החלטות ועדה
סימוכין:2023-055420
ירושלים, ט"ז באייר תשפ"ג
07 במאי 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, י"ב באייר תשפ"ג, 3.5.2023 בנושא:
הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה – ביקורת מעקב מורחבת (דוח שנתי מאי 2022)
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
נציבות שירות המדינה – עו"ד גיא דוד-מנהל אגף בכיר משמעת – מברכים על הביקורת ומקבלים את הממצאים והמסקנות המובאים בה. מוצאים מקום לתיקון. יחס הפוך בין המשימה למשאב.
עלייה תוספתית של 126% בתיקים. במקביל לעלייה במספר התיקים, כמות התקנים ירדה.
עלייה מתמדת בתחום הטיפול בהטרדות מיניות: ב 2015 היו 120 תלונות וב 2023 300. הטיפול בעבירות מין מורכב ארוך ומסובך.
לכל תובע בנש"מ ממתינים כ 75 תיקים לטיפול. על מנת להתגבר על הפער יש צורך בשנתיים . במצב הקיים כיום , אין יכולת לתת מענה לצרכי המשרדים ולנפגעי העבירות.
בית הדין למשמעת הנו הערכאה השיפוטית. בבית הדין ישנן 10 משרות מתוכן 2 שופטים, משפטן ומתמחה. למעשה ישנן 3 משרות שיפוטיות בלבד.
אב בית הדין, משרה אחת, ישב ב 88% מהתיקים.
כיום הנש"מ נמצא בתהליך של יעוץ ארגוני באמצעות חברת ליטם. החברה הפיקה דוח אשר קבע דרכי פעולה לגבי שינוי היקפי ונוהלי עבודה ושינוי ארגוני ומבני הכולל גם שינויים בתקינה.
הדוח יבוצע בפעימות ומחכה לתקצוב ואישור האוצר.
כיום הנציבות עובדת במבנה שטוח והמטרה היא להגיע למבנה מודרני כמו בפרקליטות מחוז אשר כולל צוותים ורפרנטים אשר יתנו שליטה טובה יותר.
נושא המחשוב – מ 2015 הנושא נמצא בטיפול. זהו נושא מרכזי אשר בלעדיו אין שליטה. בינואר אמורה להיכנס מערכת מחשוב חדשה אשר תתן מענה לביצוע חתכים, הצלבת נתונים ומשך טיפול.
במצב הקיים כיום של הפער בין המשאב למשימה קשה לייצר תקן. כרגע מקסימום שנתיים. טיוטה של תקן חדשה המחכה להשלמת הפעימה הראשונה בהחייבות לאוצר אמור לרדת ל 18 חודש ובפעימה השנייה ל 12 חודש.
בימים אלו עובדים על חוק המשמעת . ישנה טיוטה אשר נמצאת בדין ודברים בין נש"מ ומשרד המשפטים ועד סוף השנה יהיה תזכיר חוק. התזכיר מדבר על הוספת סמכות ענישתית למשרדים.
שינוי סעיף 31 המקנה את סמכות הטיפול המשמעתי בנוסף להערה ונזיפה (שהם לא תמיד רלוונטיים) . ישנה חשיבות לאמצעי משמעת נוספים בהיבט הפנים משרדי.
כיום יש כ 120 עובדים מושעים. נש"מ נזהרים מאוד בהשעיית עובדים .
נדרש שינוי בנושא ההרכבים בבית הדין למשמעת. כרגע הוא עומד על 3. מבקשים להוריד ל- 1 .
ישנם 2 תקנים של שופטים : אב בית הדין וממ"מ. תפקיד המ"מ לא מאויש 4 שנים. כרגע גם אב בית הדין לא מאויש.
פורסם מכרז וועדת הבוחנים בחרה מועמדת לתפקיד המ"מ. שר המשפטים בהתייעצות עם ראש הממשלה ושר האוצר אמורים לחתום ומנובמבר מחכים לחתימתם.
הוועדה תוציא מכתב לשר המשפטים בבקשה לזרז את החתימה על מינויו של אב בית הדין
אב בית הדין פורש. לתפקיד שלו לא פורסם עדיין מכרז .
לא נקבעו מועדים לדיונים בתיקים חדשים וע"כ עובדים מושעים נמצאים בחוסר טיפול.
נושא התאגידים הציבוריים – לא מוסדר בתקש"יר. הועדה מסכימה כי צריך להיות להם הליך משמעת פנימית אולם הכנסת החלה את חוק המשמעת גם על גופים ציבוריים נוספים .
עו"ד אמיר איטח, מנהל אגף בכיר חקירות (משמעת) – מציין את שיתוף הפעולה בין אגף החקירות לאגף המשמעת בנש"צ. מסכים כי צריך להוסיף סנקציות בסעיף 31 . מחשוב – מסכים עם הנאמר על ידי קודמו ועם הביקורת כי בלי מחשוב מתקדם לא ניתן לעבוד , בשל החוסר בנתונים. מאמין כי ביוני המערכת החדשה תעלה לאוויר.
