חומר רקע

:עניין של גישה חסמים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים 2016 אפריל מחקר וכתיבה: ד"ר נעם הופשטטר, ליאור יבנה עריכת לשון: יסמין הלוי עיצוב: סטודיו לי ותמר תמונת הכריכה: מדפים במחסן ארכיון המדינה בירושלים. © באדיבות הצלם הנהלה: רן גולדשטיין, מוקי דגן, ד"ר רון דודאי, הדס זיו, מיכאל ספרד, תמר פלדמן, רוני פלי, זיו שטהל פלסטיני-עקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי 12 רח' דוד חכמי 6777812 יפו-תל אביב ISBN 978-965-555-955-2 מסת"ב הדו"ח מתפרסם בסיוע תמיכת משרד החוץ השוויצרי. התכנים הכלולים בדו"ח זה הם פלסטיני, ואין לראותם -באחריותו הבלעדית של עקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי כמשקפים את עמדתו של משרד החוץ השוויצרי 4 תוכן העניינים 6 עיקר הממצאים וההמלצות 11 מבוא 12 על הגישה לארכיון 13 הארכיון והזכות לדעת את האמת 15 על הדו״ח 17 פרק א: הסדרת הגישה לארכיונים בחוק הישראלי ובתקנות 17 על חוק הארכיונים ותקנותיו 19 לחוק הארכיונים: הזכות לעיין בחומר ארכיוני10 סעיף 19 תקנות העיון ותקופות ההגבלה 21 חשיפת חומר ארכיוני במהלך תקופת ההגבלה 22 חשיפת חומר ארכיוני לאחר תקופת ההגבלה 23 הארכת חיסויו של חומר ארכיוני לאחר תקופת ההגבלה 24 הגישה לארכיון בפסיקה 27 לסיכום: הזכות למידע השמור בארכיון 28 פרק ב: הגישה לחומרי ארכיון המדינה 28 רקע 30 חשיפת חומרים בארכיון המדינה 31 עיון בקטלוגים 31 גישה לקטלוג בארכיון המדינה 33 הקריטריונים לחשיפה בארכיון המדינה 35 : נוהלי עבודה פנימיים חורגים מהתקנות37/החלטה פס 37 היעדר הנמקה בהחלטות לדחות בקשות לעיון 39 היעדר הליך פורמלי של ערר 41 הארכה ללא סמכות של חיסוי חומר מוגבל 43 מקרה בוחן: חסמים לעיון בתיקי המשטרה שבארכיון המדינה 45 לסיכום: הזכות למידע ושינוי תקנות העיון לא הופנמו בארכיון המדינה 47 פרק ג: הגישה לחומרים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון 47 רקע 49 קצב חשיפת החומרים 51 קטלוגים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון 51 בהיעדר קטלוג: מחקר מסונן בידי עובדי הארכיון 53 חשיפת חומרים והגבלת העיון בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 53 א. חשיפת חומרים בתקופת ההגבלה: הוועדה המשרדית 5 55 ב. חשיפה לאחר תקופת ההגבלה: צוות החשיפה 56 ג. אמות המידה לחשיפה: מסמך הקריטריונים 59 ד. היעדר הנמקה 60 ה. הגשת ערר על החלטה שלילית 61 עלויות העתקה כחסם נוסף לגישה 62 לסיכום: ליקויים מתמשכים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון 64 פרק ד: ארכיוני שירותי המודיעין 65 ראשית הסדרת פעילותם של ארכיוני הארגונים הביטחוניים 65 : הארכת תקופת ההגבלה ודרישה לנוהל חשיפה2010 66 מצב נוהלי החשיפה בשב״כ ובמוסד והיערכותם לתום תקופת ההגבלה 67 נוהל המוסד לחשיפת חומרים ארכיוניים 68 נוהל שב״כ לחשיפת חומרים ארכיוניים 69 לסיכום: גופי המודיעין מתנערים מחובתם לאפשר גישה לארכיוניהם 71 פרק ה: תיעוד בנושא זכויות האדם בארכיונים הממשלתיים 71 שיקולים זרים במדיניות החשיפה: ממצאי מבקר המדינה 73 "חיסוי מסמכים בדבר הפרת זכויות אדם: "ניסיון לשלוט בסיפור ידוע היטב 75 "לסיכום: "החומרים האלה אינם כשרים לעיון הציבור 77 סיכום 79 אחרית דבר: צעד קדימה, שניים אחורה רשימת טבלאות 2013—2008 ,: מספר התיקים שנמסרו לעיון בארכיון המדינה1 טבלה 29 )(מעיינים מהציבור וממוסדות המדינה גם יחד : פניות לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לעיון בחומרים, בחלוקה לפניות2 טבלה 48 2014—2008 , ממערכת הביטחון ולפניות מהציבור ואחרים : פער בין מספר התיקים שמופקדים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון3 טבלה 50 2014—2012 ,) לבין מספר התיקים שנסרקים לעיון (ציבורי ומוסדי : היקף פעילותה של הוועדה המשרדית לאישור עיון4 טבלה 54 2014—2008 , בחומר ארכיוני מוגבל 55 2014—2008 ,: תוצאות דיוני הוועדה המשרדית בבקשות לעיון בחומר מוגבל5 טבלה 6 עיקר הממצאים וההמלצות מיליון תיקי מסמכים, ובארכיון צה"ל ומערכת 1.8-במחסני ארכיון המדינה מצויים כ מיליון תיקים. תיקים אלה מכילים את ה"זיכרון" של מוסדות המדינה 12-הביטחון שמורים כ בדמותו של התיעוד הממשלתי: פרוטוקולים, הקלטות, תכתובות, דו"חות וכיוצא באלה. תיעוד זה נוצר, נאסף ונשמר מכספי הציבור ולטובתו, והוא אמור לחזור לרשות הציבור ולשמש אותו למחקר ולדיון: להעשיר את הידע שלנו על האירועים והתהליכים שהביאו אותנו עד הלום ולשמש מסד להמשך בניית עתידנו. רק אחוז אחד מכל התיקים האלה פתוח לעיון הציבור. חוק הארכיונים מורה כי "כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך". התקנות בדבר העיון בחומרי הארכיונים הממשלתיים ("תקנות העיון") שואבות מרוח חוק חופש המידע ותקנותיו, אך גם מורות על תקופות של הגבלת העיון בחומרים. תקופות אלה נעות שנה, לפי נושאיהם ומקורותיהם. עם זאת, תקופות ה"הגבלה" אינן תקופות 70- ל15 בין של חיסיון. כאשר אדם מבקש לעיין בחומר "מוגבל", התקנות מורות כי ככלל יש לחשוף את החומר המבוקש, אלא אם כן בחינת הבקשה מעלה שאחת מהעילות המנויות בתקנות, שעיקרן הגנה על הביטחון, על יחסי החוץ של המדינה ועל צנעת הפרט, מונעת לחלוטין את חשיפת החומר. בהתאם להוראות הדין המינהלי בישראל, החלטה למנוע את חשיפת החומר המבוקש צריכה להיות מנומקת כך שיובהר כי נשקלו כל השיקולים הדרושים. בחינת מצב הדברים בארכיונים הממשלתיים, שמסוכמת בממצאי הדו"ח, מראה שהפרקטיקה בהם שונה בתכלית. הדו"ח מראה כי מיעוט כוח האדם המופקד על חשיפת חומרים ארכיוניים מונע למעשה קיום של חשיפה שוטפת ויזומה של חומרים שתקופת ההגבלה שלהם חלפה, ומעכב את הטיפול בבקשותיהם של משתמשים בארכיון לעיין בחומר (שיפור חלקי בנושא צפוי בחודשים הקרובים בארכיון המדינה); הדו"ח מציג שגרה של הארכת חיסויים של תיקים ללא סמכות חוקית. נציגים מטעם משרדי הממשלה שיצרו את החומר הארכיוני מקבלים החלטות המונעות את גישתם של משתמשים בארכיונים לתיקים שתקופת ההגבלה שלהם חלפה, אף כי סמכות זו ניתנת בחוק רק לגַנָז המדינה והיא כפופה לאישור ועדת שרים. עצמאות המחקר בארכיונים הממשלתיים נפגעת בשל מדיניותם שלא לאפשר גישה לקטלוג המלא של החומרים השמורים בהם, ו"מסמכי הקריטריונים" שמתווים את אמות המידה להפעלת שיקול הדעת בהחלטות בדבר חשיפת חומרים לעיון אינם תואמים את מטרתם המוצהרת. עוד מראה הדו"ח כי הארכיונים הממשלתיים נמנעים לחלוטין ממתן נימוקים לדחיית בקשות לעיין בחומר ארכיוני, ולכל היותר מציינים את העילה למניעת העיון. מדיניות זו מנוגדת לחוק, מונעת את בחינת שיקול הדעת שהוביל להחלטה שלילית, ומקשה על הגשת ערר בעקבותיה. בנוסף, הליכי הערר עצמם אינם מוסדרים בנהלים. 7 עניין של גישה חשיבות להבנת-בארכיוני שב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מצוי חומר רב פלסטיני. לצד חומר -החברה הישראלית וההיסטוריה של מדינת ישראל והסכסוך הישראלי ערך שניתן להכשירו -מודיעיני רגיש שאין חולק על הצורך בחסיונו, מצוי בו חומר נוסף רב לעיון הציבור. לאחר שהתברר כי השב"כ, המוסד וגופים ביטחוניים נוספים נמנעו ממתן שנה, כהוראת תקנות העיון באותה 50 גישה לחומרים ארכיוניים שמאז היווצרם כבר חלפו שנה, תוך קביעת תקנה 70-עת, שונו תקנות העיון ותקופת ההגבלה על חומריהם הוארכה ל שנה. הדו"ח מראה 50 המורה כי ארגוני הביטחון יכינו נוהל מיוחד לחשיפת חומרים בני כי גופי המודיעין מתנערים מחובתם לאפשר גישה לחומריהם הארכיוניים; שב"כ עדיין לא סיים להכין נוהל חשיפה, ובכך הוא מונע לחלוטין כל עיון של הציבור בחומריו הארכיוניים; השנה על חומריהם 70 הן שב"כ והן המוסד אינם נערכים לתום תקופת ההגבלה בת הארכיוניים, הצפוי בתוך שנים אחדות. כיוון שכך, צפוי שגם בשנים הבאות תישלל מהציבור הגישה לחומרים החשובים ששמורים בארכיוני הארגונים הללו – חומרים שהם רכושו של הציבור. לארכיון יש תפקיד בקידום זכויות האדם, בהגנה עליהן ובחשיפת הפרתן. בכך נוגע הפרק האחרון בדו"ח. הוא מראה כי הארכיונים הממשלתיים בישראל פועלים במקרים רבים להסתיר תיעוד שעוסק בהפרות זכויות אדם בידי המדינה, בעיקר במסגרת הסכסוך ערבי. קריטריונים לחיסוי וחשיפה של חומרים שנקבעו בעבר בארכיונים -הישראלי הממשלתיים ונועדו להגן על תדמיתם של המדינה ומוסדותיה ושל בעלי תפקידים אמנם בוטלו בעקבות הערות מבקר המדינה ועתירות לבג"ץ, אולם מסמכים ששופכים אור על פרשות קשות מעברה של המדינה עודם חסויים, שנים רבות לאחר שחלפו תקופות ההגבלה שלהם. מהפרק עולה תמונה של מאמץ להסתיר מסמכים ותיקים מסוג זה, גם בארכיונים שאינם ממשלתיים וללא סמכות בחוק. לא זו בלבד, אלא שמסמכים ותיקים מסוימים שכבר הותרו לעיון, ובהם כאלה שצוטטו בהרחבה בפרסומים שונים, נסגרו מחדש לעיון ומוסתרים מהציבור. החסמים השונים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים שדו"ח זה מציג משקפים תמונה עגומה. הממצאים מראים שהארכיונים הממשלתיים אינם מקיימים את תפקידם להעמיד את החומר הארכיוני של המדינה לעיון הציבור. בפעולת הארכיונים טרם הופנם השינוי שחל בשנים האחרונות במעמד זכותו של הציבור לקבל מידע שמצוי בידי הרשויות . לכאורה הארכיונים הממשלתיים המרכזיים 2010-ובשינוי התואם שחל בתקנות העיון ב פותחים את שעריהם לציבור ומזמינים אותו להשתמש בשירותיהם, אך מי שיבקש להסתמך עליהם להשגת גישה לתיעוד המצוי בהם צפוי להתאכזב: היקף החומר הארכיוני שפתוח לעיון הציבור הוא זניח, והארכיונים הפתוחים הם למעשה סגורים. תיקון מצב זה מחייב רפורמה עמוקה ויסודית, והבנה עמוקה שתיעוד עבודת הממשלה ופקידיה הוא קניינו של הציבור ולא סוד שיש להסתיר ממנו. 8 המלצות לגנז המדינה 1 1 . על ארכיון המדינה להעמיד לרשות הציבור קטלוג מלא ושלם של חומרי הארכיון, ובכלל זה קטלוג של חומריו המסווגים ושל אלה שמצויים בתקופת הגבלה. ככל שפרטים מסוימים בקטלוג עלולים להסגיר פרטים סודיים, ניתן להשחירם או לערוך את הכותרות כך שיימנע סיכון האינטרסים המוגנים. 2 2 . כמסמך שקובע קריטריונים37/על ארכיון המדינה להפסיק להשתמש בהחלטה פס לשיקול דעת בעת קבלת החלטות בדבר חשיפת חומרים. אם נחוץ נוהל פנימי לקביעת אמות מידה לחשיפת חומרים, עליו להישען על העקרונות שנקבעו בתקנות העיון ועל מבחני האיזון הנהוגים לגבי חופש המידע, ולהיות פתוח לעיון הציבור. אם קיים מסמך שמנחה קבלת החלטות בדבר בקשות לעיון בחומר ארכיוני 37/נוסף, פרט להחלטה פס מוגבל, עליו להיות חשוף לציבור ככל הנחיה מינהלית, תוך שמירת החיסוי על מונחים ופרטים שיש צידוק של ממש לחסותם. 3 3 . ,במקרים שבהם מחלקת החשיפה מחליטה למנוע עיון מלא או חלקי בחומר המבוקש יציין הגורם המחליט בכתב את הטעמים שהביאו להחלטתו. על הנימוק לעקוב אחר : "דרישות המענה בדחיית בקשת חופש מידע", 3.1 המתווה שנקבע בנוהל חופש המידע ובפרט להוסיף על לשון עילת ההגבלה שנקבעה את האינטרסים שנבחנו, השיקולים שנשקלו בקשר אליהם, התוצאות הצפויות ממסירת המידע ורף האיזון שלפיו התקבלה ההחלטה. התייעצויות מפקידים עם הגנז בעניין צריכות להיות מתועדות גם הן. תיעוד ההחלטות השונות יהיה זמין לעיון הציבור. במקרה שנימוק מפורט עלול להסגיר בעצמו פרטים שפרסומם פסול, יש להתגבר על הפער באמצעות ניסוח עיקרי הדברים בדרך של פרפרזה. 4 4 . יש לנסח ולקבוע נוהל ברור בדבר הגשת ערר על החלטות למנוע עיון בחומר, הן בתקופת ההגבלה והן אחריה. הנוהל יפרט את הגורמים שידונו בערר – אשר לא יהיו מבין מקבלי ההחלטה המקורית – ויקבע לוח זמנים לקבלת החלטה בערר. על דבר קיומו של הנוהל יש להודיע בשילוט ברור בחדר הקריאה של ארכיון המדינה, וכחלק מכל תשובה על דחיית בקשה לעיון, בחלקה או במלואה. 5 5 . (ג) לחוק הארכיונים כך שייקבע הסדר דומה לזה שקיים בסעיף10 יש לתקן את סעיף ב לחוק ועדות חקירה: מינוי ועדה ציבורית שבסמכותה להאריך לתקופות קצובות את 24 מניעת החשיפה של חומר ארכיוני שתקופת ההגבלה שלו חלפה. עד שישונה החוק, יש (ג) לחוק הארכיונים.10 למלא את הוראות סעיף 6 6 . על גנז המדינה לוודא כי כלל ארגוני המודיעין והביטחון עומדים בחובותיהם על פי תקנות העיון, ובכלל זה פרסום נוהלי עיון בחומריהם הארכיוניים והיערכות לחשיפה יזומה, לכל המאוחר עם תום תקופת ההגבלה. 7 7 . על גנז המדינה להורות כי מסמכי הקריטריונים הפנימיים של הארכיונים הממשלתיים השונים יכללו הוראות ברורות המעודדות חשיפת חומרים ארכיוניים שנוגעים להפרות חמורות של זכויות אדם. נוהלי הארכיונים צריכים להבטיח טיפול מהיר ומועדף בפניותיהם של קורבנות של הפרות זכויות אדם לעיין בחומרים ארכיוניים שנוגעים לפגיעה בהם. מסמכי הקריטריונים ונהלים פנימיים רלבנטיים אחרים יכללו הוראות מפורשות כי שיקולים שנוגעים להגנה על תדמיתם של אישים, של ארגונים ושל הממשלה ומוסדותיה השונים הם שיקולים פסולים בהקשר של קבלת החלטה בדבר חשיפת חומרים ארכיוניים. 9 עניין של גישה המלצות למשרד הביטחון ולארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 1 1 . על משרד הביטחון להקציב לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון משאבים שיאפשרו לו לממש את חובתו לחשוף באופן יזום את החומרים שתקופת ההגבלה שלהם תמה. אם הדבר אינו אפשרי, ולאור העובדה שבמשך שנים רבות נמנעה חשיפת חומרים משמעותית בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בשל חוסר תקצוב הולם בידי משרד הביטחון, על גנז המדינה לשקול פתרונות מערכתיים להחזקתם של חומרים ארכיוניים בהיקף משמעותי כל כך בידי משרד ממשלתי שנמנע מתקצוב השבתם לידי הציבור. 2 2 . על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לסיים את מלאכת החשיפה של הקטלוג ולהפיק קטלוג שלם ומלא לעיון הציבור. במקרה שכותרות התיקים עלולות להסגיר מידע מסווג, ניתן להשחיר את הביטויים המסווגים, אולם הקטלוג צריך לתת ביטוי לעובדת קיומם של התיקים. גם בלי תלות בהפקת הקטלוג המלא, על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון להציע לפונים אליו בבקשות עיון גם את רשימת התיקים המתאימים לנושאיהם שאינם פתוחים לעיון, כולל אלה החסויים, כדי שיוכלו לבקש את פתיחתם. 3 3 . על עובדי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון להביא לידיעת המבקשים לעיין בחומר מוגבל מה היקף החומר שנמצא לבקשתם, פרטים רבים ככל האפשר על אודותיו, ואת הערכתם לגבי קיומו של חומר רלבנטי נוסף שאותו לא איתרו. המידע יועבר לידיעת המבקשים לפני הדיון בוועדה, כך שהמבקש יוכל לכוון את עובדי הארכיון לחומרים נוספים שלהערכתו מצויים בארכיון. 4 4 . על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לפעול בהתאם להוראות חוק הארכיונים, המורה כי הסמכות להחליט בדבר מניעת עיון בחומר ארכיוני לתקופות קצובות מסורה אך ורק בידי הגנז, באישור ועדת השרים, ובכל מקרה ודאי שלא בידי המפקיד. 5 5 . יש לעדכן את מסמך הקריטריונים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון כך שאמות המידה הקבועות בו לא יאפשרו חיסוי רחב יותר של מסמכים מזה המתאפשר על פי התנאים ואת שתי ההוראות 13 הקבועים בתקנות העיון. בפרט יש למחוק מהמסמך את סעיף הנוספות, ולהנחות את עובדי החשיפה בארכיון בדבר ביטולם. 6 6 . במקרים שבהם הוועדה המשרדית או צוות החשיפה מחליטים למנוע עיון מלא או חלקי בחומר המבוקש, יציין הגורם המחליט בכתב את הטעמים שהביאוהו להחלטתו. על – "דרישות המענה בדחיית 3.1 הנימוק לעקוב אחר המתווה שנקבע בנוהל חופש המידע בקשת חופש מידע". במקרה שנימוק מפורט עלול להסגיר בעצמו פרטים שפרסומם פסול, יש להתגבר על הפער באמצעות ניסוח עיקרי הדברים בדרך של פרפרזה. 7 7 . יש לנסח ולקבוע נוהל ברור בדבר הגשת ערר על החלטות למנוע עיון בחומר, הן בתקופת ההגבלה והן אחריה. הנוהל יפרט את הגורמים שידונו בערר, והם לא יהיו מבין מקבלי ההחלטה המקורית. עוד יקבע הנוהל לוח זמנים לקבלת החלטה בערר. על דבר קיומו של הנוהל יש להודיע בשילוט ברור בחדר הקריאה של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וכחלק מכל תשובה על דחיית בקשה לעיון, בחלקה או במלואה. 8 8 . על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ועל הגנז לבחון מחדש את משטר האגרות, כך שיוסר החסם המשמעותי של העלות הגבוהה של קבלת עותקי חומר ארכיוני למשתמש. בכך תותאם הפרקטיקה למגמה להימנע מגביית תשלום גבוה בעבור חומרים שהם נחלת הציבור ושהעיון בהם – כולל העתקה – מגשים את הזכות למידע. 11 עניין של גישה מבוא הארכיונים אינם מרתפי מסמכים פאסיביים. השיטות שבהן הם מארגנים את החומרים שלהם, מידת נגישותם והטכנולוגיות המשמשות לאיסוף, לארכוב ולהנגשה כולם משפיעים על המחקרים ההיסטוריים הנסמכים על עבודת הארכיון, ובדרך זו, גם על השיח הציבורי. ואם הארכיון משפיע על השיח הציבורי, הרי 1.שהמתרחש בו צריך להיות מושא לדיון ציבורי המעשה השלטוני מותיר תמיד עקבות בדמות תיעוד: פרוטוקולים של דיונים, תכתובת בין פקידים, דו"חות בדבר ביצוע. ברבות הימים מתגלגל תיעוד זה – או חלקו ששרד – אל הארכיון, ושם הוא ממתין ליציאתו ממכלי הקרטון שבמחסנים אל השיח הציבורי, הידע המחקרי והסעד הפרטי, או לחלופין לכיליונו. בעשורים הראשונים לאחר הקמת מדינת ישראל הוגבלה מאוד האפשרות של אזרחים מהשורה לעיין בחומרים ארכיונים ממשלתיים – רכוש הציבור שנוצר בידי עובדי הציבור למען כדי להסדיר 1966-, ובעיקר התקנות שתוקנו ב1955-הציבור. חוק הארכיונים, שנחקק ב את זכותו של הציבור לעיין בחומרים הארכיוניים, ראו בהם רכושה של הפקידות שיצרה את התיעוד. בהתאם לכך, הארכיונים הממשלתיים הגדולים בישראל – ארכיון המדינה וארכיון צה"ל ומערכת הביטחון – העניקו לציבור גישה מוגבלת ומצומצמת לחומרים השמורים בהם. זכות היסוד של אזרחים לקבל מידע שמצוי אצל הרשות – זכות שהוכרה במשך השנים , עם קבלת חוק חופש המידע. 1998-בפסיקת בית המשפט – זכתה לעיגון חקיקתי בישראל ב בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי ותנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות והאחרות של האדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע בקידומם של ערכים חברתיים אחרים, ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד 2.זכויות האדם, ותאפשר בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון יחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק חופש המידע יצר סביבה משפטית חדשה, שבה הזכות לדעת וחופש המידע נושאים אופי חוקתי וחשיבות עליונה, והם משקפים ומקדמים בין 3.היתר את חופש הביטוי, ואת ערך השקיפות והביקורת על פעולותיהן של רשויות השלטון לפיכך, על אף שחוק חופש המידע אינו חל ישירות על החומר שמועבר לגנזך, יש לראות בהוראותיו "רף עליון" למגבלות שניתן להטיל על עיון בחומר ארכיוני ולהתייחס אליו כמורה .8.7.2015 ,.  הסדנה להיסטוריה חברתית, "ארכיון ללא סדר יום", אתר הארץ1 www.haaretz.co.il/blogs/sadna/1.2678966 .397 ', עמ2630 ה"ח1997-.  הצעת חוק חופש המידע, התשנ"ז2 מח- קלריס סטריהן נ' שירותי בריאות כללית מחוז דן ואח', תק12848-05-11 ).  ראו עת"מ (ת"א3 .)24/03/2013( 23796 ,)1(12848-05-11 )יפו-אביב-עתמ (תל 12 4."דרך פרשני "[...] בכל סוגיה הנוגעת לזכות לדעת ואפילו אין לו תחולה ישירה עליה (ראו להלן). לחוק 2010-עיקרון זה אומץ בנוסח העדכני של תקנות העיון, שהתקבל ב הארכיונים ולחוק חופש המידע משותף כלל השקיפות, לפיו כל אדם יכול לעיין במסמכים שבארכיון; תקנות העיון אימצו מחוק חופש המידע את רוחו וגם חלק מהחריגים לכלל זה, כמעט מלה במלה (בשינויים מתחייבים). עוד אימצו תקנות העיון, בשינויים קלים, גם חלק מהנהלים שבחוק חופש המידע: נוהל הגשת הבקשות לחשיפת מידע ופרקי הזמן הקצובים למענה להן; נוסח עילות ההגבלה המרכזיות על חשיפת המידע; חלק משיקולי הרשות בבואה להחליט בבקשת המידע; וכן נוהל מסירת מידע חלקי ומידע בתנאים. במילים אחרות, תקנות העיון עצמן הפנימו את הסביבה המשפטית החדשה לעניין חופש המידע. העובדה כי הארכיונים הם מוסדות ציבוריים שכל תכליתם לשמור על מידע ציבורי ולהעמידו לעיון הציבור מחזקת עוד יותר את הרלבנטיות של הנורמות המתקדמות של חופש המידע לפעולתם של הארכיונים הממשלתיים. על הגישה לארכיון הארכיון, כל ארכיון, אוצר בחובו תיעוד בדבר הפעולה האנושית. מסמכים, תצלומים, חפצים – כולם עדויות לפעילותם של הארגונים והיחידים שהארכיון הוקדש להם. תיעוד זה משמש לשימור זיכרון הפעילות, שללא הארכיון המגן עליו הוא שברירי ונדון למונח "ארכיון" כמה משמעויות, 5.לשינויים שנוגעות, לפי ההקשר, הן לארגון, הן למבנה הפיזי שלו והן לנושא פעילותו. כך, מונח זה מתאר במקרים מסוימים אוסף של תעודות טווח, העשויות להיות עדויות לפעולותיו של ארגון או שיש בהן מידע -בעלות ערך ארוך ייחודי על בני אדם, מקומות, אירועים או תופעות. משמעות אחרת של המונח "ארכיון" היא הארגון שאוצר את התיעוד האמור, כלומר אוסף, משמר, מקטלג ומנגיש אותו או חלקים 6.ממנו. משמעות נוספת של המונח היא מצומצמת יותר: המבנה הפיזי שבו שוכן התיעוד ערכו ותפקידו של הארכיון, כמוסד המתעד את הפעולה החברתית, מושתתים על הקשר החיוני בין הכרת העבר להכרת ההווה. בידי הארכיונים, הארכיונאים והממונים עליהם מופקדת משימת השמירה על חומר הארכיוני ומתן גישה אליו, כך שיובטח תיעוד נרחב ככל שניתן של החברה, ושהתיעוד הזה יועמד לרשות הציבור. מקצוע הארכיונאי נועד אפוא 7."להבטיח "[...] שמירה של המורשת התיעודית העולמית ושימוש בה .  מכתבו של עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל אל ד"ר יהושע פרוינדליך, גנז4 המדינה, הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל – טיוטת תקנות הארכיונים (עיון בחומר שהועבר www.acri.org.il/pdf/archives291109.pdf .8 ,1 '), עמ29.11.2009( 2009-לגנזך), התשס"ט Randall C. Jimerson, Archives and Memory, 19 OCLC Systems & Services 3  .5 .(2003), p 90 :לשוני למונחי ארכיונאות של המועצה הבינלאומית לארכיונים- במילון הרבArchives .  ראו הערך6 http://www.ciscra.org/mat/mat/term/64 .)ICA( לכללי האתיקה של המועצה הבינלאומית לארכיונים10 .  סעיף7 http://www.ica.org/5555/reference-documents/ica-code-of-ethics.html לציבור עומדת זכות הגישה לארכיונים של גופים ציבוריים. על ישויות ציבוריות ופרטיות כאחד לפתוח את הארכיונים שלהן לציבור ככל האפשר לעקרונות הגישה לארכיונים1 עיקרון 13 עניין של גישה שימוש הציבור בחומרים הארכיוניים מותנה ביכולת הגישה לארכיון – זמינותו של חומר ארכיוני לעיון. זמינות זו תלויה בקיומם של שני תנאים מרכזיים: ההיתר בדין המקומי לבוא ולעיין בתיעוד השמור בארכיון, והימצאותם של עזרי איתור (למשל קטלוגים, רשימות עם זאת, 8.מצאי, ממשקי חיפוש ממוחשבים וכיו"ב) שמאפשרים את מציאת המידע המבוקש הגישה לחומר הארכיוני עשויה להיות כפופה למגבלות ולחסמים שנובעים ממצבו הפיזי או למגבלות וחסמים אחרים דוגמת אינטרסים ציבוריים בדבר הגנה על הפרטיות, שיקולי ביטחון או שמירה על יחסי החוץ של המדינה. בשנים האחרונות החלה קהילת הארכיונאים העולמית, לצדם של פעילי זכויות אדם ומשפטנים, לגבש עקרונות וקווים מנחים שנוגעים לגישה לארכיונים. הקווים המנחים נוסחו 9,מדינתיים-בעזרת כמה כלים: מילונים מקצועיים, מסמכי מדיניות של גופים מדינתיים ובין בין השאר אימץ הגוף המקצועי המרכזי של 10.ופסיקה של בתי דין לאומיים ובינלאומיים ) – מסמך של אמות מידה בתחום הגישה ICA( ארכיונאים – המועצה הבינלאומית לארכיונים נוסח כדי לבחון את נוהלי הגישה 11,"לארכיונים. המסמך, "עקרונות הגישה לארכיונים הקיימים לארכיונים ולתקנם בהתאם לאמות מידה מקצועיות בינלאומיות. העקרונות עוסקים הן בזכויותיו של הציבור לגישה נאותה לחומר, והן באחריותם של אנשי המקצוע הארכיונאי לספק את תנאי הגישה הראויים. הארכיון והזכות לדעת את האמת לגילויו של מידע השמור בארכיונים יש חשיבות מיוחדת למימושה של הזכות לדעת. זכות זו התנסחה בעשורים האחרונים בעיקר על רקע מעברן של מדינות ממשטרים דכאניים במזרח אירופה, באמריקה הלטינית ובמקומות אחרים למשטרים דמוקרטיים, וראשיתה בעיסוק הזכות לדעת היא זכותם 12.בשאלת גורלם של האזרחים שהועלמו בידי המשטרים הדכאניים של עמים וחברות וכן של יחידים. International Council on Archives (ICA), ″Dictionary of Archival Terminology″ (Draft  .8 ). כן ראו שורה של הגדרות מקבילות ממקורות שונים, מצוטטים בערךThird Edition/DAT III, 1999 :לשוני של המועצה הבינלאומית לארכיונים-) במילון הרבaccess( ″גישה″ www.ciscra.org/mat/mat/term/1 Council of Europe, Recommendation No. R (2000) 13 of the Committee of Ministers to .9 member states on a European policy on access to archives (Adopted by the Committee of Ministers on 13 July 2000, at the 717th meeting of the Ministers′ Deputies). wcd.coe.int/ViewDoc.jsp?id=366245 .  לסקירה של פסיקת בתי משפט באמריקה הלטינית בנושא זכות הגישה למידע שכלול במסמכים10 Inter-American Commission ועוסק ישירות בהפרות של זכויות האדם והמשפט הבינלאומי, ראו on Human Rights, The Inter-American Legal Framework regarding the Right to .Access to Information (2012). pp 123–126 International Council on Archives (ICA) Working Group on Access, Principles on  .11 Access to Archives (2012), www.ica.org/download.php?id=2642 מערכת העקרונות העדכנית להגנה על זכויות″ .  עקרונותיה של הזכות לדעת נוסחו במסגרת12 .ם″ של נציבות זכויות האדם של האו″מראש מעונש-האדם וקידומן באמצעות מלחמה בחסינות Commission on Human Rights, Report of the independent expert to update the Set of .principles to combat impunity, 8 February 2005. E/CN.4/2005/102/Add.1 14 כלפי החברה נקבעו העקרונות כי לכל עם יש זכות לדעת את האמת בנוגע לאירועי עבר שעניינם פשעים חמורים שבוצעו באמצעות הפרת זכויות שיטתית ורחבת היקף, ובדבר הנסיבות והסיבות שהובילו לכך. זאת מתוך תפיסה שיישומה המלא והאפקטיבי של הזכות לאמת ימנע את הישנותם כן נקבע כי הפרות זכויות האדם שהובילו לדיכוי הן חלק ממורשתו של העם, 13.של פשעים כאלה ועל כן חלה על המדינה חובה לשמר את הזיכרון ההיסטורי באמצעות ארכיונים והפצת ידע על 14.הפרות זכויות אדם שבוצעו בהיבט זכויותיהם של יחידים נוסח העיקרון המורה כי לקורבנות של הפרות זכויות אדם ולבני משפחותיהם עומדת הזכות לדעת את האמת בדבר הנסיבות שבהן התרחשו הפרות זכויות האדם עוד נקבע 15.שמהן סבלו הם עצמם או יקיריהם, ובדבר גורלם של בני משפחה שהועלמו או הומתו העיקרון שעל המדינה לנקוט פעולה הולמת כדי לממש את הזכות לאמת. גם כאן מודגשת חובתה 16.של המדינה לשמר ארכיונים שנוגעים להפרת זכויות אדם, ולתת לציבור גישה אליהם לתיעוד המצוי בארכיונים הממשלתיים של מדינות, ודאי כאלה שמצויות בעיצומו של סכסוך מזוין או כאלה שבהן הסתיים סכסוך כזה, יש חשיבות שחורגת מהשלכותיו על השיח הפוליטי והמדיני. למידע רב שנוצר ונאסף בידי המדינה יש השפעה מכרעת על יכולתם של אזרחיה ושל אחרים המצויים תחת שליטתה ליהנות מזכויות האדם שלהם ומפיצויים בשל הפרתן. כמו כן יש לתיעוד הארכיוני, ובמיוחד לחשיפתו, חשיבות של ממש במניעת מדיניות של פגיעה משמעותית בזכויות אדם ובהעמדה לדין של פקידים ועובדי ציבור המעורבים בהפרות חמורות שלהן ובעבירות פליליות 17.