חומר רקע
·
הצעת תקציב
לשנות הכספים
2023
-
2024
ודברי הסבר
מוגשים לכנסת העשרים וחמש
השכלה גבוהה
ירושלים - ניסן התשפ"ג - מרץ
2023
חוברת
יב
- 3 -
השכלה גבוהה
חוברת יב'
התוכן
העמוד
הצעת תקציב ההשכלה הגבוהה לשנים
2023
-
2024
סעיף
21
– הצעת תקציב רגיל
5
דברי הסבר
פרק
'א – עיקרי הצעת התקציב ויעדים מרכזיים
9
פרק
'ב – תיאור המשרד ופירוט תכנית התקציב
12
פרק 'ג – השינויים המרכזיים בהצעת התקציב
16
פרק
'ד – ניתוח הצעת התקציב בהשוואה לשנים קודמות וביאורים לתקציב
17
פרק
'ה – ניתוח מגדרי של הצעת התקציב
19
פרק 'ו – עיקרי הסיכומים התקציביים
21
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 5 -
הצעת תקציב לשנת
2023
ריכוז תחומי הפעולה
תקציב ברוטו
סעיף
21
ההשכלה הגבוהה הוצאה הוצאה מותנית
בהכנסה
הרשאה
להתחייב
שיא כח
אדם
משרות
עב"צ
הצעת תקציב
2023
חוק תקציב
2022
ביצוע תקציב
2022
21 ההשכלה הגבוהה
12,593,397
12,593,397
12,266,980
12,934,178
2111 השכלה גבוהה
12,593,397
12,593,397
12,226,980
12,934,178
2112 רזרבה
40,000
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 6 -
הצעת תקציב לשנת
2023
פירוט תכניות התקציב
תקציב ברוטו
סעיף
21
ההשכלה הגבוהה הוצאה הוצאה מותנית
בהכנסה
הרשאה
ל
התחייב
שיא כח
אדם
משרות
עב"צ
הצעת תקציב
2023
חוק תקציב
2022
ביצוע תקציב
2022
2111 השכלה גבוהה
12,593,397
12,593,397
12,226,980
12,934,178
211101 השכלה גבוהה
12,593,397
12,593,397
12,226,980
12,934,178
2112 רזרבה
40,000
211201 רזרבה
40,000
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 7 -
הצעת תקציב לשנת
2024
ריכוז תחומי הפעולה
תקציב ברוטו
סעיף
21
ההשכלה הגבוהה הוצאה הוצאה מותנית
בהכנסה
הרשאה
להתחייב
שיא כח
אדם
משרות
עב"צ
הצעת תקציב
2024
הצעת תקציב
2023
ביצוע תקציב
2022
21 ההשכלה הגבוהה
13,475,990
13,475,990
12,593,397
12,934,178
2111 השכלה גבוהה
13,475,990
13,475,990
12,593,397
12,934,178
2112 רזרבה
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 8 -
הצעת תקציב לשנת
2024
פירוט תכניות התקציב
תקציב ברוטו
סעיף
21
ההשכלה הגבוהה הוצאה הוצאה מותנית
בהכנסה
הרשאה
להתחייב
שיא כח
אדם
מש
רות
עב"צ
הצעת תקציב
2024
חוק תקציב
2023
ביצוע תקציב
2022
2111 השכלה גבוהה
13,475,990
13,475,990
12,593,397
12,934,178
211101 השכלה גבוהה
13,475,990
13,475,990
12,593,397
12,934,178
2112 רזרבה
211201 רזרבה
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 9 -
ההשכלה הגבוהה
פרק
'א - עיקרי הצעת התקציב ויעדים מרכזיים
הצעת תקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף
21
) לשנת הכספים
23
20
מסתכמת בכ-
12.6
מיליארד ש"ח
.ברוטו לשנת
הכספים
2024
מסתכמת הצעת התקציב בכ-
13.5
מיליארד ש"ח
.ברוטו
תקציב המדינה לשנים
2024
-
2023
מיוחס לשלוש שנים
:אקדמיות כ-
75%
מתקציב המדינה לשנת 3
202
מיוחס
לתקציב הועדה לתכנון ותקצוב (להלן – ות"ת) לשנת
"תשפ
ג, וה-
25%
הנותרים מיוחסים לשנת
"תשפ
ד;
,בהתאם
כ-
75%
מתקציב המדינה לשנת 4
202
מיוחס לתקציב ות"ת לשנת
"תשפ
ד, וה-
25%
מיוחסים לשנת
"תשפ
ה.
טבלה מסכמת בחלוקה לפי מיונים כלכליים:
הצעת תקציב ההשכלה הגבוה
ה (סעיף
21
) לשנת
2023
מיון כלכלי
רמה 1
מיון כלכלי
רמה 2
הוצאה הוצאה
מותנית
בהכנסה
הכנסה
מיועדת
הרשאה
להתחייב
שיא
כח אדם
משרות
עב"צ
קניות רזרבה
74,925
קניות סה"כ למיון
74,925
העברות מוצרים ציבוריים11,298,170
העברות רזרבה
539,757
העברות סה"כ למיון
11,837,927
העברות פנים
תקציביות
השתתפויות
680,545
העברות פנים
תקציביות
סה"כ למיון
680,545
הצעת תקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף
21
) לשנת
2024
מיון כלכלי
רמה 1
מיון כלכלי
רמה 2
הוצאה הוצאה
מותנית
בהכנסה
הכנסה
מיועדת
הרשאה
להתחייב
שיא
כח אדם
משרות
עב"צ
קניות רזרבה
74,925
קניות סה"כ למיון
74,925
העברות מוצרים ציבוריים12,188,125
העברות רזרבה
595,839
העברות סה"כ למיון
12,783,964
העברות פנים
תקציביות
השתתפויות
617,101
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 10 -
הצעת תקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף
21
) לשנת
2024
מיון כלכלי
רמה 1
מיון כלכלי
רמה 2
הוצאה הוצאה
מותנית
בהכנסה
הכנסה
מיועדת
הרשאה
להתחייב
שיא
כח אדם
משרות
עב"צ
העברות פנים
תקציביות
סה"כ למיון
617,101
היעדים המרכזיים של הועדה לתכנון
:ותקצוב
תקציב
2024
-
2023
הינו תקציב המדינה הראשון לתכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשפ"ג-
תשפ"ח. יעדי התכנית הרב-שנתית הינם:
1.
לחזק את המצוינות המדעית-מחקרית במטרה לשמור על יתרונה התחרותי של האקדמיה הישראלית בזירה
הבינלאומית – דו"חות ש
ונים מלמדים כי דירוגה של ישראל במדדי פריון אקדמי שונים מצוי במגמת ירידה
בהשוואה בינלאומית בשנים האחרונות. חלקה של ישראל בפרסומי העולם, מספר הפרסומים לנפש בישראל,
מספר שיתופי הפעולה הבינלאומיים ומספר הציטוטים של פרסומים ישראלים נשחק. לפיכך, התכנית הרב-
שנתית להשיא את תפוקות המחקר של מוסדות וחוקרים ישראלים באמצעות עידוד וחיזוק המצוינות לאורך
ולרוחב המערכת.
2.
להגדיל את התשואה להשכלה גבוהה ולפעול לשיפור המיומנויות של בוגרי המערכת האקדמית – במערכת
ההשכלה הגבוהה משתלבים כ-
%
45
משנתון. לפיכך, מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה מערכת ההכשרה
העיקרית לשוק העבודה. בעוד שהפרמיה לתואר אקדמי הינה חיובית ביחס לחלופות הכשרה אחרות, ועו
מדת
על כ-
%
23
בממוצע ביחס לז
כאים לבגרות בלבד. עם זאת, ישנה שונות גבוהה בין הפרמיה של בוגרי המערכת.
בעוד שהפרמיה הממוצעת להשכלה של בוגרי תארים במקצועות ההנדסה והמחשב עומדת על בין
42%
ל-
%
66
(כתלות במקצוע
)הלימוד, בקרב בוגרי מדעי החברה שאינם פרופסיונאליים הפרמיה הממוצעת עומדת
על כ-
12.5%
. לאור זאת, אחד מיעדי התכנית הרב-שנתית הינה השאת התשואה להשכלה של כלל בוגרי
המערכת.
3.
קידום ושילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג במערכת ההשכלה הגבוהה – בעוד שבקרב יהודים לא-חרדים למעלה מ-
%
55
מהצע
ירים בגילאים רלוונטיים להשכלה גבוהה משתלבים בלימודים אקדמיים, בקרב יתר קבוצות
האוכלוסייה שיעורי ההשתלב
ות נמוכים יותר משמעותית. בהתאם, שיעורים של הסטודנטים הערבים מכלל
הסטודנטים החדשים עמד על כ-
%
18
בשנת הלימודים תשפ"ב, ושיעורם של הסטודנטים החרדים עמד על
כ-
%
5. לאור הפרמיה החיובית להשכלה גבוהה, התכנית הרב-שנתית שמה לה למטרה להגביר את הייצוג של
אוכלוסיות בייצוג חסר במערכת, בדגש על קידום השתלבותם בתעסוקה איכותית בתום הלימודים האקדמיים.
תכניות העבודה העיקריות של המשרד לשנים
2023
-
2024
:
1 .
פיתוח וחיזוק תשתיות המחקר – כחלק מהתכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה לשנים תשפ"ג-תשפ"ח, ות"ת
שמה דגש על פיתוח וחיזוק תשתיות המחקר במוסדות המחקר, באמצעות הרח
בת התמיכה בתשתיות מחקר
מוסדיות ובין-מוסדיות, לרבות הוספה של מסלול למימון ציוד יקר במיוחד, ותמיכה בהעסקת כוח אדם
מומחה להפעלתן. כל זאת, על בסיס תחרותי המבוסס על מצוינות מדעית ויתרון יחסי של מוסד המחקר, ותוך
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 11 -
עידוד שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר שונים ובין מוסדות המחקר לתעשייה, במטרה להעלות את רמת
התשתיות באוניברסיטאות המחקר בישראל, לייעל את מיצוי התשתיות הקיימות ולהשיא את המחקר המבוצע
בישראל.
2 .
קידום תכנית גל ד בקיימות ואקלים – על מנת למנף את הפעילות הקיימת בתחום הקיימות והאקלים באקדמיה
הישראלית, ולמצב את האקדמיה הישראלית בחזית המחקר המדעי בתחומי הקיימות והאקלים, באופן שיקדם
את מדינת ישראל למעמד של מובילה במציאת פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים ועמידה ביעדי
הפחת
ת הפליטות וצמיחה בת קיימא, תקודם תכנית דגל בנושא קיימות ואקלים. במסגרת התכנית תתבצע
תמיכה בתשתיות וכוח אדם ויוקצו מענקי מחקר יי
עודיים, עבור עידוד מחקר בסיסי חדשני, רב-תחומי ופור
ץ
דרך, וכן עבור עידוד מחקר יישומי בשיתוף עם משרדי ממשלה ורשויות רלבנטיים.
3 .
חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה ותעסוקה – המכללות האקדמיות מכשירות כ-
60
%
מן הסט
ודנטים לתואר
ראשון, כש-
30
%
לומדים במכללות המתוקצבות על-ידי ות"ת. לאור זאת, למכללות תפקיד חשוב בהכשרת
עתודת ההון האנושי לשוק העבודה. ות"ת תתמוך בחיזוק הקשר בין המכללות האקדמיות לבין התעשייה
ובחיזוק התעסוקתיות של בוגרי המכללות האקדמיות. זאת, במטרה עידוד המכללות האקדמיות ושיפור
המיומנויות של בוגריהן.
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 12 -
פרק
'ב - תיאור המשרד ופירוט תכנית התקציב
הועדה לתכנון ותקצוב
)(ות"ת היא גוף בלתי-תלוי שהוקם על-ידי המועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל"ג,) אשר
הואצלו לו סמכויות המועצה בדבר מימון ההשכלה
.הגבוהה כמו
,כן המל"ג מסתייעת בהמלצותיה של ות"ת
בעניינים בעלי משמעויות
.תכנוניות בפרק זה י
פורטו תפקידי כל אחד
.מהגופים
המועצה להשכלה גבוהה
המועצה להשכלה גבוהה היא תאגיד סטטוטורי אשר הוקם בחוק המועצה להשכלה
,גבוהה התשי”ח-
1958
(להלן
–
חוק המל"ג.)
המועצה היא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה
,במדינה והיא מבצעת תפקידיה על פי
הסמכויות המוענקות לה בחוק
.האמור שר החינוך הוא חבר ויו"ר
.המועצה חברי המועצה מתמנים לחמש
.שנים
עד היום פעלו מיום כינון המועצה להשכלה גבוהה שתים עשרה
.מועצות בחודש מרץ
2017
נכנסה לתפקידה
המועצה להשכלה גבוהה ה-
13
.
עיקרי התפקידים של המועצה להשכלה
:גבוהה
1 .
לתת היתר לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו.
2 .
להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר אקדמי.
3 .
לאשר קיום לימודים באחריות אקדמית של מוסד מוכר.
4 .
להציע למוסדות מוכרים הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם, ובדבר שיתוף פעולה אקדמי ביניהם,
בהוראה ובמחקר.
5 .
לבצע הערכת איכות של תחומי לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.
6 .
להגיש לממשלה – באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצו
ב – הצעות לפיתוח ההשכלה הגבוהה ולהשתתפות
המדינה בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה בהתאם לצורכי החברה והמדינה ולהמליץ בפני הממשלה על
הקמת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה.
תחומי הפעילות של המל"ג
:ואגפיה
1 .
האגף האקדמי – האגף אמון על תהליך ההכרה וההסמכה של המוסדות להשכלה גבוהה, תכניות לימודים
חדשות ומינוי פרופסורים. במסגרת זאת, האגף מנחה ועדות מקצועיות וסוקרים, לרבות הוועדות
העליונות למינוי פרופסורים. כמו כן, מהווה האגף את מזכירות המל"ג, ומתוקף כך הוא אחראי על
עבודתן ופעילותן של מליאת המל"ג וועדות המשנה שלה.
2 .
האגף להערכת איכות והבטחתה – ביוני
2003
קיבלה המועצה החלטה להקים – בנוסף למערכת האקרדיטציה
שהיא מקיימת ביחס לפתיחת מוסדות להשכלה גבוהה ותחומי לימוד חדשים –
מערכת להערכת איכות,
שנועדה להעלות את איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה. האגף מרכז בדיקות עצמיות ובינלאומיות
להערכת איכות בתחומי הידע השונים ומתווה דרכים להערכת איכות בתכניות ומגזרים מגוונים.
