מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

PDF 18,140 תווים המסמך המקורי ↗
כתיבה : נטע משה, כלכלנית | :אישור אליעזר שוורץ , ראש צוות ,כ"ד באייר תשפ"ג15 במאי2023 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פיקוח תקציבי רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה מסמך זה נכתב לקראת דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שיתקיים ב- 16 במאי2023 בנושא "תקציב מערכת ההשכ ל ה הגבוהה– לציון יום הסטודנט". המסמך כולל רקע ונתונים על ה תקצוב ה ממשלתי למערכת ה ,השכלה הגבוהה בישראל נתוני תקציב רב- שנתיים ונתונים מפורטים לשנת2022 , .וכן השוואות בינלאומיות 1. רקע- ה תקצוב ה ממשלתי למערכת ה השכלה הגבוהה בישראל המועצה להשכלה גבוהה (להלן: המל"ג ) היא תאגיד סטטוטורי אשר הוקם ב ,חוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח- 1958 , והיא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה במדינה המתווה את המדיניות בתחום בהתאם לסמכויות שהוענק ו לו בחוק. שר החינוך הוא חבר ויו"ר המל"ג . הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן: ות"ת) הוקמה כוועדת משנה למועצה להשכלה גבוהה במטרה להאציל עליה סמכויות בנושאי תכנון ותקצוב. הות"ת היא גוף בלתי- תלוי ומשמשת "הגורם הבלעדי המקצה את תקציבי המדינה למערכת ההשכלה הגבוהה". 1 הקצאת תקציבים על- ידי הות"ת למוסדות האקדמיים נעשית במספר אופנים שהעיקרי שבהם הוא השתתפות ישירה בתק ציב המוסדות. כפי שניתן לראות בתרשי מים1 ו-2 ", בשנת תשפ ג ( 22/23) עמד תקציב הות"ת )(מקורי על12.8 מיליארד "ח ש , ומתוכו8.9 מיליארד "ח ש .הוקצו להשתתפות ישירה 76.5% ,מתקציב ההשתתפות הישירה הוקצה לאוניברסיטאות21.1% למכללות ו- 2.4% .לאוניברסיטה הפתוחה חלוקה זו נקבעה בהתאם למרכיבי מודל התקצוב" ,תוך שימוש, ככל הניתן באינדיקטורים ומדדים אובייקטיבים." 2 "נתונים על תקציב השתתפות הות"ת במוסדות האקדמיים, תשפ ג ( 3 /2 2 202 ) 3 1 משרד האוצר, הצעת תקציב המדינה לשנים2023 ו- 2024 , חוברת י"ב– השכלה גבוהה , מרץ2023 ', עמ13 . 2 'שם, עמ14 . 3 ,)המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג"תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה, תשפ ג , אוגוסט2022 . אוניברסיטאות , 76.5% האוניבריסטה הפתוחה , 2.4% מכללות , 21.1% תרשים2 :התפלגות תקציב ההשתתפות הישירה השתתפות ישירה , 8.7 השתתפות ישירה , 8.9 הקצבות , סיוע ,ואחר הקצבות , סיוע ,ואחר 0.0 3.0 6.0 9.0 12.0 15.0 תשפ" ב( 21/22 )תשפ" ג( 22/23 ) תרשים1 :תקציב ות" ת ובו השתתפות ישירה(במיליארדי ש"ח) 12.6 12.8 רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מודל התקצוב מסדיר את ההשתתפות הישירה בתקציב המוסדות ו נסמך על שני מרכיבים עיקריים– מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר . מרכיב ההוראה מבוסס על תפוקות הוראה כגון מספרי סטודנטים בתחומי הלימוד ורמת התואר הנלמד. מרכיב המחקר מבוסס על תפוקות מחקר. 4 נציין, כי נוסף על התקצוב הממשלתי, ל מוסדות ההשכלה ,הגבוהה בישראל יש מקורות הכנסה נוספים לרבות הכנסות משכר לימוד תרומות , תמלוגים ממסחור ידע וכדומה , והמימון הממשלתי בשנת( תש"ף2019/20), היווה כ- % 69 .