הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי דנה באבטחה במוסדות חינוך בחברה הערבית יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל: "המשמעות של מוסד חינוכי מאובטח היא של ריבונות, משילות, חינוך וערכים". ח"כ יוסף עטאונה: "אי אפשר להמשיך ולהשלים עם מציאות שהפשיעה נכנסת לכל תחום בחיי החברה. מערכת החינוך היא קודש קודשים" מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי במגזר היהודי 77% מבתי הספר מאובטחים לעומת סה"כ 61% במגזר הערבי. כאשר במגזר הבדואי 23% מבתי הספר מאובטחים. הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה היום (שני) בבקשה לדיון של ח"כ יוסף עטאונה, בנושא האבטחה במוסדות החינוך בחברה הערבית. בבקשה נטען, כי עם התגברות האלימות בחברה הערבית האלימות זולגת גם למוסדות החינוך ומורים ואנשי צוות הותקפו לא פעם במוסדות חינוך בשעות הפעילות על ידי עבריינים שנכנסו ללא הפרעה לתחומי מוסדות החינוך. לכן, עולה הצורך במתן אבטחה גם למוסדות החינוך. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון אנחנו ערים ועדים בשנה האחרונה בפרט לעלייה במעשי אלימות כנגד מורים ומנהלים וכי יש למעלה מ- 200 בתי ספר ללא מענה אבטחה סביר, בולטת לרעה החברה הבדואית מתוך החברה הערבית. ח"כ יוסף עטאונה, התריע כי אי אפשר להמשיך ולהשלים עם מציאות שהפשיעה נכנסת לכל תחום בחיי החברה. מערכת החינוך היא קודש קודשים והיא הדרך לטפל ולהתמודד עם האתגרים בחברה הערבית והמערכת הזו תחת איום. צריך שבתי הספר יהיו תחת אבטחה ושהתלמידים וצוותי ההוראה יהיו מוגנים. "אני מצפה שהנושא הזה ייכנס לתקציב המדינה הנוכחי ויקבל ביטוי". ח"כ יואב סגלוביץ ציין, כי האבטחה התחילה מפיגועים ועברה למקום אחר. "הנתונים לא טובים בחברה הבדואית. בשורה התחתונה זה בעיה של כסף ותקנים. בוא נתחיל בדרום כי שם הבעיה היא אקוטית". אריה מור, סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום וביטחון במשרד החינוך, אמר כי ב 2011 הגיעו להחלטת הממשלה בגלל עלייה ברף האלימות במגזר והחלטת הממשלה שונתה מפח"ע לסדר ציבורי לכל המגזר הערבי. ההשתתפות היא 64% במימון לרשויות ומדובר בגיוס של 250 תקנים בעלות של 16 מלש"ח בלבד. עו"ד מודר יונס, ראש מועצת ערערה והוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, סיפר כי כדי לתת מענה למשל בתיכון ביישוב הוא מקבל מאבטח אחד אבל ממן על חשבון המועצה מאבטח נוסף כי זו האחריות שלו "צריך להציב אנשים שישליטו את סדר. לא הגיוני שאקח מאבטח מבית הספר יסודי לבית הספר לתיכון". רפ"ק תומר עובדיה, ממשטרת ישראל אמר כי המשטרה שמה דגש על המגזר הלא יהודי ויש ראש תחום שאחראי על הנושא הזה ספציפית. וכי אם מחסום החלטת הממשלה ירד, המשטרה בעד ותכשיר מאבטחים במתקנים חדשים מבחינת בידוק וחיפוש. "אנחנו ערוכים, אין בעיה של הצבה אלא של תקינה ותקציבים". אדווה מובדלי, מהמשרד לביטחון לאומי, הבהירה כי בהינתן איוש של כ 300 תקנים התקציב הנדרש הוא כ- 19 מלש"ח וכי יש לעדכן את החלטת הממשלה ולהוסיף את התקציב הנדרש. ג'מאל אלהוזייל, ראש מנהל החינוך ברהט, ציין כי לאבטחה יש השפעה בהורדת רמת הוונדליזם, ברמת הנראות והביטחון העצמי בתוך בית הספר וגם של התושבים שהילדים שלהם בידיים טובות. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי מערכת החינוך בכלל היא ערך משמעותי שמשפיע על ההתנהגות הקהילתית וכי אירוע שמתחיל בבית הספר לעיתים מתפתח למקומות אחרים, חמולתית וקהילתית. המשמעות של מוסד חינוכי מאובטח היא גם של ריבונות, משילות, חינוך וערכים. אמליץ להרחיב את החלטת הממשלה להשלמת התקנים והאיוש יחד עם רתימת הטכנולוגיה דבר שיגביר את תחושת הביטחון והאמון". מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת של ניתוח נתוני המשטרה על אבטחת מוסדות חינוך - *הודעות מלאות מדיוני הוועדה באתר הוועדה * https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/default.aspx יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת