוללני; סיוע בשכר דירה במסגרות הדיור
73
לצורך עריכת המחקר נבנה מאגר נתונים של מתמודדי נפש שבו אוגדו נתוני המוסד לביטוח לאומי עם נתוני משרד הבריאות. ממאגר
המוסד לביטוח לאומי נשלף מידע פרטני לגבי כל מי שהגיש בקשת תביעה לק צבת נכות בגין סעיף נפשי או כמתמודד עם בעיה נפשית
שהוכר כזכאי לאחוז נכות נפשית כלשהי, על-
פי סעיפים33
ו-
34
, בין אפריל1981
ועד דצמבר2015
. מאגר נתוני המוסד לביטוח לאומי
כלל נתונים עבור כ-
230,000
אנשים. ממאגרי משרד הבריאות (קובץ אשפוזים וקובץ סל שיקום) נשלף מידע פרטני לגבי כל מי שפנה
לוועדות סל שיקום או קיבל שירותי שיקום או אושפז אי-פעם, ואשר היו בחיים ב-1
לינואר2005
, ושגילם המקסימלי בשנת2015
היה65
.
מאגר נתוני משרד הבריאות כלל נתונים עבור22,261
אנשים העומדים בתנאים אלו. קובץ המחקר נבנה ממאגר הנתונים המאוג ד ונכללו
בו כל מי שניתנו להם40%
נכות נפשית ומעלה, שנקבעו לראשונה בשנים2012-2005
ושהיו בקבוצת הגיל54-18
בשנת2005
.
מתמודדים שהיו מוכרים רק במשרד הבריאות ולא הוכרו עם אחוזי נכות מהמוסד לביטוח לאומי לא נכללו בקובץ המחקר. קבוצת המחקר
כללה את מי שהשתתפו לפחו ת באחת מתוכניות השיקום החל מינואר2005
עד דצמבר2014
. לצורך הערכת הקשר בין ההשתתפות
בתוכניות השיקום והתעסוקה בשוק החופשי נעזרו החוקרים גם בקבוצת ביקורת שכללה את מי שלא השתתף כלל בתוכניות השיקום של
משרד הבריאות או המוסד לביטוח לאומי, גם בתקופת המחקר וגם לפנ י שנת2005
. לאחר בחירת קבוצת הביקורת נבחנה ההתפתחות
התעסוקתית של שתי הקבוצות באמצעות שיטות סטטיסטיות. בר-אפרת, א., הורניק-
,.לוריא, צ., פינטו, א., קסיר (קלינר), נ תרומתן של
תוכניות השיקום להשתלבות של מתמודדי נפש בשוק העבודה בישראל , נובמבר2019
.
74
.שם
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
27
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
האמורות; סיוע בשכר דירה במסגרת הד יור המוגן; סיוע לרכישת ציוד ראשוני למגורים פרטניים
.בקהילה75
טבלה6
:מספר
נכי הנפש שקיבלו שירות ,בתחום הדיור2018
-
2020
76
גיל/שנה
2018
2019
2020
29-18
2,513
2,828
3,157
39-30
3,753
4,008
4,278
49-40
3,989
4,233
4,534
59-50
3,725
3,919
4,155
69-60
2,602
2,776
2,911
70
ומעלה
418
501
623
סך-הכל מקבלי השירות17,000
18,265
19,658
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2020-2018
עלה מספר נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום הדיור
בכ-
16%, מ-
17,000
בשנת2018
ל-
19,658
בשנת2020
.מנתונים
אלה עולה כי
בין כ-
62%
מהמשתקמים
בשנת2018
לכ-
63%
מהמשתקמים
בשנת2020
קיבלו שירות בתחום
.הדיור
מבחינת התפלגות מקבלי השירות בתחום הדיור לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020
,חלק
ה ש ל
קבוצת הגיל49-40
היה הגדול ביותר מקרב כלל מקבלי השירות בתחום הדיור (כ-
23.1%
)
ולאחרי
ה קבוצ
ו ת הגיל39-30
(כ-
22%
) ו-
59-50
(כ-
21.1%
),
בדומה לחלקן של קבוצות גיל
אלה מ( קרב כלל המשתקמים22.4%
,
22.6%
ו-
20.2%
,
.)בהתאמה חלק
ה
של קבוצת הגיל
60
ומעלה מקרב כלל מק
ב
לי השירות בתחום הדיור עמד על כ-
18%
והיה דומה לשיעורה מכלל
המשתקמים בשנה האמורה (כ-
17%
.)
