חומר רקע
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
המאבק בתאונות הדרכים
ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
671
תקציר
רקע כללי
מיום הקמת המדינה ועד סוף שנת2015
נהרגו בתאונות דרכים בישראל למעלה
מ-
32,000
בני אדם1
. בשנת2015
נהרגו356
בני אדם, גידול של כ-
11%
לעומת
שנת2014
ושל כ-
15%
לעומת שנת2013
. העלות השנתית הכוללת של נזקי
תאונות הדרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוערכה בשנת2012
בכ-
15
מיליארד ש"ח2
.
הממשלה החליטה ביולי2005
3
(להלן-
החלטת הממשלה משנת2005
), לאשר
את העקרונות של תכנית לאומית רב-
( שנתית לבטיחות בדרכים להלן-
התכנית
הלאומית), שהוכנה בהתאם להמלצות ועדה שהוקמה לצורך כך (להלן-
ועדת
שיינין). הממשלה החליטה כי שר התחבורה יהיה האחראי לבטיחות בדרכים
ובהתאם לכך הוא ייקרא "שר התחבורה והבטיחות בדרכים", וכי תוקם רשות
עצמאית אשר תפקד על הפעולות
במאבק בתאונות הדרכים
ותתאם את
פעולותיהם של משרדי הממשלה והגופים האחרים המטפלים בנושא
. בינואר
2007
הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (להלן-
הרשות) על פי חוק הרשות
הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו-
2006
(להלן-
.)חוק הרשות
בתחילה נקבע כי תוקף החוק יהיה חמש שנים; בצו ש ל שר התחבורה ממאי2013
נקבע כי תוקף החוק יוארך בחמש שנים, עד סוף שנת2017
. תקציב הרשות
בשנים2014
ו-
2015
היה כ-
276
וכ-
230
מיליון ש"ח בהתאמה, והוא נועד למימון
.פעילותה ולסיוע למשרדים ממשלתיים ולגופים שונים במאבק בתאונות הדרכים
שר התחבורה, ח"כ ישראל כץ, מכהן
בתפקידו משנת2009
. מנהל הרשות במועד
הביקורת היה מר מרדכי בהירי-
.דואני
1
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כוללת זה שנים בנתונים על ההרוגים בתאונות הדרכים
גם
נתונים על ההרוגים במחוז יהודה ושומרון, כדי שתהיה עק .ביות בהשוואת הנתונים במשך השנים
,לעומת זאת נתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן-
)למ"ס
על הנפגעים בתאונות דרכים
אינם כוללים
נתונים על ההרוגים במחוז
,יהודה ושומרון והם מפורסמים בנפרד ; במועד סיום
הביקורת טרם פורסמו נתוני
למ "ס לשנת2015
.
2
לפי חישובים שע שו משרד התחבורה ומשרד האוצר על פי נוהל פר"ת-
נוהל לבדיקת כדאיות
.של פרויקטים כלכליים
3
החלטה3917
"תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים"
.)(דוח שיינין
672
| וח ד שנתי
67א
פעולות הביקורת
מבקר המדינה בדק פעמים מספר את נושא המאבק בתאונות הדרכים4
. בביקורת
הנוכחית בד ק משרד מבקר המדינה בחודשים אוגוסט2015
-
ינואר2016
את
פעילות הרשות ופעולות של גופים נוספים ש הרשות מסייעת להם במימון פעילויות
.בתחום המאבק בתאונות הדרכים
הביקורת נעשתה ב רשות. בדיקות השלמה
נעשו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן-
משרד התחבורה), בנתיבי
ישראל-
החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן-
נת"י), במשטרת
ישראל (להלן-
המשטרה), במשרד החי
נוך, בלמ"ס וברשות החברות
.הממשלתיות
הליקויים העיקריים
ליקויים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים
אחד
היעדים שנקבעו
בהחלטת הממשלה מ שנת2005
היה
הקטנת
מספר
ההרוגים
השנתי ב
תאונות הדרכים. מ שנת2005
ועד שנת
2012
חלה ירידה
מתמשכת במספר ההרוגים בשנה, אך ב שנת2013
ה שתנתה המגמה ומספר
.ההרוגים בשנה החל לעלות הנתונים על מספר הפצועים קשה
על פי רישומי
ה משטרה
שונים מהנתונים על פי הרישומים
.בבתי החולים
תשתית הכבישים הבין-עירוניים
בשנים
2014
ו-
2015
נהרגו בכבישים הבין-
עירוניים189
ו-
221
בני אדם בהתאמה
(כ-
60%
מכלל ההרוגים בשנ)ים אלה . חברת
נת "י לא ניצלה את מלוא התקציבים
השנתיים שהוקצו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים (להלן-
מוקדי
.)סיכון
הולכי רגל
בשנת2014
נהרגו בכבישים
114
הולכי רגל
(כמעט30%
מכלל ההרוגים בתאונות
הדרכים באותה שנה ,)
32
מהם נהרגו בעת שחצו במעבר חציה
. המש טרה
לא
החלה לאכוף תקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל והן טרם
נכללו בצו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-
2002
(להלן-
צו התעבורה (עבירות
.))קנס
למרות השיעור היחסי הגבוה של
הולכי רגל שנפגעו
בשנים2014-2012
, רק בשנת
2015
החליטה הרשות לבצע ניסוי בשית וף רשויות מקומיות לבחינת השפעת
4
,ראו לדוגמה, מבקר המדינה
דוח ביקורת בנושא המאבק בתאונות הדרכים (
2000
;)קובץ
דוחות ביקורת לשנת
2011
(
פורסם בשנת2011
)
,
'עמ209-179
;, מבקר המדינה דוח שנתי
56
ב (
2006
') עמ21-18
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
673
עם השנים פחתו
במידה ניכרת ניידות
המשטרה בכבישים
הבין-עירוניים .בסוף
שנת
2015
יועדו
לאכיפה בתחום
הבין-עירוני
113
נ
יידות תנועה בלבד
ה סימון של
קווי זיג-
זג בסמוך למעברי חציה
כדי
להאט את מהירות נסיעתם של
כלי הרכב
המתקרבים ל
מעבר החציה ו להפחית את מספר הפגיעות בהולכי הרגל
.החוצים
בדיקות רכב
אף
על פי
שבבדיקות של
כלי
רכב שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד
התחבורה ב
מהלך השנה
בכבישי ישראל
הועלו ליקויים רבים בכלי הרכב
שנבדקים ,מספר הבדיקות פחת במידה ניכרת עם השנים -
מכ-
50,000
בדיקות
ב שנת2012
לכ-
37,000
ב שנת2014
. מספר הבדיקות
היה נמוך מזה שנקבע
ב תכנית העבודה השנתית בין הרשות לבין משרד התחבורה. גם מספר הבדיקות
של רכב הש
וקל יותר מ-
12
טון פחת מ-
5,840
בשנת2013
לכ-
4,000
בשנת2014
.
238
(
0.6%) מ כלי
ה רכב שנבדקו
הורדו
בשנת2014
מהכביש
בגרירה בגין
ליקויים
מסוכנים שנמצאו בהם .יצוין
כי
בבדיקות
כלי
רכב שנעשו ב
חודשי הקיץ בשנים
2013
ו-
2014
הורדו מהכביש עקב תקלות חמורות9.3%
ו-
5.4%
בה תאמה
.מהאוטובוסים שהסיעו ילדים
בשנים
2014
ו-
2015
נהרגו50
ו-
66
בני אדם, בהתאמה , בתאונות דרכים
שבהן היו
מעורבים כלי רכב כבדים5
.שיעור
התאונות
ש בהן היו מעורבים
כלי
רכב כבדים
היה20%
,מכלל התאונות הקטלניות באותן שנים
אף ש שיעור
כלי ה רכב
ה אלה
היה רק3%
מכלל כלי
,הרכב בישראל. למרות זאת במועד סיום הביקורת טרם
יושמה החלטת
הממשלה
משנת2005
שבה נקבע ,בין היתר , לחייב התקנה של
( רשם נתוני נסיעה
טכוגרף)
דיגיטל י6
ב
כלי רכב כבדים,
שיהווה גורם
מרתיע
לנהגים
וחברות הובלה וישמש
.כלי בידי חוקרי תאונות דרכים
בהחלטת הממשלה
משנת2005
נקבע גם
שיש
לחייב
בדיקה בטיחותית רבעונית
לכלי רכב כבדים במוסך מורשה אולם קביעה זו
לא עוגנה בתקנות
ובחוק . בכך
עולה הסיכון שבכבישי הארץ נעים
כלי רכב
כבדים
שאינם תקינים.
למרות הסכנות הרבות הנובעות מנסיעתם בכבישים של
כלי
רכב כבדים, משרד
התחבורה עשה מספר קטן
של בדיקות.במשרדי חברות ההובלה
חינוך תעבורתי
החינוך התעבורתי הניתן בבתי הספר התיכוניים צומצם באופן ניכר. ההפחתה
.בפעילות זו פוגעת בחינוך לבטיחות הנהיגה ובהכשרת הנהגים הצעירים
אכיפה
עם השנים פחתו במידה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבין-
.עירוניים בסוף
שנת
2015
יועדו לאכיפה בתחום הבין-
עירוני113
ניידות תנועה
.בלבד מצבת
הניידות והשוטרים באגף התנועה במשטרה (להלן-
את )"ן
בספטמבר
2015
אפשרה הפעלת
75
ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום ו-
37
ניידות
5
כלי רכב שמשקלם מעל3.5
.טון, כגון אוטובוסים ומשאיות
6
.במקום הטכוגרף המכני שכבר מותקן בכלי רכב אלה
674
| וח ד שנתי
67א
כפי שעולה
מתשובות משרד
התחבורה וד"ר
שיינין ,יו"ר המועצה
לשעבר ,אין לרשות
סמכות להוביל את
הטיפול של כל
הגורמים המעורבים
במאבק בתאונות
הדרכים
במשמרת הלילה .כך קטנה ההסתברות למפגש של נהג עם ניידת תנועה בכביש
בין-
עירוני
וקטנה יכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה.
טרם הוקמה במשטרה יחידת אכיפה מיוחדת לטיפול בכלי רכב כבדים בכבישים.
אי-הסדרת מעמד הרשות
תפקידי הרשות ,כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה כללו פיקוד בתחומי הבטיחות
על תשתית הכבישים ומסילות הברזל ,על בטיחות כלי הרכב ועל רישיונות הנהיגה
וקיום פעילות להגברת מודעות הציבור באמצעות הסברה
וקורסים. הרשות היא
גורם תומך בפעילות משרדי ממשלה אחרים במאבק בתאונות
דרכים. תקציבים
רבים בתחום זה מתוקצבים בבסיס התקציב של גורמים אחרים (למשל המשטרה
ונת"י), ובתקציבים אחרים הרשות רק משתתפת כחב רה בהחלטות על חלוקתם
(למשל, תקציב מוקדי סיכון בתחום העירוני). בפועל, כפי שעולה מתשובות משרד
התחבורה וד"ר שיינין, יו"ר המועצה לשעבר, אין לרשות סמכות להוביל את
.הטיפול של כל הגורמים המעורבים במאבק בתאונות הדרכים
פקיעת חוק הרשות בסוף
2017
מחייבת התארגנות מרא
ש של
הממשלה שכן ללא
שום פעולה מצד הממשלה תחדל הרשות להתקיים ,אולם לא נמצא כי
הממשלה
החל ה
לדון בנושא זה .
ליקויים בתפקוד מועצת הרשות
משנת2007
,מועד הקמת הרשות
, התחלף יו"ר מועצ
ת הרשות
(להלן-
)המועצה
.ארבע פעמים
כמו כן, במשך ה שנים פעלה
המועצה בהרכב חסר, וב
מועד
סיום
,הביקורת
ינואר
2016
, כיהנו
בה
רק
חמישה חברים ,במקום
15
חברים כנדרש
.בחוק בשנים2015-2013
הגיש שר התחבורה לאישור הוועדה לבדיקת מינויים
בשירות הציבורי רק שלושה מועמדים לתפקיד חברי מועצה ,
על אף החוסר
המתמשך במליאת המועצה. יצוין כי הוועדה לא אישרה את
מינוים של מועמדים
.אלה לחברי מועצה, בעיקר בהיעדר ייצוג הולם לנשים
ישיבות רבות של המועצה
התקיימו ללא המניין הנדרש
בחוק הרשות, ולכן לא היה
ביכולתה לקבל החלטות כדין. הישיבה האחרונה שקיימה
מליאת המועצה הייתה
ביולי
2015, אף שנדרש בחוק כי תתכנס אחת לחודש אלא אם
כן יש נסיבות
מיוחדות המצדיקות זאת .אי-
התכנסות
המועצה הביאה ,בין היתר ,לכך שבמועד
סיום הביקורת , היא עדיין לא אישרה את תקציב הרשות לשנת2016
, ולכך
שלעתים התקבלו החלטות עקרוניות באישור בדואר האלקטרוני בלבד ללא קיום
דיון מעמיק. יתרה
מזו ,המחסור בחברי מועצה ,כ
ולל חברי מועצה שהם נציגי
ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות
ונציג של משרד
,האוצר
פגע ביכולת המועצה להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על
ביצוע
מדיניות
ה
.ותכניותיה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
675
תקציב הרשות פחת
בהדרגה במידה
ניכרת במהלך
השנים :בשנת
2008
היה תקציבה
550
מיליון ש"ח ,ובשנ
ת
2015
-
230
מיליון
ש"ח
ליקויים בפעילות הרשות
מספר מנהלי הרשות בשמונה
השנים הראשונות
ל( פעילותה
וב
כלל זה מ
מלאי
מקום
של
ה מנ ל
הרשות בתקופ
ות ש
בין מ
י
נוי מנ
ה)לים היה חמישה .במועד
סיום
הביקורת לא
היו מ
אוישו
ת ברשות
,משרות בכירות ומקצועיות
כגון
משרות של שני
מנהלי חטיבות, מנהלי אגפים ועובדים בעלי ידע וניסיון ייחודי בטיפול במגזרים
.השונים
בחטיבת מחקר ומידע לא ה יו מאוישות משרות בכירות-
משרותיהם של מנהל
החטיבה, המדען הראשי ומנהל מחלקת המידע ומומחים בתחומים הנדסיים שונים .
לפני שהחליטה
הרשות
להפסיק
מימון מחקרים באמצעות גופים מקצועיים
,חיצוניים
היא לא
בדקה את
ההיתכנות של הקמת מחלקת מחקר עצמאית
ואת
ה כדאיות .לכך
הפח תת
תקציב הרשות
תקציב
הרשות
פחת בהדרגה במידה ניכרת במהלך
השנים: בשנת2008
היה
תקציבה
550
מיליון
ש ,"ח
ובשנת
2015
-
230
.מיליון ש"ח
הרשות
הקטינה בהתאם
במהלך השנים את
התקציב
שהיא
מעבירה
למשרדי הממשלה ולגופים אחרים
ל
צורך סיוע
.במאבק בתאונות הדרכים
לעתים העביר ה הרשות את הצעת התקציב לאישור משרדי האוצר והתחבורה
באיחור. משנת2012
.אישרו שרי התחבורה והאוצר את תקציב הרשות באיחור רב
,למשל בשנת2013
אושר התקציב באיחור של
17
חודשים .
העיכובים פגעו
באפשרות לתכנן ולבצע את תכניות העבודה של הרשות ופעילויות שהיא מסייעת
במימו.נן
ההמלצות העיקריות
1
.
החשיבות
של המאבק בתאונות
הדרכים
מחייבת את
הממשלה לגבש
מדיניות
כוללת ולהבהיר
את מעמדה ותפקידה
של הרשות .כמו כן ,פקיעת חוק
הרשות בסוף2017
.מחייבת התארגנות מראש
2
.
