מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm סעי פים 15 ( 2 )ו- 20 (א )ל הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית : ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי :כתיבה גדעון זעירא :| אישור שלי לוי , ראש צוות :תאריך י"ח ב אייר "תשפ ג , 9 במאי 2023 סקירה סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 4 1. המצב הקיים ................................ ................................ ................................ .................... 10 1.1 אי-יישום מנגנוני התשלום הדיפרנציאליים ................................ ................................ ........ 10 1.2 גביית תוספת אחידה בשיעור0.1% מהמעסיקים ................................ .............................. 12 2. השינו י המוצע: סעיפים15 ( 2) ו- 20(א) להצעת חוק ההסדרים ................................ .................. 17 2.1 דברי ההסבר להצעת החוק ................................ ................................ ............................. 18 2.2 משמעויות השינוי המוצע ................................ ................................ ................................ . 23 סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה עוסק בסעיפים15 (2) ו- 20(א) ל הצעת חוק התוכנית הכלכלית( תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023 ו- 2024 ), התשפ"ג– 2023 (להלן: הצעת החוק), שעניינם תיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה– 1995, ולפיו תוארך תוספת תשלום שמעסיק חייב לשלם בעד עובדו, נוסף על דמי ה .ביטוח הלאומי במסמך זה נעסוק תחילה במצב הקיים ובמשמעויותיו ולאחר מכן נבחן את השינוי המוצע. בשנת2018 , במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת התקציב2019 ,תוקן חוק הביטוח הלאומי, בהוראת שעה לחמש שנים , ונקבע בסעיף149א כי נוסף על דמי הביטוח הקיימים, תהיה גבייה נוספת ממעס )יקים (למעט מוחרגים בהתבסס על מנגנונים שהיו אמורים להיקבע בתקנות. בתיקון נקבע כי מעסיקים יהיו מחוי בים לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח דיפרנציאליים בשיעור שבין0.1% מהכנסת ו החודשית של העובד ועד0.35% מהכנסתו )(המשמשת יסוד לחישוב דמי ביטוח לאומי , לפי רמת ה סיכון להתרחשות תאונת עבודה אצל המעסיק. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת ההסדר הייתה צמצום הפגיעות בעבודה במשק. תיקון זה נקבע בהוראת שעה עד לסוף שנת2023 , והו א חל על מעסיקי שכירים , למעט שתי קבוצות מוחרגות (ה הסדר לא חל על מעסיקי עובדים שחל עליהם פרק י"ג1, העו סק בתגמולים לנפגעי כוחות הביטחון כמוגדר בפרק, וכן הוא אינו חל על עובד המועסק בידי יחיד שלא לצורך עסקו או משלח ידו), ו הוא אינו.חל על עצמאים אמות המידה לחישוב התשלום לפי רמת הסיכון אמורות היו להיקבע בתקנות באיש ור ועדת העבודה והרווחה של ,הכנסת וכך גם אמצעים ופעולות להבטחת בטיחות העובדים וקידום בריאות שאם המעסיק ינקוט בהם יופחת התשלום הנגבה ממנו לפי רמת הסיכון . בחוק ההסדרים (חוק ההתייעלות הכלכלית) לשנת2019 נקבע כי תקנות ראשונות לקביעת אמות המידה בתקנות יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת עד1 במאי2019 ועד לכניסתן לתוקף של התקנות הראשונות, גובה התשלום יהיה אחיד לכל המעסיקים בגובה של% 0.1 מהכנסתו של העובד . עם זאת, מאז לא הובאו תקנות לאישור הוועדה, כלומר ההסדר לקביעת מנגנון דיפרנציאלי לתוספת לא יושם ( ראו הרחבה על הקשיים בסעיף1.1), ולכן מאז התיקון לחוק קב ועה תוספת אחידה של0.1% מהמעסיקים שחלה ,עליהם הוראת השעה שתוקפה כאמור עד סוף שנת 2023 . הצעת החוק הנוכחית מבקשת לקבוע כי החל משנת2024 , הגבייה הנוספת של% 0.1 ממעסיקים (למעט המוחרגים )בחוק תהיה בהוראה קבועה, ושיע ורי התשלום יעלו בהדרגה (ל- % 0.15 החל משנת2028 ול- % 0.2 החל משנת 2032 ) . כמו כן, לפי דברי ההסבר, מוצע להפחית החל משנת2024 את שיעור הקצבות האוצר לפי סעיף32 (א) לחוק .הביטוח הלאומי בגין גביית דמי ביטוח לאומי בכללותם, בהתאם לתיקונים המוצעים בחוק ההסדרים ,נוסף על כך בהצעת החוק מוצע לא להאריך את ההסדר הדיפר נציאלי החל משנת2024 )(בדברי ההסבר הדבר מוצג בתור ביטול , עם פקיעתה של הוראת השעה .נציין כי ב החלטת הממשלה מפברואר2023 " שכותרתה הארכת גביית דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ובחינת שינויים מערכתיים לצמצום תאונות העבודה במשק" , שקבעה את התיקון לחוק כמוצע בחוק ההסדרים, נקבע נוסף על כך, מתווה לצעדים משלימים להגברת בטיחות העובדים, ובכלל זה הגשת דוח של צוות בין- משרדי עד פברואר2024 ., אך צעדים אלו אינם חלק מהצעת החוק סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לאחר הצגת מבוא על ענף נפגעי עבודה ועל חובת תשלום דמי הביטוח, בפרק1 נעסוק ב מצב הקיים ,ובכלל זה אי ב-י ישום המנגנונים הדיפרנציאליים שבהוראת השעה. ב תשובת המוסד לביטוח לאומי על פנייתנו נכתב כי הוכן מודל שניסה לדרג את רמת הסיכון להיפגעות אצל המעסיק בהתבסס על פרמטרים רבים, אך במוסד סבורים כי יש קשיים מהותיים ותפעוליים רבים בהפעלתו ., שפורטו במסמך עוד נכתב בתשובת המוסד לביטוח לאומי שמלכתחילה המוסד התנגד לקביעת פרמיה דיפרנציאלית בענף נפגעי עבודה משום שלדבריו חשוב לשמור על העקרונות שבבסיס הפרמיה האחידה. כמו כן, לפי תשובת המוסד, הוא תומך בביטול המנגנונים הדיפרנציאליים שבסעיף149 א בהוראת השעה משום שבמוסד סבורים שהוא.אינו ישים ולא יעיל ,כאמור החלק היחיד שיושם בהסדר הקיים בהוראת השעה הוא החלת חובת תשלום, נוסף על דמי הביטוח לפי החוק, של0.1% ממעסיקים במשק בגין הכנסת השכירים שחלה עליהם הוראת השעה. משמעות תשלום נוסף זה שחל על מעסיקי שכירים שחלה עליהם הוראת השעה , היא תוספת תשלום של 1 ש"ח לכל1,000 ש"ח של הכנסה החייבת בתשלום ביטוח , והתשלום נחשב, לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי, כתוספת לגביית דמי ביטוח . לא קיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי נתונים על ההכנסות מתוספת ה- 0.1% , ומאגף תקציבים נמסר כי אומדן תוספת הגבייה לשנת2023 הוא כ- 600 מיל,יון ש"ח .אך לא ידוע לנו על מה מבוסס אומדן זה בהיעדר תקנות לא מומשה האפשרות ליצירת מנגנוני תשלום דיפרנציאלי והפחתה של שיעורי הביטו ח, ו בכך כלי אפשרי של המדינה לשיפור הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית שעמד בבסיס הורא ת השעה בין השנים2019 – 2023 לא בא לידי ביטו י . מתשובות כמה גופים שהשיבו על פנייתנו עולה שהם סבורים שאם המנגנונים לקביעת דמי ביטוח דיפרנציאליים לפי רמת הסיכון היו מיושמים, הדבר היה יכול לתרום לשיפור מצב הבטיחות והבריאות התעסוקתית . באשר לשינוי המוצע (ראו הרחבה בפרק2), לפיו עם פקיעתה של הוראת השעה בס וף שנת2023 , החל משנת2024 ,המעסיקים שהוראת השעה חלה עליהם ימשיכו להיות מחויבים נוסף על דמי הביטוח, לפי החוק, בתשלום של 0.1% מהכנסתו החודשית של העובד, .ושיעורי התשלום יעלו בהדרגה בסעיף2.1 אנו מציגים נימוקים המוצגים בדברי ההסבר לשינוי המוצע, ובו אנו מעלים שאלות בנוגע לנימוקים אלו, ובמרכזם אומדן של גידול של כ- 360 מיליון ש"ח בהוצאות כלל הענף בשנת2023 " . לאור הצורך שהוצג בדברי ההסבר בדבר הפנמת העלויות המשקיות הנגרמות בשל תשלומי גמלאות" והשיקוף הנכון של הגידול שבהן, עולות השאלות מהן העלויות שהאומדן וגביית תוספת התשלום אמורים לשקף את הגידול בהן, לאור הצעת החוק, והאם האומדן משקף נכונה את ?הגידול ,בסעיף זה מוצגים כמה היבטים שאולי יש לתת עליהם את הדעת ובהם: האם שיקוף הגידול צריך לעסוק ב קבוצת מעסיקי השכירים שחלה עליה הוראת השעה; האם הוא מבוסס על הבחנה בין תשלומים בגי ן פגיעות חדשות לבין תשלומים בגין החמרה של זכאים שכבר הוכרו, ו כן האם הוא צריך לכלול עמידה על מורכבות הסיבות לעלייה בהוצאות הענף? יתר על כן, מדברי ההסבר נעדרת התייחסות להכנסות המיוחסות לענף נפגעי עבודה. נציין כי לפי אומדן של אגף התקציבים במשרד האוצר תוספת הג בייה של ה- % 0.1 היא כ- 600 מיליון ש"ח לשנת2023 , כלומר גדולה בכ- 240 מיליון ש"ח מהאומדן לגידול בהוצאות באותה השנה (כ- 360 )מיליון ש"ח. בסעיף זה נציג גם נתונים מסכמים על מאזן הענף לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לפי כלל התשלומים, כלל התקבולים והתקבולים מגביית דמי ביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה. מנתונים אלו עולה כי בין שנת2012 לשנת2015 ההוצאות היו גבוהות יותר מההכנסות מגביית דמי ה ביטוח, אך הפער הלך והצטמצם (מ- 1.6 מיליארד ש"ח לכ- 430 )מיליון ש"ח, ובשנים2016 – סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2019 ו- 2021 ההכנסות מדמי ביטוח היו גבוהות מההוצאות (בכ- 200 – 530 מיליון ש"ח); בשנת2020 ההכנסות מדמי ביטוח היו קטנות יותר בכ- 170 מיליון ש"ח. לא ידוע לנו מה מידת ההשפעה של תוספת הגבייה של ה- 0.1% על נתונים אלו בשנים2019 – 2021 . כמו ,כן אנו עוסקים בכמה שאלות הנוגעות לקשר שבין השינוי המוצע לבין מצב הבטיחות בעבודה והברי אות התעסוקתית בישראל , וכל הגופים שענו לפנייתנו והתייחסו לנושא לא סבורים שההצעה תשפר את המצב או לא רואים קשר בין הדברים. אף בדברי ההסבר להצעת החוק ל א נטען שיישום ההצעה יביא לשיפור. בהיעדר המנגנון הדיפרנציאלי, ו מכיוון שהצעת החוק מתמקדת בתשלום נוסף, על דמי הב ,יטוח עולה השאלה מדוע ההצעה מתמקדת דווקא בענף נפגעי עבודה ? ,למשל נכון לסוף2021 , לענף נפגעי עבודה מיוחסת יתרת נכסים (עודף) של כ- 13.69 מיליארד ש"ח (לא כולל התחי)יבויות עתידיות והכנסות עתידיות. מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בין היתר כי החלוקה לענפי ביטוח בביטוח ה לאומי אינה בעלת משמעו ת ברמת התפעול אלא ברמה הרישומית , ובהינתן הכיסוי ,הביטוחי המשמעותי בפגיעות בעבודה, המוסד רואה לנכון לשמר את תוספת הגבייה ברמתה הנוכחית, ובאופן אחיד במסגרת חיזוק ההכנסות העצמאיות של המוסד וצמ צום הפער בין ההכנסות להוצאות בע ת יד הקרוב והרחו ,ק. כלומר בהינתן שהתוספת תגדיל את ההכנסות מדמי הביטוח, ושיעור ההקצבות מהא וצר יופחת, ככל שמדובר בסכום זהה , ,)סך ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי לא ישתנה, אבל החלק היחסי של ההכנסות העצמאיות (גבייה מדמי ביטוח .יגדל ככלל שיעורי דמי הביטוח שמחויבים לשלם המעסיק ים וחייבים נוספים, נקבעים בלוח י' בחוק הביטוח הלאומי, ובו .