החלטות ועדה
סימוכין:2023-054605
ירושלים, י"א באייר תשפ"ג
02 במאי 2023
סיכום דיון
מיום שני, י"א באייר תשפ"ג, 2.5.23 בנושא:
פיקוח על תנאי ההובלה של המקנה ואכיפתם – במסגרת ציון היום המיוחד למען רווחת בעלי החיים
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
ח"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – אנו כבני אדם מחוייבים למנוע סבל מיותר מבע"ח. הנתונים שעולים מהדו"ח חמורים מאוד.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – הביקורת נעשתה בשנת 2019 עד תחילת 2020 בנושא: ניהול ופיקוח על משרד החקלאות בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות.
ב- 4 תחומים עסקנו: 1. מחירי הבשר בקר בישראל
2. מניעת התפשטות מחלות בשקר וצאן
3. פיקוח על יבוא מספוא
4. פיקוח על יבוא הבקר והצאן לישראל
הצעה ממשלתית אמורה לעשות רגולציה בנושא.
מאיה נוי-מנהלת ביקורת – נתוני מפתח: 137,000 טון בשנה צריכת בשר בקר בישראל בשנת 2018.
6.7 מיליארד ₪ סך העלות של צריכת הבשר של משקי הבית בישראל בשנת 2018.
20.5 ק"ג בשנה הצריכה השנתית הממוצעת של בשר בקר לנפש בשנת 2018.
פערים בתחום מחירי הבשר בישראל – לפי מדד שווי כוח הקנייה ישראל היתה במקום ה-18 מתוך 50 מדינות מבחינת היוקר של מוצרי בשר.
למרות הרפורמות להורדת מחיר הבשר לצרכן, משנת 2013 ועד סוף שנת 2018 חלה עלייה של 4.5% - 6% במדד מחירי הבשר, זאת בעוד שמחירי הבשר בעולם ירדו בתקופה המקבילה בכ-16%. ההמלצה היא שמשרד החקלאות, בשיתוף משרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות התחרות לתת את הדעת על חסמים וכשלים בשוק הבשר ולקבל החלטות שיביאו להפחתה במחיר הבשר לצרכן.
נתוני מפתח על יבוא בקר וצאן לישראל: כ- 130 אוניות להובלת בקר וצאן מגיעות בכל שנה לישראל מהמדינות המאושרות ליבוא.
247 אלף מספר ראשי הבקר שיובאו לישראל משש מדינות בשנת 2019.
335 אלף מספר ראשי הצאן שיובאו לישראל מחמש מדינות בשנת 2019.
מילארד ₪ השווי הכספי של הבקר והצאן שיובאו לישראל בשנת 2019.
פערים בתחום אישור מדינות ליבוא מקנה – שש מדינות נוספות נמצאות בתהליך לקבלת אישור לייבוא מקנה, וזאת במשך שנתיים עד שמונה שנים. הדבר פוגע בתחרות ובאפשרות להפחית את מחיר הבשר. מוצע למשרד החקלאות למחשב את ההליך ולזרז הטיפול בבקשות לאישור מדינה ליבוא מקנה, בפרט לנוכח העובדה כי חלק מהמדינות האמורות כבר מייצאות למדינות אחרות באירופה כגון גרמניה, צרפת והולנד.
כמוכן, ראוי כי משרד החקלאות יקבע זמן מוגדר לסיום תהליך אישור המדינה לאחר השלמת מלוא הדרישות.
פערים בתחום הפיקוח על תנאי ההובלה של המקנה ואכיפתם – לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד החקלאות בנושא הובלת מקנה לישראל. ממצאים לדוגמה מטפסי הביקור של הווטרינרים מטעם משרד החקלאות:
מכ-44% מהטפסים עלה כי תחזוקת האוניות לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות;
בכ-42% מהטפסים צוין כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים והשקתות ריקים מאוכל ושתייה;
בכ-33% מהטפסים תוארו ריח אמוניה חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות בתאים;
בכ-29% מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל בעיות במערכות האוורור;
ובכ-4% מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים.
בשנים האחרונות משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד - למשל הטלת קנסות, זימון לשימועים או שלילת רישיונותיהם.
המלצות: על המשרד לבחון את האפשרות להפעיל ביתר תקיפות את הכלים העומדים לרשותו, כגון קנסות, התליית רישיונות יבוא או כל אמצעי ענישה שבסמכותו להפעיל בעניינם של אוניות ויבואנים שאינם עומדים בתנאים התברואתיים הנדרשים, מסכנים את בעלי החיים וגורמים להם סבל רב ובלתי נחוץ במהלך ההפלגה.