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 13 -
הועדה לתכנון ותקצוב
ביום 6 ביוני
1977
קיבלה הממשלה את החלטה
'מס
666
, בה קבעה כי היא סומכת ידה על כינונה של הועדה
לתכנון ולתקצוב כועדת משנה של
.המל"ג הרעיון המרכזי בהקמת הות"ת היה שתשמש כגוף המרכז את הטיפול
הכולל בנושא הקצבות למערכת ההשכלה
.הגבוהה
,ואכן הוועדה לתכנון ולתקצוב היא הגורם הבלעדי המקצה
את תקציבי המדינה למערכת ההשכלה
.הגבוהה תקצוב המוסדות שבטיפול ות"ת נעשה בעיקר בהתאם לפרמטרים
,תפוקתיים על פי מודל התקצוב של
.ות"ת
על פי
,ההחלטה תפקידיה העיקריים של ות"ת
:הם
1 .
להיות גוף בלתי תלוי, שיעמוד בין הממשלה והמוסדות הלאומיים מצד אחד והמוסדות להשכלה גבוהה מצד
שני בכל ענייני ההקצבות להשכלה גבוהה. הממשלה והמוסדות הלאומיים יימנעו מלקבל בקשות או המלצות
מהמוסדות להשכלה גבוהה עצמם או מכל מקור אחר כן ו יימנעו מלהקציב הקצבות למוסד להשכלה גבוהה
שלא בהמלצת הועדה לתכנון ולתקצוב;
2 .
להציע את התקציב הרגיל את ו תקציב הפיתוח להשכלה גבוהה בהתחשב בצרכי החברה והמדינה, תוך שמירה
על החרות האקדמית ושקידה על קידום המחקר וההשכלה;
3 .
לחלק בלעדית בין המוסדות להשכלה גבוהה את התקציב הרגיל והפיתוח, הכוללים והמאושרים;
4 .
להציע לממשלה ולמל"ג תוכניות פיתוח של ההשכלה הגבו
הה ולתכנן את מימונן;
5 .
לעשות למען ייעול המוסדות להשכלה גבוהה ולמען תיאום ביניהם כדי למנוע כפילות מיותר
ת ולהביא לידי
חסכון;
6 .
לעקוב אחר ניצול התקציבים כדי למנוע גירעונות או חריגות;
7 .
לחוות את דעתה בפני המל"ג לפני שזו תגבש את דעתה על פתיחת כל מוסד חדש או יחידה חדשה בעלת
משמעות כספית ניכרת במוסד הקיים;
חוות דעתה המנומקת של הוועדה תענה על שתי שאלות
:עיקריות
א.
אם יש צורך במוסד החדש או ביחידה החדשה;
ב.
מה המשמעות הכספית של פתיחת המוסד החדש או היחידה החדשה כשהועדה היא אשר תקבע אם יש
או אין משמעות כספית לפתיחת היחידה החדשה.
תחומי הפעילות של הות"ת
:ואגפיה
1
.
אגף התקצוב –
האגף אחראי על תכנון והצעת מסגרת התקציב למערכת ההשכלה הגבוהה (בהתאם
למדיניות שנקבעה על-ידי
)ות"ת.
2
.
האג
ף לתכנון ומידע – האגף אמון על תכנון רב-שנתי של מערכת ההשכלה
,הגבוהה בדגש על המוסדות
,המתוקצבים באמצעות איסוף מידע שיטתי על מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ
.ובעולם לצד
,זאת האגף
עוסק בענ
יינים שוטפים העולים מתכניות
,לימודים משינויים מבניים ומחידושים של המוסדות להשכלה
.גבוהה
3
.
אגף אסטרטגיה ובינ"ל – האגף אחראי על קידום מהלכים אסטרטגיים בעלי השפעה רוחבית על מערכת
ההשכלה הגבוהה
,בישראל ובכללם תכניו
ת הדגל של
.ות"ת כמו כן אמון האגף על קשרי החוץ של
מל"ג/ות"ת ועל קידום תכנית הבינלאומיות של ות"ת.
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 14 -
תיאור נושאי ההוצאה בסעיף זה בחלוקה לתכניות
סעיף
21
– ההשכלה הגבוהה
פרט שם פרט תיאור הצעת תקציב
2023
ברוטו
הצעת תקציב
2024
ברוטו
2111 השכלה
גבוהה
12,593,397
13,475,990
211101 השכלה
גבוהה
תכנית זו משמשת להקצאת תקציב המדינה לתמיכה במערכת
ההשכלה הגבוהה
12,593,397
13,475,990
התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה
,הגבוהה מהווה כ-
69%
מתקציב המוסדות להשכלה
,גבוהה נכון לשנת
.תש"ף
31%
הנוספים מקורם בהכנסות משכר לימוד ובהכנסות נוספות
,(תרומות תקורה ממענקי
,מחקר תמלוגים
ממסחור ידע
.)ועוד התקציב הממשלתי מועבר למוסדות ברובו בצורה
,ישירה כסכום גלובלי בו כל מוסד יכול
להשתמש עפ"י שיקוליו
,והעדפותיו וזאת בהתאם לסעיף
15
לחוק ההשכלה הגבוהה, ובחלקו כהקצבות ייעודיות
למטרות
.מוגדרות מן הדו"חות הכספיים של המוסדות האקדמיים עולה כי רובו המכריע של תקציב ההשתתפות
הישירה משמש את המוסדות להוצאות
.שכר ההשתתפות הישירה בתקציב המוסדות מהווה כ-
70%
מתקציב ות"ת
לשנת
.תשפ"א תקציב ההשתתפות הישירה נקבע על פי
,תפוקות כפי שיפורט
.להלן
הקצאת הסכום על-ידי ות"ת למוסדות האקדמיים נעשית במספר אפיקים
:עיקריים
1
.