על
משרד התחבורה
ונת
"י להכין תכנית רב-
שנתית לטיפול במוקדי סיכון
ברשת הכבישי
ם הבי
ן-
עירונית ולשפר
את ניצול התקציב בנושא זה .
3
.
על
משרד התחבורה והרשות לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להקטין את
שיעור הולכי הרגל הנפגעים בתאונות דרכים . על המשטרה
לאכוף את
התקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי
,רגל במעבר חציה
.כפי שנקבע בצו התעבורה על
הרשות ל
פעול להרחבת
היקף ההסברה
676
| וח ד שנתי
67א
להולכי רגל
כדי להפחית
את
ה
סיכו
ן למעורבות
ם
בתאונות ולבחון
דרכים
נוספות להעברת המסרים של
זהירות בדרכים .
4
.
מן הראוי שמשרד התחבורה ירחיב
את
היקפן של
בדיקות הרכב שהוא מבצע
ואת הבדיקות על קציני הבטיחות בחברות ההובלה. כמו כן, עליו לי ישם את
החלטת הממשלה מ שנת2005
שכללה
השלמת חקיקה שתחייב בדיקה
בטיחותית רבעונית לכלי רכב כבדים במוסך מורשה והתקנת טכוגרף דיגיטלי .
5
.
על משרד התחבורה, משרד החינוך והרשות למצוא את האמצעים להגברת
הפעילות בנושא החינוך התעבורתי, בייחוד בהיעדר גורם אחר אשר מלמד את
ה .נהגים הצעירים על הסכנות הטמונות בנהיגה
6
.
המשטרה צריכה
להגביר את
האכיפה בכבישים ,לדוגמה באמצעות הגדלת
מספר ניידות התנועה והרחבת פריסתן בכבישים
כנדרש בהחלטת הממשלה
משנת2005
. כמו כן, על המשטרה להקים יחידה
ייעודית ומקצועית
לאכיפה
של דיני תעבורה על
כלי רכב כבד
ים.
7
.
על
שר התחבורה לפעול בהקדם למינוי
החברים החסרים ב מליאת מועצת
הרשות כנדרש בחוק, לדאוג לייצוג הולם של נשים במועצה ול
מינוי
חברי
מועצה בעלי
כשירות מתאימה לתפקיד כדי להבטיח את הפעילות הסדירה
של המועצה.
8
.
על הרשות לאייש
את
ה משרות
ה בכירות
החסרות בה , כגון
משרותיה ם של
מנהלי חטיבות ואגפים, ו
לפעול
לגיוס עובדים בעלי ידע וניסיון
ייחודי
בתחום
הבטיחות
.בדרכים
9
.
על
הרשות לדאוג להעביר במועד הקבוע בחוק את תקציבה המתוכנן לשנה
הבאה. על שר התחבורה ושר האוצר לאשר את תקציב הרשות במועד ,לפני
תחילת שנת הכספים.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
677
סיכום
בתאונות דרכים ב ארץ נהרגים בכל שנה מאות בני אדם ונפצעים אלפים. המאבק
.בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד הדורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים
,ביצוע משולב של פעולות לשיפור התשתית ושל פעולות חינוך, הסברה, אכיפה
שפיטה וענישה עשוי להפחית את מספר הנפגעים בתאונות, הגורמות לכאב וצער
מר ובים וכן לנזקים עצומים למשק. נוכח חשיבות הנושא, אישרה הממשלה בשנת
2005
תכנית רב-
שנתית שנועדה להוריד את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות
.דרכים, ובעקבות תכנית זו הוקמה הרשות
הביקורת
העלתה כשלים רבים
בפעילות
ם של משרד התחבורה
והרשות, וגם
בהיבטים מסוימים בפעילות
ם של גופים אחרים העוסקים אף הם במאבק, בהם
המשטרה ו.משרד החינוך
הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק
המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה, היעדר סמכויות
מספיקות להובלת הנושא, כפי שצויין בתשובת משרד התחבורה, הרכב חסר ולא
מקצועי דיו של המוע צה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים וכשלים שונים
בתפקודה. הכשלים הרבים המפורטים בדוח זה פוגעים במאבק בתאונות דרכים.
העלייה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בשלוש השנים
האחרונות
ופקיעת חוק הרשות בסוף
2017
, מחייבים את הממשלה לבחון את מועילות
פעולותיה בנושא
ולבצע עבודת מטה מעמיקה במטרה לגבש דרך לטיפול כולל
במאבק בתאונות הדרכים. הליך מושכל והפקת לקחים מדרך ההתמודדות עם
הנושא בשנים האחרונות, עשויים לסייע להקטנת הנזקים הכלכליים והחברתיים
.למשק, לצמצום כמות ההרוגים, הנפגעים והשכול, הצער והכאב המלווים אותם
678
| דוח שנתי
67א
מבו א
מיום הקמת המדינה עד סוף שנת2015
נהרגו בתאונות דרכים בישראל למעלה
מ-
32,000
בני אדם. בשנת2015
נהרגו356
בני אדם, גידול של כ-
11%
לעומת שנת
2014
ושל כ-
15%
לעומת שנת2013
. העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות
דרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוער כה בשנת2012
בכ-
15
.מיליארד ש"ח
ביולי2005
החליטה הממשלה לאשר את
ה עקרונות של תכנית לאומית לבטיחות
בדרכים שהוכנה על ידי ועדה שמונתה לשם כך (להלן-
ועדת שיינין). הממשלה
החליטה כי שר התחבורה יהיה האחראי לבטיחות בדרכים, ובהתאם לכך הוא ייקרא
"שר התחבורה והבטיח ות בדרכים", וכי במקום הרשות שהייתה קיימת במשרד
.התחבורה תוקם רשות עצמאית אשר תפקד על הפעולות בתחומי הבטיחות בדרכים
הרשות החלה לפעול על פי חוק הרשות בינואר2007
. בתחילה נקבע כי תוקפו של
חוק הרשות יהיה חמש שנים. בצו של שר התחבורה שהוצא במאי2013
באישור
הממשל ה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת נקבע כי תוקף החוק יוארך בחמש
שנים, עד סוף שנת2017
. תקציב משרד התחבורה בשנים2014
ו-
2015
היה כ-
10.8
וכ-
11.1
מיליארד ש"ח בהתאמה, והוא ביצע את מרביתו7
. תקציב הרשות בשנים
האמורות היה כ-
276
וכ-
230
.מיליון ש"ח בהתאמה
משרד מבקר המד .ינה בדק פעמים מספר את נושא המאבק בתאונות הדרכים
בביקורת הנוכחית בדק משרד מבקר המדינה בחודשים אוגוסט2015
-
ינואר2016
את הפעילות של הרשות ופעולות של גופים אחרים שהרשות מסייעת להם במימון
פעילויות בתחום המאבק בתאונות הדרכים.
הביקורת נעשתה ב רשות; בדיקות
השלמ ה נעשו במשרד התחבורה, בנת"י, במשטרה, במשרד החינוך, בלמ"ס וברשות
.החברות הממשלתיות
המאבק בתאונות דרכים
משימה לאומית
המאבק
בתאונות הדרכים ה
ו .א משימה לאומית
ה גורמים
ה
עיקריים לתאונות דרכים
הם שלושה :
)(א;ליקויים בתשתית הדרכים
)(ב
אי-
;תקינות של כלי רכב
(
)ג ""הגורם האנושי- אי-מיומנות
או היסח דעת
של נהגים ואי-
ציות שלהם ושל הולכי
רגל לחוקי התעבורה.
טיפול בגורמים אלה
יכול
להפחית את מספר התאונות
ולהקטין את הנזק הנגרם
מהן .
7
בנושא זה ראו
בדוח זה בפרק הכנת וביצוע התקציב לביצוע יעדי המשרד ', עמ544-465
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
679
ועדת שיינין המליצה להציב את המאבק בדרכים כיעד לאומי.
צמצום מספרן של
תאונות הדרכים והפחת ,ת מספר הנפגעים בהן הוא תהליך מערכתי מתמשך
המצריך הקצאת משאבים לטווח ארוך וכן תיאום ושיתוף פעולה בין גופים שונים. על
הובלת ההתמודדות עם תאונות הדרכים מופקד שר התחבורה והבטיחות בדרכים
(להלן-
,שר התחבורה), האחראי גם על הרשות. משרד התחבורה אחראי, בין היתר
להק ,מת תשתית הכבישים ולתחזוקתם באמצעות חברות ממשלתיות כגון נת"י
.להתקנת תקנות, לייזום חקיקה, להכשרת נהגים, ולטיפול ברישוי נהגים וכלי רכב
במאבק בתאונות דרכים שותפים גורמים נוספים שהרשות מסייעת במימון חלק
מפעילותם, כגון המשטרה, הממונה על האכיפה; משרד החינוך, הא חראי לחינוך
תעבורתי; משרד האוצר והרשויות המקומיות, המעורבים במימון ובעידוד של
השקעות בבטיחות; משרד הבריאות; משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט; וגופי
.חילוץ והצלה כגון מד"א
מספר הנפגעים בתאונות דרכים והעלויות למשק
למ"ס היא הגוף האחראי לסטטיסטיקה הרשמית של מדי נת ישראל לפי פקודת
,]הסטטיסטיקה [נוסח חדש
ה
תשל"ב-
1972, והיא הגוף היחיד המורשה לשלב
נתונים
מזוהים ממקורות מידע שונים ולהצליבם. למ"ס אוספת ומעבדת נתונים במגוון
,נושאים ממקורות המידע העומדים לרשותה כגון: המשטרה, מרשם האוכלוסין
מרשם הנהגים, מרשם הרכב, בתי חולי
ם, המוסד לביטוח לאומי, מד"א, נתוני נסועה8
,וספירות תנועה. למ"ס מפרסמת נתונים שנתיים על תאונות דרכים עם נפגעים
המבוססים על קובץ המתקבל בכל חודש מהמשטרה (להלן-
,)קובץ המשטרה
ומידע נוסף על תאונות הדרכים בישראל. הרשות מממנת את עיבוד הנתונים
בנושאים הנוגעים לב.טיחות בדרכים
מספר ה
הרוגים בתאונות הדרכים
אחד היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה משנת2005
היה הקטנת מספר ההרוגים
בשנת2015, כך שלא יהיו יותר מ-
300
הרוגים בשנה זו. להלן בתרשים1
נתונים על
מספר ההרוגים בתאונות מאז התקבלה החלטת הממשלה9
.
8
סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת
.)'(קילומטרז
9
הנתונים כוללים את כל השטחים שהיו בריבונות ישראל, כדי לאפשר עקביות בהשוואת הנתונים
.לאורך השנים. כאמור, למ"ס אינה כוללת את הנתונים על הנפגעים במחוז יהודה ושומרון
680
| דוח שנתי
67א
תרשים
1
:
מספר ההרוגים
בתאונ
ות
דרכים
בשנים
2015-2005
המקור: נתוני הרשות.
מהתרשים
עולה כי
ב שנים2015-2005
פחת בכ-
23%
מספר
ההרוגים בתאונות
הדרכים (יצוין כי
ב שנים2012-2005
היה שיעור ההפחתה כ-
38%
.)
משנת2013
מספר ההרוגים עולה. בשנת
2015
נהרגו
356
בני אדם בתאונות דרכים ,גידול של
22%
ל עומת שנת2012
.
משרד
התחבורה ציין בתשובתו
מיוני
2016
(להלן-
)תשובת משרד התחבורה
כי
מדינת ישראל דורגה בשנת
2014
במקום השישי בעולם, במספר ההרוגים
בתאונות
דרכים ל-
100,000
תושבים. הוא הדגיש כי שר התחבורה והמשרד פועלים במלוא
המרץ להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכ
ים, וזאת באמצעות השקעת תקציבים ,
משאבים ומאמצים רבים.
מספר הפצועים בתאונות הדרכים
המשטרה נוהגת לסווג את תיקי תאונות הדרכים עם נפגעי ם10
:לשני סוגים
;)"(א) תאונת דרכים עם נפגעים שאותה היא חוקרת בעצמה ("ת"ד
(ב) תאונת
דרכים קלה שהוגדרה במשטרה כתאונה שאינה נחק רת על ידה ("כללי עם
10
.רק תאונות שדווחו למשטרה למשל, המשטרה אינה כוללת ברישומיה נתונים על תאונות שבהן
.מעורב רכב צבאי בלבד
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
681
נפגעים"). החל משנת2008
11
מסד הנתונים של הלמ"ס מתעדכן גם על פי רישום
נפגעי התאונות בבתי החולים (להלן-
קובץ טראומה), שמנהל מכון גרטנר לחקר
אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות
(להלן- מכון גרטנר .)
בקובץ הטראומה12
נרשמו נפגעי תאונות דרכים נוספים , שאושפזו בבתי חולים אך לא
:דווחו למשטרה. להערכת הלמ"ס, חלק מהסיבות האפשריות לכך הן
)(א תאונות
שבתי החולים מגדירים כתאונות דרכים אך המשטרה אינה מגדירה
ככאלה, כגון
נפגעים בתאונות שהיה מעורב בהן כלי רכב שאינו מנועי, כמו אופניים או תאונות של
גלגינוע (קורקינט
) חשמלי13
;
)(ב תאונות לא מדווחות למשטרה, כגון תאונות עם
;רכב בודד
)(ג .תאונות שבהן מעורבים נהגים ללא רישיון או נהגים בתקופת פסילה
המשטרה
נוהגת להגדיר, כמקובל במדינות רבות, פצוע קשה כ"אדם שאושפז
בעקבות תאונה בבית חולים לתקופה של24
שעות ויותר, שלא לצורך ה שגחה
בלבד". בעקבות טענה ולפיה בבתי החולים מאושפזים מספר רב יותר של פצועים
קשה שנפגעו בתאונות דרכים מהמספר
שעליו דיווחה
,המשטרה
ביצעה למ "ס
מחקר
ובו השוותה בין שני הנתוני ם14
. להלן בלוח1
השוואת הנתונים לשנים
2014-2012
:
לוח1
:השוואת נתוני נפגעים קשה לפי רישו
מי המשטרה ולפי קובץ
הטראומה,
בשנים2014-2012
מספר
הנפגעים קשה בתאונות דרכים
2012
2013
2014
לפי קובץ המשטרה*
1,516
1,570
1,503
לפי
קובץ הטראומה
3,493
3,581
3,413
*
כפי שנרשמו בדוח למ"ס לשנת2014
', עמ254
.
מהלוח עולה כי מספר הפצועים קשה שאובחן בבתי החו לים על פי רישומי מכון
גרטנר גדול בשיעור ניכר מ מספרם לפי .הרישום של המשטרה
מנהל מכון גרטנר ציין במכתבו למשרד מבקר המדינה כי לדעתו הנתונים היחידים
במדינה שהם מלאים ,תקפים ומהימנים בנושא נפגעי תאונות הדרכים הם הנתונים
שבקובץ הטראומה .
11
בשנת2008
החל מכון גרטנר (ראו להלן) לבצע רישום מקיף של סוגי הפגיעות וחומרתן בקרב
( כל נפגעי תאונות הדרכים במרבית בתי החולים20
בתי חולים בשנת2014
,
19
בתי חולים
בשנים2012
ו-
2013
.)
12
על פי נתוני למ"ס על תאונות דרכים עם נפגעים בשנת2014
.
13
32%
מהנפגעים שלא היו רשומים בקובץ המשטרה היו ילדים עד גיל14
שרכבו על אופניים
.רגילים, אופניים חשמליים או גלגינוע חשמלי
14
כאמור, הלמ"ס מנהלת את נתוני הנפגעים באזורי יהודה ושומרון בסידרה נפרדת .