לפי התוספת לחוק השיקום, תחום הדיור כולל גם שירו תי סמך וחונכות במסגרת הדיור
העצמאי,
77
.ולהלן נציג שני תחומים אלה
תחום שירותי הסמך
שירותי
ה
סמך
כוללים תמיכה, ליווי והדרכה בתחומי חיים שונים במטרה לסייע לנכה הנפש
.בתהליך ההסתגלות לחיים בקהילה וחיזוק תפקידים משמעותיים78
75
,משרד הבריאות
תחומי סל השיקום :, כניסה20
ביולי2021
;ה תוספת
לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
76
,ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריאות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות, מכתב27
בדצמבר2021
.
77
ד"ר נורית שלפמן, סגנית ראש אגף לבריא ,ות הנפש לתחום השיקום, משרד הבריאות27
בדצמבר2021
.
78
:מאתר האינטרנט של משרד הבריאות אפשר ללמוד כי בין השירותים הנכללים בשירותי סמך
שיפור מיומנויות הנדרשות להגברת
העצמאות בניהול משק הבית לאנשים שאינם זקוקים לשירות כולל של דיור מוגן, הגברת המטיבציה לתהליכי ש יקום בכלל ולפעילות
יצרנית ובריאה, חיזוק מיומנויות בינאישיות, פיתוח המודעות לשמירה על הגיינה אישית וסביבתית, חיזוק עצמאות וביטחון בהתנהלות
מחוץ לבית, סיוע והדרכה בניהול תקציב, פיתוח מודעות פעילה לשמירה על אורח חיים בריא, ליווי ותמיכה במעקבים רפואיים ובנטילת
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
28
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה7: מספר נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום
,שירותי הסמך2018
-
2020
79
גיל/שנה
2018
2019
2020
29-18
194
202
198
39-30
338
341
356
49-40
391
393
398
59-50
458
462
432
69-60
403
431
464
70
ומעלה
50
61
72
סך-הכל מקבלי השירות1,834
1,890
1,920
מהטבלה עולה כי בשנים2020-2018
עלה מספר נכי הנפש
ש
קיבל
ו שירותי סמך בכ-
5%, מ-
1,834
בשנת2018
ל-
1,920
בשנת2020
.מנתונים אלה עולה שכ-
6%
מה
משתקמים
בכל
אחת משנים אלה קיבלו
שירותי סמך. אם
בוחנים את מספרם של מקבלי שירותי הסמך
מכלל
מקבלי שירותי הדיור, עולה כי
בשנים2020-2018
חלה ירידה בשיעורם והוא עמד על
כ-
10.8%, כ-
10.3%
וכ-
9.8%
.בהתאמה
מבחינת התפלגות מקבלי השירות בתחום הסמך לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020
,
חלקם של
בני ה-
69-60
עמד על כ-
24.2%
ו היה גבוה משמעותית משיעורם בקרב כלל המשתקמים בשנה
האמורה (כ-
14%
). שיעורה של קבוצת הגיל70
ומעלה היה הקטן ביותר (כ-
3.8%
)
והיה
גבוה
במעט
משיעור
ה של קבוצה זו ב
קרב כלל המשתקמים בשנה האמורה (כ-
%
3.1
.)
תחום החונכות
שירותי
חונכות
כוללים סיוע בהפנייה ובמימון של ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים
.עצמאית ומוגנת80
טבלה8: מספר
נכי הנפש שקיבלו שירות ,בתחום החונכות2018
-
2020
81
גיל/שנה
2018
2019
2020
29-18
756
765
764
39-30
629
634
619
49-40
540
533
495
59-50
470
487
451
69-60
266
268
278
70
ומעלה
132
131
132
סך-הכל מקבלי השירות2,793
2,818
2,739
,תרופות, סיוע בנגישות למידע ובמיצוי זכויות בקהילה, סיוע וליווי בההשתלבות במסגרות שיקום. משרד הבריאות:תחומי סל שיקום
שירותי סמוכו
ת שיקומית:, כניסה
30
במרץ2022
.
79
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
80
,משרד הבריאות, כל הבריאות)בריאות הנפש (סל שיקום-
חונכות
שיקומית:, כניסה
30
במרץ2022
.