נחלקים שיעורים יחסיים לענפי ביטוח שונים, ובהם ענף נפגעי עבודה בדומה להסדרת תוספת הגבייה בהוראת השעה, הצעת החוק לא מתקנת את שיעורי דמי הביטוח המיוחסים לענף בלוח י', אלא מוצע לקבוע את התשלום הנוסף בסעיף נפרד בחוק הביטוח הלאומי, ונשאלת השאלה האם יש השלכות לכך שהתוספת של ה- % 0.1 לא נכללת 'בלוח י? כמו כן , עולה השאלה האם הגבייה הנוספת תיועד לצורך שיפור הבטיחות בעבודה ? מאגף התקציבים נמסר כי תוספת הגבייה או החיסכון היחסי בהקצבת האוצר)(כאמור, שיעור ההקצבה יופחת אינם צבועים לייעוד מסוים. אף כי בהצעת החוק הסעיף המוצע בחוק הביטוח הלאומי קרוי "חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה", פרטי ההצעה לא קושרים בין התשלום לפגיעה בעבודה בפועל . מכאן שאלה נוספת שעולה היא כיצד צעד זה מקדם את שיפור מצב הבטיחות בעבודה והבריאות התעסו?קתית המוסד לביטוח לאומי ואגף התקציבים הדגישו את החלטת הממשלה מפברואר2023 ,ו לפי תשובת אגף התקציבים, מטרת החקיקה בהוראת השעה הייתה צמצום הפגיעה בעבודה באמצעות מנגנון דיפרנציאלי , אך היישום שלו לא צלח ו לכן כעת יש פיצול של המטרה המקורית : חלק אחד הוא הצורך בהפ נמת העלויות בהוצאות גמלאות הנכות כמוצע ב ,הצעת החוק והחלק השני שאינו נכלל בהצעת החוק הוא נקיטת צעדים ממשלתיים לשיפור מצב הבטיחות בהתאם להחלטת הממשלה, כלומר שלא במסגרת חוק ההסדרים. ,שאלה נוספת שעולה על רקע זה האם קביעת התוספת לגבייה צריכה להיות במנותק מהצעדי?ם שייקבעו סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מבוא חוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה– 1995 ,)(להלן: חוק הביטוח הלאומי מסדיר, בין השאר, את ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי , ש נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה)(כולל בתאונות דרכים בדרך לעבודה וממנה. בהתאם לקריטריונים ובכפוף להכרה בפגיעה בעבודה, ביטוח זה מפצה א ת הנפגעים על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר ,הפגיעה או על הנזק הגופני או הנפשי מהפגיעה ו הוא כולל שיקום ש נועד לסייע לנפגעים לחזור .לעבודה1 בענף נפגעי עבודה משולמים לזכאים כמה סוגים של תשלומי ם: דמי פגיעה ה משולמים עד91 ( יום בשנת2022 שולמו ל- 63,874 )מקבלי דמי פגיעה ,קצבת נכות יציבה (בממוצע חודשי ב- 2022 הקצבה שולמה ל- 58,752 )נפגעים, קצבת נכות זמנית (בממוצע חודשי הקצבה שולמה ל- 8,741 )נפגעים וקצבת תלויים (בממוצע חודשי ה קצבה שולמה ל- 4,855 )נפגעים ; בכל אחת מהקטגוריות שכירים היו כ- % 86 – % 90 .מהנפגעים2 לפי ירחון המוסד לביטוח לאומי , בשנת2022 כלל הוצאות ענף נפגעי עבודה היו כ- 7.2 מיליארד ש"ח . בתרשים להלן מוצגת חלוקה של ההוצאות לפי סוגי התשלום במיליוני ש"ח. 1 פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כולל נפגעים בדרך אל העבודה וממנה, בנסיבות המפורטות בחוק הב יטוח הלאומי או מחלת מקצוע שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו בהתאם לתקנות בנושא. במסגרת ביטוח נפגעי עבודה המוסד לביטוח לאומי משלם לזכאים בהתאם לקריטריונים כמה סוגי תשלום. ראו המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה :, לא צוין תאריך, כניסה3 באפריל2023 ', עמ1 – 3. 2 ,חישובים לפי המוסד לביטוח לאומי ,ירחון סטטיסטי לוח10.2: מקבלי גמלאות נפגעי עבודה, לפי סוג גמלה, :אחזור1 במאי2023 ; ,להרחבה על סוגי התשלום ראו ירחון סטטיסטי דברי הסבר– נפגעי עבודה :, כניסה1 במאי2023. נציין כי ב דברי ההסבר להצעת החוק שהמסמך עוסק בה (ראו הפניה בהערה23) נכתב כי כ- 74,000 .עובדים נפגעים בממוצע בשנה בתאונות עבודה ומוכרים כנפגעי עבודה הנתון הזה גדול מנתוני מקבלי דמי הפגיעה, וייתכן שמדובר בממוצע התביעות לשנה שאושרו לדמי פגיעה (כנראה בכל השנים שבקובץ הנת ונים, משנת1955 , חלק מהשנים אינן ברצף). להבנתנו, מדובר בין היתר בתביעות שהוגשו לאחר הזכאות לדמי פגיעה, לצורך הכרה בגמלאות. ראו לוח1.7.3: תביעות ואישורים לקבלת גמלה, לפי ענף :, אחזור3 במאי023 2. סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד ל ביטוח לאומי | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים: הוצאות ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי בשנת2022 בחלוקה לסוגי התשלום (ב)מיליוני ש"ח3 מהתרשים עולה כי כ- % 79 מהוצאות ענף נפגעי עבודה היו ל גמלאות נכות ,כ- % 9 ל דמי פגיעה, 4 כ- % 6 לגמלת תלויים , וכ- % 6 התחלקו בין הוצאות ריפוי, שיקום, מניעת תאונות ותשלומי מינהל לגורמי חוץ. נציין כי כ- % 83.5 מכלל הוצאות אלו בשנת2022 שולמו בגין שכירים (כ- 6.02 מיליארד ש"ח), כ- 11% בגין עצמאים (כ- 809 )מיליון ש"ח, ו באשר ל כ- 5.5% מהתשלומים אין הבחנה בין שכירים לעצמאיים (כ- 390 מיליון ש"ח: הוצאות ריפוי ושיקום, מניעת תאונות ותשלומי .)מינהל למוסד לביטוח לאומי כמה סוגים של מקורות מימון, 5 והם מחולקים בין ענפי הביטוח השונים שבאחריות המוסד . להלן מקורות המימון המיוחסים ל ענף נפגעי עבודה , ו נתונים מתוך מאזן ב דוח הכספי לשנת 2021 (ה דוח )האחרון שהתפרסם , שנמסרו לנו מה מוסד לביטוח לאומי: 6 3 ,חישוב לפי המוסד לביטוח לאומי ירחון סטטיסטי, לוח10.1.1: תשלומי גמלאות נפגעי עבודה, לפי סוג מבוטח וסוג גמלה, מחירים שוטפים , :אחזור7 במאי2023; להרח בה על סוגי התשלום ראו דברי הסבר– נפגעי עבודה . נציין כי נתוני התשלומים בירחון שונים מנתוני התשלומים במאזן שיוצגו בפרק2 בנוגע .)לשנים קודמות (ראו הרחבה בפרק זה וראו גם הסבר על נתונים על תקבולים להלן 4 נציין כי להבנתנו חלק מתשלומי דמי הפגיעה בנתונים מוחזרי ם למוסד לביטוח לאומי מהמעסיקים בגין12 הימים הראשונים בהתאם לקיומו או אי- קיומו של הסדר עם המוסד לביטוח לאומי. ראו דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי ע בודה :, לא צוין תאריך, כניסה 3 באפריל2023 ', עמ1 – 3 . כמו כן, להבנתנו, נתונים אלו כוללים נפגעי עבודה ממערכת הביטחון, שבגינם המוסד לביטוח לאומי אמור להיות משופה. לפי תשובת המוסד על פנייתנו, בשנת2022 שולמו בהתאם למגבלה של שימוש בסעיף תקציבי בסך הכול כ- 61.6 מ יליון .)ש"ח עבור נפגעי מערכת הביטחון בשלושה סוגי תשלום (גמלת נכות, דמי פגיעה ושיקום 5 נוסף על התקציב הביטוחי, יש תקציב של המוסד לביטוח לאומי הממומן מתקציב המדינה מתוקף סעיף9 לחוק הביטוח הלאומי והסכמים נוספים. כמו כן, הביטוח הלאומי אחראי לגביית דמי ביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ושני תחומים אלה אינם משפיעים על 'העודף או הגרעון בתקציב הביטוח הלאומי. שם, עמ3 ,. להרחבה על נושא האיתנות הכספית ראו נעם בוטוש המוסד לביטוח לאומי– תיאור וניתוח מעמדו ואיתנותו הפיננסית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת29 באפריל2021 . 6 אם לא צוין אחרת במסמך, כל אזכור לתשובת המוסד לביטוח לאומי במסמך מתייחסת למוסד לביטוח לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מכתב, נשלח בדוא"ל ב-1 במאי2023 .על ידי אלעד זכות, יועץ בכיר למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. הכנסות מ גביית דמי ביטוח למימון גמלאות שונות המשולמות לפי חוק הביטוח הלאומי – דמי הביטוח הל אומי :(להלן דמי ביטוח ) נגבים בשיעורים שונים החלים על ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בגין עובדים שכירים ,)(חלק המעסיק וחלק העובד עצמאי ם ואנשים שאינם עובדים. בחוק הביטוח הלאומי נקבעו שתי מדרגות ל גביית דמי הביטוח (בגין חלק ההכנסה של העובד שאינו עולה על60% מהשכר המ ,מוצע לפי החוק ובגין.)יתרת ההכנסה עד השכר המרבי שנקבע לגבייה7 לפי סעיף28 ,לחוק לאחר הגבייה הכנסות אלו ייזקפו בין ה ענפים ה שונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח המפורטים בלוח י' בחוק ,ו לכל ענף ביטוח ינוהל חשבון נפרד. 8 ,כלומר המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח כול לים, ולכל ענף ביטוח מיוחס חלק יחסי , ובכלל זה ל ענף נפגעי עבודה. 9 נציין כי בלוח י' נקבע גם מרכיב של תשלום מאוצר המדינה לפי סעיף32(ג1) לחוק , הניתן בגין הפחתה בעבר של שיעורי דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים והעצמאים; מרכיב זה מכו נה שיפוי והוא נכלל בהכנסות מדמי הבי טוח הלאומי במאזן. 10 במאזן המוסד לביטוח לאומי לשנת2021 (שנת הפרסום )האחרונה, 11 התקבולים מד מ י ביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה (כולל השיפוי )מאוצר המדינה היו כ- 5 7.0 מיליארד ש"ח – שהם כ- % 75 מכלל התקבולים שיוחסו לענף במאזן בשנה זו; 2. הקצבות מ אוצר המדינה לפי סעיף32 )(א לחוק הביטוח הלאומי (סעיף "השתתפות "תקציב המדינה)במאזן , שהם שיעור הקצבה אח יד המחושב בתור אחוז מסוים ביחס ל דמי הביטוח שגבה המוסד לביטוח לאומי (בכל ענפי הביטוח לפי לוח י', כולל שיפוי האוצר לפי סעיף32(ג1 .)) 12 שיעור ההקצבה,משתנה תכופות בחקיקה למשל בשנת 7 המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית גבייה– פעילות ומגמות :, לא צוין תאריך: כניסה23 באפריל2023 ', עמ4 . 8 לפי סעיף28 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 , כל סכום בדמי הביטוח ייזקף לזכות הענף לפי השיעור בלוח י ,' ,והמוסד לביטוח לאומי בהסכמת ועדת הכספים של המועצה יהיה רשאי להעביר סעיפי זכות או חובה בין חשבונות הענפים וההוצאות הכלליות והמשותפות לענפים השונים יחולקו בין החשבונות לפי כללים בהמלצת המועצה לאחר קבלת חוות דעת של אקטואר המוסד ובאישור השר הממונה. נציין כי יש קבוצות עובדים שלהן שיעורי ביטוח מיוחדים, ובכלל זה קבוצות שכירים המבוטחות רק בענפים מסוימים (כולל ענף נפגעי עבודה), כגון, מי שגילם פחות מ- 18 או עובדים זרים ועובדים פלסטינים. המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי, גביית ,דמי ביטוח דברי הסבר :, כניסה3 במאי2023 .לא ידוע לנו כיצד מחושבים שיעורי הביטוח של כל הקבוצות המוחרגות. 9 כפי שיפורט להלן, בהוראת שעה לשנים2019 – 2023 נוסף על השיעורים המצוינים בלוח י', נגבה שיעור של% 0.1 .בגין ענף נפגעי עבודה 10 לפי פרסום של המוסד לביטוח לאומי, השיפוי החל בשנת1986 . המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית גבייה– פעילות ומגמות :, לא צוין תאריך: כניסה23 באפריל2023 ', עמ1 ; סעיף32 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . בדמי הביטוח .הלאומי לא נכללים דמי ביטוח בריאות ,המוסד לביטוח לאומי דוח כספי ל- 31 בדצמבר2021 , חלק ב, ביקורת על הדוח: מאי2022 , 'עמ 48 . 11 נתוני המאזן לתשלומים ותקבולים שונים מהתשלומים המוצגים בירחון (והוצגו לעיל בנוגע לשנת2022 ), כמו גם מהתקבולים. לפי דברי ההסבר לירחון, בירחון הנתונים הכספיים מתייחסים לגביית דמי ביטוח ותשלומי גמל אות בחודש נתון ולא בעד אותו חודש, כלומר עולה כי מדובר בגבייה במהלך השנה ולא בהכרח בגין שנה מסוימת, וצוין כי הנתונים הכספיים אינם מסתכמים בדיוק בסכום השנתי בפרסומי ,מאזן ודין חשבון כספי השנתיים עקב התאמות של סוף שנה. המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי הסברים כלליים :, כניסה3 במאי 2023 . 