682
| דוח שנתי
67א
העלות השנתית
הכוללת של נזקי
תאונות דרכים למשק
הישראלי הוערכה
בשנת
2012
בכ-
15
מיליארד ש"ח כולל
נזקי רכוש מתאונות
ללא נפגעים
המשנה לסטטיסטיקן הראשי ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממאי
2016
(להלן- תשובת למ ,)"ס
כי למ "ס
והמשטרה דנו כמה פעמים
בפערים האמורים בין
הנתונים .
המשטרה ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני
2016
(להלן -
תשובת
המשטרה ,)כי הפערים הקיימים נובעים בין השאר מהעובדה שהיא מתבססת רק על
ד
יווחים על הערכת מצב הפצועים בעת האירוע שהתקבלו אצלה, ואין לה
מידע על
חומרת הפגיעה
כפי ש
נקבעה בבית החולים
. המשטרה הוסיפה כי
היא פועלת
בשיתוף פעולה עם
למ "ס והרשות
כדי למצוא פתרונות, שיפח
י תו את הפערים בין
הנתונים על מספר הפצועים בתאונות ,בייחוד מספר ה
פצועים ק .שה
לדעת
משרד מבקר המדינה, על
למ ,"ס
המשטרה והרשות
להמשיך לפעול
בנושא זה, במטרה לקבוע ,שיטה אחידה ומתואמת לרישום מספר הנפגעים
שתאפשר
לקבל תמונה מדויקת ואמינה יותר של מספר הנפגעים
על מנת
לגבש תכנית להפחתת מספרם וגם להעריך באופן מדויק יותר את העלות
הכלכלית ל
משק.
העלות ה כלכלית
של תאונות דרכים למשק
העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות דרכים למשק הישראלי הוערכה בשנת
2012
בכ-
15
מיליארד ש "ח כולל נזקי רכוש
מתאונות ללא נפגעי
ם15
.
משרד התחבורה
ומשרד האוצר ,ביצעו חישוב זה בהתאם לנוהל
פר ,"ת על בסיס הנתונים שבקובץ
המשטרה. ב לוח2
שלהלן מוצג פירוט של העלויות למשק בגין הרוגים ופצועים
:מאושפזים
15
תאונות ללא נפגעים כגון התנגשויות פנים-
.אחור של רכבים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
683
השקעת משאבים
בפעולות להפחתת
מספר הנפגעים
בתאונות דרכים
עשויה גם להביא
לחיסכון כלכלי רב
למשק ,נוסף לע
הפחתת השכול ,
הכאב והצער
לוח
2
:עלויות למשק בגין הרוגים ופצועים מאושפזים
(במיליוני
ש)"ח,
ב שנת2012
סוג הנפגע סיווג
הפציעה
עלות
למשק
מזה
,"צער
כאב וסבל"
*
הרוג
6.10
3.3
פצועים שאושפזו בבתי חולים קשה מאוד
4.03
2.0
פצועים שאושפזו בבתי חולים קשה
1.53
0.7
פצועים שאושפזו בבתי חולים בינוני
1.04
0.25
פצועים שאושפזו בבתי חולים קל
0.12
0
*
.נזקי צער, כאב וסבל של הנפגעים ומשפחותיהם
מהלוח
עולה כי העלויות למשק מכל הרוג ופצוע קשה גבוהות מאוד, ומכאן כי
השקע
ת
משאבים
ב פעולות להפחתת מספר הנפגעים בתאונות דרכים עשויה גם
להביא לחיסכון כלכלי רב למשק., נוסף על הפחתת השכול, הכאב והצער
ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים
במאי
2006
הקימה הממשלה ה-
31
ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים ,בראשות
שר התחבורה דאז .ביולי
2009
הקימה הממשלה ה-
32
ועדת שרים חדשה לענייני
בטיחות בדרכים ומינתה את
שר התחבורה,
מר ישראל כץ, ליו"ר הוועדה. הממשלה
החליטה כי הוועדה תעסוק בגיבוש מדיניות ממשלתית, בתיאום פעולות הממשלה
ובקביעת סדרי עדיפויות בכל
הנוגע ל נושא הבטיחות בדרכים והמאבק בתאונות
.הדרכים
הוועדה
התכנסה שלוש פעמים: בפברואר וביולי2010
ובינואר2011
. פעילות הוועדה
הסתיימה בתום כהונת הממשלה, במרץ2013
,והממשלות ה-
33
וה-
34
לא הקימו
ועדת שרים לנושא זה.
מזכירות
הממשלה
ציינה בתשובתה
למשרד מבקר המדינה
ממאי
2016
" כי
ממשלת
ישראל עוסקת ללא לאות בסוגית המאבק בתאונות הדרכים והנושא מצוי באופן
מתמיד על סדר יומה ,"בין השאר במסגרת דיונים רבים של הממשלה .מזכירות
הממשלה הוסיפה כי הממשלה
נוקטת פעולות כלל-מערכתיות
למאבק בתאונות
הדרכים .
684
| דוח שנתי
67א
לדעת
,משרד מבקר המדינה
נוכח חשיבות הנושא והצורך בתיאום שוטף של
פעולות המשרדים השונים במאבק בתאונות דרכים ,על הממשלה לבחון את
מועילות פעולותיה הנוכחית בנושא ,ובמידת
הצורך
לשקול הקמה מחודשת
של
ועדת שרים תש.נווט את המאבק
פעולות לצמצום הסיכונים בדרכים
המלחמה
בתאונות הדרכים מחייבת ניתוח וזיהוי
של הקבוצות
החשופות יותר
.לתאונות דרכים
הרשות
נעזרת במידע ובנתונים של
הלמ "ס, בין השאר, לצורך ניהול
וגיבוש של .תכניות לשיפור הבטיחות בדרכים
להלן בלוח
3
ניתוח שהכינה
הרשות
על מספרי
ההרוגים בשנים2015-2014
16
הממוינים לפי קבוצות בעלות מאפיינים
:מיוחדים
לוח
3
:מספרי ההרוגים ל
פי מאפיינים שונים*, בשנים
2015-2014
2014
2015
דרכים בין-עירוניות
188
(
59%
)
221
(
62%
)
דרכים עירוניות
131
(
41%
)
135
(
38%
)
הולכי רגל
125
(
40%
)
114
(
32%
)
מפגיעת כלי רכב
כבדים
50
(
16%
)
66
(
19%
)
רוכבי אופנוע
37
(
12%
)
57
(
16%
)
רוכבי אופניים
10
(
3%
)
15
(
4%
)
נהגים צעירים
33
(
10%
)
37
(
10%
)
מגזר המיעוטים
109
(
34%
)
102
(
29%
)
סה
"כ הרוגים
319
356
*
.על פי נתוני הרשות
ת
יתכן כפילות
באיפיון-
לדוגמ,ה
נהג אופנוע צעיר שנהרג
בדרך בי
ן-עירונית .
מהלוח
עולה כי בשנים2014
ו-
2015
מרבית ההרוגים (כ-
60%
מהם )נפגעו ב
תאונות
בדרכים בין-עירוניות .כמו
,כן
שיעור הולכי
רגל שנהרגו
בשנים אלה היה גדול ,בשנת
2014
-
125
(כ-
40%) מכלל ההרוגים בתאונות האמורות ,
ובשנת2015
-
114
(כ-
32%
)
מההרוגים
(יצוין כי
שיעורים
דומים היו גם
ב שנים2013-2008
.)
גם מגזר המיעוטים
16
המקור: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; אשר למספר ההרוגים ראו הערה1
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
685
מספר ההרוגים
בדרכים בין-עירוניות
גדל בכ-
30%
בשנים
2015-2012
מתאפיין בשיעור
הרוגים גדול-
יותר מ-
100
ה רוגים בכל
אחת משנים אלו .נתונים
אלה מעלים
נקודות תורפה בתחו
מי
הבטיחות בדרכים
ומהן ניתן להקיש על תחומי
פעולה שיש להתרכז ב
הם לצורך צמצום
.מספר הנפגעים
משרד מבקר המדינה בדק היבטים בפעילות הגופים שהרשות מסייעת להם במימון
פעולות לצמצום הנפגעים בדרכים. להלן המ:מצאים
שיפור כבישים בין-
עירוניים
תאונות בדרכים בין-
עירוניות הן בדרך כלל קטלניות יותר מהתאונות בדרכים
,עירוניות, בין השאר בגלל מהירות הנסיעה של כלי הרכב. על פי נתוני הרשות
בשנת2015
לכל100
ק"מ בדרכים בין-
עירוניות היו בממוצע2.6
הרוגים לעומת
ממוצע של1.2
ה
רוגים ל-
100
ק"מ בדרכים עירוניות. להלן בלוח4
נתונים על מספר
ההרוגים בדרכים, לפי סוג הדרך, בשנים2015-2012
:
לוח4
:מספרי הרוגים בתאונות דרכים, לפי סוג הדרך, ב
שנים
2015-2012
סוג הדרך
2012
2013
2014
2015
דרך בין-
עירונית
171
178
188
221
דרך עירונית
119
131
131
135
סך כל ההרוגים290
309
319
356
מהלוח עולה כי מספר ההרוגים בדרכים בין-עירוניות גדל בכ-
30%
.בשנים האמורות
תשתית דרכים נאותה מסייעת להפחתת שיעור התאונות והפגיעה בגוף וברכוש
בשעת תאונה. ועדת שיינין ציינה כי על פי ניסיון מצטבר בארץ ובעולם, ניתן להקטין
במידה ניכרת את מספר התאונות ואת חומרתן באמצעות שיפורים הנדסיים
בתשתיות במקומות עתירי תאונות או סיכון ("מוקדי סיכון"). השיפורים יכולים להיות
מקומיים באמצעות הקמת תשתיות המותאמות למגבלות המשתמשים בדרך כדי
.למנוע מראש מצבי סיכון ותאונות
משרד התחבורה הערי
ך17
כי הירידה במספר ההרוגים ובמספר הפצועים קשה בשנים
2012-2007
התרחשה בזכות השקעות רבות של משרד התחבורה בשיפור תשתית
הכבישים (הרחבת כבישים חד-מסלוליים לדו-מסלוליים18
,
הוספת מחלפים, והשקעה
בתשתית""סלחנית , שמטרתה הקטנת עוצמת הפגיעה, לדוגמה: מעקות סופגי
אנרגיה ופ.)סי הרעדה
17
ראו להלן תכנית אב לתחבורה (
2014
) שהוכנה על .ידי משרד התחבורה
18
המביאה להפחתה ניכרת במספר התאונות הקשות (תאונות חזית-חזית
.)ותאונות רכב בודדות
686
| דוח שנתי
67א
משרד מבקר המדינה מעיר
כי
הגידול במספר
הנפגעים בתאונות בשנים
2015-2012
מצביע על כך שהשקעה בתשתיות אינה מענה כולל למאבק
בתאונות הדרכים אלא רק מרכיב אחד ממנו.
1
.
חברת נת"י היא זרוע הביצוע של משרד התחבורה להקמה ולתחזוקה של
כבישים בין-עירוניים. נת"י הכ ינה מודל לאיתור מקומות תורפה בכבישים אלה
המשווה את מספר התאונות בפועל למספר התאונות הצפוי. אם מספר התאונות
בפועל גדול בהרבה ממספר התאונות החזוי, המקום שבו אירעו אותן תאונות
מוגדר כמוקד סיכון. קריטריון נוסף הוא קטעים או צמתים שנדרש לשפרם על
פי דוח שהכינו המ שטרה או הממונה על הבטיחות ברשות, בעקבות תאונה
.קטלנית שאירעה בשלוש השנים האחרונות
משרד התחבורה הכין תכנית אב לתחבורה בשנת2014
(להלן-
תכנית אב
לתחבורה). חברי ,הצוות שהכינו את התכנית הסתייגו מהמודל שפיתחה נת"י
בין השאר כיוון שלדעתם הגורמים לתאונות דרכים ה ם לעתים אירועים אקראיים
.ומרובי גורמים
משרד
התחבורה
מסר
בתשובתו כי משנת2017
ישונה סדר העדיפויות הרב-
שנתי
של חברת נת"י
לטיפול
,במוקדי סיכון. למשל
שיפור תשתיות בעת פניות
שמאלה
יתוקצב בראש סדר העדיפויות ,, ללא מגבלת תקציב
יו ועדף על
פני
פרויקטים
.גדולים
משרד
התחבורה
הוסיף כי הוא פועל גם בתחומים אחרים
לשיפור
,התשתית למשל באמצעות טיפול בטיחותי בכבישים חוצי יישובים
ושדרוג כבישים שהוזנחו במהלך השנים
("כבישים
ללא אבא )"והעברתם
לאחריות נת."י
2
.
ועדה בין-משרדית בראשות מנהל אגף תשתיות בין-
,עירוניות במשרד התחבורה
אשר עם חבריה נמנים נציגים מנת"י, מהמשטרה ומהרשות, בוחנת את
הפרויקטים לביצוע במוקדי סיכון, וקובעת אם לאשרם על פי המודל שהכינה
,נת"י. הוועדה גם מאשרת את דרך הטיפול במוקד הסיכון כגון העתקת צומת
.התקנת רמזור או אחר
להלן נתונים על ניצול תקציב מזומן למוקדי סיכון ע"י נ ת"י, על פי נתוני אגף
התקציבים במשרד האוצר (להלן–
.)אג"ת
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
687
השיעור היחסי של
ההרוגים שהם הולכי
הרגל מכלל ההרוגים
בתאונות עמד על
42%-30%
בשנים
2014-2012
.שיעור זה
גבוה לעומת השיעור
הממוצע במדינות
ה-
OECD
שעמד על
כ-
20%
לוח
5
:ניצול
תקציב(מזומן)
מוקדי סיכון
בנת
"י
, בשנים
2015-2013
שנה
) תקציב מקורי (במיליוני ש"ח
ביצוע
תקציב
)(במיליוני ש"ח
2015
135
105
2014
200
135
2013
200
186
מהלוח עולה כי בשנים2015-2013
לא ניצלה נת"י את מלוא תקציב המזומן
.למוקדי סיכון
ביוני2015
התריע הממונה על התקציבים במשרד האוצר (להלן-
,)ראש אג"ת
מר אמיר לוי, לפני מנכ"ל משרד התחבורה דאז, מר עוזי יצחקי (להלן-
מנכ"ל
)משרד התחבורה דאז19
, כי נת"י מתקשה לנצל את התקציבים שהוקצו לה
ומתעכבת בביצוע פרויקטי בטיחות. ראש אג"ת ביקש ממנכ"ל המשרד לשקול
מחדש את מנגנוני הקצאת התקציבים בתחום הבטיחות בדרכים כדי לאפשר
.טיפול יעיל ומהיר במגמת הגידול במספר ההרוגים שהסתמנה
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה ונת "י לפעול בנחישות
לקידום
פרויקטים בכבישים ו
ב
מוקדי סיכון, כדי
לשפר את מידת בטיחותם
ולמנוע תאונות
.ונפגעים
תאונות דרכים שבהן היו מעורבים הולכי רגל
הולכי רגל נמנים עם קבוצת משתמשי הדרך הפגיעים ביותר
, בין השאר
עקב היעדר
.מיגון ומשקלם הקל יותר לעומת כלי הרכב
השיעור היחסי של ההרוגים שהם הולכי
הרגל מכל ל ההרוגים בתאונות עמד על42%-30%
בשנים2014-2012
. שיעור זה
גבוה לעומת השיעור
הממוצע במדינות ה-
OECD
שעמד על כ-
20%
. גם שיעור
הפצועים אנוש וקשה גבוה יותר בקרב הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים. בדוח
ועדת שיינין צוין כי שיפורים שונים בשטח עירוני, כגון בניית מעגל תנועה, הוספת
פסי האטה, רִ מזור והסדרת צומת עשויים להפחית בעשרות אחוזים את שיעור
.התאונות ואת שיעור הפגיעות בהם
בלוח שלהלן מובאים נתונים על התנהגותם בכביש של הולכי רגל בעת שנהרגו
בתאונות דרכים בשנים2014-2012
.על פי נתוני הרשות
19
מנכ"ל משרד התחבורה סיים את כהונתו ביוני2016
.