81
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
29
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2019-2018
עלה מעט מספר
נכי הנפש שקיבלו שירותי חונכות
מ-
2,793
משתקמים בש נת2018
ל-
2,818
משתקמים בשנת2019
, אולם בשנת2020
מספר
המשתקמים ירד ל-
2,793
.מנתונים אלה עולה כי בין כ-
9%
מהמשתקמים
בשנת2020
לכ-
10%
מהמשתקמים
בשנת2018
קיבלו שירותי חונכות. אם בוחנים את מספרם של מקבלי
שירותי הסמך מכלל מקבלי שירותי הדיור,
עולה כי בשנים2020-2018
חלה ירידה בשיעורם
והוא עמד על כ-
16.4%, כ-
15.4%
וכ-
14%
.בהתאמה
מבחינת התפלגות מקבלי השירות בתחום הסמך לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020, חלק ה של
קבוצת הגיל29-18
היה הגדול ביותר ועמד על כ-
28%
לעומת חלק
ה
מקרב כלל המשתקמים
בשנה האמורה (כ-
18%
.)קבוצת גיל נו ספת ששיעורה מקרב נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום
החונכות היה גבוה משיעורה מקרב כלל המשתקמים בשנה האמורה היתה קבוצת הגיל70
ומעלה (כ-
5%
לעומת כ-
3%
.)
תחום החברה והפנאי
מטרת השיקום בתחום זה היא היכרות ולמידה של מיומנויות חברתיות, הקניית ידע ועצמאות
בתחום, הענקת ת.חושת שייכות, יצירת תחושת שייכות ועוד82
לפי התוספת לחוק נכי נפשי
בקהילה, שירות זה כולל סיוע בהפניה ובמימון של מועדונים חברתיים במסגרות רגילות
.ומיוחדות לבילוי חברתי והקניית מיומנויות חברתיות בשעות הפנאי
טבלה9
:מספר
נכי הנפש קיבלו שירות
בתחום
,חברה ופנאי2018
-
20
20
83
גיל/שנה
2018
2019
2020
29-18
1,826
1,897
1,947
39-30
2,476
2,647
2,661
49-40
2,534
2,607
2,662
59-50
2,139
2,306
2,338
69-60
1,300
1,401
1,458
70
ומעלה
190
231
270
סך-הכל מקבלי השירות10,465
11,089
11,336
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2020-2018
עלה מספר נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום החברה
והפנאי בכ-
8%, מ-
10,465
בשנת2018
ל-
11,336
בשנת2020
.מנתונים אלה עולה כי בין כ-
37%
מהמשתקמים בשנת2020
לכ-
38%
מהמשתקמים בשנת2018
קיבלו שירות בתחום
.החברה והפנאי
מבחינת התפלגות מקבלי השירות בתחום החברה והפנאי לפ י גיל, עולה כי בדצמבר2020
,
חלקן של כל אחת מקבוצות הגיל39-30
ו-
49-40
מקרב כלל מקבלי השירות בתחום החברה
82
,משרד הבריאות
שיר
ותי חברה ופנאי:, כניסה
10
באפריל2022
.
83
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבר
יאות
|
30
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
והפנאי עמד על23.5%
והיה הגדול ביותר, כשאחריהן קבוצות
ה גיל59-50
(כ-
20.6%) ו-
29-18
(כ-
17.2%). שיעורים אלה היו דומים לשיעורן של קבוצות גיל אלה בקרב כלל ה משתקמים בשנה
( האמורה22.6%
,
22.4%
,
20.2%
,
17.8%
בהתאמה). חלקה של קבוצת הגיל60
ומעלה מקרב
כלל מקבלי
ה
שירות בתחום החברה והפנאי עמד על כ-
15.3%
, בעוד
ש שיעורה בקרב כלל
המשתקמים בשנה האמורה עמד על17%
.
תחום תיאום הטיפול
אדם עם מוגבלות נפשית יכול להסתייע במתאם ט יפול שיהיה אחראי ליישום תיאום בין כל
השירותים הניתנים על-ידי ועדת השיקום המחוזית ו שירות זה נועד כדי לסייע בידי המשתקמים
.להיות פעילים בבניית תוכניותיהם השיקומיות ובהגדת מטרותיהם האישיות84
לפי התוספת
לחוק, השירות כולל
מינוי מתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ולתי אום מתן כל השירותים הניתנים
.לנכה הנפש
טבלה10
:מספר
נכי הנפש שקיבלו שירות
בתחום תיאום הטיפול ,
2018
-
2020
85
ג
יל/שנה
2018
2019
2020
29-18
766
927
1,288
39-30
546
667
895
49-40
351
382
526
59-50
250
267
357
69-60
91
110
167
70
ומעלה
7
12
14
סך-הכל מקבלי השירות2,011
2,365
3,247
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2020-2018
מספר נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום תיאום
הטיפול גדל
בכ-
61.5%, מ-
2,011
בשנת2018
ל-
3,247
בשנת2020
. נציין כי מדובר
.בשיעור העלייה הגדול מבין כל תחומי הסל המפורטים במסמך זה
עם זאת, מנתונים אלה
עולה כי בין כ-
7.3%
מהמשתקמים בשנת2018
לכ-
10.5%
מהמשתקמים בשנת2020
קיבלו
,שירות זה
קרי חרף העלייה הניכרת במספר מקבלי השירות עדיין רק כ-
10%
מהמשתקמים
מקבלים
שירות
בתחום
,תיאום טיפול
שלפי
,הבנתנו
נועד לסייע למצות
את
הזכויות
במסגרת
תוכנית השיקום.
