הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לזכויות הילד ירושלים, כ"ו באייר התשפ"ג 17 מאי 2023 הודעה לעיתונות רק 21 רשויות מקומיות בחרו להתחבר למערכת קבלת מידע פלילי על עובדים לשם הגנה על קטינים הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה היום (ד') דיון בנושא "קבלת מידע פלילי על מועסקים לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים - יישום החקיקה הקיימת". במוקד הדיון עמד חוק המידע הפלילי, אשר נכנס לתוקפו ביולי 2022, וכלל הסדרה והרחבה של הגורמים המוסמכים לקבל מידע פלילי מהמרשם, למטרות שונות, ובהן הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים. התיקון לחוק כלל גם תיקון עקיף לפקודות העיריות ולפקודת המועצות המקומיות, המאפשר ליועץ המשפטי של רשות מקומית לקבל מידע פלילי אודות מועמד למשרה שהיועץ המשפטי ייקבע שיש צורך בכך. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, פתח את הדיון ואמר כי הוא מבקש להקדישו לרוז פיזם ז"ל, אשר נרצחה השבוע לפני 15 שנים. אלירן זרד, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג את ממצאי המחקר שערך, לבקשת ח"כ מיכל שיר סגמן, אודות היקף המועסקים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות, אם באופן ישיר כעובדי המשרד או הרשות ואם באמצעות מיקור חוץ, הבאים במסגרת עבודתם במגע עם קטינים; והאפשרות של משרדים ורשויות אלו לקבל מידע על רישום פלילי של עובדיהם. לגבי משרדי הממשלה, המחקר בדק ארבעה מהם: רווחה, בריאות, תרבות וספורט ועבודה. במשרדי הרווחה ועבודה בלטה מאוד העובדה כי רובם ככולם של העובדים הרלוונטיים מועסקים במיקור חוץ, ולא עובדי המשרד, מה שמקשה על הפיקוח. ממחקרו של זרד עלה גם כי ישנם 2 סוגי מערכות הנמצאות בשימוש בנושא זה: 1. מערכת "מב"ד בזמן אמת" המאפשרת העברת מידע לגורם מורשה באופן אוטומטי, מיידי ובדחיפה (Push), עם כל שינוי ברישום הפלילי של עובדים שפרטיהם נמסרו מראש. משרד החינוך הוא הגורם היחיד המשתמש במערכת זו. 2. מערכת "כספת" המאפשרת קבלת מידע משטרתי, לבעלי הרשאה, באופן מהיר יחסית על פי בקשה, אך לא באופן אוטומטי. בסוג זה של מערכת משתמשים משרדי הבריאות והרווחה ורשויות מקומיות מסוימות. רפ"ק שרון פרץ, קצינת ייעוץ וחקיקה במשטרת ישראל אישרה את ממצאי המחקר ואמרה: לא קיבלנו פנייה להתממשק למערכת "מב"ד בזמן אמת" מאף גורם חוץ ממשרד החינוך. במערכת הכספות רואים עליה ויש כבר 21 רשויות מקומיות שהתממשקו. כאן העשייה והיוזמה צריכה להיות של הרשות המקומית. ליאור טוביה, מנהל אגף הביטחון הארצי של משרד החינוך: כיום אני בודק 250-300 אלף עובדי הוראה בשנה, בין אם הם עובדי מדינה ישירות או עובדי רשויות מקומיות וכו'. כל אחד שקופצת לגביו התראה, זה עובר לוועדה שבוחנת את העבירה ומחליטים אם ניתן להמשיך את ההעסקה או יש לסיים אותה. בנוסף, כל מי שעובד בבית הספר, והוא בד"כ עובד רשות, כמו אב בית וכו', מחויב על פי חוק להציג לקב"ט תעודת היעדר עבירות מין. זה אני יכול לבדוק רק בתחילת ההעסקה. פעם גם הסתפקו בהודעת המעביד שהוא נבדק, היום אני בודק אישית ותעודת היעדר עבירות המין היא בחתימתי. בשנת תשפ"ג קפצו לנו 1900 התראות לגבי עובדים. אחרי בחינה, היו כ-300 עובדי מדינה שהעברתי לבחינת אגף המשמעות של נציבות שירות המדינה, ועוד כ-220 עובדים חיצוניים שהוערו לבירור אגף כח האדם אצלנו. בנוסף, בשנה שעברה הועברה אלינו האחריות לגבי המעונות. אני יכול לבדוק רק את ה-4000 מעונות שרשומים אצלי, אבל כולנו יודעים שיש עוד 8000 מעונות שלא במערכת ואותם אני לא יכול לבדוק. במעונות שאצלי נבדקו עד היום 45 אלף אנשי צוות. לכ-5000 מהם היה רישום פלילי כלשהו, מתוכם ל-526 היו רישום שדרש בחינה, ובסוף 77 אנשים סורבו לעבודה. יו"ר