השתתפות ישירה בתקציב המוסדות – אפיק הקצאת הכספים המרכזי הוא אפיק ההשתתפות
,הישירה המורכב
מהקצבות בגין הוראה
.ומחקר על פי נתוני תפוקות (סטודנטים
)ומחקר קובעת
,ות"ת תוך
,שימוש ככל
,הניתן
באינדיקטורים ומדדים אובייקטיבים באמות מידה
,שוויוניות את ההקצבה לה זכאי כל
.מוסד ההשתתפות
הציבורית ניתנת כהקצבה
.כוללנית יש להדגיש כי ות''ת מקפידה מול המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים
על שמירת עקרון התקציב
,המאוזן ועל אי נטילת הלוואות ללא אישור
.מראש
2
.
הקצבות מיועדות –
הקצבות אלו נועדו לעידוד מוסדות לפעולות שמבקשת ות"ת לקדם וכן להתייעלות
ולשיתוף פעולה בין-
.מוסדי להקצבות המיועדות חשיבות לפיתוח התשתית האקדמית של
,המוסדות להרחבת
הנגישות של אוכלוסיות מיוחדות למערכת ההשכלה הגבוהה ולקיום שיתופי פעולה בין המוסדות
.במערכת
3
.
הקצבות למחקר – הקצבות אלה כוללות הקצבות לקרנות מחקר (הקרן הלאומית
,למדע קרן המו"פ האיר
ופי
הפועלת במסגרת תכנית המסגרת למו"פ של האיחוד
,האירופי תכנית
BSF
-
NSF
, הקרן למחקרים משותפים
של הוועדה לאנרגיה אטומית וות"ת ע"ש
'פרופ אמנון פזי ז"ל
,)ועוד פיתוח תשתיות
,המחקר מלגות לסגל
,מצטיין לפוסט ד
וקטורנטים ולדוקטורנטים
,מצטיינים תוכנית לקליטת מדענים עולים וקידום נושאי הדגל
בתכנית הרב שנתית (מדע וטכנולוגיה
,קוונטיים רפואה מותאמת אישית ומדעי
.)הנתונים
4
.
הקצבות לנושאים מיוחדים בעלי חשיבות לאומית – בתחום זה נכללות הקצבות להגדלת היצע הסטודנטים
במקצועות הנדרשים בשוק
,התעסוקה הפעלת מכינות קדם
,אקדמיות מימון פרויקט החונכות
)(פר"ח ולמתן
מענקים והלוואות לסטודנטים נזקקים באמצעות קרן הסיוע
.לסטודנטים
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 15 -
5
.
תקציב הפיתוח הפיסי –
ות"ת משתתפת תקציבית בפרויקטים לפיתוח פיסי במוסדות
,האקדמיים כאשר
ההשתתפות ניתנת למוסדות בגין פרויקטים של בנייה מוגדרים ועל פי שילוב של שני מודלים תקציביים (מודל
הקצאה ומודל
,)תעריפים אשר פותחו ע"י
.ות"ת
מודל התקצוב
מודל התקצוב העומד בבסיס ההשתתפות הישירה בתקציב
,המוסדות ואשר נקבע ומתעדכן מעת לעת על ידי
,ות"ת
מתבסס על תפוקות הוראתיות (מרכיב
)ההוראה ומחקריות (מרכיב
.)המחקר
1 .
מרכיב ההוראה
א.
מודל התקצוב מקצה למוסדות תקציב בגין הוראה על בסיס תפוקת ההוראה העיקרית – מספר מסיימי
התואר בתחום מסו
ים. התקציב בגין הוראה מוגבל על ידי מכסת הסטודנטים שות"ת מקצה לכל מוסד.
מרכיב ההוראה משקלל את שני ההיבטים המרכזיים המשפיעים על הסכום הכולל שהמוסד מקבל:
התעריף לתחום ומספר הסטודנטים בתחום בכל מוסד (בכפוף למכסה.) על נתונים אלו מוכלים מקדמים
בהתאם לשיעור מסיימי הלימודים במסגרת זמן תקנית ובהתאם ליחס בין מספר חב
רי הסגל לסטודנטים.
ב.