אחרות ECOSOC, Commission on Human Rights, Promotion and Protection of Human  .13 Rights: Impunity, Add. 1 Updated Set of Principles for the Protection and Promotion of Human Rights through Action to Combat Impunity, Principle 2, U.N. Doc. E/ CN.4/2005/102/Add.1 (Feb. 8, 2005). .Updated Set of Principles, Principle 3  .14 .Updated Set of Principles, Principle 4  .15 .Updated Set of Principles, Principle 5  .16 .  על תפקידם של ארכיונים במסגרת מעברה של חברה ממשטר אוטוריטרי או מסכסוך מזויין ממושך17 Antonio González Quintana, Archival Policies in the Protection of Human :ראו למשל Rights International Council on Archives (ICA) (2009); Human Rights Council, Report of the Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights on the seminar on experiences of archives as a means to guarantee the right to the truth. U.N. Doc. A/ HRC/17/21 (Apr. 14, 2011); Trudy Huskamp Peterson Securing Police Archives: a Guide for Practitioners. Swisspeace (2013); Trudy Huskamp Peterson, The Probative Value of Archival Documents. Swisspeace (2014); Louis Bickford and others, Documenting Truth. The International Center for Transitional Justice (ICTJ) (2009); United Nations Office of the High Commissioner on Publications (2015); Meirian Jump, "The Role of Archives in the Movement for the Recovery of Historical Memory in Spain. La Rioja: A Regional Case Study", 33 Journal of the Society of Archivists 2 (October 2012), pp.149–166; Leswin Laubscher, "Facing the Apartheid Archive", 40 South African Journal of Psychology 4 (2010), pp. 370–381; Giulia Barrera, Of condors and judges: archival musings over a judicial investigation, 9 Archival Science 3 (2009), pp Human Rights, Rule-of-Law tools .for Post-Conflict States: Archives. United Nations 203–214 15 עניין של גישה ההכרה הגוברת בחשיבותו של הארכיון להגנה על זכויות אדם באה לידי ביטוי גם במסמך חדש של עקרונות בינלאומיים, שמלאכת ניסוחו מושלמת בימים אלה. המסמך, "עקרונות קובע עקרונות בדבר תפקידיהם 18,"יסוד על תפקיד הארכיונאי בהגנה על זכויות האדם המרכזיים של הארכיון והארכיונאי בתחום זה, בין השאר במתן גישה לחומרים שנוגעים להפרת זכויות אדם. על הדו״ח בישראל פועלים מאות ארכיונים, רובם המכריע פרטיים – כלומר שמצויים בידיהם של אנשים פרטיים או שייכים לחברות מסחריות, לעמותות או לגופים אחרים. אחרים הוכרו כ"ארכיונים ציבוריים" על פי חוק הארכיונים, כלומר ארכיונים פרטיים בעלי חשיבות ציבורית. כזה הוא למשל הארכיון הציוני המרכזי, שמשמש את מוסדות התנועה הציונית (ההסתדרות הציונית, הקרן הקיימת לישראל וכיו"ב) ושייך לה. דו"ח זה אינו עוסק בגישה לחומרים ששמורים בארכיונים הפרטיים והציבוריים השונים, כי אם בגישה לחומרי הארכיונים הממשלתיים המרכזיים. הדו"ח גם אינו מקיף את מגוון הנושאים הראויים לבדיקה בתפקודם של הארכיונים הממשלתיים, כי אם מתרכז באפשרויות ובחסמים שנוגעים למימוש זכותו של הציבור לעיין בחומרים השמורים בארכיונים הממשלתיים. הדו"ח מתעד הצטברות של חסמים לגישת הציבור לחומרי הארכיונים הממשלתיים בישראל, בתחומים מרכזיים רבים של עבודתם, גם לנוכח ביקורת נוקבת הנמתחת עליהם במשך שנים. הפרק הראשון בדו"ח סוקר את ההסדרים בחוק הישראלי שעוסקים ישירות בגישה לארכיונים: חוק הארכיונים ותקנות העיון. הפרק עומד על עיקרי הפסיקה המצומצמת יחסית שנפסקה בשנים האחרונות בנגע למימוש זכות הציבור לעיין בחומרים הארכיוניים. בפרקים הבאים נסקרים כשלים מרכזיים בגישה לחומרים ארכיוניים בארכיון הממשלתי הרשמי – ארכיון המדינה, ובארכיון הגדול בישראל – ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. עוד סוקר הדו"ח את מצב הדברים ביחס לעמידתם של ארכיון השב"כ והמוסד בחובתם להנגיש חומרי ארכיון מסוימים לציבור. הפרק האחרון עוסק בתפקידם של ארכיונים בהגנה על זכויות האדם וקידומן. בסיכומו של הדו"ח מתומצתים הממצאים העיקריים ומוגשת שורה של המלצות. במסגרת המחקר לדו"ח רִ איין עקבות משתמשים רבים בארכיונים – היסטוריונים וסטודנטים, חוקרים אקדמיים וגם משתמשים אקראיים. אנו מודים למרואיינים ולמרואיינות למחקר זה על הידע ועל נקודות המבט שחלקו עימנו. נעזרנו בדוגמאות הרבות שהם ציינו בפנינו כדי לבסס את הבנתנו באשר למצב הדברים, אולם הדוגמאות שמצוינות בגוף הדו"ח באות בדרך כלל מתוך ניסיוננו שלנו בעבודה בארכיון. ICA Human Rights Working Group, Basic Principles on the Role of Archivists in  .18 Support of Human Rights – Draft (2014), www.ica.org/download.php?id=3388 16 שיחות מועילות קיימנו גם בפגישות עם גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, ועם מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, גב' אילנה אלון ומנהל היחידה לתיעוד וקטלוג בו, מר אבי צדוק. אנו מבקשים להודות להם על הסיוע הרב שהם ועובדיהם הגישו לנו ומקווים להמשיך לקיים איתם דיאלוג ענייני ופורה כדי להרחיב את הגישה לחומר ארכיוני במוסדות שעליהם הם מופקדים. מידע משמעותי נוסף התקבל באמצעות שורת בקשות שהגשנו למשרד ראש הממשלה ולמשרד הביטחון על בסיס חוק חופש המידע, ואנו מודים לכל הגורמים שעסקו באיסוף הנתונים והמידע במסגרת הטיפול בבקשותינו. תודה מיוחדת אנו חבים לעו"ד אבנר פינצ'וק, מנהל היחידה לזכויות אזרחיות ופוליטיות באגודה לזכויות האזרח בישראל, על הייעוץ המקצועי ועל השיתוף בידע ובניסיונו הרב, הנובעים ממחויבותו רבת השנים להרחבת הגישה לתיעוד האצור בארכיונים בישראל. 17 עניין של גישה :פרק א הסדרת הגישה לארכיונים בחוק הישראלי ובתקנות על חוק הארכיונים ותקנותיו תחום הארכיונים הממשלתיים והציבוריים במדינת ישראל מוסדר בחוק הארכיונים החוק בן שישים השנים "מהווה את המסגרת 19. ובתקנות שנלוות אליו1955-תשט"ו וקובע עקרונות 20",המשפטית, המינהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינה לטיפול במסמכים ובתיעוד השמור בארכיונים ממשלתיים וציבוריים אחרים במדינת ישראל: עקרונות בדבר הטיפול במסמכים בידי משרדים ממשלתיים ומוסדות המדינה, העברתם לארכיון, רישום, פיקוח ושמירה עליהם, העתקתם וביעורם. החוק גם מסמיך כמה מוסדות לעשות זאת, והמרכזיים שבהם הם ארכיון המדינה עצמו (המכונה בחוק "הגנזך") והעומד בראשו – גנז המדינה. "הגנזך" הוא ארכיון מדינת ישראל שבו אמור להיות מופקד כל התיעוד הארכיוני של מוסדות המדינה, כולל של הרשויות המקומיות, וכן של גופי השלטון שקדמו להקמתה – שלטון המנדט הבריטי והשלטון העותמאני בארץ. ״ארכיון המדינה״, הוא יחידה במשרד בראשו ובראש מערכת הארכיונים הממשלתית כולה 21.ראש הממשלה וממומן מתקציבו עומד גנז המדינה – מנהלו של ארכיון המדינה ובעל הסמכות מכוח החוק "להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים 22."הממשלתיים חוק הארכיונים והתקנות שנלוות לו מקנים לגנז סמכויות שונות ביחס לכלל החומר בעל הערך הארכיוני בישראל. חומר כזה מוגדר בחוק ככל תיעוד שיש לו ערך חברתי, היסטורי א″.  לסקירה מפורטת של תולדות ניסוחו, חקיקתו ותיקוניו של חוק הארכיונים ראו פ19 1 ,, ארכיון: מקראות לארכיונאות ולתיעוד″חוק הארכיונים, תולדותיו ויישומו″ ,אלסברג .29–7 ′), עמ1987( .71 ′), עמ2011( 2010 .  משרד ראש הממשלה, דין וחשבון לשנת20 ל ומערכת הביטחון, כמו גם ארכיונים ממשלתיים נוספים, הם באופן פורמלי″.  ארכיון צה21 שלוחות של ארכיון המדינה, על אף שהם נהנים מעצמאות ניהולית רבה וממקורות תקציביים נפרדים. .71 ′, בעמ20 ש″, ראו לעיל ה2010 .  משרד ראש הממשלה, דין וחשבון לשנת22 18 23.או ציבורי, בין שהוא מצוי ברשותו של מוסד ציבורי ובין שבידיים פרטיות כאמור, החוק קובע מוסד ארכיוני אחד לארכוב התיעוד הממשלתי – הגנזך. אולם באופן מעשי פועלים בארץ ארכיונים ממשלתיים נוספים. הגדול שבהם, ולמעשה הארכיון הגדול במדינה, הוא ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, שלצדו פועלים ארכיונים של גופים ביטחוניים כפי שיוצג בפרקים הבאים, נראה כי הכפפתם של הארכיונים 24.וממשלתיים נוספים הממשלתיים הללו לגנז נותרה פורמלית, וכי לפחות בחלק מפעילותם הם נהנים עדיין מעצמאות רבה מאוד מהגנז, ואף פועלים בעצמם על פי סמכויות המסורות לגנז על פי דין. מועצת הארכיונים העליונה לצד הגנז, החוק מקים גם את מועצת הארכיונים העליונה. המועצה מורכבת מנציגי משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים, נציגי ארכיונים מרכזיים (בהם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, הספרייה הלאומית, הארכיון הציוני המועצה, שבראשה עומד הגנז עצמו, 25.המרכזי ואחרים) ומומחים שונים נועדה לשמש גוף של בקרה על פעולותיו של הגנז וייעוץ לו בכמה נושאים שהוגדרו בחוק. בין השאר, המועצה משמשת ערכאת ערעור על החלטות הגנז בנושא ביעור חומר ארכיוני השמור בגנזך או מצוי ברשות אדם או ). החוק גם מחיל על הממשלה חובת התייעצות 13-14 מוסד פרטי (סעיפים (א) לחוק), 2 עם המועצה לפני מינוי גנז מדינה חדש לתפקידו (סעיף (ג)). עוד ניתנה 18 ולפני התקנת תקנות מכוחו של חוק הארכיונים (סעיף למועצה הסמכות לאשר, במקרים מסוימים, את החלטת הגנז להגביל את ).10 עיון הציבור בחומרים מסוימים (סעיף והגנז, נקבע גם מוסד הארכיון הציבורי. בעת שנוצר חוק הארכיונים, בראשית″הגנזך″ .  לצד23 שנות החמישים, כבר פעלו במדינה ארכיונים לא מעטים, בהם גדולים וותיקים. כך למשל הארכיון של המוסדות הלאומיים, הקרוי כיום הארכיון הציוני המרכזי, נועד מלכתחילה להיות הארכיון הממלכתי, גרמו לכך שארכיון המדינה הוקם כגוף נפרד ממנו (אלסברג, ראו 1948-ורק נסיבות המלחמה ב ). לארכיונים אלה ולאחרים שאינם ממשלתיים אך נחשבו לבעלי חשיבות 7 ′, בעמ19 ש″לעיל ה ארכיון ″ לחוק הארכיונים מגדיר ארכיון ציבורי כ1 . סעיף″ארכיון ציבורי″ ציבורית נוצר המעמד של שהוא בבעלותו או בהנהלתו של גוף שאין מטרתו הפקת רווחים, ואושר על ידי הממשלה, בהודעה . רשימת הארכיונים הציבוריים העדכנית נמצאת באתר ארכיון ″שפורסמה ברשומות, כארכיון ציבורי ארכיונים בישראל, וביניהם ארכיון חיים ויצמן ברחובות, ארכיון יד 19 המדינה, היא כוללת כיום לעיקול או ″ ושם ואחרים. חוק הארכיונים קובע כי חומר ארכיוני השמור בארכיון ציבורי לא יהיה ניתן , יועבר ממנו אך ורק לארכיון המדינה או לארכיון ציבורי אחר, וכי תקנות שיותקנו יקבעו ″לשעבוד כללים להענקת מעמד ארכיון ציבורי ולביטולו של מעמד זה וכללים לסדרי הניהול שלהם. התקנות ) 1957-ח″שנקבעו (תקנות הארכיונים (תנאים לאישור ארכיונים ציבוריים והסדרים לניהולם), תשי הכפיפו את סדרי העבודה בארכיונים הציבוריים להנחייתו המקצועית של הגנז, באופן שמשקף את הגישה הכללית של חוק הארכיונים שלפיה ארכיון המדינה והגנז שעומד בראשו הם הסמכות המקצועית המרכזית ביחס לארכיונים הציבוריים והטיפול בתיעוד ששמור בהם. רשימת הארכיונים www.archives.gov.il/ArchiveGov/meyda/PublicArchives1 :הציבוריים באתר ארכיון המדינה , בעקבות 2009 .  הכפפתם הפורמלית של ארכיוני הגופים הנוספים הללו לגנז נעשתה רק בשנת24 .ץ. ראו בפרק ד″עתירה של העיתונאי רונן ברגמן ועיתונו ידיעות אחרונות לבג .  הממשלה היא המוסמכת בחוק למנות את המומחים ולקבוע את הארכיונים ואת משרדי 25 .הממשלה שמהם ימונו נציגים למועצה 19 עניין של גישה מובאים26,2010-2015 על פי הפרוטוקולים של ישיבות המועצה בשנים בפני המועצה תהליכים ואירועים עיקריים בתחום הארכיונאות בישראל, אך פרט לסמכויות המוגדרות בחוק, אין בידיה כלים ביצועיים כלשהם. מחתה המועצה על אופן שיתופה בהליך בחירת הגנז החדש ועל 2011-ב מאז 27.מיעוט המידע שניתן לה במסגרת הליך ההיוועצות הקבוע החוק לפחות לא הובאה בפני המועצה אף בקשה של הגנז להגביל 2008 שנת 28.את עיון הציבור בחומרים מסוימים לחוק הארכיונים: הזכות לעיין בחומר ארכיוני10 סעיף חוק הארכיונים קובע את העיקרון הבסיסי שכל אדם, ללא אפליה, זכאי לגישה לארכיון 29 ."הממלכתי ולעיון בחומר השמור בו: "כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך באותו משפט נוצרת גם סמכות להגביל את העיון, אשר פורשה בשנים הראשונות לאחר חקיקת החוק ככזו שמאפשרת להטיל עליו הגבלות טכניות בלבד (למשל לקבוע את שעות העיון ואת המקום, דרישה להצגת תעודת זהות וכדומה), ללא אפשרות להטיל הגבלות מהותיות על הזכות לעיין בחומר, למשל בחומר רגיש במיוחד. . כך נקבעה בו הסמכות להגביל 1981- וב1964- לחוק פעמיים, ב10 ברבות השנים תוקן סעיף בתקנות את העיון בחומר הארכיוני על פי אמות מידה של סוגו של החומר ("סודי" ו"חשאי"), בפרמטרים האלה נעשה שימוש בעת ניסוח התקנות 30.ועל פי פרק הזמן שחלף מאז נוצר .1966-לעיון בחומר הארכיוני, שנקבעו לראשונה ב תקנות העיון ותקופות ההגבלה התקנות שקובעות הסדרים לעיון בחומר ארכיוני נקראות תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני , ומאז 1966- (להלן "תקנות העיון"). הן נקבעו לראשונה ב312010-השמור בגנזך) התש"ע . במרכזן של תקנות העיון קביעת הסדרים 2010 עודכנו כמה פעמים והוחלפו בנוסח חדש בשנת בנושא העיון בחומר ארכיוני השמור בארכיון המדינה ובשלוחותיו, ובכלל זה קביעת תקופות של הגבלת העיון וקביעת הסדרים להסרת ההגבלה ("חשיפה"), באופן יזום או בעקבות בקשת פונים מהציבור. ..  העתקיהם של חמישה פרוטוקולים מתקופה זו נמסרו לעקבות במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע26 ,על פי המענה, פרוטוקול של ישיבה אחת נמחק לפני הפצתו בשל החלפת מחשב. מכתב מאיילת משה ).18.6.2015( ר נעם הופשטטר, חוקר עקבות″יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, אל ד ). המסמך נמסר 14.6.2011( 12.6.2011 .  פרוטוקול ישיבת מועצת הארכיונים העליונה מיום27 .30.4.2015 ,לעקבות במסגרת מענה לבקשה על פי חוק חופש המידע .26 ש″), ראו לעיל ה18.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מכתב מאיילת משה אל ד28 .)(א10 , סעיף1454 ח″, ס1955-ו″.  חוק הארכיונים, תשט29 :, ארכיון″פתיחה לעיון של חומר ארכיוני″ ,; ציונה רז27 ′, עמ19 ש″א אלסברג, ראו לעיל ה″.  פ30 .46 ′), עמ1987( 1 מקראות לארכיונאות ולתיעוד .1467–1462 ′, עמ6917 ת″, ק2010-ע″.  תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), תש31 20 שנה, לפי תוכנו70- ל15 בתקנות העיון נקבעו "תקופות הגבלה" שנעות, בנוסחן הנוכחי, בין שנה ממועד היווצרותו 15 של החומר ומקורו. הכלל הוא שתקופת ההגבלה ה"רגילה" היא של החומר (במסמך בתוך תיק מסמכים – ממועד כתיבתו של המסמך המאוחר ביותר בתיק), אלא אם מדובר בחומר ארכיוני שמוצאו או תוכנו מוגבלים באחד מסעיפיה הנוספים של 70- ל20 "התוספת הראשונה" לתקנות העיון, הקובעת תקופות הגבלה מרביות שנעות בין 32.שנה תקופות ההגבלה נתפסות לא פעם כתקופות של חיסיון מוחלט על החומר הארכיוני, אך המצב החוקי שונה בתכלית. כך הודיעה פרקליטות המדינה במסגרת הדיונים בעתירה שביקשה, בין השאר, להורות על חשיפת חומר ארכיוני מסוים: יודגש כי קציבת התקופות משמעותית בעיקר בכל הנוגע לחשיפה יזומה של חומר. בכל הנוגע לבקשות פרטניות באמצעות הכלי של חוקרים מורשים – התקופות הנן פחות משמעותיות והבקשות נבחנות לגופן. הן לגבי החומר שחלפה התקופה הנקובה בתוספת לתקנות והן לגבי החומר לגביו לא חלפה התקופה – נערכת עבודת חשיפה של בחינה פרטנית של החומר, על מנת לוודא שחשיפתו אינה פוגעת באינטרסים מוגנים כביטחון 33.המדינה, יחסי חוץ וצנעת הפרט תפקידן העיקרי של תקופות ההגבלה, אם כן, הוא לקבוע את המועד לחשיפה יזומה של החומר הארכיוני בידי הארכיון, כך שתתמלא הוראתו הבסיסית של חוק הארכיונים: "כל אדם רשאי לעיין בחומר ארכיוני המופקד בגנזך". נוסף למסלול החשיפה היזומה, תקנות העיון מתוות מסלול של חשיפה על פי בקשת מבקש. במסלול זה, שבו אדם מבקש לחשוף לעיון חומר ארכיוני שמצוי בתקופת ההגבלה, על נציגי המפקיד לשקול את הבקשה לגופה, תוך איזון בין שמירה על האינטרסים המוגנים מחד גיסא (בעיקר שיקולי ביטחון, יחסי חוץ וצנעת הפרט) ובין זכות הציבור לדעת מאידך גיסא, ותוך התחשבות במשך הזמן שכבר חלף מעת היווצרותו של החומר הארכיוני יחסית לתקופת ההגבלה שקבועה לו. שנה20 :.  כמה דוגמאות לתקפות ההגבלה שנקבעו בתוספת הראשונה לתקנות העיון32 שנות הגבלת עיון ל״חומר בענייני חוץ״25 ;לפרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות הכנסת שנות הגבלה על חומר ארכיוני של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר 30 ;של משרדי הממשלה שנה היא תקופת 50 .ל ומשרד הביטחון″והמשרד לביטחון פנים, כמו גם חלק מהחומר של צה ביטחוני של הממשלה, כמו גם על-ההגבלה על החלטות ופרוטוקולים של הקבינט המדיני שנות הגבלה נקבעו לחומר 70 .ל וגופים נוספים″ של משרד הביטחון, צה″חומר בענייני ביטחון″ וכך גם לחומר מודיעיני גולמי ועל חומר″חומר בענייני פרט ומסמכים אישיים″ שהוגדר באופן עמום כ, המוסד, המכון ″של יחידות סמך בטחוניות שמפורטות בחלקן בתוספת השניה לתקנות העיון: השב שבאחריותה; כמו כן הוסמך שר ″מרכזי המחקר הגרעיני″למחקר ביולוגי והוועדה לאנרגיה אטומית ו ל וגופים ביטחוניים נוספים שתקופת ההגבלה ″הביטחון לקבוע בצו – שלא יפורסם – יחידות של צה שנה. 70 על החומר הארכיוני שלהם תהיה ′ נ′ גרשום גורנברג ואח2467/05 ץ″ להודעה מקדימה לדיון מטעם המשיבים בבג17 .  סעיף33 .)29.3.2007( ′ל ומערכת הביטחון ואח″הממונה על ארכיון צה 21 עניין של גישה חשיפת חומר ארכיוני במהלך תקופת ההגבלה יכול ותישמע - הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות מפי אדם או תאגיד פרטי [...] אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, -על ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות 34.מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות הסמכות להחליט בבקשתו של אדם לעיין בחומר מוגבל ("מבקש") במהלך תקופת ההגבלה (ובה בלבד) היא של הגוף שהפקיד את החומר בארכיון: המשרד הממשלתי, המוסד הממלכתי או כל ארגון אחר שהפקיד את החומר בארכיון (אלה מכונים בתקנות "המפקיד"), תוך שהגנז זוכה למעמד מייעץ בלבד. אולם תקופות ההגבלה המצוינות בתוספת הראשונה לתקנות העיון אינן סופיות ומוחלטות. לפי התקנות, בעקבות בקשה של אדם מהציבור לעיין בחומר שמצוי בתקופת הגבלה ניתן לקצר אותה, ולאפשר עיון בחומר המבוקש במלואו או 35.)"בחלקו (הליך המכונה "חשיפה למעשה, החוק והתקנות מורים כי מרגע שאדם מבקש לעיין בחומר שמצוי בתקופת הגבלה, ברירת המחדל היא לאפשר זאת ולחשוף לעיון את החומר המוגבל, אלא אם לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלבנטיים ונערכו האיזונים הנדרשים על פי החוק והתקנות, התברר כי לא ניתן אלא להמשיך ולמנוע את עיון הציבור בחומר. התקנות מגדירות אינטרסים מוגנים, שאת הפגיעה האפשרית בהן צריך המפקיד לשקול בעת קבלת החלטה בדבר חשיפת חומר ארכיוני: חשש שהחשיפה תפגע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או בביטחונו של אדם, תפגע ביחסי החוץ של המדינה, או תפגע בפרטיותו כמו כן ניתן לסרב לחשוף חומר ארכיוני שמהווה פגיעה בצנעת הפרט של אדם 36;של אדם 37.שנפטר, פגיעה בסודות מסחריים או בחומר אחר בעל ערך כלכלי המבחן שנקבע בתקנות העיון ביחס לשיקולים מתחום הביטחון, יחסי החוץ והפרטיות הוא אם כן "מבחן החשש", שבהקשר של חופש המידע קבע לגביו בג"ץ שאמנם אין הוא צריך להגיע לכדי "ודאות קרובה לפגיעה ממשית" באינטרס המוגן, אולם בהפעלתו יש לאזן בין 325 ,)1( הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ירושלים פד כח′ בנימין שפירא נ142/70 ץ″.  בג34 . כהן′ לפסק דינו של השופט ח5 ). פסקה28.2.1971( משרד′ נ′ גידי וייץ ואח3820/11 ץ″.  ראו למשל את עמדת המדינה המוזכרת בפסק דינו של בג35 .)2.10.2013( 251 ,)4(3820/11 על בגץ-המשפטים תק ″המפקיד לא יחשוף חומר″ :משנה זו מנוסחת כאיסור-(ב) לתקנות העיון. תקנת8 משנה-.  תקנת36 ) לחוק חופש3()(א9-) ו1()(א9 . לשונה של תקנת המשנה לקוחה ישירות מלשון סעיפים קטנים′וגו , שקובעים עילות זהות (ועילות נוספות) למניעת מסירתו של מידע למבקש על 1998-ח″המידע תשנ פי הוראות החוק. למנוע עיון בחומר ″רשאי″ משנה זו המפקיד-(ג) לתקנות העיון. על פי תקנת8 משנה-.  תקנת37 .) לחוק חופש המידע10()(ב9-) ו6()(ב9 קטנים-כאמור. לשון תקנת משנה זו לקוחה מסעיפים 22 :עוצמת הסיכון האפשרי לסכנה שאכן ימומש אכן, אין זה מבחן העולה לכלל "ודאות קרובה" דוגמת זה המשמש כסייג לפגיעה בחופש הביטוי מכוח צנזורה [...], אולם אין זה גם מבחן המסתפק באפשרות כלשהי, ולו גם רחוקה, לפגיעה כאמור. בפועל, מדובר במבחן הנדרש לתוחלת הפגיעה בביטחון הציבור או בשלומו. מכפלת עוצמת הסיכון בהסתברותו מצביעה על תוחלת הסיכון לשלום הציבור או 38.]...[ לביטחונו תקנות העיון מפרטות את הנסיבות שיש לשקלל בנוסחת האיזון של החשש מפגיעה באינטרסים המוגנים של ביטחון, יחסי חוץ וצנעת הפרט: ככל שיש בחומר המבוקש עניין ובהתחשב בפרק הזמן שכבר חלף מתקופת ההגבלה הקבועה 39,היסטורי, מחקרי וציבורי 41. יגבר המשקל שיש לתת לטובת חשיפת החומר לעיון בידי המבקש40,ביחס לחומר גם אם החליט מפקיד החומר הארכיוני, לאחר ששקל את כל השיקולים הנדרשים, כי לא ניתן לאשר בקשה לעיון בחומר מוגבל, התקנות קובעות כי אם ניתן לאפשר עיון בחומר תוך השמטת פרטים מסוימים ממנו, ביצוע של שינויים בו או התניית תנאים ביחס לדרך מסירתו והשימוש בו – על המפקיד לעשות כן ובלבד שהדבר אינו כרוך בהקצאת משאבים בלתי 42.סבירה או מכביד "הכבדה ניכרת" על פעולתו חשיפת חומר ארכיוני לאחר תקופת ההגבלה שנה לאחר היווצרות החומר 70 ואף50 ,30 ,20 ,15 – תום תקופת ההגבלה כשלעצמו הארכיוני –אינו תנאי מספיק כדי לאפשר את עיון הציבור בו. תקנות העיון מורות במפורש עם זאת, התקנות אינן 43.כי לא יימסר חומר לעיון בטרם ייבדק, גם אם חלפה תקופת ההגבלה יוצרות סד זמנים לביצועה של בדיקה זו. כך, אף שדרישת הבדיקה נוצרה כחלק ממנגנון 2127 ,)1(2012 על-, תק′ המשרד להגנת הסביבה ואח′ ינאי שני נ2007/11 ץ″.  בג38 :). הנוסחה שנקבעה כאן פורשה בידי היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים כך5/2/2012( (תוחלת′מכפלת עוצמת הסיכון בהסתברותו′[...] על הרשות לבחון את החשש לפגיעה בהתייחס ל″ הסיכון). ככל שעוצמת הסיכון גבוהה יותר, ניתן להסתפק ברמת הסתברות נמוכה יותר להתרחשות הסיכון כדי להקים חשש לפגיעה באינטרס המוגן, וככל שעוצמת הסיכון נמוכה יש צורך ברמת . נוהל חופש ″הסתברות גבוהה להתרחשות הסיכון כדי להקים חשש לפגיעה באינטרס המוגן ).23.6.2013( ″דרישות המענה בדחיית בקשת חופש מידע″ – 3.1 המידע העניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר שחשיפתו ″ :)(א) לתקנות העיון1()(ה9 משנה-.  תקנת39 .″התבקשה או עניינו האישי של המבקש בחומר זה משך הזמן שחלף ממועד יצירת החומר, והיחס בין ″ :)(ב) לתקנות העיון1()(ה9 משנה-.  תקנת40 .″פרק זמן זה לבין תקופת ההגבלה הקבועה לגבי החומר ) לתקנות העיון מורה גם שיש לשקול את היקף החומר שניתן לחשוף מתוך 1()(ה9 משנה-.  תקנת41 החומר המוגבל המבוקש, לעומת היקף החומר המבוקש שיש מניעה לחשוף אותו בהתאם לאמור ) כי המפקיד רשאי לדחות בקשת מבקש אם הטיפול 2()(ה9 (ג). עוד מורה תקנה-(ב) ו8 תקנות-בתת . ″הקצאת משאבים בלתי סבירה″ בבקשה מצדיק ) לתקנות העיון.3()(ה9 משנה-.  תקנת42 .(א) לתקנות העיון8 משנה-.  תקנת43 23 עניין של גישה קיצור תקופת ההגבלה שעליו המליץ שר הביטחון, בפועל קיומה מאפשר עיכוב שעלול 44.להימשך שנים רבות בחשיפתו של חומר שמועד הגבלתו לעיון הציבור חלף זה מכבר בתום תקופת ההגבלה מתהפך נטל האחריות על קבלת החלטות ביחס לחשיפה: למפקיד כבר אין סמכות להחליט בדבר המשך חסיונו של החומר הארכיוני, וגנז המדינה הוא בעל הסמכות לאשר את חשיפתו של חומר ארכיוני שיצא מתקופת ההגבלה. המפקיד הופך ליועץ לגנז בעניין, ולא יותר. הארכת חיסויו של חומר ארכיוני לאחר תקופת ההגבלה במקרים שבהם המפקיד, לאחר שבדק חומר שתקופת ההגבלה עליו חלפה, סבור כי החומר עדיין צריך להיות חסוי מעין הציבור, הוא רשאי לבקש מהגנז שיפעל על פי הליך שנקבע (ג) לחוק הארכיונים. הסעיף מורה כי בסמכותו של הגנז לציין, לבקשת המפקיד, 10 בסעיף את החומר שתקופת הגבלתו הסתיימה כ"סודי" או "חשאי" – סיווג שמאפשר לגנז לקבוע הגבלות נוספות על העיון בו – ולבקש לשם כך את אישורה של ועדת שרים שנוצרה במיוחד הסמכות שניתנה לוועדת 45.לשם כך: ועדת השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מוגבל השרים מוגבלת לאישור או התנגדות להחלטת הגנז בדבר סיווגו של החומר. החוק אינו מעניק לה כל סמכות לקבוע, למשל, את משך החיסיון שיוטל על חומר ארכיוני, או כל החלטה אחרת. ועדת השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מסווג הוקמה "ועדת השרים לעניין רשות 1981-בעקבות תיקון חוק הארכיונים ב לועדה נתונה הסמכות לאשר את סיווגו 46."העיון בחומר ארכיוני מסווג של חומר ארכיוני בידי הגנז כ"סודי" ו"חשאי", ובכך למנוע את העיון בו לתקופות שמעבר לתקופת ההגבלה על פי התקנות. תיקון זה נועד להחליף את ההסדר הקודם, שבמסגרתו מועצת הארכיונים העליונה (המורכבת ברובה מאנשי מקצוע מתחום הארכיונאות) הוסמכה לקבל החלטות שנוגעות בחלקן לעיון בחומר רגיל מתחום הביטחון ויחסי החוץ. במהלך ניסוח התיקון לחוק הוצעו למשימת אישור ההגבלות המיוחדות גורמים שונים: ראש הממשלה, קבוצת שרים או שילוב של 4 ש″וק הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל, ה′ד אבנר פינצ″.  וראו בעניין זה מכתבו של עו44 .19–17 ′לעיל, בעמ (ג) לחוק הארכיונים 10 (ד) מציינת כי העילות לבקשה להפעלת ההליך לפי סעיף8 משנה-.  תקנת45 לעיל) אולם ראוי לציין שהעילות37- ו36 ש″(ג), (ראו ה8 (ב) או8 משנה-הן אלו שמפורטות בתקנות (ג) עצמו לקבלת החלטה להארכת תקופות החיסוי מצומצמות הרבה יותר: 10 המצוינות בסעיף הגנז, באישור [ועדת השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מסווג], רשאי לציין חומר ארכיוני ″ כסודי – מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ של המדינה, וכחשאי – מטעמים שלא ″טעמים אחרים″. לגנז ניתנת הסמכות לציין חומר כסודי וכחשאי מ″של פגיעה בצנעת הפרט פורטו – באישור מועצת הארכיונים העליונה. .  שם הוועדה עלול להטעות, שכן, כאמור, סמכותה בחוק היא לבדוק האם לאשר את המלצת הגנז 46 או שמצוי בתקופת″מסווג″ למנוע את העיון בחומר שיצא מתקופת ההגבלה, ולא להתיר עיון בחומר ההגבלה הקבועה בתקנות העיון. 24 בסופו של דבר נקבע כי ועדת שרים47.שרים ויו"ר ועדה של הכנסת 48.שימונו בידי הממשלה תשמש בתפקיד במסגרת הדיונים בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת שקדמו לתיקון הסעיף, הובע חשש ביחס למסירת סמכות האישור על הגבלות מיוחדות לגורמים ממשלתיים. חשש אחד היה עירוב של שיקולים זרים בהחלטות. חשש אחר היה כי השרים חברי הוועדה יהיו עסוקים מדי בענייני משרדיהם ולא יוכלו למלא את תפקידם בה. ואמנם, נתונים שמסר משרד ראש הממשלה לעקבות ביחס לפעילות הוועדה לעניין רשות העיון מראים כי הוועדה אינה פועלת לפחות מאז . בתקופה האמורה לא התכנסה הוועדה ולו פעם אחת, וממילא 2008 שנת לא דנה בבקשות ביחס לעיון בחומרים או מניעת העיון ולא קיבלה אף בארכיונים הממשלתיים התגבשו דרכים חלופיות, נטולות 49.