משרד המשפטים - עו"ד שירה סיידלר עמנואל-עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי – לעניין חוק המשמעת, הנושא נמצא בתוכנית העבודה של משרד המשפטים . נמצא כרגע בשלב תיקונים מקיפים אשר אמורים לענות על חלק מהליקויים המצוינים בדיון.
בנושא התאגידים הסטטוטוריים – נעשה מיפוי התאגידים במסגרת תיקון מסגרת. נכון לעכשיו אין קידום של חוק התאגידים הסטטוטוריים.
בנק ישראל - יוסי פרוור – מתייחס לביקורת המוצגת בדוח המבקר. מקרי המשמעת מטופלים מהיר וזריז. קיים שיתוף פעולה עם ועד העובדים. ישנם עובדים שפוטרו בעקבות הליך משמעתי פנימי אשר התקיים בבנק. יש לבנק ישראל כלים וגמישות להתמודד. כמו כן, קיימת לבנק מערכת כללים והסכמים כתובה.
כנסת - מירה פיירשטיין-ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני – חוק המשמעת חל על עובדי הכנסת אשר עובדת בשת"פ עם הנש"מ. מודה על הסיוע והליווי של הנש"מ במקרים הנדרשים . לכנסת אין הרבה תיקים פתוחים כרגע ולאחרונה הוכשרה חוקרת משמעת בכנסת, אשר תהיה מופקדת לנושא בנוסף לתפקידה .
מבקשת לציין כי ישנם מקרים משמעתיים אשר מתבצעים בכנסת והטיפול בהם מסתיים בתוך הארגון. פתרון זה נותן מענה במקרים בהם הענישה תהיה אתרעה או נזיפה. זהו אינו פתרון מקסימלי במקרים סדרתיים מכיוון שאינו מספק אמצעי אתרע מספק. צריך להרחיב את סל הענישה.
עו"ד שני רביב – היועמש"ית למינהל– מסכימה עם הדוברים ומחזקת את גב' פיירשטיין. קיימות עבירות שבהן סמנכ"ל במשרד ממשלתי או בגוף ציבורי יכול להחליט בעניינן אולם הענישה יכולה להסתכם בנזיפה או נזיפה חמורה. במקרים של הטרדות מיניות למשל, גם אחרי שנפגעות עבירה התלוננו, בשל הימשכות התהליך לפרקי זמן ארוכים באופן בלתי סביר, המתלוננות מושכות על תלונתן והנזק אף חמור יותר. צריך לתקן את חוק המשמעת. תומכת בהרחבת סל האמצעים ובהלימה בין ההכשרה לרמת החקירה.
תאגיד השידור הישראלי - עו"ד גיתית רוזן אליצור- סמנכ"לית משאבי אנוש– מציינת את שיתוף הפעולה עם אגף המשמעת בנש"מ אשר השתפר . כמו כן, התאגיד ישמח לקבל יותר סמכויות ענישה. הליקויים אשר צוינו בדוח הביקורת טופלו.
מד"א - סג"מ יצחק לייבוביץ-מנהל מחלקה – עצמאות מוחלטת בטיפול בהליכי הבדיקה . עשרות מבררי תלונה. כל תלונה מטופלת בזמן אמת. כל הליך משמעת מובא לידית מנהל משאבי אנוש ומלווה על ידי ייעוץ משפטי.
המרכז הרפורמי לדת ומדינה - עו"ד אורי נרוב , מנהל המחלקה המשפטית– מבקש להעלות את נושא המאבק בגזענות ומלין על טיפול הנציבות בנושא רבנים המתבטאים בגזענות.
עו"ד גיא דוד – בהתייחס להערתו של נרוב מציין כי מודע לבעיה , אולם לנציבות ישנו קושי לטפל ברבנים אינם עובדי מדינה אלא עובדי מועצות רבניות מקומיות. על רב עיר קיים הליך משמעתי אחר אשר נמצא בסמכות שר המשפטים.
חה"כ טלי גוטליב – מבקשת לקדם את עניין מיפוי סוגי העבירות.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שנה על מנת לתת לגופים זמן לסיים את הליכי החקיקה.
הוועדה מבקשת מנציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים לקדם את שינוי החקיקה לגבי תאגידים סטטוטוריים בחוק העונשין על מנת שסמכות הענישה תוצא מהנציבות ותועבר להליך פנים תאגידי.
הועדה מבקשת לבחון מתן סל סמכויות גדול יותר בטיפול בעבירות למשרדים ולתאגידים.
הוועדה תקיים סיור בנציבות שירות המדינה לעקוב אחר ההתקדמות.
הוועדה תוציא מכתב לשר המשפטים בעניין מינויו של אב בית הדין.
הוועדה ממליצה לנציבות שירות המדינה לבזר סמכויות למסגרות.
הוועדה סבורה שיכולת שפיטה תמנע מהגעת תיקים לנציבות שירות המדינה.
הוועדה ממליצה: שיהיה סל כלים לענישה מוחמרתמ במשרדי הממשלה, ודיין יחיד ולא הרכב.