חומר רקע
מרצים במכללות ציבוריות בישראל
מצמצמים פערים בין מרכז לפריפריה
למרות חשיבותן הרבה של המכללות הציבוריות לצמצום
פערים בין פריפריה למרכז בישראל המכללות עדיין
נחשבות האחיות החורגות של האוניברסיטאות. ישנם
פערים אדירים בהשקעה של המדינה
במכללות וב
יניהם
השקעה בחסר של עשרות אחוזים בשכר
סגלי ההוראה.
לסטודנטים ולסטודנטיות בפריפריה מגיעה הזדמנות
שווה, על כן, על המדינה להשקיע במרצים ובמרצות
שלהם .
רקע-
המכללות הציבוריות בישראל
23
מכללות אקדמיות ציבוריות פועלות בישראל קרוב ל -
30
שנה. הקמת המוסדות הללו
מזוהה כ"מהפכת המכללות", אשר אפשרה למוסדות נוספים מלבד האוניברסיטאות להעניק
תואר אקדמי ולפעול בפריסה ארצית, בדגש על הפריפריה. בזכות פעילותן של המכללות
הציבוריות, הוכפל היקף הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל וכ -
25%
מכלל
.הסטודנטים לומדים במוסדות בצפון ובדרום הארץ
במכללות הציבוריות לומדים כ -
130,000
סטודנטיות וסטודנטים ומלמדים בהן כ -
6,000
מרצות ומרצים. כוח לעובדים הוא הארגון המייצג הענפי של סגלי ההוראה
במכללות
הציבוריות . במהלך שנת2020
הוביל איגוד הסגל האקדמי בכוח לעובדים לחתימה על הסכם
ענפי במכללות הציבוריות אשר
כלל מספר שיפורים חשובים בתנאי ההעסקה של המרצות
.והמרצים
"כשלי "מהפכת המכללות-
תקרת הזכוכית עודנה כאן
לצד עלייה מרשימה בהיקף הזכאות לתואר ראשון, נוצרו בישראל שתי מערכות של השכ לה
גבוהה: אוניברסיטאות ומכללות ציבוריות
, ש ההיררכיה ביניהן ברורה: תואר בוגר מכללה
נחשב נחות יותר. כך מונצח הפער בין המרכז, בו ממקומות מרבית האוניברסיטאות, לבין
.הפריפריה, בה ממוקמות מרבית המכללות הציבוריות
הגורמים העיקריים לפער בין תואר באוניברסיטה לתואר ב:מכללה
א.
'המרצים במכללות 'שווים פחות!?
-
,חרף המחויבות לסטנדרטים אקדמיים זהים
שכרם של המרצים ה"זוטרים" במכללות נמוך משמעותית ממקביליהם
באוניברסיטאות. כך למשל, חבר סגל "זוטר" יקבל במכללה שכר הנמוך בכ-
40%
מהשכר שיקבל עבור אותה העבודה בדיוק באוניברסיטה. מעבר לשכר, תנאי
ההעסקה במכללות פחות טובים ופח 'ות יציבים ומחייבים רבים מחברי הסגל ה'זוטר
.ללמד בשני מוסדות לפחות ברחבי הארץ. עובדה זו תורמת לשחיקתם המקצועית
ב .
ההוראה במכללות הציבוריות מאתגרת יותר- המכללות מצליחות להנגיש
תארים
אקדמיים לקבוצות מוחלשות כלכלית וחברתית, שמגיעים ללימודי התואר עם נקודת
פתיחה נמוכה יותר. הצלחה זו נובעת ממתן תשומת לב לכל תלמיד, לימוד בכיתות
קטנות והענקת כלים משלימים והדבקת הפערים הנדרשים בכדי להגיע לסטנדרטים
אקדמיים נאותים. הדבר נעשה במסגרת מכינו ת מקדימות, אך גם במסגרת הלימודים
לתואר עצמו. למרות האמור, לא זוכות המכללות והסגל האקדמי ל הכרה בתפקידם
החברתי החשוב וממשיכות לסבול מתת -
.תקצוב
כדי לצמצם פערים אקדמיים בין האוניברסיטאות למכללות הציבוריות ולמעשה
,בין מרכז לפריפריה
יש
לקדם
את ה דברים
הבאים :
א.
השוואת תנאים בין הסגל ה'זוטר' במכללות לבין הסגל המקביל
.באוניברסיטאות
אין כל סיבה שבעבור אותה העבודה מרצה במכללות ישתכר
פחות. בפרט, כשההוראה במכללה מאתגרת יותר ומחייבת השקעה ומיומנויות
,דידקטיות נוספות. זאת בכדי לצמצם פערים ולחזק את הסטודנטים במכללות
שמגיעים לרוב עם נתוני פתיחה פחות טובים .
ב .
מינוי נציגים מטעם איגוד סגלי ההור אה במל"ג במטרה לקחת חלק בהתוויית
מדיניות וחיזוק ההשכלה הגבוהה בישראל.
בזירה בה מתקבלות החלטות ביחס
,לעתיד ההשכלה הגבוהה ותקצובה הכרחי לשמוע את דעתם המקצועית של סגלי
ההוראה ב מכללות ה
ציבוריות ו ב .אוניברסיטאות
כשם ש לסטודנטים יש שני נציגים
,במל"ג
כך צריכה להיות
.נציגות של סגלי ההוראה
מי שאמון על ההשכלה של
הסטודנטים ובזכותו הם זוכים לתארים אקדמיים חייב להיות סביב שולחן מתווי
המדיניות .
ג .
השקעת משאבים במחקר במכללות.
בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות
המחקרית במכללות. יתר על כן, בחלק מהמכללות נפתחו מסלולים ללימודי תואר
שני עם תזה, ו ,כן מספר גדל והולך של בוגרי המכללות משתלב בלימודים מ תקדמים
באוניברסיטאות. בשל מגמות אלה
ובשל רצון לשים דגש על סגל הוראה מיטבי יש
להקדיש משאבים עבור פיתוח המחקר במכללות וכן להנגיש ל סגל ההוראה במכללות
אפשרויות להתפתחות מקצועית/מחקרית במכללות עצמן
. אל
ו ישפיעו ב הכרח
על
איכות ההוראה ב.מכללות ושימור סגל הוראה איכותי לאורך שנים
_____________________________________________________________________
בן אידלברג , ראש ענף
השכלה גבוהה ,
052-3292558
,
[email protected]
,רפי קמחי, ראש ענף השכלה גבוהה054-3311762
,
[email protected]
נ
עה נ וצני ,, ראש תחום קידום מדיניות052-6662164
,
[email protected]