מתקציב המוסדות להשכלה גבוהה5 גובה התקצוב שקיבל כל מוסד "בתשפ ג ( 22/23) נע בין כ- 228 מיליון "ח ש ועד 1.8 מיליארד "ח ש לאוניברסיטאו ת ; ובין כ- 37 "ח ש מיליון ש"ח לכ- 155 מיליון ש"ח למכללות האקדמיות. תרשימים3 ו-4 להלן "מציגים את השתתפות ות"ת במוסדות בשנת תשפ ג על פי שם המוסד– תרשים3 כולל את כל האוניברסיטאות הציבוריות (ללא אוניברסיטת רייכמן שהינה פרטית), תר שים4 כולל את תשע המכללות האקדמיות שתוקצבו בהיקף הגבוה ביותר ומעל100 .מיליון ש"ח "גובה השתתפות הות"ת בתקציב האוניברסיטאות והמכללות לפי שם מוסד, תשפ ג ( 3 /2 2 202 ) 6 4 ( זכיה במענקי מחקר תחרותיים% 7 4. 36 ( ), פרסומים מדעיים% 34 ( ), תואר שלישי% 15 ( ), בקרנות אחרות% 3 5. 12 ), ומקבלי תואר שני עם עבודת ( מחקר2% .) 5 משרד האוצר, הצעת תקציב המדינה לשנים2023 ו- 2024 , חוברת י"ב– השכלה גבוהה , מרץ2023 ', עמ14 ; להרחבה ראו: נתנאל ,קופראק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעו דכן , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרץ2022 . 6 ,)המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג"תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה, תשפ ג , אוגוסט2022 . 1,855.9 1,553.1 1,147.8 1,055.2 853.4 704.9 514.4 414.9 228.4 - 400.0 800.0 1,200.0 1,600.0 2,000.0 האוניברסיטה העברית אוניברסיטת תל-אביב הטכניון אוניברסיטת בן-גוריון אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת חיפה מכון ויצמן אוניברסיטת אריאל האוניברסיטה הפתוחה תרשים3 :השתתפות ות" ת בתקציב האוניברסיטאות לפי מוסד(במיליוני ש"ח) 154.7 141.9 124.6 121.2 111.5 111.5 104.6 104.6 102.5 - 40.0 80.0 120.0 160.0 200.0 מכללת סמי שמעון מכון טכנולוגי חולון המרכז האקדמי לב מכללת תל-חי מכללת הדסה שנקר המרכז האקדמי רופין מכללת אורט בראודה מכללת ספיר תרשים4 :השתתפות ות" ת בתקציב המכללות האקדמיות הגדולות לפי מוסד(במיליוני ש"ח) רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2 . תקציב המועצה להשכלה גבוהה– הצעת התקציב לשנים2023 ו- 2024 תקציב המל"ג ( מפורט בסעיף תקציב נפרד בתקציב המדינה סעיף21 ) ומוגש לאישור הכנסת, כחלק מהצעת תקציב המדינה. בהצעת התקציב לשנת2023 עומד תקציב ההשכלה הגבוהה על12.6 מיליארד ש"ח ובשנת2024 התקציב צפוי להיות13.5 מיליארד ש"ח . מדובר בגידול של1.2 מיליארד ש"ח בין השנים2024-2022 גידול של כ- % 9.8, שהינו קטן מהגידול הכולל בתקציב המדינה באותה תקופה – % 11.1 .)(התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה7 ,כלומר משקל ,תקציב ההשכלה הגבוהה בסך תקציב המדינה ירד בדומה לירידה בשנים קודמות כמוצג .בלוח מטה לוח1: התפתחות תקציב ההשכלה הגב והה (סעיף21 )) בעשור האחרון (במיליארדי ש"ח, מקורי נטו8 שנה תקציב השכלה גבוהה (סעיף21 ) סך תקציב המדינה )(מקורי נטו, מגבלת ההוצאה משקל מסך התקציב מספר סטודנטים )(כלל המוסדות והתארים 2015 9.8 329.5 3.0% 307,286 תשע"ה ( 14/15 ) 2016 10.0 347.7 2.9% 307,868 "תשע ו ( 15/16 ) 2017 10.6 359.7 2.9% 307,774 "תשע ז ( 16/17 ) 2018 10.8 376.7 2.9% 305,941 "תשע ח ( 17/18 ) 2019 11.5 397.4 2.9% 308,338 "תשע ט ( 18/19 ) 2020 12.9 * 410.8 * בשל המורכבות המתודולוגית שנובעת מהתקציב ההמשכי ותוספות הקורונה, לא מצוין משקל התקציב 312,661 "תש ף ( 19/20 ) 2021 12.6 500.5 ** 336,330 תשפ"א ( 20/21 ) 2022 12.3 462.5 ** 337,229 תשפ"ב ( 21/22 ) 2023 12.6 484.8 2.6% 342,000 תשפ"ג ( 22/23 ) *** שיעור גידול 2015-2023 28.6% 47.1% 0.4 - נקודות האחוז 11.3% 2024 13.5 513.7 2.6% - 2015-2024 37.8% 55.9% 0.4 - נקודות האחוז- * תקציב המשכי לא כולל תוספות קורונה ( אוגוסט2020 ) ; ** כולל תקציב קורונה בהיקף68.2 מיליארד ש"ח בשנת2021 ו- 10 מיליארד ב- 2022 *** נתוני תשפ"ג ארעיים בבחינה של קרוב ל עשור ( 2015-2023 ) , תקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף21 )עלה ב- 28.6% בעוד תקציב המדינה עלה ב- 47.1% ,. בהתאם משקל תקציב ההשכלה הגבוהה מתוך כלל תקציב המדינה ירד מ- 3.0% בשנת2015 ל- 2.6% בהצעת התקציב לשנת2023 , ירידה של0.4 נקודות האחוז על פני עשור . בתקופה המקבילה מספר הסטודנטי ם לכלל התארים בכל המוסדות להשכלה (אוניברסיטאות ומכללות), עלה ב- 11.3% , בין השנים תשע"ה ( 2014/15 ( ), לתשפ"ג2022/2023 .) כנהוג בעת הגשת התקציב, הצעת התקציב שהוגשה לכנסת לשנים2023 ו- 2024 לא כוללת פירוט תקציבי ברמת תקנות (שמונה ספרות), אלא ברמת תחום פעולה ותוכנ ית)ראשית (ארבע ושש ספרות. ואולם, הצעת התקציב של סעיף "השכלה גבוהה- 21 " ", כוללת רק תוכנית תקציבית אחת שמספרה21-11-01 " ובה מופיע כלל התקציב 7 התקציב בשנת2022 כלל תוספת ייעודית של10 מיליארד ש"ח להתמודדות עם נגיף הקורונה, וללא תוספת זו שיעור הגידול בתקציב מגבלת ההוצאה הוא13.5% . 8 ,משרד האוצר, אגף התקציבים קבצי פיסקלי דיגיטלי ;, שנים שונות עיקרי התקציב לשנות הכספים2023 ו- 2024 ;השכלה גבוהה- חוברת י"ב , מרץ2023 ,; נתנאל קופראק מערכת ההשכלה הגבוה ה בישראל– נתונים ותקצוב מסמך מעו דכן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת מרץ2022 . ,נתוני סטודנטים: המועצה להשכלה גבוהה לקט נתונים לקראת תשפ"ג , אוקטובר2022 ; קבצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה ,בישראל לוח1 – סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה לפי תואר וסוג מוסד (תשמ"ה- )תשפ"ב . רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כמקשה אחת , שכן הקצאת התקציב בפועל נעשית על ידי הות"ת . זאת בשונה מרמת הפירוט הקיימת בהצעות התקציב של משרדי ממשלה או י .