688
| דוח שנתי
67א
לוח
6
:התנהגות בכביש של הולכ
י
רגל
בעת שנהרגו, בשנים
2014-2012
2012
2013
2014
חצו כביש במעבר חציה
11
26
32
חצו כביש שלא במעבר חציה
29
30
44
לא חצה
9
6
26
אחר או לא ידוע
41
29
14
סה"כ90
91
114
מהלוח עולה כי בשנים האמורות לעיל חל גידול ניכר במספר הולכי הרגל שנהרגו
בעת שעברו ב מעבר חציה. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת2014
כ-
1,800
(כ-
14.8%
)
מכלל הנהגים שעברו עבירת תנועה בעת תאונת דרכים לא נתנו זכות קדימה להולכי
רגל וגרמו לתאונת דרכים עם נפגעים. על פי מכון גרטנר, בשנים2013
ו-
2014
חלה
עלייה בתמותה בקרב מאושפזים שנפגעו כהולכי רגל בתאונות
דרכים לעומת רוב
.השנים הקודמות
תאונות דרכים שאירעו במעבר חציה
1
.
בשנים2014
ו-
2015
( נפגעו חלק ניכר מהולכי הרגל ההרוגים67%-64%
)מהם
במרחב העירוני. ועדת שיינין המליצה לבנות מעברי חצייה שיבליטו את נראות
הולכי הרגל במרחב ולהגביה את מעבר החצייה. המכון לחקר תחבו רה בטכניון
ביצע בעבר מחקר בנושא פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל
בתנאי הארץ20
.
ממצאי המחקר העלו כי על מנת להפחית במידה ניכרת את
מספרם של הולכי הרגל הנפגעים בשטח עירוני יש לבחון את רשת הדרכים
העירונית לצורך מזעור אזורי החיכוך בין הולכי הרגל לכלי הר כב ולשם מיתון
מהירות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל. בדוח
הומלץ לבחון בניסויי שטח מבוקרים בתנאי הארץ פתרונות תשתית למיתון
מהירות הנסיעה לפני מעברי חציה, כגון התקנת קווי זיג-
זג בסמוך למעברים או
הגבהת שטח מעבר החציה ופתרונות תשתית נו,ספים כגון התקנת רמזורים איי-
.תנועה ומעקות בטיחות
הרשות הודיעה בתשובתה כי יישמה חלק מהפתרונות וחלקם בשלבי יישום-
לדוגמא מעבר חצייה מוגבה נכלל בהנחיות הבטיחות והקדמת מופע אור ירוק
להולכי רגל בכבישים מסוימים. כמו כן, המשטרה ציינה
בתשובתה כי
היא
מבצעת סקירו
ת הנדסיות ובטיחותיות במעברי חציה בסמוך לבתי ספר ,מתריעה
על ליקויי תשתית ומגישה לרשויות המלצות לטיפול.
20
( ,'דורון בלשה ואח2009
), המכון לחקר התחבורה בטכניון-
מכון טכנולוגי לישראל ומרכז רן
.נאור לחקר הבטיחות בדרכים. המחקר מומן על ידי הרשות
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
689
משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות הנתונים על השיעור היחסי הגבוה
של מקרי הפגיעה בהולכי רגל בשנים2014-2012
, רק בשנת2015
החליטה הרשות לבצע ניסוי בשיתוף רשויות
מקומיות לבחינת השפעת
הסימון של קווי זיג-
.זג בסמוך למעברי חציה על הפחתת מספר התאונות
לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לנקוט אמצעים שונים להפחתת
מהירות התקרבותם של כלי הרכב למעברי החציה ולמזעור אזורי החיכוך
בין הולכי הרגל החוצים את הכביש לכלי הרכב כדי למזער את הפגיעות
.בהולכי הרגל
2
.
במרץ2015
נכנס לתוקף תיקון לתקנה67
לתקנות התעבורה, התשכ"א-
1961
,
ב
עניין
חובתו של נוהג ברכב כלפי
הול
ך רגל במעבר חציה
(להלן-
תקנות
.)המשנה
על פי התקנות, נוהג רכב המתקרב למעבר חציה נדרש להאט את
רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך
ל מעבר חציה ואם ניכר שבכוונתו
,של הולך הרגל לחצות את הכביש
לתת לו זכות קדימה. נוסף על כך
מורות
תקנות המשנה כי אם התקרב נהג רכב למעבר חציה ובנתיב אחר האט רכב
לפני מעבר החציה, יאט הנהג את רכבו לפני מעבר החציה האמור, ואם הרכב
בנתיב האחר עצר- יעצור אף הוא .
במא
י
2015
פנה מנהל הרשות לראש
את "ן, ניצב ירון בארי, בבקשה
.לאכוף תקנות אלה
ראש את "ן
ציין בתשובתו למנהל הרשות כי את "ן
אוכף את התקנות למתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה ,אך לא
את תקנות המשנה ,כיוון שאלה לא נכללו בצו התעבורה
(עבירות
קנס .)
המשטרה ציינה בתשובת
ה למשרד
מבקר המדינה מיוני2016
כי בתכנית
העבודה השנתית באת
"ן, ניתנה התייחסות לפעילות אופרטיבית בתחום זה ,תוך
מתן דגש לאכיפת עבירת אי מתן זכות קדימה להולכי
.רגל
עוד ציינה כי
בשנת
2015
נרשמו כ-
1,300
דוחות בנושא
זה. כמו כן, ציינה המשטרה כי קביעת תקנות
המשנה כ עבירות קנס נעשית ביוזמת את"ן על מנת שניתן יהיה לאכוף באופן
.אפקטיבי את התקנות
משרד התחבורה הודיע בתשובתו כי הוא פועל לקבלת האישורים הנדרשים
להכללת תקנות המשנה בצו התעבורה (עבירות קנס). המשרד הוסיף כי
למשטרה נתונה הסמכות לאכוף את התקנות נגד נהגים שביצעו כל ,עבירה
ובכלל זה עבירה על תקנות המשנה, וזאת באמצעות הזמנה
לדין. בבירור נוסף
,שערך משרד מבקר המדינה, מסר משרד התחבורה כי מתקיימים דיונים בנושא
בשיתוף המשטרה, כדי להשלים בהקדם את הצעת התקנות ולהעבירן לאישור
.הכנסת
690
| דוח שנתי
67א
מעורבות כלי הרכב
הכבדים בתאונות
דרכים קטלניות בשנת
2014
היא בשיעור
גבוה ביחס לשיעורם
מכלל כלי הרכב
תאונות דרכים שבהן היו מעורבים הולכי רגל קשישי ם
שיעור הולכי הרגל הנפגעים בקבוצת הגיל65
ומעלה גדול יחסית לשיעורם
באוכלוסייה. בשנת2015
27%
מסך הולכי הרגל שנהרגו היו בקבוצת גיל זו. נמצא
כי
למרות שיעור הנפגעים
הגדול בקרב א
וכלוסיי
ה זו ,תקציב
הרשות לביצוע פעולות
ההסברה המיועדות לה פחת מ-
100,000
ש"ח ב שנת2014
ל-
70,000
ש"ח
ב שנת
2015
.
הרשות
ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני2016
(להלן-
)תשובת הרשות
כי הגורם להפחתת התקציב הוא קיצוץ
ניכר בתקציבה ב שנת2015
יחסית לשנת
2014
;
והוסיפה כי ביצעה פעולות הסברה נרחבות בנושא הרחבת זכות הקדימה
להולכי רגל. משרד התחבור ה הודיע בתשובתו כי הוא פועל לצמצום מספר הנפגעים
בקרב אוכלוסייה זו באמצעות שיפורים בתחום הרִ מזור, לרבות הארכת משך הרִ מזור
להולכי רגל, וכי ועדת
הבטיחות העירונית
במשרד
המליצה לכלול
בתכנית
העבודה
של שנת2016
פרויקטים בקרבת מוסדות לקשישים כדי לשפר את רמת הבטיחו
ת
להולכי הרגל בסביבתם.
משרד התחבורה הודיע בתשובתו כי הוא מבצע פעילויות
רבות להקטנת מספרם של
,הולכי רגל הנפגעים בתאונות דרכים כולל עידוד התקנת מערכות בטיחות מתקדמות
וכן אימוץ התקינה האירופאית המחמירה בנושא בטיחות
;הרכב
וכן פועל להגברת
ההגנה על הולכי רגל ולט
יפול תשתיתי במוקדים בין-עירוניים אשר זוהו כבעיתיים
להולכי רגל.
לדעת
משרד מבקר המדינה, על
כל הגורמים העוסקים
בנושא-
משרד
התחבורה, המשטרה, והרשות-
לפעול בתיאום ובמגוון אמצעים כדי להקטין
את מספר הולכי הרגל הנפגעים בתאונות דרכים: להכין תכנית רב-
שנתית
לצמצום אזורי החיכוך בין כלי הרכב להולכי הרגל ולמתן במידה רבה את
מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי רגל.
כמו
,כן
על המשטרה להתארגן להגברת האכיפה
הן
בקרב
נהגים, בהתקרבם
למעבר חצ
יה,
והן
בקרב
הולכי רגל החוצים
ש
לא במעבר חצ
י .ה
בד בבד , על
הרשות
להרחיב את ההסברה להולכי רגל ו
ועל דדם לנקוט צעדים שיפחיתו
את ה
סיכו
ן למעורבות
ם בתאונות, ו כן לבחון חלופות נוספות בנוגע להעברת
מסרים של חציית כבישים בבטחה .
תאונות דרכים שבהן היה מעורב רכב כבד
ככל שעוצמת המפגש עם כלי רכב כבד ומהירותו גדולות יותר, גדל הסיכון
כי תאונה
שבה מעורב כלי רכב כזה תהיה קטלנית. מ עורבות כלי הרכב הכבדים בתאונות
דרכים קטלניות בשנת2014
היא בשיעור גבוה ביחס ל שיעורם
מכלל כלי הרכב .
להלן בלוח7
נתונים של הרשות על כלי הרכב המעורבים בתאונות קטלניות, לפי
.סוג כלי הרכב, באותה שנה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
691
לוח
7
:מעורבות כ
לי רכב בתאונות
קטלניות בשנת2014
על פי סוגי כלי
הרכב
סוג כלי הרכב
מצבת
כלי הרכב
ב-
2014
)(באלפים
שיעור
באחוזים
מכלל
כלי הרכב
כלי רכב
שהיו מעורבים
בתאונות
קטלניות
שיעור
באחוזים
מכלל
התאונות
רכב פרטי
2,457
82.8
211
48.8
מסחרי עד3.5
טון
246
8.3
48
11.1
משאיות עד33.9
טון
76
2.6
51
11.8
משאיות מעל34
טון
6
0.2
15
3.5
אוטובוסים
18
0.6
23
5.3
אוטובוס זעיר ומוניות
38
1.3
15
3.5
אופנועים
124
4.2
41
9.5
סה"כ*
2,966
100
432
*
הסכום הכללי אינו תואם את סך כלי הרכב המוצגים בלוח בקטגוריית מצבת כ לי הרכב משום
שלא נכללים בה הנתונים על כל סוגי כלי הרכב לשנה זו, ובכללם הנתונים על כלי הרכב
שבמחוזות יהודה ושומרון ועל כלי רכב אשר היו מעורבים בתאונות שההרוגים בהן נפטרו לאחר
יותר מ-
30
.יום ממועד התאונה
מהלוח עולה כי שיעור התאונות הקטלניות שבהן היו מעורבות משאיות (שמשקלן
מעל3.5
טון) ואוטובוסים הוא20.6%
, אף ששיעור כלי רכב אלה מכלל כלי הרכב
קטן בהרבה-
3.4%
בלבד. תופעה זו באה לידי ביטוי גם בנתוני הלמ"ס, שעל פיהם
( שיעורן של המשאיות הגדולות16
טון ומעלה) שהיו מעורבות בתאונות קטלניות היה
6.5%
משיעורן מכלל כלי ה רכב-
פי2.7
( מחלקן בנסועה2.4%
.)
יצוין כי מנובמבר2015
מחויבים כלי רכב כבדים חדשים (אוטובוסים, משאיות
במשקל3.5
טון ומעלה) ואמבולנסים המיובאים
לארץ בהתקנת מערכת בטיחות
הכוללת התראת סטייה מנתיב והתראה מפני התנגשויות. שר התחבורה הרחיב
תקנה זו, והחל בנובמבר
2016
יחויבו גם כלי רכב אלה משנתון2012
בהתקנת
.מערכת הבטיחות האמורה לעיל
הכשרה של נהגים מקצועיים ברכב ציבורי וברכב תובלה
משרד התחבורה מינה בשנת2000
ועדה ציבורית בראשות אלוף (מיל') עמיעז סגיס
(להלן- ועדת סגיס) לבחינת מצב ענף ההובלה. הוועדה הגישה דוח בנ ושא בשנת
2002
. בדוח צוין, בין השאר, כי תכנית ההכשרה של נהגי רכב כבד, הן ההכשרה
692
| דוח שנתי
67א
הבסיסית והן ההכשרה בהמשך העבודה, לא הייתה מספקת. בין היתר המליצה
)הוועדה: (א להחיל חובת התנסות )(חניכה לנהג רכב כבד חדש בדומה לחובה
החלה על נהג חדש ברכב פרטי21
;
)(ב
להחיל על נ
הגי רכב כבד
חובת השתלמות
;מעשית אחת לחמש שנים (ג) להכיר ב
עבודת הנהג כעבודה מועדפת ולהוסיף
בחוק
את ה
הגדרה של נהג מקצועי22
. ממשלת ישראל החליטה לאמץ את מסקנות
.ועדת סגיס
במועד סיום הביקורת עדיין לא יושמו המלצות אלה והמלצות נוספות של
.הוועדה
משרד התחבורה הו
דיע בתשובתו כי בשנת
2015
החל תהליך תיקון חקיקה23
בדבר
חיוב חונך לרכב כבד וציבורי והחלת חובת השתלמות מעשית.
בדיקות רכב
אחד הגורמים לתאונות דרכים הוא אי-
תקינות כלי הרכב. אמנם משקלו של גורם זה
קטן בהשוואה לאחרים שנסקרו לעיל, אך כאשר יש ליקוי במערכות חשובות בר ,כב
כגון מערכת הבלמים ומערכת ההיגוי, נשקף סיכון של ממש לנוסעים בו, לכלי רכב
.אחרים בכביש ולכלל משתמשי הדרך
הרשות מתקצבת מדי שנה את פעילותן של ניידות הבטיחות שבאגף הרכב במשרד
התחבורה בכ-
6.5
מיליון ש"ח מדי שנה. בהסכמים (תכניות עבודה) שחתם משרד
התחבורה עם הר שות הוא התחייב לביצוע50,000
.בדיקות מדי שנה בשנה
נמצא כי ההסכם לשנת2013
בין הרשות לבין משרד התחבורה לביצוע
בדיקות בכלי הרכב ולפיקוח על קציני בטיחות נחתם רק לקראת סוף השנה
(בדצמבר אותה שנה), ואף ההסכם לשנת2014
נחתם כמה חודשים לאחר
תחילת השנה (במאי אותה ש .)נה
ניידות הבטיחות מבצעות בדיקות אקראיות של תקינות כלי רכב, בשולי הדרך או ליד
מקומות שלהערכת משרד התחבורה מועדים לתנועת כלי רכב לא תקינים. הבדיקות
מתמקדות בכלי רכב ישנים וכבדים (להלן-
בדיקות רכב). במסגרת הבדיקות נבחנת
תקינותם של צמיגים, מערכות היגוי, בל מים ושלדה, ובמשאיות נבחן גם משקל
המשא. כמו כן מפקחות הניידות על פעילות קציני בטיחות של חברות הובלה
והסעה. הקריטריונים לבדיקות, שאותם קבע איגוד מכוני הרישוי הבין-
לאומי, נחלקים
21
תקנות התעבורה קובע
ת
כי נהג חדש
ב רכב פרטי
ח ייב לנהוג בנוכחות נהג מלווה לתקופה
מסוימת.