הוועדה: אז אנחנו רואים שליטה בזמן אמת של משרד החינוך, מדוע אנחנו לא רואים דבר כזה במשרדי הממשלה האחרים וברשויות המקומיות? הדבר חשוב מאוד, מה החסם לכך? עו"ד נירית להב קניזו ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בשנים האחרונות ביצענו עבודה רחבה להסיר כל חסם שידוע לנו במסגרת חוק המידע הפלילי, בהקשר של גופי חינוך ורשויות מקומיות. גם פערים שנשארו נמצאים בהצעת חוק ממשלתית שמחכה לעלות בקריאה ראשונה בכנסת. אין שום בעיה משפטית קיימת להתחבר למערכות המב"ד או הכספת. יותר פשוט להתממשק עם מערכת הכספת, גם טכנית וגם בעלויות, וגם את זה הרשויות לא יוזמות. זה רק עניין של רצון. עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: אנו רואים שבמרבית המקרים יש סמכות לבדוק מרשם פלילי, להציל ילדים ולמנוע מצב של גזילת ילדותם בשל אלימות או פגיעה מינית, וזה רק עניין של רצון. הסטארט אפ ניישן יודעת לייצר מערכות טובות לשם כך. משרד הרווחה למשל עדיין תקוע עם המערכת שמצריכה לבקש את המידע על כל עובד, במקום עם מערכת המב"ד שמדווחת בפוש. ברשויות המקומיות השערורייה גדולה בהרבה. כל יועץ משפטי מחליט לעצמי אילו תפקידים ואילו עבירות מחייבות, אם בכלל בודק. הם לא מוכנים לעשות האחדה, ומרכז השלטון המקומי מסרב להוציא להם נוהל אחיד מחייב. נראה כי אין מנוס אלא מלבקש משר הפנים להוציא צו שיחייב אותם לעשות זאת, כדי שיישמו את החקיקה. מירה סלומון, ראש מנהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי: הרשויות המקומיות ידעו על העניין מבעוד מועד – שהרי היו שנתיים מחקיקתו של החוק ועד לכניסתו לתוקף בשנה שעברה. יש קשיים בירוקרטיים להצטרף לשירותי ה"כספת", אבל אנו רואים שיותר ויותר רשויות מצטרפות. אני מברכת על אמירת משרד המשפטים שאין בעיה להתחבר למערכת "מב"ד", לא ידענו שיש הסכמה שכזו. עשינו הסברה בנושא, אבל אנחנו נתקלים שוב ושוב בסירוב מצד היועצים המשפטיים ברשויות השונות לאפיין את התפקידים והעבירות השונות, כדי שאפשר יהיה להכניס את המועמדים למערכות. נעביר את המסר של הוועדה לרשויות, אבל אנחנו לא רגולטור ולא גורם מנחה. אנו יכולים רק להמליץ לרשויות המקומיות. עו"ד וינדמן שאלה את סלומון אם השלטון המקומי הוציא לפחות המלצות בנושא, כמו שאמרה, ולא נענתה. עופר ישי, מנהל שותפויות במערך הדיגיטל הלאומי: הכנסנו תשתית חדשה שנקרת שדרת מידע, שמחליפה את תשתית הכספות, ומאפשרת בזמן אמת לקבל את המידע. בנוסף, יש לנו יחידה שהקמנו העוסקת במחשוב בשלטון המקומי וחיבור שלו למשרדי הממשלה. אשמח לסייע ואשמח לדווח לוועדה על ההתקדמות. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, סיכם: הדיון הזה הבהיר לנו כי אין חסם של כסף, אין חסם משפטי, וגם אם יש בעיות טכנולוגיות, מערך הדיגיטל הציע את עזרתו. זה רק עניין של מודעות ושל רצון טוב. אין שום סיבה שמשרד הרווחה או הרשויות המקומיות לא יקבלו התראות בזמן אמת על פתיחת חקירות נגד עובדים שבאים במגע עם ילדים. מרכז השלטון המקומי לא יכול להנחות את הרשויות, זה נכון, אז אנחנו נפנה לשר הפנים, ונבקש לקבל התייחסות, תוך כמה זמן יוצאת הנחיה, או צו, או מובאת חקיקה, כדי לקדם את הנושא. העובדה כי רק 21 רשויות מקומו התחברו למערכת הכספת היא רעה מאוד. אנחנו זן קצר לפני הקיץ והקייטנות, זה הכל מדריכים וצוות מזדמנים שחייבים לבדוק ביעילות וביסודיות. אתם חייבם לפעול כדי למנוע בעיות ולהציל את הילדים. לעיון במסמך הרקע של צוות הייעוץ המשפטי לוועדה: https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_2468051.pdf לעיון בכלל חומרי הרקע לדיון: https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Children/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2205410 בברכה,