חומר רקע

[email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 1 :נייר עמדה תאונות עבודה ובטיחות עובדים בענף הבנייה: תמונ ת מצב ו מ הלכים חיוניים ש על משרד העבודה לקדם מוגש לקראת דיון וועדת העבודה והרווחה של הכנסת ב השתת( פות שר העבודה והרווחה15.5.23 ) 'הקבוצה למא בק בתאונות בניין ותעשייה ' מברכת ה שתתפותו של שר העבודה בדיון ו ועדת העבודה והרווחה לשם הצגת ס קירת מדיניות משרד ו בנושא בטיחות עובדים בענ ף הבנייה . ,בפתח דברינו ברצוננו להדגיש ,יש להדגיש , כי קיימת חשיבות עליונה בבחינת סוגיית בטיחות העובדים והפיקוח עליה ב כלל.מקומות העבודה המסוכנים אמנם, כי דוע, ענף הבנייה הינו הענף המסוכן ביותר– כמחצית מכלל ההרוגים בתאונות עבודה נפגעים בענף זה, ושיעור ההרוגים בו גבוה יותר מבכל ענף תעסוקתי אחר– קיימות בעיות בטיחות חמורות גם בענפי התעסוקה האחרים. קיימת חשיבו ת יתרה לכך שהוועדה הנכבדה תית ן דעתה באופן שוטף לסוגיות בטיחות העובדים ,גם בענפי התעשייה, השירותים והמסחר והחקלאות וש סוגיות אלה יישקלו ו יקבלו התייחסות מפורטת בדיוני הוועדה. בהקשר זה יש לחדד, שה גם שקיימים כמובן היבטים משמעותיים המייחדים את הבעיות ואת גורמי הפיקוח, האכיפה והרגולציה הנוגעים לבטיחות עובדים בענף הבניין, היבטים משמעותיים משותפים למכלול סוגיות בטיחות העובדים, ובראשם פעילות הגורמים האחראים לבטיחות העובדים בכללותה- סמכויותיהם, משאבי הפיקוח והעשייה העומדים לרשותם, הנתונים המוצגים על ידם ועוד . .מסיבה זו חשוב שהוועדה הנכבדה תיתן דעתה למכלול זה בשלמותו עם זא ,ת נוכח הגבלת נוש א הדיון הנוכחי לענף הבנייה, כמ ו גם הה תרעה הקצרה ביותר שניתנה לקיום הדיון הנוכחי, יתמקד נייר זה ב סוגיות הנוגעות לענף הבנייה, או סוגיות הנו ג עות באופן כללי לבטיחות העובדים בכלל ענפי התעסוקה ., לרבות ענף הבנייה זאת, מתוך תקווה שבמועד קרוב תקיים הוועדה דיון בסוגיות הנוגעות לבטיחות העובדים בענפ י ה .תעשייה, השירותים והמסחר והחקלאות לאור האמור , בניי :ר עמדה זה ייסקרו להלן I. נתוני רקע מהותיים או דות מצב בטיחות העובדים II . צ עדים שעל משרד העבודה לקדם ב אופן כולל ב יחס ל בטיחות העובדים בכלל ענפי התעסוקה III . צעדים שעל משרד העבודה לקדם באופן קונקרטי ב יחס לבטיחות העובדים בענף הבנייה [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 2 I. נתוני רקע אודות תאונות עבודה , משאבי ופעולות פיקוח , אכיפה ותביעה א. נתונים אודות תאונות עבודה מ צב בטיחות העובדים במקומות העבודה בישראל הינו ירוד ביותר בהשוואה עולמית . כך, למשל, שיעור ההרוגים בתאונות העבודה בענף הבנייה בישראל (למעלה מ- 10 הרוגים לכל100,000 עובדים) הוא כפול מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ופי5 ,ויותר מהמדינות שהמצב בהן משופר יחסית, כגון בריטניה .