החלטה הסמכה חוקית, למנוע מן הציבור לעיין בחומרים שמסגרת הזמן החוקית להגבלת העיון בהם חלפה. דרכים אלה יפורטו בפרקים הבאים. עמדת עקבות היא שיש לתקן את חוק הארכיונים באופן שייקבע הסדר אחר לקבלת החלטות בבקשות לחיסוי של חומרים ארכיוניים שיצאו מתקופת ההגבלה. הגישה לארכיון בפסיקה הפסיקה העוסקת בגישה לחומרים ארכיוניים היא עדיין מעטה ומצומצמת. מרבית המשתמשים בארכיונים אינם פונים להליך משפטי כאשר נדחית בקשתם לעיין בחומר ארכיוני שביקשו, בין שהסיבה היא מחסור במשאבים, חוסר רצון להסתכסך עם מוסדות שהם תלויים בהם לביצוע עבודתם, או התמשכותם הטיפוסית של הליכים משפטיים לעומת הצורך המיידי יותר בחומרים. אולם כמה מהעתירות שהוגשו לבג"ץ בשנים האחרונות – בראשן פרשות גורנברג . מעניין 2010 וידיעות אחרונות – היו הכוח שהביא לעדכונים הנדרשים בתקנות העיון בשנת כי בכל אחד מהמקרים הללו העותרים היו עיתונאים, הפועלים לאור האתוס המקצועי של חופש המידע וחשיבותו לחופש הביטוי, וחשוב לא פחות – נהנים גם מייצוג משפטי ראוי, שמומן בדרך כלל בידי מעסיקיהם או ארגונים לקידום זכויות האדם. בג"ץ גורנברג עתרו לבג"ץ העיתונאי גרשום גורנברג והאגודה לזכויות האזרח בישראל. 2005 בשנת העותרים דרשו לחשוף חומר ארכיוני מוגבל שנגע למחקרו של גורנברג, ולתקן את הנהלים שמגבילים את חופש המידע וחופש המחקר בארכיון: לאפשר לכל אדם לעיין בחומר ארכיוני שהעיון בו אינו גורם לסכנה קרובה לוודאי לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, להציג את הקטלוג המלא של חומרי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, לפרסם את נוהלי הארכיון בדבר הקריטריונים לחשיפת חומרים ארכיוניים ולאישור פניות מהציבור לעיין בחומרי הארכיון. .51–50 ′, עמ30 ש″.  ציונה רז, ראו לעיל ה47 . חברי הוועדה כיום הם שרת המשפטים איילת שקד, השר2008 .  הועדה מונתה פעמיים מאז48 ועדת שרים לעניין רשות העיון″ ,34- של הממשלה ה58 יובל שטייניץ והשרה מירי רגב. החלטה ).7.6.2015( ″בחומר ארכיוני מסווג .26 ש″), ראו לעיל ה18.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מכתב מאיילת משה אל ד49 25 עניין של גישה , שהגדירה את נוהל59.140 חודשיים לאחר הגשת העתירה פורסמה הוראת משרד הביטחון ההכרה באדם כ"חוקר מורשה" ואת אופן הטיפול בבקשתו לעיין בחומר. עם התמשכות כך שהובהר כי שיקולי 59.140 הדיונים ובמקביל לעבודת הניסוח של התקנות, שונתה הוראה החשיפה צריכים להיעשות על פי תוכן הבקשה ולא על פי זהותו של המבקש. העתירה הביאה גם לביצוע כמה פעולות בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ובהן איחוד של הוראות שונות בארכיון לכדי "מסמך קריטריונים" אחד שהוסרו ממנו הוראות הנוגעות לחיסוי מסמכים משיקולים של פגיעה בתדמית המדינה ואישיה ומניעת מחלוקות פוליטיות, והוכנה רשימת 50.תיקים המצויים בארכיון לעיון הציבור בעקבות כל האמור, וכן חשיפת חלק מהחומר שגורנברג נזקק לו לשם מחקרו, סבר בית המשפט פסק הדין מונה 51.שהעתירה מיצתה את עצמה ודחה אותה, וחייב את המדינה בתשלום הוצאות ומזכיר את הבטחותיהם של המשיבים בעתירה להשלים את קטלוג החומרים שבארכיון צה"ל ומעיר כי משך הטיפול בבקשות העותרים היה בלתי 52ולהעמיד את הקטלוגים לשימוש הציבור סביר. כן הובעה בפסק הדין תקווה כי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ויתר המשיבים בעתירה 53.ישנו ממנהגם ויקצרו באופן משמעותי את פרקי הזמן של תהליכי החשיפה בג"ץ ידיעות אחרונות העיתונאי רונן ברגמן 2007 במקביל להתדיינות המתמשכת בבג"ץ גורנברג, הגישו במאי ועיתונו "ידיעות אחרונות" עתירה לבג"ץ בדרישה להכפיף לחוק הארכיונים את ארכיוני שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והוועדה לאנרגיה אטומית, שהתנהלו באופן עצמאי מגנז המדינה, בניגוד לחוק. לצד הדרישה העקרונית טענה העתירה כי הארכיונים של ארגוני הביטחון עוברים על החוק כשאינם פותחים לעיון הציבור חומרים שנה) כבר חלפה. 50 שברשותם, שתקופת ההגבלה עליהם (שהיו אז במהלך הטיפול בעתירה הודיע הגנז באופן רשמי על הכפפת ארכיוניהם של הארגונים לארכיון אך האירה את התעלמותם של שירותי המודיעין 55, העתירה נמחקה ללא פסק דין54.המדינה וארגונים ביטחוניים נוספים מחובותיהם על פי חוק הארכיונים ותקנותיו. לעתירה, כך נראה, היה לגרסתן הנוכחית. היות שבאותה עת הארכיונים 2010-חלק במהלך שהביא לשינוי תקנות העיון ב של ארגוני המודיעין כבר חרגו בשנים לא מעטות מחובתם לחשוף את חומרי הארכיון שנוצרו שנה, תוך קביעת חובה 70- שנה, תקופת ההגבלה על חומריהם הוארכה ל50-לפני יותר מ שנה.50 לגבש נוהל בדבר חשיפת חומרים בני ל ומערכת הביטחון ועל זמינות הקטלוג של חומריו ראו″.  בנושא מסמך הקריטריונים בארכיון צה50 .פרק ג .′ל ומערכת הביטחון ואח″ הממונה על ארכיון צה′ נ′ גרשום גורנברג ואח2467/05 ץ″.  בג51 :). פסק הדין13/1/2010( 406 ,)1(2010 על-תק http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/024/n13/05024670.n13.htm .6 .  שם, פסקה52 .14 .  שם, פסקה53 .16.4.2009 ,, הארץ″היסטוריה שמורה למקורבים בלבד″ .  יוסי מלמן54 .′גנזך המדינה ואח- משרד ראש הממשלה′ נ′מ ואח″ ידיעות אחרונות בע4081/07 ץ″.  בג55 26 בג"ץ דיר יאסין נדרש בג"ץ לפעולתה של ועדת השרים לעיון בחומר ארכיוני מוגבל: כתב 2007 בשנת "הארץ" גידי וייץ ועיתונו, יחד עם נטע שושני, סטודנטית מבצלאל, ביקשו לעיין בתיעוד . תקופת 1948-מסוים שבארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בנוגע לאירועים בדיר יאסין ב שנה – חלפה מזמן. ועדת השרים שדנה בבקשה החליטה 50 – ההגבלה של התיעוד המבוקש להגביל את העיון בחומר המבוקש לחמש שנים נוספות, משום שלעמדתה חשיפת החומרים עלולה היתה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה. בית המשפט עיין בחומר ולא מצא עילה להתערב בהחלטת ועדת השרים, אך הצביע על ליקויים בדרך קבלת ההחלטות של הוועדה, שאחד מחבריה הודיע על החלטתו מראש ולא , קרא בית המשפט לכנס את הוועדה 2010- זאת ועוד: בפסק הדין, שניתן ב56.התייצב לדיון . ואולם 2012 בהקדם כדי שתדון בדבר המשך חיסויו של החומר, שהוארך באותה עת עד הוועדה לא ערכה מאז מתן פסק הדין כל דיון נוסף כדי לאשר או לדחות את המשך חיסויו של החומר, והוא עומד על כנו עד היום. 300 בג"ץ קו פנה העיתונאי גידי וייץ לפרקליט המדינה בבקשה להתיר את העיון בחומרים 2011-ב , לצורך הפקת סרט בנושא. 300 המוגבלים ששמורים בארכיון המדינה ונוגעים לפרשת קו הבקשה נענתה בסירוב ווייץ עתר עם שותפיו לבג"ץ בדרישה לקבל את כל החומרים הארכיוניים בנושא. ההתדיינות בין הצדדים נמשכה יותר משנתיים, ובמהלכה קיבלו העותרים לעיונם חלק מהחומרים שביקשו. במסגרת העתירה ביקש וייץ לחשוף גם את העדויות שנתנו ראשי הממשלה לשעבר שמעון פרס ויצחק שמיר במשטרה. "חשיפת כל חומרי החקירה הקשורים לפרשה הזאת משמעותית מאוד מבחינת המחקר ההיסטורי ובכוחם לפוגג מיתולוגיות כוזבות שנקשרו אליה, וכן 57.גרסאות מרוככות שנשמעות מפיהם של גיבוריה עד עצם היום הזה", כתב וייץ מאוחר יותר התנגדות המדינה נשענה על שני אדנים עיקרים: האחד הוא תקופות ההגבלה הקבועות לחומר, ועל כך ציין בית המשפט "המשיב ער כמובן לכך שהגבלה זו היא ברירת מחדל וניתנת לקיצור במנגנון הנקבע בדין [...]"; הנימוק האחר נגע ליחסי החוץ של המדינה ונתמך בחוות דעת של משרד החוץ. לאחר שבית המשפט עיין בחומר במעמד צד אחד, הוא קבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטת משרד המשפטים, גם בשל הנימוקים וגם בשל 58.העובדה שחומרים רבים אכן נמסרו לעותרים במסגרת ההליך ועדת השרים לעניין רשות העיון בחומר′ נ′ ואח′ בעמ″הארץ″ הוצאת עיתון10343/07 ץ″.  בג56 :). פסק הדין24.5.2010( 3635 ,)2(2010 על-. תק′ארכיוני ואח elyon1.court.gov.il/files/07/430/103/p08/07103430.p08.htm .28.2.2013 ,, הארץ″כ נחשפות″: עדויות חסויות של חיילים ואנשי שב300 פרשת קו″ .  גידי וייץ57 251 ,)4(3820/11 על בגץ- משרד המשפטים. תק′ נ′ גידי וייץ ואח3820/11 ץ″.  בג58 elyon1.court.gov.il/files/11/200/038/t14/11038200.t14.htm :). פסק הדין2.10.2013( 27 עניין של גישה לסיכום: הזכות למידע השמור בארכיון חוק הארכיונים קובע זכות גישה אוניברסלית לארכיון ולחומר שאצור בו, וקובע הסדרים שונים שנועדו להגן על אינטרסים לגיטימיים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, וכן על צנעת הפרט של האנשים שמסמכי הארכיון עוסקים בהם. ההסדרים המרכזיים שקבעו החוק ותקנות העיון עוסקים בתקופות חסיונו של החומר הארכיוני לסוגיו ("הגבלה") ובדרכים שבהן ניתן להביא לחשיפתו של החומר הארכיוני לציבור. כל אלה פועלים בתוך המסגרת החוקתית שמתווים חוק חופש המידע והפסיקה בדבר הזכות למידע. תקופות ההגבלה אינן תקופות של חיסיון מוחלט: משביקש מבקש לעיין בחומר מוגבל, ברירת המחדל היא לאפשר זאת, אלא אם לאחר שנשקלו שיקולים הנוגעים לחששות קונקרטיים בתחומים מוגדרים, התברר שמן הנמנע לאפשר את העיון. לא זו בלבד: התקנות מתוות כי בעת שקילת הבקשה יש לזכור כי זכות העיון הולכת וגוברת ככל שיש בחומר עניין ציבורי וככל שחלף זמן רב יותר מתקופת ההגבלה. מכאן עולה שעל הרשות שהפקידה את החומר להראות כי לאחר ששקלה שיקול ממשי, שוכנעה שלא ניתן להתיר את העיון בחומר אפילו תוך הטלת מגבלות על המעיין. עם תום תקופת ההגבלה הרשות המפקידה מאבדת את מעמדה המוביל והופכת גוף מייעץ בלבד לבעל הסמכות: גנז המדינה. כאן נותנות התקנות את הבכורה למוסד מקצועי שמשוחרר גם למעשה ולא רק להלכה משיקולים פנימיים שהמוסד המפקיד עשוי לשקול. גם כאשר הגנז סבור, בהמלצת המפקיד, כי עדיין נחוץ לחסות חומר ארכיוני משיקולים ממשיים של מניעת סכנה לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, החוק והתקנות מכתיבים כי החלטות בנושאים אלה יתקבלו רק באישור דרג בכיר של ועדת שרים. עד כאן החוק והתקנות. המציאות היא לא פעם שונה ואותה נסקור בפרקים הבאים. 28 :פרק ב הגישה לחומרי ארכיון המדינה רקע ארכיון המדינה (ובשמו הקודם "גנזך המדינה") הוא הארכיון הממשלתי בישראל. לפי חוק , ארכיון המדינה אחראי לכל החומר הארכיוני המופק במוסדות 1955-הארכיונים שנחקק ב המדינה וברשויות המקומיות, המחויבים להפקיד את תיעוד פועלותיהם אצלו. הארכיון אכן מחזיק בתיעוד נרחב של הפעולה השלטונית בישראל, וגם באוספים המתעדים את השלטון הבריטי והעותמאני בפלשתינה, באוספים פרטיים שהופקדו בו בידי אנשים שהיו מעורבים בפעולה ציבורית, ובגופי תיעוד נוספים. ומצויים 60, מכלים150,000- בכ59 תיקים1,800,000 במחסני ארכיון המדינה מופקדים לפחות בהם גם "אלפים רבים של מכלים שרמת הרישום שלהם כל כך לא טובה שאי אפשר לדעת חלק ניכר מהחומרים הארכיוניים שאמורים היו להישמר במחסני הארכיון לא 61."מה יש בהם הגיעו אליו מעולם, הן משום שמשרדי ממשלה ומוסדות מדינה מחזיקים חומרי ארכיון רבים במשרדיהם ובמגנזות פרטיות, והן בשל המחסור במקום במחסני ארכיון המדינה, שגרם 75% בשנים האחרונות לעצירה של הפקדת חומרים. גנז המדינה העריך לפני שנים אחדות כי מהחומרים הארכיוניים של מוסדות המדינה שמורים באתרים שונים ואינם מצויים ברשות בשנים האחרונות קודמה תוכנית לפתרון מצוקת המקום בארכיון המדינה 62.ארכיון המדינה באמצעות הקמת אתר גניזה מרכזי בערד, אולם התוכנית ירדה מן הפרק, וכמוה התוכנית להקים מבנה קבע לארכיון בירושלים. עיון של הציבור בחומר הארכיוני שבארכיון המדינה נעשה בחדר הקריאה של הארכיון משתמשים 2,600- ביקרו בחדר הקריאה מדי שנה כ2010- ו2009 בשנים63.בירושלים .)26.7.2015( ר יעקב לזוביק, גנז המדינה″.  שיחת עקבות עם ד59 בארכיון המדינה מודים: שלל פריטים היסטוריים מחכים במחסנים, ואיש לא יודע″ ,.  עופר אדרת60 בארכיון הוא קופסת קרטון שבה מוחזקים תיקי המסמכים″מכל″ .)4.9.2015( , הארץ″מה יש בהם וחומר ארכיוני אחר. .59 ש″), ראו לעיל ה26.7.2015( ר יעקב לזוביק″.  שיחת עקבות עם ד61 מי שבא היום לבקש″ :ר יעקב לזוביק″ אמר הגנז, ד2012-.  בדיון בוועדת הכספים של הכנסת ב62 תיעוד ארכיוני, קודם כול יכול לקבל רק את אותו רבע שנמצא בירושלים כי השאר, לך תדע היכן הוא כי הוא נמצא בגורן וביקב. רוב התיעוד שלפי החוק היה צריך להישמר בארכיון המדינה, מעולם לא הגיע לארכיון המדינה. הוא נמצא במקומות פרטיים, הוא נמצא במחסנים של משרדים, הוא נמצא פרוטוקול ישיבה ″.בכל מיני מקומות שמישהו תקע אותו כי לא היה מקום לשים אותו בארכיון המדינה ).28.2.2012( 6 ′, עמ18-של ועדת הכספים, הכנסת ה מאזור התעשייה תלפיות 2014 .  משרדי ארכיון המדינה, ואיתם חדר הקריאה, הועברו בסוף שנת63 לאזור התעשייה בהר חוצבים. במהלך המעבר נסגר חדר הקריאה לשימוש הציבור למשך כמה חודשים. 29 עניין של גישה למענם ולמען משרדי הממשלה שזקוקים לחומר ממחסני הארכיון, מדי שנה64.בארכיון אלף תיקים. גנז המדינה מעריך שכמחצית מהתיקים הללו נשלחים 30-20 מוצאים מהמחסנים למשרדי ממשלה ומוסדות מדינה אחרים לשימושם, והמחצית השנייה נמסרת לעיונם של תיקים בממוצע בשנה. התיקים הללו 13,500-מבקשים מהציבור הרחב בחדר הקריאה: כ באים מתוך התיקים שפתוחים לעיון הציבור. כפי שיוצג להלן, מדובר במספר זעום מתוך חומרי הארכיון. (מעיינים מהציבור 2008-2013 ,: מספר התיקים שנמסרו לעיון בארכיון המדינה1 טבלה 65)וממוסדות המדינה גם יחד 2013 2012 2011 2010 2009 2008 26,471 29,751 28,415 26,076 20,502 30,932 שנה תיקים ארכיון המדינה הוא יחידה במשרד ראש הממשלה. ככלל, גנז המדינה אינו כפוף לראש הממשלה, אלא במקרים שבהם חוק הארכיונים העניק לממשלה סמכויות קונקרטיות: בשנת 66. הועברו סמכויות אלו ישירות אל ראש הממשלה1955 תקני עובד55 הארכיון ממומן מתקציב משרד ראש הממשלה, ומעסיק עובדים בהיקף של מדינה. מחלקות הארכיון עוסקות בהנחיית מוסדות המדינה בדבר רישום התיעוד שבידיהם, רישום החומרים שמועברים לארכיון, שיקום חומר ארכיוני, הוצאה לאור של פרסומים בשנים האחרונות גדל תקציבו הבסיסי 67.שונים, חשיפת חומר ארכיוני ומתן שירות לפונים מיליון ש"ח, סכום 47 עמד תקציבו הכולל על2014 של ארכיון המדינה בהתמדה; בשנת החל הארכיון את 2015- וב68,) מתקציבו המקורי באותה שנה85%( מיליון ש"ח22-הגבוה בכ מיליון ש"ח. 36 השנה בתקציב של ;39 ′), עמ2010( 2009 ח פעילות לפי חוק חופש המידע לשנת″.  משרד ראש הממשלה, דו64 . לא מצאנו נתונים עדכניים יותר83 ′) עמ2011( 2010 ח פעילות לפי חוק חופש המידע לשנת″דו בנושא זה שפורסמו. ר נעם הופשטטר, חוקר ″.  מכתב מאיילת משה, יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, אל ד65 .″אמצע השנה″ תיקים עד ל20,252 :2014 ). כמו כן נמסר נתון ביחס לחלק משנת8.6.2015( עקבות .4 , ה"ש1 '.  ר' מסמך חוק הארכיונים ותקנות העיון באתר גנזך המדינה, עמ66 www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/DD86DC0B-33B3-47C0-A2E7- 0022EACA84DC/0/ArchiveLaw.pdf. :.  רשימה של מחלקות ארכיון המדינה מצויה באתר הארכיון67 www.archives.gov.il/ArchiveGov/about/department http://www.obudget.org/#budget/045107/2015/main ..  נתונים: הסדנה לידע ציבורי, מפתח התקציב68 30 חשיפת חומרים בארכיון המדינה עיקר החומרים ששמורים בארכיון המדינה – גם אלו שאמורים להיות פתוחים לעיון הציבור מהחומרים 5%-על פי דין – סגורים ואינם נגישים. להערכתו של גנז המדינה, לא יותר מ הארכיוניים שאין מניעה לחשוף אותם לציבור אכן חשופים וזמינים. הרחבת הסריקה של החומרים הבלתי מסווגים ששמורים בארכיון נועדה להיות פתרון חלקי לכך. הגידול בתקציב ונועד לממן סריקה משמעותית של 69הארכיון, שהוזכר לעיל, נשען על החלטות הממשלה חומרים ארכיוניים והרחבת פעולות בדיקתם של חומרים בלתי מסווגים לשם חשיפתם. אלף 150-במסגרת פרויקט הדיגיטציה של חומרי הארכיון נסרקים מסמכים בהיקף גדול: כ עמודים ביום. אך אין מדובר בפתרון של ממש לבעיית הנגשתם של חומרי הארכיון לציבור; לדברי הגנז, בקצב הסריקה הנוכחי צפויה סריקת חומרי הארכיון הקיימים כיום להסתיים המסמכים שנסרקים אמורים להיות זמינים לעיון הציבור באמצעות 70.בעוד כארבעים שנה .2016 אתר אינטרנט חדש של הארכיון, שצפוי לפעול החל מהמחצית הראשונה של שנת הגידול התקציבי מאפשר גם להרחיב את פעילות החשיפה באמצעות כמאה מתנדבי שירות לאומי חרדים שיגויסו לשם ביצוע חשיפה יזומה של חומרים בלתי מסווגים. עוד מאפשרת הרפורמה 71.להתחיל לטפל בארכוב של תיעוד אלקטרוני ממשרדי הממשלה, שעד היום לא נשמר בארכיון מחלקת החשיפה בארכיון המדינה היא האמונה על בדיקתם של חומרים ארכיוניים, בעיקר מסווגים, לצורך חשיפתם לציבור. המחלקה צנועה בהיקפה. בראשה עומד עובד ותיק של ארכיון המדינה שהיה בעבר מנהל חדר הקריאה בארכיון. שלושת תקניו נחלקים בין שישה גמלאים של משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה (בהיקף של חצי משרה כל אחד), שאמונים על חשיפת החומרים שהופקדו בידי משרדיהם. עוד פועלים במסגרת מחלקת החשיפה, גם אם באופן מצומצם בהרבה, נציגים מטעם משטרת ישראל ומשרד הביטחון. ככלל, עבודתם של החושפים ממומנת בידי המשרדים הממשלתיים שעל חשיפת חומריהם הם מופקדים. חריג לכך הם אנשי משרד החוץ – שהם מרבית אנשי מחלקת החשיפה, הממומנים בידי משרד ראש הממשלה. כאשר המשרד הממשלתי אינו מממן חושף, משמעות הדבר שחומריו הארכיונים המסווגים אינם נחשפים לציבור. כך למשל, לחומרי משטרת 72.ישראל לא היה חושף במשך תקופה ארוכה, ואכן חומריה כלל לא נחשפו לציבור במהלכה בדומה לכך, כשגנז המדינה נדרש לפני שנים אחדות לסוגיית חשיפתם של חומרי ארגון , "רפורמה בתיעוד עבודת הממשלה והקמת אתר גניזה32- של הממשלה ה4473 .  החלטה69 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/ )25.3.2012( "לאומי בערד , "רפורמה בתיעוד עבודת 33- של הממשלה ה911 מזכירות הממשלה, החלטהdes4473.aspx http://www.pmo.gov.il/Secretary/ )17.11.2013( "הממשלה והקמת אתר גניזה לאומי בערד גם כללה הוראות בדבר 4473 החלטת הממשלהGovDecisions/2013/Pages/des911.aspx הקמת מתקן גניזה לאומי לחומרי הארכיון בערד, אולם חלק מהוראות אלה בוטלו מאוחר יותר ותקציבן הומר לפעולות אחרות בארכיון המדינה: חיזוק הטיפול בחומר דיגיטלי שנוצר במשרדי הממשלה והרחבת מערך החשיפה וההנגשה של חומרי הארכיון. .  יוסי הטוני, "ארכיון המדינה יצא לארכוב דיגיטלי מבוסס דוקומנטום בהיקף עשרות מיליוני 70 שנים ייסרקו15 . בהזדמנות אחרת העריך הגנז כי בתוך3.4.2014 ,שקלים", אנשים ומחשבים .60 מרבית מסמכי הנייר מהמאה העשרים ששמורים בארכיון. עופר אדרת, ראו לעיל ה"ש .1 .  בעניין זה ראו הסדנה להיסטוריה חברתית, ראו לעיל ה"ש71 ..  למקרה בוחן שנוגע לחשיפת חומרי משטרת ישראל ראו בהמשך פרק זה72 31 עניין של גישה "נתיב", הוא הודיע למבקר המדינה כי לא ניתן לחשוף אותם, שכן "החשיפה ותקציבה נמצאים 73.באחריות הארגון מייצר החומר", ונתיב אינו מממן את עבודתו של חושף בארכיון המדינה חוק הארכיונים ותקנות העיון מורים כי במהלך תקופת ההגבלה תינתן סמכות ההחלטה על חשיפת חומרים בידי המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, ואילו לאחר תקופת ההגבלה מתחלפים השניים בתפקידיהם: הסמכות היא סמכותו של הגנז, בהתייעצות עם המפקיד. במציאות האבחנה הזו אינה מתקיימת: אותם עובדים במחלקת החשיפה עוסקים בקבלת החלטות החשיפה גם במהלך תקופת ההגבלה וגם אחריה. עיון בקטלוגים קטלוג הוא כלי החיפוש הבסיסי בארכיון: זו הרשימה המלאה של הפריטים המצויים בארכיון, בכל רמות התיעוד – תיקים, סדרות של תיקים, חטיבות, אוספים וכו'. קטלוג טוב מאפשר למעיינים לדעת אילו חומרים נמצאים בארכיון ואילו לא, אילו חומרים חסרים ואילו מוגבלים לעיון, עד מתי ומדוע. הקטלוג אמור להיות ערוך לפי היררכיית התיוק הנהוגה בארכיון, והוא עשוי לאפשר מיון של הרשומות וצפייה בהן גם לפי מפתחות אחרים. כל רשומה בקטלוג אמורה להכיל פרטי זיהוי המתארים את תוכן היחידה המקוטלגת, ובמידת האפשר גם הקשרים היסטוריים וארכיוניים של החומרים. קטלוגים פתוחים לציבור הם תנאי הכרחי לגישה נאותה למידע. עקרונות הגישה לארכיונים שניסח איגוד הארכיונאים הבינלאומי מורים כי מוסדות המחזיקים בחומרים ארכיוניים, ובכלל זה חומרים סגורים לעיון, צריכים להודיע על כך ברבים, וגם לפרט את ההגבלות המשפיעות על הגישה לחומרים, ככל שאלו קיימות; כי המידע הבסיסי על הארכיון ועל החומרים שברשותו צריך להיות נגיש לכלל הציבור ולהינתן חינם; וכי הארכיונים יבטיחו שהמידע הזה עדכני, מדויק, ועולה בקנה אחד עם אמות המידה המקובלות בעולם לתיאור 74.ארכיוני. כל זאת במטרה לשפר ולעודד את נגישות המידע לציבור גישה לקטלוג בארכיון המדינה לרשות הפונים לארכיון המדינה עומד קטלוג חלקי בלבד של החומר המצוי בו. המידע הנגיש ביותר על החומר ששמור בארכיון המדינה נמצא באתר האינטרנט שלו, אך רשומות התיקים הזמינות באינטרנט מקיפות רק חלק קטן מהחומרים הזמינים בארכיון עצמו, ורק את התיקים שנפתחו .111 '), בעמ1998( .  מבקר המדינה, דו"ח על הביקורת בנתיב – לשכת הקשר73 International Council on Archives, Principles of Access to Archives, 2012.  .74 Principle 2 http://www.ica.org/13619/toolkits-guides-manuals-and-guidelines/ .principles-of-access-to-archives.html מוסדות המחזיקים בארכיון מפרסמים את דבר קיומו של החומר הארכיוני, כולל חומרים סגורים, ומדווחים על הגבלות שעלולות להשפיע על הגישה לארכיון. לעקרונות הגישה לארכיונים2 עיקרון 32 בידי צוות חדר הקריאה של הארכיון מצויות רשימות תיקים מודפסות75.לגישה חופשית של הציבור שמהוות את הקטלוג של החומר הרשום שמצוי בידי הארכיון. צוות חדר הקריאה נעזר ברשימות אלה כדי לייעץ לפונים אליו, והרשימות נמסרות לעיון הפונים על פי שיקול דעתו של הצוות. בארכיון המדינה מקובלת החלוקה לחומר מסווג ולחומר בלתי מסווג ("בלמ"ס"). כך למשל, הרחבת מעגל החושפים למתנדבי שירות לאומי נועדה לאפשר את בדיקתם של חומרים בלתי מסווגים בלבד. לדברי גנז המדינה, בכוונת ארכיון המדינה לפרסם באתר האינטרנט של הארכיון קטלוג "כמעט מלא" של התיעוד הבלתי מסווג. בחדר הקריאה של הארכיון מתוכנן להימצא קטלוג רחב יותר, שיכיל גם את החומרים הבלתי מסווגים שתקופת ההגבלה עליהם טרם חלפה. גם התפתחות 76.עתידית זו אינה צפויה לכלול פרסום של רשימה קטלוגית של החומר המסווג ששמור בארכיון רשימות תיקים מסווגות נמסרות לפונים לחדר הקריאה לפי שיקול דעתו של צוות חדר הקריאה, ובמקרים מסוימים בהתייעצות עם מנהל מחלקת החשיפה. העובדה שרשימת תיקים מסוימת מסווגת בסיווג "סודי" או "סודי ביותר" כשלעצמה אינה מונעת את מסירתה לעיונו של משתמש בארכיון, וחוקרים – בהם חוקרים מטעם עקבות – אכן עיינו ומעיינים בקטלוגים מסווגים. עם זאת, הדבר נתון לשיקול דעתם של עובדי הארכיון, ולעקבות לא ידוע אם אופן הפעלת שיקול הדעת בנושא מוסדר בנוהל כתוב כלשהו בארכיון. קורה שרשימות תיקים אינן נמסר לחוקר עקבות, 2016 נמסרות לעיונם של מבקשים הפונים לארכיון. כך למשל, בינואר לאחר התייעצות בין מנהלת שירותי הקהל לממונה על החשיפה בארכיון המדינה, כי לא 77.1990-יוכל לעיין בקטלוג של "תיקים וקלטות של הוועדה לבירור אירועי הר הבית" מ מסירת רשימת התיקים מונעת כמובן את האפשרות להזמין תיקים מתוכה לעיון, ובכך גם נמנעת -אי בדיקת החומר לשם חשיפתו. בקשת עקבות לקבל נימוקים לסירוב לעיין בקטלוג לא נענתה עד 78.סיום כתיבת דו"ח זה .  חשוב לזכור כי תוצאות חיפוש בממשק אינטרנטי או אחר בתוך הקטלוג אינן "קטלוג": תוצאות75 חיפוש אינן מקיפות את כלל חומרי הארכיון, אלא הן מטבען רשימה חלקית מתוך קטלוג שצומצמה לפי הגדרות החיפוש, והחיפוש עשוי לכלול רק חלק מכלל הרשומות בקטלוג המלא. מתן אפשרות לחיפוש בתוך רשימה של חומרים ששמורים בארכיון, או מתן גישה לרשימה כזו, אינן זהות למתן גישה לקטלוג השלם והמלא של הארכיון. באתר ארכיון המדינה מצוין כי "במאגר [האינטרנטי] ישנן מאות אלפי רשומות שכוללות תיאורים של התעודות הנמצאות בארכיון המדינה. המאגר המלא של הרשומות הללו נמצא באולם הקריאה של הארכיון." בעת סיום כתיבת דו"ח זה עמד הארכיון להפעיל אתר אינטרנט חדש, וייתכן שבו תהיה גישה לרשימת תיקים גדולה יותר. גם אתר האינטרנט החדש לא צפוי לאפשר גישה לקטלוג המלא של ארכיון המדינה. www.archives.gov.il/archivegov/gallery/faq/risum .26.7.2015- ו11.5.2015 ,.  בשיחות של עקבות עם ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה76 בני אדם17 בו נהרגו8.10.1990-.  הועדה בראשותו של צבי זמיר מונתה לבדוק את נסיבות האירוע ב77 .)28.9.2004( ", הארץ1990 .מירי שוטרי משטרת ישראל בהר הבית. ראו נדב שרגאי, "מהומות אוקטובר www.haaretz.co.il/misc/1.1002836 .  תכתובת דואר אלקטרוני בין ליאור יבנה מעקבות למנהלת שירותי מחקר וקהל בארכיון המדינה78 .)18.1.2016 ,11-12.1.2016( 33 עניין של גישה הפרקטיקה בארכיון המדינה אינה מבטיחה בדיקה עניינית של בקשה לעיין בתיקים תיקים שביקש 12 ,המופיעים בקטלוג המסווג, גם כאשר נמסר קטלוג כזה לעיון. כך למשל לא הוזמנו כלל מהמחסן 79חוקר עקבות להזמין בעקבות עיון בקטלוגים מסווגים שניתנו לו כיוון שהתיקים לא הובאו מהמחסן ממילא לא ניתן היה לבצע 80.בהנחיית גורם בכיר בארכיון בהם בדיקת חשיפה. כיוון שתקנות העיון מורות שבקשת מבקש לעיין בחומר ארכיוני תיבדק לגופה ותשלל רק בהנתן תנאים מסויימים שמנויים בתקנות, הרי שההוראה שלא להוציא את התיקים מהמחסן לשם בדיקת האפשרות לחשוף אותם נטולת כל בסיס חוקי. דיון שנערך 81."בשיחה ציין הגנז שנושא הגישה לקטלוג החומרים המסווגים "אינו פתור בנושא אפשרות חשיפתו של הקטלוג המלא של חומרי הארכיון 2015 בארכיון המדינה במאי הסתיים ללא החלטה לקדם את חשיפתו, בשל התנגדות שהביעו גורמים שהשתתפו בדיון. "נכון לעכשיו אין דרך להראות את הקטלוג של החומר המסווג, כיוון שגם הוא מסווג. לא בטוח שזה רק עניין של משאבים", אמר הגנז. המלצת עקבות: על ארכיון המדינה להעמיד לרשות הציבור קטלוג מלא ושלם של חומרי הארכיון, ובכלל זה קטלוג של חומריו המסווגים ושל אלה שמצויים בתקופת הגבלה. ככל שפרטים מסוימים בקטלוג עלולים להסגיר פרטים סודיים, ניתן להשחירם או לערוך את הכותרות כך שיימנע סיכון לאינטרסים המוגנים. הקריטריונים לחשיפה בארכיון המדינה מדיניות חשיפת החומרים בארכיון על ידי 82המדינה מונחית בעיקרה 1994-הקריטריונים שהוגדרו ב ועדת של 37/פס בהחלטה השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מסווג, שאומצה בהחלטת של תיקי לשכת סגן שר החקלאות90.7/3 .  התיקים הוזמנו מתוך שתי הרשימות הבאות: רשימה79 1968-( של תיקי לשכת שר המשטרה119.8/8 שסיווגה "סודי ביותר" ורשימה1977-1984 מהשנים ) שסיווגה "סודי". על כריכתה של רשימה זו כתובה בכתב יד ההוראה "לא לעיון למשתמשים 1983 ."וחוקרים .  תכתובת דואר אלקטרוני בין ליאור יבנה מעקבות למנהלת שירותי מחקר וקהל בארכיון המדינה 80 .)20.1.2016 ,14.1.2016( .59 . ראו לעיל ה"ש26.7.2015 ,.  שיחת עקבות עם ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה81 .  אתר האינטרנט של ארכיון המדינה מזכיר שלושה מקורות לפעולת מחלקת החשיפה בחשיפת82 חומרים ארכיוניים: חוק הארכיונים ותקנות העיון (ראו לעיל בפרק א) ו"מסמך הקריטריונים" שמתואר להלן. המוסדות המחזיקים בארכיונים מוודאים שהגבלות הגישה ברורות ומוגבלות בזמן, מבוססות על חקיקה רלוונטית, וכן שגלומות בהן הכרה בזכות לפרטיות וכבוד לזכויותיהם של בעלי חומרים פרטיים. לעקרונות הגישה לארכיונים4 עקרון 34 שנה, בעידן אחר מבחינת ההכרה20- החלטת ועדת השרים התקבלה לפני יותר מ83.