מבחינת התפלגות
מקבלי השירות בתחום תיאום הטיפול לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020
,
חלקה של קבוצת הגיל29-18
היה הגדול מקרב כלל מקבלי השירות ועמד על כ-
40%
,. זאת
למרות ששיעורה מקרב כלל המשתקמים בשנה האמורה היה כ-
18%
. חלקה של קבוצת הגיל
39-30
עמד על כ-
27.6%
מקרב נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום זה, והיה גם הוא גבוה משיעורם
84
,משרד הבריאות, כל הבריאות
בריאות הנפש (סל ש)יקום-תיאום טיפול:, כניסה
10
באפריל2022
.
85
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
31
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
( בקרב כלל מקבלי השירות22.6%). ח לקן של יתר קבוצות הגיל היה נמוך משיעורן בכלל
.המשתקמים
תחום ההשכלה
שירותי השלמת השכלה נועדו לסייע לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית
ל ממש את
יכולותיהם הלימודיות ולהשלים את השכלתם בהתאם
לכישוריהם ולרצונם. לפי התוספת לחוק
שיקום נכי נפש בקהילה, תוכנית זו כוללת סיוע בהפניה ובמימון של השירותים הבאים: אולפנים
ללימוד עברית; השלמת השכלה יסודית; השלמת השכלה תיכונית, לימודי מחשב. נציין כי לפי
אתר האינטרנט של משרד הבריאות, שירות זה כולל ארבע שעות חונכות מקצועית בתחום
.הלימודים ורכז מקצועי באוניברסיטה המלווה והתומך במשתקם בחייו כסטודנט86
טבלה1
1
: מספר נכי הנפש שקיבלו שירות
בתחום ההשכלה87
גיל/שנה
2018
2019
2020
18-24
270
308
335
25-44
931
939
924
45-64
570
608
548
65
ומעלה
37
41
39
סך-הכל מקבלי הש
ירות1,808
1,896
1,846
מהטבלה לעיל עולה כי בשנים2019-2018
חלה עלייה מסוימת במספר נכי הנפש שקיבלו שירות
בתחום ההשכ
ל ה, אולם בשנת2020
ירד .מספרם
מנתונים
אלה עולה כי
כ-
6%
מהמשתקמים
.בכל אחת משנים אלה קיבלו שירות בתחום ההשכלה
מבחינת התפלגות מקבלי השירות בתח
ום ה
השכלה
לפי גיל, עולה כי בדצמבר2020
,חלק ה של
קבוצת הגיל44-25
( היה מחצית50.1%
) מקרב מקבלי השירות בתחום
ההשכלה, חלק ה של
קבוצת הגיל64-45
היה כ-
30%
ו חלקה של בני65
ומעלה היה2.1%
.
כיוון שנתוני משרד
הבריאות על מספר נכי הנפש שקיבלו שירות בתחום ההשכלה הועבר ו לידינו בהתפלגות גילים
שונה מזו של אוכלוסיית המשתקמים בשנים2020-2018, לא ניתן להשוות בין חלק
ן
של קבוצות
גיל בקרב מקבלי שירות זה ביחס לחלק
ן
.באוכלוסיית כלל המשתקמים
,כאמור התוספת לחוק כוללת גם שירות בתחום משפחות
, שכן
בני המשפחה של אנשים עם
פגיעה נפשית מתמ
ודדים בעצמם עם קשיים שונים ולכן מוצעים להם במסגרת
""סל שיקום
שירותי ייעוץ, הדרכה והנחיה למשפחות נכי הנפש; סיוע בהפניה ובמימון שהיה קצרת מועד
.במסגרת מגורים מיוחדת מוגנת (נופשונים) בעבור נכי נפש החיים בדרך כלל עם משפחותיהם88
86
,משרד הבריאות
תחומי סל השיקום :, כניסה20
ביולי2021
.
87
,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב11
ביולי2021
.