בשנת תשפ"ב שעל-בסיסה נקבעה הק
צאת תקציב ההוראה למוסדות האקדמיים לשנת הלימודים
תשפ"ג, למדו במוסדות המתוקצבים
144,763
סטודנטים לתואר ראשון ו-
41,807
סטודנטים לתואר שני
(לא כולל סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ובמכ
ללות לחינוך שעברו לאחריות ות"ת). מכסת
הסטודנטים שנקבעה לשנת תשפ"ג על ידי ות"ת עמדה על
194,416
סטודנטים סה"כ. מתוכם, כ-
44,362
היו בשנה הראשונה ל
תואר ראשון. שיעור הסטודנטים החדשים המתחילים ללמוד במוסד להשכלה
גבוהה מתוך שנתון ממוצע של בני
24
-
20
עמד על כ-
42%
בשנת תשפ"ב. כמו כן, בשנת תשפ"א היו
52,157
מקבלי תואר ראשון בכל המוסדות להשכלה גבוהה.
2 .
מרכיב המחקר
א.
מודל התקצוב מקצה את התקציב המיועד למחקר בין אוניברסיטאות המחקר על פי חלקן היחסי מסך
התפוקות המחקריות במערכת בשנים החולפות. במרכיב המחק
ר ישנם שני פרמטרים מרכזיים: זכיות
בקרנות תחרותיות ורכיב משוקלל למספר ואיכות פרסומים מדעיים.
ב.
באוניברסיטאות מתבצע כ-
10
%
מהמחקר והפיתוח האזרחי בישראל. בשנת תשפ"ג תקציב המחקר
הסתכם לכ-
3.3
מיליארד ש"ח.
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 16 -
'ג - השינויים המר
כזיים בהצעת התקציב
עיקרי השינויים בתקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף
21
,) הסכומים באלפי
:ש"ח
מס'
הסבר
שינוי הוצאה נטו הוצאה
מותנית
בהכנסה
הרש
אה
להתחייב
שיא
כ"א
תקציב מקורי לשנת
2022
12,266,980
0
0
0
1
תכנית רב שנתית להשכלה
הגבוהה
638,038
2
קידום מחירים לשנת
2023
14,581
5
הפחתה רוחבית בתקציב
המדינה לשנת
2023
-326,202
סה"כ תקציב לשנת
2023
12,593,397
0
0
0
6
תכנית רב שנתית להשכלה
הגבוהה
718,349
7
קידום מחירים לשנת
2024
277,132
9
הפחתה רוחבית בתקציב
המדינה לשנת
2024
-112,888
סה"כ תקציב לשנת
2024
13,475,990
0
0
0
ביאור
:לשינויים
1.
תוספת לשנת
2023
בגין התכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה.
2.
עדכון התקציב על פי הצמדות למדדי המחירים הרלוונטיים בהתאם להתפלגות התקציב בין
2022
ל-
2023
.
3.
הפחתות רוחביות בתקציב המדינה בהתאם להחלטת ממשלה מס'
551
מיום
24
באוקטובר
2021
, להחלטת
ממשלה מס'
754
מיום 5 בדצמבר
2021
, להחלטת ממשלה מס'
1364
מיום
10
באפריל
2022
, להחלטת
ממשלה מס'
1477
מיום
22
במאי
2022
, להחלטת ממשלה מס'
1907
מיום
27
באוקטובר
2022
, להחלטת
ממשלה מס'
3401
מיום
11
בינואר
2018
, להחלטת ממשלה מס'
252
מיום 1 באוגוסט
2021
, ולהחלטת
ממשלה מס'
238
מיום
23
בפברואר
2023
.
4.
תוספת לשנת
2024
בגין התכנית הרב-שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה.
5.
עדכון התקציב על פי הצמדות למדדי המחירים הרלוונטיים בהתאם להתפלגות התקציב בין
2023
ל-
2024
.
6.
הפחתות רוחביות בתקציב המדינה בהתאם להחלטת ממשלה מס'
551
מיום
24
באוקטובר
2021
, להחלטת
ממשלה מס'
754
מיום 5 בדצמבר
2021
, להחלטת ממשלה מס'
1364
מיום
10
באפריל
2022
, להחלטת
ממשלה מס'
1477
מיום
22
במאי
2022
, להחלטת ממשלה מס'
1907
מיום
27
באוקטובר
2022
, להחלטת
ממשלה מס'
01
34
מיום
11
בינואר
2018
, להחלטת ממשלה מס'
252
מיום 1 באוגוסט
2021
, ולהחלטת
ממשלה מס'
238
מיום
23
בפברואר
2023
.
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 17 -
לתקציב וביאורים קודמות לשנים בהשוואה התקציב הצעת ניתוח - 'ד פרק
עיף ס
21
- התפתחות תקציב וביצוע מזומן בשנים
2014
-
2024
מיליוני ש"ח
ניהול סיכונים
:בתקציב
להלן טבלה המתארת את ההנחות שנלקחו לצורך ניהול הסיכונים העיקריים בעת בניית תקציב
:המשרד
נושא הסבר כללי על אופן התקצוב
משתנים עיקריים והנחות רגישות לשינויים בהנחות
השתתפות
בקרנות
וארגוני
מחקר
ות"ת מממנת
50%
מהשתתפות ישראל
בתוכנית המסגרת התשיעית
של המו"פ
,האירופי
שהחלה בשנת
2021
ותימשך עד לשנת
2027
.