גרמניה, הולנד ומדינות סקנדינביה אמנם, מאז החלנו בפעילותנו בנושא בסוף2015 ננקטו צעדים משמעותיים אשר הביאו, בהסתכלות רב שנתית, לשיפור מסוים במצב בטיחות העובדים, אולם זה עדיין נותר חמור ביותר. יתר על כן, בשלוש השנים ה אק לנדריות האחרונות, כמו גם ,בפרק הזמן שחלף מתחילת שנה זו הוא נותר ללא שינוי– דהיינו ,ללא ירידה במספר התאונות הקטלניות: - כך, בשנת2022 עמד מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל ענפי התעסוקה על73 הרו גים, מהם36 )(כמחצית בענף הבנייה , נתוני ם דומים מאד לא לה ש נמנו ב כל אחת מה י שנ ם2021 ו - 2020 . - ,כך מתחילת שנה זו 2023 נהרגו 29 עובדים בתאונות עבודה בכלל ענפי התעסוקה , מהם14 בענף הבנייה ו - 15 בענפי תעסוקה אחרים (נכון ליום13.5.23 ), נתונים כמעט זהים לפרק הזמן המקביל אשתקד . ל צד תאונות העבודה הקטלניות, מוכרים מדי שנה כ - 50,000 עובדים כזכאים לדמי פגיעה מהביטוח .)הלאומי בגין תאונות עבודה (לא כולל תאונות דרכים בעבודה ובדרך אליה וממנה במקביל, הליכים .נדרשים לשיפור המצב ברמת המדיניות והאכיפה קפאו על שמריהם נדרשים מהלכים משמע ותיים ברגולציה, הפיקוח האכיפה וההרתעה הממשלתיים בתחום, על מנת להניע את המעסיקים להבטיח את .בטיחות עובדיהם, ולחולל את השינוי הממשי הנדרש בתחום הרוגים בתאונות עבודה קטלניות 2022-2017 שנה כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה ענפי תעשייה, מסחר ושירותים, וחקלאות 2020 70 34 36 2021 71 37 34 2022 73 36 37 פרק זמן כלל ענפי התעסוקה ענף הבנייה ענפי תעשייה, מ סחר , שירותי וחקלאות 2022 מ תחילת השנה ועד 13.5.22 28 13 15 2023 מתחילת שנה זו ועד13.5.23 29 14 15 [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 3 קיימים פערי ם ומחלוקות משמעותיים בין מניין תאונות העבודה הקטלניות על פי התיעוד שלנו 'הקבוצה למאבק בתאונות 'בניין ותעשייה )(המצוינים לעיל לבין זה של מנהל הבטיחות התעסוקתית , אשר התרחבו באופן ניכר ב-4 השנים האחרונו ת, מ- 8% בכלל ענפי התעסוקה בשנת2019 ל - 32% בשנת2022 (שיעור התאונות שנמנו על ידינו ולא נמנו על ידי מנהל הבטיחות התעסוקתית, מכלל התאונות שנמנו על ידינו), ובענף הבנייה מ - 11% בשנת2019 ל- 36% בשנת2022 . לפערים אלה מתלווה חוסר שקיפות חמור בהתנהלות מנהל הבטיחות התעסוקתית המקשה לעמוד על הגורמים לפערים אלה לאשורם . נתונים מפ ורטים בעניין זה הוגשו לוועדה הנכבדה ב נייר ע מדה שהוגש לקראת דיו ן שנערך בוועדה ביום30.1.23 ואלה נדונו בהרחבה בדיון .עצמו, ולא נחזור עליהם כאן יצוי ן כי ביחס לשנה זו2023 מנהל הבטיחות התעסוקתית טרם פירסם דוח או נת ונים א ודות תאונות ע .בודה קטלניות ב. נתונים אודות משאבי פיקוח ופעולות פיקוח, אכיפה ותביעה מ ספר מפקחי בטי חות- על פי פרסומי מנהל הבטיחות והבריאות ה תעסוקתית מהתקופה האחרונה , עומדת כעת מצבת מפקחי הבטיחות של מנהל הבטיחות על70 מפקחים לכלל תחומי התעסוקה, מהם 50 בענף הבנייה ו- 20 לכלל ענפי התעסוקה האחרים – .תעשייה, מסחר ושירותים וחקלאות יצוי ן עוד, ש מספר מפקחי הבטיחות ירד בשנים האחרונו ת, לאח ר שבשנת2020 עמד על90 . מספר זה נמוך ביותר ואינו מספק לכל הדעות , הן באופ ן כולל, הן ביחס ל ענף הבנייה . על פי נתונים שנמסרו בעבר על ידי מנהל הבטיחות התעסוקתית, הרי שב השוואה ל נהוג במדינות ה- OECD צריך היה מספר מפקחי הב טיחות בישראל לעמוד על 350 מפקחי בטיחות לכל הפחות . ירידה דרמטי ת ומתמשכת במספר צווי הבטיחות המוטלים בענף הבנייה , וזאת על אף שמספר התאונות הקטלניות ב ענף נותר ללא שינוי– בשנת2022 ירד מספר צווי הבטיחות שהוטלו בענף ב- 31% לעומת שנת 2021 ( 2534 לעומת3656 ), וב- 53% לעומת שנת2020 (בה הוטלו5429 .)צווים ,מגמה זו נמשכת גם השנה כאשר מספר צווי הבטיחות שהוטלו ב ענף הבנייה ב חודשים ינואר-אפריל ירד ב - 27% לעומת פרק הזמן המקביל אשתקד ( 676 בשנה לעומת928 בפרק)הזמן המקביל אשתקד . כל זאת, כאמור, כאשר מספר התאונות הקטלניות באתרי הבנייה בפרקי הזמן הללו נותר ללא שינו .י ירידה ד רמטית ומתמשכת במספ כת ר בי האישום המו גשים בגין הפרות בטיחות תעסוקתית באתרי בנייה – מ- 36 בשנת2018 ל -5 בלבד בשנת2022 . II . צעדים שעל משרד העבודה לקדם ב יחס לבט יחות העובדים בכלל ענפי התעסוקה א. ה גדלה דר מטית של מספר מפקחי הבטיחות התעס וקתית וקב יעת תקן קבוע למספר מפקחי הבטיחות הנ דרש והמחייב לכלל ענפי התעסוקה ולענפים השונים ,כאמור לעיל על פי פרסומי מנהל הבטיחות והבריאות ה תעסוקתית מהתקופה האחרונה , עומדת כעת מצבת מפקחי הבטיחות של מנהל הבטיחות על70 מפקחים לכלל תחומי התעסוקה, מהם 50 בענף הבנייה ו- 20 לכלל ענפי התעסוקה האחרים– תעשייה, מסחר ושירותים וחקלאות. מספר זה נמוך ביותר ואינו מספק לכל הדעות. על פי נתונים שנמסרו בעבר על ידי מנהל הבטיחות התעסוקתית, הרי שב השוואה ל נהוג [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 4 במדינות ה- OECD צריך היה לעמוד על350 .מפקחי בטיחות לכל הפחות ככל הידוע לנו וכפי שנמסר בעבר ,בפירסומים שונים ובפרט בדיונים שהתקיימו בוועדת המשנה לבטיחות בעבודה של הכנסת היוצאת קיימים מספר רב של תקני מפקחים לא מאוישים, אשר לא ידוע ואינו מובן מדוע לא או ישו עד כה ומהם .החסמים מפני כך גם במע נה שהתקבל ביום26.3.23 מראש מנהל הבטיחות התעסוקתית לפניית 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ו תעשייה' נ מסר ש'אין חולק על כך שמספר המ פ קחים הנתון ל רשות המינהל נמצא במשא ב חסר ביחס למדדים בינלאומיים." והלכה למעש ה לא הוצע במענה פתרו ן או מתווה לשיפור המצב , למעט ביצוע 'מאמץ הסברתי בנושא זה לגייס עובדים לתפקידים בעלי שליח ."