חומר רקע
:הנדון
לעניין תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות
התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
, פרק ': התאגיד לפיקוח וטרינרי
עמדת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים
1.
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, המייצג למעלה מ-
250
,יצרניות מזון ומשקאות
המייצרות למעלה מ-
85%
מהמזון הארוז המיוצר בישראל, מהן כ-
75%
יצרניות קטנות ובינוניות .
איגוד תעשיות המזון מתנגד לעדכון גובה האגרה כמוצע ב תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית בנושא
.התאגיד לפיקוח וטרינרי
2.
מוצע
כי ס כום האגרה הבסיסי לפי סעיף213
(א) לחוק המזון לסכום של36,000
₪
, המשקף הצמדה
למדד השכר של עובדי המדינה ברוטו במחירים קבועים שמפרסמת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה, מאז שהתקבל חוק המזון בכנסת. עוד מוצע לעדכן את סכום האגרה בעד פיקוח
וטרינרי בשווקים, ל–
0.097
שקלים חדשים לק"ג בשר, לאחר שנמצא כי הסכום המקורי נקבע עקב
טעות בחישוב לפי ק"ג בשר חי ולא לפי ק"ג לאחר שחיטה, ובהתאמה למחירי שנת2020
.
3.
דברי ההסבר לתזכיר מציינים כי הצורך בעדכון האגרה נובע כתוצאה
מ
פער
בין הכנסות התאגיד
להוצאותיו .מאז חקיקת חוק המזון ועד למועד יישום הרפורמה וכן כי בין השאר, במהלך תקופה
,זו נחתם הסכם קיבוצי חדש במסגרתו הועלה שכר הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות
בכ־30
אחוזים.
4.
איגוד תעשיות המזון מתנגד
למוצע בתזכיר ל העלאת סכום
האגרה לתאגיד הווטרינרי , וזאת
מהנימוקים הבאים:
א.
אי בחינת אפקטיביות ויעילות פעילות התאגיד הוטרינרי –
התזכיר מציע לעדכן את סכום האגרה, נוכח פערים בין הוצאותיו והכנסותיו של התאגיד וכן
לאור הסכם השכר החדש המעלה את שכר הרופאים הוטרינריים בכ -
30%
ברשויות
.המקומיות
יחד עם זאת, ראוי ונכון כי טרם עדכון האגרות ישנו הכרח לבחון את פעילותו של התאגיד
הוטרינרי, השירותים הניתנים על ידו ליצרני המזון, וחשוב לא פחות יעילותו התפעולית
.והפיננסית
ישנו הכרח לבחון האם התאגיד עומד במטרות שלשמן הוקם מלכתחילה , זאת בטרם דרישה
לעדכון גו .בה האגרות
עצם היותו של התאגיד הפועל כ"משק סגור" ישנו הכרח לבחון כל העת את תפקודו בהתאם
למדדי יעילות תפעולית ופ י .ננסית ולא להשית את הוצאותיו על המפוקחים באופן אוטומטי
כך לדוגמא : גובה האגרה אינו פונקציה של שכר הרופאים הוטרינריים בלבד, אלא נועד למימון
:עלויות ההנהלה והכלליות של התאגיד, כגון
,שכירות ,שכר מנהלים.'רכבי מנהלים, וכו
יש להזכיר כי הדבר יביא לייקור עלויות הפיקוח הוטרינרי על המפוקחים בתקופה בה נדרש
כולם לבצע ככל שביכולתם על מתנ להת .מודד עם יוקר המחיה בישראל
ב.
חוסר הלימה בין גובה האגרה לבין היקף המשרה בפועל:
כידוע, רופא
וטרינר מועסק במספר מפעלי תעשייה ונקודות מכירה ,
זאת בעוד שיצרן המזון
נדרש בתשלום
100%
אגרה .
לפיכך, הרופא הוטרינר מועסק במספר מקומות בשכר חודשי
13/03/2023
כ'/אדר/תשפ"ג
קבוע , זאת בלא קשר ישיר לגובה האגרה הניגבת מהמפוקחים, אשר הינה גבוה בעשרות ומאות
אחוזים, לכן הטענה לפיה ישנו הכרח בעדכון גובה האגרה לאור ה שעות
ה נוספות ושעות
ה לילה
אינה רלוונטית לסוגיה זו, שכן אין
קשר בין הא
גרה למשכורות ה רופאים.וטרינרים
ג.
ביטול חובת העסקת וטרינר ותשלום אגרה
במרכזים לוגיסטיים :
,כיום מחוייבים המרכזים הלוגיסטיים בחובת העסקת רופא וטרינר ותשלום אגרה כאמור
זאת למרות העובדה כי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הקים מערכת שידור
לכל ל
המשלוחים שנשלחים לנקודות המכירה מידי בוקר , ודגימות של המוצרים מבוצעות בשטח
בנקודות המכירה.