לעומת זאת נהגי
הרכב הציבורי ונהגי ה משאיות
אינם מחויבים בכך.
22
ב אותו נושא זה ראו גם
ב דוח זה""תפקוד אגף הרישוי והכשרת נהגים,
'עמ584-547
.
23
'ראו הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הכשרת נוהגים ברכב מקצועי) (תיקון מס118
,)
התשע"ו-
2015
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
693
בשנת
2014
חל גידול
במספר כלי הרכב
שהורדו מהכביש
בעקבות ליקויים
מסוכנים ובשיעורם
יחסית לכלל כלי
הרכב שנבדקו ,וכן
בשיעור כלי הרכב
שנמצאו בהם ליקויים
מחיי
בי תיקון
:לשלוש קבוצות, כמפורט להלן1
. ליקויים מסוכנים-
ליקויים שבגינם נשקף סיכון
ישיר ומ ;ידי לבטיחות2
). ליקויים חמורים (מחייבי תיקונים-
ליקויים העלולים לפגוע
;בבטיחות הרכב ולסכן את משתמשי הדרך3
.. ליקויים מזעריים
להלן בלוח8
נתונים על שיעור הליקויים שנמצאו בכלי רכב, בבדיקות שעשה משרד
התחבורה בשנים2014-2012
.
לוח
8
:ליקויים בכלי רכב שנבדקו, בשנים
2014-2012
קבוצת הליקויים
2012
2013
2014
מספר כלי הרכב
שנמצאו בהם ליקויים
מסוכנים והם הורדו
מהכביש בגינם
148
(
0.3%
)
214
(
0.5%
)
238
(
0.6%
)
מספר כלי רכב שבהם
נמצאו ליקויים מחייבי
תיקון
6,615
(
13.4%
)
6,851
(
15.6%
)
6,477
(
17.4%
)
סך כל כלי הרכ ב
שנבדקו
49,414
(
100%
)
43,874
(
100%
)
37,326
(
100%
)
מהלוח עולה כי מספר בדיקות הרכב קטן משנה לשנה
למרות הגידול שחל במספר
כלי הרכב במדינה, והוא אינו מסתכם ב-
50,000
.כפי שנקבע בהסכם עם הרשות
נוסף על כך, בשנת2014
חל גידול במספר כלי הרכב שהורדו
מהכביש
בעקב ות
ליקויים מסוכנים ובשיעורם יחסית לכלל כלי הרכב שנבדקו ,וכן ב שיעור כלי הרכב
.שנמצאו בהם ליקויים מחייבי תיקון
משרד
התחבורה ציין בתשובתו כי
ניידות הבטיחות עוצר
ות
לבדיקה בעיקר
כלי רכב
""חשודים.
,על כן
הגידול במספר כלי הרכב שאינם תקינים מצביע להערכתו
על
תפקוד
ן
היעיל של
ניידות הבטיחות
ולא בהכרח על גידול
במספר
כלי הרכב שאינם
.תקינים
המשרד הוסיף כי הוא מקדם את חוק רישוי שירותים לרכב24
, המסדיר את
כל היבטיו של
ענף הרכב,
,וכולל בין השאר
הגברת התחרותיות בענף הרכב,
שיגרום להערכתו להגדלת מספרם של כלי הרכב החדשים הבטיחותי
ים יותר.
לדעת משרד מבקר המדינה , על
משרד התחבורה לבצע את מספר בדיקות
הרכב שנקבעו בהסכם עם הרשות ולוודא כי הסיבה להפחתת מספר כלי
הרכב התקינים אכן נובעת מ
יעילות פעילות
ן של ניידות
הבטיחות
ולא מירידה
ברמת התחזוקה של הרכבים.
24
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-
2016
.
694
| דוח שנתי
67א
נמצא כי היקף
הבדיקות שעשה
משרד התחבורה
במשאיות מעל
12
טון
פחת בשיעור ניכר
מ-
5,837
בשנת
2013
ל-
4,009
בשנת
2014
.
בשנים אלה שיעור
המשאיות שהורדו
מהכביש באמצעות
גרירה ושל משאיות
שנמצאו בהם ליקויים
המחייבים תיקון גדל
מכ-
17%
בשנת
2013
(
991
משאיות )
לכ-
20%
בשנת
2014
(
784
משאיות)
בדיקת
תקינותם של
אוטובוסים המסיעים י
לדים
ניידות
הבטיחות בדקו במהלך חודשי הקיץ את תקינותם של אוטובוסים שהסיעו ילדי
קייטנות. להלן בלוח9
נתונים על היקף הבדיקות ותוצאותיהן בשנים
2013
ו-
2014
.
לוח
9
: ממצאי בדיקת אוטובוסים - מבצע קייטנות
קבוצת הליקויים
2013
2014
מספר
כלי הרכב שנמצאו
בהם ליקויים מ סוכנים
1
%(
0.4
)
0
%(
0.0
)
מספר כלי הרכב שהורדו
מהכביש
בגין ליקויים מחייבי תיקון
23
%(
8.9
)
10
%(
5.4
)
סה "כ
בדיקות259
%(
100
)
185
%(
100
)
מהלוח
עולה כי
מספר בדיקות האוטובוסים ב שנת2014
פחת בכ-
30%
לעומת שנת
2013
.שיעור כלי הרכב שנמצאו בהם ליקויים מחיי
בי תיקון קטן אף הוא .
נתונים אלה מצביעים על הצורך להתמיד בפיקוח על
תקינותם של אוטובוסים
שמסיעים ילדים
,לקייטנות כדי להבטיח את בטיחות הסעתם.
בדיקת משאיות
שמשקלן
מעל
12
טו
נות
על פי נתוני הרשות ,ב שנת2015
חל גידול
של46%
במספר ההרוגים בתאונות
ן בה ש
היה מעורב
ות משאיות
שמשקלן מעל12
( טון35
הרוגים בשנת
2014
ו-
51
הרוגים
בש
נת
2015
.)כמו כן, באותה שנה
גדל
מספר הפצועים קשה בתאונות דרכים אלו.
בתכנית האב לתחבורה שהכין משרד התחבורה הומלץ להגדיל את מספר הניידות
הקיימות ולהקצות חלק מהן לביצוע בדיקות במשאיות בלבד ,כדי שהן
יקיימו
לפחות
10,000
בדיקות בשנה. להערכת מכיני
התכנית ,הגדלת הסבירות לאיתור ליקויים
במשאיות והשבתתן של משאיות שנמצאו לא תקינות עשויות
להרתיע את חברות
ההובלה
ולהביא להגברת
( האכיפה העצמית
הפיקוח הפנימי)
.שלהן בנושא
נמצא
כי
היקף הבדיקות שעשה
משרד התחבורה
ב
משאיות
מעל12
טון
פחת
בשיעור
ניכר
מ-
5,837
בשנת2013
ל-
4,009
בשנת2014. בשנים אלה שיעור
המשאיות שהורדו מהכביש ב
אמצעות גרירה
ושל משאיות שנמצאו בהם ליקויים
המחייבים תיקון גדל מכ-
17%
בשנת2013
(
991
משאיות) לכ-
20%
בשנת2014
(
784
משאיות). הבדיקות
העלו גם כי
למרו
ת חשיבות תקינותם של הצמיגים ל בטיחות
כלי
הרכב ,בכ-
37%
מהמשאיות
.שנבדקו היו צמיגים פגומים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
695
תדירות ה
בדיקות של כלי רכב כבדים
בהחלטת הממשלה משנת2005
נקבע שחובה לבצע בדיקת בטיחות רבעונית של
כלי רכב כבדים
, ובכלל זה אוטובוסים, במוסך מורשה .
במועד סיום הביקורת משר
ד התחבורה טרם השלים חקיקה לחיוב בדיקת
בטיחות כאמור.
לדעת
,משרד מבקר המדינה
נוכח הממצאים החמורים
מבדיקות חלקיות שעשה
משרד התחבורה לרכבים כבדים בכביש ונוכח
הגידול
במספר התאונות הקטלניות ,שנגרמות על ידי אותם רכבים על משרד
התחבורה לפעול בדחיפות
להגדלת מספר הבד יקות של כלי רכב אלה
ולהשלים את תיקוני
ה
חקיקה
.בנושא
משרד
התחבורה הודיע בתשובתו כי הוא מקדם שינוי חקיקה שיחייב לבצע עוד
בדיקה שנתית (נוסף על ,)שתי הבדיקות
וזאת
בנוסף לאחריות קצין הבטיחות של
.החברה לדאוג לתקינות הרכב
בדיקות עומס יתר
1
.
רכב הנושא מטען שמשקלו ח ורג מהמשקל המותר בתקנות שנקבעו לרכב
מסוגו
זקוק
.למרחק בלימה ארוך יותר ויכולת השליטה של הנהג בו קטנה הדבר
מסכן .את נהג הרכב, את כלי הרכב האחרים על הכביש ואת הולכי הרגל
חריגה מהעומס המרבי המותר (להלן-
עומס יתר) גורמת גם לבלאי מואץ של
.הכבישים
תקנות התעבורה קובעות משקל כולל מ
י רבי מותר בהתאם לסוג הרכב
ו .מבנהו
התקנות קובעות כי נהיגה ברכב שעליו עומס
יתר
של משא היא עבירה. חריגה
של יותר מ-
25%
.מחייבת גם הזמנה לדין
בבדיקות
של ניידות הבטיחות
שנעשו
בשנים2014-2012
נשקלו משאיות כדי
לאתר עומס יתר של רכב כבד .להלן בלוח
10
נתונים על
מספר כלי הרכב
.שנבדקו ועל מספר כלי הרכב שנמצא בהם עומס יתר
696
| דוח שנתי
67א
לוח
10
:כלי רכב שנמצא בהם עומס יתר, בשנים
2014-2012
השנה
מספר
כלי
הרכב
שנבדקו
מספר
כלי הרכב
שנמצא בהם
עומס יתר
מספר
כלי הרכב
שנמצא בהם
עומס יתר
של
מעל
25%
מספר רישיונות
הנ
היגה שנפסלו
2012
28,856
3,110
123
אין נתון
2013
26,249
2,643
128
110
2014
25,170
2,542
126
100
מהלוח
עולה כי
בכ-
10%
מהמשאיות
שנבדקו היו עומסי
יתר
ש סיכנו את חיי
.הנהגים ויתר משתמשי הכבישים
המשטרה
הודיעה בתשובתה כי
קיים
קושי באכיפת
האיסור על עומס יתר עק ב
היעדר מ .כשירי שקילה המאושרים לשימוש בשירות המשטרה
לדעת
,משרד מבקר המדינה לנוכח הסיכון הגדול שכרוך בנהיגה ברכב
,שיש בו עומס יתר על המשטרה ומשרד התחבורה לבחון את הצורך
בפיתרון המחסור במכשירי שקילה (מאזניים) מתאימים כדי לאפשר את
הגדלת היקף הבדיקות לאיתור ע .ומס יתר
2
.
כבר בשנת
2000
העיר מבקר המדינה25
כי המשטרה נוהגת לאכוף את התקנות
למניעת עומס יתר על נהגי המשאיות, אף שלעתים האחריות לכך אינה מוטלת
עליהם אלא על חברות ההובלה ובעלי המשאיות המחייבים את הנהגים להוביל
מטען גדול מהמותר. מבקר המדינה המליץ אפוא שמשרד התח בורה והמשטרה
יפעלו למצות את הדין גם עם חברות ההובלה ובעלי המשאיות המתירים הובלת
.עומס יתר
הביקורת העלתה כי המלצה זו לא יושמה.
בקרה
)על פעילות הנהגים (טכוגרף
על
פי נתונים של משרד התחבורה, בתחום הנהיגה המקצועית יש מחסור של
כ-
4,000
נהגים ובטווח הארוך צפוי מ
חסור של כ-
15,000
נהגים. עוד עולה מנתוני
משרד התחבורה כי
יש
גידול
שלילי במספר בעלי הרישיון לנהיגת אוטובוס . הדבר
עלול לגרום להעסקת
נהגים מעבר לשעות העבודה שנקבעו בחוק שעות עבודה
25
מבקר המדינה, דוח
ביקורת בנושא המאבק בתאונות
דרכים(
2000
)
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
697
למעלה מעשור לאחר
החלטת הממשלה
וכשמונה שנים לאחר
הודעת משרד
התחבורה בכנסת ,
טרם יושמה ההחלטה
לחייב שימוש
בטכוגרף דיגיטלי
והמנוחה, התשי"א-
1951
(להלן-
חוק שעות העבודה), ובתקנה168
לתקנות
התעבורה
, ובכך ל
הגביר את הסיכון לתאונות ונפגעים עקב עייפות הנהג .
עוד בשנות התשעים של המאה העשרים קבע משרד התחבורה, כאמצעי לפיקוח על
קיום הוראות
חוק שעות העבודה, כי חובה להתקין ב
משאיות שמשקלן
מעל שמונה
טו
נות בו אוטובוסים רשם נתוני נסיעה (טכוגרף), כמכשיר מעקב אחר המרחק
מס ו פר
שעות הנסיעה בפועל של כל נהג. הרישום
בטכוגרף מתבצע
באופן מכני על דסקית
,קרטון
ו ,יש להחליפה בכל יום. לטכוגרף המותקן בכלי הרכב יש כמה חסרונות
ובהם
האפשרות ל זיוף
רישומים
.והחלפת דסקיות בין נהגים מובהר כי הטכוגרף
.שנדרש על פי התקנות הקיימות הוא טכוגרף מכני
בהחלטת הממשלה משנת2005
נקבעה חובת התקנתו של טכוגרף דיגיטלי, שיאושר
על פי התקן האירופאי, כדי לשפר את האכיפה
על
,פעילותם של נהגים מקצועיים
במקום הטכוגרף ה .מכני יצוין כי באותה שנה נכנסה לתוקף באירופה תקנה
המחייבת כל כלי רכב כבד וציבורי בהתקנת
טכוגרף
דיגיטלי ,שהוא אישי, מדויק
אמין
ומ
אובטח יותר ובו מנוהל
ים , בין השאר, רישום אישי של מספר שעות הנהיגה
והמנוחה, מרחק הנסיעה
ו .מהירות הנהיגה
רישום ובדיקה של הנתונים הנצברים בטכוגרף משמשים את קציני הבטיחות של
חברות ההובלה ,שוטרים וגופים מוסמכים אחרים ,לצורך ביקורות ,פיק
וח על
התנהגות הנהגים וקבלת דיווחים על חריגות בחתכים שונים .התקנת טכוגרף דיגיטלי
מסייעת לאכיפת חוקי הנהיגה והתקנות
,(לדוגמה
חריגה משעות עבודה ומנוחה ,
חריגה מהמהירות המותרת ,)לחקירת תאונות דרכים ולהסקת מסקנות .כמו
,כן
שיפור של איכות הנתונים ,אמינותם וזמינותם עשוי להביא להקטנת העומס על
מערכת האכיפה והמשפט.
כבר
ביולי2007
הודיעה סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה בדיון
של ועדת הכלכלה של הכנסת כי המשרד נמצא בעיצומה של עבודת מטה
לקראת מעבר
.לטכוגרף דיגיטלי
נמצא כי במועד סיום הביקורת ,ינואר
2016
,
למעלה מעשור לאח
ר החלטת הממשלה וכשמונה שנים לאחר הודעת משרד
התחבורה בכנסת ,טרם יושמה ההחלטה לחייב שימוש בטכוגרף דיגיטלי.