ות לאומית זאת ,נוכח האמור קיימת דחיפות עילאית בהג דלה דרמ טית של מספר מפקחי הבטיחות התעסוקתית . הגדלה זו יכול שתעשה על ד רך של הקצאה תקציבית משמעותית בתקציב השנים2024-2023. בהק שר זה יש לציין שעל פי פירס ומי משרד העבודה במסגרת תקציב שנת (כך במקור) 2024-2023 הוגדל תקציב המשרד במיליארד₪ . לחלופין, במידה והקצאה שכזו אינה מתאפשרת באופן מיידית, ונוכח הכישלון המתמשך ליישם ,הגדלה משמעותית של מספר מפקחי הבטיחות ,כנדרש יש לשקול את הכפפת המוסד לבטיחות ולגהות – אשר אפקטיביות פעולותיו נוכח משאביו האדירים מוטלת בספק– למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. מהלך זה יכול להגדיל באופן מהותי ומהיר את מספר מפקחי הבטיחות ולשפר דרמטית את .האכיפה של נורמות הבטיחות בעבודה במקומות העבודה לצ ,ד זאת יש הכרח בק ביעת תקן קבוע למספר מפקחי הבטיחות הנדרש והמחייב בחוק או בתקנות- הלכה למעשה , מספר המשרות המתוקננות והמאוישות של מפקחי בטיחות בכל עת נתון לגחמותיה של ממשלה זו או אחר, והינו באופן כרוני נ מוך באופן שאינו מאפשר קיום פיקוח בטיחות הולם על בטיחות העובדים בישראל. תיקון מצב זה מחייב קביעת סטנדרט קבוע ומחייב, בתקנות שר,העבודה למספר הנדרש של מפקחי הבטיחות בכלל, ובענפים ספציפיים בפרט, כנגזרת של מספר המועסקים בענף, רמת המסוכנות בו והיקף הפיקוח הנדרש כנגזר ממנו . כל זאת, על מנת להבטיח הקצאה מספקת של מפקחים נוכח שינויים בשוק העבודה, לרבות שינויים דרמטיים ופתאומיים, כגון מתן ה יתרים לכניסתם לעבודה בענפים מסוכנים בישראל למספר רב .של עובדים לא ישראלים ב. הקמת ו ללא דיחוי של קו חם במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לקבלת תלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית; הצגת תוכנית אופרטיבית לכך בזמן הקרוב ל א קיים במנהל הבטיחות קו חם לתלונות על הפרות בטיחות תעסוקתית, וזאת על אף התחייבות המדינה להקים קו חם שכזה בהסכם עם ההסתדרות משנת2018 . קיים ''קו החיים במוסד לבטיחות ולגהות הפועל במשרד הכלכלה, לתלונות בגין הפרות בטיחות באתרי בנייה בלבד , אשר תלונות המוגשות אליו אמורות להביא לטיפול בהן על ידי מדריכי המוסד לבטיחות ולגהות . המוסד לבטיחות ולגהות הינו תאגיד סטטוטורי האמור לעסוק במחקר, הדרכה ומניעה. הוא איננו סוכן אכיפה בעל סמכויות אכיפה , אינו חלק ממנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ואף אינו מצוי באותו משרד מ משלתי עימו. מטבע הדברים, אין בקיומו של קו חם בגדרו של המוסד לבטיחות-כדי לתת את מענה לצורך ל הפעיל קו חם במנהל הבטיחות התעסוקתית, אשר יהא נגיש לעובדים ב אתרי הבנייה, ב מפעלים ו ב ,כלל מקומות העבודה המסוכנים ואשר פניות אליו י ביאו ל הפעלת סמכות אכיפה הולמת ,ו יטופלו באופן דיסקרטי כמתחייב .מרגישותן [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 5 קו חם הינו אמצעי הכרחי ומינימלי , אשר העדרו פוגע פגיעה אדירה בזמינות ההגנה לעובדים שבטיחותם עומדת בסכנה, ואשר לא ניתן להעלות על הדעת את תפקודו התיקן של גוף אכיפה של בטיחות עובדים .בלעדיו כמו כן, קו חם כאמור אינו דורש משאבים ניכרים– עיקר המשאבים נדרשים על מנת לבצע את הפיקוח המתאים בעקבות התלונות, דבר ,שגם במצב הקיים חובה על מנהל הבטיחות התעסוקתית לבצעו .