12 ,המוסד לביטוח לאומי דוח כספי ל- 31 בדצמבר2021 , חלק ב, ביקורת על הדוח: מאי2022 , 'עמ48 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 023 2 הוא וע מד על % 58.67 , 13 כלומר בגין כל100 ש"ח דמי ביטוח לאומי ש יגבה המוסד לביטוח לאומי, אמורים להיות מוקצי ם למוסד מאוצר המדינה 58.67 ש"ח. לפי מאזן המוסד לשנת2021 ,הקצבות האוצר שיוחסו לענף נפגעי עבודה היו כ- 1.429 מיליארד ש"ח)"(סעיף "השתתפות תקציב המדינה14 – שהם כ- % 15 מההכנסות שיוחסו לענף; 3. הכנסות מריבית מהשקעות– כ- 303 מיליון ש"ח יוחסו לענף נפגעי עבודה במאזן 2021 (כ- % 3 )מההכנסות הענף; 4. הכנסות נוספות , ,למשל הכנסות מפיצוי של צד שלישי – כ- 637 מיליון ש"ח יוחסו לענף נפגעי עבודה במאזן2021 (כ- % 7 .)מהכנסות הענף15 בש נת2018 , במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת התקציב2019 , תוקן חוק הביטוח הלאומי, בהוראת שעה לחמש שנים ,ו נקבע ב סעיף149 א כי נוסף על דמי הביטוח הקיימים תהיה גבייה נוספת ממעסיקים בהתבסס על מנגנונים שהיו אמורים להיקבע בתקנות. 16 בתיקון נקבע כי מ עסיקים יהיו מחוי בים לשלם למ וסד לביטוח לאומי דמי ביטוח דיפרנציאליים בשיעור שבין0.1% מהכנסת ו החודשית של העובד ועד0.35% מהכנסתו כאמור (המשמשת )יסוד לחישוב דמי ביטוח לאומי , לפי רמת הסיכון להתרחשות תאונת ע בודה אצל המעסיק. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת ההסדר הי ית ה צמצום הפגיעות בעבודה במשק , ונכתב בין היתר שתשלום דמי ביטוח בשיעור אחיד מביא להחצנה של עלויות הפגיעה בעבודה .אצל מעסיק מסוים על שאר המעסיקים ואינו מתמרץ מעסיקים להשקיע יותר בבטיחות17 תיקון זה נקבע ב הוראת שעה עד לסוף שנת2023 והוא חל על שכירים , אך הוא לא חל על עובדים שחל עליהם פ רק י"ג1, העוסק בתגמולים לנפגעי כוחות הביטחון כמוגדר בפרק, ו כן הוא אינו חל ,על עובד המועסק בידי יחיד שלא לצורך עסקו או משלח ידו18 ו לא חל על עצמאי ם. על פי התיקון לחוק, אמות המידה לחישוב התשלום לפי רמת הסיכון אמורות היו להיקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווח ה של הכנסת (כמו גם הוראות לעניין מחלות מקצוע), וכך 13 'שם, עמ48 ו- 89 . 14 כאמור, לפי סעיף28 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 , ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפים השונים יחולקו בין החשבונות לפי כללים בהמלצת המועצה לאחר קבלת חוות דעת של אקטואר המוסד ובאישור השר הממונה. אין בידנו את הכללים .לקביעת החלק היחסי של ענף נפגעי עבודה 15 למשל, פיצוי מחברת ביטוח בגין גמלה ששילם המוסד לביטוח לאומי למבוטח. בסעיף זה נכללים גם הכנסות מרווח הון וכן הכנסות ,ממעסיקים בשל תאגיד בפירוק, אך אין בידנו פירוט בנוגע לענף נפגעי עבודה. המוסד לביטוח לאומי דוח כספי ל- 31 בדצמבר2021 , חלק ב, ביקורת על הדוח: מאי2022 ', עמ74 – 75 . 16 אנו מודים לעו"ד ענת מימון, סגנית היועצת המשפטית לוועדת העבודה והרווחה של הכ נ סת, על הערותיה המועילות בנוגע הל יבטי חקיקה. 17 נציין כי הצעת החוק לקריאה הראשונה עברה שינויים עד לחקיקה, ובתחילה כללה שילוב של חברות ביטוח פרטיות. ראו דברי הסבר ל הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח– 2018 ', עמ629 . 18 המוסד לביטוח לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב, נשלח בדוא"ל ב-1 במאי2023 ,על ידי אלעד זכות יועץ בכיר למנכ"לית ;המוסד לביטוח לאומי סעיף149א ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לבי טוח לאומי | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גם אמצעים ופעולות להבטחת בטיחות העובדים וקידום בריאות שאם המעסיק ינקוט בהם יופחת התשלום הנגבה ממנו לפי רמת הסיכון. 19ב חוק ההסדרים )(חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת2019 נקבע גם כי תקנות ראשונות לקביעת אמות המידה כאמור יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת עד1 במאי2019 , ומתחילת שנה זו ועד לכניסתן לתוקף של ה תקנות ה ראשונות , גובה ה תשלום יהיה אחיד ל כל ה מעסיקים בגובה של% 0.1 מהכנסתו של העובד. 20 מאז כניסת התיקון לתוקף ועד היום וע דת העבודה והרווחה לא קיבלה טיוטה לתקנ ות האמורות, וגם לא דיווחים מכוח החוק על התקדמות ביישום ההוראות. 21 ,לכן מאז התיקון לחוק נגבתה תוספת אחידה של% 0.1 מ המעסיקים. 22 כאמור, הוראת שעה זו תעמוד בתוקפה עד ל סוף שנת2023 . הצעת חוק ה התייעלות הכלכלית(תיקוני חקיקה ל השגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו- 2024 ), התשפ"ג– 2023 :(להלן הצעת החוק,) 23 שהובאה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לשם הכנה לקריאה שנייה ושלישית מבקשת לקבוע סעיף שיחליף את נוסחו של סעיף149 א ,לחוק ולפיו החל משנת2024 ואילך הגבייה הנוספת מ מעסיקים (למעט המוחרגים כאמור ,) תהיה ב הורא ה קבועה ולא בהו ,ראת שעה ו על פי המוצע שיעורי התשלום יעמדו תחילה על 0.1% ו יעלו בהדרגה עד שמשנת2032 ואילך יעמוד שיעור הגבייה עד0.2% . כמו כן, לפי דברי ההסבר, מוצע להפחית החל משנת2024 את שיעור הקצבות האוצר לפי סעיף32 (א) לחוק הביטוח הלאומי בגין גביית דמי ביטוח לאומי בכללות ם, בהתאם לתיקונים המוצעים בחוק .ההסדרים כלומר , במקביל להמשך תוספת הגבייה מהמעסיקים החל משנת2024 , ,ותיקונים נוספים בחוק ההסדרים מוצע לעדכן ו להפחית את ההקצבה שמקבל המוסד לביטוח לאומי מאוצר המדינה לפי הוראות סעיף32(א) לחוק. במסמך זה נעסוק תחילה במצב הקיים ו במשמעויותיו ולאחר מכן נבחן את השינוי המוצע. לשם כתיבת המסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לכמה גופים ,ממשלתיים ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים, 24 וכולם השיבו לפנייתנו: אגף התקציבים במשרד האוצר (להלן: אגף 19 עוד נקבע כי מעסיק לא יהיה רשאי לנכות .את התשלום לפי רמת הסיכון, משכרו של העובד סעיף149א ל חוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . 20 סעיף34 ל חוק ההתייעלות הכלכלית( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח– 2018 . 21 ,ענת כהן שמואל, מנהלת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל24 בא פריל 2023 . 22 דברי ההסבר ל/הצעת (מ1612 ,) 'של הממשלה, נוסח לקריאה הראשונה, עמ896 . 23 הצעת חוק ה התייעלות הכלכלית(תיק וני חקיקה ל השגת יעדי התקציב לשנות התקציב2023 ו- 2024 ), התשפ"ג– 2023 /(מ612 1 ,) של 'הממשלה, נוסח לקריאה הראשונה, עמ896 – 897 . אם לא צוין אחרת, אזכורים של הצעת חוק ודברי ההסבר במסמך זה מתייחסים להצעת חוק זו. 24 מטבע הדברים, להלן מוצג בתמצית היבטים שעלו בתשובות בנוגע להצעת החוק או להוראת השעה. נציין כי חלקן כללו גם התייחסות להיבטים.רחבים של נושא הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ובשל ההתמקדות בהצעת החוק, לא עסקנו בחלקים אלו סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ;)התקציבים25 המוסד לביטוח לאומי; 26 המוסד לבטיחות ולגיהות; 27 ;משרד הבריאות28 משרד ;העבודה29 משרד הרווח ה והביטחון החברתי; 30 נשיאות המגזר העסקי (ארגוני מעסיקים שתחת הנשיאות: ארגוני התאחדות האיכרים בישראל, ארגון חברות משאבי האנוש, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות המלונות, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות תעשייני היהל;)ומים, ארגון חברות האבטחה והתאחדות ענף הקולנוע31 נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל לפי מכתב של התאחדות התעשיינים בישראל לממשלה; 32 ;ההסתדרות33 הקבוצה ;למאבק בתאונות בניין ותעשייה34 ;קו לעובד35 "מען – ."ארגון עובדים36 נציין כי ב החלטת הממשלה מפברואר2023 " שכותרתה האר כת גביית דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ובחינת שינויים מערכתיים לצמצום תאונות העבודה במשק" , שקבעה את התיקון לחוק כמוצע בחוק ההסדרים , נקבע נוסף ,על כך מתווה לצעדים משלימים להגברת .בטיחות העובדים בין היתר הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי בראשות מנכ"לית המוסד ל ביטוח לאומי לשם בחינת סוגיות בנושא צמצום תאונות עבודה וגמלת נפגעי עבודה, תוך התייחסות ל.כמה נושאים, ובהם מנגנוני תמרוץ להפחתת הסיכון בעבודה37 לפי ההחלטה, על הצוות להגיש את המלצותיו לשר העבודה ולשר האוצר בתוך שנה, כלומר עד ה- 24 בפברואר2024 . מטבע הדברים, מהל כים משלימים אלו אינם חלק מהצע ת חוק ההסדרים הנוכחית , ולכן לא נעסוק 25 ,גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר, דוא"ל4 במאי2023 . 26 המוסד לביטוח לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב, נשלח בדוא"ל ב-1 במא י2023 ,על ידי אלעד זכות ,יועץ בכיר למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי; אלעד זכות, דוא"ל4 במאי2023 . 27 ,ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, דוא"ל19 ו- 22 באפריל2023 . 28 ,עידית נדב, רכזת לשכה ב' (משנה למנכ"ל), משרד הבריאות, דוא"ל4 במאי2023 . 29 תאיר ,איפרגן, הממונה על זרוע העבודה, מכתב8 במאי2023 . 30 פנינו למשרד הרווחה בעניין יישום הוראת השעה שנחקקה בשנת2018 , ונענינו כי נושא הביטוח הלאומי היה תחת השר הנוכחי לתקופה קצרה ביותר ובמסגרת חוק ההסדרים הוא תחת משרד העבודה, ולכן בקשת המידע לא רלוונטית לתחום ,אחריות המשרד. אורית ביתן ,סטודנטית, תחום קשרי כנסת וממשל, אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות, משרד הרווחה והביטחון החברתי, דוא"ל20 באפריל2023 . 31 ,עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי, דוא"ל27 ו- 30 באפריל2023. נו סף על נשיאות המגזר העסקי המייצגת גם את התאחדות הקבלנים בוני הארץ, פנינו גם ישירות להתאחדות וקיבלנו במענה מסמך של מטה הבטיחות בענף הבנייה, המשותף להתאחדות, להסתדרות והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, ובו מתווה הקושר בין יישום תוכנית בטיחות של המטה לבין המנגנון הדיפרנציאלי בסעיף149 .א לחוק הביטוח הלאומי, מנגנון שכאמור לא יושם 32 התאחדות התעשיינים בישראל, אגף עבודה ומשאבי אנוש, מכתב לממשלה, הצעת החלטה/תזכיר בנושא גביית דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה– ,עמדת התאחדות התעשיינים בישראל8 במרץ2023, נשלח למרכז המחקר ,והמידע של הכנסת בידי עו"ד חגי אדרי ,סמנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל, דוא"ל19 באפריל2023 . כאמור נמסר כי המכתב מייצג את עמדת נשיאות המעסיקים ,והעסקים בישראל, לכן ההתייחסות במסמך היא כאל עמדת הנשיאות. לפי אתר הנשיאות, היא ארגון הגג של התאחדות התעשיינים אי ,גוד לשכות המסחר, התאחדות חקלאי ישראל ולשכת ראוי החשבון. אתר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל,אודות :כניסה4 במאי 2023 . 