ממשלה בחשיבותה החוקתית של הזכות למידע: לפני חקיקת חוק חופש המידע, הפסיקה שבאה . יתר על כן, החלטת ועדת השרים לא נועדה 2010 בעקבותיו והתיקון לתקנות העיון משנת כלל לקבוע קריטריונים לחשיפת כל החומרים השונים שמוחזקים בארכיון המדינה; כל מטרתה היה לקבוע קווים מנחים לחשיפת סוג מצומצם של תיעוד בלבד: סטנוגרמות של 84.ישיבות הממשלה וועדותיה בארכיון המדינה נוצר נוהג שלפיו הקריטריונים לחשיפתו של כל החומר השמור בארכיון הם , שנועדו לחשיפתה של קבוצת מסמכים מצומצמת 37/הקריטריונים הקבועים בהחלטה פס ורגישה. לא זו בלבד, אלא שקריטריונים אלה משמשים הן לחשיפת חומרים שמצויים בתקופת ההגבלה והן לכאלה שתקופת ההגבלה שלהם חלפה. בשיחה עם עקבות ציין גנז המדינה כי השימוש בקריטריונים שבהחלטה לחשיפת כלל פה עתיקת יומין", ואמר כי הוא מניח שהסיבה לכך -שבעל-החומרים בארכיון הוא "תורה היא למעשה המסמך היחיד שיש לארכיון שבו גורם מוסמך מפרט 37/היא שהחלטה פס קריטריונים לחשיפה. העובדה כי הקריטריונים המנחים מתי וכיצד ניתן לפגוע בזכות היסודית לעיין במידע הממשלתי נקבעים על ידי דרג פקידותי של הרשות המבצעת פוגעת בתכליתו של חוק הארכיונים – העמדת חומרי הארכיון לעיון הציבור. כפי שנכתב בחוות הדעת שהגישה האגודה , "מקומם של קריטריונים לחשיפה הוא בתקנות ולא 2009 לזכויות האזרח לגנז המדינה בשנת בכללים". גם אם ניתנה לארכיונים סמכות לקבוע קריטריונים, הרי יש להגבילה, וכן לחייב 85."הוראות חשיפה אחידות לכל מפקידי החומרים בארכיון, אחרת "עושה כל מפקיד דין לעצמו בנוסף, נראה כי בארכיון המדינה נמצא מסמך מסווג שמתואר כ"מסמך קריטריונים". בתשובה לשאלת עקבות בדבר קריטריונים לחשיפת חומרים בארכיון המדינה, ציין משרד ראש הממשלה כי מחלקת החשיפה של הארכיון מחזיקה גם ב"[...] מסמך פנימי המפרט את הקריטריונים לחשיפה על פי החלוקה של חומר ביטחוני וחומר הנוגע ליחסי חוץ. המסמך מסווג בסיווג גבוה ולא ניתן לחשוף אותו לציבור". עם זאת, בשיחה עם גנז המדינה הבהיר .)25.7.1994( ", "העיון בסטנוגרמות של הממשלה וועדותיה25- של הממשלה ה3649 .  החלטה83 . ראו לשון ההחלטה26 ), ראו לעיל ה"ש18.6.2016( מכתב מאיילת משה לד"ר נעם הופשטטר www.archives.gov.il/NR/rdonlyres/6C0BBB3B-F350-47B5-AF82- והקריטריונים באתר . יש לציין כי לא ברור כלל מקור סמכותה של ועדת 54A11A4A3182/0/NohalimHasifa.pdf (ג) לחוק הארכיונים ובהם רק10 השרים לקבוע קריטריונים כלשהם: גדרי סמכותה מוגדרים בסעיף אישור או דחייה של החלטת הגנז לציין חומר מסוים כסודי או חשאי. יחד עם זאת החלטת ועדת השרים האמורה אומצה בהחלטת ממשלה ומכאן קיבלה תוקף. ) במבוא למסמך מחריג ממנו את הסטנוגרמות של ועדת השרים לענייני 3(.  עם זאת, סעיף א84 מדיני"), ומורה כי קריטריונים כאלה ייקבעו "מאוחר-ביטחון לאומי (הידועה גם כ"קבינט הבטחוני נקבע כי תיעוד של ישיבות הממשלה וועדותיה 2010 יותר". במסגרת תיקון תקנות העיון בשנת ) וכי העיון 37/ שנה כפי שמורה החלטה פס40 שנה (במקום30 תהיינה נתונות לתקופת הגבלה של שנה.50 בטחוני יוגבל לתקופה של-בסטנוגרמות של ישיבות הקבינט המדיני , במיוחד פסקאות 4 .  אבנר פינצ'וק "הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל", ראו לעיל ה"ש85 .21–20 ' בעמ61–53 ופסקאות3 ' בעמ13–9 35 עניין של גישה הגנז כי למיטב ידיעתו אין קריטריונים כתובים חסויים המשמשים לחשיפה מעבר להחלטה , וכי מדובר להבנתו במסמך שבו נשמר הידע המצטבר במחלקת החשיפה מהחלטות 37/פס של ועדת 37/קודמות בבקשות חשיפה. ככל שאכן קיים מסמך נוסף – פרט להחלטה פס השרים לעניין רשות העיון בחומר ארכיוני מסווג שמנחה קבלת החלטות בדבר בקשות לעיון בחומר ארכיוני מוגבל – עליו להיות חשוף לציבור ככל הנחיה מינהלית, תוך שמירת החיסוי 86.על מונחים ופרטים שיש צידוק של ממש לחסותם : נוהלי עבודה פנימיים חורגים מהתקנות37/ החלטה פס מראה שלא אחת הם חורגים מטווח 37/עיון בקריטריונים שנקבעו במסגרת החלטה פס ההגבלה הנתון בתקנות העיון, ומרחיבים ללא סמכות גם את טווח שיקול הדעת של בודקי החשיפה. ככל שההחלטה נותנת כלים לקבלת החלטות בבקשות עיון בחומר מוגבל, אלה נמצאים של פרק המבוא להחלטה. שם נקבע כי הגישה שמנחה את פעולת החשיפה צריכה 2 בסעיף "להגיע לאיזון בין זכות הציבור לדעת ובין הצורך לשמור על האינטרסים הביטחוניים של המדינה ויחסי החוץ שלה ועל צנעת הפרט". ממסמך הקריטריונים נעדרים אם כן השיקולים המאזנים שהותקנו בנוסח הנוכחי של תקנות שנה אחרי שנוסח המסמך: העניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר שחשיפתו 16 העיון התבקשה, עניינו האישי של המבקש בחומר, משך הזמן שחלף ממועד יצירת החומר, והיחס ניסוחו של המסמך מראה 87.בין פרק זמן זה לבין תקופת ההגבלה הקבועה לגבי החומר שמלכתחילה הוא לא נועד ליצור אמות מידה לשיקולים שיש לשקול ולאיזונים שיש לקיים בעת קבלת החלטות בדבר חשיפה ומניעתה, אלא להעמיד רשימה (לא סגורה) של איסורים – רשימת נושאים שחשיפת התיעוד שנוגע להם נאסרת בשל פוטנציאל לגרימת נזק לביטחון, ליחסי החוץ ולצנעת הפרט. חלק מהנושאים ברשימה אכן מציינים סוגים מוגדרים היטב של מידע רגיש בעליל, שהקשר ואולם סעיפים אחרים במסמך מרחיבים 88.בין חשיפתו לבין פגיעה בביטחון הוא מובהק למעשה את עילות ההגבלה הקבועות בתקנות העיון, ואף מטילים איסורים גורפים על חשיפת חומר ארכיוני שיש בו עניין מיוחד לציבור. בחינת המסמך מציגה שתי בעיות מרכזיות: ראשית, כמה מהסעיפים קובעים איסורים כלליים וגורפים על העיון. חלק מהקריטריונים מגדירים את טווח החומרים שחשיפתם אסורה באמצעות מושגים כלליים הנתונים לפרשנות מונע חשיפת כל מידע "שעלול לגרום נזק לאינטרסים כלכליים של 5 רחבה. כך, סעיף הוא "סעיף סל" שבמסגרתו עשוי לבוא כל תחום מתחומי פעילות 10 המדינה", וסעיף הממשלה: "מידע שיש במסירתו משום פגיעה באינטרס הציבורי [...]". משמעות "האינטרסים ; שיחת עקבות עם65 ), ראו לעיל ה"ש8.6.2015( .  מכתב מאיילת משה אל ד"ר נעם הופשטטר86 .)26.6.2015( גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק ) לתקנות העיון.1()(ה9 משנה-.  תקנת87 : "מידע העלול לסכן מקורות, סוכנים, סייענים, שיטות איסוף מידע ופעילויות של2 .  למשל סעיף88 ."קהיליית המודיעין והביטחון בארץ ובחו"ל 36 אינה תחומה; מושגים כלליים אלה יכולים לציין את כל89"הכלכליים" ו"האינטרס הציבורי זירותיה של הפעולה הציבורית. גם מידת הפגיעה שנובעת ממסירת המידע אינה מוגדרת, והיא מושארת להערכתו הסובייקטיבית של מקבל ההחלטה בבקשת החשיפה. שנית, חלק מהסעיפים אוסרים במיוחד חשיפת מידע מליבת החיים הדמוקרטיים: הארכיון הציבורי מיועד לאפשר לפרטים ולחברה להכיר את הקשרי חייהם המשותפים אך חלק מהקריטריונים המופעלים בארכיון המדינה ממליצים 90.ואת הפעולה השלטונית להגביל את העיון דווקא במידע בעל משמעות היסטורית מיוחדת והשפעה יוצאת דופן על , למשל, אוסר על חשיפת מידע אשר עלול "[...] לפגוע ביחסים 3 היחסים החברתיים. סעיף בין המדינה לבין קבוצות המיעוטים ואחרות, והעלול לשמש בסיס לכאורה לתביעות נגד המדינה". בכך נפתח פתח למנוע כל עיון בתיעוד שנוגע למערכת היחסים בין המדינה לבין אזרחיה הערבים או לקבוצות כגון נפגעי הגזזת, יוצאי תימן שילדיהם נעלמו, הומוסקסואלים ועוד. במילים אחרות, סעיף זה מגביל את גישת הציבור לכל תיעוד שנוגע לפרקטיקות של אפליה והדרה. לא זו בלבד, אלא שהוראה זו אף מבקשת במפורש למנוע לכאורה של המדינה להשתמש בתיעוד הארכיוני כדי לקבל -מאדם שנפגע מפעולה פסולה סעד מבית המשפט. חשיפת "הנחיות הממשלה לצה"ל, במידה שפרסומן עלול לגרום נזק - מורה על אי7 סעיף לביטחון המדינה", ובכך פותח פתח למניעת בחינתן של פעולות הממשלה בידי הריבון: אזרחי המדינה. שני הסעיפים הללו פוטרים את רשויות המדינה ממתן דין וחשבון על מדיניות ופעולה דווקא בשאלות החשובות של מלחמה ושלום ושל המדיניות שמעצבת את היחסים בין הקבוצות בחברה. לאחר אימוצו של עקרון חופש המידע לדין הישראלי בחקיקה ובפסיקה, ולאחר קבלת , התיישן למעשה מסמך הקריטריונים. אין כל מקום לראות 2010-התיקון לתקנות העיון ב כלי של הנחיית אמות מידה לחשיפת תיעוד ארכיוני, להבדיל מציון רשימת 37/בהחלטה פס נושאים שיש לתת תשומת לב מיוחדת לחשיפתם. ממילא אין כל בסיס בדין להרחבה המלאכותית שהורחב השימוש במסמך זה בארכיון המדינה ככלי לקבלת החלטות בדבר חשיפת חומרים ארכיוניים שחורגים מהתחום המצומצם והמוגדר של ישיבות הממשלה והחלטותיה. כמסמך שקובע 37/המלצת עקבות: על ארכיון המדינה להפסיק להשתמש בהחלטה פס קריטריונים לשיקול דעת בעת קבלת החלטות בדבר חשיפת חומרים. אם נחוץ נוהל פנימי לקביעת אמות מידה לחשיפת חומרים, עליו להישען על העקרונות שנקבעו בתקנות העיון ועל מבחני האיזון הנהוגים לגבי חופש המידע, ולהיות פתוח לעיון הציבור. אם קיים מסמך שמנחה קבלת החלטות בדבר בקשות לעיון בחומר ארכיוני 37/נוסף, פרט להחלטה פס מוגבל, עליו להיות חשוף לציבור ככל הנחיה מינהלית, תוך שמירת החיסוי על מונחים ופרטים שיש צידוק של ממש לחסותם. : אף הופך את משמעות "האינטרס הציבורי" במאזן השיקולים10 '.  מעניין לציין כי קריטריון מס89 "הוא מעביר את "האינטרס הציבורי" מהצד המחייב חשיפה לצד ציוויי ההגבלה: "זכות הציבור לדעת הופכת לחובת המפקיד להגן על המידע מפני שיתופו עם הציבור. .  ראו בפרק המבוא.90 37 עניין של גישה היעדר הנמקה בהחלטות לדחות בקשות לעיון הזמין חוקר מטעם עקבות 2015 בנובמבר , שמקורו 5674/6-את תיק ארכיון המדינה ג במשרד המשפטים וכותרתו "ענייני ערבים; ועדה לחקירת ענייני ערבים ומיעוטים". , 1948-9 המסמכים שבתיק נוצרו בשנים ולפיכך תקופת ההגבלה עליהם פקעה מזמן. התיק לא נמסר ולא ניתן לכך הסבר. רק לאחר הזמנה חוזרת של התיק נמסר כי התיק "חסוי". התשובה לא ציינה את עילת החיסוי, לא מנתה נימוקים להחלטה שלא להתיר את חשיפתו, וגם לא הפנתה את החוקר שביקש את התיק לנתיב אפשרי של ערעור על ההחלטה. הניסיון של עקבות וכן נסיונם של כל החוקרים שרואיינו לצורך המחקר מראים כי מדובר בתופעה חוזרת: באופן טיפוסי, תשובות שליליות לבקשות עיון בחומרי ארכיון – בין שבתוך תקופת ההגבלה ובין שאחריה – אינן כוללות נימוקים להחלטה, ומתאפיינות בניסוחים קצרים ולקוניים המציינים לכל היותר את העילה הכללית של ההגבלה – "שיקולי ביטחון", "יחסי חוץ" או "צנעת הפרט" (או וריאציות על מונחים אלה), ובמקרים רבים התשובה היא פשוט "חסוי", ללא ציון העילה. כיצד עומד מצב זה מול ההוראות הרלבנטיות בחוק ובפסיקה? המשפט המינהלי בישראל קובע שכל תשובה שלילית של רשות מינהלית לפנייה מהציבור מחייבת מתן נימוקים בפסיקה נקבע עוד כי כאשר החלטה של רשות שלטונית פוגעת בזכות יסוד או 91.להחלטה ערך חוקתי, נימוקה אינו יכול להסתכם בציון לשון העילה המאפשרת את הפגיעה לפי חוק, 92.אלא שיש גם להסביר את הקשר הסיבתי הנדרש בין המקרה הנדון לקיום העילה בית המשפט אף עמד על החשיבות המיוחדת של מימוש עקרונות הנמקה אלה כאשר תשובתה השלילית של הרשות פוגעת בזכות למידע. כך, בפסק הדין המנחה בנושא, קבע ביהמ"ש העליון: חובת ההנמקה מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות והיא תורמת למערכת היחסים שבין הרשות לאזרח במדינה דמוקרטית [...] אכן, רשות ציבורית אינה רשאית להסתפק בסירוב לקוני לבקשה למסירת מידע ועליה לפרט את הטעמים לכך, על מנת לאפשר למבקש המידע לעמוד על טעמים אלה ולשקול את מהלכיו. פירוט הטעמים לסירוב מאפשר גם לבית המשפט לעמוד על השיקולים ששקלה הרשות ועל האיזון הפנימי 93.]...[ שערכה לגביהם, בהעבירו את ההחלטה תחת שבט ביקורתו ; "חוק לתיקון סדרי1526 , ס"ח1958-.  חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט91 .)2002( 3.1004 " הנחיות היועץ המשפטי לממשלה1958-המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט .689–685 ', ובייחוד בעמ683 )4(, אינדור נ' ראש עיריית ירושלים פ"ד מה953/89 .  בג"ץ92 ' המועצה להשכלה גבוהה ואח- 9135/03 לפסק דינה של השופטת א' חיות בעע"מ23 .  פסקה93 .)19.1.2006( 697 ,)1(2006 על-נ' הוצאת עיתון הארץ ואח' תק כשבקשת גישה לארכיונים נענית בסירוב, הסיבות לסירוב מפורטות בכתב ובצורה ברורה ונמסרות לפונה בהקדם האפשרי. לעקרונות הגישה לארכיונים7 עקרון 38 בית המשפט הוסיף כי ההנמקה המפורטת חשובה במיוחד בנוגע להחלטות שליליות בבקשות חופש המידע, שכן ההחלטה צריכה להצדיק את הפגיעה בעקרון גילוי המידע, שהוא אינטרס עוד קבע בית המשפט כי על הרשות המסרבת לגלות מידע להבהיר ממה 94.ציבורי חיוני נובעת רגישות המידע נשוא הסירוב ואיזה חלק מהמידע הוא רגיש, ובכל מקרה, "האמירה 95."הסתמית לפיה מדובר במידע רגיש, רק משום שהנושא עצמו הוא נושא רגיש – אין די בה פסיקות ספציפיות אף שבות ומבססות עקרונות אלו ביחס לכל אחת מעילות החיסיון הנתונות ועל סודות 97 על פרטיות96,בחוק הארכיונים – הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה 98.מסחריים בעקבות הפסיקה פרסמה היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים נוהל שמנחה את צורת ההנמקה הראויה במקרים שבהם הרשות דוחה בקשה לקבל מידע. הנוהל מורה שתשובה שלילית לבקשה תכלול (בין השאר): א. ציון העילה שבגללה נחסה המידע המבוקש; ב. פירוט האינטרסים השונים שהרשות בחנה ואיזנה – התוצאות הצפויות מחשיפת המידע חשיפה, האינטרס הפרטי -והיחס בינן לבין רמת הוודאות הנדרשת כדי לבסס אינטרס לאי של המבקש (אם צוין), האינטרס הציבורי בגילוי המידע ואינטרס מוגן של צד ג, ככל שקיים; ג. הבהרה מדוע לאחר שקילת השיקולים השונים החליטה הרשות שלא לחשוף את המידע המבוקש – במלואו או בחלקו או בתנאים מסוימים; 99.ד. הודעה בדבר זכותו של המבקש לערער על ההחלטה, ואת זהות הגורם שהערעור יוגש לו הוראות הנוהל רחוקות מרחק רב מן התשובות שניתנות למעשה בארכיון, וכפי שהבהיר גנז המדינה, הנימוקים להחלטות שקיבלו מקבלי ההחלטות בבקשות לעיון בחומר בארכיון אינם מתועדים כלל. יתר על כן, תקנות העיון מורות על חובת ההתייעצות של מפקיד עם הגנז בעת תיעוד ההתייעצות עצמה צריך להיות גלוי, אך ככל 100.טיפול בבקשה לעיין בחומר מוגבל 101.שהתייעצויות כאלה אכן מתקיימות, הן אינן מתועדות בארכיון ..  שם94 27527 ,)1(2011 מח- גישה נ' משרד הביטחון ואח' תק2744/09 ).  עת"מ (מחוזי ת"א95 .)22.3.2011( .)5.9.2012( 11022 ,)3(2012 על- משרד הביטחון נ' גישה תק3300/11 .  למשל, עע"מ96 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית דבוריה30204-11-14 )'.  למשל, עת"מ (נצ97 .)1.9.2015( 29005 ,)3(2015 מח-תק ) נ' מדינת ישראל – משרד 1994( קליר כימיקלים שיווק בע"מ4757/08 .  למשל, עע"מ98 .)23.10.2008( 872 ,)4(2008 על-הביטחון תק ). תיאור 23.6.2013( ", "דרישות המענה בדחיית בקשת חופש מידע3.1 .  נוהל חופש המידע99 .הנוהל לעיל קוצר בהתאם להוראות הרלבנטיות בתקנות העיון (א) לתקנות העיון.9 משנה-.  תקנת100 . וראו בעניין זה את קביעת86 ), ראו לעיל ה"ש26.6.2015( .  שיחת עקבות עם גנז המדינה101 ביהמ"ש כי "מן הראוי לא רק לבצע את הנחיות הדין אלא אף לרושמו כדת וכדין בכדי שהמתבונן בהם 4947-12- ) להחלטה בעת"מ (ת"א5 לעתיד לבוא, ישכיל ויבין כי אמנם נהגה [הרשות] כדין." פסקה ).31.5.2015( 27600 ,)2(2015 מח- קרמר נ' עיריית רמת השרון, תק14 39 עניין של גישה התוצאה של כל האמור היא שאין כל יכולת לבחון את שיקול הדעת של המחליטים בבקשות עיון בתיקים שנדחו, ולדעת אם בכלל נעשה האיזון המתחייב. העילות שנזכרות בתשובות שמקבלים הפונים שבקשותיהם נדחו אינן נימוקים, כי אם ציון לקוני של העילה – האינטרס המוגן שבגינו נדחתה הבקשה. תשובה כזו אינה מאפשרת לפונה לבחון אם ובאיזו מידה שקל המחליט בבקשתו את כל השיקולים הנצרכים לדבר, את כל הנתונים והנסיבות, כולל בחינת האפשרות לגלות פרטים מסוימים מתוך החומר המבוקש. בהיעדר נימוקים לקבלת ההחלטה נפגעת קשות יכולתו של המשתמש לערער על ההחלטה המנהלית של מניעת העיון בתיק: כנגד אילו שיקולים יטען? כיצד יתקוף את סבירותם? בשיחה עימו גיבה גנז המדינה את הנוהג שלא לנמק החלטות למנוע עיון בחומרים שהוזמנו בידי משתמשים בארכיון, והוסיף כי אילו נדרש רישום נימוק בכל החלטה היה קצב הטיפול אך זהו עניין שניתן לפתור באמצעות הקצאת משאבים לעבודת 102.בבקשות מואט באופן ניכר החשיפה בהיקף שיהלום את צרכיה, כפי שאכן נעשה לאחרונה בתחום חשיפת חומרי ארכיון המדינה הבלתי מסווגים. בנוסף, אם הנימוקים להחלטה אינם מתועדים אף ברישומיהם של המחליטים, הדבר מקשה עוד יותר על המחליטים להגן עליה בהליך של ערר, אם יוגש, ותיפגע יכולתה של המדינה להגן על ההחלטה בבית המשפט, במקרה שהחלטה לא מנומקת להמשיך לחסות חומר ארכיוני תתגלגל לפתחו. המלצת עקבות: במקרים שבהם מחלקת החשיפה מחליטה למנוע עיון מלא או חלקי בחומר המבוקש, יציין הגורם המחליט בכתב את הטעמים שהביאו להחלטתו. על הנימוק לעקוב : "דרישות המענה בדחיית בקשת חופש מידע", 3.1 אחר המתווה שנקבע בנוהל חופש המידע ובפרט להוסיף על לשון עילת ההגבלה שנקבעה את האינטרסים שנבחנו, השיקולים שנשקלו בקשר אליהם, התוצאות הצפויות ממסירת המידע ורף האיזון שלפיו התקבלה ההחלטה. התייעצויות מפקידים עם הגנז בעניין צריכות להיות מתועדות גם הן. תיעוד ההחלטות השונות יהיה זמין לעיון הציבור. במקרה שנימוק מפורט עלול להסגיר בעצמו פרטים שפרסומם פסול, יש להתגבר על הפער באמצעות ניסוח עיקרי הדברים בדרך של פרפרזה. היעדר הליך פורמלי של ערר הזמין חוקר מטעם עקבות 18.3.2014-ב בארכיון המדינה תיק של משרד הפנים שכותרתו "שטחים כבושים – כללי" -1967 והחומרים הכלולים בו הם מהשנים לאחר תזכורת נמסר לחוקר כי 103.1968 בתשובה לבקשת החוקר לשקול מחדש את ההחלטה לסגור את התיק104."התיק "נסגר לעיון לעיון ולהודיעו את נימוקי ההחלטה לסגור את התיק לעיון, לאיזו תקופה נסגר התיק וכיצד ניתן לערער על ההחלטה התקבלה התשובה הלקונית "התיק נסגר כיוון שהוא עוסק בנושאים .86 ), ראו לעיל ה"ש26.6.2015( .  שיחת עקבות עם גנז המדינה102 .12039/16-.  תיק ארכיון המדינה גל103 .)28.4.2014( .  דואר אלקטרוני משירותי מחקר וקהל בארכיון המדינה אל ליאור יבנה104 למשתמשים עומדת הזכות לערער על סירוב גישה לעקרונות הגישה לארכיונים7 עקרון 40 כך, ההודעה105".2019-ביטחוניים. נושא זה קיים גם במשרד הפנים. התיק ייבדק שוב רק ב שנמסרה לחוקר בדבר סגירת התיק לא נומקה, וגם לאחר שביקש מפורשות לקבל נימוקים להחלטה נמסרה לו האמירה הכללית "התיק עוסק בנושאים ביטחוניים", שאינה מהווה נימוק. שאלתו המפורשת של החוקר כיצד יוכל לערער על ההחלטה זכתה להתעלמות. בארכיון המדינה אין נוהל ברור ומסודר שמובא לידיעת המשתמש בארכיון ומורה לו את האפשרויות הפתוחות בפניו כדי לערער על החלטה שלילית בבקשתו לעיין בחומר ארכיוני בשיחה עימו ציין גנז המדינה כי ישנה אפשרות לא פורמלית לבקש ממנו לבחון 106.שביקש בעצמו תיק שהעיון בו נמנע כדי לקבוע אם ההחלטה מוצדקת או לא, אך אין מדובר בהליך פורמלי ומסודר כי אם בפעילות שהגנז קיבל על עצמו. ואולם גם אפשרות זו לא מובאת לידיעתם של משתמשים בארכיון, בשילוט או בכתב, ולדברי משתמשים שונים שרואיינו לצורך מחקר זה, בדרך כלל גם לא בעל פה. בקשה שהפנה עקבות לארכיון המדינה לקבל את 107.מספר העררים שהוגשו בשנים האחרונות נענתה שאין בארכיון נתונים בעניין זה ערר בתיקים שתקופת ההגבלה בהם חלפה בתשובה לשאלת עקבות נמסר באופן רשמי כי המבקשים לערער על החלטה של מחלקת החשיפה למנוע עיון בתיק שמועד הגבלתו חלף רשאים לערור עליה: "בקשת הערר מוגשת לבדיקה חוזרת של מחלקת החשיפה ובעת הצורך לחוות דעתו של הגנז", כלומר הפרקטיקה המתוארת כאן כערר אינה אלא הפניית הבקשה לבדיקה חוזרת של מחלקת החשיפה. גם במקרים שמוגדרים בתשובת ארכיון המדינה "בעת הצורך" (ללא הסבר נוסף), ובהם מועברת הבקשה לעיון הגנז, קביעתו מתוארת שם כ"חוות דעת" בלבד ולא כהחלטה מחייבת, על אף שהחוק ותקנות העיון קובעים את הגנז כבעל הסמכות להחליט בדבר חשיפת תיקים לאחר תקופת ההגבלה. ערר בתיקים שמצויים בתקופת ההגבלה אשר לאפשרות הערר על החלטה לדחות עיון בתיקים שמצויים עדיין בתקופת ההגבלה, ארכיון המדינה מציין בתשובתו כי "מבקשים המעוניינים לערער על החלטת המפקיד לא לחשוף חומר ארכיוני לעיון הציבור שמועד הגבלתו טרם חלף מופנים ישירות לגורם המפקיד גם במקרה זה נקבע כי על המשתמש בארכיון לפנות בפנייה חוזרת אל 108."להגשת ערעור .)5.7.2014( ,.  תכתובת דואר אלקטרוני בין ליאור יבנה לעובדת חדר הקריאה בארכיון המדינה105 .  בפנייה על פי חוק חופש המידע לארכיון המדינה שאל חוקר מטעם עקבות שאלות מפורטות בדבר106 האפשרויות לערעור על החלטות למנוע עיון בחומרים ארכיוניים. בין השאר ביקש עקבות לקבל עותק מנוהל המסירה ולצד זאת גם -הגשת ערר, אם קיים כזה. ארכיון המדינה לא מסר העתק של נוהל, לא הסביר את אי , שייתכן שאינו תקף. הסעיף 2000 לא השיב שאין נוהל כזה. בידי עקבות מצוי עותק של מסמך נהלים משנת על החלטת חושף להשאיר את ′חוקר יוכל לערער בפני ‘ועדת בדיקה″ :האחרון במסמך זה עוסק בערר או את ″ועדת הבדיקה″ . המסמך אינו מציין את הרכב″החיסיון על תיק מסוים. החלטת הוועדה תהיה סופית מעודכן לדצמבר ″.: חשיפת חומר ארכיוני מוגבל7-3 נוהל″ ,מתחם סמכויותיה. שירותי מחקר, קהל וחשיפה . 18 ′), עמ2012( . בתוך נמרוד דרורי (עורך), נהלים וטפסים הנהוגים בארכיונים2000 .65 ש″), ראו לעיל ה8.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מכתב מאיילת משה לד107 ..  שם108 41 עניין של גישה המפקיד – אותו גורם שדחה את בקשתו מלכתחילה – בהליך שלמעשה אינו ערר כי אם בקשה לשקילה חוזרת של ההחלטה המקורית. העקרונות הבינלאומיים של הגישה לארכיונים מפרטים את הנדרש מארכיונים בטיפול בעררים על בקשות לעיון שנדחו: [...] משתמשים שבקשתם לגישה נענתה בסירוב יקבלו הסבר על זכותם לערער, על ההליך להגשת ערעור ועל מגבלות הזמן להגשתו, אם קיימות כאלה. בארכיונים ציבוריים אפשר שיתקיימו כמה דרגות ערעור, כמו סקירה פנימית ראשונה וערעור שני לסמכות עצמאית ונטולת פניות שנקבעה בחוק. [...] ארכיונאים שמשתתפים בסירוב הראשוני מעמידים לרשות הסמכות הבודקת את המידע הרלוונטי למקרה, אבל אינם 109 .משתתפים בקבלת ההחלטות בנוגע לערעור אולם כפי שפורט לעיל, במקרה של ארכיון המדינה אין נוהל כתוב לעניין. הפרקטיקה של הפניית עררים (ככל שמתקבלים כאלה, ולארכיון המדינה אין כאמור נתונים כלל בעניין) אל הגורם שקיבל את ההחלטה הראשונית אינה תואמת את המקובל בעררים מנהליים בישראל ואת העקרונות המקצועיים הבינלאומיים בדבר גישה לארכיונים. המלצת עקבות: יש לנסח ולקבוע נוהל ברור בדבר הגשת ערר על החלטות למנוע עיון בחומר, הן בתקופת ההגבלה והן אחריה. הנוהל יפרט את הגורמים שידונו בערר, ואלה לא יהיו מבין מקבלי ההחלטה המקורית, ויקבע לוח זמנים לקבלת החלטה בערר. על דבר קיומו של הנוהל יש להודיע בשילוט ברור בחדר הקריאה של ארכיון המדינה, וכחלק מכל תשובה על דחיית בקשה לעיון, בחלקה או במלואה. הארכה ללא סמכות של חיסוי חומר מוגבל אחת ההוראות בתקנות העיון מתנה את העיון בחומרים ארכיוניים שתקופת ההגבלה שלהם חלפה בבדיקה בטרם יימסר החומר לעיון המשתמש בארכיון. אם תוצאות הבדיקה מעלות שיש להמשיך למנוע את העיון בחומר, חוק הארכיונים ותקנות העיון קובעים את הסמכויות בעניין זה: המלצה של הגנז בפני ועדת שרים לעיון בחומר ארכיוני מוגבל ואישור של ועדת 110.השרים בפועל, ההחלטות בדבר הארכת תקופת ההגבלה על חומרים שונים שמשתמשים בארכיון מבקשים לעיין בהם מתקבלות על ידי אנשי מחלקת החשיפה של ארכיון המדינה, אשר עושים שימוש בסמכות שהחוק ייחד לגנז ולוועדת השרים. החלטות על הארכת חיסויו של החומר אינן קצובות בזמן, אך נהוג שתיק אינו נבדק פעם נוספת אם טרם חלפו חמש שנים מבדיקתו האחרונה. . לעקרונות הגישה לארכיונים7 .  עיקרון109 .23 ′(ד) לתקנות העיון. ראו גם בעמ8 (ג) לחוק הארכיונים; תקנת משנה10 .  סעיף110 42 נתונים שנמסרו לבקשת עקבות במסגרת המחקר מעלים כי ועדת השרים לא נפגשה ולו פעם ולא דנה בשום פנייה של הגנז לשקול הארכה של תקופת החשיפה 2008 אחת מאז שנת על חומר ארכיוני כלשהו. לאורך תקופה זו המשיכה מחלקת החשיפה בארכיון המדינה להאריך את תקופות ההגבלה על חומר ארכיוני באורח שגרתי ולפי שיקול דעתה. כפי שציינו לעיל, גם במקרים אלה לא נמסרים נימוקים להחלטות להאריך את האיסור על חומרים שכבר יצאו מתקופת ההגבלה, ולא נמסר מידע בדבר אפשרויות לערור על ההחלטה, שממילא מתקבלת ללא סמכות חוקית. אין כל ביטחון שדווקא ועדה של שרים היא הגורם המתאים ביותר לאזן בין שיקולי זכות הציבור לדעת לבין האינטרסים המוגנים בשאלה אם להמשיך למנוע עיון בחומר ארכיוני שתקופת ההגבלה שלו חלפה. בעת הדיונים בדבר התיקון לחוק הארכיונים שקבע את ולא מן הנמנע שיש לתקן את החוק ולקבוע 111,הוועדה נשמעו דעות שונות בעניין זה הסדר חלופי לזה הקיים. במהלך הדיון בדבר הנוסח העדכני של תקנות העיון הציעה : 112ב לחוק ועדות חקירה24 האגודה לזכויות האזרח הסדר דומה לזה שקבוע בסעיף שהסמכות למנוע – לפרק זמן קצוב – את העיון בחומרים ארכיונים שתקופת ההגבלה 113.שלהם חלפה תימסר לידי ועדה ציבורית בלתי תלויה אולם כל עוד החוק נותן לגנז את הסמכות הבלעדית להאריך את תקופות ההגבלה, באישורה של ועדת השרים, הפרקטיקה הנוהגת בארכיון המדינה נעשית בחוסר סמכות ובניגוד לחוק הארכיונים. במקרים אלה קשה אף יותר הפגיעה בזכות הציבור לדעת, בחופש המידע ובחופש המחקר כתוצאה מקבלת החלטות למנוע עיון בחומר השמור בארכיון. (ג) לחוק הארכיונים כך שייקבע הסדר דומה 10 המלצת עקבות: יש לתקן את סעיף ב לחוק ועדות חקירה: מינוי ועדה ציבורית שבסמכותה להאריך 24 לזה שקיים בסעיף לתקופות קצובות את מניעת החשיפה של חומר ארכיוני שתקופת ההגבלה שלו חלפה. עד (ג) לחוק הארכיונים.10 שישונה החוק, יש למלא את הוראות סעיף .52–50 ′, עמ30 ש″.  ציונה רז, ראו לעיל ה111 ח שחיברה″(ד) לחוק ועדות חקירה מסמיך את הוועדה להורות על מניעת העיון בדו20 .  סעיף112 :)(א20 למשך פרק זמן שתקבע, כדי למנוע פגיעה של ממש באינטרסים מוגנים שנמנים בסעיף בביטחון המדינה, ביחסי החוץ של המדינה, בענין כלכלי חיוני של המדינה בשלומו או בפרטיותו של ″ ב24 . סעיף″אדם, או בדרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין ח הוועדה, פרוטוקול של דיוניה או כל חומר ″מורה שאם הממשלה סבורה שיש להמשיך לחסות את דו אחר שקשור בעבודתה לפרק זמן נוסף לאחר התקופה שקבעה הוועדה, תביא הממשלה את הבקשה בפני ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס, שתשמע בין השאר את עמדות הגנז, הצנזור הצבאי . הוועדה מוסמכת לקבוע הוראות בדבר ″מי שהממשלה ביקשה כי הוועדה תשמע אותו″ הראשי, ואת .2294 ח″, ס1968-ט″המשך חיסוי החומר. חוק ועדות חקירה תשכ .12 ′, עמ23.3 , פסקה4 ש″וק, הערות האגודה לזכויות האזרח בישראל, ראו לעיל ה′.  אבנר פינצ113 43 עניין של גישה מקרה בוחן: חסמים לעיון בתיקי המשטרה שבארכיון המדינה נענתה 114בקשת עקבות לעיין בתיק משטרה מתחילת שנות השבעים שמצוי בארכיון המדינה . ממח' חשיפה נמסר לנו שהתיק סגור לעיון משיקולי 2042 בתשובה הלקונית: "חסוי עד ביטחון ופגיעה בפרטיות". בתגובה לבקשה נוספת לפירוט השיקולים שהובילו להחלטה, נמסר לחוקר כי "לאחר בדיקה עם [ראש מחלקת חשיפה] נמסר לי כי על פי תקנות הארכיונים שנה, כך שלחוקר אין מה להלין במקרה 50 חומר בענייני ביטחון סגור לעיון לתקופה של לא נמסר כל הסבר נוסף.115."