גובה השתתפות ישראל בתכנית
המו"פ האירופי תלוי בהיקף סך
התוכנית
,האירופית בגידול בתמ"ג
בישראל ביחס לגיד
ול בתמ"ג
באיחוד האירופי בשער
,המטבע
והחל מתכנית המסגרת התשיעית גם
מביצועי הישויות הישראליות
.בתכנית
,לפיכך ישנו אי-ודאות לגבי
גובה השתתפות ישראל בכל אחת
משנות
.התכנית
צפויה התייקרות של כ-
140
מיליון ש"ח בשנ
ת
2023
בהשתתפות ישראל
בתכנית המו"פ
,האירופית
ובהתאם התייקרות של כ-
70
מיליון ש"ח בתקציב
ההשכלה
.הגבוהה
פיתוח
פיסי
במסגרת התכנית הרב-
שנתית אושרה מסגרת
תקציב כוללת בסך של כ-
500
מלש"ח לפיתוח פיסי
במוסדות,
לרבות תמיכה
בהקמת פארקי מדע
ותעשייה סמוכי קמפוס.
תקציבים אלה מצטרפים
התקצוב נעשה לפי ביצוע
,בפועל כך
שגובה התקצוב השנתי תלוי בקצב
ההתקדמות של הפרויקטים שנבחרו
בקולות הקוראים שפרסמה
.ות"ת
בארבע השנים הראשונות
לתר"ש הביצוע הסתכם
לכ-
75
מיליון
,ש"ח אולם
מרבית הביצוע נרשם בגין
פרויקטי
.עבר
,לכן ככל
שתחול התקדמות בקצב
הביצוע של הפרויקטים
בתכנית הרב-שנתית
13,476
12,593
12,267
12,648
11,611
11,506
10,766
10,551
10,016
9,753
9,129
-
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
14,000
16,000
2024
2023
2022
2021
2020
2019
2018
2017
2016
2015
2014
ביצוע
מקורי נטו
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 18 -
נושא הסבר כללי על אופן התקצוב
משתנים עיקריים והנחות רגישות לשינויים בהנחות
לתקציבי הבינוי של התכנית
הרב-שנתית הקודמת.
,הנוכחית התקציב הדרוש
עשוי לגדול בעד כ-
100%
ביחס לממוצע השנים
ה.קודמות
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 19 -
פרק
'ה - ניתוח מגדרי של התקציב
בהתאם להחלטת הממשלה
'מס
2084
מיום 7 באוקטובר
2014
שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית
של תקציב המדינה
"בישראל בוצע ניתוח מגדרי להצעת תקציב ההשכלה
.הגבוהה
שכר ותקציב
:השכר
4,913
2,916
חברי סגל בכיר-תשפ"ב
גברים
נשים
1,451
421
חברי סגל בכיר בדרגת
פרופסור מן המניין-תשפ"ב
גברים
נשים
23,557
19,795
21,699
18,711
22,865
19,551
0
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
שכר טבלאי ממוצע באוניברסיטאות(ברוטו)
שכר טבלאי ממוצע במכללות(ברוטו)
שכר ממוצע-
2022
גברים
נשים
כל המשרד
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 20 -
תקציב הקניות
)(מלגות:
ניתוח תקציב ה
מלגות שמקצה ות"ת במבט
:על
רובו של תקציב ההשכלה הגבוהה מועבר ל
מוסדות האקדמיים כהשתתפות ישירה, ומשמש את המוסדות בעיקרו
לתשלומי שכר.
,לפיכך בוצע הניתוח לעיל של תקציב השכר של המוסדות
.האקדמיים עם
,זאת ות"ת מקצה מלגות
ישירות
.ליחידים
,לפיכך בוצע ניתוח של התקציב שמקצה ות"ת ליחידים ישירות באמצעות מתן מלגו
ת לאנשי
סגל ולבתר-
,דוקטורנטים ממנו עלה כי כ-
33%
מתקציב מלגות הסגל וכ-
38%
מתקציב המלגות לבתר-דוקטורנטים
מוקצים
.לנשים
2,916,5
36
1,594,5
12
תקציב השכר-
סגל בכיר
(אלפי ש"ח )-
2022
גברים
נשים
27
32
תקציב המלגות של ות"ת הגבוהה ,
מיליון ש"ח
מלגות גברים
מלגות נשים
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 21 -
פרק 'ו – עיקרי הסיכומים התקציביים
עקרונות מדיניות
1.