חידות אחרות המאפשרת ללמוד על אופן חלוקת הכספים בעת הגשת התקציב נבהיר כי לאחר אישור התקציב מפורסמות התקנות התקציביות באופן פומבי ואז ניתן לבחון ולעקוב אחר ההקצאות התקציביות לפי נושאים וניצולן , אך לא ניתן לבחון את פרטי התקציב כחלק מניתוח כלל הצעת תקציב המדי נה לקראת אישורו בכנסת . נציין כי המל"ג פרסמה חוברת תקציב לשנ ת תשפ" ג( 2022/23 ) .והיא נסקרת בסעיף הבא בחוברת הצעת תקציב שהוגשה לאישור הכנסת נכללים דברי הסבר בין היתר ביחס לתוספות התקציביות לעומת תקציב השנה הקודמת. במסגרת זו נכללת תוספת בעבור "תוכנית רב שנתית להשכלה הגבוהה" בהיקף של638 מיליון "ח ש בשנת2023 ו- 718 מיליון "ח ש בשנת2024, וכן תוספות תקציביות בהתאם להצמדות למדדי המחירים , עדכון תעריפים ושערי חליפין בהיקף של14.8 מיליון "ח ש בשנת2023 ו- 277 מיליון "ח ש בשנת2024 ,. מנגד )בתקציב נכללות הפחתות רוחביות (כחלק מההפחתה הרוחבית עליה החליטה הממשלה בכלל תקציב המדינה בהיקף של326.2 מיליו ן ש"ח בשנת2023 ו- 112.8 מיליון "ח ש בשנת2024 . כך שסך תוספות התקציב לאחר ההפחתות בשנת2023 הן326 מיליון "ח ש , ו- 882.6 מיליון ש"ח בשנת2024 . 3 . תקציב המועצה להשכלה גבוהה– שנת תקציב 2022 ושנת הלימודים תשפ"ג ( 22/23 ) כאמור, לאחר אישור התקציב בכנסת מתפרסמות תקנות התקציב הכוללות פירוט של תוכניות התקציב לנושאים .שונים בסעיף זה נציג נתונים על תקציב2022 שלגביו קיימות תקנות ,מפורטות וכן חוברת תקציב שפרסמה המל"ג לשנת תשפ" ג( 2022/23 ) . בלוחות2 ו-3 להלן ניתן למצוא פירוט על הקצאת התקציב לשנת התקציב 2022 "ולשנת הלימודים תשפ ג ( 2022/23 .)לוח 2 הוא לוח המציג את סעיף21 בתקציב המדינה (ה שכלה גבוהה), בחלוקה לתקנות תקציביות. בלוח מוצגים נתוני התקציב המקורי וכן התקציב המאושר, שהוא התקציב לאחר שינויים שחלו בו במהלך השנה , וכן ה משקל לש כל תקנה מהתקציב המאושר הכולל .לוח 3 "מציג את תקציב הות"ת לשנת הלימודים תשפ ג ( 2022/23 ,) בהתאם לחלוקה המקצועית ש ל הות"ת לסעיפי תקציב , וה משקל ש ל כל סעיף מסך התקציב. 9 הגם שהסכומים הכוללים דומים בעיקרם, יש שני הבדלים עיקריים בין הלוחות: האחד, אי הלימה בין שנת התקציב הקלנדרית לשנת ( הלימודים האקדמית2022 "לעומת תשפ ג 3 /2 2 202) ועל כן שוני בסך הכולל של התקציב; 10 השני , חלוקה שונה של .פריטי התקציב 9 סעיפי התקציב שהות"ת מפרסמת מתבססים על מספור עצמי של הות"ת, והם שונים מהסעיפים הראשיים של תקציב.