על משרד החקלאות לפעול למחשוב טפסי הפיקוח בנמלים והסדרת העברת המידע השוטפת בין הווטרינרים בנמלים.
נתוני מפתח על מחלות המקנה בישראל: 1991 מספר ראשי הבקר שנמצאו חולים בברוצלוזיס בשנת 2018. פי 3 ממספרם בשנים 2016 ו-2017.
1837 מספר בעלי החיים שחלו במחלת הפה והטלפיים בשנת 2018. בהשוואה ל-273 בעלי חיים בשנת 2017 ו-0 בשנת 2016.
720 מספר בני האדם שנדבקו בעכברת בשנת 2018.
פערים בתחום מיגור מחלת הברוצלוזיס בבקר – במועד סיום הביקורת עדיין היה מחסור בתרכיבים מאושרים לחיסון הבקר, כתוצאה מכך ההנחיה לחסן את כלל הבקר בישראל בתרכיב זן 19 כחיסון חובה - לא יושמה.
כמו כן, הממשק הממוחשב שנדרש לניהול המידע על חיסון הבקר באמצעות וטרינרים פרטיים לא הוקם.
המלצות: על השו"ט להיערך למצבים עתידיים דומים ולעצור מיד מחלות מתפרצות מבעוד מועד.
הגדרת חיסון כחובה וביצועו באמצעות וטרינרים פרטיים חייבים להתבצע בליווי כלי פיקוח מתאימים.
פערים בתחום מיגור מחלת העכברת – השו"ט נתנו הנחיה למגדלים לחיסון עדרי הבקר שברשותם נגד עכברת למרות שבמועד מתן ההנחיה וגם לאחריה לא היה בשוק מלאי זמין של תרכיבים וההנחיה לא היתה ישימה. מוצע שהשו"ט יבחן מראש חלופות לתרכיבי חיסון חסרים ולקדם תקציבים מתאימים ותוכנית למניעת מחסור במלאי התרכיבים העלול להוביל להתפרצות המחלה.
פערים בתחום הפיקוח על מזון מיובא לבע"ח שמקורו מן החי – יבואנים המבקשים לקבל אישור ליבוא מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי נדרשים להגיש את מסמכי הבקשה הן ליחידת יבוא-יצוא והן לאגף הפיקוח – שתיהן יחידות הכפופות לשירותים הווטרינריים. הדבר לא עולה בקנה אחד עם הדרישה להפחתת הנטל הרגולטורי על הציבור. על השו"ט לבחון את נושא כפל הבקרות על מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי ולהחליט מיהו הגורם המתאים ביותר מבחינתם לקבוע אם לאשר יבוא של מזון זה.
פערים בתחום הפיקוח על מספוא – מספוא המגיע לנמלי ישראל וחשוף לסיכונים שונים (למשל להימצאות מתכות, חומרי הדברה, עובשים ורעלנים או לתקלות בתהליך ההובלה והאחסון), לא נבדק בבדיקה ויזואלית ולא ניטלות דגימות ממנו לצורך בדיקת מעבדה. הוא עלול לפגוע בבריאות בני האדם ובע"ח. משרד החקלאות בודק רק את הטפסים הנלווים למשלוח. ההמלצה היא שמשרד החקלאות והשו"ט יקבעו הליכי פיקוח מיטביים בנמל גם עבור מזון לבעלי חיים שמקורו מן הצומח.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – דר' שלמה גראזי-רופא וטרינר ראשי ליבוא ויצוא – בנוגע למחירי הבשר - השוק לא מתוכנן ולשירותים הווטרינרים אין כלים לנהל שוק מתוכנן.
הפעולות שנעשו: פתחנו מדינות ליבוא, הארכנו חיי מדף של בשר, אישרנו יבוא של בשר מצונן ללא מכס והגבלה, שיפור השאלונים בשפה האנגלית כדי שהצד השני יבין טוב יותר והמו"מ מולם יהיה קל יותר.
אישור מדינות ליבוא מקנה – היו עיכובים וגם שם מתוך ראיה לייבא פחות בע"ח ויותר בשר, קבענו סדר עדיפויות שבראשם שמים מדינות שמייבאים מהן בשר קפוא ומצונן, ובתחתית מדינות שמייבאות בע"ח. כל מדינה שעומדת בדרישות יכולה לייצא בשר.