משרד
התחבורה ציין בתשובתו כי הוא פועל
לקידום החובה ל התקנת טכוגרף
דיגיטלי . הוא הסביר כי
ה
עיכוב נובע מההליך של הצטרפות ישראל לאמנה בין-
לאומית
בנושא, וכי .הוא פועל לקידום העניין
לדעת משרד מבקר המדינה ,חשיבות הטכוגרף הדיגיטלי מחייבת
את משרד
התחבורה להחיש את
פעילותו
בנושא באמצעות קידום התיקון הרלוונטי
.לתקנות ואימוץ התקינה האירופאית המעודכנת בתחום
698
| דוח שנתי
67א
מדיווחי אגף הרכב
במשרד התחבורה
עולה כי בשנים
2013
ו-
2014
בוצעו בחברות
ההובלה רק
53
ו-
77
ביקורו
ת ,בהתאמה ,
בתיאום עם קציני
הבטיחות של החברות
קציני בטיחות בתעבורה
מרבית כלי הרכב הכבדים והאוטובוסים פועל ים
בשירות
,חברות הובלה
חברות
הסעות א .ו חברות אוטובוסים
על פי
תקנה580
לתקנות התעבורה ,התשמ
"א-
1981
,
מחובתן של חברות היסעים ,תובלה וציי רכב להתקשר
עם קצין בטיחות או להעסיק
קצין בטיחות. תפקידי קצין הבטיחות,הם
בין השאר, פיקוח על נהגי החברה, על
תקינות
כלי הרכב,
.על קיום דיני תעבורה ועל שעות עבודה ומנוחה
הוראה דומה
נכללת גם בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-
2001
, שמכוחן
ניתנים רישיונות לחברות
הובלה .משרד
התחבורה מפקח על פעילות קציני הבטיחות, והרשות מממנת את
פעילות הפיקוח במסגרת תכנית עבודה
שהיא ומשרד התחבורה חותמים בכ
ל שנה .
הרשות העריכה כי ב שנת2014
פעלו במדינה כ-
1,800
קציני בטיחות בכ-
3,000
.חברות היסעים, תובלה וציי רכב
הרשות הקצתה לפיקוח
על קציני בטיחות
בתעבורה
כ-
800,000
ש"ח
בשנה . משרד התחבורה התחייב כי יבצע
באמצעות
ניידות
הבטיחות
ביקורות ב-
1,200
מפעלים בשנה לצורך פי ,קוח על חברות היסעים
חברות
הובלה, הובלת חומרים מסוכנים
.והסעת ילדים
מדיווחי
אגף הרכב במשרד התחבורה עולה כי
בשנים
2013
ו-
2014
בוצעו בחברות
ההובלה רק
53
ו-
77
,ביקורות
,בהתאמה בתיאום עם קציני הבטיחות של החברות .
על פי מסמכי משרד התחבורה ,בדיקות הרכב נעשו בקר
בת משרדי החברות
ובמהלך שעות היום .
לדעת משרד מבקר המדינה ,על אגף הרכב
לבצע את כל בדיקות הרכב
שהתחייב לבצע ולשנות את אופיין
(לדוגמה- לבצען ללא תיאום מראש), וזאת
כדי
להגדיל את האפקטיביות
שלהן.
נוכח
הממצאים
החמורים של
,הביקורות שעשו ניידות הבטיחות בכבישים
שב
עקבותיהן הורדו כלי רכב כבדים מהכביש עקב ליקויים מסוכנים
בבטיחותם , על משרד התחבורה להגביר את הפיקוח על פעילות קציני
ה
בטיחות ., בעלי המפעלים והחברות המעסיקים אותם
משרד התחבורה הודיע בתשובתו כי הוא פועל למצות את הדין גם עם חברות
ההובלה .עוד הוסיף כי המשרד מקד
ם תיקון חקיקה להסדרת סוגיית האחריות של
בעל החברה וקצין הבטיחות גם לנושא עומס יתר.
משרד
מבקר המדינה מעיר כי
כבר
בשנת2000
הוא התריע לפני משרד
התחבורה על הנושא, וכי עליו לפעול בנחרצות
.להשלמת תיקוני החקיקה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
699
זאת
,ועוד
על משרד התחבורה לחייב את קציני הבטיחות ב חברות
ההובלה
וההיסעים לוודא ,, בין היתר
כי הנהגים
המועסקים
באותן
חברות מקיימים את
דיני התעבורה ;כי עליהם להעסיק רק נהגים שהוכיחו את מקצועיותם ושומרים
על כללי נהיגה בטיחותיים ;
להבטיח כי נהגים
אינם מועסקים מ עבר לשעות
;העבודה שנקבעו בחוק
לוודא
שהנהגים אינם
עוב דים
ב השפעת אלכוהול
;וסמים
ולקיים
הדרכות והשתלמויות
עבור ה נהגים. כמו כן, על משרד
התחבורה ל
הסדיר בחקיקה את חובת החברות בדיווח
שנתי בנושא ולבחון את
האפשרות להטלת סנקציות על אי-
דיווח
ועל אי-
עמידת
נהגים בכללי עבודה
בטיחותיים.
חינוך לבטיחות בדרכים
חלק ניכר מהולכ
י הרגל הם ילדים ונערים ,בייחוד בעת שהם
בדרכם לבית הספר
ומבית הספר לביתם ו כן
בשעות שאחרי הלימודים. ב שנת2014
חל גידול ניכר
במספר הולכי
ה רגל
ה צעירים שנהרגו בתאונות דרכים. להלן בלוח11
נתונים על
הולכי רגל צעירים שנהרגו בתאונות דרכים בשנים
2014-2012
,לפי קבוצו
ת גיל.
לוח
11
:מספר
הולכי
הרגל הצעירים שנהרגו בתאונות דרכים,
בשנים
2014-2012
26
הגיל
2012
2013
2014
2015
גילי
4-0
7
8
14
6
גילי
14-5
8
7
6
10
גילי
19-15
9
0
4
2
סך הכול24
15
24
18
מחקר שביצע
בעבר
את
"ן במשטרה27
בנושא הולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים
העלה כ י אחוז גבוה מהילדים עד גיל12
נפגעו, עקב התנהגות לא בטיחותית, כגון
.התפרצות לכביש
26
לא כולל תאונות חצר שהתרחשו
ב .חצר הבית, מאחר שהן אינן מוגדרות כתאונות דרכים
:המקור
מגמות בבטיחות בדרכים בישראל (
2014
), פורסם ע"י הרשות. לא כולל נתוני מחוז
.ש"י
27
,משטרת ישראל
מעורבות ילדים ובני נוער בני
17-0
- מבט רב
שנתי(
2009
).
700
| דוח שנתי
67א
משמרות
הזהירות בדרכים (משמרות
הזה )"ב
כדי
לסייע לתלמידים בכיתות הנמוכות לחצות בבטחה את הכבישים הסמוכים לבית
הספר, שוטרי ההדרכה של המשטרה מכשירים תלמידים בכיתות הגבוהות יותר
לביצוע משימות של משמרות
הזה "ב
הפועלות בכבישים הסמוכים ל בתי הספר
היסודיים .. הרשות היא שמממנת את תקציב השוטרים
באוגוסט
2013
חתמו המשטרה והרשות על תכנית העבודה לשנים2013
ו-
2014
,
שכללה גם את ת
קצוב
השוטרים במשמרות
הזה "ב. בתכנית העבודה נקבע כי
ב-
1.1.14
יבוטל מערך משמרות
הזה ."ב במשטרה
בפברואר
2014
הסכימו
את "ן והרשות על המשך הפעלת מערך משמרות
הזה ,"ב
ובמרץ אותה שנה נחתם הסכם בנושא. נוכח העובדה שהנושא לא תוקצב החליט
ראש
את "ן, בהסכמת הרשות, כי תקציבים שהוקצו לנושאים אחרים
באת "ן (מבצעים
מיוחדים ורכש ציוד) יועברו למ ימון השכר של שוטרי משמרות
הזה
"ב .
המשטרה הודיעה בתשובתה כי במטרה לצמצם את הפגיעה בהדרכות, היא ביצעה
כמה פעולות כגון צמצום שעות הדרכה לכל כיתה והדרכות בחודשי הקיץ (החופש
.הגדול) בבתי ספר שהביעו את הסכמתם לכך
לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה של החינ וך והתרומה של
תכנית משמרות
הזה ,"ב לבטיחות בדרכים על הרשות והמשטרה לקדם
.מדיניות משותפת להמשך הפעילות
חינוך תעבורתי בכיתות הגבוהות
בספטמבר1992
החליטה הממשלה כי נושא הבטיחות בדרכים יהיה מקצוע חובה
בכל כיתה במערכת החינוך, החל מגן הילדים ועד כיתה י"ב. במשך ה שנים הכין
משרד החינוך תכניות להטמעת כללי התנהגות נכונים בסביבה
התעבורתית ,כדי
להפחית
את מעורבותם של ילדים ובני נוער בתאונות דרכים, להקנות להם הרגלי
,התנהגות וזהירות ולחנכם להיות משתמשי דרך נבונים גם בבגרותם (כהולכי רגל
כנהגים וכנוסעים ברכב). הליך כזה צריך להיות רציף ולכלול פעילויות חינוך
והסברה, המותאמות לגילים השונים, החל מגיל3
.ועד לסיום כיתה י"ב
חוק
הרשות קובע, בין היתר, כי אחד מתפקידיה של הרשות הוא לייעץ ולסייע
למערכת החינוך בכל סוגי מוסדות החינוך בנוגע לתכנים של לימודים עיוניים בנושאי
החינוך
התעבורתי
והבטיחות בדרכים בהתאם לשכבת הגיל הרלוונטית, במגוון
דרכים, לרבות
באמצעות
סיוע במימון הנדרש לצורך קיום הלימודים בשכבות הגיל
המתאימות.
1
.
מימון
;התכנית ללימודי בטיחות בדרכים מתחלק בין משרד החינוך לרשות
הרשות
מסייעת ב
מימון התכנית בשלב החינוך העל-
יסודי, השלב שבו
מ
תקיים
החינוך
התעבורתי .הרשות
מתקשרת מדי שנה בשנה עם משרד החינוך בהסכם
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
701
למימון השתתפות
ה
בלימודי חינוך לבטיחות בדרכים. שיעור ההשתתפות של
הרשות במימון תקציב החינוך
התעבורתי ,שהיקפו הכולל
100
מיליון ש ,"ח
קטן
במהלך השנים במקביל להקטנת תקציב הרשות מכ-
39.5
מיליון ש "ח בשנת
2008
,לכ-
18
מיליון ש "ח בשנת2015
ו-
13
מיליון ש"ח ב שנת2016
.
הקטנת
התקציבים הביאה לירידה במספר השיעורים הנלמדים בבתי
הספר בנושא
.ולמספר התלמידים הלומדים את הנושא ברחבי הארץ
2
.
מערכת החינוך ובתי הספר צריכים להתארגן מבעוד מועד לקראת שנת
הלימודים המתחילה בספטמבר -
הקצאת שעות ,התקשרות עם מורים.
הביקורת העלתה כי בשנים
2013
ו-
2015
חתמה הרשות על ההסכמים עם
משרד החינוך לאחר תחילת שנת הלימודים (
30.10.13
ו-
30.11.15
בהתאמה .)
היו שנים שבהן ההתקשרות הייתה לאחר שבוצעו חלק מהמשימות שנקבעו
בהסכם
,(לדוגמה
לימודי
ם בשמונת החודשים הראשונים של השנה.)
לדעת
משרד מבקר המדינה, אישור תכניות עבודה ותקצובן בסוף השנה
פוגע
ים באפשרות
לנהלן כנדרש ופוגעים ביעילות ניצול התקציב, ולעתים
עלול
ים
.למנוע השלמת ביצוע פעולות מתוכננות
3
.
במטרה להגביר את המודעות לבטיחות בדרכים ולהטמעת הרגלי הבטיחות
כהולכי רגל ,כנוסעים וכנהגים
,חדשים החליטה הממשלה
במאי1989
על
הכללת הוראת הנהיגה במסגרת הלימודים בכיתות י "א
וי "ב
בבתי הספר העל-
יסודיים28
.תכנית החינוך בנושא זה אמורה לכלול ,בין השאר ,חינוך לנהיגה
נכונה ומידע על נהיגת לילה ,על נהיגה בהשפעת אלכוהול ,ע ל נהיגה
המושפעת מלחץ חברתי ועל עייפות
.בנהיגה מרבית הנושאים האלה אינם
נכללים בלימודי הנהיגה העיוניים לקראת קבלת הרישיון.
בהחלטת
הממשלה מספטמבר1993
29
נקבע כי מבחן עיוני בנהיגה ו בנושא
ה
בטיחות בדרכים הוא מקצוע חובה בכיתות י"א,
וכי היקף הלימוד של נושא זה
יהיה30
שעות שנתיות והתלמידים ייבחנו בו בבחינות הבגרות. ה עמידה בבחינות
סיום בתחום זה תוכר לצורך הלימוד המעשי, והציון יהיה בתוקף שנתיים מיום
סיום הלימודים. גם תכנית הבטיחות הרב-
שנתית המליצה לשלב ציון בבטיחות
.בדרכים בתעודת הבגרות הממשלה החליטה בשנת2010
30
לבטל את
החלטתה
משנת1993
.בעניין לימוד חינוך תעבורתי כמקצוע חובה
28
בנושא זה ראו
בדוח זה
""תפקוד אגף הרישוי והכשרת נהגים ,עמ '
594-547
.
29
החלטת ממשלה1906
/(תד8
,)החינוך לבטיחות בדרכים (
1993
.)
30
החלטת ממשלה1721
,החינוך לבטיחות בדרכים (
2010
.)
702
| דוח שנתי
67א
הביקורת העלתה כי זה שנים מספר, החינוך התעבורתי בבתי ספר
תיכוניים נלמד בהיקף חלקי בלבד ,במסגרת כ-
3,000
כיתות י"א
בכל
,המגזרים.אך לא מקיף את כל פוטנציאל הכיתות בשיכבה
משרד החינוך ציין בתשובתו למשרד
מבקר המדינה מאפריל2016
(להלן-
תשובת משרד החינוך)
כי התכנית לא הקיפה את כל הכיתות בשל תקציב
מוגבל אשר הועבר לצורך זה מהרשות. עוד ציין כי תלמידי כיתות י 'לומדים
חינוך תעבורתי ,אך חינוך זה אינו בגדר חובה .הוא הוסיף כי מנכ "לית
משרד
החינוך הביעה את נכונותה למ
סד את תכנית החינוך התעבורתי ,באופן שהיא
תופעל בכל שכבת כיתות י ,'והתלמידים ייבחנו במבחן מסכם ,
והדבר יקנה להם
פטור מבחינת התיאוריה של אגף הרישוי .המנכ"לית התנתה זאת בכך
שהתקציב למימון יועבר לבסיס התקציב של משרד החינוך ויאפשר תקצוב
של
החינוך בכל כיתות י 'בכל שנה.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה, הרשות ומשרד החינוך
לגבש מדיניות משותפת בנושא. לנוכח מעורבותם הרבה של נהגים
חדשים צעירים בתאונות דרכים31
יש לכלול בתכנית הלימודים נושאים
חשובים שאינם נכללים בלימודי הנהיגה העיוניים ,כגון חינוך לנהיגה
נכונה ומידע על נהיגת לילה ,על נהיגה בהשפעת אלכוהול ,
על נהיגה
המושפעת מלחץ חברתי ועל עייפות בנהיגה.