אלא שללא קו חם כאמור, ביצועו לוקה בחסר מכל מקום, וככל שהדבר נדרש לשם הקמת קו חם במנהל הבטיחות התעסוקתית , ניתן להעביר את מסד התפעול או את המשאבים הנדרשים להקמתו מהמוסד .לבטיחות ולגהות (הממומן על ידי הביטוח הלאומי) למנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במע נה שהתקבל ביום26.3.23 מראש מנהל הבטיחות התעסוקתית לפניית 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ו 'תעשייה בעניין הקמת קו חם כאמור )(בכלל דברים נוספים נמסר 'שבוצעה עבוד ת מטה בעניין, וככל שיתקבלו המשאבים והת קציבים המתאימים אנו בהחלט מתכוונים להקים מוקד ממוחשב ומקצועי במינהל הבטיחות לרשו ת ה צי בור הרחב . ד היי נ ו, ממ ענה זה ניתן להבין כי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית .מסכים להכרח שבהקמתו של קו חם כאמור, ואילו המכשול לכך הינו תקציבי נוכח כלל הדברים האמור ים , יש לבחון .בדחיפות האופן להביא להקמתו לאלתר של קו חם כאמור III . צעדים שעל משרד העבודה לקדם באופן קונקרטי ביחס לבטיחות העובדים בענף הבנייה א. הגשת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) (הרחבת האחריות ל )בטיחות באתרי בנייה ל אישור וועדת העבודה והרווחה ללא די חוי נוסף ב שני הדיונים האחרונים שהתקיימו בוועדה הנכבדה, ביום30.1.23 וביום20.3.23 הוסכם לבקשת ודרישת יושב ראש הוועדה הנכבד וחברי הוועדה ממשרד העבודה ומשרד המשפטים שנוסח התקנות האמורות יובא בפני הוועדה במועד קרוב, ולכל ה יאוחר לאחר תום פגרת הכנסת, דהיינו מועד זה חלף זה מכבר . דומה שכל הגורמים המעורבים מודעים זה מכבר לחשיבות העליונה של התקנת ן על ידי שר העבודה את התקנות להרחבת ה אחריות על הבטיחות באתרי בנייה לגורמים ובעלי תפקידים נוספים, שבכללם החברות היזמיות ובעלי תפקידים בכירים בחברות הקבלניות והיזמיות, וכן הגדרת בעל תפקיד באתר )שאחריותו הבלעדית והמלאה היא לבטיחות (מנהל העבודה . התק נת התקנות האמורות ה יא, ללא הפרזה, ה משימה החשובה ביותר לשם לקידום בטיחות העובדים בענף הבנייה .בעת הזאת הצלחת הוועדה הנכבדה להביא להשלמתה בחודשים הקרובים תהווה תרומה .עליונה בחשיבותה לבטיחות העובדים באתרי הבנייה שתביא להערכתנו לשינוי מוחשי ואף דרמטי ב. גיבוש ה ופרסו מה לאלתר של מדיניות פיקוח ,אכיפה וחקירה באתרי ה בנייה מנהל הבטיחות פועל זו עת ארוכה ללא מדיניות פיקוח ואכיפה ולמצער מבלי שכזאת פורסמה, כמחייב על פי כללי המשפט המנהלי. כיום לא קבועים קריטריונים ברורים על פי הם מתבצעות פעולות פיקוח של ,מפקחי מנהל הבטיחות כגון: מהי תכיפות ביקורי הפיקוח המתוכננים במקומות עבודה שונים (בכל אחד מענפי התעסוקה?) כל כמה זמן תבוצענה פעולות פיקוח במקום עבודה ,בעל מאפיינים כאלה או אחרים [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 6 ?