88
;שם
ה תוספת
ל
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות
משרד הבריאות
|
32
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תחום נוסף הכלול בתוספת הוא
טיפול
שיניים,
כאשר ,לפי התוספת לחוק נכי נפש בקהילה
שירות זה כולל סיוע בהפניה ובמימון טיפול שיניים משמר וטיפול פרוטטי,
89
בהתאם לאמות מידה
שיקבעו על-
.ידי שר הבריאות משרד הבריאות לא העביר לידינו נתונים על התפלגות הגילים
בתחום
טיפולי השיניים וכן אין בידי המשרד נתונים חד-
משמעיים על מספר בני המשפחה
.המטופלים במסגרת תחום המשפחה
מהנתונים הקיימים לא ניתן לקבוע עד כמה היקף המענה הקיים בתחומים השונים עונה על
הצרכים. לדוגמה,
האם היקף מקבלי השירות בתחומי התעסוקה והדיור (שני התחומים הגדולים
ביותר) תואם את מספר הנזק
ק
ים לשירות ז
ה או שמספר הנזקקים לו גבוה בהרבה ,. כמו כן
נשאלת השאלה
האם מיעוט
מ קבלי השירות בתחומים אחרים נובע מהעדר נזקקות בתחומים
אלה או לחילופין
מהעדר שירותים זמינים.
על מנת לענות על שאלות אלה יש צורך לבחון את
השירותים שאישרה ועדת השיקום אל מול מספר השירותים שניתנו בפ ועל, אולם כאמור יש בידנו
מידע רק .על השירותים שניתנו בפועל
,כמו כן
למעט בתחום התעסוקה, אין בידנו מחקר העומד על תרומת השירות
ים האחרים למק
ב לי
,השירות. עם זאת ממחקר שבחן את השפעת הרפורמה בשיקום נכי נפש בקהילה על היקף
האשפוזים בקרב אנשים עם הפרעה פסיכוטית כרו
נית הסובלים מ הפרעה של שימוש בחומרים
או בלעדיה , ניתן ללמוד במידה מסוימת על תרומת סל השיקום לנכי הנפש המקבלים סל שיקום
לעומת אלה שאינם
מקבלים
סל שיקום .רבים מנכי הנפש הזכאים ל""סל שיקום
עשויים לסבול
מבעיות אחרות, נוסף על נכותם הנפשית המזכה אותם ב""סל שיקום ,
כגון צריכת סמים או
אלכוהול, הנמכה קוגניטיבית וקשיים וצרכים פיזיים או אחרים הזקוקים לפתרונות שיקום
.מותאמים90
המחקר שכותרתוrm on
o
Differential Effect of Community Rehabilitation Ref
Patients with Chronic Psychotic Disorders with and without Substance
Hospitalization of
2016
-
Use Disorder, Israel, 1991
ונערך על-
ידי ד"ר שרון פלורנטין, פרופ' יהודה נוימרק, ד"ר
סרגי רסקין, טלי בדולח-
אברם וד"ר פאולה רושקה ופורסם בשנת2020
,
91
השווה
בין מגמות
האשפוז של חולים עם
הפרעה פסיכוטית כרונית עם הפרעת שימוש בחומרים לעומת חולים עם
הפרעה פסיכוטית כרונית שאינם משתמשים
בחומרים אלה
:בשלוש תקופות זמן
2000-1991
,
2009-2001
ו-
2016-2010
. מהמחקר עלה כי מאז כנ
יסתו של חוק שיקום נכי נפש
,לתוקף יש
ירידה במספר ימי האשפוז בקרב חולים עם הפ רעה נפשית שאינם מאובחנים עם הפרעת שימוש
89
.שיקום הפה
90
,מבקר המדינה דוח66
ג לשנת2015
, מאי2016
.