המדינה 10 סך התקציב המקורי לשנת2022 על פי תקציב המדינה היה12.3 מיליארד "ח ש( , התקציב המקורי לתשפ"ב2021/22 ) על פי חוברת התקציב של הות"ת היה12.5 מיליארד "ח ש, והתקציב לשנת תשפ" ג( 2022/23 ) 12.8 מיליארד ש" .ח רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח2 : תקציב ההשכלה הגבוהה (סעיף21 ,) מקורי ומאושר2022 )(הוצאה נטו, במיליוני ש"ח11 מספר תקנה שם תקנה מקורי מאושר שיעור תקנה ממאושר 21110101 השתתפות בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה 9,915.6 11,078.2 85.7% 21110102 השתתפות בתקציב הפיתוח של המוסדות להשכלה גבוהה 75.0 75.0 0.6% 21110107 פרויקטים במערכת ההשכלה הגבוהה 25.0 - 0.0% 21110110 קרנות ותשתיות 215.6 213.9 1.7% 21110114 רזרבה לתקציב התאמות2019 74.9 - 0.0% 21110116 השתתפות בתקציב מנהל מל"ג/ות"ת 52.3 53.6 0.4% 21110118 סיוע לסטודנטים 228.0 228.0 1.8% 21110119 הקרן הלאומית למדע 586.5 586.5 4.5% 21110120 השתתפות בת ו כנית המו"פ האירופי 557.9 623.0 4.8% 21110121 האקדמיה הלאומית למדעים 12.0 12.0 0.1% 21110122 רזרבה להתייקרויות העברות 463.6 - 0.0% 21110123 השתתפות במשרד הב י טחון 17.0 17.0 0.1% 21110124 השתתפות במפא"ת 9.6 6.9 0.1% 21110125 השתתפות מפעלי ביטחון -6.0 - 0.0% 21110130 תקנת קורונה- השכלה גבוהה - 40.0 0.3% 21120102 עתודה להסכם קואליציוני 40.0 - 0.0% סך הכול תקציב 12,267.0 12,934.2 100.0% בלוח רואים כי כ- 11 מיליארד "ח ש , שהם85.7% מכלל התקציב לשנת2022 הוקצו להשתתפות בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה , הכולל את מרכיב ההשתתפות ה ישירה ובנוסף לו תקציב המועבר באפיקים אחרים. כ- 586 מיליון "ח ש הוקצו לקרן הלאומית למדע, וכ- 623 מיליון "ח ש .השתתפות בתוכנית המו"פ האירופית לוח3 : "סעיפי תקצוב הות"ת לשנת הלימודים תשפ ג )(מקורי, באלפי ש"ח12 מספר סעיף תקציבי ות"ת סעיף תקציבי ות"ת "תקציב תשפ ג ( 22/23 ) ש יעור מסעיף תקציבי 1 :השתתפות ישירה, בחלוקה 8,952,574 69.8% אוניברסיטאות 6,845,575 מכללות 1,888,329 האוניברסיטה הפתוחה 218,670 2 הקצבות מקבילות לקרנות צמיתות 138,544 1.1% 3 הקצבות למחקר 1,750,374 13.7% 4 הקצבות מיועדות 615,731 4.8% 5 פעולות בין מוסדיות 13,885 0.1% 6 סיוע לסטודנטים 267,745 2.1% 7 הקצבות שונות 261,590 2.0% 8 השתתפות בהוצאות פנסיה תקציבית 786,554 6.1% 100 רזרבה 30,000 0.2% סה"כ 12,816,997 100.0% בלוח3 אפשר לראות כי% 8. 69 מכלל תקציב ות"ת הוקצה בדרך של השתתפות ישירה בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה; כ- 1.75 מיליארד "ח ש ( 13.7%), הקצבות למחקר וכ- 615.7 מיליון "ח ש הקצבות המיועדות לפעולות 11 ,משרד האוצר, אגף התקציבים קבצי פיסקלי דיגיטלי , שנת2022 . 