ביישוב זה או אחר? אלו מקומות עבודה זוכים לתיעדוף גבוה יותר ומדוע בהתבסס על אלו קריטריונים מוטלים צווי בטיחות בגין ליקויים בטיחותיים?? מתי יוטלו עיצומים באלו מקרים תיפתחנה חקירות פליליות בנוגע לה פרות בטיחות או בעקבות תאונות קטלניות, במגמה לבחון את הצורך בהגשת כתב אישום ?על ידי משרד העבודה ,העדרה של מדיניות פיקוח מושכלת, הנבחנת מחדש מעת לעת, מביאה לאכיפה שרירותית ,חסרה לא- אפקטיבית ואף מפלה, המבוססת על תחושות בטן, נוחות ארגונית, או לחצים חיצוניים – זאת אף בבלי .דעת ושלא מכוונה רעה כמו כן היא אינה מאפשרת לציבור לעמוד על האכיפה המבוצעת הלכה למעשה ואף .לבקרה ככל הנדרש, ופוגעת בערך השוויון בפני החוק של גורמים שהאכיפה מבוצעת כלפיהם ,כמו כן באוגוסט2021 הטילה הממשלה בהחלטתה על משרד הכלכלה והתעשייה 'לבנות ולהציג לממשלה בתוך120 .יום מדיניות אכיפה בהתאם לשכיחות ורמת הסיכון של הגורמים השונים בענף הבנייה " זו עת ארוכה מודיע מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית,, שוב ושוב כי למעשה גיבש ועומד לפרסם מדיניות פיקוח ואכיפה. כך גם בישיבתה האחרונה של וועדה זו ביום20.3.23 , בה מסר מ נהל מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית כי מדיניות כאמור הוצגה בימים שקדמו לדיון בכנס שער ך מנהל הבטיחות ות פורסם בימים הקרובים ממש .ברם , מדיניות כאמור לא הוצגה ולא פורסמה עד עצם היום הזה . ג. קידום יישומה של החלטת הממשלה המחייבת מתן הכשרות בטיחות לתושבי הרשות הפלסטינית העובדים בענף הבנייה , אשר הפיילוט שלה הושלם זה מכבר וקביעת חובה בתקנות למתן הכשרות בטיחות לכל עובד בענף הבניין (1 )ייש ום החלטת הממשלה למתן הכשרות בטיחות לעובדי בניין פלסטינים ההחלטת ממשלה189 מחודש אוגוסט2021 ,הטילה על מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לקבוע בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין וההגירה והמנהל האזרחי, חובת ביצוע הכשרות בטיחות בנות10 .שעות לעובדים פלסטינים בענף הבניין בפברואר2022 הודיע מנהל הבטיחות שבא פריל2022 יחל פיילוט של תוכנית ההכשרה כאמור, אשר יכלול 3650 עובדים פלסטינים, שהם כ- 5% מכלל העובדים הפלסטינים הצפויים לעבור את ההכשרה בסך הכל , ושעם סיום הפיילוט וניתוח ממצאיו, תגובש ותיושם התוכנית. עוד הודע, כי בכוונת המינהל, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה, לח ייב בהכשרה זו כתנאי בסיסי למתן היתר עבודה לעובדים פלסטינים בענף ,הבינוי, וכי אופן החיוב יפורסם בהודעה נפרדת לאחר שיילמדו מסקנות הפיילוט כאמור. ככל הידוע לנו הפיילוט אכן התקיים, אולם ממצאיו לא פורסמו, לא פורסמה או בוצעה התוכנית הכוללת ליישום ההכשרות על כלל .