33 ,עו"ד הילה שיינוק, סגנית ראש אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות, דוא"ל24 באפריל2023 . 34 ,ד"ר הדס תגרי, מייסדת ומנהלת, הקבוצה למאבק בתאונות בניין תעשייה, מכתב27 באפריל2023 ,; דוא"ל7 במאי2023 . 35 ,עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר, קו לעובד, מכתב24 באפריל2023 . 36 אסף אדיב, מנכ"ל מען– ,ארגון עובדים, דוא"ל7 במאי2023 . 37 נוסף על כך, הוחלט על הקמת תת- צוות בראשות מנכ"לית משרד העבודה לדיון בנושאים נוספים. לפי ההחלטה, הצוות יגיש את ההמלצות לשר העבודה ולשר האוצר תוך שנה ממועד ההחלטה. כמו כן, שר העבודה הונחה לתקן את החקיקה בדבר הודעה של מעסיק על תאונת עבודה או מקרה מסוכן. ראו החלטה230 של הממשלה ה- 37 , הארכת גביית דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ובחינת שינויים מערכתיים לצמצום תאונות העבודה במשק , 24 בפברואר2023 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בהם במסמך זה ,אך המוסד לביטוח לאומי ו אגף התקציבים במשרד האוצר ה דגישו שהמהלכים .המשלימים אמורים להוביל לתוכנית לשיפור הבטיחות 1. המצב הקיים ,כאמור הוראת השעה ל חוק הביטוח הלאומי לשנים2019 – 2023 ק בעה הסדר ליצירת מנגנוני תשלום דיפרנציאלי של תוספת לדמי הביטוח והפחתה שלהם ,, וכן קבעה בחינה של היישום ובכלל זה באמצעות מחקר שיערוך המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד העבודה ומשרד הבריאות לבחינת ההשפעות של המנגנון על בטיחות בעבודה וקידום בריאות עובדים כמפורט בתק .נות הסדר זה לא יושם , ,ובפועל כפי שהוצג לעיל מאז שנ ת2019 ועד היום חלה חובת גבייה של תוספת% 0.1 מהמעסיקים במשק. 38 בפרק זה נעסוק תחילה בסיבות לאי- יישומו של ההסדר ליצירת תשלום דיפרנציאלי,, לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי ול אחר מכן במשמעות התוספת ה אחידה בגובה0.1% על דמי הביטוח שחייבים בה המעסיקים. 1.1 אי- יישום מנגנוני ה תשלום ה דיפרנציאליים בדברי ההסבר ל הצעת חוק ההסדרים לשנים2023 ו- 2024 , הוסבר כי" ניסיונות לשיקוף עלויות הפגיעה באמצעות גבייה דיפרנציאלית בהתאם לרמת הסיכון ולהיקף הפגיעות אצל המעסיק בעבר לא צלחו מטעמים ש ונים, מהותיים ותפעוליים" .ב תשובת המוסד לביטוח לאומי על פנייתנו נכתב כי הוכן מודל שניסה לדרג את רמת הסיכון להיפגעות אצל המעסיק בהתבסס על פרמטרים רבים, אך במוסד סבורים כי יש קשיים מהותיים ותפעוליים רבים בהפעלתו . להלן תמצית הקשיים שהוגדרו מהותיים: ביטחון סוצי אלי – ביטוח נפגעי עבודה נועד לבטח את העובד (פיצוי) ואת המעסיק (הגנה מפני ההשלכות הכספיות, כגון תשלומים לעובד) במקרה של פגיעה בעבודה, והובע החשש שפרמיה ;דיפרנציאלית תפגע בעקרון של הערבות ההדדית בין המעסיקים ובין העובד למעסיק חשש מפגיעה בזכויות עובדים – לצד היות המנגנון הדיפרנציאלי תמריץ כלכלי להפחתת ,תאונות קיים חשש ש ,ייווצר תמריץ למניעת זכויות של עובדים, ובמיוחד עובדים חלשים כלכלית במיצוי זכויותיהם בתור נפגעי עבודה שכן המעסיק נדרש לאשר בתהליך המיצוי כי אכן התרחשה ;תאונה בעבודה השפעות מקרו- כלכליות שליליות וחשש מפגיעה בענפי תעשייה ובניין – המנגנון עלול לגרום לעלייה בעלות העסקת עובדים, מה שיכול להוביל לפגיעה בשכר העובדים, פיטורי עובדים או ;העלאת מחירי מוצרים ועלייה ביוקר המחייה 38 סעיף34 ל חוק ההתייעלות הכלכלית( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח– 2018 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm העדפת מיצוי כלים אחרים למניעת תאונות עבודה, ובכלל זה תמרוץ כלכלי , לפני עריכת שינו י עמוק לפי הדברים בביט ו ח הלאומי. 39 נוסף על אלו, הוצגו כמה קשיים תפעוליים : קשיים בסיווג הענף הכלכלי של המעסיק; פגיעה ב עקרון הפשטות ו יעילות תהליך גביית דמי הביטוח; היעדר מידע לגבי חברות קבלן וקושי בקביעת המעסיק הרלוונטי; קשיים עקב התייחסות לתאונות באשמת העוב ;ד אי- יכולת ;להתמודד עם פיצולי חברות וקשרים עסקיים נוספים בין חברות ו נתונים מלאים על תאונות עבודה קטלניות לא נמצא ים ברשות המוסד לביטוח לאומי. 40 בהקשר זה מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות מס ר כי ניסיונות לשיקוף התשלום הדיפרנציאלי לא צלחו שכן בישראל אין ניהול מידע מתאים, וזאת "נקודת הכשל שסביבה הכול סובב ". לפי ,הדברים צריכה לקום מערכת איסוף נתונים ע ל פגיעות בעבודה והגורמים לפגיעות– לשימוש גופים שונים, "ועד שלא תקום המערכת כל המלחמה לעצור ולמנוע נפגעים "תמשיך להיות בסחרור. 41 נציין כי ב דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטי חות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל ,(ועדת אדם2014 ) נכתב ש אחת הבעיות המרכזיות בתחום ,הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית היא היעדר מסד נתונים לאומי, ולפי הוועדה היעדר תמונה כוללת מטיל חסם כבד .על זיהוי התהליכים ועל ניהול יעיל ומיטבי של התחום42 לאור ה ,קשיים שפורטו לעיל בתשובת המוסד לביטוח לאומי נכתב שמלכתחילה המוסד התנגד ל קביעת פרמיה דיפרנציאלית בענף נפגעי עבודה משום שלדבריו חשוב לשמור על העקרונות .שבבסיס הפרמיה האחידה כפי שהוצג לעיל ,כמו כן לפי תשובת המוסד, הוא תומך בביטול המנגנונים הדיפרנציאליים שבסע יף149 א בהוראת השעה משום שבמוסד סבורים שהוא אינו ישים ולא יעיל. נאיר כי תאריך התחילה של הצעת החוק הנוכחית היא תחילת2024 , מועד פקיעת הוראת השעה, כלומר מדובר בפקיעת הוראת השעה ולא בביטולה ולכן עד סוף שנת2023 קיימת עדיין חובת התקנת תקנות הקובעות את התשלום ה.דיפרנציאלי 39 עוד צוין בין היתר כי בהשוואה בין- לאומית מצב תאונות העבודה בישראל ביחס למדינות אחרות שיש להן נתונים הוא טוב מאוד למרות שהכיסוי הביטוחי בישראל הוא מבין הרחבים בעולם, וכי שיעור מקבלי דמי הפגיעה מתוך כלל המועסקים השתפר מאוד בשנים האחרונות (בשנים2000 – 2021 ), אם כי צוין שייתכנו מקרים של תאונות עבודה שלא מקבלות בגינן תביעות מבוטחים. נאיר כי על אף מרכזיות סוג נתון זה כיום, הוא מושפע גם מהיבטים שאינם קש ורים לבטיחות וגם מאופן חישוב מספר המועסקים, ובהיעדר מסד נתונים מלא בתחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית כיום, קשה לבסס תמונה על מצב התחום. ראו גם אזכור דוח ועדת אדם בגוף הטקסט בהתייחס להערה2 4. להרחבה ,ראו למשל ,גדעון זעירא מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 בדצמבר2021 . 40 צוין שהמידע שבידי המוסד הוא רק על הרוגים שהוגשה בגינם תביעה לגמלת תלויים. נציין כי בהוראת השעה נקבעה אפשרות כי בתקנות יילקחו בחשבון גם נתונים שאינם ברשות המוסד אלא בקשות גוף ציבורי וייקבעו הוראות למסירת המידע. ראו סעיף149א)(ג ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . בתשובת משרד העבודה על פנייתנו צוין כי המשרד היה שותף לבחינת היתכנות יישום המנגנון הדיפרנציאלי, והיה מוכן ועודנו מוכן להעביר את כלל הנתונים הרלוונטיים המצויים בידי מינהל הבטיחות והברי אות התעסוקתית לצורך .כך 41 ,ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, דוא"ל19 באפריל2023 . 42 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדי נת ישראל(ועדת אד)ם , 9 במרץ2014 ',עמ94 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאו מי | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.2 גביית תוספת אחידה בשיעור0.1% מהמעסיקים החלק היחיד שיושם ב הסדר הקיים בהוראת השעה הוא החלת תשלום נוסף על דמי הביטוח ,לפי החוק תוספת של 0.1% ממעסיקים במשק בגין הכנסת השכירים שחלה עליהם הוראת השעה ו ביקשנו לבחון מספר היבטים הקשורים לכך : ראשית ,תשל ום נוסף זה, שגובהו 1 ש"ח לכל1,000 ש"ח של הכנסה ה חייבת בתשלום ביטוח , ,נחשב, לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי כתוספת לגביית דמי ביטוח, והתוספת חלה על כלל רכיבי השכר שבגינם נגבים דמי הביטוח הרגילים. 43 כלומר, התוספת העלתה את שיעור דמי הביטוח הנגב ים ממעסיקים בגין ש כירים שחלה עליהם הוראת השעה . לפני שנתמקד בשיעורי דמי הביטוח היחסיים בגין ענף נפגעי עבודה, בטבלה1 להלן נציג את שיעורי דמי הביטוח הכוללים שחייב בהם מעסיק בגין שכר העובד (כולל תוספת ה- 0.1% .) שיעורים אלו מחויבים בגין עובד שמלאו לו18 ועדיין לא הגיע לגיל פרישה (ושאינו משתייך לקבוצה שנקבעה )לה שיעורי דמי ביטוח מיוחדים, 44 והם נקבעו כאמור בשתי רמות בהתבסס על חלק ההכנסה החודשית שהוא60% מההכנסה הממוצעת לפי החוק, ועל חלק ההכנסה שהוא מעל לסכום זה (אם ההכנסה גבוה מ- 60% .)נוסף עליהם , יש שיעו רי דמי ביטוח שנדרשים לשלם העו בד וקבוצות נוספות של מבוטחים, כגון מי שאינו עובד, אך תשלומים אלו אינם מיוחסים לענף נפגעי עבודה, ולכן לא נרחיב .עליהם.גם לא מוצגים בטבלה השיעורים החלים על עצמאי טבלה1 : שיעורי דמי ביטוח לאומי עבור עובדים שכירים מגיל18 עד גיל פרישה– חלק המעסיק בחלוקה לשתי רמות בהכנסה החודשי ת של העובד (החל מינואר2023 ) 45 המשלם בגין הכנסה חודשית של העובד שהיא עד60% מהשכר הממוצע לפי החוק (החל מינואר2023 – עד7,122 )ש"ח ב גין הכנסה חודשית של העובד שהיא שמעל60% מהשכר הממוצע ועד הסכום המרבי לגביה (החל מינואר2023 – מעל 7,122 ש "ח עד47,465 )ש"ח מעסיק 3.55% 7.6% יש קבוצות עובדים שנקבעו להן שיעורי ביטוח מיוחדים, ובכלל זה קבוצות שכירים המבוטחות רק בענפים מסוימים, ובכלל זה ענף נפגעי עבודה, למשל, מי שגילם פחות מ- 18 או עובדים זרים 43 נציין כי ב סעיף149א)(ח ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 נ קבע כי על תשלום לפי רמת סיכון יחולו ההוראות החלות .על דמי ביטוח לפי חוק זה, בשינויים המחויבים 44 לפי הדוח לשנת2021, יש הסדר אפשרי למעסיקים של יותר מ- 500 עובדים (לפי סעיף343 לחוק), ולפיו המעסיק סופג את תשלום דמי הפגיעה תמורת הנחה של% 15 בדמי הביטוח. המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין :תאריך, כניסה1 במאי2023 ', עמ5. 