12 ,)המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג"תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה, תשפ ג , אוגוסט2022 . רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת ההשכלה הגבוהה | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שות"ת מבקשת לקדם (נגישות להשכלה גבוהה לקבוצות ;)אוכלוסייה, שיתופי פעולה בין מוסדות, התייעלות, ועוד כ- 267.7 מיליון ש"ח( 2.1%) מוקצים לסיוע לסטודנטים. תקציבים נוספים למלגות כלולים ב .הקצבות למחקר 4 . השוואה בינלאומית הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות ( OECD ), שישראל חברה בו, מפרסם מדי שנה דו"ח השוואתי על מערכות החינוך במדינות החברות, ובו נתונים גם על השכלה גבוהה. ישראל נחשבת כמדינה שבה שיעור בעלי השכלה שלישונית גבוה (השכלה אקדמית והשכלה מעשית על- .)תיכונית שאינה אקדמית13 כפי שאפשר לראות בתרשימים5 ו-6 , בקרב בני64-25 כמחצית מהאוכלוסיי ה בישראל בעלת השכלה שלישונית, לעומת39.4% בממוצע מדינות ה- OECD . ( הפער נובע ברובו, משיעור גבוה יחסית של בעלי תואר ראשון בישראל24.3% לעומת18.2% ב- OECD )ובעלי השכלה על- ( תיכונית11.0% בישראל לעומת6.9% ב- OECD ). שיעורי השכלה של בעלי תואר שני ותואר שלישי דומי( ם עד כדי זהים13.2% תואר שני ו- 1.2% .)תואר שלישי בישראל ואולם, לאורך השנים הפער בין ישראל ל- OECD ,מצטמצם כפי שמצוין בדוח משרד החינוך הסוקר את נתוני ה- OECD : " משנת2016 שיעור בעלי השכלה שלישונית בישראל נשאר בסביבות% 50 בזמן שאותו שיעור ב- OECD עלה בהתמד ה." 14 ,כמו כן( בקבוצת הגיל הצעירה25 - 34 ( ), שיעור בעלי ההשכלה השלישונית בישראל% 46.0 ) נמוך משמעותית מקבוצות גיל אחרות בישראל, ונמוך במקצת מהממוצע ה- OECD ( % 46.9 .) 15 על פי משרד החינוך, בין ההסברים לכך , הם התחלה מאוחרת של לימודים בשל שירות צבאי, שיעור גבוה של משכילים בקרב יוצאי ברית המו צע ות שהת ב גרו ונכללים בקבוצות הגיל המבוגרות , ו התפתחות מואצת בהתעניינות בהשכלה אקדמית במדינות בהן השיעורים היו נמוכים בעבר, בעוד שבישראל רמות ההשכלה האקדמית היו גבוהות .קודם לכן16 נתונים השוואתיי ם על שיעורי השכלה שלישונית בישראל וה- OECD 17 13 בוגרי מסלול הכשרה ללא תואר בדגש מעשי שאורכו לפחות שנתיים ותנאי הקבלה כוללים השכלה על- יסודית מלאה. בישראל נכללים בסוג זה בעיקר בוגרי סמינרים למורים, בוגרי מכללות להנדסאים וטכנאים, ובוגרי בתי ספר לאחיות ומקצועות פרה- .רפואיים אחרים 14 משרד החינוך ,מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית 2022 , אוקטובר2022 , ע"מ147 - 148 . 15 שם ', עמ147 , 152 . 16 'שם, עמ143 . 17 OECD, Education at a Glance, 2022; OECD stat משרד החינוך , מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית 2022 , אוקטובר2022 . 