91
לצורך ביצוע המחקר שולבו נתונים מהמאגר הארצי לאשפוז ושיקום פסיכיאטרי על18,684
בגירים עם סכיזופרניה
או הפרעות
סכיזואפקטיביות שאושפזו בין השנים1963
ל-
2016
.לבין נתוני מאגר הנתונים על שיקום נכי נפש בקהילה
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
33
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בחומרים ו אין עדות למגמה דומה בקרב החולים בתחלואה כפולה, ואף נצפית עלייה במספר
.האשפוזים השנתי הממוצע בקרב חולים אלה92
לפי עורכי המחקר, אחד ההסברים האפשריים לתופעה זו הוא נטיית חלק ממוסדות השיקום
בישראל להימנע מקבלת מ טופלים החולים בתחלואה כפולה, מחשש שהתמכרותם עלולה
להשפיע על יתר המשתקמים. חלק ממוסדות השיקום בדיור מתנים את הקבלה לשיקום בסיום
תקופת גמילה, הינזרות משימוש בחומרים ומעקב פסיכיאטרי, כשחזרה לשימוש עלולה להוביל
לביטול האפשרות להמשיך בשיקום. עורכי המחקר סבורים כי שימוש בגישה התומכת במזעור
( נזקי ההתמכרות המוזכרת לעיל ובמניעת הישנות המחלהrelapse prevention
) באנשים
הסובלים מהפרעה פסיכוטית כרונית ומהפרעת התמכרות עדיף על גישה הדוגלת בהינזרות
מלאה משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. עם זאת, לדבריהם, נכון למועד פרסום המחקר ,
.גישה זו טרם הוטמעה בישראל93
עם זאת, יש לציין, כי כפי ש הוזכר במחקר, העלייה בשכיחות האשפוזים ובמשך האשפוזים בקרב
אנשים עם הפרעה פסיכוטית כרונית הסובלים מהפרעה של שימוש בחומרים,
בין התקופה
שלפני כניסתו של חוק השיקום לתוקף לתקופה שאחריו, עשויה לשקף גם החמרו ת קליניות
ב מצבם של חולים אלה בתקופה שבין2001
ל-
2009
., עקב שימוש בחומרים
לדברי עורכי
המחקר, בתקופה האמורה חלה עלייה
בהיקף ה
שימוש בחומרים ממכרים באוכלוסייה בישראל
ו
בתוך כך ב
קנב
י נואידים סינטטיים, שלהם יש השפעה על התפתחות והחמרה של מצבים
פסיכוטיים .סיבה נוספת, העשויה, לדברי החוקרים, להסביר את ה עלייה
ב שכיחות האשפוזים
בקרב הסובלים מהפרעה פסיכוטית כרונית עם הפרעת שימוש בחומרים בשנים2009-2001
היא
,שינוי תפיסתי במסגרתו חלה הבנה כי חולים המגיעים לחדרי המיון של בתי החולים כשהם
מצויים במצבים
נפשיים לא יציבים זקוקים ת חילה
ל טיפול במסגרת,אשפוז פסיכיאטרי
ורק
אחריו הפנייה
לתוכניות גמילה,. לדברי החוקרים ייתכן ו
שינוי זה
יכל לתרום לנטייה רבה יותר
לאשפז חולים הסובלים מהפרעה פסיכוטית כרונית עם הפרעת שימוש בחומרים, בשנים שלאחר
כניסתו של חוק שיקום
.נכי נפש לתוקף94
92 Florentin, Sharon, Neumark, Yehuda, Raskin, Sergey, Bdolah-Abram, Tali and Rosca, Paula, Differential Effect of
Community Rehabilitation Reform on Hospitalization of Patients with Chronic Psychotic Disorders With and Without
Substance Use Disorder, Israel, 1991-2016, Administration and Policy in Mental Health and Mental Health Services
Research, 48, 354–362, 2021.
93
.שם
94
.שם
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" ש
באחריות משרד הבריאות
|
34
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
6
.
דיון
מסממ ך :זה עלו כמה סוגיות מרכזיות
אמדן האוכלוסייה הפוטנציאלית העשויה להיות זכאית ל"סל שיקום" חיוני לשם
הערכת מיצוי הזכויות בתחום זה וישנה הסכמה כי בסיס הנתונים שעליו יש
להתבסס הוא מספר מקבלי קצבת נכות עם שיעור נכות רפואית
נפשית בשיעור
של40%
ומעלה מהמוסד לביטוח .לאומי עם זאת, כפי שעולה מהמסמך, קיים פער
בין נתונים שהועברו לידינו ממשרד הבריאות לבין הנתונים שהופקו לבקשתנו על-
ידי
.המוסד לביטוח לאומי
בעוד לפי נתוני משרד הבריאות,
מספר מקבלי קצבת נכות
נפשית עם שיעור נכות רפואית נפשית של40%