עידוד המצוינות המדעית-מחקר
ית – למעלה מ-
60
%
מהתקציבים המיועדים למחקר מוקצים במסגרת מרכיב
המחקר במודל התקצוב של ות"ת. בעבור השאת תפוקות המחקר של מוסדות המחקר בישראל, סוכם על עדכון
רכיב המחקר בעבור חידוד התמריצים למצוינות במערכת. התפוקה בעלת המשקל הרב ביותר במודל הינה
הפרסומים של חברי הסגל. במסגרת העדכון, יושם דגש בר יותר על איכות הפרסומים של חברי הסגל על-פני
כמות הפרסומים. כמו כן, חלק מן המשתנה יוקצה לתמרוץ פרסומים מצוינים בלבד. כמו כן, תפוקת
הדוקטורנטים תיבחן ביחס לאיכות גם כן, וזאת לאור חשיבות איכות הכשרת הדוקטורנטים, המהווים את
עתודת הסגל האקדמי. העדכון ייושם בהדרגה, בכפוף להשלמת עבודה מקצועית בות"ת. כל זאת, לצד הרחבת
התמיכה בתשתיות מחקר, הגדלת תקציב הקרנות התחרותיות ותגבור השת"פ המחקרי הבינלאומי.
2.
הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק העבודה – בהמשך לרפורמה בלימודי האנגלית באקדמיה עליה החליטו
ות"ת ומל"ג בשנת
2021
, ולאור חשיבותה של השליטה באנגלית להתפתחות בשוק העבודה הגלובאלי, תינתן
תמיכה לחיזוק משמעותי נוסף של לימודי האנגלית בדגש על כישורי ההתבטאות בכתב ובע"פ, בין היתר,
באמצעות הגברת השימוש בשפה האנגלית בהוראה והפיכת הקמפוס לבינלאומי. כמו כן, תינתן תמיכה
בגידולים בסטודנטים למקצועות ההייטק והרפואה במוסדות להשכלה גבוהה, שכן אלה מקצועות נדרשים
במשק הישראלי.
3.
קידום חדשנות בלמידה ואיכות ההוראה –
לאור השינויים וההזדמנויות שהדיגיטציה טומנת בחובה
לאפשרויות ואופנים לרכישת ידע, ות"ת תעודד את המוסדות להשכלה גבוהה לבצע מהלכים רוחביים
שתכליתם קידום חדשנות בלמידה ושיפור איכות ההוראה. במסגרת תכנית זו תהיה התייחסות, בין היתר,
להרחבת השימוש בפתרונות למידה דיגיטלית, אך גם לגיוון המוצר האקדמי עצמו, באמצעות מודל לימודי
צבירה ליצירת מקבצי קורסים במהלך התואר ומחוצה לו, וכן באמצעות הצעת פעילויות אשר בגינן לא ניתן
קרדיט אקדמי
"(אקדמיה
360
,)"
אך יש להן ערך רב בהיבט התעסוקתי או החברתי, כגון סדנאות כישורי
'עוצמה.'
תוספות תקציביות מרכזיות
נושא תוספת
ביאור
הגדלת תקציבי קרנות ותשתיות המחקר
170,000
1
הגדלת רכיב המחקר במודל התקצוב
128,000
2
תמיכה בגידולי סטודנטים במסגרת רכיב
ההוראה במודל התקצוב
75,000
3
הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק העבודה
45,000
4
הצעת תקציב השכלה גבוהה לשנים
2023
-
2024
- 22 -
ביאורים
1.
הגדלת תקציבי קרנות ותשתיות המחקר – הגדלת תמיכת ות"ת בקרנות מחקר ו
בתכניות שת"פ מחקרי, בעבר
הגדלת היקף המענקים היחידניים לחוקרים; ביניהן הקרן הלאומית למדע, תכנית 'הוריייזן' של האיחוד
האירופי והשת"פ הבילטראלי עם ארה"ב המתבצע במסגרת קרן
BSF
-
NSF
. כמו
,כן תוספת ל
הרחבת
התמיכה בתשתיות מחקר מוסדיות ובין-מוסדיות, לרבות הוספה של מסלול למימון ציוד יקר במיוחד, תמיכה
בהעסקת כוח אדם מומחה להפעלתן, ועיבוי המערך המחקרי באמצעות העסקת 'עמיתי מחקר.'
2.
הגדלת רכיב המחקר במודל התקצוב – הגדלת התקציב המוקצה למוסדות המחקר במסגרת רכיב המחקר
במודל התקצוב, במקביל לעדכון הפרמטרים הקובעים את אופן הקצאתו.
3.
תמיכה בגידולי סטודנטים במסגרת רכיב ההוראה במודל התקצוב – סבסוד עלויות ההוראה של המוסדות
האקדמיים, בעבור אפשור גידול במספר הסטודנטים הלומדים לתואר במוסדות להשכלה גבוהה.
4.
הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק העבודה – תמיכה במוסדות להשכלה גבוהה עבור הפעלת תכניות וכלים
לחיזוק משמעותי של ידיעת השפה האנגלית בקרב הסטודנטים, בדגש על כישורי ההתבטאות בכתב ובע"פ,
וכן תקציב לעידוד מוסדות להשכלה גבוהה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות נדרשים למשק.