49.7% 46.0% 39.7% 46.9% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% בני64-25 קבוצת גיל34-25 תרשים5 : שיעור בעלי השכלה שלישונית( 2021 ) ישראלOECD 24.3% 13.2% 11.0% 1.2% 18.2% 13.4% 6.9% 1.2% תואר ראשון תואר שני השכלה על-תיכונית תואר שלישי תרשים6 : התפלגות על פי סוג השכלה( 2021 ) ישראלOECD רקע ונתונים על התקציב הממשלתי למערכת הה שכלה הגבוהה | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בבחינת ההוצאה הלאומית לתלמיד (פרטית וציבורית) על מוסדות חינוך להשכלה שלישונית (הכוללת כאמור גם בוגרי מסלולי הכשרה מעשית על- )תיכונית לא אקדמית18, עולה כי הן ההוצאה לתלמיד והן שיעור ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה הלא ומית נמוכות בישראל בהשוואה לממוצע ה- OECD ולממוצע המדינות האירופאיות החברות ב- OECD (תרשמים7 ו- 8 ). בשנת2019 ההוצאה הלאומית הממוצעת לתלמיד במוסדות להשכלה שלישונית הייתה בישראל12,683 דולר ( PPP ,) נמוכה ב- 28% ממוצע מדינות ה- OECD בה ההוצאה הייתה17,559 דולר לתלמיד ( PPP ). שיעור המימון הציבורי מתוך כלל ההוצאה הלאומית לתלמיד במוסדות להשכלה גבוהה היה בישראל52.2% בשנת2019, בממוצע מדינות ה- OECD 66.0% ובממוצע המדינות האירופאיות החברות ב- OECD 75.1% . בשני המדדים ישראל ממוקמת בשליש התחתון של מדינות ה- OECD .שנסקרו גוב ה ההוצאה הלאומית תלוי בין היתר בנושאים נוספים שלא נסקרו במסמך זה ובהם מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה בכל מדינה, שכיחותם של המוסדות .הפרטיים, היקף המימון לתואר מטעם המדינה, ובהתאם גובה ההוצאה הפרטית למטרות השכלה גבוהה נתונים השוואתיי ם על תקציב לתלמיד בהשכלה שליש ונית ומימון ציבורי ב ישראל וה- OECD 19 18 לפירוט המלא ראו הערת שוליים מספר13 . 19 OECD, Education at a Glance, 2022; OECD stat משרד החינוך ,מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית 2022 , אוקטובר2022 . 51,978 17,670 12,683 OECD, 17,559 - 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 לוכסמבורג ארצות הברית בריטניה שוודיה נווורגיה קנדה דנמרק אוסטריה בלגיה הולנד אוסטרליה גרמניה יפן ניו זילנד צרפת פינלנד ממוצעEU צ'כיה אירלנד אסטוניה איסלנד סלובניה ספרד פולין סלובקיה ישראל לטביה איטליה הונגריה פורטוגל קוריאה ליטא צ'ילה טורקיה מקסיקו קולומביה יוון תרשים7 :הוצאה לאומית לתלמיד על מוסדות חינוך בהשכלה שלישונית( 2019 , דולרPPP ) 92.2% 75.1% 52.5% OECD, 66.0% 0.0% 20.0% 40.0% 60.0% 80.0% 100.0% נורווגיה לוכסמבורג פינלנד אוסטריה איסלנד דנמרק בלגיה סלובניה שוודיה גרמניה פולין צ'כיה צרפת ממוצעEU ייון אסטוניה סלובקיה הונגריה טורקיה אירלנד הולנד ליטא ספרד איטליה פורטוגל לטביה מקסיקו קנדה ניו זילנד ישראל צ'ילה קוריאה ארצות הברית אוסטרליה יפן קולומביה בריטניה תרשים8: שיעור המימון הציבורי מההוצאה הלאומית על מוסדות חינוך בהשכלה שלישונית( 2019 )