בשנה האחרונה לא היו מדינות חדשות שנכנסו לרשימת הייבוא. יש לנו מגבלות של צער בע"ח וכשרות, ולכן יש מדינות שאינן מאשרות שחיטה. רופא וטרינר מטפל בבקשות חדשות.
משנת 2016 זיהינו את הקושי שיש עליה משמעותית בייבוא ואנו צריכים כלים מיחשוביים כדי להתמודד עם הנושא. הדברים לא תלויים בשירותים הווטרינרים. במסגרת חוק ההסדרים אמורה לעבור החלטה על הקמת מערכת ממוחשבת שתיתן מענה לכלל הפרטים.
מניעת התפשטות מחלות - נאיבי לחשוב שלא יהיו מחלות. חלק מהמחלות לא מגיעות מהיבוא. היבואן בעל הרישיון אחראי על ההובלה והפריקה. משנת 2018 במרבית המקרים בע"ח מגיעים בתנאים שקבענו. בשנתיים האחרונות היו מקרים שאוניות לא עמדו בתנאים ועצרנו את המשלוחים. יש לנו כלים שהם פליליים ובאחריות הפיצו"ח ומחלקת התביעות של המשרד, וכלים מנהליים שגם באמצעותם אנו מטפלים בנושא. אנו מבקשים שיתנו לנו אמצעים כספיים שנוכל להרחיב את הפעילות.
עו"ד אודליה אסולין דגני-ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה – משנת 2018 הכנסנו לתוך הרישיונות של יבוא מקנה לישראל גילוי דעת ליבואנים ולמדינות המייצאות לגבי הממצאים שאנו מוצאים.
הסמכויות שלנו מוגבלות לגבי שטח הארץ בלבד.
משנת 2020 היו כמה מקרים שאוניות הפסיקו לייבא לישראל, הן נדרשו לתת דין וחשבון במסגרת שימוע בנוגע לתמותה, לכלוך ועוד.
אין תקנות שמתייחסות ליבוא. הכלי המנהלי הוא כלי נוקשה – למנוע מתן רישיונות עתידיים. יש מקרים של תשתיות לקויות ובהם נותנים הזדמנות נוספת.
בשנה האחרונה, בנוסף לכ"א שיש בשירותים הווטרינריים, גם האגף לרווחת בע"ח הכין דוחות בשפה האנגלית. רוב היבוא מגיע מדינות האיחוד האירופי.
מחלות הברוצלוזיס והפה והטלפיים הן מחלות שקיימות בישראל. העדרים שנמצאים בארץ מחוסנים, ואילו אלה שנמצאים בחו"ל אינם מחוסנים בגלל סירובן של המדינות.
ח"כ יוסף עטאונה – אין התייחסות לייצור מקומי – גידול עדרים בנגב, למה אין תמיכה במגדלים המקומיים?
ח"כ יסמין פרידמן – במדינה קיים "חוק צער בע"ח", ואין אניה ופריקה שלא עוברת על החוק.
נפגשתי עם משרד הכלכלה והגענו למתווה מוצלח של 5 שנים להורדת המשלוחים החיים והחלפתם בבשר מצונן. בשר מצונן הוא לא רק יותר איכותי, אלא גם טעים יותר. כשחיה עוברת סטרס, הבשר שלה הופך להיות דלקתי ויותר קשה. היום אין בחירה בפני תושבי המדינה.
יש תחליף למשלוחים החיים ולא ברור לי למה אנו ממשיכים איתם. מגדלי הצאן יודעים להשלים את הצריכה המקומית.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – הדו"ח פורסם וטרם הועברה התייחסות, משרד החקלאות מחויב להעביר דיווח פרטני על כל אחד מהליקויים למשרד מבקר המדינה. היישום הוא קריטי משום שהשיח כאן חסר משמעות אם לא מתייחסים לדיווחים פרטניים. אם אין תקנות, נבקש לדעת אילו פעולות אכיפה נעשו. פעולת הבקרה שלנו היא פעולה מבוססת נתונים ואנו מבקשים לדעת לאן פנינו צופות לעתיד. עפ"י סעיף 21 לחוק מבקר המדינה מוקמת ועדה משרדית בראשות מנכ"ל המשרד שמתייחסת לכל סעיף בביקורת.
ח"כ משה אבוטבול – סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר – אנו כמדינת חוק חייבים שתהיה לנו ביקורת כלפי כל משרד ממשלתי. אני מרגיש זיקה לטפל בעניין צער בע"ח, ויש לנו אפס סובלנות בנושא. קיימנו פגישה בראשות השר עם ארגוני צער בע"ח.