45 ,אתר המוסד לביטוח לאומי, שיעורי דמי ביטוח לעובדים שכירים; :כניסה7 במאי2023 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ועובדים פלסטינים, ושיעורי הביטוח שנדרשים לשלם המעסי קים שלהם שונים מאלו שהוצגו לעיל. 46 לאחר גביית דמי הביטוח הכוללים לפי המפורט בטבלה לעיל, לכל ענף ביטוח אמור להיזקף חלק יחסי בהתבסס על השיעורים המנויים'לוח י (לפי סעיף28 )לחוק , ובכלל זה ל ענף נפגעי עבודה ,'. לפי לוח י שיעור דמי הביטוח הלאומי המיוחסים ל ענף נפ געי עבודה כוללים מרכיב של שיפוי האוצר לפי סעיף32(ג1) לחוק. נציין כי שיעור דמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה בלוח י' לא תוקנו בעקבות קביעת תוספת התשלום האחידה של ה- 0.1% , אולם בתשובת המוסד לביטוח לאומי למרכז המחקר והמידע של הכנסת שבה נכללה טבלה של שיעורי דמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה עולה כי שיעורים אלה כוללים את השיעורים הקבועים בלוח י' בתוספת התשלום האחיד של0.1% . נציין כי אין בידנו מידע בנוגע ל השלכות לכך שהתוספת של ה- 0.1% 'לא נכללת בלוח י, ובכלל זה המשמעות בנוגע להוראות שונות 'בחוק שמפנות ללוח י. 47 בט בלה2 להלן נציג את שיעורי דמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה על- פי לוח י' שאינו כולל כאמור את התוספת של0.1% , וכן את השיעור הכולל על פי תשובת המוסד לביטוח לאומי לפנייתנו המיוחס לענף נפגעי עבודה, כלומר השיעורים הקבועים בלוח י' ו תוספת ה- 0.1%; השיעורים לא השתנו בשנים2019 – 2023 . השיעורים בטבלה2 הם השיעור ים היחסיים מתוך כלל שיעורי דמי הביטוח שהוצגו בטבלה1. 46 ,המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי, גביית דמי ביטוח דברי הסבר :, כניסה3 במאי2023 ,; אתר המוסד לביטוח לאומי שיעורי דמי הביטוח לתושב חוץ :, כניסה7 במאי2023 . 47 בדומה, באיגרת לאחר טבלה ובה פירוט של שיעורי דמי הביטוח לפי סוגי עובדים ומידע נוסף, יש פנייה למעסיק בנוגע לעדכון דמי ביטוח בענף נפגעי עבודה החל מ- 2019, ולפיו "נקבע חיוב חדש, נוסף לדמי ביטו ח לאומי וזאת בשיעור של0.1% ...". הניסוח עלול ליצור לכל הפחות אי- ,בהירות. ראו המוסד לביטוח לאומי אגרת למעסיק לשנת2023 :, כניסה7 במאי2023 ', עמ5. סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 : שיעורי דמי הביטוח שמשלם המעסיק המיוחסים ל ענף נפגעי עבודה בשנים 2019 – 2023 לפי הכנסתו החודשית של העובד, בחלוקה לשתי רמות48 המשלם בגין הכ נסה שהיא עד60% מהשכר הממוצע לפי החוק (החל מינואר2023 – עד7,122 )ש"ח, לפי לוח י' בגין הכנסה שהיא עד60% מהשכר הממוצע לפי החוק (החל מינואר2023 – עד7,122 )ש"ח לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי +'(לוח י0.1% ) ב גין החלק שמעל60% מהשכר הממוצע ועד הסכום המרבי לג ביה (החל מינואר2023 – מעל7,122 ש"ח עד 47,465 )ש"ח, לפי לוח י' ב גין החלק שמעל60% מהשכר הממוצע ועד הסכום המרבי לגביה (החל מינואר2023 – מעל 7,122 ש"ח עד47,465 )ש"ח לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי +'(לוח י0.1% ) מעסיק שכיר שהוראת השעה חלה עליו49 0.37% 0.47% 1.96% 2.06% לשם המחשת המידע בטבלאות1 ו- 2 בדבר שיעורי דמי הביטוח הכוללים ודמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה נציג דוגמה בנוגע לשכיר ש חלה עליו הוראת השעה והוא לא .משתייך לקבוצה שנקבעו לגביה דמי ביטוח בשיעורים מיוחדים בהנחה שהכנסתו החייבת בדמי ביטוח של ש כיר זה היא10,000 ש"ח ב חודש מסוים ב שנת2023 : מעסיקו נדרש לשלם בגינו דמי ביטוח לאומי בשיעור של 3.55% מה כנסת העובד החייבת בדמי ביטוח לאומי, עד שכר של7,122 ש"ח (החל מינואר2023 ), כלומר252.8 ש"ח בחודש . החלק ש מיוחס לענף נפגעי עבודה מתוך252.8 ש"ח הוא0.47% , כ לומר33.5 ש"ח בגין השכר שעד 60% מהשכר הממוצע .בגין יתרת ההכנסה החייבת :(בדוגמה10,000-7,122 ש"ח), נדרש המעסיק לשלם7.6% , שהוא218.7 .ש"ח החלק שמיוחס לענף נפגעי עבודה מתוך218.7 ש"ח הוא% 2.06 , כלומר59.3 ש"ח . בסך הכול בגין 10,000 ש"ח חייבים בדמי ביטוח ,המעס יק נדרש לשלם דמי ביטוח של471.6 ש"ח, מתוכם10 ש"ח הם בגין ה תשלום הנוסף של0.1% . מתוך 471.6 השקלים שנגבו כ- % 20 מיוחסים לענף נפגעי עבודה ( 92.8 ש"ח, ומתוכם10 ש"ח בגין הגבייה הנוספת). שנית ,נשאלת השאלה מה ן הכנסות המו סד לביטוח לאומי כתוצאה מגביית ה תוספת של0.1% ממעסיקי שכירים שחלה עליהן הוראת השעה? כאמור , מדובר ב-1 ש"ח בגין כל1,000 ש"ח של .הכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי לא העביר לנו נתונים על ההכנסות מחלק זה מאז שנת2019 , ולהבנתנו נתון זה אינו זמין להפקה שכן הוא נכלל בגבייה 48 המוסד לביטוח לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב, נשלח בדוא"ל ב-1 במאי2023 ,על ידי אלעד זכות יועץ בכיר למנכ"לית המוסד לביטוח לאומי; לוח י' וסעיף149א ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 ; סעיף34 ל חוק ההתייעלות הכלכלית( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח– 2018 ; אתר המוסד לביטוח לאומי, חוקים ,ותקנות לוחות :, כניסה9 במאי2023 ', עמ19 ,; המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון הצעת תקציב לשנת2019 ואומדן ביצוע לשנת2018 ', עמ17 ,; המוסד לביטוח לאומי דין וחשבון אקטוארי מלא ל- 31 בדצמבר2016 , יוני2020 ', עמ50 . 49 כאמור, יש קבוצות שכירים שחלות עליהן שיעורי דמי ביטוח מיוחדים, לא קיבלנו על מידע על שיעורים אלו, וייתכן שיש בהם עובדים שגם .בענף נפגעי עבודה השיעור היחסי שונה סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הכוללת. מאגף התקצ יבים במשרד האוצר נמסר לנו כי אומדן תוספת הגבייה לשנת2023 הוא 600 מיליון ש"ח, אך לא ידוע לנו על מה מבוסס אומדן זה. בטבלה3 נציג את ההכנסות המיוחסות לענף נפגעי עבודה מגביית דמי ביטוח לאומי, לפי הירחון הסטטיסטי ש ל המוסד לביטוח לאומי בנוגע לשנים2 201 – 2021 (בנ וגע לשנת2022 לא פורסם )הנתון. 50 כאמור, נוסף על תקבולים מגביית דמי ביטוח מיוחסות לענף הכנסות נוספות (ראו .)פירוט במבוא טבלה3 :ההכנסות המיוחסות ל ענף נפגעי עבודה מגביית דמי ביטוח לאומי בשנים 2 201 – 1 202 לפי בסיס חוק הביטוח הלאומי(מחירים שוטפים) 51 השנה דמי ביטו ח שנגבו ו מיוחסים לענף נפגעי עבודה )(מיליארדי ש"ח מתוכם: דמי ביטוח בגין שכירים )(מיליארדי ש"ח 2012 2.5 2.3 2013 3.2 3.1 2014 3.8 3.5 2015 4.5 4.3 2016 5.2 4.9 2017 5.5 5.2 2018 5.8 5.6 2019 6.5 6.2 2020 6.4 6.1 2021 7.0 6.7 מטבלה3 עולה כי סכומי דמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה מגבייה ,עלו בכל שנה במחירים שוטפים מכ- 2.5 מיליארד ש"ח ב שנת2 201 ועד כ-7 מיליארד ש"ח ב שנת2021 , למעט ירידה בשנת2020 . בכל אחת מהשנים כ- 93% – 96% מ מד י הביטוח המיוחסים לענף נגבו בעד שכירים ,. כאמור לא ידוע לנו כמה מ הגבייה בשנים2019 – 2021 נובעת מתוספת ה- % 0.1 בעד השכירים שחלה עליהם הוראת השעה , וכן לא ידוע לנו מה ההשפעות על ייחוס ההכנסות מהגבייה לענף נפגעי עבודה, של הפיצול בין השיעורים היחסיים בלוח י' לבין תוספת ה- % 0.1 . 50 לפי דברי ההסבר לירחון, הנתונים הכספיים מתייחסים לגביית דמי ביטוח ותשלומי גמלאות בחודש נתון ולא בעד אותו חודש, כלומר עולה כי מדובר בגבייה במהלך השנה ולא בהכרח בגין שנה מסוימת. עוד צוין כי הנתונים הכספיים אינם מסתכמים בדיוק בסכום השנתי בפרסומי מאזן ודין חשבון כספי השנתיים עקב התאמות של סוף שנה. המוסד לביטוח לאומי, ירחון ס ,טטיסטי הסברים כלליים :, כניסה3 במאי2023 . בהשוואה לנתוני תקבולים מדמי ביטוח בדוח אקטואר המוסד לביטוח לאומי עולה כי בחלק מהשנים יש פערים (בשנים2015 ו- 2016 ,אין פערים ובשאר השנים יש פער של11,000 עד כ- 16 מיליון ש"ח). השוו מקור על גבייה מכלל האוכלוסייה בהערה1 5 למוסד ,לביטוח לאומי הדוח של האקטואר ל- 31 בדצמבר2021 , יוני2022 ', עמ21 . 51 בירח ,ון הסכומים מופיעים באלפי ש"ח. המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי הסברים כלליים ; לוח1.4.3 ,: דמי ביטוח שנגבו לפי בסיס החוק וענף– בעד שכירים, מחירים שוטפים , לוח1.4.1 : דמי ביטוח שנגבו, לפי בסיס החוק וענף– מכלל האוכלוסייה, מחירים שוטפים ; :אחזור3 במאי2023 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציין כי ב שנים2013 – 2016 חלה עלייה הדרגתית בשיעור דמי הביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה הנגבים ממעסיקים עבור שכירים בגין החלק שמעל ל- % 60 מהשכר הממוצע : בין אפריל 2011 ( 0.9% ) לשנת2016 ( 1.96% ), לצד העלאה בענפים נוספים . נוסף על כך, בשנת2017 חל .שינוי עבור עצמאי52 עם זאת, הגבייה לא מושפעת רק משיעורי דמי הביטוח . לפי פרסום המוסד ,לביטוח לאומי ככלל היקף גביית דמי ביטוח לאומי מושפע , נוסף על שינויי חקיקה, גם מתנודות של התפתחויות במשק, מהשכר הממוצ ע וממספר המועסקים. 53 שלישית ,כאמור למעט החלת תוספ ת תשלום של0.1% , י בה עדר תקנות לא מומשה האפשרות ל יצירת מנגנוני תשלום דיפרנ ציאלי והפחתה של שיעורי הביטוח. מכיוון ש ההסדר לא יושם ,כלי אפשרי של המדינה לשיפור הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית שעמד בבסיס הוראת השעה בין השנים 2019 – 2023 מבוטל ,ובכך מטרת הוראת השעה לא מומשה, 54 ואי-אפשר ללמוד על יעילות הכלי מהיישום. מתשובות כמה גופים שה שיבו על פנייתנו עולה שהם סבורים ש אם המנגנונים ל קביעת דמי ביטוח דיפרנציאליים לפי רמת הסיכון היו מיושמים, הדבר היה יכול לתרום לשיפור מצב הבטיחות והבריאות התעסוקתית .חלק מהגורמים ציינו כי הסדר זה היה יכול לתמרץ א ת ,המעסיקים לשפר את מצב הבטיחות. בתוך כך מ משרד הבריאות נמסר כי תמריצים כלכליים למעסיקים הם כלי בעל פוטנציאל מוכח ברמה הבין- לאומית לשיפור מצב הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, ובכלל זה יישום ההסדר היה יכול לשפר את המצב בישראל, תוך .התחשבות בין היתר במחלות מקצוע בדומה, מארגונים המייצגים עובדים נמסר ה כי יישום היה יכול לסייע לעידוד מעסיקים לנקיטת אמצעי בטיחות בעבודה (ההסתדרות ו קו לעובד ) תוך מדידת ביצועים( מען– ארגון עובדים.) מהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה נמסר כי אם היה אפשר ליצור מנגנון יעיל ובלי תופעות לוואי שליליות , אשר ישית על האחראים על בטיחות ה ,עובדים את העלויות הוא היה יכול לשמש כל י מרתיע ומתמרץ להתנהלות בטיחותית , אך 52 ,השוו המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון הצעת תקציב לשנת2018 ואומדן ביצוע לשנת2017 ', עמ17 – 20 ; הצעת תקציב לשנת2015 ואומדן ביצוע לשנת2014, לא צ 'וינו תאריכים, עמ25 – 28 :), כניסה (לשני הפריטים27 באפריל2023 . נציין כי לפי הדוח לשנת2016 של המוסד לביטוח לאומי, בשנת2013 הוגדלו בהדרגה דמי הביטוח הרגילים (החלק שאינו מופחת) למעסיק בענפים שלא הייתה בהם השתתפות של האוצר. ראו המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת016 2 ,)(סקירה שנתית גבייה– פעולות ומגמות ,, לא צוין תאריך :כניסה30 באפריל2023 . 53 המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית גבייה– פעילות ומגמות :, לא צוין תאריך: כניסה23 באפריל2023 ', עמ1 ,. למשל בעקבות מגפת הקורונה הוקפא השכר הממוצע לפי סעיף2 לחוק הביטוח הלאומי כדי למתן את עליית השכר הממוצע על רקע פיט ורים ויציאה לחל"ת, עד לשנת2022 . בשנת2023 ,בוטלה ההקפאה. ראו המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון התקציב הביטוחי והלא ביטוחי: תחזית לשנת2023 ואומדן בי צוע לשנת2022 :, לא צוין תאריך, כניסה27 באפריל2023 ', עמ18 . 54 כאמור, בדברי ההסבר להצעת החוק באותה עת נכתב כי מטרת ההסדר המוצע היא צמצום הפגיעות בעבודה במשק, ונכתב בין היתר שתשלום דמי ביטוח בשיעור אחיד מביא להחצנה של עלויות הפגיעה בעבודה אצל מעסיק מסוים על שאר המעסיקים ואינו מתמרץ מעסיקים להשקיע יותר בבטיחות; לכן הוצע הסדר שכלל פרמיות דיפרנציאליות לשיקוף הסיכון בעבודה. נציין כי הצעת החוק לקריאה הראשונה עברה שינויים עד לחקיקה, ובתחילה כללה שילוב של חברות ביטוח פרטיות. דברי הסבר ל הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח– 2018 ', עמ629 . סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .צוין כי אין באפשרות הקבוצה לקבוע שאפשר לבסס מנגנון שכזה55 מ המוסד לבטיחות ולגיהות נמסר כי אם המנגנונים היו מיושמים המוסד לבטיחות היה יכול לבוא לידי ביטוי בניתוח ובמחקר של המידע לצור ך בניית תוכנית למניעת תאונות .לעומת זאת, ל הערכ ת יו"ר ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי , המנגנונים לא היו משפיעים על עצם התרחשות התאונות, ו לשיטתו יש לפעול בדרכים אחרות (ובכלל זה באמצעות הסברה ופיקו.)ח מ משרד העבודה נמסר שהחלת תמריצים כלכליים להגברת הבטיחות ב עבודה צריכה להיות אינטגרטיבית ומשולבת בשורה של צעדי אסדרה שפירט בתשובתו, וכי מנגנון גבייה בפני עצמו יכול להביא לשינוי רק .לצד צעדים משלימים נוספים 2 . השינוי המוצע: סעיפים 15 ( 2 )ו- 20 )(א להצעת חוק ההסדרים במסגרת סעי ף15 (2 ) וסעיף20 )(א להצעת חוק ההסדרים מבקשים ל הוסיף לחוק הביטוח הלאומי את סעיף149 ש א ,"ייקרא "חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה ולפיו עם פקיעת סעיף149א בנוסחו כפי שנחקק ב הוראת השעה בסוף שנת2023 , החל משנת2024 המעסיקים שהוראת השעה חל ה עליהם ימשיכו להיות מחויבים, , נוסף על דמי הביטוח לפי ,החוק בתשלום של0.1% מהכנסתו החודשית של העובד, ו שיעורי התשלום יעלו בהדרגה , כמתואר בטבלה4 להלן. תוספת הגבייה תיקבע בתור הוראה קבועה. 56 טבלה4 : שיעור ה תשלום הנוסף לפי הצעת החוק השנים שיעור התשלום הנוסף המוצע 2024 – 2027 0.1% ( כפי שהיה בשנים2019 – 2023 ) 2028 – 2031 0.15% 2032 ואילך 0.2% משמעות השינוי המוצע הי א המשך תוספת תשלום חודשית של1 ש"ח של המעסיק לכל1,000 ש"ח משכר העובד החייב בדמי ביטוח (למעט השכירים המוחרגים בחוק) בשנים2024 – 2027 ; תוספת חודשית של1.5 ש"ח לכל1,000 ש"ח בשנים2028 – 2031, ו-2 ש"ח משנת2032 .ואילך עוד מוצע, כפי שקבוע בהוראת השעה כיום, שמעסיק לא יהיה רשאי לנכות את התשלום הנוסף .משכרו של העובד כאמור ,לפי דברי ההסבר ותשובת המוסד לביטוח לאומי ,ניסיונות לשיקוף עלויות הפגיעה בהתאם לרמת הסיכון לא צלחו ,ובהצעת החוק מוצע שלא להמשיך וליישם את מנגנו ני התשלום הדיפרנציאלי (מנגנון שלמעשה לא יושם ; בדברי ההסבר הדבר מוצג בתור ביטול המנגנון) ולהותיר רק את תוספת הגבייה. נאיר כי מכיוון שתאריך התחילה של הצעת החוק 55 בין היתר נכתב כי לא ידוע לקבוצה מה הם הקשיים ביישום, אך אפשר לצפות בעיות מהותיות ביישום, והעיקרית שבהן היא שבענפ ים שבהם שיעורי היפגעות גבוהים, המעסיק ישירות אינו הגורם הנושא באחריות הישירה לבטיחות העובדים בשל דפוס של העסקה באמצעות .)קבלני משנה (לפי הדברים, כמעט באופן גורף בענף הבניין, אך מאפיין גם עובדים רבים בענף התעשייה ובענף נוספים 56 סעיף15 (2 ) וסעיף20 )(א ל הצעת חוק התוכנית הכלכלית( תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2023 ו- 2024 ) , התשפ"ג– 2023 /(מ1612 ,) .של הממשלה, נוסח לקריאה הראשונה סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לב יטוח לאומי | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הנוכחית היא תחילת2024 ,, כלומר לאחר פקיעת הוראת השעה מדובר בפקיעת הוראת השעה, ובבסיסה ההסדר למנגנונים דיפרנציאליים, ולא בביטול הוראת השעה. 2.1 דברי ההסבר להצעת החוק ב דברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי לצד ביטול מנגנון התשלום הדיפרנציאלי, שכאמור לא יושם, מוצע להגדיל את" דמי הביטוח המשולמים בגין כל עובד" , זאת שכן "עדיין קיימת הצדקה לגביית דמי הביטוח הלאומי בשיעור ה קיים, בשל הצורך להפנמת העלויות המשקיות הנגרמות בשל תשלומי גמלאות בשל תא ו ."נות עבודה לכן, מוצע לקבוע חובת תשלום נוסף בשיעור של % 0.1 "באופן ש ישקף נכונה,"את העלויות בעבור תשלום גמלה זו57 ובהמשך לגידול הצפוי מוצע להגדיל את ש.יעורי הגבייה בעתיד כמתואר לעיל בדבר י ההסבר הוצג אומדן של גידול בהוצאות ונכתב: "...בחמש השנים האחרונות הגידול הממוצע עמד ע ל כ- 5% בשנה (למעט2020 ). כך, בשנת2012 ההוצאה בשל גמלת נכות מעבודה, עמדה על כ- 2.6 מיליארד שקלים חדשים, ובשנת2022 עמדה על כ- 5.7 מיליארד שקלים חדשים; ובצירוף תשלומי (דמי פ גיעה) בסך של7.2 מיליארד שקלים חדשים. כך, רק עבור שנת2023 , המשך מגמה זהה יוביל לגידול של5% נוספים וישית עלות של כ- 360 מיליון ."שקלים חדשים נוספים כלומר, הוצג אומדן ל שנת2023 לגידול בהוצאות של כ- 360 מיליון ,ש"ח בהתבסס של שיעור גידול שנתי של% 5 בגמלאות נכו ת מעבודה , ביחס לכלל הוצאות הענף בשנת2022, כולל הוצאות בגין עצמאים ותשלומים לגופי חוץ (כ- 7.2 מיליארד)ש"ח. 58 לא הוצג אומדן לשנת 2024 ולשנים הבאות, אך נכתב כי לנוכח הגידול העתידי הצפוי בגמלת נכות מעבודה, מוצע להגדיל את תוספת הגבייה בשנים הבאות, כאמור לעיל. מ כיוון שהמטרה בדברי ההסבר היא "הפנמת העלויות המשקיות בשל תשל ו מי גמלאות " והצורך בשיקוף נכון של הגידול ,בעלויות עולות השאלות מהן העלויות שהאומדן אמור ים ,לשקף את הגידול בהן מה מידת התאמתו ל הצעת החוק לתוספת התשלום , והאם האומדן משקף נכונה את הגידול? ראשית, הדגש ,בדברי ההסבר הוא גמלאות נכות מעבודה ונכתב כי בשנת2012 הוצאות התשלום בגין גמלת נכות מעבודה היו כ- 2.6 מיליארד ש"ח ובשנת2022 כ- 5.7 .מיליארד ש"ח לפי נתוני ירחון המוסד לביטוח לאומי, מדובר בגמלאות ששולמו לשכירים וגם לעצמאים )(במחירים שוטפים, 59 אף שעצמאים אינם .נכללים בהצעת החוק בדברי ההסבר לא מוצג 57 ההדגשה שבציטוט .לא מופיעה לא במקור 58 לפי הד ברים, שיעור הגידול חושב לפי גמלאות הנכות בחמש השנים האחרונות (לא כולל שנת2020 ). לפי הנתונים שהוצגו ולפי תשובת המוסד לביטוח לאומי נראה שחישוב הגידול הוא לפי לוח של מחירים קבועים לשנת2022 (כלומר הלוקח בחשבון שינויים במדד המחירים לצרכן). לפי דברי ההסבר להצע ת החוק, מדובר בשיעור גידול שנתי ממוצע של חמש השנים האחרונות, למעט2020 (לפי הדברים הגידול היה חריג בשנה זו) בגמלאות נכות. לפי החישוב שלנו שיעור הגידול השנתי בממוצע (פשוט) בשנים2018 – 2022 (לא כולל2020 ) הוא5% בכל הענף, ובגמלאות נכות הוא% 6. חישובים לפי המו ,סד לביטוח לאומי לוח10.1.1 : תשלומי גמלאות נפגעי עבודה, לפי סוג מבוטח וסוג גמלה, מחירי2022 :, אחזור24 באפריל2023 . 59 גמלת הנכות מת עדכנת לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהנתונים המוצגים מושפעים גם משינויים במדד. עם זאת, שיעור הגידול בגמלת הנכות כן חושב להבנתנו לפי מחירים קבועים (ראו הערה60 .) סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אומדן לגידול השנתי של הוצאות רק בגין השכירים שחלה עליהם הצעת החוק (כאמור לא ,)כל השכירים ומהמוסד לביטוח לאומי נמסר לנו כי אין ברשותו פירוט של ההוצאות עבור שכירים שחלה עליהם הוראת השעה. נית ש , בענף יש תשלומים מתמשכים ל נפגעים שכבר הוכרו בעבר לצד תשלומים לנפגעים חדשים ,ו עולה השאלה: ה אם שיקוף נכון של ה גידול בעלויות צריך להתחשב בכך שלפחות חלק מהגידול בעתיד עשוי לנבוע מתשלומים לנפגעי עבודה ש כבר הוכרו ? בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי גמלאות נכות מעבוד ה משולמות הן בגין פגיעות ח דשות הן בגין החמרה של פגיעות ישנות, וכן נכתב כי מדי שנה כ- 21,000 נפגעי עבודה מצטרפים למעגל מקבלי קצבת נכות או מענק חד- פעמי, אך לא הוצג אומדן ל גידול בגין הגמלאות החדשות , כלומר שאינן בגין החמרה. 60 אשר לתשלומים המתמשכים נציין כי בדוח הכספי של הביטוח הלאומי יש אומדן להתחייבויות (קרן ה ביטוח) בענף נפגעי עבודה כלפי מבוטחים או התלויים שלהם שיש להם זכאות לתשלומים בעתיד ,. לפי הדוח בסוף2021 אומדן ההתחייבויות העתידיות כלפי זכאים היה כ- 84.8 מיליארד,ש"ח61 כלומר לאורך השנים הבאות צ פויים תשלומים לזכאים קיימים, אך ייתכן שהא ומדן לא כולל התחשבות בהחמרה, ועל כל פנים אין בידנו אומדן לחלק ב תח ה יי בויות שיגדל ו עקב החמרה. שלישית , הוצאות הענף מושפעות מטבע הדברים מפגיעה בעבודה, ובכלל זה מ תאונות דרכים בדרך לעבודה וממנה, 62 של העומדים בקריטריונים ומיצוי הזכויות שלהם , ולפי הנתונים שהוצגו ב מבוא, מדובר בלפחות עשרות אלפי עובדים חדשים מדי שנה. 63 ,לצד זאת הוצאות הענף מושפעות גם מגורמים נוספים , כגון שכר הנפגעים לפני הפגיעה שכן גובה התגמול מתבסס על גובה השכר המבוטח לפני הפגיעה, 64 ,שינויים במדד המחירים לצרכן65 ,שינויי חקיקה או מדיניות66 ואף בדפוסי תעסו.קה 60 נוסף על כך, תהיה עלייה בתשלומי גמלאות (במחירים שטופים) כשיש עלייה במדד המחירים לצרכן שכן גמלאות הנכות והתלויים מתעדכנות אחת לשנה. ראו סעיפים 110 ו- 141 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . 61 ההתחייבות נק בעה על בסיס הערכה אקטוארית בהתחשב בהנחות יסוד מסוימות, ובכלל זה בנוגע לתמותה, לפי סכום הקצבה העומד לזכות הזכאי במועד החישוב, תוך התאמות לשינויים בסכומי הקצבה הצפויים לפי החוק במועד החישוב. ראו הרחבה המוסד לביטוח לאומי, דוחות כספיים ל- 31 בדצמבר2021 ,חלק ב: דוחות כספיים , יוני2022 ', עמ68 ו- 69 . 62 לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשנים2019 – 2021 כ- % 24 – % 26 ממקבלי דמי הפגיעה בכל שנה נפגעו בתאונת דרכים בדרך לעבודה או מ מנה (כולל תאונות בלי רכב ולא כולל תאונות דרכים בעבודה). המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה :, לא צוין תאריך, כניסה1 במאי23 20 ', עמ11 . 63 למשל, בדוחות מועלות ההשערה שהדיווח ומיצוי הזכויות בגין פגיעות בעבודה של עובדים זרים, עובדים פלסטינים, כמו גם עובדי חברות כוח אדם ועובדי קבלן הוא ככל הנראה בחסר. ראו למשל, המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , :לא צוין תאריך, כניסה27 באפריל2023 ', עמ6 – 7. 64 ,המוסד לביטוח לאומי דין וחשבון אקטוארי מלא ל- 31 בדצמבר2016 , יוני2020 ', עמ19 . 