נציין כי מדובר .בהקלה רגולטורית משמעותית
לכן, תשלום האגרה בעבור רופא וטרינר במרלו"גים מהווה עלות כפולה ומיותרת שיש
לבטלה באופן מיידי, שכן עם תפעולה של מערת השידור, התייתר הצורך ברופא וטרינר
.במרלו"גים
ד.
ביטול כפילות אגרה בגין רופא וטרינר במקרים בהם מפעל המזון ובית הקירור צמודים זה
לזה ומהווים מערכת תפעולית אחת
כידוע, מרבית יצרני המזון, המייצרים מזון רגיש, הינם בעלי בית קירור צמוד המהווה חלק
אינטרגרלי ממערך התפעול, הן באחסנת חומר גלם והן .באחסנת תוצרת גמורה
הדרישות הרגולטוריות מצד שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, מחייבות רשיון יצרן נפרד
.לבית הקירור הפרדה זו, גם אם מוצדקת, מביאה לכפילות בהעסקת רופא וטרינר מצד
התאגיד בתחומי היצרן, וכן תשלום אגרה כפול שלא לצורך. לכן, יש לקבוע כי במקרים אלו
יחויב המפעל בהעסקת וט .רינר ותשלום אגרה פעם אחת בלבד
ה.
התאמת אופן
ועומק הפיקוח
באופן זה
ה למדינות ה-
EU
:
לתפ
יסתנו ,
במדי
נות ה-
EU
אין אח ורע
באשר לנטל הרגולטורי הנובע מ אופן ועומק הפיקוח
"ע י ה
יחידה הוטרינרית במשרד הבריאות, השירות הוטרינרי במשרד הח קלאות והתאגיד
הוטרינרי. בין היתר, הדבר מ
תבטא גם בצור
ך
, לכאורה
, בעדכון גובה האגרה על מנת ל ממן
את"פעילותו של התאגיד הוטרינרי כ"משק סגור.
,טרם עדכון האגרות
מ
צופה וי שנו הכרח לבצע עבודת מטה מסודרת באשר לתפקודו הנוכחי
של התאגיד בראייה בינלאומית משווה ולבדוק האם ניתן להפחית את נטל הפיקוח
ובהתאמה את תקורות התא .גיד
ו.
ביטול אפלייה לרעה של מפעלים מייצאים:
,כידוע, אחת ממטרותיה של הרפורמה הינה ,בין השאר השוואת הדרישות הרגולטוריות לשוק
המקומי ובין אלו לשוק
ב.ייצוא
,דה פקטו מפעלים מייצאים נדרשים לפיקוח וטרינר במשרה מלאה ומפקח במשרה ,נוספת
.בעוד מפעלים שאינם מייצאים נדרשים לפיקוח וטרינר במשרה מלאה בלבד
חמור מכך, העלאת האגרה כמוצע בטיוטת החוק תגדיל עוד יותר את הפער בין מפעלים
,מייצאים לכאלו שאינם מייצאים.גם למוצרים המיועדים לשוק המקומי
פיכך, העלאת
האגרה תביא לעליה קיצונית יותר בעבור ה מפעלים המייצאים
באופן
לא פרופורצינאלי מול
המפעלים שאינם מייצאים .
נכון וראוי לקבוע כי בין אם המפעל מוכר בשוק המקומי ובין אם מייצא את סחורתו, הוא
ידרש בהעסקת רופא וטרינר בלבד.
ז.
הסכם השכר במגזר הציבורי אשר נחתם בימים האחרונים
כפי שפורסם, בימי האחרונים חתמו משרד האוצר וההסדרות הכללית על הסכם שכר חדש
אשר עתיד להביא לעלייה של11%
בשכר ב-5 פעימות, תוך שבוע העבודה מ-
42
שעות ל-
40
.שעות שבועיות
לפיכך, הצמדת האגרה השנתית לשכר הציבורי ע תידה להביא באופן תואם זינוק נוסף בגובה
האגרה בשנים הקרובות, ולמעשה מדובר בכפל עדכון שכן בהתאם לדברי ההסבר עדכון גובה
.האגרה נדרש לאור הסכם השכר של הרופאים הוטרינריים
5.
נזכיר כי
מאחר ומדובר ב "משק סגור "
התאגיד נדרש ל נהל את עסקיו
בהתאם ל
תקציב שקוף
.תוך ביצוע מהלכי בקרה תקציבית והתייעלות תמידיים
לא ניתן להפוך את יצרני המזון
המחויבים לעבוד עם התאגיד ל .רשת הביטחון הכלכלית של אותו תאגיד
6.
,לסיכום
אנו מתנגדים ל
עדכון גובה האגרה ומנגנון ה
הצמדה האוטומטית
לשכר הציבורי, זאת
ללא בחינת פעילותו של התאגיד מיום ה קמתו, לרבות עמידתו במדדי יעילות וניהול תקציבי
.נאות
בתקופה בה נדרשים כולם, לרבות יצרני המזון, לעשות ככל שביכולתם על מנת לסייע במאבק
,ביוקר המחייה על הממשלה והתאגיד בפרט לפעול בדיוק באותו האופן בו הם מצפים
.מהתעשייה והמגזר העסקי