זה לגישה ציבורית אל חומרי הארכיון של המשטרה נודעת חשיבות מיוחדת. תפקיד הארכיון כמקדם זכויות האדם וכמגן עליהן הוא קריטי כאשר מדובר בגופי ביטחון ואכיפת החוק. לצד זה, אין ספק שחומר משטרתי הוא רגיש ביותר ושבטיפול בו מעורבים היבטים משמעותיים של צנעת הפרט. הדבר מחייב איזון זהיר בין האינטרסים השונים ותשומת לב קפדנית בקבלת החלטות בדבר חשיפת החומר. חומרי ארכיון של משטרת ישראל מופקדים בארכיון המדינה. תקנות העיון קובעות לחומרים שנה לאחר 30 כלומר, החומרים יוצאים מתקופת ההגבלה116. שנה30 אלה תקופת הגבלה של במהלך תקופת המחקר לדו"ח זה הזמין חוקר מטעם עקבות כמה עשרות תיקי 117.שנוצרו משטרה לעיון בארכיון המדינה, כולם לאחר תקופת ההגבלה. להלן הממצאים העיקריים הנוגעים להליכי הטיפול בבקשות ולתשובות שהתקבלו בגינן. אין קטלוג, יש רשימות תיקים. אדם שמבקש לעיין בחומר ארכיוני של משטרת ישראל נדרש להגיע לחדר הקריאה של ארכיון המדינה, כיוון שברשימת התיקים באתר האינטרנט של הארכיון אין רשימה של תיקי המשטרה. רשימות תיקי המשטרה נמסרות לעיונם של אין מדובר 118.חוקרים על פי בקשה ובמסגרת הייעוץ שצוות חדר הקריאה נותן לפונים בקטלוג המלא של תיקי המשטרה: המידע המופיע ברשימת תיקי המשטרה האמורה מצומצם ואינו כולל כל תיאור, מפורט או חלקי, של תוכן התיק. כך למשל, מעיין שמקבל 119מאוד גישה לרשימות אלה נאלץ לבחון את הרלבנטיות של כל תיק למחקרו על בסיס יחידת המשטרה שבה נוצר התיק, טווח השנים של החומר המצוי בתיק, וכותרות לקוניות ללא כל פירוט של תוכן התיק. כותרות לדוגמה: "יחסים עם הצבא"; "מבצעי מג"ב, שוטפים"; "סמים מסוכנים". כותרותיהם של חלק מהתיקים מציינות פרטים מזהים, למשל שמו של .″ב″לקח ומסקנות – מג″ שמקורו במטה מרחב דרום של משמר הגבול וכותרתו524/13-.  תיק ל114 .1973–1972 החומר בתיק הוא מהשנים .  בתכתובת דואר אלקטרוני בין ליאור יבנה לאנשי צוות חדר הקריאה בארכיון המדינה מתאריכים 115 .27.5.2015 ,18.5.2015 . לתוספת הראשונה לתקנות העיון4 .  פרט116 .  הנוהג בארכיון המדינה הוא שבמקרה של תיק מסמכים, התאריך הקובע לצורך חישוב תקופת117 .ההגבלה הוא תאריך המסמך האחרון בתיק. לנוהג זה אין בסיס בחוק או בתקנות , על אף שעל כריכתם מצוין כי רשימות אלה כבר ″סודי″ .  על חלק מרשימות אלה מופיע הסיווג118 .הותרו לעיון ונחשפו בעבר .″ח מצומצם″דו″ .  ואכן, בחלק מהרשימות מופיע הכותרת119 44 ,)"1974 ,קורבן מעשה רצח שנחקר או אירוע קונקרטי אחר (למשל, "פיגוע חבלני בבית שאן אולם ככלל המידע הזמין למעיין ברשימות התיקים הללו מזערי. הגישה מותנית תמיד בבדיקה מקדימה. כל תיקי המשטרה שמצויים בארכיון המדינה כפופים להליך של בדיקה בידי נציג של המשטרה. כך גם לגבי תיקים שכבר נמסרו בעבר לעיונם של משתמשים אחרים בארכיון. הפרקטיקה היא שכל תיקי המשטרה נבדקים מחדש לפני כל מסירה לפונה. לא ברור מה מקור הנוהג הזה, שאין לו בסיס בחוק ובתקנות, ויוצר פי זהות המבקש לעיין בהם.-חשש לאפשרות של מניעת העיון במסמכים ובתיקים על הליך הבדיקה: היקף פעילות מצומצם. נציג המשטרה הוא ניצב בגמלאות, בעל השכלה משפטית, שככל הידוע עוסק במלאכתו זו בהתנדבות. הוא בא לארכיון המדינה פעם אחת 120.בשבוע ובודק את התיקים שהצטברו בשבוע החולף בעקבות בקשות הציבור לעיין בהם הליך הבדיקה: פוטנציאל להטיה מוסדית ואישית. הבודק הוא כאמור גמלאי המשטרה, ובודק את חומריה כחלק מהפעלת שיקול דעת אם להתיר לציבור לעיין בהם. בתהליך זה כרוך סיכון ממשי להטיה מוסדית או אישית, העלולה לגרום להמשך ההגבלה בתיקים שאיזון אינטרסים נאות עשוי להביא לחשיפתם. ככל האמור בחומרים שבתוך תקופת ההגבלה, ההטיה הזו מובנית בתקנות העיון, אך בשל הפרקטיקה הנהוגה בארכיון המדינה, בדיקת החשיפה נשארת בפועל בידי נציג המשטרה גם כשמדובר בקביעת הארכת החיסוי בחלוף תקופת ההגבלה. כשאין נציג, אין עיון: מינוי של נציג מטעם המשטרה לבדיקת תיקיה הוא למעשה תנאי הכרחי לאפשרות העיון בתיקים אלה, כאמור אפילו במקרים שבהם התיקים כבר נחשפו נעדר נציג המשטרה למשך כחצי שנה, אך הוא לא הוחלף בידי נציג 2015 בעבר. במהלך שנת אחר ובאותה תקופה לא ניתן היה לקבל תיקי משטרה לעיון. גם כשחזר הנציג לתפקידו לאחר ההיעדרות, צוות חדר הקריאה מסר לחוקר עקבות כי יש פיגור של כחצי שנה בבדיקת החומר 121."המשטרתי, ובשל כך "לא ניתן להבטיח שבקרוב נחזור להזמנת חומר חדש אין התייחסות בכתב, אין נימוקים, אין ערר. ככלל, המשתמש בארכיון אינו מקבל כל התייחסות בכתב לתיקים שהוחלט למנוע ממנו לעיין בהם, פרט לסימון מספר התיק ברשימת התיקים שהזמין ורישום בכתב יד "חסוי" או נוסח דומה (ולעתים אף לא זה). נציג המשטרה אינו מציין כל נימוק להחלטותיו למנוע עיון בתיקים שהחליט שלא לחשוף, וכתוצאה מכך לא ניתן לבחון את האיזונים שנערכו בתהליך קבלת ההחלטה. כמו כן לא מצוין מי היה הגורם שקיבל את ההחלטה למנוע את העיון בתיק, כלומר להאריך למעשה את תקופת ההגבלה שלו: נציג המשטרה לבדו, או האם היתה מעורבות של עובדי ארכיון המדינה, או אולי בידיעת הגנז. ארכיון המדינה גם אינו מפנה את הפונים שבקשתם לעיון בתיק נדחתה להליך של ערר. מניעת עיון בלא סמכות: במקרים מסוימים נמסר לנציגי עקבות בעל פה, בידי אנשי צוות .  לדברי צוות חדר הקריאה בשיחות עם עקבות, בעבר לא מונה נציג של המשטרה לארכיון120 המדינה ולכן תיקי המשטרה לא נחשפו כלל. היקף הפעילות המצומצם הנוכחי של הנציג מוצג כשיפור משמעותי. .  תכתובת דואר אלקטרוני בין צוות חדר הקריאה של ארכיון המדינה לליאור יבנה, חוקר עקבות, 121 .6.12.2015-מ 45 עניין של גישה – "חדר הקריאה, כי תיקי משטרה מסוימים שהוזמנו לא נמסרו כיוון שהם מכילים "חומר צבאי נימוק כללי שאין לו אחיזה בתקנות העיון. אין כל מניעה כמובן שנציג המשטרה או הגנז יתייעצו עם גורמים אחרים לשם קבלת החלטה בבקשה לעיין בחומר, אולם אין כל בסיס חוקי להימנעות ממסירת תיק לעיון רק משום שהוא כולל חומר ארכיוני ממקורות שונים שאינם המפקיד. הארכת תקופת ההגבלה ללא סמכות. סמכות ההחלטה למנוע עיון בחומר ארכיוני לאחר תקופת ההגבלה נתונה בחוק לגנז, בהליך שהוא יוזם ובאישור ועדת השרים להיתר עיון בחומר ארכיוני מוגבל. בפועל, ההגבלה על תיקי משטרה שהוחלט שלא למסור למשתמש בארכיון מוארכת באופן עצמאי, ללא הפנייתם בנוהל הקבוע בחוק לגנז ולוועדת השרים, ולפיכך ללא סמכות חוקית. תיקי משטרה, בנושאים שונים, כולם לאחר 64 הזמין נציג עקבות27.5.2015- ל19.4.2015 בין – לא נמסרו.40%- התיקים – כ25 תיקים. יתר39 תקופת ההגבלה. מהם נמסרו לעיון עקבות אחרים לא נמסר הסבר, 17-לגבי שניים מהתיקים שלא נמסרו צוין כי הם "חסויים". ביחס ל אם כי ביחס לאחדים נאמר בעל פה כי לא נמסרו כיוון שהם "מכילים חומר צבאי". תיק אחרים לא נמסרו כיוון שלא נמצאו 5-אחד לא נמסר כיוון שבאותה עת הושאל למשטרה, ו מתיקי המשטרה 30%-במחסני ארכיון המדינה. בניכוי התיק המושאל ואלה שלא נמצאו, כ שהזמין עקבות לא נמסרו, ללא נימוק מספק וללא סמכות חוקית. יודגש כאן שאין לעקבות כל סיבה לפקפק בשיקול דעתו של הבודק מטעם המשטרה או של כל גורם אחר בארכיון המדינה. אולם במדגם שערך עקבות, האחוז הגבוה של תיקים שהעיון בהם נאסר על אף שעברו את תקופת ההגבלה (לעתים בשנים רבות) ללא סמכות חוקית, היעדר הנמקה כלשהי להחלטותיהם של הבודק ושל מחלקת החשיפה, והיעדר נוהל נגיש וברור של ערר על החלטות מחלקת החשיפה, הופכים את ההליך כולו לבלתי שקוף ולכן חשוד בעירוב של שיקולים זרים ופסולים, גם אם החשד אינו מוצדק. לסיכום: הזכות למידע ושינוי תקנות העיון לא הופנמו בארכיון המדינה חמש שנים לאחר תיקון תקנות העיון, חלק משומרי הסף של החומרים הארכיונים טרם התרגלו למצב המשפטי שהשתנה. תקופות החיסיון אינן יכולות להיות תשובה סופית לבקשה לעיון בחומר, ואין די בציון "ביטחון", "יחסי חוץ" או "פרטיות" כדי למנוע עיון. תפקיד הארכיונים הוא לבחון לגופן בקשות של מעיינים, לבצע מאזן של שיקולים שמוכתבים בתקנות, ורק אם אין כל ברירה אחרת – כולל עיון חלקי – למנוע עיון בחומר המבוקש. גם אז יש לנמק את ההחלטה ולפתוח נתיב לערעור עליה בפני גורם שלא היה מעורב בה. החוק והתקנות מורים על גורמים שונים שבסמכותם לקבל החלטות חשיפה, בתוך תקופת ההגבלה ואחריה. בפועל, אנשי מחלקת החשיפה של הארכיון הם שמקבלים את ההחלטות, אך הם נמנעים מלנמק אותן, ונמנעים גם מהפניית מבקשים שבקשתם סורבה להליך של ערר – שממילא אינו פורמלי. בנוסף, המנגנון שנקבע בחוק למקרים שבהם יש צורך למנוע את חשיפתם של חומרים שיצאו מהגבלה אינו מופעל, בין היתר בשל חוסר התאמתו למציאות: אין זה סביר שלכל החלטה שמונעת עיון בחומר ארכיוני יידרשו שלושה שרי ממשלה. 46 – גנז המדינה מעריך שרובו המכריע של החומר הארכיוני השמור בארכיון המדינה מיליון תיקים – הוא חומר בלתי מסווג שאין כל מניעה להעמידו 2- מתוך קרוב ל85%-כ מהחומר 5%- שנה לאחר חקיקת חוק הארכיונים, לא יותר מ60 ,לעיון הציבור. עם זאת הדבר נובע הן מכך שמוסדות מדינה 122.שאמור להיות גלוי לעיון הציבור אכן גלוי מסוימים נמנעים מהפקדת חומרי הארכיון שלהם בארכיון המדינה, והן מהפרקטיקה שנוגעת לבדיקת תיקים שיצאו מתקופת ההגבלה. המהלך הצפוי בארכיון המדינה, מסווגים, צפוי להגדיל מאוד את -שייעזר במתנדבי שירות לאומי לחשיפת חומרים לא קצב החשיפה, עד אלפי תיקים ביום, ובכך לצמצם בהדרגה את הפיגור הגדול. מסווגים וגיוס המשאבים הרבים לשם כך, ולשם -הרחבת חשיפתם של חומרים לא דיגיטציה והנגשה של חומרי הארכיון, הם צעדים ברוכים, אך הם אינם מהווים פתרון לחשיפת החומר הארכיוני המסווג שתקופת ההגבלה שלו חלפה, כל עוד התקנות מחייבות הליך של בדיקת החומר לפני חשיפה וכל עוד המשאבים המופנים לביצועה של בדיקה זו מצומצמים כל כך. חשיפתם של חומרים אלה תלויה בזמינותם של "בודקים" מטעם מוסדות המדינה שהפקידו את החומר בארכיון, ובכך נוצרת למעשה תלות של הליך החשיפה בנכונותם של מוסדות המדינה השונים להקצות משאבים למען חשיפת חומריהם הארכיוניים לציבור. לחסמים משמעותיים אלה מצטרפת העובדה שרובו הגדול של החומר שנועד להקלט בארכיון המדינה כלל אינו מגיע אליו: כשלושה רבעים מחומריהם הארכיוניים של משרדי הממשלה ומוסדות המדינה השונים נשמרים במשרדי הממשלה ובמגנזות פרטיות, על חשבון הציבור אך ללא אפשרות גישה של הציבור לחומרים. כל עוד לא יימצא פתרון להעמדת חומרים אלה תחת פיקוח הגנז ולהעמדתם לעיון הציבור, חלקה הגדול של ההסטוריה המתועדת של מדינת ישראל תמשיך להיות עלומה מעין. .  לדברי הגנז בשיחה עם עקבות מדובר בהערכה, וסביר שהנתון המדויק נמוך אף יותר. שיחת122 .86 ש″. ראו לעיל ה26.6.2015 ,עקבות עם גנז המדינה 47 עניין של גישה :פרק ג הגישה לחומרים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון רקע יחידות בצה"ל 3,000-ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הגדול בישראל. כ ובמשרד הביטחון מעבירות אל הארכיון את התיעוד שהצטבר בהן מדי שנה: תיקי מסמכים, לצד אלה נשמרים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 123.מפות, תרשימים, צילומים וכיו"ב גם לא מעט חומרים שקדמו להקמת צה"ל והמדינה. כך למשל נשמרים בו תיעוד שנוגע למחתרות היהודיות שפעלו בארץ לפני הקמת המדינה, ותיעוד בדבר כוחות יהודיים לוחמים בעולם. כמו כן נשמרים בו ארכיוניהם האישיים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון, צבאיים בלבד, שבשל -על פי בקשתם. אוספי הארכיון אינם מוגבלים לחומרים ביטחוניים מרכזיותם של צה"ל ומערכת הביטחון בחיים הציבוריים במדינת ישראל נודעת להם חשיבות לא מבוטלת; ברבות השנים הצטברו בו חומרים מגוונים שנוגעים לכל תחומי החיים במדינת ישראל ויש בהם עניין ציבורי רחב: חינוך, רפואה, התיישבות, כלכלה ועוד. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא חלק מארכיון המדינה ("הגנזך"), וככזה הוא כפוף לגנז אך מעשית הארכיון נהנה בפעולתו מעצמאות רבה מהגנז ומארכיון המדינה. 124,המדינה הוא משתייך לאגף תקשוב ומערכות 2013 ומשנת125,תקציבו מגיע מתקציב משרד הביטחון בעלי השכלה אקדמית, שפועלים 34 עובדים, מהם61 מידע במשרד הביטחון. מועסקים בו הארכיון שוכן בתל השומר, במבנה שבו מצוי גם חדר 126.בתחומיו המקצועיים השונים צה"ליים -הקריאה שלו. שלוחות של הארכיון פועלות במסגרת היחידה לארכיונים טרום מחוצה לו: הארכיון לתולדות ההגנה בבית אליהו גולומב בתל אביב, וארכיון הפלמ"ח בבית הפלמ"ח שברמת אביב. במקביל לתפקידו כארכיון היסטורי, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון משמש גם כמגנזה של צה"ל. תיעוד רב מיחידות הצבא השונות מועבר אליו מדי שנה, שם נשמרים החומרים ומשם נוסף למתן שירותים כמגנזה ליחידות 127.הם מּוצָאים לשימוש שוטף ביחידות המפקידות צה"ל, הארכיון רואה את עיקר תפקידו במתן שירות למערכת הביטחון. ואכן, הרוב המכריע , בתוך הצעת תקציב″)′תקציב הביטחון – נושאים לא מסווגים (חוברת ל″ ,.  משרד האוצר123 .98 ′), עמ2013( : דברי הסבר2014–2013 לשנות הכספים ולא בארכיונים ממשלתיים אחרים. ″ארכיון מדינת ישראל″ שהוא″גנזך″.  חוק הארכיונים מכיר ב124 ככלל, כל הארכיונים הממשלתיים, גם אלה שכפופים מינהלית לגופים אחרים, הם באופן פורמלי חלק מארכיון המדינה ונמצאים תחת סמכותו המקצועית של גנז המדינה. .  תקציב הארכיון אינו גלוי לציבור, ושאלה שהפנה עקבות לארכיון בעניין לא נענתה.125 14 עובדים מועסקים בתפקידי מנהלה, וכמו כן משרתים בו13 :.  שאר המועסקים בארכיון126 מתנדבים. הנתונים נמסרו בשיחת עקבות עם אילנה20-חיילים וחיילות. לצדם פועלים באופן קבוע כ .30.6.2015 ,ל ומערכת הביטחון″אלון, מנהלת ארכיון צה (תיקים ″תיקי פרט″ מהתיקים שהועברו לארכיון85%- היו כ2014–2013 .  כך למשל, בשנים127 ל, תיקים משפטיים ואחרים) שלרובם ערך היסטורי מועט. משרד″אישיים, תיקי מועדים לגיוס לצה ח שנתי ″; משרד הביטחון, דו108 ′), עמ2014( 2013 ח שנתי לפי חוק חופש המידע″הביטחון, דו .116 ′), עמ2015( 2014 לפי חוק חופש המידע 48 מהן בשנים86% – של הפניות לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בבקשה לעיין בחומרים האחרונות – באות מתוך גופי מערכת הביטחון ולצורכי עבודתה: עבודת מטה, איתור נתונים, שאר הפניות לארכיון נחלקות בין פניות מהציבור 128.'אימות עובדות, ביצוע מחקרים וכו הרחב (חוקרים, סטודנטים, ואחרים שמבקשים מידע מסיבות שונות) לבין פניות מגופים ממשלתיים שאינם חלק ממערכת הביטחון, ובהם האפוטרופוס לנכסי נפקדים, משרד החוץ 129.ומשרד ראש הממשלה : פניות לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לעיון בחומרים, בחלוקה לפניות ממערכת 2 טבלה 1302014-2008 ,הביטחון ולפניות מהציבור ואחרים 15% 19% 15% 17% 14% 12% 9% 14% 1,558 1,851 1,697 1,880 1,602 1,469 1,332 11,389 שנה 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 סה"כ 10,206 9,820 11,034 11,151 11,590 12,136 14,375 80,312 8,648 7,969 9,337 9,271 9,988 10,667 13,043 68,923 85% 81% 85% 83% 86% 88% 91% 86% מספר פניות לעיון בחומרים פניות ממערכת הביטחון פניות מהציבור הרחב וגופי ממשלה אחרים מספר הפניות מספר הפניות אחוז מהפניות אחוז מהפניות כפילות התפקידים של מגנזה וארכיון היסטורי בארגון אחד משפיעה על המיקוד המשימתי למרות ההיקף העצום של החומרים ששמורים 131.בארכיון ועל החלוקה הפנימית של משאביו בו, הטווח הרחב של הנושאים שהם נוגעים להם וחשיבותם ההיסטורית, מיעוט זניח מיליון תיקים 12-מחומרי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון פתוח לעיון הציבור הרחב: מתוך כ ר נעם הופשטטר, חוקר″.  מכתב משי לב, ראש תחום פניות ציבור במשרד הביטחון, אל ד128 .)3.6.2015( עקבות .99–98 ′, עמ123 ש″ ראו לעיל ה″תקציב הביטחון – נושאים לא מסווגים″ ,.  משרד האוצר129 . יובהר128 ש″), ראו לעיל ה3.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מקור הנתונים: מכתב משי לב אל ד130 כי בנתונים שמסר משרד הביטחון בתשובה לשאלות שהגיש עקבות על בסיס חוק חופש המידע 2012- ו2010 נמצאה חוסר התאמה בין הנתון שנמסר לגבי מספר הפניות לעיון בחומרים בשנים ), לבין חישוב סך הפניות מהציבור וממערכת 2012- פניות ב10,437 ;2010- פניות ב11,098( .) בהתאמה11,034- ו11,590( הביטחון כפי שנמסרו בתשובה ל ומערכת הביטחון המליץ מבקר המדינה להפריד ″.  בעקבות שתי הביקורות שערך בארכיון צה131 ל והארכיון ההיסטורי למסגרות ארגוניות וניהוליות נפרדות. ההמלצה לא″את פעילות המגנזה של צה ′), עמ2000( 1998 ולחשבונות שנת הכספים1999 ב לשנת50 ח שנתי″יושמה. מבקר המדינה, דו .723 49 עניין של גישה ,המוחזקים בארכיון (לצד כמיליון ורבע פריטי תיעוד אחרים: קלטות קול ווידאו, תצלומים פתוחים לעיון הציבור רק כמה עשרות אלפי תיקים, שמצוי בהם תיעוד 132,)מפות וכיו"ב היקף התיקים שפתוחים לעיון הציבור בארכיון 133.שעיקרו מן השנים הראשונות למדינה תיקים לכל היותר (ונתון זה כולל תיקים שנסרקו 56,662 צה"ל ומערכת הביטחון עומד על בלבד מכל תיקי הארכיון, וכאחוז 0.5%-לצורך עיון מוסדי בלבד ואינם פתוחים לציבור): כ אלף מן התיקים 44-. לדברי גורם בכיר בארכיון, כ134אחד מהתיקים שאינם תיקי פרט מכך עולה שרובו המוחלט של החומר 135.הפתוחים נוגעים לתקופת מלחמת העצמאות ההיסטורי המוחזק בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון עודנו חסום לעיון הציבור. קצב חשיפת החומרים חסם מרכזי לאפשרות העיון בתיקים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא קצב חשיפתם שהוא אטי במיוחד, במיוחד נוכח ריבוי החומרים 136,וסריקתם לקבצים אלקטרוניים הארכיוניים שתקופת ההגבלה עליהם הסתיימה ונועדו להיחשף ב"חשיפה יזומה", ועדיין ממתינים לתורם. ההליכים הפנימיים בארכיון מעכבים גם את העיון בתיקים שהוועדה המשרדית קיצרה את תקופת ההגבלה שלהם (ראו להלן). הליך הסריקה מעכב את המבקש לעיין בחומרים בחדר הקריאה במשך שבועות, גם לאחר שהוועדה המשרדית כבר קיבלה החלטה בבקשתו. היו בארכיון2015 . בשנת116 ′, עמ127 ש″, ראו לעיל ה2014 ח שנתי″.  משרד הביטחון, דו132 " תיקי "פרשה1,345,000 ;) תיקים "ענייניים" (תיקים נושאיים4,515,000 צה"ל ומערכת הביטחון תיקי "פרט". הנתונים נמסרו בפגישת עקבות עם 5,845,000-(תיקי חקירה והליכים משפטיים); ו .24.2.2016-מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, אילנה אלון, ב תיקים סרוקים, 56,662 ל ומערכת הביטחון″ היו בארכיון צה2014 . בסוף שנת118 ′.  שם, עמ133 אולם לא צוין כמה מהם נועדו לעיון הציבור הרחב וכמה נסרקו לשימוש מערכת הביטחון בלבד.נתונים ) מהתיקים 46%( להלן מראים כי לפחות בשנים האחרונות, כמחצית3 שבידינו ומוצגים בטבלה ל ומערכת הביטחון היו מיועדים למעיינים מוסדיים ולא לעיון הציבור. מסמך ″שנסרקו בארכיון צה ל ומערכת ″ מציין כי מספר התיקים שפתוחים לעיון הציבור בארכיון צה2013-של משרד האוצר מ . 99 ′, עמ123 ש″, ראו לעיל ה″תקציב הביטחון″ , אלף. משרד האוצר35-הביטחון הוא כ ; שיחת גנז המדינה עם 24.2.2016 ,ל ומערכת הביטחון עם עקבות″.  שיחת מנהלת ארכיון צה134 חות″. נתונים אלה תואמים נתונים שהתפרסמו לאורך השנים, בין השאר בדו26.6.2015 ,עקבות מבקר המדינה. חשיפת חומר ″ ,ל ומערכת הביטחון, יואב בן דוד″.  הרצאתו של ראש צוות החשיפה בארכיון צה135 – , ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע: התשוקה למידע בארכיון″ל″ביטחוני בארכיון צה .25.12.2013 ,בין צנזורה לחשיפה ל ומערכת הביטחון היא לאפשר לציבור לעיין בחומרים ארכיוניים אך ″.  מדיניות ארכיון צה136 ורק בקבצים דיגיטליים סרוקים מהמסמכים המקוריים, שמוצגים על צגי מחשב בחדר הקריאה של הארכיון. הדבר מאפשר הן שמירה על החומרים והן מחיקת פרטים שלדעת בודקי החומר יש למחוק אותם מן העותק שמוצג לציבור. 50 : פער בין מספר התיקים שמופקדים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לבין מספר3 טבלה 137 2014-2012 ,)התיקים שנסרקים לעיון (ציבורי ומוסדי תיקים ענייניים תיקי פרט סה"כ לעיון הציבור לעיון מוסדי סה"כ 2014 26,538 160,098 186,636 1,416 933 2,349 2013 22,927 131,191 154,118 1,190 883 2,073 תיקים שהופקדו בארכיון תיקים שנסרקו לעיון 2012 25,270 115,943 141,213 1,518 1,497 3,015 מיליון תיקים2- היו בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון כ1998-לפי הערכותיו של הארכיון, ב שיועדו לחשיפה. עוד העריך אז הארכיון שבשנים הבאות יסתיימו 1967-1948 מהשנים ובכן, למרות ההיקף העצום של 138. אלף תיקים מדי שנה400-200 תקופות ההגבלה על התיקים שתקופת ההגבלה שלהם הסתיימה, קצב חשיפתם וסריקתם לעיונו של הציבור 1,500-הוא נמוך: בשנים האחרונות מספר התיקים שנסרקים לעיון הציבור אינו עולה על כ תיקים בשנה – קצב דומה לזה שהיה נהוג בשנות התשעים, שמבקר המדינה אז העיר עליו תיקים בשנה, ולנוכח מאות אלפי 2,500-כי "במצב הקיים, כשאפשר לסרוק בשיטה זו כ 139."]...[ התיקים שהגיעה העת לחשיפתם [...], ראוי שהמשרד יבחן שיטות חשיפה מהירות תיקים במהלך השנים 500,000 לאחרונה החל הארכיון להפעיל פרוייקט במסגרתו ייסרקו הקרובות. עם זאת, קצב חשיפת התיקים לעיון הציבור לא צפוי לגדול בהיקף משמעותי: תיקים: כאלפיים תיקים בממוצע מדי 10,000-בתוך תקופת חמש השנים צפויים להחשף כ 140.שנה, בדומה למצב הנוכחי המלצת עקבות: על משרד הביטחון להקציב לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון משאבים שיאפשרו לו לממש את חובתו לחשוף באופן יזום את החומרים שתקופת ההגבלה שלהם תמה. אם הדבר אינו אפשרי, ולאור העובדה שבמשך שנים רבות נמנעה חשיפת חומרים משמעותית בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בשל חוסר תקצוב הולם בידי משרד הביטחון, על גנז המדינה לשקול פתרונות מערכתיים להחזקתם של חומרים ארכיוניים בהיקף משמעותי כל כך בידי משרד ממשלתי שנמנע מתקצוב השבתם לידי הציבור. .2014–2012 ,חות שנתיים של משרד הביטחון על פי חוק חופש המידע″.  מקור הנתונים: דו137 .713-712 ', עמ131 ב, ראו לעיל ה"ש50 .  מבקר המדינה, דו"ח המבקר138 .715 '.  שם, עמ139 ל ומערכת הביטחון, ועם אבי צדוק, ראש″.  שיחת עקבות עם אילנה אלון, מנהלת ארכיון צה140 .24.2.2016 ,היחידה לתיעוד ולקטלוג בארכיון 51 עניין של גישה קטלוגים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון לפונה מהציבור שמעוניין לעיין בקטלוג שלם ועדכני של החומרים המצויים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון אין אפשרות כזו. באתר האינטרנט של הארכיון, הפתוח לציבור, יש רשימה מצומצמת של חומרי ארכיון. גם בחדר הקריאה של הארכיון – שבו ניתן לבקר רק בתיאום מוקדם – אין קטלוג שלם ועדכני של חומרי הארכיון. במסגרת בג"ץ גורנברג התחייבה המדינה להעמיד לרשות הציבור רשימת תיקים מלאה של מצאי הארכיון, ובשנת אכן הודפסו כמה כרכים של רשימות של תיקים שנחשפו עד אז. אלה כוללות מידע 2009 בסיסי על אודות כל תיק, ללא תמצית של תוכן התיק (אבסטרקט). הכרכים הונחו על מדפי . כך התחייבותה של 2009-חדר הקריאה, אולם לא עודכנו ולא הוחלפו מאז הדפסתם ב המדינה בפני בג"ץ אינה מתממשת. הכרכים אינם כלי עדכני ומלא שעשוי לאפשר למשתמש בארכיון לבחור תיקים לעיון. במחשבים שבחדר הקריאה יכולים המשתמשים בארכיון לחפש במאגר שגדל בהדרגה מיליון התיקים המצויים בארכיון . בחלק 12- כותרי תיקים, מתוך כ360,000 ומונה כיום מהתיקים האלה יכול המעיין לקבל גישה ישירה לחומרים שנסרקו ונפתחו לעיון הציבור. 141,בתשובה לפניית עקבות תוארו המאגרים הללו כקטלוגים של הארכיון הזמינים לציבור אולם כאמור, אין מדובר בקטלוג שלם, שמאפשר לפונים לחפש את מרב החומר שמצוי בארכיון ותואם את נושאי העניין שלהם. בשיחה עימה ציינה מנהלת הארכיון כי יש קטלוג מלא ושלם של כל האוספים והחומרים בשיחה נמסר גם כי קטלוג זה נמצא בתהליך 142.המופקדים בו, והוא משמש את צוות הארכיון "בילמוס" – הסתרת הפרטים המסווגים או ניסוחם מחדש כך שלא יחשפו פרטים מסווגים, במטרה לפתוח את הרשימה לציבור. עם זאת, פרויקט ה"בילמוס" החל לפני כשבע שנים לפחות. הנהלת הארכיון אינה יודעת להצביע על מועד משוער לחשיפת הקטלוג, ואף הבהירה שדרושים לכך משאבים רבים שכרגע אינם בנמצא. בהיעדר קטלוג: מחקר מסונן בידי עובדי הארכיון בהיעדר קטלוג, הפונים לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מופנים לאתר האינטרנט של הארכיון, ושם הם מתבקשים לשלוח טופס מקוון עם פרטי בקשתם. בעקבות פנייה זו עובד מטעם הארכיון בוחר חומרים לפי שיקול דעתו וללא התייעצות עם הפונה. אם הבקשה עוסקת בנושאים שנחשפו בעבר, הפונה מוזמן לחדר הקריאה כדי לעיין בהם מתשובת משרד הביטחון לשאלה בנושא זה עולה כי במקרים שיש בארכיון חומר גלוי, הפונה . בשיחה עם מנהלת128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( .  מכתב משי לב אל ד"ר נעם הופשטטר141 ) נאמר לעקבות כי הכוונה24.2.2016( ,ארכיון צה"ל ועם רכז פרוייקט המיחשוב של הארכיון, יוסי לוי היא להעלות לאתר האינטרנט של הארכיון בחודשים הקרובים את רשימת התיקים שכותרתם הותרה לעיון הציבור, אולם אין כוונה לאפשר למשתמשים באתר האינטרנט לאחזר את רשימת הכותרים המלאה או לעיין בתמציות התיקים. .  שיחת עקבות עם אילנה אלון, מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ועם אבי צדוק, ראש 142 .30.6.2015 ,היחידה לתיעוד ולקטלוג בארכיון 52 במקרים אחרים עובד143.מוזמן לעיין בו בלי שייעשה ניסיון לאתר חומר נוסף, שטרם נחשף הארכיון בוחר חומרים כדי להביא אותם בפני הוועדה המשרדית לקיצור תקופת ההגבלה על עיון (ראו להלן). הפונה אינו יודע בשום שלב אילו חומרים "סוננו" ונמנעו ממנו עוד בשלב מקדמי זה של איתור החומר. מחסור במשאבים ובכוח אדם גורם לכך שאיתור החומרים עשוי להיות חלקי מאוד. מבקר וביקורת מעקב של המבקר כעבור שנים אחדות לא מצאה כל שינוי 144,המדינה התריע על כך בעבר 146. מחקר עקבות מראה שעד היום לא חל שינוי של ממש בצורת התנהלות זו145.בהתנהלות זו הליך החיפוש הקיים מפקיע מהפונה את זכותו לחפש ולבחור את החומרים שבהם ברצונו לעיין, ומכפיף את תוצאות החיפוש בחומרי הארכיון לשיקול הדעת של הארכיון ועובדיו. בכך נפגעת קשות עצמאותו של המחקר שעורך הפונה. לא זו בלבד שאין לו גישה לרשימת החומרים שמצויים בהגבלה ואלו שטרם נחשפו (וכאמור, אלה הם רובם המכריע של החומרים בארכיון), אלא שאין לו כל דרך לדעת איזה חומר נמנע ממנו בשל אופן הפעלת שיקול הדעת 147.והקצאת משאבי הזמן של הארכיון ועובדיו. למעשה, החוקר אינו יודע מה אינו יודע המלצת עקבות: על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לסיים את מלאכת החשיפה של הקטלוג ולהפיק קטלוג שלם ומלא לעיון הציבור. במקרה שכותרות התיקים עלולות להסגיר מידע מסווג, ניתן להשחיר את המונחים המסווגים, אולם הקטלוג צריך לתת ביטוי לעובדת קיומם .128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( .  מכתב משי לב אל ד"ר נעם הופשטטר143 . "מסירת תיקים לחוקרים נעשית כך: החוקר מוסר לארכיון את נושא מחקרו, ועובדי הארכיון144 מאתרים וקובעים בעבורו את התיקים שלדעתם עשויים לעניין את החוקר. לצורך איתור התיקים נעזרים עובדי הארכיון במפתחות עניינים, ברשימות הממוחשבות וברשימות ההפקדה. אין ודאות שעולה בידיהם לאתר את מרב התיקים מהתקופות שהותרו לחשיפה והעשויים לעניין את החוקר, עדכונן של -מאחר שחלק מהתיקים אינו מאותר, בשל שגיאות שנפלו ברשימות הממוחשבות, ובשל אי רשימות ההפקדה ועוד. לדוגמה: אי אפשר לאתר תיק של יחידה זו או אחרת שהמעיין מבקש, אם 47 ברשימות הממוחשבות לא נכתב שמה של היחידה המפקידה [...]". מבקר המדינה, דו"ח שנתי .900–899 '), עמ1997( 1995 ולחשבונות שנת1996 לשנת .  "מבקר המדינה העיר לארכיון שהנוהג האמור מהווה ליקוי חמור בסדרי העבודה של הארכיון 145 ארכיונאית; כי הוא עלול לשמש עילה למניעת עיון בחומר משיקולים-ואינו ראוי מבחינה מקצועית ב, ראו לעיל ה"ש 50 זרים. המעקב העלה שלא חל כל שינוי בעניין זה". מבקר המדינה, דו"ח שנתי .713 ', עמ131 .  במענה לבקשה על פי חוק חופש המידע, ציין משרד הביטחון כי יש באפשרותו של הפונה146 לבקש רשימות של תיקים לפי נושא, יחידה או תקופה, והרשימות תיחשפנה לעיון המבקש. ככל שאכן קיימת אפשרות כזו, היא לא נמסרה לפונים לשירותי הארכיון שעימם שוחח עקבות ואינה מוזכרת באתר האינטרנט של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, המנחה את הפונים לארכיון בדבר אופן בקשת העיון בחומר מוגבל. לעקרונות הגישה לארכיונים מורה כי "למשתמשים עומדת הזכות לדעת אם סדרה, 2 .  עיקרון147 קובץ, פריט או חלק ממנו קיימים, גם אם הוא חסום לשימוש או אם בוער. הארכיונאים מיידעים על קיומם של ארכיונים סגורים באמצעות תיאור מדויק ובהוספת גיליונות הסרה או סימונים אלקטרוניים. הארכיונאים מספקים מידע רב ככל האפשר על החומר הלא נגיש, כולל הסיבה להגבלה והתאריך שיסקרו בו את החומרים או יעמידו אותם לרשות הציבור, ובלבד שהתיאור לא יסגיר את המידע שבגינו הוטלה ההגבלה או יפר חוק או תקנה מחייבים." 53 עניין של גישה של התיקים. גם בלי תלות בהפקת הקטלוג המלא, על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון להציע לפונים אליו בבקשות עיון גם את רשימת התיקים המתאימים לנושאיהם שאינם פתוחים לעיון, כולל אלה החסויים, כדי שיוכלו לבקש את פתיחתם. חשיפת חומרים והגבלת העיון בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון א. חשיפת חומרים בתקופת ההגבלה: הוועדה המשרדית הדיון וקבלת ההחלטות בדבר חשיפת חומרי ארכיון לפני תום תקופת ההגבלה, על פי בקשותיהם של פונים מהציבור, מסור בידיה של ועדה שאנשיה באים מתוך משרד הביטחון וצה"ל: זו "הוועדה המשרדית לקיצור תקופת ההגבלה על העיון", הממונה מכוח הנחיית משרד 148." שכותרתה "טיפול בבקשות לעיון בחומר ארכיוני שהעיון בו הוגבל59.140 הביטחון בראש הוועדה עומדת מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, וחברים בה ראש צוות החשיפה של הארכיון, נציגי ראש תחום היסטוריה במשרד הביטחון, ראש מחלקת היסטוריה באגף המבצעים/תורה והדרכה במטה הכללי של צה"ל, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, נציג אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), ונציג מחלקת ביטחון המידע (מחב"ם, לשעבר ביטחון שדה) באגף המודיעין בצה"ל. נציג גנז המדינה אינו חבר בוועדה, נקבע כי נציג הגנז יוזמן לכל 59.140 שחבריה ממונים בידי שר הביטחון, אולם בהנחיה ישיבה של הוועדה, כמו גם נציגי "גופים רלבנטיים אחרים" לשיקול דעתה של יו"ר הוועדה. הוועדה מתכנסת פעמיים או שלוש בשנה, ומובאות אליה בקשות של פונים מהציבור וכן חומרים שאותרו בידי עובדי הארכיון במענה לבקשות אלו. הוועדה סוקרת את הבקשות והחומרים על פי קריטריונים שנקבעו (ראו להלן) ומחליטה אם לאשר את הבקשה ולחשוף את החומרים שהובאו בפניה לעיון המבקש והציבור – במלואם או בחלקם – או לדחות את הבקשה. פונים שאינם אנשי מערכת 11,000-, שבהן פנו לארכיון יותר מ2014-2008 בין השנים בקשות שונות לעיון בחומר מוגבל. ככל הנראה, מיעוט 402 הביטחון, נדונו בסך הכל הבקשות לעיין בחומר מוגבל ביחס למספר הפונים לארכיון אינו נובע מחוסר עניין של הציבור בחומרים שמצויים בתקופת ההגבלה, אלא מהפרקטיקה הנהוגה בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בקשר להעמדת חומרים לעיונם של הפונים. פונה שמבקש לעיין בחומר ,, טיפול בבקשות לעיון בחומר ארכיוני שהעיון בו הוגבל59.140 ′.  הוראת משרד הביטחון מס148 www.mod.gov.il/Guidances/DocLib/h059140m.pdf :. באתר משרד הביטחון6.7.2011 נראה כי במשרד הביטחון ישנן הנחיות נוספות שנוגעות לחשיפת חומר ארכיוני, אולם אלה אינן מופיעות באתר המשרד ואף לא נמסרו לעקבות במענה לבקשה שהגיש הארגון על בסיס חוק חופש מסדירות את″ 59.140 , שלצד60.95- ו50.95 המידע. מדובר בהנחיות משרד הביטחון שמספריהן , ראו לעיל″תקציב הביטחון″ ,ל ומערכת הביטחון. משרד האוצר″ בארכיון צה″ נוהל העיון בחומר מסווג .99 ′, עמ123 ש″ה הגישה לארכיונים ניתנת בתנאים שווים והוגנים. החלטות בדבר מתן גישה מתקבלות במהירות האפשרית עם קבלת הבקשה לגישה. לעקרונות הגישה לארכיונים5 עקרון 54 שקילת חשיפתם של149.בנושאים מסוימים מקבל לעיונו חומרים שכבר נחשפו, אם יש כאלה חומרים נוספים נעשית רק במקרה שהמעיין מבקש לעיין בחומר נוסף, או במקרה שאין כל חומר שנחשף בעבר בנושאים המבוקשים. לצד מכשולים אחרים (ראו להלן), צורת פעילות זו תורמת למניעת חשיפתו השוטפת של חומר ארכיוני שתקופת ההגבלה שלו חלפה: הפונים השונים לארכיון מעיינים שוב ושוב באותו חומר שנחשף מזמן, ולא בחומרים אחרים שהגיע זמנם להיחשף, לעתים שנים רבות לאחר שחלפה תקופת ההגבלה. : היקף פעילותה של הוועדה המשרדית לאישור עיון בחומר ארכיוני מוגבל, 4 טבלה 150 2014-2008 48 46 78 73 69 52 36 402 שנה 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 סה"כ 2 2 3 3 3 3 2 18 ישיבות בקשות לעיון בחומר מוגבל שהובאו לדיון בועדה וישיבות אלה מתקיימות 151, בקשות בממוצע25-בכל ישיבה של הוועדה המשרדית נידונות כ , מרבית הבקשות הנדונות מאושרות, 5 פעמיים או שלוש פעמים בשנה. כמתואר בטבלה במלואן או בחלקן. עם זאת, לא ניתן לדעת אם החומר שחשיפתו אושרה במלואו (או בחלקו) הוא כל החומר המצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בנושא המבוקש, או רק אותו חלק שעובדי הארכיון בחרו להביא בפני הוועדה. כאמור, צורת העבודה בארכיון צה"ל ומערכת בהירות גדולה בשאלת היקף החומר שחשיפתו נבחנה.-הביטחון משאירה אי .128 ש″), ראו לעיל ה3.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מכתב משי לב אל ד149 ..  שם150 בקשות לעיון חוזר בהחלטות40 הבקשות לחשיפה, נדונו בתקופה האמורה גם402 .  מלבד151 .הוועדה 55 עניין של גישה 152 2014-2008 ,: תוצאות דיוני הוועדה המשרדית בבקשות לעיון בחומר מוגבל5 טבלה תוצאת הדיון מספר בקשות שנדונו היקף מסך הבקשות שנדונו הבקשה אושרה הבקשה אושרה בחלקה הבקשה נדחתה לא אותר חומר בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הבקשה הועברה לטיפול גורם אחר סה"כ בקשות שהועלו לדיון חוזר בוועדה 61% 23% 14% 1% 1% 100% 244 94 56 5 402 40 3 המלצת עקבות: על עובדי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון להביא לידיעת המבקשים לעיין בחומר מוגבל מה היקף החומר שנמצא לבקשתם, פרטים רבים ככל האפשר על אודותיו, והערכתם לגבי קיומו של חומר רלבנטי נוסף שאותו לא איתרו. המידע יועבר לידיעת המבקשים לפני הדיון בוועדה, כך שהמבקש יוכל לכוון את עובדי הארכיון לחומרים נוספים שלהערכתו מצויים בארכיון. ב. חשיפה לאחר תקופת ההגבלה: צוות החשיפה משרד הביטחון פועל בארכיונו בשני כובעים – כמפקיד החומר הארכיוני וכשלוחה של ארכיון המדינה. עם תום תקופת ההגבלה פוקעת סמכותם של צה"ל ומשרד הביטחון להחליט בבקשות לחשוף חומרים, אך השליטה הפיזית בחומר נותרת בידיהם. צוות החשיפה של ארכיון צה"ל מופקד אפוא למעשה על קבלת החלטות וביצוען בתחום חשיפת חומרים שתקופת ההגבלה שלהם חלפה. לפרקטיקה הנהוגה בארכיון צה"ל אין כל יסוד בחוק. הסמכות להאריך את ההגבלה על העיון בחומרים שתקופת ההגבלה שלהם תמה אינה נמצאת בידי המפקידים (במקרה זה צה"ל ומשרד הביטחון), אלא בידי גנז המדינה ובאישור ועדת השרים המיוחדת, האמורה לדון בבקשות להארכת תקופת ההגבלה שהגנז מביא בפניה, מתוך הפניות השונות שמובאות צוות החשיפה של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוקם בסוף 153.בפניו להארכת ההגבלה .128 ש″), ראו לעיל ה3.6.2015( ר נעם הופשטטר″.  מכתב משי לב אל ד152 ) אמרה מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון כי הבסיס המשפטי30.6.2014( .  בשיחה עם עקבות153 (א)) על חובת בדיקתו של החומר לפני חשיפתו8 משנה- לתקנות העיון, המורה (בתקנת8 לפעילות זו היא תקנה לתקנות העיון 8 בידי המפקיד, אף אם תקופת ההגבלה הקבועה בתקנות חלפה. אולם בהוראותיו של סעיף – או אף בכל סעיף אחר לתקנות או בחוק עצמו – אין כדי להסמיך גורם כלשהו בצה"ל ובמשרד הביטחון (ובארכיון (ג) -(ב) ו8 צה"ל ומערכת הביטחון בתוכם) לאשר חיסוי של חומרים ארכיונים לאחר תקופת ההגבלה; תקנות (ד) 8 לתקנות העיון מסמיכים את המפקיד לא לחשוף חומרים מסוימים שנבדקו בתוך תקופת ההגבלה, ותקנה מבהירה מפורשות כי האמור אינו נוגע לחומרים שתקופת ההגבלה שלהם חלפה. במקרים אלה על המפקיד (ג) לחוק הארכיונים ויפנה לוועדת השרים כדי שתאשר 10 לפנות לגנז בבקשה שיפעיל את סמכותו לפי סעיף (או תדחה) את בקשתו של הגנז להאריך את ההגבלה – אם החליט הגנז לאמץ את פניית המפקיד. 56 שנות השמונים, כאשר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון החל לחשוף מחומריו לציבור 2.5 עובדי הארכיון מוקצה לו תקן כוח אדם של61 הרחב. מדובר בצוות קטן מאוד: מבין בהיקף מצומצם זה נדרש הצוות הן לבצע חשיפה שגרתית של כל החומרים 154 .משרות שתקופת ההגבלה שלהם מסתיימת, והן לתת מענה לבקשות לחשיפת חומרים מקרב הציבור הרחב ועובדי מדינה שמחוץ למערכת הביטחון. אחת התוצאות היא שחשיפה שגרתית ושוטפת של חומרי הארכיון שתקופת ההגבלה שלהם תמה אינה מתקיימת כלל, 155.ופעולת החשיפה של הארכיון עוסקת באופן כמעט בלעדי בתגובה לפניות פעולת החשיפה של חומרים שיצאו מתקופת ההגבלה – המבוצעת כאמור ללא סמכות חוקית – נעשית על סמך הנהלים שנקבעו במשרד הביטחון לעניין חשיפת חומרים שמצויים בהגבלה (ראו להלן), ולדברי מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, תוך שקלול חלוף הזמן אל מערך השיקולים בקבלת ההחלטות. המלצת עקבות: על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לפעול בהתאם להוראות חוק הארכיונים, המורה כי הסמכות להחליט בדבר מניעת עיון בחומר ארכיוני לתקופות קצובות מסורה אך ורק בידי הגנז, באישור ועדת השרים, ובכל מקרה ודאי שלא בידי המפקיד. ג. אמות המידה לחשיפה: מסמך הקריטריונים אמות המידה לקבלת החלטות בדבר חשיפת חומרים שעדיין מצויים בתקופת ההגבלה, ובפועל (בניגוד להוראות חוק הארכיונים) גם להחלטות על חומרים שתקופת ההגבלה שלהם , "טיפול בבקשות לעיון בחומר 59.140 )חלפה, מצויות בהנחיית משרד הביטחון (המ"ב ). ההנחיה מאמצת באופן 59.140 ארכיוני שהעיון בו הוגבל" (להלן "ההנחיה", או הנחיה 156.כמעט מלא את החלקים מתקנות העיון שנוגעים לעילות סירוב לבקשה לעיין בחומר מוגבל נספח להנחיה זו הוא מסמך שכותרתו "קריטריונים לחשיפת חומר ארכיוני שהעיון בו 157.)"הוגבל המופקד בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון" (להלן, "מסמך הקריטריונים , עד1988 .  על אף שפעילות חשיפתם של חומרים ארכיונים לציבור החלה בארכיון צה"ל עוד בשנת154 היום אנשי צוות החשיפה אינם עובדי הארכיון או משרד הביטחון כי אם "יועצים" חיצוניים, שחוזי העסקתם בסיס שעה. לדברי מנהלת הארכיון, על אף שיש נכונות במשרד -מחודשים מעת לעת וששכרם משולם על הביטחון להגדיל את מספר העוסקים במלאכת החשיפה, תנאי ההעסקה המוצעים מקשים על הארכיון .24.2.2016 ,לשכור יועצים מתאימים. שיחת מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון עם עקבות .30.6.2014 ,.  שיחת עקבות עם מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וראש תחום תיעוד וקטלוג155 .(ג) לתקנות העיון8-(ב) ו8 משנה- של ההנחיה הוא העתק כמעט מדויק של תקנות14 .  סעיף156 "ההנחיה קובעת עילות למניעת חשיפתו ("לא ייחשף") של חומר מוגבל, שבחשיפתו יש "חשש לפגיעה באינטרסים מוגנים: ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, ביטחון הציבור או ביטחונו או שלומו של אדם, וכן פגיעה בפרטיות. במסגרת בחינת בקשות שהוועדה "רשאית" לא לאשר מצויים עילות למניעת החשיפה שנוגעות לגילוי סודות מסחריים או פגיעה באינטרסים כלכליים ולצנעת הפרט. ההנחיה פורסמה – "טיפול בבקשת חוקר 59.140 , והחליפה גרסה קודמת של הנחיה14.8.2011- ותוקנה ב6.7.2011-ב מורשה לעיון בחומר ארכיוני מוגבל" – בעקבות ההתדיינות המשפטית בבג"ץ גורנברג. .  נראה שמסמך הקריטריונים שנספח להנחיה לא עודכן בשנים האחרונות: המבוא למסמך עדיין 157 . הנחיות ואמות מידה לקבלת2010 ולא לנוסח העדכני משנת1966-מפנה לתקנות העיון בנוסחן מ החלטות חשיפה מצויות בשני המסמכים, אולם ל"מסמך הקריטריונים" ניתן משקל משני בהנחיה, כי הוועדה המשרדית תפעל "בין השאר" על פי מסמך הקריטריונים.18 שקובעת בסעיף 57 עניין של גישה המסמך מבהיר גם כי אף על פי שההנחיה נועדה לטפל בחשיפה בתוך תקופת ההגבלה 158.(ג) להנחיה), הקריטריונים שבו חלים גם לחשיפה אחריה7 '(ס , אז אושרו 2002 המבוא למסמך מורה שהוא והקריטריונים שבו עודכנו לאחרונה ביוני בידי שר הביטחון. בהתאם, המסמך נשען על הנוסח הישן של תקנות העיון (לפני ) ומפנה אליהן. עם זאת, בחלק מהמקרים המבחן שמסמך הקריטריונים 2010-שתוקנו ב קובע לשם שקילת בקשות לעיון בחומר מוגבל הוא מבחן ה"הסתברות גבוהה לפגיעה ממשית". מבחן זה תואם יותר את עקרונות חופש המידע מ"מבחן החשש", המופיע 159.בתקנות העיון ובמסמך הקריטריונים שבשימוש ארכיון המדינה מציג את האינטרסים 59.140 החלק המפורט של מסמך הקריטריונים הנספח להנחיה המוגנים ורשימה של נושאים שכלולים בכל אחד מהם, שאותם אין לחשוף. כך ביחס ל"חומר ארכיוני שחשיפתו עלולה בהסתברות גבוהה לפגוע פגיעה ממשית בביטחון ביחס ל"חומר ארכיוני שחשיפתו עלולה בהסתברות גבוהה לפגוע ביחסי 160,"המדינה וביחס ל"חומר ארכיוני שחשיפתו עלולה לפגוע בצנעת 161,"וקשרי החוץ של מדינת ישראל 162".הפרט מסמך הקריטריונים מגולל רשימה ארוכה של נושאים, שחלקם הגדול אכן מצדיקים תשומת לב מיוחדת בתהליך החשיפה. אולם כמה מסעיפי מסמך הקריטריונים עלולים לפגוע בצורה ; דברי מנהלת הארכיון128 ) ראו לעיל ה"ש3.6.2015( .  מכתב משי לב לד"ר נעם הופשטטר158 .30.6.2015 ,בשיחה עם עקבות .22-21 '.  להסבר בדבר "מבחן החשש" ראו עמ159 .  פירוט הנושאים תחת כותרת זו מראה שהכוונה בעיקר לנושאים שנוגעים למקורות ושיטות פעולה160 מודיעיניים. למשל "מידע מודיעיני שבחשיפתו יש גילוי מקורות מודיעין רגישים בארץ או בחו"ל או על דרך הפעלתם"; "מידע על תשתיות ביטחוניות ולאומיות ופגיעות מערכות ומתקנים שעדיין נודעת לו חשיבות ביטחונית"; "מידע שחשיפתו עלולה להעמיד אדם או בני משפחתו בסכנה מיידית" ועוד. המבוא למסמך . לחשיפת 1967 הקריטריונים מורה כי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון יחשוף חומר ארכיוני שנוצר עד שנת יוחדו בחלק המפורט של המסמך הנחיות נפרדות, מרביתן עוסקות בהגנה 1967 חומר ארכיוני שנוצר מאז על אינטרסים ביטחוניים של ממש. כאן מוזכרים נושאים כגון "סדר כוחות צה"ל", "שמות ומספרי יחידות או מתקנים", "מיקום יחידות או מתקנים אשר עדיין לא פורסמו וחשיפתם עלולה לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה"; "רמות מלאי של ציוד שנועד לשמש את צה"ל" וכו'. בין אלה מצוי גם "סעיף סל" הכולל "כל מידע אחר שעדיין נודעת לו חשיבות ביטחונית, שחשיפתו לציבור עלולה לגרום לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או בפרטיות." .  בין אלה: "מידע על קשרים בינלאומיים חשאיים שהן מדינת ישראל והן הצד האחר התחייבו 161 ;"לשמור על חשאיותם"; "מידע על מדינה זרה שחשיפתו עלולה לפגוע ביחסים עם אותה מדינה "מידע שיחבל בפעילות דיפלומטית המתקיימת מול אותה מדינה"; ו"מידע שבחשיפתו יהיה משום הפרה של תנאי חוזה, אמנה, הסכם או חוזים בינלאומיים". מאפשרת לשקול את "צנעת הפרט" של כל אדם כעילה אפשרית למניעת חשיפה, 59.140 .  הנחיה162 ) מנעד רחב למדי של נושאים שניתן למנוע15 ומסמך הקריטריונים הולך בעקבותיה וקובע (בסעיף את חשיפתם בעילה של צנעת הפרט: "מידע אישי, לרבות רישומים פליליים, פסקי דין שניתנו בדלתיים סגורות, הליכי דין משמעתיים, דו"חות ועדות חקירה וקצין בודק של מצ"ח, רישומים רפואיים, מכתבים, פניות אישיות של הציבור לגורמים רשמיים ובהן מידע אישי וכל מידע המצוין כפרטי בחוק הגנת פרטיות מורה כי "מידע אישי שיש בו עניין לחשפו לציבור ייחשף ללא פרטים 16 ". עם זאת, סעיף1981-התשמ"א מזהים". 58 שבא תחת הכותרת "חומר13 קשה ביכולת לעשות שימוש מחקרי בחומרי הארכיון. סעיף ארכיוני שחשיפתו עלולה בהסתברות גבוהה לפגוע ביחסי וקשרי החוץ של מדינת ישראל" מונה "מידע העלול לסייע בהסתברות גבוהה למדינות ערב או לרשות הפלסטינית במשא נובע מכך שהוא מאפשר 13 ומתן להסדרי שלום ותביעות פיצויים". קושי אחד עם סעיף לחסות כל פעולה של ישראל כלפי כל מדינה, קבוצה או פרט שעשויה להיות לה נגיעה ערבי. עולה החשש שסעיף זה, הספקולטיבי באופיו, נועד להחליף את -לסכסוך הישראלי הקריטריונים שנפסלו בעבר בדבר ההגנה על תדמית המדינה באמצעות מניעת חשיפתן של קושי נוסף נובע מהעובדה שהגנה על 163.חומר בדבר פגיעות משמעותיות בזכויות האדם המדינה מפני תביעות פיצויים ועמדות שיובעו, אולי, במסגרת משא ומתן עתידי כלשהו 164.אינם מתפקידיו של ארכיון מרחיקות 165)15- ו14 שתי הוראות נוספות שהוספו למסמך לאחר השלמתו (בין סעיפים את הארכיון מתפקידו אל מחוזות אחרים; הוראות אלה אינן חלק מהקטגוריות המפורטות במסמך (שנשענות ככלל על תקנות העיון), ואף אינן ממוספרות כחלק ממנו. הוראה אחת היא למנוע חשיפת מידע שיש בו "פוטנציאל של הפללה עצמית" של מי שנטל חלק ב"פעילות מבצעית", ונושאה של ההוראה השנייה הוא "כל מידע הקושר פרטיו האישיים של קצין/ חייל בין במישרין ובין בעקיפין לפעילות מבצעית". שתי הוראות אלו, ביחד ולחוד, פוגעות בערכו של ארכיון היסטורי, בוודאי ארכיון צבאי. אם נחסמת מפני המעיינים הגישה לשמותיהם של המוזכרים בחומרים (להבדיל מקביעת הוראות בדבר פרסומם של שמות כאשר הפרסום עלול לפגוע בצנעת הפרט), נמנעת מהחוקר בארכיון אפשרות להתחקות אחר אירועים ואנשים הקשורים בהם. בהוראה האחרת, המבחן "פוטנציאל להפללה עצמית" מנוסח בצורה כה גורפת, עד שהוא עלול להביא לחסימת 13 חומרים ארכיוניים משמעותיים שנוגעים לתיעוד אירועים משמעותיים מכלי ראשון. סעיף ושתי ההוראות הנוספות הם חריגים בנופו של מסמך הקריטריונים. הם מטילים על הארכיון תפקידי הגנה על אינטרסים שונים שאינם נובעים מהאינטרסים המוגנים בתקנות העיון, אינם מתפקידיו של הארכיון ואף זרים לרוחו. יחד הם עלולים לסכל הן את המחקר ההיסטורי בארכיון והן את תפקידו של הארכיון בקידום זכויות האדם. המלצת עקבות: יש לעדכן את מסמך הקריטריונים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון כך שאמות המידה הקבועות בו לא יאפשרו חיסוי רחב יותר של מסמכים מזה המתאפשר על פי ואת שתי ההוראות 13 התנאים הקבועים בתקנות העיון. בפרט יש למחוק מהמסמך את סעיף הנוספות, ולהנחות את עובדי החשיפה בארכיון בדבר ביטולם. .72 '.  ראו בעמ163 ,.  במענה לשאלת עקבות בנושא זה במסגרת שיחה עם מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון164 בקריטריונים: הכוונה למידע שעלול13 שלחה מנהלת הארכיון לעקבות את ההבהרה הבאה: "סעיף בהסתברות גבוהה לפגוע במו"מ/בהסדרי שלום עתידיים עם מדינות ו/או עם הרשות הפלסטינית, בתחומי ביטחון ויחסי חוץ". דואר אלקטרוני מאילנה אלון, מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לד"ר .5.7.2015 ,נעם הופשטטר, עקבות , לא כלל את2005-.  נוסחו המקורי של מסמך הקריטריונים, שהוכן בעקבות בג"ץ גורנברג ב165 שתי ההוראות האמורות והן נוספו בהמשך. נוסחו של המסמך כפי שהיה באותה עת הוגש במסגרת וניתן לעיין בו באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל:29.3.2007-הודעה מטעם המדינה ב www.acri.org.il/pdf/petitions/hit2467meshiv0407.pdf 59 עניין של גישה ד. היעדר הנמקה החלטות בדבר חשיפת חומרים המצויים בתקופת ההגבלה, כמו גם בדבר מניעת העיון בחומרים שתקופת ההגבלה שלהם הסתיימה, מתקבלות כאמור לאחר שיקול דעת שמופעל, לפחות להלכה, על בסיס קריטריונים ותוך איזון בין ההגנה על אינטרסים חשובים של המדינה ובין העניין ההיסטורי, המחקרי והציבורי בחומר, משך הזמן שחלף מאז היווצרו וכו'. ישיבות הוועדה המשרדית הבוחנת את בקשות החשיפה מתועדות בפרוטוקול, אך הפרוטוקול אינו נמסר למבקש הבקשה (אפילו תוך השמטת פרטים רגישים) כדי שיוכל לעמוד על השיקולים שהנחו את הוועדה בהחלטה. מתשובת משרד הביטחון לשאלה שהפנה אליו עקבות נראה שהפרוטוקול הקיים הוא סיכום של החלטות הוועדה, ולא תיעוד של העמדות השונות שהושמעו בדיון, וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט שמחייבת עריכת פרוטוקולים מפורטים בעת קבלת 166.החלטות הנוגעות למימושן של זכויות תשובה כתובה לבקשתו של הפונה נשלחת כחודש ימים לאחר שהתקיים דיון בוועדה המשרדית והתקבלה החלטה בבקשתו. במקרה של החלטה שלילית, התשובה מציינת את העילה להחלטה אך לא את נימוקיה. בתשובה לשאלה מסר משרד הביטחון: הנימוקים להחלטות של הוועדה לסרב לבקשות לעיון בחומר מוגבל או להתיר עיון חלקי מופיעות הן בפרוטוקולים והן במכתבים שנשלחים לפונים. עיקרם 167.פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בצנעת הפרט כמו שנהוג בארכיון המדינה, גם כאן התשובות שמכונות "נימוקים" אינן אלא ציון של העילות למניעת עיון הקבועות בתקנות העיון. ציון העילות אינו מהווה מסירת נימוקים להחלטה שהתקבלה, באופן שיובהר האיזון שנערך בישיבת הוועדה בין האינטרסים השונים. המבקש שבקשתו לעיין בחומר מוגבל נדחתה (בין שהחומר יצא מתקופת ההגבלה והוחלט שלא לחשפו ובין שטרם יצא מתקופת ההגבלה) אינו יכול לדעת באיזה אופן – אם בכלל – נשקלו השיקולים השונים ונערכו האיזונים הנחוצים לקבלת החלטה בבקשתו. גם כאן, כמו בארכיון המדינה, על התשובות שדוחות 168.3.1 בקשות לעיון בחומר ארכיוני להיות מנומקות באופן שמותווה בנוהל חופש המידע פי הבקשות". מכתב-.  "הישיבות מסוכמות בפרוטוקולים שבהם נרשמות החלטות הועדה על166 . חובתן של רשויות מינהליות לנהל128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( משי לב לד"ר נעם הופשטטר רישום מלא בפרוטוקולים של ישיבותיהן נקבעה בפסיקה: "רישומו של פרוטוקול מלא מאפשר ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות, והרי הוועד המרכזי הינו גוף המקבל החלטות והעומד לביקורת על החלטותיו. חשיבותו של הרישום המלא מתעצמת בזוכרנו כי הוועד המרכזי קנה סמכות להחליט כהן נ' 954/97 הדין" (בג"ץ-החלטות המשפיעות על זכויותיהם, על חירויותיהם ועל מעמדם של עורכי ); "כסדרי המינהל התקינים, חייבת ועדה לרשום פרוטוקול 486 ,)3(ראש לשכת עורכי הדין, פ"ד נב אשר ישקף את עיקרי המידע שהובא לפניה ואת ההחלטות שנתקבלו בעקבות אותו מידע [...] זכותו של הציבור וזכותם של המועמדים לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו החלטות שנתקבלו; זכותם של חברי הוועדה היא כי הציבור והמועמדים ידעו כיצד ניהגו את דרכיהם וכיצד מילאו הם את חובתם; זכותם של אלה ושל אלה לגילוי האמת, גילוי שיאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית. ועל כל אלה: הצורך הדוחק לחשיפת האמת ולהבטחה כי המכרז אכן מילא את ייעודו והעניק שוויון הזדמנויות מלא ).817 ,)3( אילן נ' עיריית תל אביב, פ"ד נט3751/03 למתחרים בו". (בג"ץ .128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( .  מכתב משי לב לד"ר נעם הופשטטר167 .38 '.  ראו לעיל בעמ168 60 המלצת עקבות: במקרים שבהם הוועדה המשרדית או צוות החשיפה מחליטים למנוע עיון מלא או חלקי בחומר המבוקש, יציין הגורם המחליט בכתב את הטעמים שהביאוהו להחלטתו. – "דרישות המענה בדחיית 3.1 על הנימוק לעקוב אחר המתווה שנקבע בנוהל חופש המידע בקשת חופש מידע". במקרה שנימוק מפורט עלול להסגיר בעצמו פרטים שפרסומם פסול, יש להתגבר על הפער באמצעות ניסוח עיקרי הדברים בדרך של פרפרזה. ה. הגשת ערר על החלטה שלילית קיומו של הליך ערעור על החלטה שלילית בבקשה לחשוף חומר מוגבל אינו מובא לידיעת המבקשים במסגרת ההודעה הכתובה על הדחייה המלאה או החלקית של בקשתם. אך הליך של ערר נקבע, לפחות להלכה, במבוא למסמך הקריטריונים: "מעיין רשאי לערער על הקביעה להגביל עיון בחומר ארכיוני מסוים". המסמך מורה כי "הממונה על ארכיון צה"ל 169."ומערכת הביטחון יבדוק הערעור, שמא הוגבל העיון שלא בדין עם זאת, הפרקטיקה היא ככל הנראה אחרת, שכן לפי תשובת משרד הביטחון לשאלת עקבות בעניין זה, ערעור על החלטה של הוועדה המשרדית מוגש כבקשה לדיון חוזר באותה ועדה עצמה, בישיבתה הבאה. על אף שהאפשרות לערער אינה מוצגת למבקשים, נראה שחלקם לפחות מודעים לאפשרות לבקש בקשות לדיון חוזר בהחלטות 40 ,דיון חוזר בבקשתם, אם לא ערר ממש. לפי הנתונים שנמסרו מכלל הבקשות שנדונו. שיעור זה 10%-: כ170הוועדה הועברו לעיונה הנוסף של הוועדה עצמה מצביע על הצורך בהליך מוסדר ומוכר של ערר. בין שה"ערר" מוגש למנהלת הארכיון (שהיא גם יו"ר הוועדה המשרדית) ובין שהוא מועלה לדיון חוזר בוועדה, בשני המקרים מדובר בהליך שונה מהליך של ערר, שכן הוא מתברר בפני אותו גורם שקיבל את ההחלטה המקורית שעליה עורר 171.המבקש. מבקר המדינה ביקר גם את המדיניות הזאת, אך היא לא שונתה למרות הביקורת לא ידוע לנו על הסדר נפרד לערר על תשובה שלילית על בקשה לעיין במסמכים שיצאו מתקופת ההגבלה (ובאופן מעשי הארכת ההגבלה מעבר לקבוע בתקנות העיון). בנוסף לאמור עד כה, במענה לשאלת עקבות ציין משרד הביטחון כי "ככל החלטה של רשות .  לא ברור מה סמכותה של מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון בעניין זה ומה היקף ביקורתה169 האפשרית ביחס להחלטה שהתקבלה. מסמך הקריטריונים קובע מפורשות שהגורמים היחידים שמוסמכים לשנות את סיווגם של מסמכי הארכיון ל"בלמ"ס" (ובכך לאפשר את העיון בהם) הם ראשי מחלקת ביטחון המידע בצה"ל (מחב"ם) והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). בתשובת משרד הביטחון 9 .  משרד הביטחון מסר לעקבות נתונים לא ברורים בעניין זה: בסעיף170 " בקשות לדיון חוזר40" הועלו2014–2008 לבקשה על פי חוק חופש המידע נמסר כי בשנים ערעורים. משרד הביטחון לא הבהיר את 6 מצוין כי בתקופה זו הוגשו14 לועדה המשרדית. בסעיף ההבדלים בין ערעור לבקשה לדיון חוזר ולא מסר פרטים בדבר תוצאות הדיונים החוזרים שנערכו או .128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( הערעורים שהוגשו. מכתב משי לב לד"ר נעם הופשטטר .  בנושא אפשרות הערר כתב מבקר המדינה: "ההמלצות של הוועדות השונות, הוראות משרד 171 הביטחון ופקודות מטכ"ל, לא קבעו נהלים המאפשרים הגשת ערעור על החלטות של המפקידים ושל אלו הפועלים מטעמם, שלא למסור למעיין חומר על פי בקשתו, ואין אפשרות לערער על החלטות כאלה לפני גורמים חיצוניים למערכת הביטחון ואף לא לפני גורמים בתוכה. גם אם בפועל אפשר לערער לפני הממונה על הארכיון, אפשרות שאינה מוסדרת בנהלים, ספק אם יש בכך תועלת, שכן הגוף שיידרש לדון בו הוא הגוף שהיה שותף להחלטה שעליה הוגש הערעור". מבקר המדינה, דו"ח .900 ', עמ144 , ראו לעיל ה"ש47 שנתי 61 עניין של גישה . אין ספק כי בתשובתו172"ציבורית [...] עומדת הזכות לאזרח בריבו עם השלטון לפנות לבג"צ זו לא היה בכוונת משרד הביטחון להציג את בג"ץ כרשות ערר ראשונה על כל החלטת חשיפה, אך זו משמעות התשובה. הפרקטיקה בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון אינה מאפשרת כל הליך של ערר בפני גורם נפרד מהגורם שקיבל את ההחלטה המקורית. המלצת עקבות: יש לנסח ולקבוע נוהל ברור בדבר הגשת ערר על החלטות למנוע עיון בחומר, הן בתקופת ההגבלה והן אחריה. הנוהל יפרט את הגורמים שידונו בערר, והם לא יהיו מבין מקבלי ההחלטה המקורית. עוד יקבע הנוהל לוח זמנים לקבלת החלטה בערר. על דבר קיומו של הנוהל יש להודיע בשילוט ברור בחדר הקריאה של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וכחלק מכל תשובה על דחיית בקשה לעיון, בחלקה או במלואה. עלויות העתקה כחסם נוסף לגישה 173.