65 כאמור, שינויים במדד המחירים לצרכן מעדכנים תשלומי גמלאות נכות ותלויים. ההוצאות שהוצגו לעיל בנוגע ל- 2012 ול- 2022 הוצגו במחירים שוטפים, עם זאת להבנתנו , השינויים במדד כן נלקחו בחשבון ב אומדן הגידול בגמלאות הנכות שכן לפי המוסד לביטוח לאומי .שיעורי הגידול חושבו לפי לוח שבו מחירים קבועים 66 מדוחות בין השנים2012 ל- 2021 עולים כמה שינויים: בעקבות חוק ההסדרים משנת2017 (ככל הנראה נכנס לתוקף ב- 2018 ), הוחל ביטוח נפגעי עבודה גם על כוחות הביטחון במקרים שהפעילות שקדמה לפגיעה לא ייחודית למסגרת ולפעילות, למשל מחלות מסוימות סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לאור המוצג לעיל, דומה שיש קושי לענות על השאלה: מהו השיקוף הנכון של ה גידול בעלויות בהוצ את הענף או הגידול בתשלומי הגמלאות בכלל, והשיקוף הנכון– לאור הצעת ?החוק המתמקדת במעסיקי שכירים (לא כולל המוחרגים), בפרט לא ברור אם האומדן שהוצג ביחס לכלל הוצאות הענף , בדבר גידול של כ- 360 מיליון ש"ח בשנת2023 , אכן משקף .זאת יתרה מכך בדיון על תוספת גבייה יש לבחון לא רק את הוצאות המוסד לביטוח לאומי בענף אלא גם את הכ נסותיו, אולם בדברי ההסבר אין כלל התייחסות להכנסות המיוחסות ל ענף נפגעי עבודה . מאגף התקציבים נמסר כי בשנים2012 - 022 2 קצב גידול הוצאות ענף נפגעי עבודה היה ,גדול מקצב הגידול בגביית דמי ביטוח עם תוספת ה- % 0.1 ובלעדיה , אך אין בידנו פירוט לחישוב זה. 67 כמו כן, בדברי ההסבר אין נתונים על הגבייה בפועל של ה- % 0.1 בשנים 2019 – 2022 . ,כאמור מאגף ה תקציבים נמסר כי האומדן של תוספת הגבייה של% 0.1 לשנת 2023 היא 600 מיליון ש"ח , כלומר גבוהה בכ- 240 מיליון ש"ח מהאומדן בדברי ההסבר להצעת החוק בדבר הגידול בכלל הוצאות הענף באותה שנה. בהקשר זה נציין כי לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מוצע להפחית החל משנת2024 את שיעור הקצבות האוצר לפי סעיף32(א) ל חוק הביטוח הלאומי(בגי ן גביית דמי ביטוח בכללותם) , בהתאם לתיקונים המוצעים בחוק ההסדרים . בהצעת החוק מוצעת הפחתה של שיעור הקצבת האוצר לפי סעיף32 (א) לחוק הביטוח הלאומי החל משנת2024 מ- 61.12% ל- 59.76% ,. כלומר החל משנת2024 בגין כל100 ש"ח של דמי ביטוח לאומי שי,גבה המוסד לביטוח לאומי68 יקציב אוצר המדינה59.76 ש"ח (ולא61.12 ש"ח כפי שקבוע כיום בחוק בנוגע לשנת2024 .)ואילך ,לפי תשובת אגף התקציבים מטרת העדכון היא השארת המוסד לביטוח לאומי באותו מצב כספי ביחס למצבו לפני החלת התיקונים האחרים בחוק, וזאת בהתאם ל מנגנון ה ה תחשבנות בין או תאונות דרכים. במקרים שלא עונים על ההגדרה התשלום יהיה במסגרת חוקי השיקום של משרד הביטחון. התשלום עבור קבוצה זו הוא בידי המוסד לביטוח לאומי וממומן בידי משרד האוצר על חשבון הגוף שהנפגע שייך אליו. כמו כן, מינואר2016 הטיפול הרפואי לנפגעי עבודה ניתן במסגרת ביטוח בריאות וממלכתי, והוצאות ריפוי (אשפוז ושיקום רפואי) למי שאינו מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי ממשיך ,להינתן במימון הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי דוח לשנת2021: ביטוח נפגעי עבודה ', עמ3 ; דוח לשנת2016 : ביטוח נפגעי עבודה ', עמ216 ; )דוח שנתי (סקירה שנתית , 2012 – 2021 , ,ביטוח נפגעי עבודה כניסה : 27 באפריל2023 ; המוסד לביטוח לאומי, דוחות כספיים ל- 31 בדצמבר2021 ,חלק ב: דוחות כספיים , יוני2022 ', עמ54 . אשר לשנת2020 , שלא נלקחה בחשבון בתחשיב הגידול בדברי ההסבר, לפי הדוח לשנת2020 , בשנה זו הייתה ירידה במספר מקבלי דמי הפגיעה, ככל הנראה בחלקה ירידה זו הייתה עקב ירידה במספר המועסקים במשק, ומנגד הייתה עלייה גבוהה במספר מקבלי קצבת נכות זמנית משום שעל רקע מגפת הקורונה הוארכו הזכאויות של כל מי שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בין תחילת2020 לסוף אוגוסט2020 אם לא הייתה החלטה לאחר ועדה רפואית. ה מוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2021 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה :, לא צוין תאריך, כניסה27 באפריל2023 ', עמ4 , 14 – 15 . 67 עוד נמסר מאגף התקציבים כי בשנים2012 - 022 2 קצב גידול הוצאות ענף נפגעי עבודה עומד כל כ- % 7 (כנראה בשנה , כפי שמוצג בהצעת החוק, לא כולל2020 ) ,וכ- 8% ,עבור שכירים וכי קצב הגידול בגביית דמי הביטוח היה כ- 5% לשנה, לאחר "נטרול" השפעת העלאת גובה דמי הביטוח . עוד צוין כי החישובים הם לפי הירחון הסטטיסט י של המוסד לביטוח לאומי. אין בידנו פירוט לחישוב ולאומדנים .ששימשו לניכוי השפעת תוספת דמי הביטוח 68 כולל חלק האוצר של שיפוי לפי סעיף32(ג1 .) לחוק סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוס ד לביטוח לאומי | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המוסד למשרד האוצר בשנים האחרונות, וכפי שנעשה במסגרת הוראת השעה בשנת2019 . לא קיבלנו אומדן לחיסכון.בתקציב המדינה בעקבות הפחתת שיעור ההקצבה בדברי ההסבר להצעת החוק לא רק שאין נתונים על הכנסות הענף, אלא ש גם אין נתונים על מאזן הענף. כדי לעמוד על המ ,אזן בנוגע לשנים המוזכרות בדברי ההסבר ושיש לגביהן נתונים 2012 – 2021 , נציג להלן נתונים לפי לוח ב דוח האקטואר שהוא חלק מהדוח ה כספי של המוסד לביטוח לאומי לשנת2021 , המבוסס על הדוחות הכספיים של שנים אלו. 69 בטבלה5 בנוגע לכל אחת מהשנים מוצגים מרכיב התקבולים מדמי ב ,יטוח כלל התשלומים (כולל מינהל) וחי שוב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת של ההפרש ביניהם, וכן הנתון מהדוח של ההפרש בין כלל התקבולים (כולל השתתפות האוצר מתקציב המדינה, ריבית והכנסות אחרות, כגון הכנסות משיבוב) לכלל התשלומים )(ראו פירוט בנוגע לכל סוג במבוא . בדוח האקטואר הסכומים לא .כוללים תקבולים מהפרשי הצמדה, לכן נתונים אלו לא נכללים בטבלה אין פירוט בנתונים בנוגע לחלוקה בין שכירים לעצמאים. נציין כי נתוני תשלומי הגמלאות וגביית דמי הביטוח שהוצגו לעיל לפי הירחון מתייחסים למועד התשלום, והם שונים מאלו המוצגים במאזן, 70 לכן .הנתונים שיוצגו להלן שונים בחלק מהשנים מהנתונים שהוצגו לעיל הנתונים מוצגים במ י ליארדי .ש"ח טבלה5 : ( נתוני תקבולים מול תשלומים במאזן הכספי לענף נפגעי עבודה במיליארדי ,ש"ח)מחירים שוטפים71 השנה גביית דמי ביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה72 כלל ה תשלומים בענף ( כולל )תשלומי מינהל עודף גביית דמי ביטוח על כלל התשלומים עודף כלל התקבולים על כלל התשלומים 2012 2.5 4.1 -1.6 -1.3 2013 3.3 4.4 -1.16 -0.84 69 בתשובת המוסד לביטוח לאומי קיבלנו נתונים על המאזן בשנים2018 – 2021, וחלק מהנתונים מוצגים בפירוט מזה שמופיע בדו ח האקטואר, ובו לא מוצגים כל נתוני התקבולים, אך נתוני הסיכום שיוצגו בטבלה להלן זהים בשני המקורות בנוגע לשנים אלו. בנתונים .שקיבלנו בחלק התשלומים נכללו סעיפי סיכום אלו: גמלאות ותמיכות; תשלומים בעין ועל פי חוק; חובות אבודים; תשלומי מינהל בחלק התקבולים , נוסף ע ל חלק גביית דמי ביטוח, הוצגו סעיפי הכנסה נוספים :השתתפות האוצר מתקציב המדינה; רי ;בית; הפרשי הצמדה הכנסות אחרות . נציין כי בדוח הכספי יש גם נתונים נוספים, שאינם באים לידי ביטוי בסיכום המאזן. 70 לפי דברי ההסבר לירחון, הנתונים הכספיים מתייחסים לגביית דמי ביטוח ותשלומי גמלאות בחודש נתון ולא בעד אותו חודש, כלומר עולה כי מדובר בגבייה במהלך השנה ולא בהכרח בגין שנה מסוימת. עוד נכתב כי הנתונים הכספיים אינם מסתכמים בדיוק בסכומים השנתיים ,בפרסומי המאזנים השנתיים עקב התאמות של סוף שנה. המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי הסברים כלליים :, כניסה3 במאי2023 . בהשוואה לנתוני תקבולים מדמי ביטוח בדוח אקטואר המוסד לביטוח לאומי עולה כי בחלק מהשנים יש פערים (בשנים2015 ו- 2016 אין פערים, ובשאר הש נים יש פער של11,000 ד כ ע- 16 מיליון ש"ח). השוו מקור בהערה51 למוסד ,לביטוח לאומי הדוח של האקטואר ל- 31 בדצמבר2021 , יוני2022 ', עמ21 . כאמור, בירחון ה נתונים הם לפי מועד התשלום. נוסף על כך, ייתכן שבמאזן נוספו סוגי תשלום שלא נמצאים בירחון. נציין כי סך התשלומים בנתוני2018 – 2021 גבוה מאשר בירחון בכ- 234 – 313 .מיליון ש"ח בשנה 71 בדוח הנתונים מוצגים באלפי ש"ח. צוין כי מדובר בסכומים נומינליים וכי הם מבוססים על ה מספרים המדווחים בדוחות הכספיים. ראו ,המוסד לביטוח לאומי הדוח של האקטואר ל- 31 בדצמבר2021 , יוני2022 ', עמ21 . 72 כאמור, לפי הדוח הכספי לשנת2021, דמי הב יטוח כוללים את מרכיב שיפוי האוצר בלוח י' בשיעור של% 0.03 מההכנסה, כלומר שלא כחלק סעיף השתתפות תקציב המדינה. נראה שהדבר עקבי כי בנתוני השנים שקדמו בלוח, בשנים2012 – 2015 לא הייתה השתתפות .בענף מתקציב המדינה סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm השנה גביית דמי ביטוח המיוחסים לענף נפגעי עבודה72 כלל ה תשלומים בענף ( כולל )תשלומי מינהל עודף גביית דמי ביטוח על כלל התשלומים עודף כלל התקבולים על כלל התשלומים 2014 3.8 4.7 -0.94 -0.64 2015 4.5 4.9 -0.43 0.02 - 2016 5.2 5.0 0.20 1.5 2017 5.5 5.2 0.25 2.0 2018 5.8 5.5 0.31 2.1 2019 6.5 6.0 0.53 2.4 2020 6.4 6.6 -0.17 1.8 2021 7.0 6.8 0.24 2.6 מטבלה5 עולה כי ב נוגע ל כל אחת מהשנים2012 – 2021 , )היקף התשלומים (כולל מינהל עלה בענף נפגעי עבודה, מכ- 4.1 מיליארד ש"ח עד.8 6 מיליארד ש"ח .לצד זאת ,באותן שנים חלה עלייה הדרגתית בסכומי דמי הביטוח הנגבים ו מיוחסים לענף נפגעי עבודה (למעט ירידה קטנה ב- 2020), מכ- 2.5 מיליארד ש"ח ועד לכ-7 .מיליארד ש"ח ,כך בין שנת2012 לשנת2015 ההוצאות היו גבוהות יותר מההכנסות מגביית דמי ביטוח ,אך הפע ר הלך והצטמצם (מ- 1.6 מיליארד ש"ח לכ- 430 )מיליון ש"ח ובשנים2016 – 2019 ו- 2021 ההכנסות מדמי ביטוח היו גבוהות מההוצאות (בכ- 200 – 530 מיליון ש"ח); בשנת2020 ההכנסות מדמי ביטוח היו קטנות יותר בכ- 170 .מיליון ש"ח ,כפי שצוין לעיל לא ידוע לנו מה מידת ההשפעה של תוספת ה גבייה של ה- % 0.1 על נתונים אלו בשנים2019 – 2021 . כ פי שכבר צוי ן ,, גם תשלומים בענף נפגעי עבודה וגם היקף הגבייה מושפע מכמה וכמה גורמים ובהם שינויי חקיקה, היקף התעסוקה ושכר העובדים. כמו כן, גם בתשלומים הנוספים היו שינויים, ובכלל זה היקף ה השתתפות תקציב המדינה , ל הבנתנו הקצבות לפי סעיף32 )(א :לחוק מ-0 ש"ח בשנים2012 – 2015, לכ- 830,000 ש"ח בשנת2016 כ עד- 1.43 מיליארד ש"ח בשנת2021 , 73 כלומר בשנים2016 – 2021 (ב- 2020 מעט קטן מ- 2019 ) עלה החלק מהכנסות תקציב המדינה שמייחס המוסד לביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה. לפי תשובת המוסד ל ,ביטוח לאומי ודוח האקטואר היתרה בנכסי ענף נפגעי עבודה הייתה בסוף2021 כ- 13.69 מיליארד ש"ח בסוף2021 , 74 ובתשובה צוין כי הנכסים נצברו במהלך .