ומעלה עמד בשנת2019
על
107,212
איש, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, הכוללים הן מקבלי קצבת נכות
כללית והן נכות מעבודה, מספר זה היה גבוה בכ-
14,800
איש והוא עמד על
122,018
.איש
נשאלת השאלה מהי הסיבה לפער הקיים בין נתוני שני הגורמים, בעיקר לנוכח
העובדה שנתוני משרד הבריאות מבוססים על נתוני המוסד לביטוח לאומי? לדברי
משרד הבריאות, לא ידוע לו אם הנתונים שבידיו כוללים "נכות שקיבלו מעבודה או
ממקור אחר" ונתוני המוסד לביטוח לאומי כן כוללים נתון זה, אך מדובר
בהבדל של
587
איש . כמו כן, שני בסיסי הנתונים כוללים נתונים על מקבלי קצבת נכות בענף נכות
כללית
ובענף נפגעי עבודה על רקע ליקוי נפשי לפי סעיף32
,(א) בתוספת לתקנות
שאינו נכלל בסעיף3
(ב) לחוק השיקום המגדיר את סוגי ההפרעות הנפשיות לפי סעיף
33
ו-
34
לתקנות בלבד. אם כך, ו מה מקור הפער הו אם העברת הנתונים בין שני
?הגורמים מבוצעת כיום בצורה סדירה ושוטפת
משרד ה בריאות מעריך כי לא כל
מקבלי
קצבת נכות נפשית ששיעור הנכות שלהם
הוא40%
ומעלה מעוניינים ב"סל שיקום" והוא מבסס את שיעור המעוניינים על
בסיס
ממצאי סקר שנערך בקרב
350
נשאלים ב תקופה שבין דצמבר2015
לאפריל2016
ופורסם בשנת2017
, לפיו כ-
30%
מהנשאלים ציינו שלא הרגיש
ו
שהם זקוקים לתמיכה או לסיוע נוספים בתחום בריאות הנפש בדמות
"סל
שיקום."
נשאלת השאלה
מהן הסיבות לביסוס החישוב על סמך הסקר האמור; האם
נבחנו חלופות נוספות לצורך החישוב ומה היתה המסקנה; האם ממצאי הסקר אכן
משקפים את הצרכים והאם הם רלוונטיים גם כיום, כשש שנים לא?חר עריכתו
משרד הבריאות מעריך כי כיום יש בישראל כ-
75,000
איש המעוניינים ב"סל
"שיקום
. נתון זה מבוסס, כאמור, על חישוב של כ-
70%
מכלל אוכלוסיית מקבלי קצבת
נכות נפשית ששיעור הנכות שלהם הוא40%
ומעלה. אולם, חישוב על-
פי אותה הנחה
על בסיס נתוני המוסד לביטוח לאומי מוביל ל
אמדן גבוה יותר, של כ-
85,500
.איש
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל שיקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
35
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בהנחה כי לאמדנים באשר לגודלה של האוכלוסייה הפוטנציאלית לקבלת השירות
עשויה להיות השפעה על תכנון ופיתוח השירותים בתחום, על התקציב המיועד וכן על
חישוב שיעור מיצוי הזכויות בתחום זה, מתחדדת השאלה באשר לסיבות לפערים בין
ש .ני בסיסי הנתונים ובאשר לבסיס הנתונים שעליו יש לבסס את חישוב האמדן
על פי נתוני משרד הבריאות מספר המשתקמים עלה מ-
27,497
בשנת2018
ל-
30,983
בשנת2020, עלייה של כ-
13%
.
אולם, אם בוחנים את שיעורם של
משתקמים אלה מכלל מקבלי קצבת נכות נפשית בשיעור של40%
ומעלה,
עולה כי
לפי נתוני משרד הבריאות שיעורם אינו עולה על כ-
27%
,
בעוד לפי
חי
שובנו על ס מך
נתוני המוסד לביטוח לאומי, שיעורם אינו עולה על כ-
24%
.
אם מחשבים את שיעורם
של המשתקמים על סמך גודלה הפוטנציאלי של האוכלוסייה הזכאית
והמעוניינת
ב"סל שיקום"
, אזי שיע
ו
ר המיצוי עול ה ולפי נתוני משרד הבריאות שיעורם עומד
על39%
ולפי נתוני המוסד לביטוח לאומי שיעורם הוא34%
. בהעדר נתון מוסכם
על האוכלוסייה הפוטנציאלית לא ניתן לקבוע מהו שיעור המיצוי של הזכות לסל
שיקום. עם זאת, ניתן לראות כי על-
פי כל החישובים שיעורי המיצוי אינם עולים
על39%
. לצד אי-
הבהירות באשר לשיעור המיצוי ניתן לשאול מהו שיעור המיצוי
?שיש לשאוף אליו
מנתוני משרד הבריאות על מספר הפונים לוועדת שיקום בשנים2020-2018
ועל
מספר הפונים שפנייתם אושרה, עולה כי בכל אחת משנים אלה פנו לוועדה לראשונה
כ-
3,000
איש, מתוכם אושרה פנייתם של
כ-
92%
מהפונים, ונדחתה פנייתם של כ-
8%
.