אנו מקבלים את הביקורת ונקיים פגישה במשרד מבקר המדינה.
לא כל חוק שיובא בפנינו, יאומץ. אנו ננסה לכוון עד כמה שאפשר שהדברים יתקבלו.
אנימלס – עו"ד שירה הרצנו – הדו"ח מתח ביקורת רבה על המשלוחים, אין פיקוח על המשלוחים בים.
גורמי מקצוע קוראים לצמצם משכי הובלה ככל הניתן ולהמיר משלוחים חיים בסחר בבשר. היתרונות: צמצום הפגיעה בבעלי-חיים • צמצום הסיכון להעברת מחלות
עלייה במשלוחי העגלים לא גרמה לירידה במחיר בשר בקר
חרף ממצאי הדו"ח, אנו רואים בשטח שההתעללות נמשכת.
בשר מיובא זול מבשר מבעלי חיים שנשחטו בישראל.
בית מטבחיים - חתאם דבאח- משנה למנכ"ל – בישראל יש בעיה בשטחי מרעה. אנו חברה מובילה בתחום היבוא והפיטום של משלוחים חיים. בבעלותנו הפרטית יש אניה גדולה ומתקדמת בעולם להובלת בע"ח.
התחום מפוקח בצורה קפדנית במדינות המוצא ובישראל. מההובלות באירופה אין פיקוח אבל התוצאות מתקבלות בנמל. על כל אניה מעלים אנשי צוות שעברו הכשרה ובעלי ניסיון בטיפול בבע"ח. האניות הן ייעודיות להובלת בע"ח, יש בהן מערכות אוורור והן בהתאם לרגולציה העולמית.
בנוגע לצפיפות יש טבלאות שנקבעו ע"י הרגולציה העולמית והמקומית בנוגע לשטח שצריך להקצות לכל בע"ח.
חיות גידול מעלות את מחירי הבשר. בשר מצונן לא משתווה לבשר טרי ותושבי המדינה חשים בהבדל. מדינת ישראל מדורגת במקום הרביעי ברמת הצריכה העולמית. אני בעד הסדרה, טיוב וקידום התנאים.
משרד להגנת הסביבה – גלי דוידסון-ראש אגף הגנה על בע"ח – אין ספק שיבוא בע"ח מהווה פגיעה ברווחת בע"ח, וצריכה מו גברת של בשר פוגעת בבריאות. התוצר הוא עידוד הצרכנים לצרוך בשר וזה בניגוד לעמדת משרד הבריאות. פעולת הורדת המכס לא עבדה היות ומחירי הבשר עלו. האו"ם שם לעצמו מספר מטרות שאחת מהן היא צמצום צריכת הבשר.
לשכת עורכי הדין – עו"ד ליאור חריש- יש עשרות אלפי מקרים של סבל בע"ח, שהם בגדר עבירות פליליות ופגיעה בחוק צער בע"ח, שמתבצעים באמצעות תעשיה שלמה. אנו לא רואים שום הליך פלילי בפגיעות שנעשות במים הטריטוריאליים של ישראל. לשכת עו"ד קראה להפסיק את הפרקטיקה של יבוא בע"ח באמצעות משלוחים חיים, שמהווה כתם מוסרי עבורנו. הנתונים של משרד החקלאות מדברים על חוסר יכולת לאכוף.
ישראל נגד משלוחים חיים – חן לפידות – לפני 9 שנים התחלנו קמפיין נגד המשלוחים החיים.
רוב האניות לא ייעודיות למשלוחים חיים, הן עברו הסבות. בע"ח שמגיעים לארץ לא מחוסנים נגד מחלת הפה והטלפיים. הם מתחסנים ב- 8 הימים הראשונים של ההסגר ואז מועברים הלאה, ועד שהחיסון משפיע הם בינתיים נדבקים.
מסגרת המקום שנקבעה לכל בע"ח אינה מספיקה עבורו. אין פיקוח על אוניות מאוסטרליה מאז הקורונה.
בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מזועזעת מהדברים שעלו בישיבה, ונראה שהמדינה לא מתפקדת.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר יתכנס תוך חודש ימים אצל מבקר המדינה וידווח על הפעולות שנעשו, עם עותק לוועדה.
ישיבת מעקב בנושא תתקיים בעוד חצי שנה לאחר ביצוע המלצות משרד מבקר המדינה.