השנים, ובחלקן היו העברות בין ענפי ביטוח75 נוסף ,על כך ,כאמור יש אומדן להתחייבויות (קרן ביטוח) בענף נפגעי עבודה כלפי המב וטחים או התלויים שלהם ש יש להם זכאות לתשלומים 73 נציין כי בשתיים מהשנים הייתה העברה בין-ענפית, כ כל הנראה מענף אחר לענף נפגעי עבודה (צוינו כ- 454 מיליון ש"ח בשנת2014 וכ- 67 מיליון ש"ח בשנת2015 .) 74 ,אין בידנו אופן חישוב הנתון המצטבר. המוסד לביטוח לאומי הדוח של האקטואר ל- 31 בדצמבר2021 , יוני2022 ', עמ21 . 75 כאמור, לפי הדוח, ההעברה הבין- ענפית האחרונה הייתה בשנת2015 . ראו הערה3 7. סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בעתיד. ,לפי הדוח בסוף2021 אומדן ההתחייבויות כלפי זכאים היה כ- 84.8 מיליארד ש"ח. 76 ,עם זאת נתונים אלו אינם כוללים ,תחזית בנוגע למאזן ענף נפגעי עבודה בהתחשב בזכאים נוספים ובהכנסות עתידיות , .ובכלל זה הכנסות מדמי ביטוח בדוח האקטוארי המלא האחרון (פורסם ביוני2020 על בסיס נתוני סוף2016 ,) בכל השנים שהוצגה לגביהן ,תחזית בענף נפגעי עבודה נחזה עודף של תקבולים (לא כולל הכנסות מריבית) על תשלומים , שיעלה בהדרגה : החל מעודף של כ- 2.47 מיליארד ש"ח בשנת7 201 , 77 ועד עודף של כ-8 מיליארד ש"ח בשנת2060 . 78 כאמור, תחזיות אלו הן משנת2020, ו אין בידנו תחזיות עדכניות. 2.2 משמעויות השינוי המוצע כל הגופים שענו לפנייתנו והתייחסו לנושא לא סבורים שהצעת החוק הנוכחית שקובעת המשך גבייה נוספת של0.1% ,לדמי הביטוח תשפר את מצב בטיחו ת העובדים או לא רואים קשר בין הגבייה הנוספת להפחתת תאונות עבודה ( ,אגף התקציבים המוסד לביטוח ,לאומי ,משרד הבריאות המוסד לבטיחות ולגיהות, ההסתדרות, הקבוצה למאבק בתאונות בניין ,ותעשייה מען– ,ארגון עובדים נשיאות המגזר העסקי, נשיאות המע סיקים והעסקים בישראל קו ו ,)לעובד79 ואף בהצעת החוק לא נטען שיישום ההצעה יביא לשיפור. חלק מהגופים שהשיבו אף סבורים שה צעת החוק יכולה להביא להחמרה במצב הבטיחות : מ המוסד לבטיחות ולגיהות נמסר כי גבייה גדול ה יותר מהמעסיקים תפוצה בהפחתת עלויות (או העלאות מחיר) , ,ככל שהיא תעלה ולפי הדברים קל יותר לקצץ בהשקעה בבטיחות במיוחד אם התשלום לא קשור .להיפגעות מ קו לעובד נמסר כי קשה להעריך בשלב זה מהן ה השלכות ה צפויות על העובדים , אך תוצאה אפשרית היא הגדלת התמריץ של מעסיקים לתעדף עבודה מהירה על פני עבודה בטוחה ,ככל שתוספת הגבייה אינה זניחה. מהקבוצה למאב ק בתאונות בניין ותעשייה נמסר כי יש בהצעת החוק להביא באופן עקיף להשפעה שלילית שכן מנגנון ה "משית את כל עלויות הקצבאות על הציבור ואולי אף יש בו גביית יתר "המשתלמת לאוצר המדינה, הוא תמריץ שלילי למדינה בהשקעה במניעת תאונות . 76 ההתחייבות נקבעה על בסיס הערכה אקטוארית בהתחשב בהנחות יסוד מסוימות, ובכלל זה בנוגע לתמותה, לפי סכום הקצבה העומד לזכות הזכא י במועד החישוב, תוך התאמות לשינויים ,בסכומי הקצבה הצפויים לפי החוק במועד החישוב. הרחבה המוסד לביטוח לאומי דוחות כספיים ל- 31 בדצמבר2021 ,חלק ב: דוחות כספיי ם , יוני2022 ', עמ68 ו- 69 . בדוח מוצג מרכיב הקרוי גרעון אקטוארי, והוא קרן הביטוח (אומדן ההתחייבויות) בניכוי יתרת נכסי הענף, והוא כ- 71.1 מיליארד ש"ח נכון לסוף2021 . כלומר הכסף החסר לעמידה בהתחייבויות העתידיות בהתחשב ביתרת הנכסים, ומבלי להתחשב בהכנסות כלשהן ,. ראו המוסד לביטוח לאומי הדוח של האקטואר ל- 31 בדצמבר2021 , יוני2022 ', עמ21 . 77 בפועל במאזן של שנת2017 היה כאמור עודף של כ- 2 מיליארד ש"ח, כולל הכנסו.ת מריבית 78 התחזית מבוססת על אומדן של תקבולים שונים (גביית דמי ביטוח, שיפוי האוצר, הקצבות האוצר ותקבולים משיבוב, לא כולל הכנסות מריבית) ושל תשלומי קצבאות והוצאות הנהלה והוצאות כלליות כל ענף. כמו כן, צוין שנלקחה בחשבון הגבייה הנוספת של ה- 0.1% משנת 2019 , אך ,גם צוין כי מדובר בהוראת שעה לחמש שנים. ראו המוסד לביטוח לאומי דין וחשבון אקטוארי מלא ל- 31 בדצמבר2016 , יוני 2020 ', עמ41 – 44 , 47 ו- 50 . 79 בת שובת משרד העבודה לא הוצגה עמדה ספציפית, אלא רק נכתב שככלל מנגנון גבייה בפני עצמו יכול להביא לשינוי רק לצד צעדים .משלימים סעיפים15 (2) ו- 20 (א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חלק מהגופים העריכו ש ייתכנו גם השפעות כלכליות שליליות : העלאת מחירי המוצר המיוצר ועלייה ביוקר המחייה (המוסד לבטיחות ולגיהות;)ונשיאות המגזר העסקי ייתכן תמריץ להפחתת מספר העובדים או הפחתה בשכרם ,ככל שהגבייה הנוספת אינה זניחה )(קו לעובד , במיוחד בקרב עובדים מסוימים , דוגמת עובדי קבלני שירותים, קבל ני כוח אדם ועסקים זעירים וקטנים( , או עובדים מוחלשים או לא מאורגנים המועסקים בהסכמים קיבוציים קו לעובד ו.)ההסתדרות ,מנגד לפי תשובת המוסד לביטוח לאומי , תופסת הגבייה של0.1% נהוגה משנת 2019, ומדובר בתוספת אחידה ומתונה, שנעשתה בהסכמת נציגי המעס י ,קים והתעשייה ו דווקא במודל הדיפרנציאלי ש כלפיו עלתה התנגדות, וכיום הוא אינו חלק מההצעה שיעור הגבייה יכול להיות .גדול יותר בדומה, גם באגף התקציבים לא סבורים כי לתוספת הגבייה עד היום היו השלכות רוחב, כגון קיצוץ בהשקעה בבטיחות, הפחתת שכר עובדים ועלייה ביוקר המחייה, ולא צפויו ת השלכות רוחב גם בהמשך. עם זאת, נזכיר כי הצעת החוק כוללת העלאת הגבייה בשתי פעימות, ל- 0.15% משנת2028, ו- 0.2% משנת2032 . חלק מהגופים ציינו ש ה הצעה מתמקדת בהגדלת תשלום דמי הביטוח הלאומי ומכאן עולות :כמה שאלות ,שאלה ראשונה אם מדובר ב הגדלת דמי הביטוח הלאומי מדו ע ההצעה מתמקדת בתוספת גבייה דווקא ב גין ענף נפגעי עבודה,? למשל כאמור, נכון לסוף2021 , לענף נפגעי עבודה מיוחס ת )יתרת נכסים (עודף של כ- 13.69 מיליארד ש"ח (לא כולל התחייבויות עתידיות )והכנסות עתידיות ? מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי החלוקה לענפי ביטוח בביטוח הלאומי אינה בעלת משמעות ברמת התפעול אלא ברמה הרישומית . עוד צוין כי מרכיב ביטו חי זה נותן מענה כלכלי לעובד, אך בעצם מבטח את המעסיק ., וחשוב לשמרו עוד נמסר כי עם ההפחתות ב דמי הביטוח ממעסיקים שנעשו בשנות ה- 80 וה- 90 , ובהינתן הכיסוי הביטוחי המשמעותי בפגיעות ,בעבודה המו סד רוא ה לנכון ל שמר את תוספת הגבייה ברמתה הנוכחית, ובאופן אחיד , במסגרת חיזוק ההכנסות העצמאיות של המוסד וצמצום הפער בין ההכנסות להוצאות בע ת יד .הקרוב והרחוק כלומר, בהינתן שהתוספת תגדיל את ההכנסות מדמי הביטוח, ושיעור ההקצבות מהאוצר יופחת, ככל שמדובר בסכום זהה (כאמור, אין בידנו אומדן להכנסות הצפויות מהגבייה ,)ומנגד מחיסכון בתקציב המדינה סך ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי לא ישתנ ה , אבל החלק היחסי של ההכנסות העצמאיות (גבייה מדמי ביטוח), יגדל. בדומה להסדרת תוספת הגבייה בהוראת השעה, הצעת החוק לא מתקנת את שיעורי דמי הב יטוח המיוחסים לענף בלוח י', אלא מוצע לקבוע את התשלום הנוסף בסעיף נפרד בחוק הביטוח הלאומי, ונשאלת השאלה האם יש השלכות לכך שהתוספת של ה- % 0.1 לא נכללת ?'בלוח י80 80 .אף כי בהצעת החוק נכתב כי על התשלום יחולו ההוראות החלות על דמי ביטוח לפי החוק, בשינויים המחויבים סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,שאלה שנייה האם הגבייה הנוספת תיועד לצורך שיפור הבטיחות בעבודה ? מאגף התקציבים נמסר כי תוספת הגביי ה או החיסכון היחסי בהקצבת האוצר (כאמור, שיעור )ההקצבה יופחת אינם צבועים לייעוד מסוים .הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה העלתה יש ש להבטיח ש הגבייה העודפת תופנה במלואה לפיצוי נפגעי עבודה ולמניעת תאונות עבודה , ובכלל זה למשל ל;מימון משרות של מפקחי בטיחות81 מ המו סד לבטיחות ולגיהות נמסר כי אין בהצעה מנגנון להנעה לפעילות למניעת היפגעות בעבודה , וכי יש להקצות תקציב להגדלת פעילות המוסד כדי לסייע למעסיקים למנוע היפגעות בעבודה. אף כי בהצעת החוק הסעיף המוצע בחוק הביטוח הלאומי קרוי "חיוב מעסיק בתשלום בשל פגיעה בעבודה", פר טי ההצעה לא קושרים בין התשלום לפגיעה בעבודה בפועל . מכאן שאלה נוספת שעולה היא כיצד צעד זה מקדם את שיפור מצב הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית? ,כאמור, הגופים שענו לפנייתנו לא רואים קשר בין הצעת החוק לקידום המצב ובכלל זה בתשובת המוסד לביטוח לאומי למרכז המחקר והמידע של הכנסת נכתב כי" המוסד לביטוח לאומי לא רואה קשר ה בין גביה הנוספת של% 0.1 בפרמיה לבין הפחתת תאונות עבודה בישראל". 82 לפי תשובת אגף התקציבים במשרד האוצר , מטרת החקיקה בהוראת השעה הייתה צמצום הפגיעה בעבודה באמצעות מנגנון דיפרנציאלי , אך היישום שלו לא צלח ו לכן כעת יש פיצול של המטר ה המקורית : חלק אחד הוא הצורך בהפנמת העלויות בהוצאות גמלאות הנכות כמוצע ב ,הצעת החוק והחלק השני שאינו נכלל בהצעת החוק הוא נקיטת צעדים ממשלתיים לשיפור מצב הבטיחות בהתאם להחלטת הממשלה מפברואר2023 . גם במוסד לביטוח לאומי הדגישו בדומה א ת החלטת הממשלה בנושא, לשם בין היתר קידום מדיניות להפחתת תאונות עבודה, תוך בחינת כלל הכלים שעומדים ברשות הממשלה, ובכלל זה בחינת תמריצים בקרב .מעסיקים מ משרד העבודה נמסר ככלל כי מנגנון גבייה בפני עצמו יכול להביא לשינוי רק לצד .צעדים משלימים נוספים גופים נוספי ם שענו לפנייתנו העלו את הצורך בבחינה מקיפה של הנושא , אך ס בורים ש בשלב זה אין לקבוע תוספת גבייה במנותק מהצעדים שייקבעו (נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, נשיאות המגזר העסקי ), או שיש לקבוע תוספת גבייה לשנת2024 בלבד ולייעד את הכספים לפיצוי נפגעים או מניעת תאונו ת, ו הגדלת הגבייה מעבר לכך היה ת על בסיס נתונים המצדיקים זאת ורק לאחר שקודמו צעדים להפחתת תאונות (הקבוצה למאבק בתאונות בניין )ותעשייה , ובכלל זה יישום מנגנון דמי ביטוח דיפרנציאליים (מען– )ארגון עובדים . נציין כי מקו לעובד נמסר כי יש להותיר את המנגנון הדיפרנצי אלי וליישמו בתקנות. ארגוני המעסיקים וחלק מארגוני העובדים אף ציינו כי בחינת הצעדים לקידום הבטיחות צריכה להיות בשיתוף 81 בדומה, ממען– ארגון עובדים נמסר כי המפתח הוא מדיניות הממשלה ונכונותה להשקיע בין היתר תקצוב לשינוי הטיפול בנושא הבטיחות .והתאונות 82 .לצד זאת, מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי המוסד קידם מהלכים משמעותיים, לפי הדברים, לצמצום תאונות עבודה סעיפים15 (2) ו- 20(א) להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית: ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm איתם., כלומר בתהליך שכולל את השותפים למערכת יחסי העבודה כמו כן, משרד הבריאות העלה כי יש מודלים שונים בעולם לתמרוץ מעסיקים, עם זאת נציין כי מ שרד הבריאות לא נכלל בהקמת הצוות בהחלטת הממשלה, ועולה השאלה אם בבחינת הצעדים בהחלטת הממשלה לא מתוכננת התייחסות גם לתחום ה בריאות ה.תעסוקתית