החסם הכספי הוא חסם משמעותי לשימוש בחומרים המצויים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון עיון הציבור בחומרים אלה מתבצע במסמכים שנסרקו ומוצגים על צגי מחשב. לא ניתן לעיין המוצא הוא רכישת עותקים של 174;במסמכים המקוריים, ולא לצלם אותם באמצעים עצמיים המסמכים בקובץ דיגיטלי או על גבי נייר. מי שמבקש לקבל עותקים של הקבצים (שהם כאמור סרוקים ממילא, משיקוליו של הארכיון, ואינם ש"ח 2 דורשים סריקה נוספת) נדרש לתשלום שאינו נמוך: מחיר דף מודפס או קובץ דיגיטלי הוא ש"ח ליחידות צה"ל). לסכום זה יש להוסיף 1 , אג' לסטודנטים70( לעמוד עבור הציבור הרחב ש"ח תמורת הדיסק שאליו נסרק החומר. מחיריהם של צילומים סרוקים גבוהים הרבה יותר: 5 מעיינים מהציבור שזקוקים לצילומי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לשימוש שאינו מסחרי נדרשים תחקירים ומחקרים המקיפים מאות עמודי ארכיון 175. ש"ח לכל צילום20- ש"ח לדיסק ו80 לשלם ויותר אינם נדירים; העלות המצטברת היא גבוהה ורגרסיבית: היא יוצרת חסם דווקא למי שאמצעיו אינם מאפשרים לו לשלם סכום גבוה תמורת עותקי מסמכים רבים ולמי שאינם נהנים מהרבה זמן 176.פנוי שמאפשר להם לעיין במסמכים על צגי המחשב דווקא בתוך חדר הקריאה של הארכיון .128 ), ראו לעיל ה"ש3.6.2015( .  מכתב משי לב אל ד"ר נעם הופשטטר172 .  הסמכות לגבות תשלום עבור העתקי חומר ארכיוני מצויה בתקנות חוק הארכיונים בדבר אגרות173 .)) (להלן תקנות האגרות24.5.1982( , ב' בסיוון תשמ"ב1071 ', עמ4354 לעיון ולהעתקים (ק"ת .18.10.2001-התקנות עודכנו לאחרונה ב .  עד לפני חודשים אחדים הפנה צוות הארכיון לאפשרות לצלם במצלמה את צגי המחשב ללא 174 תשלום (קודם לכן נגבה תשלום עבור פעולה זו), אולם לאחרונה הוחלה מדיניות חדשה לפיה נאסרה כליל הכנסת מצלמה או טלפון נייד אל חדר הקריאה, כך שגם אפשרות זו ירדה מהפרק. מכל מקום, צילום טקסט מצגי המחשב (בעת שהותר הדבר) נתן תוצאה מטושטשת למדי ולא היה פתרון מעשי למי שנזקק לעיין בכמות גדולה של חומר. .  ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, "שירותי צילום בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון – מחירון בסיסי" 175 (מסמך שמצוי בחדר הקריאה של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון). המחירון קובע בין השאר פטור מתשלום למשפחות שכולות לצורכי הנצחת יקיריהן, וכי נכי צה"ל ישלמו לפי תעריף צה"ל, שנע בין מתעריף השימוש הבלתי מסחרי של פונים מהציבור הרחב.90%- ל50% .  לשם השוואה, בארכיון המדינה לא נגבה כלל תשלום תמורת צילום המסמכים באמצעות176 ' אג35 מצלמה או סריקתם באמצעות סורק פרטי. המבקש לעשות שימוש במכונת צילום נדרש לשלם לעמוד. על שירותים מסוימים שהארכיון מספק נגבה תשלום על פי תקנות האגרות. 62 המגמה בשנים האחרונות היא לצמצם ואף לבטל כליל את התשלום שנדרש מהציבור עבור קבלת מידע ציבורי שמופקד בידי הרשויות. כך למשל, החלטת ממשלה ביטלה ש"ח לצילום) שנגבה בעבר תמורת עותקים דיגיטליים של תצלומים 20( את התשלום בנוסף, 177.המוחזקים ב"אוסף התצלומים הלאומי" בלשכת העיתונות הממשלתית , כך 1999- נכנס לתוקפו תיקון בתקנות חוק חופש המידע (אגרות) תשנ"ט2013 בדצמבר שאגרות הבקשה, הטיפול והפקת המידע על פי חוק חופש המידע הוזלו מאוד, ובמקרים 178.מסוימים בוטלו לשאלת עקבות בדבר נכונות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לשקול להפחית את תעריפי השיבה מנהלת הארכיון כי "התעריפים מתואמים עם ארכיון המדינה ולשכת 179האגרות 180."העיתונות הממשלתית ומאושרים ע"י היועץ הכלכלי למערכת הביטחון החומר הארכיוני בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא רכוש הציבור. משטר האגרות הנוכחי, שמכתיב עלות גבוהה לקבלת עותקי קבצים דיגיטליים קיימים של החומר , ומנוגד למגמת השנים האחרונות, 2001 הארכיוני, נשען על תקנות שלא עודכנו מאז 181.המבקשת להנגיש ככל האפשר את המידע לציבור המלצת עקבות: על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ועל הגנז לבחון מחדש את משטר האגרות, כך שיוסר החסם המשמעותי של העלות הגבוהה של קבלת עותקי חומר ארכיוני למשתמש. בכך תותאם הפרקטיקה למגמה להימנע מגביית תשלום גבוה בעבור חומרים שהם נחלת הציבור ושהעיון בהם – כולל העתקה – מגשים את הזכות למידע. לסיכום: ליקויים מתמשכים בארכיון צה״ל ומערכת הביטחון ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון הגדול במדינת ישראל, ומספר תיקי המסמכים שמוחזקים בו גדול פי שישה מאשר בארכיון המדינה. בהתחשב בתפקידה של מערכת הביטחון בחיי המדינה מאז הקמתה, אין פלא שבחומרים השמורים בו מצויים פריטים רבים שאינם צבאיים וביטחוניים "טהורים", כי אם נוגעים לכל תחומי החברה והכלכלה בישראל. בשל כך מצערת עוד יותר העובדה שחומרי הארכיון חסומים לציבור כמעט לחלוטין. ", "פתיחת מאגר התמונות הלאומי לציבור ללא תשלום32- של הממשלה ה3199 .  החלטה177 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2011/Pages/des3199.aspx .)8.5.2011( http://index.justice.gov.il/ .  היחידה הממשלתית לחופש המידע, שינוי במשטר האגרות178 Units/YechidatChofeshHameyda/Hakika/Pages/AgrotChanges.aspx .  דואר אלקטרוני מד"ר נעם הופשטטר, חוקר עקבות, לאילנה אלון, מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת179 .1.7.2015 ,הביטחון .  דואר אלקטרוני מאילנה אלון, מנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, לד"ר נעם הופשטטר, 180 .5.7.2015 ,חוקר עקבות .  דרך נוספת להנגיש את החומרים ללא עלות למשתמש היא העלאת החומרים לאתר אינטרנט 181 בעל ממשק ראוי לעיון ברשת. הזמינות הדיגיטלית של החומרים שכבר סרוקים הופכת את הנגשתם לפשוטה וזולה יחסית, אולם בטווח הקרוב לא מתוכנן שינוי משמעותי בהנגשת חומרי ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון באינטרנט. 63 עניין של גישה בעיית הנגישות החריפה נובעת בחלקה מהותרת הכוח לחשיפת החומרים שתקופת ההגבלה שלהם תמה בידי המפקיד – צה"ל וגופי משרד הביטחון, וזאת בניגוד להוראות החוק. ככל נורמה משפטית, גם כאן ההתמודדות עם המציאות וליקוייה נתונה קודם כל בידי המחוקק ומתקיני התקנות (במקרה זה ראש הממשלה), אך מקורם של חלק מהליקויים הוא בפעולת הארכיון עצמו. כמו בארכיון המדינה, גם בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הליך קבלת ההחלטות על חשיפת חומרים ארכיונים אינו שקוף ואינו מנומק. מסמך הקריטריונים שאמור להכתיב את אמות המידה לקבלת החלטות כולל הוראות שעשויות להיות גורפות מדי. מצב הדברים אינו מקל על מי שמעוניין לתת אמון בענייניות ההחלטות בדבר מניעת חשיפתם פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת שבו חשף ליקויים קשים 1997-של חומרים לציבור. ב 182.בארכיון ובאופן פעולתו שנים מעטות לאחר מכן פרסם המבקר דו"ח מעקב, שהראה כי רבים מהליקויים לא תוקנו, ממצאי דו"ח זה מראים כי חלק מהליקויים 183.או תוקנו בצורה שאינה משביעת רצון הללו לא תוקנו עד היום. למרות גודלו של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וחשיבותם של החומרים האצורים בו, חלק קטן בלבד מפעילותו נוגע למתן שירות לציבור. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון פועל בעיקר כמגנזה של צה"ל ונותן שירות לגופי מערכת הביטחון והמשאבים שמוקצים בו למתן שירות לציבור הם מינימאליים. כל עוד לא תשתנה גישת משרד הביטחון לתפקידו של הארכיון, הגישה לחומריו תמשיך להשלל מהציבור, בעליו של החומר הארכיוני. .906–889 ', עמ144 , ראו לעיל ה"ש47 .  מבקר המדינה, דו"ח שנתי182 .723–711 ', עמ131 ב, ראו לעיל ה"ש50 .  מבקר המדינה, דו"ח שנתי183 64 :פרק ד ארכיוני שירותי המודיעין חוק הארכיונים מכיר בגוף ארכיוני ממשלתי אחד במדינת ישראל – "הגנזך", הוא ארכיון המדינה, שבראשו עומד גנז המדינה. ארכיונים ממשלתיים אחרים מהווים למעשה "שלוחות" של ארכיון המדינה גם אם פעילותם היא במידה רבה עצמאית: הם נתונים (במידות משתנות) לפיקוח מקצועי של הגנז בהיבטים שנוגעים לשימור החומר המצוי בהם, אך הגנז אינו לוקח חלק בניהולם ובקבלת החלטות בהם, לרבות ביחס לחשיפת חומרים והנגשתם לציבור. כך ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וכך גם ארכיונים של שירותי המודיעין – שב"כ ומוסד – וגופים חשאיים אחרים, דוגמת המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה והוועדה לאנרגיה אטומית. גופים כאלה יוצרים מטבעם מידע ארכיוני ייחודי בתחומם – עדות לפעולות השלטון שאין לה תחליף. כך למשל, החומרים השמורים בארכיון השב"כ מכילים מידע אישי ופוליטי נרחב שנאסף במשך השנים על אזרחי המדינה ותושבי השטחים הכבושים, ותיעוד שנוגע לתפקיד החשוב שמילא הארגון בעיצוב המדיניות ובקבלת בהחלטות שנוגעות ליחסי המדינה עם האוכלוסייה הפלסטינית בתוכה ובשטחים שבשליטתה. ניתן להניח שארכיון השב"כ מכיל . לארכיון 1951-מידע רב ומשמעותי על מהלכים חשובים ופרשיות דרמטיות מאז הקמתו ב השב"כ, כמו לארכיון של כל משטרה חשאית, נודעת חשיבות רבה בכל הנוגע להבנת הפגיעה בזכויות האדם מצד המדינה ומוסדותיה במשך השנים, ומכאן לקידום מצב זכויות האדם במדינה ובשטחים שנתונים לשליטתה. הסודיות שאופפת את השב"כ, וגם גופים ממלכתיים אחרים כמו המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, מונעת פיקוח ציבורי על פעילותם. גופים אלה נתונים אמנם לפיקוח ממשלתי ובמידה מסוימת גם פרלמנטרי, אולם השיח שמתקיים בחדרי חדרים בין הגופים החשאיים לדרג המיניסטריאלי והפרלמנטרי אינו שקוף ואינו מבוקר בידי הציבור. פתיחת הארכיונים של ארגוני המודיעין חשובה על כן גם כמנגנון חשוב של קידום האחריותיות ). הכרה של העושים במלאכה כי בבוא העת החלטותיהם ומעשיהם יהיו accountability( חשופים לביקורת באמצעות גישה ציבורית למסמכים שמתעדים אותם עשויה לעודד פעולה שתואמת את הוראות החוק ואת כללי המינהל התקין, עוד יותר משמבטיחים המנגנונים הקיימים. ארכיוניהם של ארגוני המודיעין ושל גופים ממלכתיים אחרים שעיסוקם חשאי במלואו הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי וכיוצא באלה – סגורים 184,או בחלקו – נתיב ומסוגרים. חוקרים בלתי תלויים ומעיינים מהציבור אינם יכולים לבוא בשעריהם ולעיין בחומרים הארכיוניים השמורים בהם. השימוש המחקרי בהם הוגבל לעובדי המוסדות 185.הביטחוניים עצמם וליוצאיהם ושימשו לביצוע ביצוע מחקרים מטעם המוסדות ולמענם .73 .  לעניין ארכיון נתיב ראו דו"ח מבקר המדינה בנושא נתיב – לשכת הקשר, לעיל ה"ש184 ,.  במקרים מסוימים שימשו הארכיונים הסגורים הללו לביצוע מחקרים בשיתוף מוסדות אקדמיים185 ,שבניגוד לפרקטיקה האקדמית נותרו חשאיים ולא הועמדו לביקורת עמיתים ולעיון הציבור. יוסי מלמן .54 ראו לעיל ה"ש 65 עניין של גישה ראשית הסדרת פעילותם של ארכיוני הארגונים הביטחוניים בביקורות מבקר המדינה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ציין המבקר כי ארכיוני הארגונים הביטחוניים התנהלו בצורה עצמאית לחלוטין בתוך ארגוניהם: מרבית האגפים במשרד הביטחון, יחידות הפועלות בתחומי ביטחון במשרד ראש הממשלה, במשרד הביטחון, מפעלי תעשייה ביטחוניים, הוועדה לאנרגיה אטומית וגופים נוספים, אינם מעבירים כלל את מסמכיהם לארכיון צה״ל. משום כך אין חושפים מסמכים השייכים לגופים אלה, ונמנעת מהמעוניינים גישה לכמות עצומה של חומר ארכיוני בעל 186.חשיבות רבה למחקר ההיסטורי ולתחומי מחקר אחרים בשלהי העשור הקודם החל מהלך חלקי של הסדרת פעילותם של ארכיוני הארגונים הביטחוניים במתווה שקובע חוק הארכיונים. גורם מרכזי במהלך זה היה עתירה לבג"ץ של העתירה ביקשה לבטל את עצמאותם של 187.העיתון "ידיעות אחרונות" והעיתונאי רונן ברגמן ארכיוני השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית, ולהכפיף אותם לארכיון המדינה בהתאם לחוק הארכיונים. "איך אפשר לדעת", שאל אז ברגמן, "שבארכיונים הפרטיים לא משמידים את התיקים שגורמים להם מבוכה, על רצח שבויים למשל? עצם העובדה שהאנשים של הארגון הם אלה שאחראים מה יתפרסם, איך יתפרסם ומי ישמור על הניירת, זה הדבר 188."השערורייתי. אנשים לא מבינים איזה פוטנציאל רועם יש לחומרים האלה בעקבות העתירה הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט את תגובתה, שכללה העתקי מכתבים ששלח גנז המדינה אז אל ראשי השב"כ, המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית, ובהם נכתב כי ארכיוני הארגונים הללו מהווים "שלוחה של גנזך המדינה לעניין הפקדתו של 189."החומר הארכיוני : הארכת תקופת ההגבלה ודרישה לנוהל חשיפה2010 בעקבות הלחץ הציבורי שבא לידי ביטוי בעתירות "ידיעות אחרונות" וגורנברג התעורר הצורך לעדכן את תקנות העיון כך שיינתן כיסוי חוקי לחוסר הפעילות של ארכיוני הארגונים הביטחוניים בתחום מתן גישה לחומרים המוחזקים אצלם. בישיבת מועצת הארכיונים , שדנה בטיוטה המסכמת לנוסח החדש של תקנות העיון, אמר הגנז כי 2010 העליונה במרץ הוא מפקח כבר שנים על ארכיוני הארגונים הביטחוניים, וכי אינו מוטרד מהמצב הפיזי של החומרים שמצויים בהם: [..] בניגוד למה שנאמר בתקשורת... יכול להיות שיש לנו פיקוח יותר טוב על הארכיונים האלה מאשר על הארכיונים האחרים [...]. באופן כללי הארכיונים האלה עומדים בסטנדרטים שמקובלים בשמירת חומר .720 ', עמ131 ב, ראו לעיל ה"ש50 .  מבקר המדינה, דו"ח שנתי186 .', ידיעות אחרונות בע"מ ואח' נ' משרד ראש הממשלה – גנזך המדינה ואח4081/07 .  בג"ץ187 .55 ראו לעיל ה"ש .12.3.2009 ,.  אורן פרסיקו, "מי גונב לנו את העבר", העין השביעית188 .54 .  יוסי מלמן, ראו לעיל ה"ש189 66 ארכיוני... לא נעשה שם מעולם, לא הבחנתי בכך, איזשהו ניסיון לפגוע בחומר או להסתיר חומר או חלילה להשמיד חומר, כך שאני חושב שברגע שנה, 70 שימלאו לארכיונים האלה המועד שנקבע בתקנות החדשות, דהיינו 190. שנים, הארכיונים האלה ייפתחו לציבור8 שזה לא כל כך רחוק – בעוד שנות ההגבלה 50- שנה לאחר הקמת המדינה, ובחלוף יותר מ60-הדברים נאמרו יותר מ שנקבעו ביחס ל"חומר ארכיוני בענייני חוץ וביטחון של משרד הביטחון, צבא ההגנה מניעת העיון בחומרים אלה נעשתה אפוא 191."לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון ללא כל הסמכה חוקית. שנה ל"חומר של יחידות סמך 70 תקנות העיון החדשות קבעו תקופת הגבלה חדשה של ביטחוניות של משרד ראש הממשלה, של יחידות ויחידות סמך ביטחוניות של מ[ש]רד הביטחון ושל יחידות צה"ל, שנקבעו בתוספת השנייה או לפיה, וחומר ארכיוני בעניין בין הגופים שפורטו בתוספת 192."פעילותן של יחידות אלה המצוי בידי מוסדות מדינה אחרים השנייה האמורה מצויים השב"כ, המוסד, הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון למחקר ביולוגי 193.בנס ציונה מצב נוהלי החשיפה בשב״כ ובמוסד והיערכותם לתום תקופת ההגבלה כדי לאפשר לציבור גישה ולו לחלק מהחומרים שניתן לחשוף לעיון, ובין השאר בעקבות (ה), שלפיה הארגונים 8 נקבעה בתקנות העיון תקנה194,התחייבויות המדינה בבג"ץ גורנברג שנה יכינו, בהתייעצות 70-הביטחוניים שתקופת ההגבלה על חומריהם הארכיונים הוגבלה ל שנה מיצירתם. 50 עם הגנז, נוהל מיוחד לחשיפת חומרים ארכיוניים "מסוימים" שחלפו התקנה קובעת כי הנוהל יאמץ את נוסחת האיזון שמופיעה בתקנות העיון: "הוראות הנוהל יתייחסו, בין השאר, לסוגי החומר הארכיוני שייחשפו בשים לב לעניין ההיסטורי, המחקרי 195."והציבורי בחומר ובהתחשב בבקשות שיתקבלו בדבר עיון בחומר הפנה עקבות שאלות לשב"כ ולמוסד בדבר הכלים הקיימים לעיון בחומר 2015 באפריל . הפרוטוקול נמסר לעקבות9.3.2010 .  פרוטוקול ישיבה של מועצת הארכיונים העליונה מיום190 כחלק18.6.2015-בידי איילת משה, הממונה על ביצוע חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ב ממענה לבקשה על פי חוק חופש המידע. .5619 , ק"ת1966-.  תקנות בדבר עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך, תשכ"ו191 . לתוספת הראשונה לתקנות העיון6 .  פרט192 שנה, אולם זהותם תהיה70 .  עוד נקבע כי גופים ביטחוניים נוספים ייהנו מתקופת הגבלה של193 סודית ולא תפורסם: אלה הן "יחידות של צה"ל ויחידות ויחידות סמך של משרד הביטחון שקבע שר הביטחון בצו, באישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – הוועדה), כי כדי שנה; הוועדה 70 למנוע פגיעה בביטחון המדינה יש הכרח לקבוע לגביהן תקופת הגבלה מעיון בת רשאית לקבוע כי צו לעניין זה, שאושר על ידה לא יפורסם ברשומות, כולו או חלקו; קבעה הוועדה לתוספת השנייה לתקנות העיון.5 כאמור, יופקד הצו אצל הגנז". פרט .26.5.2008 , להודעה מטעם המשיבים לקראת הדיון בבג"ץ גורנברג4 .  סעיף194 .(ה) לתקנות העיון8 משנה-.  תקנת195 67 עניין של גישה הארכיוני שהם מחזיקים ובדבר היערכותם לחשיפת חומרי הארכיונים שלהם עם סיומה הקרב השנה. בין השאר, השאלות עסקו באפשרות לעיין בקטלוג של 70 של תקופת ההגבלה בת החומר הארכיוני שמוחזק בכל אחד מהארגונים; באפשרויות לעיין בחומר הארכיוני עצמו ובנהלים הנוגעים לבקשות לעיין בחומרים הללו, וכן בהכנת נוהלי חשיפה מיוחדים לחומרים (ה) לתקנות העיון). לאור לקחי העיכוב 8 שנה מיצירתם (כפי שנקבע בתקנה50 שחלפו בחשיפת חומרים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון וממצאי מבקר המדינה בעניין, בפניית עקבות נשאלו הארגונים אם נקבעה תוכנית עבודה להכנת נהלים כאלה, במידה שעדיין לא הוכנו, ואם בוצעו פעולות אחרות כלשהן לעבודת החשיפה הצפוייה עם תום תקופת ההגבלה. 196.מלבד התשובות הענייניות ביקש עקבות לקבל עותקים של נוהלי הארגונים בנושאים אלה נוהל המוסד לחשיפת חומרים ארכיוניים בתשובת המוסד לפניית עקבות צוין קיומו של נוהל העוסק בעיון בחומר ארכיוני של הארגון, אם כי העתק של הנוהל לא נמסר כמבוקש ולא ניתן לדעת באיזו מידה הנוהל מפרט את סוגי (ה) לתקנות העיון. תשובת המוסד ציינה אגפים במשרד 8 החומרים שייחשפו, כאמור בתקנה ונאמר כי 197,ראש הממשלה שניתן לפנות אליהם בבקשה לעיין בחומרי הארכיון של המוסד הפנייה תטופל בכפוף לנוהל שקבע המוסד ולהוראות ולמועדים שנקבעו בתקנות העיון. אשר השנה, במענה מטעם המוסד צוין:70 להכנה לתום תקופת ההגבלה בת בכוונת המשרד [כך במקור] לפנות בעניין זה אל הגורמים המוסמכים ולהסדיר עמם את המשאבים אשר יוקצו לפעילות החשיפה בארכיון, 198. שנה ממועד היווצרות החומר הארכיוני שחשיפתו מתבקשת70 בחלוף תשובה זו מורה שהמוסד לא נערך עד כה לחשיפה הצפויה עם תום תקופת ההגבלה. לא זו בלבד, אלא שהתשובה ("שחשיפתו מתבקשת") רומזת כי אין בכוונת המוסד לערוך חשיפה יזומה של חומריו לאחר תקופת ההגבלה, אלא להסתפק בתגובה לפניות בלבד. עוד צוין בתשובה מטעמו: שנה ממועד היווצרותו 70 החלטה בעניין חשיפת חומר ארכיוני בחלוף תתקבל על ידי ועדת חשיפה פנים ארגונית ובאישור ראש המוסד. החלטה כאמור תתקבל, לאחר שנשקלה עמדת כלל היחידות במוסד אשר להן נגיעה לחומר המבוקש, ולאחר שהובהר כי בחשיפת החומר הארכיוני לא תהיה פגיעה באחד מאלה: ביטחון המדינה, יחסי החוץ של המדינה, 199.ביטחון הציבור, ביטחון שלומו של אדם, בפרטיות וצנעת הפרט .  מכתב מד"ר נעם הופשטטר, חוקר עקבות, אל איילת משה, הממונה על יישום חוק חופש196 פי חוק חופש המידע לגבי ארכיוני שירות הביטחון הכללי-המידע במשרד ראש הממשלה, "בקשה על .30.4.2015 ,"והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים .  הגורמים שצוינו הם אגף פניות הציבור ומערך ההסברה הלאומי, שניהם במשרד ראש 197 .הממשלה .  מכתב מאיילת משה, יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, לד"ר נעם הופשטטר, 198 .13.8.2015 ,חוקר עקבות .  שם.199 68 טוב עשה המוסד שהגדיר בנוהל הפנימי שלו את העילות למניעת חשיפת חומרים שקבועות בתקנות העיון. אולם נוהל המוסד המתואר מתנגש חזיתית עם הוראות חוק הארכיונים ותקנות העיון, שקובעות כזכור כי לאחר תקופת ההגבלה, סמכות ההחלטה בדבר מניעת חשיפתם של חומרי ארכיון – גם כאלו שמסכנים את האינטרסים המוגנים המוזכרים – אינה מצויה בידי המוסד כי אם בידי הגנז, על פי בקשת המפקיד (במקרה זה המוסד) ובאישור ועדת השרים. אם תשובת המוסד אכן מתארת את הוראות הנוהל, הן אינן תואמות את החוק. נוהל שב״כ לחשיפת חומרים ארכיוניים שירות הביטחון הכללי נשאל שאלות זהות. שלושה חודשים וחצי ישב השב"כ על המדוכה, ובקצם מסר לעקבות כי טרם השלים את הכנת הנהלים וההוראות שנוגעים לעיון הציבור בארכיון הארגון: במענה לפנייתך נשיב כי טרם סוכמו כל הפרטים הנוגעים להתנהלות השירות בנושאים המפורטים בה. אשר על כן, לא נוכל להעביר מענה 200.מפורט בשלב זה (ה), ולאחר 8 ממענה השב"כ עולה כי חמש שנים לאחר מיסוד חובת נוהלי החשיפה בתקנה שנה כדי לכסות על הפרת הוראות תקנות העיון עד 20-שתקופת ההגבלה הוארכה למפרע ב כה בידי שב"כ ובידי אחרים, הארגון טרם השלים את הכנתם של נהלים כלשהם שיאפשרו לציבור לעיין בחומר המצוי בארכיונו. בדומה, תשובת שב"כ מראה כי הארגון נמנע עד כה מהיערכות לקראת תחילתה של החשיפה המשמעותית של עיקר חומריו הארכיוניים, עם סיום תקופת ההגבלה בעוד שנים אחדות. ,.  מכתב מאיילת משה, יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, לד"ר נעם הופשטטר200 .16.8.2015 ,חוקר עקבות 69 עניין של גישה :לסיכום גופי המודיעין מתנערים מחובתם לאפשר גישה לארכיוניהם לא רק ארכיוניהם של ארגוני הביטחון עצמם נחסמו לציבור. תקנות העיון מורות כי חומרים ארכיוניים של ארגוני הביטחון שמפורטים בתוספת השנייה לתקנות לא ייחשפו גם במקרים 201.שבהם הגיעו לארכיונים אחרים פנה איש הפרקליטות הצבאית סא"ל דב שפי במכתב אל ראש אגף 1970 בדצמבר מקרים של טענות 12 החקירות בשב"כ. במכתבו שסווג "שמור" ביקש סא"ל שפי מידע על למעשי עינויים והתעללות בעצורים פלסטינים, כמו גם טענות על מקרי מוות של עצורים במשמורת. סא"ל שפי נזקק לפרטים כדי לנסות להפריך טענות אלו שהועלו בפני ועדת תשובת ראש אגף החקירות בשב"כ נשלחה לסא"ל שפי כעבור ארבעה 202.חקירה בינלאומית חודשים ותויקה בתיק שנשמר בארכיון המדינה. אולם במסגרת הליך החשיפה של התיק תשובת השב"כ הוצאה ממנו והוחלפה בטופס שמעיד על הוצאת המסמך, ללא פרטים בדבר 203.העילה למניעת עיונו של הציבור במסמך וללא ציון מועד ההחלטה על חיסויו תוצאות בדיקת השב"כ ביחס לטענות חמורות של עינויים ומות עצורים נמנעות בשל כך עד היום – הן מהציבור והן מקורבנות המעשים הנטענים ובני משפחותיהם. ברור כי ליבת עיסוקם של ארגוני המודיעין וארגוני הביטחון הממשלתיים האחרים רגישה מאוד לעין הציבור, וזקוקה להגנה של חיסיון מוגבר ביחס לחומרים ממשלתיים אחרים. מסיבה זו בדיוק נקבעו בתקנות העיון תקופות ממושכות מאוד של הגבלת העיון בחומרים: הוארכה תקופה זו 2010- שנה מעת היווצרות התיעוד, וב50 עד לפני שנים אחדות היו אלה שנה. הארכת תקופת ההגבלה בוצעה לאחר שהתברר שאף שתקופת ההגבלה הקודמת –70-ל שנה – חלפה זה מכבר, ארכיוני ארגוני המודיעין והביטחון לא עשו דבר כדי לאפשר 50 .לציבור לעיין במידע שהוא רכושו עם סיומה המתקרב של תקופת ההגבלה המוארכת, נראה שבשני הארגונים שנבדקו במסגרת המחקר לדו"ח זה לא נעשה מספיק כדי לעמוד בדרישותיהן של תקנות העיון. המוסד אמנם כונן נוהל לעיון בחומרים ארכיוניים, אולם נראה שלפחות חלק מהוראות הנוהל מקנות לארגון סמכויות שהחוק אינו נותן לו. עוד עולה מהאמור לעיל שהמוסד טרם נערך למהלך מערכתי של חשיפה יזומה ומסודרת של חומריו לאחר תקופת ההגבלה, וייתכן אף שאין . לתוספת הראשונה לתקנות העיון6 .  פרט201 .  מכתב מדב שפי, ראש ענף ייעוץ וחקיקה במפקדת הפרקליט הצבאי, אל ראש אגף חקירות202 בשב"כ, "הזמת עדויות שנמסרו לפני ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם בעניין התנהגותנו בשטחים .4443/5-). אה"מ חצ27.12.1970( "המוחזקים .  טופס "מראה מקום להוצאת תעודות יחידות" מוכנס לתיק מסמכים במקום מסמכים שהוצאו 203 ממנו, במקרים שבהם החליט בודק התיק כי יש לחסות מסמך מסוים אך לא את התיק כולו. בטפסים ניתן מקום לציון פרטים כגון מחבר המסמך, נמענו, תאריכו וסוגו (מכתב, תזכיר, פרוטוקול וכד'). הטפסים שבשימוש ארכיון המדינה אינם מציינים את העילה להחלטה שלא לאפשר את העיון במסמך ואת התאריך בה התקבלה החלטה זו. לא ניתנים בטפסים הללו נימוקים להחלטה למנוע עיון במסמכים שהוצאו מהתיק. לעתים קרובות המידע שמובא בטפסי "מראה המקום" הללו הוא חלקי בלבד ולא כל סעיפיהם ממולאים כיאות. במקרים רבים נעשה שימוש בטופס יחיד לציין את הוצאם מהתיק של מסמכים רבים. 70 בכוונתו ליזום חשיפה כלל, אלא רק להגיב לפניות מהציבור. בכך לא יושמו לקחי כישלונם של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ושל ארכיון המדינה בחשיפת חומריהם לציבור. בשב"כ המצב קשה עוד יותר, ומתשובתו עולה כי הארגון לא ניצל את הזמן שהיה בידיו עד כה, מאז תיקונן של תקנות העיון החדשות (ואף קודם לכן), לעשות את המינימום הנדרש כדי לאפשר לציבור גישה ולו לחלק מהחומרים שאין מניעה של ממש לעיין בהם. מניסיון העבר עולה כי בהיעדר היערכות מקדימה והקצאת משאבים נאותה למשימה המורכבת של בדיקת חומרים לפני חשיפתם, תישלל מהציבור זכותו לעיין בחומרים ארכיוניים שהם רכושו. מצב הדברים הנתון מעורר חשש כבד כי יהיה מי שינסה להאריך שנה ויותר. למניעתם 90 עוד את תקופת ההגבלה על חומרי הארגונים הללו למשך הממושכת (והמוחלטת בינתיים) של חומרי ארגוני הביטחון – ובמיוחד השב"כ – תוצאות קשות הן בנוגע למימוש זכות הציבור לדעת והן בנוגע לקיום תפקידו של הארכיון בקידום זכויות האדם ובהגנה עליהן. בכך יעסוק הפרק הבא. המלצת עקבות: על גנז המדינה לוודא כי כלל ארגוני המודיעין והביטחון עומדים בחובותיהם על פי תקנות העיון, ובכלל זה פרסום נוהלי עיון בחומריהם הארכיוניים והיערכות לחשיפה יזומה, לכל המאוחר עם סיום תקופת ההגבלה. 71 עניין של גישה :פרק ה תיעוד בנושא זכויות האדם בארכיונים הממשלתיים עיקר החומר הארכיוני שמאפשר הבנה של המדיניות והמעשים שנוגעים לכיבוד זכויות האדם בידי הרשויות הממלכתיות במדינת ישראל מצוי בארכיונים הממשלתיים, היינו ארכיון המדינה ושלוחותיו: ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ארכיון שב"כ ואחרים. לצד הגנז, ובדרך כלל במקומו, פועלים במסגרת הארכיונים הממשלתיים גורמים שונים שהוסמכו לקבוע וליישם את מדיניות חשיפה – בכל אחד -החשיפה – או האי מהארכיונים הללו. גורמי החשיפה הללו מכתיבים אילו חומרי ארכיון ישוחררו מכליאתם במחסנים אל בעליהם – הציבור – ומתי. בתחילת שנות השמונים ביקש היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה לסגור לעיון את כל תיקי משרד המיעוטים, אשר פעל בשנותיה הראשונות של המדינה, שהיה בהם "אזכור 204."לגירוש אוכלוסיה ערבית, החרמת רכושה ומעשי אכזריות שנעשו בה ע[ל] ידי חיילים גנז המדינה דאז התנגד לבקשה: הוא לא סבר שגילוי המידע שחיסויו התבקש עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. עוד ציין הגנז שהמידע בתיקים מעלה שחומר בהם נוגע, בין השאר, ל"פעולות הגירוש (שלדבריו הממשלה התנגדה להן בכל תוקף) ולדברים שנעשו על ידי מפקדים מקומיים, לפעמים מפקדים מאד חשובים, בעלי שיעור קומה במישור ועדת השרים שנקבעה בחוק הארכיונים קבעה בניגוד לעמדת הגנז כי 205."הפוליטי שלנו התיקים יישארו חסויים בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה. לאחר פנייה חוזרת של הגנז, הפעם בכובעו כראש מועצת הארכיונים העליונה, מונתה במשרד הביטחון ועדה 206. מהם40 תיקים. התנגדות משרד החוץ הביאה להמשך חסיונם של80 שהורתה לחשוף פרשת תיקי משרד המיעוטים, כמו פרשות אחרות ובדיקת מבקר המדינה (ראו להלן), ממחישה את הצורך בספקנות בריאה ביחס לעילות של "ביטחון המדינה", "יחסי החוץ" ו"צנעת הפרט" כהצדקה להורות על המשך חסיונם של תיקים ומסמכים שבאה שעתם להיחשף על פי דין, או שחשיפתם נתבקשה בידי חוקרים, עיתונאים או אחרים שמבקשים להביא לידיעת הציבור מידע ששייך לו. שיקולים זרים במדיניות החשיפה: ממצאי מבקר המדינה תקנות העיון, ובעקבותיהן מסמכי הקריטריונים בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, מספקים שלוש עילות מרכזיות להגבלת העיון בחומר ארכיוני: שיקולי ביטחון (של המדינה, של הציבור או של יחיד); יחסי החוץ של המדינה, ושיקולים מתחום ההגנה .52 ′, עמ30 ש″.  ציונה רז, ראו לעיל ה204 ..  מצוטט אצל ציונה רז, שם205 .53–52 '. שם, עמ206 מוסדות המחזיקים בארכיונים מוודאים שלקורבנות פשעים חמורים לפי הדין לאומי תהיה גישה לארכיונים -הבין שמספקים את הראיות הדרושות להם כדי לעמוד על זכויות האדם שלהם ולתעד את הפרתן, גם אם ארכיונים אלה סגורים בפני הציבור הרחב. לעקרונות הגישה לארכיונים6 עקרון 72 על הפרטיות. אולם היעדרם של קטלוגים מלאים, היעדר נימוקים להחלטות שלא להתיר עיון בחומרים שהתבקשו ומנגנון חלקי מאוד של ערר מסכנים את היכולת לתת אמון בענייניות השיקולים שנשקלים בעת קבלת החלטות בבקשות לעיין בחומרים שטרם נחשפו, וביניהם כאלה שיש בהם כדי לשפוך אור על מדיניות ומעשים שנכרכו בהפרה של זכויות אדם, אפילו לפני שנים רבות מאוד. במשך שנים רבות, הקריטריונים שהדריכו את החלטות החשיפה בארכיונים הממשלתיים (ראשית בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ולאחר מכן גם בארכיון המדינה) כללו הוראות החל ארכיון צה"ל 1987-מפורשות בדבר שמירה על תדמית המדינה, צה"ל ומפקדיו. ב ומערכת הביטחון לעשות שימוש במסמך קריטריונים (שכונה "מסמך הצירים") שנועד למנוע חשיפה של מסמכים "שפרסומם עלול לפגוע בדימוים של המדינה או של צה"ל, 207."בעיקר מסמכים שיש בהם פרטים על טיפולם של אנשי צה"ל בבני מיעוטים ובמסתננים עדכנה הנהלת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון את הקריטריונים כך שנאסרה חשיפת 1990-ב חומרים שעניינם, בין השאר "[...] תדמיתם של צה"ל ומפקדיו ושל המדינה ואישיה; מוסר אימץ גנז המדינה את 1995- ב208".הלחימה בצה"ל; השמירה על טוהר הנשק; [...] ועוד "מסמך הצירים" כך שלפחות חלק מהקריטריונים שהופיעו בו הדריכו גם את מלאכת החשיפה תוקן מסמך הקריטריונים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון 1996 ביוני209.בארכיון המדינה והוסרה ממנו ההוראה שנוגעת לשמירה על תדמיתם של מוסדות המדינה ואישיה, אך תחתיה נוספה ההוראה שלא ייחשפו "פרשיות מיוחדות ונושאים חסויים שלמדינה יש אינטרס למנוע מבקר המדינה העיר שניסוחה העמום של ההוראה "פותח פתח למניעת 210."את חשיפתם 211."חשיפה מטעמים לא ראויים ממצאי מבקר המדינה נשענים אמנם על ביקורות שנערכו בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון לפני זמן רב – באמצע שנות התשעים ובסופן; אולם חלק מהפרקטיקות שהובילו לממצאים תקפות עד היום ולא שונו למרות הביקורת. מדיניותם של הארכיונים הממשלתיים שלא לנמק תשובות שליליות לבקשות לעיון בחומרים, ולהימנע מיצירת מנגנון ערר מוסדר ושקוף, 1999-מותירה פתח נרחב לטעויות ולחדירת שיקולים זרים להחלטות בתחום החשיפה. ב . המבקר מציין כי השימוש714 ′, עמ131 ש″ב, ראו לעיל ה50 ח שנתי″.  מבקר המדינה, דו207 ל ומערכת הביטחון, אף שהמסמך נדחה בידי ועדה″במסמך הצירים נעשה ביוזמת ארכיון צה מקצועית שעסקה בנושא ולא אושר בידי שר הביטחון. . מבקר המדינה מציין דוגמאות 895 ′, עמ144 ש″, ראו לעיל ה47 ח שנתי″.  מבקר המדינה, דו208 נסיבות היפגעותם של אנשי צבא שלא הובאו לידיעת″ :נוספות למסמכים שחשיפתם נאסרה משפחותיהם; המאבק בין המחתרות; משפטים שנערכו בדלתיים סגורות; משפטים על עבירות ח המעקב ציטט מבקר המדינה בהרחבה ″. בדו″ביטחון; עניינים העלולים לעורר ויכוחים פוליטיים ל ומערכת הביטחון, שבה הלין החוקר כי עשרות מסמכים ″פנייה של חוקר לממונה על ארכיון צה ל ומערכת הביטחון לא נחשפו במלואם או בחלקם ממניעים לא ″שבהם ביקש לעיין בארכיון צה נכרה מגמה לצנזר כל מסמך המכיל פרטים לא מחמיאים מעברה של המדינה, גם ″ ענייניים, וכי ח ″. מבקר המדינה, דו″כשחשיפתם אינה מסכנת עוד את ביטחון המדינה ואינה פוגעת בצנעת הפרט .716 ′, עמ131 ש″ב, ראו לעיל ה50 שנתי .714 ′.  שם, עמ209 .896 ′, בעמ144 ש″, ראו לעיל ה47 ח שנתי″.  מבקר המדינה, דו210 ..  שם211 73 עניין של גישה בדק משרד מבקר המדינה עשרות מסמכים וקטעי מסמכים שארכיון צה"ל ומערכת הביטחון אסר את חשיפתם. בעקבות הבדיקה ציין המבקר כי הארכיון מנע חשיפה של מסמכים רבים בלי לציין מה הנזק הצפוי מהחשיפה. בין הדוגמאות שמנה המבקר היו מסמכים בדבר: ; חוב 1951-"שמות של חשודים בגניבת כוורות; הריגת אזרח בטעות בידי קציני צה״ל ב על ציוד שרכש אצ״ל; העלות הכספית של פירוק האונייה אלטלנה", וגם מה שהמבקר כינה במעורפל "נושא של מסתננים במתקן צבאי". מעט אחר כך מסר הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון למבקר המדינה כי מבדיקה שערך הארכיון עצמו במסמכים שבדק המבקר, חשיפתם של כמחצית המסמכים לא היתה מוצדקת. עוד מצא המבקר -נמצא שהסיבה לאי ש"כמעט לא היו מקרים" שבהם עיון הציבור במסמכים שחשיפתם נאסרה במסגרת הליך 212.בדיקה אכן היה עלול לגרום נזק לביטחון המדינה חיסוי מסמכים בדבר הפרת זכויות אדם: "ניסיון לשלוט בסיפור ידוע היטב" בעקבות הערות מבקר המדינה בוטל השימוש במסמך הצירים, ותחתיו הונהגו בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מסמכי קריטריונים אחרים. ואולם נראה שגם תחת הקריטריונים החדשים, נותרה על כנה הפרקטיקה של חיסוי חומרים ארכיוניים הנוגעים לפרשיות משמעותיות מתולדות המדינה או למערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה הערבים, או שיש בהם כדי לפגוע בתדמיתם של מוסדות ואישים. חוקרים ששוחחו עם עקבות סיפרו שנמנעה מהם גישה לחומרים המצויים בידי ארכיון המדינה וארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, העוסקים בנושאים שעניינם פגיעה בזכויות אדם פלסטיני). מניעת העיון בחומרים שעשויים לשפוך אור על -(גם בהקשר הסכסוך הישראלי מדיניות ומעשים שנוגעים להגנה על זכויות אדם ועל הפרתן מתאפשרת באמצעות פרשנות רחבה לעילות הגבלת העיון הקבועות בתקנות העיון. גם חומרים שכבר שוחררו בעבר לעיון הציבור, ואף כאלה שפורסמו ברבים, אינם חסינים מאת ג'ו סאקו. הספר Footnotes in Gaza פורסם הרומן הגרפי2012-מחיסיון: כך למשל, ב עסק בין השאר בעדויות על מעשי הרג אזרחים שביצעו לכאורה חיילי צה"ל לאחר כיבוש . בעקבות פרסום הספר כתבה העיתונאית עמירה הס על 1956-רצועת עזה במבצע קדש ב , למחרת 3.11.1956-הספר והאירועים המתוארים בו: "מעשי הרג של אזרחים בחאן יונס ב ההיסטוריון הצבאי 213.", שבוע לאחר שוך הקרבות12.11.1956-כיבושה בידי צה"ל, וברפיח ב יגיל הנקין, איש מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, הגיב לכתבתה של הס במאמר שבו ציין כי דו"ח הבדיקה שקיים צה"ל בנושא מצוי בארכיון צה"ל וגלוי לכול כבר שנים רבות. הנקין אף סקר במאמרו את ממצאי הדו"ח האמור, שלפיהם הרגו חיילי צה"ל כארבעים אזרחים כאשר 214.) וביצעו מעשי ביזה111- ל48 (דיווחים אחרים ציינו מספר הרוגים גבוה יותר, בין בא ההיסטוריון שי חזקני לארכיון צה"ל וביקש לעיין בתיק שבו נכלל דו"ח הבדיקה שהנקין .712 ′, עמ131 ש″ב, ראו לעיל ה50 ח שנתי″.  מבקר המדינה, דו212 .5.2.2012 ,.  עמירה הס, "הקו השחור הדק", הארץ213 .25.2.2010 , – מה קרה באמת?", אתר פרש1956 .  יגיל הנקין, "טבח רפיח214 www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=505283#post3635748. 74 התברר כי המסמך הוצא מהתיק והפך לחסוי. בטופס צוינו המועד שבו נחסה215,כתב עליו 216.המסמך – יומיים לאחר פרסום כתבתה של עמירה הס – והעילה: ביטחון בעקבות טענתו של חזקני כי בארכיונים הממשלתיים קיימת תופעה של סגירת תיקים בדק את הטענה גנז המדינה הנוכחי, 217,"מביכים" שחוקרים כבר כתבו על תכנם בהרחבה ד"ר יעקב לזוביק, ומצא כי היא נכונה. בפוסט שפרסם בבלוג הפרטי שלו כתב הגנז שלפי בדיקתו, אכן "היו מקרים" שבהם אנשי מחלקת החשיפה בארכיון המדינה סגרו תיקים שכבר היו פתוחים לעיון, וזאת כאשר "חודדו ההנחיות שניתנו להם". אנשי צוות החשיפה בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון אישרו בפני הגנז כי סגרו לעיון תיקים שהיו פתוחים "בשל תוכנם". ד"ר לזוביק לא פירט מהן ההנחיות ש"חודדו" בארכיון המדינה ומהו התוכן שהצדיק את סגירת התיקים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, אך לא הסתיר את ביקורתו על מה שכינה 218.""ניסיון לשלוט בסיפור שהוא ממילא ידוע היטב עוד מסתמן כי מדיניות סגירתם של מסמכים "מביכים" אינה מוגבלת לארכיונים הממשלתיים: יוצאי מערכת הביטחון שמציגים את עצמם כ"חושפים מטעם ארכיון המדינה" עורכים ביקורת תקופתית בארכיונים שונים, ומורים על חסיונם של תיקים ומסמכים שונים ועל ביטול חסיונם של אחרים. כך למשל מעיד דודו אמיתי, מנהל ארכיון השומר הצעיר (יד יערי) שבגבעת חביבה, כי אחת לכמה שנים מגיעים אותם "חושפים" לארכיון ומבקשים לעיין בתיקים מסוימים. התיקים המבוקשים בארכיון זה נוגעים באופן טיפוסי ל"כפרים נטושים", ל"אירועי מלחמת העצמאות", ולחומרים שעלולים לפגוע ביחסים הדיפלומטיים עם מדינות מסוימות. כמו כן נבדקים, ולעתים נחסים, חומרים מתוך ארכיוניהם האישיים של שרים וחברים לשעבר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שהופקדו בארכיון. כיוון שהחלטות בדבר חיסוי מתקבלות בידי גורם שמחוץ לארכיון, לא ברור כיצד ניתן לבקש את ביטולו ואת פתיחת החומר לעיון, ומידי מי. הנהלת הארכיון אינה רואה עצמה מוסמכת להיענות לבקשה לעיין בחומר. בארכיון יד יערי זוכרים שלאחר שהיסטוריון מוכר פרסם את תוכנו של מסמך שעותק שלו היה חסוי ושמור בכספת, גורמים רשמיים איימו לסגור את הארכיון. ממשלתיים אינו ברור: חוק -מקור הסמכות לפעולת החיסוי והחשיפה בארכיונים הלא . בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון8-776-1958 .  תיק215 Shay Hazkani, Paper presented at "Declassifying Israel: Archives,  .216 Declassification and the Academia" Roundtable, Conference of Association for Israel .Studies, 23.6.2014 .  בכתבה שפרסם ב"מוסף הארץ" כתב חזקני: "בשני העשורים האחרונים, אחרי ההד האדיר217 שחוללו ספרי ההיסטוריונים, סגרו הארכיונים הישראליים חלק ניכר מן התיקים הנפיצים. מסמכים ישראליים שדיווחו על גירושם של פלסטינים בעת המלחמה, על מקרי טבח או אונס שביצעו חיילים ישראלים ועל שאר אירועים שנראו בעיני הממסד מביכים, סווגו מחדש כ'סודי ביותר'. חוקרים שביקשו להתחקות אחרי מראי מקום בספריהם של בני מוריס, אבי שליים או תום שגב הגיעו לא פעם למבוי .18.5.2013 ,", הארץ48-סתום". שי חזקני, "המחקר שהיה אמור להוכיח שהערבים ברחו ב Yaacov Lazowick, "Have Israeli archives been hiding files?" Yaacov Lazowick  .218 Ruminations (21.5.2013). http://yaacovlozowick.blogspot.co.il/2013/05/have-israeli-archives-been-hiding-files.html 75 עניין של גישה הארכיונים ותקנותיו השונות אינם מעניקים כל סמכות לגנז, לארכיון המדינה או לכל גורם 219.אחר למנוע מן הציבור לעיין במסמכים שאינם מצויים בארכיון המדינה ובשלוחותיו תיאור החומרים שה"חושפים" מורים לחסות מראה שלצד תיעוד הנוגע לאינטרסים המוגנים של ביטחון ויחסי חוץ, מוסתרים גם חומרים שנוגעים לזכויות אדם, ובכלל זה ליצירת בעיית .1948 הפליטים בעקבות מלחמת לסיכום: "החומרים האלה אינם כשרים לעיון הציבור" בארכיונים הממשלתיים במדינת ישראל, אזכור של הפרות זכויות אדם במסמכים ארכיוניים אינו משמש תמריץ לחשיפת החומר אלא צידוק להמשך הסתרתו. הדבר עולה בין השאר מדבריו הגלויים של מי שהיה גנז המדינה בעת עדכונן האחרון של תקנות העיון. בדבריו בפניו מועצת הארכיונים העליונה ציין הגנז אז כי אחד השיקולים להאריך את תקופת ההגבלה של חומרי ארגוני הביטחון הוא הרצון למנוע עיסוק "בעת הנוכחית, במצב הנוכחי" בנושאים שנוגעים למשפט הבינלאומי, כלומר לזכויות האדם: אני בדקתי את התיקים, וניגשתי ודיברתי עם אנשים. השתכנעתי שבמצב הנוכחי, בעת הנוכחית, החומרים האלה עדיין אינם כשרים לעיון הציבור. חלקם הגדול, כמעט כולם, נוגעים בצנעת הפרט ולחלקים אחרים יש השלכות לגבי כיבוד החוק הבינלאומי. עם כל הרצון שלי – ואני בא מהצד של הציבור, אני בא מהצד של האקדמיה, אני לא בא מהצד של המוסדות, אני לא איש שב"כ ולא איש מוסד ואין לי קשר למוסדות האלה – השתכנעתי שברגע הנוכחי אין אפשרות לחשוף את החומרים האלה 220.לציבור הערת הגנז דאז בדבר הרצון למנוע עיון בחומרים ארכיונים שיש בהם "השלכות לגבי כיבוד החוק הבינלאומי" מלמדת כי הארכיון מתכחש לשליחותו לקדם את זכויות האדם ולהגן עליהן. חסימת ארכיון השב"כ וארכיונים של ארגוני ביטחון אחרים, כמו גם מניעת עיון הציבור בחומרים בארכיונים שנחשבים "פתוחים" כמו ארכיון המדינה, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ואפילו ארכיונים שאינם ממשלתיים, תורמים לטשטוש ההיסטוריה של מדינת ישראל: מיתוסים נבנים ומנופצים באמצעות שימוש במקורות חלקיים וחסרים; פקידים אינם נותנים דין וחשבון על מעשים פסולים שעשו, והם נהנים מסודיות ארוכת שנים. לעומת זאת נשללת זכותם של קורבנות הפרת זכויות אדם ומשפחותיהם לקבל את האמת כסעד, או לכל הפחות את המידע שמצוי בידי המדינה על הפגיעה בהם. אין באמור כדי לטעון שהארכיונים הממשלתיים מסתירים באופן גורף כל מידע בדבר הפרות חמורות של זכויות אדם. בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ובארכיון המדינה גלויים מסמכים בדבר אירועים קשים ותקריות חמורות, כמו גם דיונים בדבר ניסוח וביצוע מדיניות הרסנית לזכויותיהם של יחידים וקבוצות. עם זאת, נראה שחומרים רבים מאוד שנוגעים לפגיעה בזכויות אדם במהלך שנות המדינה נמנעים מהציבור בעילות של שמירה על האינטרסים , מדובר בחומרים שתקופת1948 .  נוסיף עוד כי בכל האמור לחומרים שנוצרו סמוך למלחמת219 .ההגבלה שלהם – ככל שהיתה קיימת מלכתחילה – חלפה לפני זמן רב . 7 ′, עמ190 ש″, ראו לעיל ה9.3.2010 .  פרוטוקול ישיבת מועצת הארכיונים העליונה מיום220 .ההדגשה שלנו 76 המוגנים. כיוון שההחלטות למנוע את הגישה אינן מנומקות, אין ברירה אלא להתייחס לטיעוני ההגנה על יחסי החוץ ועל הביטחון במידה רבה של ספקנות, במיוחד כאשר מדובר בתיעוד שנוגע לאירועים שקרו לפני עשרות שנים. המלצת עקבות: על גנז המדינה להורות כי מסמכי הקריטריונים הפנימיים של הארכיונים הממשלתיים השונים יכללו הוראות ברורות המעודדות חשיפת חומרים ארכיוניים שנוגעים להפרות חמורות של זכויות אדם. נוהלי הארכיונים צריכים להבטיח טיפול מהיר ומועדף בפניותיהם של קורבנות של הפרות זכויות אדם לעיין בחומרים ארכיוניים שנוגעים לפגיעה בהם. מסמכי הקריטריונים ונהלים פנימיים רלבנטיים אחרים יכללו הוראות מפורשות כי שיקולים שנוגעים להגנה על תדמיתם של אישים, של ארגונים ושל הממשלה ומוסדות המדינה השונים הם שיקולים פסולים בהקשר של קבלת החלטה בדבר חשיפת חומרים ארכיוניים. 77 עניין של גישה סיכום מידע אודות ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל, - המידע ההיסטורי, לא כל שכן מזין את הדיון הציבורי במגוון נושאים אקטואליים ומשפיע על מהלכם. ויכוחים 221.]...[ אודות אירועים בני עשרות שנים מוסיפים להדהד בחלל הזירה הציבורית ה"זיכרון" של מוסדות המדינה בדמותו של התיעוד הממשלתי – פרוטוקולים, הקלטות, תכתובות, דו"חות וכיוצא באלה מסמכים ותעודות – אצור בארכיונים הממשלתיים. מידע זה נוצר, נאסף ונשמר מכספי הציבור ולטובתו, אמור לחזור לרשות הציבור ולשמש אותו למחקר ולדיון: להעשיר את הידע שלנו על האירועים והתהליכים שהביאו אותנו עד הלום ולשמש מסד להמשך בניית עתידנו. הארכיונים הממשלתיים אינם מקיימים את תפקידם להעמיד את החומר הארכיוני של המדינה מחומרי 0.5%-לעיון הציבור, ומיעוט זעיר של החומרים השמורים בהם עומד לרשותו: כ מחומרי ארכיון המדינה, שום דבר מהחומרים 5%-ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, פחות מ ששמורים בארכיון השב"כ. בסך הכול כאחוז אחד בלבד מחומרי הארכיון השמורים בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון גם יחד פתוחים לעיונו של הציבור. רוב החומר שסגור לעיון הוא כזה שאין מניעה חוקית לפתיחתו. החסם המרכזי בגישה לחומרי הארכיונים הממשלתיים הוא תפיסתי. בפעולת הארכיונים באופן הפעלת שיקול הדעת 2010-טרם הופנמו השינויים שיצרו תקנות העיון החדשות מ בעת קבלת החלטות על בקשות לחשוף חומר ארכיוני. נראה כי במקרים רבים עדיין שוררת התפיסה שרואה בתקופות ההגבלה תקופות של חיסוי מוחלט של החומר, ונעדרת הבנה שתקופת ההגבלה ממלאת תפקיד מצומצם מאוד במארג השיקולים שיש להביא בחשבון כאשר נדונה בקשתו של אדם לעיין בחומר מוגבל. התשובות הלקוניות הדוחות בקשות לעיון בחומר ארכיוני, ללא נימוקים שניתן להעריך ולתקוף במידת הצורך באמצעות הליך של ערר או בבית המשפט, וההימנעות מהפניית המשתמשים בארכיון לאפשרות לערור על ההחלטה, מאפשרים להמשיך למנוע מהמשתמשים בארכיון, ובאמצעותם מהחברה כולה, גישה למידע חשוב ומשמעותי ששמור בו. בכך הופך הארכיון לכספת סגורה. המשתמשים בארכיונים מוגבלים בדרך כלל ביכולתם לקרוא תיגר על המערכת. הדינים של חוק הארכיונים, תקנותיו והפסיקה הרלבנטית לזכות למידע הם סבוכים ומורכבים. מרבית משתמשי הארכיון אינם מכירים אותם ואינם יכולים להיעזר בהם כדי לעמוד על זכויותיהם במקרים המתאימים, במיוחד כשהם מוטעים לחשוב כי תקופות ההגבלה הן תקופות של חיסוי מוחלט. משתמשים קבועים בארכיונים – חוקרים ואחרים – תלויים ברצון הטוב של צוות הארכיון כדי לקבל גישה לחומרים הנחוצים להם, ולא פעם הם חוששים להתעמת עם החלטות למנוע מהם עיון בחומרים שביקשו. נראה כי אין זה מקרה שהבודדים שעתרו לבג"ץ בשל החלטות למנוע מהם עיון בחומרים ארכיוניים היו כמעט תמיד עיתונאים, שהזכות ל″ הממונה על ארכיון צה′ נ′ גרשום גורנברג ואח2467/05 ץ″ לכתב העתירה בבג49 .  פסקה221 www.acri.org.il/he/1062 :. כתב העתירה′ומערכת הביטחון ואח 78 למידע וחופש הביטוי נעוצים באתוס המקצועי שלהם, ושמקומות העבודה שלהם מימנו בשבילם, בדרך כלל, את ההליך המשפטי היקר. עיקר ממצאי הדו"ח ביחס לארכיונים הממשלתיים סוכמו לאורכו, בפרקים שנוגעים לארכיון המדינה, לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ולארכיוני ארגוני הביטחון. חלק מהממצאים משותפים לכל הארכיונים שסקרנו, ואלה הם: א. הקטלוגים של הארכיונים חלקיים וחסרים. בארכיון המדינה צפוי שיפור בגישה לקטלוג . בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, מתרחב לאיטו היקף 2016-החומרים הלא מסווגים כבר ב התיקים שכותרותיהם ניתנות לעיון אך ההתחייבות הוותיקה לחשוף את הקטלוג המלא אינה צפויה להתממש בקרוב. שני הארכיונים המרכזיים הללו אינם רואים חובה למסור לציבור את הקטלוג המלא של החומרים שהם מחזיקים, ובכלל זה החומרים המסווגים. בלי קטלוגים מלאים ופתוחים, קשה להעריך אילו חלקים מההיסטוריה שלנו נשמטים מן המחקר, ונמנעת מאיתנו היכרות עם אירועים, הקשרים ורעיונות. כשחלקים שלמים של הארכיון נותרים בלתי ממופים, גדלה השפעת בחירותיהם של אנשי הארכיון על ההיסטוריה המוגשת לקהל המעיינים, ובד בבד מצטמצמת האפשרות לקיים בקרה על שיקוליהם ועל פעולתם. ב. הן בארכיון המדינה והן בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון נהוגים מסמכים נפרדים שעל פי כותרתם נועדו לקבוע אמות מידה לקבלת החלטות בתחום חשיפתם של חומרים. שני המסמכים מהווים רשימת נושאים האסורים בחשיפה יותר משהם מהווים כלי של שרטוט אמות מידה, והם מזמינים את העוסקים במלאכת החשיפה להגביל את העיון בחומרים בעלי עניין מיוחד לציבור ולזכויות אדם. מסמכי הקריטריונים הנוכחיים קודמים לנוסח העדכני של תקנות העיון, שבהן נמנים הן האינטרסים המוגנים והן קריטריונים ברורים לאיזונם. ככל שיש צורך בנהלים פנימיים שיפרטו עוד את אמות המידה לקבלת החלטות חשיפה (בעת תקופות ההגבלה ואחריה), על הנהלים להשתמש באמור בתקנות כנקודת מוצא ולעמוד לעיון הציבור בעצמם. נוהליהם הפנימיים של הארכיונים אינם יכולים למנוע שחרור מידע ציבורי יותר משהחוק מאפשר זאת. ג. גופי החשיפה בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון פועלים בחוסר שקיפות ובמקרים מסוימים בלא סמכות. ההסדר הקבוע בחוק בדבר המשך האיסור על עיון בחומר מעבר לתקופת ההגבלה אינו פועל, ותחתיו הארכיונים מֹונעים עיון בחומרים שיצאו מתקופת ההגבלה ללא סמכות ובאופן שגרתי. פעולתם זו נעזרת בהתעלמות מהוראות בסיסיות של המשפט המינהלי: החובה לנמק תשובות שליליות לבקשות לעיין בחומרים והחובה לקיים מנגנון של ערר על החלטות מינהליות. החסמים השונים לגישת הציבור לארכיונים הממשלתיים שהוצגו בדו"ח זה משתלבים לתמונה קודרת. ארכיון המדינה וארכיון צה"ל ומערכת הביטחון פותחים לכאורה את שעריהם לציבור ומזמינים אותו להשתמש בשירותיהם. ארכיון המדינה אף צפוי להעלות בזמן הקרוב אתר אינטרנט שיאפשר גישה קלה ומהירה למאות אלפי מסמכים סרוקים. אך מי שיבקש להישען על הארכיונים הללו להשגת גישה לתיעוד המצוי בהם על חיינו כאן, על התהליכים שהובילו את החברה הישראלית והחברה הפלסטינית לנקודה שבה אנו מצויים היום, צפוי להתאכזב: אחוז זניח מהחומר הארכיוני פתוח לציבור. הארכיונים הפתוחים הם למעשה סגורים. תיקון מצב זה מחייב רפורמה עמוקה ויסודית, שתישען על הבנה עמוקה שתיעוד עבודת הממשלה ופקידיה הוא קניינו של הציבור ולא סוד שיש להסתיר ממנו. ההמלצות הכלולות בדו"ח זה הן רק חלק מהצעדים הראשונים שיש לצעוד לקראת השבת רכוש הציבור לידיו. 79 עניין של גישה אחרית דבר: צעד קדימה, שניים אחורה עם הבאתו לדפוס של דו"ח זה הודיע גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, בפגישה שקיים עם ), על שינויים מרכזיים במדיניות הגישה לחומרים בארכיון 22.3.2016( מספר חוקרים בארכיון המדינה. החשובים שבהם הם הכפפת העיון בחומרי ארכיון המדינה לצנזורה הצבאית (בנוסף לחסמים הרבים האחרים בפני עיון הציבור בחומרי הארכיון, כפי שנסקרו בדו"ח זה) וסגירתם לעיון של חומרי ארכיון רבים שנחשפו בעבר והיו פתוחים עד כה לעיון הציבור, אך נחשבים רגישים מדי לפרסום פומבי באינטרנט. ההגבלות החדשות על הגישה לחומרי הארכיון הן תוצאה של מהלך שנועד דווקא להרחיב את צפוי לעלות לרשת אתר האינטרנט 2016 גישת הציבור לחומרי ארכיון המדינה: במהלך אפריל החדש של ארכיון המדינה, שנועד להנגיש לציבור את חומרי הארכיון שנסרקו וייסרקו בעתיד. מכלל חומרי הארכיון, ואם קצב הסריקה יימשך כמתוכנן 10%-לדברי הגנז, עד כה נסרקו כ שנה ייסרקו ויועלו לרשת כל חומרי הארכיון שאינם חסויים. 30-בתוך כ אולם, העיון בחומרי הארכיון באמצעות אתר האינטרנט הפתוח לכל נועד להיות ערוץ העיון הבלעדי של ארכיון המדינה: לפי התכנית, לא יובאו עוד תיקי נייר לחדר הקריאה בארכיון המדינה, אלא במקרים חריגים ובאישור מיוחד של הגנז. לטענת הגנז, החלטה זו היא דרכו ליישב את הקושי שהציגו בפניו לאחרונה עובדי מחסן ארכיון המדינה, שלא יוכלו לעמוד במסירת חומרים הן לחדר הקריאה והן לדיגיטציה באתר האינטרנט בקצב המתוכנן. את ההחלטה להפסיק את מתן העיון בחומר ארכיוני בחדר הקריאה ולאפשרו אך ורק באתר האינטרנט קיבל הגנז לבדו, ללא התייעצות במשתמשי הארכיון, ללא היוועצות במועצת הארכיונים העליונה וללא דיון ציבורי כלשהו. תיעוד השיקולים שהובילו להחלטה, כמו גם פתרונות אפשריים אחרים שהועלו לבעיית המשאבים האמורה, הערכת התועלת והנזק הצפויים מדרכי הפעולה השונות, ואיזון הצורך המנהלי אל מול התכלית הציבורית של הארכיון – גם הם נחסים, בינתיים, מהציבור. אחת התוצאות של מדיניות העיון החדשה היא סגירתם לעיון של חומרים רבים שכבר נחשפו בעבר אך רגישותם לא מאפשרת פרסום שלהם באתר, להבדיל מעיון פרטני בחדר הקריאה. כפי שהודה הגנז, היעדר ערוץ חלופי לפרסום הפומבי ימנע את העיון בחומר זה לחלוטין, אף שהחומר עבר חשיפה כדין ונחשב כיום פתוח לעיון הציבור. בדומה, חומרים ארכיוניים בעלי רגישות דומה שעשויים היו להיפתח לעיון בחדר הקריאה בעקבות בקשה פרטנית, לא ייפתחו ויישארו חסויים. לצד החלטת הגנז לסגור את חדר הקריאה ולאפשר עיון אך ורק בחומר שפורסם בפומבי והועלה לאתר, הוחלט גם על הכפפת העיון בחומר הארכיוני לבדיקת הצנזורה הצבאית ואישורה – בנוסף להליכי הבדיקה והחשיפה הקבועים, ולא במקומם. חומרי הארכיון שיועברו לאישורה הוגדרו במסמך של הצנזורה הצבאית שאינו פומבי. השינויים המתוכננים בארכיון ) ונהנית מסמכויות 1945( יעניקו לצנזורה הצבאית, הפועלת מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום גורפות בנוגע לכל פרסום, את הכוח המעשי למנוע כליל את עיון הציבור בכל חומר מחומרי ארכיון המדינה שתמצא לנכון. אנו מברכים על המאמץ הניכר להנגיש לציבור כמות גדולה של מסמכים ארכיוניים סרוקים באמצעות אתר האינטרנט, אך הטענה שעמדת עובדי המחסן מאלצת את הגנז למנוע עיון 80 בחומרים הכתובים בחדר הקריאה מפוקפקת. להחלטת הגנז השפעות חמורות על הגישה - ובצדק- לחומרי הארכיון, המחייבות את עיונו המחודש בה. על גנז המדינה, שמתגאה בתוספת גדולה לתקציב הארכיון לטובת מאמצי הדיגיטציה, להקצות את המשאבים הדרושים להמשך הפעלת חדר הקריאה, לצד הנגשה רחבה של החומר הארכיוני הסרוק באתר האינטרנט של ארכיון המדינה. חוק הארכיונים בישראל קובע כי "כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך". ואולם רובו המכריע של החומר ששמור בארכיונים הממשלתיים סגור לעיונו של הציבור, חלק גדול ממנו לאחר שכבר חלפה התקופה הקבועה בתקנות שבה העיון בחומר מוגבל. ארכיונים ממשלתיים חשובים אחרים סגורים לחלוטין לעיון הציבור. הדו"ח מציג את החסמים שמונעים עיון ברובם המוחלט של חומרי הארכיונים הממשלתיים ומגיש המלצות לתיקון חלק מהכשלים שנמנים בו. פלסטיני. אנו חוקרים את -מכון עקבות עוסק בעבר ובהווה של הסכסוך הישראלי המנגנונים, את הפעולות ואת המדיניות שמובילות להפרתן של זכויות האדם במסגרת הסכסוך. אנו בוחנים אירועים שהנרטיבים והזיכרונות הקולקטיביים שלהם ממלאים תפקיד בהתפתחות הסכסוך, ופועלים גם כארכיון של זכויות אדם: מכון עקבות מאתר, סורק ומקטלג תיעוד בתחום עיסוקנו שמוחזק בארכיונים ממשלתיים ופרטיים. אנו מקדמים את חופש המידע, את הזכות לאמת ואת הזכות לדעת כזכויות של קהילות ושל יחידים. דו"ח זה מתפרסם במסגרת פעילותו של מכון עקבות להרחיב את יכולתו של הציבור לעשות שימוש בארכיונים הממשלתיים ולהסיר את החסמים בפני עיון הציבור בחומרים השמורים בהם.