העובדים הפלסטינים ולא פורסמה הודעה המתנה מתן היתרי עבודה בהכשרות כאמור מספרם ושיעורם הגבוהים להחריד של עובדים פלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית בקרב ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין מבהירים כי קיימת בהילות ביישום החלטות אלה. כך, בשנת2022 היוו עובדים פלסטינים36% ( מכלל ההרוגים בענף הבניין13 הרוגים תושבי הרש"פ) ומתחילת שנה זו הם מהווים50% ( מכלל העובדים שנהרגו בענף6 . )הרוגים תושבי הרש"פ [email protected] | | הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 7 (2 ) קביעתה בתקנות של חובה לביצוע הכשרות בטיחות לכלל עובדי הבניין, בהתאם להתחייבויות המדינה מ - 2018 יש צורך וחשיבות לקביעת חובה גורפת לביצוע הכשרות בטיחות לכלל עובדי הבניין, כתנאי לכניסתם לעבודה באתר בנייה, בהיקף מתאים, וזאת בשים לב להיות העבודה בענף הבניין המסוכנת ביותר ,שבנמצא. נכון להיום, חובת ההכשרה היחידה הקיימת להלכה היא ביצוע של הכשרה לעבודה בגובה .שהלכה למעשה לעתים קרובות לא מבוצעת כלל בהסכם שגובש בין המדינה להסתדרות בנובמבר2018 , נקבע שמנהל הבטיחות יגבש ויאכוף החלת חובת השתלמות בסיסית לכל עובד באתר בנייה , אשר ביצוען יהיה באחריות ו במימון ,המעסיקים. ברם .התחייבות זאת לא קוימה עד עצם היום הזה מוצע לבקש את עמדת שר העבודה לגבי יישום התחייבות זאת, אשר להבנתנו דורשת התקנת תקנה .מתאימה על ידיו, וזאת בהקדם האפשרי ד. התקנת ו בד חיפות כת קנה קבועה את ה איסור על עבודתם של נ ערים באתרי בנייה , אשר עומד לפוג ב עוד חודשיים (חודש יולי הקרוב2023 ) - - - - - - 'על 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה היא עמותה רשומה הפועלת לקידום בטיחות העובדים בישראל ולמניעת תאונות עבודה. 'הקבוצה' החלה בפעילות כהתארגנות לא פורמלית בנובמבר2015 , ושמה לראשונה על סדר היום הציבורי את ריבוי תאונות העבודה באתרי הבנייה ובהמשך בכלל מקומות .העבודה המסוכנים מאז עוסקת 'הקבוצה' באיסוף תיעוד וניתוח מידע אודות תאונות העבודה, התנהלות חברות והרשויות הרגולטוריות היושבות במשרדי ממשלה שונים; מציגה תובנות מערכתיות וניירות עמדה ומדיניות; מקדמת מדיניות לשיפור אכיפה, התרעה והגנה על עובדים בעבודה מול משרדי הממשלה והכנסת, ומייצרת מעורבות .ציבורית רציפה ולחץ לשינוי באמצעות פרסומים באמצעי התקשורת והמדיה החברתית ,פעילות 'הקבוצה' הניעה הירתמות ציבורית מרשימה לנושא והישגים משמעותיים לקידום בטיחות העובדים :שבכללם סיקור תקשורתי מתמשך של התאונות הקטלניות לרבות פירסום פרטי החברות שבאחריותן התרחשו; קביעה בחוק של חובת סגירתם של אתרי בנייה לאחר תאונות קטלניות וקשות; הגדלת מספר מפקחי הבטיחות למקומות העבודה; קביעה בחוק של סמכות למפקחי בטיחות להטלת עיצומים כספיים בגין הפרות בטיחות באתרי בנייה; הטלת איסור על עבודתם של נ ערים באתרי בנייה; נקיטתם לראשונה של הליכים משמעתיים על ידי רשם הקבלנים במשרד השיכון כנגד חברות קבלניות המתרשלות בשמירה על בטיחות עובדיהן; הקמתו של מפלג פל"ס ביחידה להב433 במשטרת ישראל לחקירתן של תאונות עבודה בענף הבנייה (באופן מדגמי), ונקיטת צעדים מצד משט רת ישראל לטיוב חקירות תאונות העבודה המתקיימות .ביחידות המשטרה הרגילות, ועוד