משרד הבריאות לא העביר מידע על הסיבות לדחיות אלה. עוד עלה מהנתונים
שלא כל הפונים שזכאותם אושרה אכן מימשו זכאות זו, וגם בתום שנה מאישור
הזכאות,
בין18%
ל-
21%
.ממקבלי האישור לא מימשו את זכאותם ,מנתונים אלה
כמו גם מתשובת מ
שרד הבריאות לפנייתנו, עולה כי
ישנם חסמים שונים העלולים
להקשות על פנייה לוועדת השיקום ועל מימוש הזכאות, ובהם :
היעדר מידע או
היעדר מידע מלא על השירותים שניתן לקבל; חוסר רצון לקבל שירות; העדר שירותים
מתאימים לאוכלוסיות מיוחדות, לדוגמה חסמים הקשורים לאוכלוסיית
הסובלים
מתחלואה כפולה (התמכרות והפרעה נפשית) או מחסור בשירות מתאים לסובלים
.מהפרעות אכילה
נשאלת השאלה, האם ישנם חסמים נוספים ו עד כמה הפעולות
שבהן נוקט המשרד אכן מסייעות בהקלת
ה חסמים
שזוהו ?
מנתוני משרד הבריאות לא ניתן ללמוד על מספר השירותים שקיבל כל משתקם
.אלא על מספר השירותים הכולל שניתנו בשנה מסוימת לכלל המשתקמים בין
השנים2020-2018
ניתנו בין57,786
ל-
63,964
שירותים במסגרת התחומים השונים
ב"סל שיקום"
., בהתאמה מהנתונים עולה כי בין כ-
63%
מהמשתקמים בשנת
2020
סוגיית מיצוי זכותם של נכי נפש ל"סל ש
יקום" שבאחריות משרד הבריאות
|
36
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לכ-
66%
מהמשתקמים
בשנת2018
קיבלו שירות בתחום התעסו
קה ובין כ-
62%
מהמשתקמים בשנת2018
לכ-
63%
מהמשתקמים בשנת2020
קיבלו שירות
בתחום הדיור. לעומת זאת, כ-
6%
מהמשתקמים בכל אחת משנים אלה קיבלו
.שירות בתחום ההשכלה בהיבט זה עולה השאלה האם היקף מקבלי השירות בתחומי
התעסוקה והדיור (שני התחומים הגדולים ביותר) תואם את מספר הנזקקים לשירות זה
או שמספר הנזקקים לו גבוה בהרבה. כמו כן, נשאלת השאלה האם מיעוט מקבלי
השירות בתחומים אחרים נובע מהעדר נזקקות בתחומים אלה או לחילופין מהעדר
שירותים זמינים. על מנת לענות על שאלות אלה יש צורך לבחון את השירותים שאישרה
ועדת השיקום אל מול מס ,פר השירותים שניתנו בפועל אולם בידנו מידע רק על
.השירותים שניתנו בפועל
בתחום תיאום הטיפול, ש במסגרתו אדם עם מוגבלות נפשית יכול להסתייע במתאם
טיפול שיהיה אחראי ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים על-
,ידי ועדת השיקום
נמצא כי ה
עלייה במספרם של נכי הנפש שקיבל ו שירות זה בשנים2020-2018
היתה
( הגבוהה ביותר מקרב כל תחומי השירות61.5%), מ-
2,011
בשנת2018
ל-
3,247
בשנת2020
.
,עם זאת
מהנתונים עולה כי רק כ-
10%
מהמשתקמים קיבלו שירות
זה ונשאלת השאלה מדוע,
והאם
מתן
שירות זה למספר גדול יותר של משתקמים
יכול לתרום להגברת מיצ וי
הזכויות
לשירותים המוצעים במסגרת סל
השיקום?
במסמך הוצג בקצרה מחקר שבחן את תרומת השירות בתחום התעסוקה ל הצלחת
שילוב מתמודדי הנפש בשוק העבודה החופשי
וכן מחקר שבחן את השפעת הרפורמה
בשיקום נכי נפש בקהילה על היקף האשפוזים בקרב אנשים עם הפרעה פסיכוטית
כרונית הס
ובלים מ הפרעה של שימוש בחומרים
לעומת
אנשים עם הפרעה פסיכוטית
כרונית שאינם משתמשים בחומרים אלה .עולה השאלה,
האם וכיצד נבחנת
הרלוונטיות והתרומה של תוכניות השיקום השונות המוצעות במסגרת הסל עבור
המשתקמים?