משרד מבקר המדינה מעיר
,כי האחריות לקיום לימודי בטיחות בדרכים מוטלת על משרד החינוך
.כאשר לרשות שיקול דעת בקביעת היקף המימון לפעילות מתקציבה
הכשרה
לרכיבה בטוחה על אופניים
ו על
גלגינוע
)(קורקינט
למ "ס
והרשות אינן מנהלות רישום של כל רוכבי האופניים
,שנפגעו כיוון
שבמרבית
המקרים
(כ-
80%
)כלי רכב אינו מעורב, ולפיכך המקרה אינו מוגדר כתאונת דרכים.
מכון גרטנר
פרסם בשנת2015
דוח הכולל ניתוח נתונים על נפגעי תאונות דרכים
שאושפזו ב-
16
מרכז
ים רפואיים בישראל שבהם אושפזו מרבית הפצועים הקשים
בשנים
2014-2000
. על פי הדוח, החל משנת
2010
בולטת מגמת
העלייה בשיעור
הפצועים קשה ואנוש בקרב רוכבי האופניים שנפגעו בתאונות .מעל למחצית מרוכבי
האופניים שנפגעו ואושפזו הם ילדים וצעירים עד גיל
16
.שיעור התמותה ב
קרב
פצועים שאושפזו בעקבות תאונות אופניים שבהן היה מעורב כלי רכב נוסף גבוה
כמעט פי
20
משיעור התמותה בקרב הנפגעים מתאונות אופניים
שלא היה מעורב
בהם כלי רכב נוסף .
31
שיעור הנהגים הצעירים המעורבים בתאונות דרכים חמורות הוא כ-
20%
, וזאת אף שחלקם בכלל
הנהגים הוא רק14%
. בנושא זה ראו גם שם-
.דוח על הכשרת נהגים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
703
הטמעת הרגלי
בטיחות כבר מהגיל
הרך היא נדבך הכרחי
בשיפור הבטיחות
בדרכים והיא עשויה
להשפיע לטווח
הארוך על הרגלי
המשתמשים בדרך
ובמערכות התחבורה ,
לעומת ההשפעה
המוגבלת של מערכת
האכיפה
בשנים
האחרונות חל גידול במספר רוכבי האופניים
והגלגינועים . חלק מרוכבים אלה
הם צעירים אשר לא צבר ו ניסיון בנהיגה ואינם מכירים היטב את חוקי התנועה
.והתמרורים, הן בכביש והן על המדרכה
לדעת משרד מבקר המדינה ,מאחר שאחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים
הוא הגורם האנושי , הטמעת הרגלי בטיחות כבר מהגיל הרך היא נדבך הכרחי
בשיפור הבטיחות בדרכים והיא עשויה להשפיע לט ווח
ה ארוך על הרגלי
המשתמשים בדרך ובמערכות התחבורה, לעומת ההשפעה המוגבלת של
.מערכת האכיפה חשיבות החינוך התעבורתי מתעצמת בייחוד בהיעדר גורם
אחר אשר מלמד את התלמידים והנהגים הצעירים את כללי ההתנהגות בכביש
.ובמדרכה ומזהיר מפני הסכנות בדרכים
אכיפת דיני
התעבורה
בכבישים
אחד הגורמים לתאונות דרכים הוא אי-ציות לדיני
.התעבורה
את "ן אחראי לאכיפת
חוקי התעבורה ו
לחקירת תאונות דרכים .על פי נתוני הרשות32
, שלוש העבירות
השכיחות ביותר של נהגים בתאונות דרכים חמורות (קטלניות וקשות) בשנת2014
:היו כדלהלן
)(א
אי-מתן זכות קדימה להול( ך רגל20%
;)מהעבירות
)(ב
אי-
ציות
( לרמזור או לתמרור13.1%
;)
)(ג( מהירות רבה מהמותר10.9%
.)
ועדת שיינין
קבעה כי מדיניות אכיפה
והרתעה באמצעות
נוכחות בולטת של שוטרים
עשויה
להשיג ציות לחוק
ולמנוע עבירות תעבורה. הניסיון והתאוריה
מלמדים שאם
היקף האכיפה בכבישים
גדול דיו, הדבר מגביר את מודעותם של נהגים לסיכוי שאם
.יעברו על חוקי התנועה הם ייתפסו, ובזכות זאת משתפרת יכולת ההרתעה בנושא
אכיפה משטרתית
1
.
בשנת2005
פעלו כ-
200
ניידות
של
משטרת התנועה
(להלן-
)ניידות תנועה
בכל
משמרת
בכבישי הארץ .הממשלה החליטה לחזק את משטרת ה תנועה
כגורם מרכזי אשר יביא לשינוי
של ממש בהתנהגות בכבישים , בין השאר
באמצעות הגדלת מספר הניידות במשמרת שיוצבו בכבישי הארץ ל-
450
ניידות
כדי ליצור נוכחות מסיבית ., בעיקר בדרכים הראשיות
חשוב לציין כי הפעלת
הניידות מחייבת גיוס של סיירי תנועה ומתנדבים
של
את ,"ן
בה
תאם
למספר
הניידות ולתכנית הפעולה שנקבעת
על ידי
את
"ן
תקציב את
"ן הסתכם ב
כ-
600
מיליון ש
"ח ב שנת2015. על
פי חוק הרשות, עליה
.לסייע תקציבית בתגבור מערך האכיפה של דיני התעבורה
במהלך
השנים
מימנה הרשות רכש ותחזוקה של ניידות ואופנועים
לאת
"ן ופעילויות אחרות של
ו .
עד שנת2013
מימנה הרשות עבור
את "ן רכש ותחזוקה של60
כלי רכב מסוגים
32
,הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מגמות בבטיחות בדרכים בישראל (
2014
.)
704
| דוח שנתי
67א
נוכח
הירידה בתקינת
סייר
י התנועה וצמצום
מספר הניידות ,פחתה
ההסתברות למפגש
של נהג עם ניידת
תנועה בכביש בין-
עירוני ,והדבר פוגע
ביכולת האכיפה
וההרתעה של
המשטרה
שונים ו-
46
.אופנועים
כמו כן ,
משנת2013
מימנה הרשות
)(במסגרת ליסינג
שכירה של100
ניידות לפרויקט
"מתנדבים
בתנועה"
33. יצוין כי החל ב-
2013
הועבר מבסיס תקציב הרשות סכום של39
מיליון ש"ח למשטרה למימו ן
.העסקת שוטרי קבע
בשנים
2014-2009
חלה עלייה של כ-
20%
במספר כלי הרכב
,בישראל
עלייה
של
כ-
13%
בנסועה הבין-עירונית ועלי
י
ה של כ-
9%
.בשטח הכבישים
על פי
נתוני המשטרה
, בכ-
20%
מהכבישים הבי
ן-עירוניים התרחשו
80%
מתאונות
הדרכים עם נפגעים .למרות כל האמור לעיל מספר ס
יירי התנועה
הצטמצם
בשיעור ניכר בשנים אלה .גם ממסמכי
המשטרה עולה כי בשנים2014-2010
צומצם בהדרגה
מספר סיירי התנועה של
את
"ן בכ-
40%
34
(מ-
523
בשנת2010
ל-
386
בשנת2015
), וכי בסוף שנת2015
הוקצו רק113
ניידות תנועה לצורכי
אכיפה בתחום הבין-עירוני. על פי הערכת המש טרה, היקף הניידות וסיירי
התנועה שהיו ברשותה בספטמבר2015
איפשר להפעיל75
ניידות בלבד בשתי
משמרות במהלך היום ו-
37
ניידות במשמרת לילה. להערכתה ,נוכח הירידה
בתקינת סיירי התנועה וצמצום מספר הניידות ,פחתה ההסתברות למפגש של
נהג עם ניידת תנועה בכביש בין-עירוני ,ו
הדבר פוגע ביכולת האכיפה וההרתעה
של המשטרה .
2
.
במאי
2014
פנה המנהל בפועל של הרשות דאז לסגן
ראש אג"ת
בבקשה לאשר
הפשרה מידית של8
מיליון ש"ח מתקציב הרשות כדי לרכוש50
ניידות לפרויקט
""מתנדבים בתנועה
שמפעילה ה משטרה. הוא הדגיש את דחיפות הנושא וציין כי
מרבית ניידו ת המתנדבים שנרכשו בעבר
נגרטו , ומערך המתנדבים של המשטרה
.הידלדל עקב נטישת מתנדבים
בפברואר
2015
פנה מנכ"ל משרד התחבורה לסגן ראש
אג "ת בבקשה לאשר
תוספת תקציב למשטרה לרכישת55
ניידות חדשות ו
ל תחזוקתן
ב שנת2015
,
.נוכח העלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים
אג
"ת אישר
את הבקשה
האמורה. המנכ "ל
ציין
כי
לא די ב פתרון הנקודתי של ,חידוש הניידות
ויש
למצוא
פתרון ארוך טווח
לבעיית המחסור בניידות כשירות , כדי שבעיה זו לא תישנה
בעוד כמה שנים.
משרד מבקר המדינה מעיר כי מצבת
הניידות והשוטרים קטנה בשיעור
ניכר במהלך השנים, ובכך קטנה ההס
תברות למפגש של נהג עם ניידת
תנועה בכביש בין-
עירוני
ופחתה יכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה.
המשטרה הודיעה בתשובתה
כי במשך
השנים, בעקבות הפחתת תקציבי הרשות
,(בנושא זה ראו להלן), קוצצו גם התקציבים שיועדו לפעולות אכיפה של את"ן
דבר שהביא לפגיעה בתחזוקה והחלפת כל י רכב ולהקטנת צי הניידות באת"ן
לצורך אכיפה. המשטרה הוסיפה כי
בהתאם להחלטת פיקוד המשטרה ,היא
פועלת לתגבור מערך התנועה ב-
126
ניידות וב-
80
סטודנטים.
33
.השוטרים המתנדבים מסייעים באכיפת חוקי התעבורה ובטיפול בתאונות דרכים
34
.מבוסס על נתוני המשטרה, על פי מצגת של אגף התכנון במשטרה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
705
עולה כי במועד סיום
הביקורת עדיין לא
יושמה המלצת ועדת
סגיס להקים יחידה
ארצית מקצועית
לאכיפת חוקים
הנוגעים לכלי רכב
כבדי
ם
השר לביטחון הפנים, ח"כ גלעד ארדן, הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה
ממאי2016
כי במסגרת המדיניות שקבע לשנת2016
נקבעו יעדים בנושא
,ההתמודדות עם תאונות הדרכים והקטל בכבישים. לשם כך תתמקד המשטרה
בין השאר, באכיפת חוקי התעבורה בקרב הולכי רגל ונהגים צעירים ובמרחב
העירוני; תפעל ביתר שאת למניעת נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים; תרחיב את
היקף פעילותה להפחתת היקף תאונות הדרכים במ גזר המיעוטים וכן להפחתת
.מקרי הבריונות בכבישים
משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות שהחלטת הממשלה מ
שנת
2005
ייחסה חשיבות גדולה לנוכחותן של ניידות משטרה בכבישים להקטנת
,תאונות הדרכים
בפועל לא
הוקצו
ב שנים
האחרונות המשאבים
הדרושים
מתקציב
המדינה
כדי לתגבר את נוכחות
ן של ניידות המשטרה בכבישי
הארץ .כתוצאה מכך ירד היקף האכיפה של המשטרה בשיעור ניכר.
אכיפ
ה בנושא תקינות משאיות
כבר
באפריל2002
ציינה ועדת סגיס כי למשטר
ה אין
יחידת אכיפה מקצועית
המתמחה בבדיקה ובאכיפה של חוקים ותקני ם הנוגעים ישירות למשאיות
והמליצה
שהמשטרה תקים יחידה כזאת
ותציב בה שוטרים
ש יוכשרו הכשרה טכנית ומקצועית
.בנושא
גם בתכנית
האב
לתחבורה
משנת2014
צוין כי
האכיפה המשטרתית
בתחום
תנועת המשאיות נפגעת נוכח העובדה שמרבית השוטרים והמתנדבים העוסקים
בנושא אינם מיומנים לעסוק במשאיות, ו
כי לטענת קציני בטיחות ונהגים ,
לעתים
האכיפה המתבצעת אינה מקצועית. המלצ
ת הוועדה לא יושמה.
בדיון שהתקיים
במאי2015
במשרד התחבורה
בנושא המאבק בתאונות דרכים הציע
ראש
את
"ן להקים יחידה ארצית לאכיפ
ה בתחום
,המשאיות
שבה
יפעל
כוח אדם
ייעודי מקצועי בנושא ., כדי לשפר את האכיפה
יצוין כי המשטרה הודיעה
בתשובתה
כי היא מבצעת עבודה סדורה בנושא אך עדיין לא קיבלה החלטות בנוגע להקמת
.היחידה ולתקצובה
עולה כי במועד סיום הביקורת עדיין לא יושמה המלצת ועדת סגיס להקים
.יחידה ארצית מקצועית לאכיפת חוקים הנוגעים לכלי רכב כבדים לדעת
משרד מבקר המדינה, על המשטרה לפעול ב הקדם להקמת יחידה
כאמור ,
ולהכשיר את עובדיה ב אופן מקצועי במגוון
נושאים ייעודיים
הנוגעים לתחום
המשאיות , כגון
ריתום
משא ושימוש בנתוני הטכוגרף לבדיקת חריגה מתקנות
.שעות מנוחה
706
| דוח שנתי
67א
אכיפה בנתיבים ציבוריים (נת"ץ )
באוגוסט
2013
חתמו הרשות והמשטרה על תכנית העבודה לשנים
2013
ו-
2014
.
בתכנית נקבע בין השאר כי התקציב לתפעול השוטף של פרויקט אכיפה
אלקטרונית אוטומטית (להלן-
מצלמות א-
3
) לא יהיה
מתקציבה של הרשות אלא
ממקורות אחרים.
בספטמבר
2014
סיכמו משרד התחבורה ואג"ת
כי
יוקצו עד
10
מיליון ש "ח
בשנה
לאכיפה
בנושא
נסיעת
כלי רכב לא מו רשים
בנתיבי
תחבורה ציבורית (להלן-
נת
"צים) ו
לאכיפה בנושא
עבירות תנועה
באמצעות מצלמות א-
3
.
באוקטובר
2014
אישרה הממשלה העברה של עד
7
מיליון ש "ח
למימון
ההפעלה השוטפת של
הרחבת פרויקט מצלמות א-
3
.
משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה לא בחן את
האפקטיביות
של
מי מון אכיפה של נסיעת
כלי
רכבים לא מורשים
בנת "צים להגדלת הבטיחות
,בדרכים והתועלת מכך
ולכן
מוטלת בספק הקצאת תקציבים כאמור לפעילות
זו על פני הק
םת צא לפעילויות
אחרות. יתרה
מזו ,
בדוח של
מבקר המדינה
שעסק ב פעילות המשטרה
בנושא
אכיפת עבירות תנועה
באמצעות
מצלמות
א-
3
35
,
צוין כי המשטרה לא טיפלה ביעילות בדוחות התעבורה שהופקו
באמצעות.מערך המצלמות
פרויקט
""שומרי הדרך לאכיפה אזרחית
בספטמבר
2015
,החלה הרשות לבצע בדיקה מדגמית של פרויקט אכיפה אזרחית
שלהערכתה עשוי
להרחיב
את האכיפה ולהביא לשיפור ההרתעה. במסגרת
הפרויקט יוכשרו אזרחי ם מתנדבים לתעד עבירות תנועה מסכנות חיים בזמן אמת
באמצעות יישומון ייעודי במכשיר הטלפון החכם שלהם36
. ניסוי האכיפה בשיתוף
.המשטרה בוצע בהצלחה
המשטרה הודיעה בתשובתה כי
את "ן תומך ושותף בשילוב הרשות
בפרויקט ו רואה
;בו מכפיל כוח בהרתעה ובמניעת תאונות דרכים
בעתיד תי
בחן הרחבת הפרויקט
לאחר בחינת הצלחת הניסוי.
לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המעורבים ב
נושא -
הרשות
ו
המשטרה -
לבחון את היתכנות
הפעלת הפרויקט במטרה להגדיל את
.ההרתעה והמודעות וכך לסייע בצמצום תאונות הדרכים
35
מבקר
,המדינה
הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה (
2016
.)
36
דיווחים על עבירות אלה יועברו במערכת בקרת סינון
מיוחדת ,למשטרה
והמשטרה תטפל בהם
בהתאם לסוג העבירה .
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
707
שפיטה וענישה
כדי שעונש המוטל על הנהג יהיה אפקטיבי, רצוי שיוטל סמוך ככל האפשר למועד
ביצוע העבירה .ועדת שיינין
התייחסה לנושא זה וציינה כי בדרך כלל עברייני תנועה
נשפטים
זמן ניכר לאחר ביצוע העבירה37
.
הרשות
מממנת פעילות שופטי תעבורה בהיקף שנתי של10
מיליון ש"ח .מבקר
המדינה העיר בפברואר
2016
,כי הנהלת בתי המשפט
,המשרד לביטחון הפנים
הרשות והמשטרה לא הגיעו להסכמות בעניין תקינת השופטים לתעבורה, והדבר
פגע בהיערכות לגידול הצפוי במספר כתבי האישום בעקבות הפעלת פרויקט
מצלמות א-
3
.
סגן ראש אג "ת
ציין בתשובתו
ממאי2016
(להלן- תשובת אג"ת) כי תקציב הרשות
מיועד לטיפול בבעיות נקודתיות ולא לתקצוב שוטף של משרדי ממשלה
,אחרים
למשל תקצוב להגדלת מספר השופטים שאמור להיות באחריות משרד המשפטים.
הנהלת
בתי המשפט השיבה למשרד מבקר המדינה ביוני2016
כי לדעתה ראוי
שהתקציבים עבור ,תגבור מערך השפיטה
ככל ש יוקצו, יועברו במישרין ממשרד
האוצר
אליה
ולא באמצעות .הרשות
לדעת
,משרד מבקר המדינה על כל הגופים הנוגעים בדבר לבחון את הצורך
ב הסדר
מינהלי
ותקציבי לתגבור מערכת השפיטה בתחום התעבורה כדי לחזק
גם בדרך זו .את ההתמודדות עם עבירות התנועה ותאונות הדרכים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מעמד
הרשות
1
.
ועדת שיי
נין המליצה
,לשנות את מעמד הרשות לבטיחות בדרכים שהייתה
משנת1997
יחידת סמך במשרד התחבורה, להתאים את
המבנה שלה
לתפקידה ולתת לה סמכות לקבוע סדר עדיפויות בכל הנוגע לתקציבי הבטיחות
שהיא מעבירה ל .משרדים השונים
בהחלטת
הממשלה נקבע כי לרשות יינתן
פיקוד בתחומי הבטיח.ות על תשתית הכבישים ובטיחות כלי הרכב
בינואר2007
הוקמה הרשות על פי חוק הרשות. בחוק נקבע
כי
הרשות תהיה רשות
סטטוטורי
ת עצמאי
ת ונפרד
ת
,ממשרד התחבורה
וכי
היא
תפעל
לפי מדיניות
.הממשלה ובכפוף להחלטות שר התחבורה
37
על פי הנתונים בדוח בנושא
הקמת מערך המצלמות האלקטרוניות ואכיפת חוקי תעבורה
(
2016
,)
בתחילת פברואר2015
היו17,160
כתבי אישום שלא נקבע להם מועד משפט, חלקם
עוד משנת2007. בגין
השנים2014-2013
בלבד הצטברו כ-
14
אלף כתבי אישום שלא נקבע
להם מועד משפט, והם9%
מכלל כתבי האישום לעברות תעבורה שהופקו באותן שנים.
708
| דוח שנתי
67א
משרד התחבורה ציין
בתשובתו מ-
2016
כי
הרשות היא גוף
סטטוטורי שהוקם
בצורה לא מיטבית ,
ללא סמכויות מול
משרדים אחרים ,וללא
תקציב מעוגן ומובטח
שפחת במהלך השנים
על פי הסמכויות והאחריות שנקבעו בחוק ,הרשות היא גור
ם תומך בפעילות
משרדי ממשלה אחרים במאבק בתאונות דרכים. תקציבים רבים בתחום
הבטיחות בדרכים אינם בסמכות
הרשות והם מתוקצבים בבסיס התקציב של
גורמים אחרים (למשל המשטרה ונת"י), ובתקציבים אחרים ,
הרשות רק
משתתפת כחברה בקבלת
ההחלטות בעניין חלוקתם (למשל, תקציב מוקדי
ס.)יכון בתחום העירוני
כבר ב-
2007
, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, התריע יו"ר הוועדה
דאז, כי תפקידיה של הרשות כפי שנקבעו בחוק אינם נותנים לה סמכויות
אפקטיביות בנושא הבטיחות בדרכים מול גופים שאמורים להיות כפופים לה
.מקצועית
משרד
התחבורה
ציין
בתשובתו
מ-
2016
כי
הרשות היא גוף סטטוטורי שהוקם
בצורה לא מיטבית ,ללא סמכויות מול משרדים אחרים ,וללא תקציב מעוגן
ומובטח שפחת במהלך השנים.
יו"ר
מועצת
הרשות לשעבר ציין גם הוא
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מיוני2016
(להלן-
תשובת יו"ר מועצת הרשות
)לשעבר
כי לרשות
לא
ניתנו סמ
כויות.
בחוק
הרשות נקבע כי בתום ארבע שנים ממועד הקמת הרשות, בינואר2011
,
יבחן
ה שר האחראי את פעילותה של
הרשות כתאגיד
ואת מידת הצלחתה
בביצוע תפקידיה ו
ב
השגת היעדים שנקבעו בתכניות
יה
ויגיש את מסקנותיו
,לממשלה; הממשלה תחליט, על פי המלצת השר
בדבר ה דרך המתאימה
להגב
רת הבטיחות בדרכים ולהפחת ת .תאונות הדרכים שר התחבורה הקים
ועדה לבחינת פעילות הרשות בראשות פרופ' בלשה ואשר כללה נציגים
מהרשות, ממשרדי התחבורה, האוצר וביטחון הפנים ומהמשטרה. בעקבות כך
המליץ שר התחבורה להאריך את פעילות הרשות ובמאי2013
אישרה ועדת
הכלכלה של הכנ סת את הארכת תוקפו של חוק הרשות עד סוף2017
.
לדעת משרד מבקר המדינה ,חשיבות המאבק בתאונות דרכים מחייבת
את הממשלה לגבש
מדיניות
כוללת בנושא זה
ובמסגרת זו להעריך את
.האפקטיביות בפעולתה של הרשות במודל הסטטוטורי הנוכחי פקיעת
החוק בסוף שנת2017
מחייבת התארגנות מרא ש, שכן ללא שום פעולה
מצד
הממשלה הרשות תחדל להתקיים
במועד זה.
משרד התחבורה הודיע בתשובתו כי השר מתכוון למנות בשבועות הקרובים
ועדה אשר תבחן ותגבש המלצות בנוגע להיקף סמכויותיה ולמעמדה של
.הרשות לקראת חקיקת חוק חדש הוא הוסיף כי לאחר שיקבל השר את
,המלצות הוועדה
.הוא יגבש את מדיניותו ויפעל לאשרה במסגרת הממשלה
יו"ר
מועצת הרשות לשעבר
ציין בתשובתו כי לדעתו אין לבטל את הרשות אלא
להקי מה מחדש לפי המלצות
ועדת שיינין
משנת2005
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
709
2
.
בביקורת
קודמת שעשה מבקר המדינה38
(להלן-
הדוח משנת2011
)הועל ו
כמה מקרים שבהם פעל משרד התחבורה בעניינים שהם בתחום סמכותה של
הרשות
, ובכלל זה בבקשה של מנכ
"ל משרד התחבורה דאז
משנת2009
לבצע
שינויים בתקציב הרשות
. מקרים אלה היה אפשר למנוע או לצמצמם
אילו נקבע
מראש מה הם גדרי הסמכות והאחריות של המשרד והתאגיד.
מבקר המדינה
העיר כי המחוקק העניק לרשות סמכויות שונות כגוף עצמאי ונפרד ממשרד
התחבורה
, ו על כן ראוי היה שייקבעו במפורש היקף סמכויותיה ומידת
.המעורבות של המשרד בתחומי אחריותה וסמכויותיה
בתשובה
שמסרה
היועצת המשפטית של משרד התחבורה , למשרד מבקר
המדינה
בדוח מ-
2011
היא ציינה כי כפיפות הרשות לשר התחבורה והפעלת
ש
יקול הדעת במגוון הנושאים המנויים באחריותו של השר מחייבת א
ותו להפעיל
את מנכ"ל משרד
ו
ככלי עזר ניהולי בבואו להשתמש בסמכותו ולממש את
אחריותו .
,עקב כך, הוסיפה היועצת המשפטית
נוצרה אי-
בהירות בשאלת
חלוקת האחריות והסמכות בין המשרד לרשות בנוגע
להיקף ההתערבות הרצוי
של המשרד בענייני הרשות ,סדרי הדיווח והבקרה וכיוצא בזה .
בביקורת הנוכחית נמצא כי משרד התחבורה הוסיף להתייחס אל הרשות כאל
אחת מיחידות משרדו. לדוגמה, הרשות
נוהגת לממן תשדירים בגופים שונים
ובכללם גלי צה"ל. נמצא כי ב-
6.1.14
לפני
שאושר
תקציב
הרשות ל שנת2014
הודי ע מנכ"ל משרד התחבורה
דאז במכתב
למפקד גלי צה"ל: "בהמשך
לשיחתנו הטלפונית ועל פי הודעת יו"ר הרשות ד"ר יעקב
שיינין , ההשתתפות
[ התקציבית של הרשות שבנדון
שידורים בגלי צה
"ל] בשנים
2014-2013
לא
תפחת מ-
3.3
."מיליון ש"ח
סכום זה היה
כשליש מתקציב ההסברה הכולל של
הרשות
ל שנת2014
.
לדעת
משרד
מבקר המדינה יש לראות בחומרה את העובדה שמשרד
התחבורה אישר
את סכום ה התחייבות לתשלום לגלי צה"ל עוד לפני
שמועצת הרשות עצמה אישרה את תקציב הרשות ו
לפני שהנהלת
הרשות
.אישרה את ההתקשרות משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלות זו
מנוגדת למהות החוק, וכ
י כל עוד לא שונה חוק הרשות ,מן הראוי
שהרשות תקבע באופן עצמאי את הקצאת התקציבים שבאחריותה.
בדצמבר2014
פנה
יו "ר
מועצת הרשות דאז במכתב לראש אג "ת בבקשה
להקפיא את פעילות הרשות עד לכינון ממשלה חדשה
ופירט
.את הנימוקים לכך
כמה ימים לאחר מכן העביר מנכ"ל משרד התחבו רה
לראש אג "ת
את
המלצתו
[של יו"ר
מועצת הרשות לשעבר ]והמליץ לקבל את הבקשה להקפיא את
פעילות הרשות ולהעביר את תקציביה
.לגופים הרלוונטיים ללא תיווך הרשות
מנכ "ל
משרד התחבורה דאז חזר בתשובתו מ-
2016
על עמדת היועצת
המשפטית וציין כי פעולותיו נעשות ככלי עזר ניהולי לש
ר בבואו להשתמש
בסמכותו ולממש את אחריותו.
38
ראו הערה4
.
710
| דוח שנתי
67א
לדעת
משרד מבקר המדינה, יש צורך בהסדרת חלוקת האחריות
והסמכות
והעבודה הפנימית כדי למנוע אי-
ודאות לגבי מי אחראי על
פעילות הרשות-
.השר או מנכ"ל המשרד ובאילו נושאים
מועצת הרשות
על
פי
חוק הרשות ,מדיניות הרשות תיקבע על ידי מועצת הרשות ,ויישום מדיניות זו
תהיה באחריות מנהל הרשות והנהלתה .פעילותן
התקינה של
המועצה וההנהלה ,
ושיתוף פעולה פורה ביניהן
חיוניים להצלחת
הרשות במשימותיה ב
מסגרת ה מאבק
בתאונות
.דרכים
תפקידי המועצה נקבעו בחוק הרשות
והם כוללים התווית קווי הפעולה שלה; הנ חיית
מנהל הרשות במילוי תפקידיו ;פיקוח על ביצוע מדיניות הרשות ותכניותיה ;אישור
התקציב השנתי של הרשות ,התכניות הרב-שנתיות והתכניות
;השנתיות וכן פיקוח
על פעילותה השוטפת של הרשות .
תקופת כהונתו של חבר מועצה נקבעה לשלוש שנים ,וניתן לשוב ולמנותו לתקופת
כהונה נוס
פת.
סעיף
12
בחוק הרשות קובע
כי
המועצה תִמנה
15
חברים , ובהם
עשרה נציגי ציבור, וכי
,הממשלה היא שתמנה אותם
.על פי הצעת שר התחבורה
שאר חמשת חברי המועצה יהיו נציגי הממשלה - נציג
ים של י שר
,התחבורה, האוצר
ביטחון
הפנים ,הבריאות והחינוך ,והם ימונו מקרב עובדי משרדיה
ם של אותם שרים .
בסעיף
17
)(א
לחוק
:נקבעו גם סדרי הדיון במועצה
המניין
החוקי בישיבות מועצה
הוא
שמונה חברים
, ו
בהם יו "ר
המועצה או ממלא מקומו .אם נפתחה הישיבה במניין
חוקי ,היא תימשך כדין, בכל מספר נוכחים ,ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו
שישה חברים לפחות ובהם יו "ר
המועצה או ממלא מקומו .אם לא היה מניין חוקי
בעת שנפתחה ישיבת המועצה ,רשאי היו "ר
לדחותה במחצית השעה ,ולאחריה תהיה
הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים , ואולם קבלת ההחלטות צריכה להיות בנוכחות
,שישה חברים לפחות
ובכלל
זה
יו ."ר המועצה או ממלא מקומו
מינוי חברי מועצה
מ
בקר המדינה העיר בעבר39
כי שר התחבורה לא התארגן במועד למינוי חברי
מועצה לאחר תום תקופת הכהונה הראשונה של חברי המועצה והשתהה במינוי נציגי
ציבור לחברי מועצה. הביקורת
הנוכחית העלתה כי
במרץ
2013
הסתיימה כהונתם
של נציגי משרדי הבריאות והאוצר ,ושרים אלה לא מינו נצי ,גים אחרים במקומם
.כנדרש בחוק הרשות
גם
נציגי ציבור
אחרים
:לא מונו
ביוני
2014
בוטלה כהונה של
נציגת
,ציבור ומספר
נציגי הציבור הצטמצם לחמישה במקום עשרה, כפי שנקבע
39
.שם
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
711
.בחוק הרשות
כמו כן ,ב שנת2015
פרשו שלושה נציגי ציבור-
באפריל
פרש יו"ר
המועצה
עם סיום
;כהונתו
וב
מרץ וביולי
פרשו
שניים .
חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
(להלן-
,)חוק החברות הממשלתיות
מחיל כמה
מסעיפיו
,על מינויים לכהונה בתאגידים שהוקמו על פי חוק
ו
בהם הרשות,
בכלל
זה
החובה ש )דירקטור (חבר מועצה
ימונה רק
לאחר התייעצות עם הוועדה
לבדיקת מינויים בשירות הצי בורי בראשות שופט (בדימוס) (להלן-
הוועדה לבדיקת
.)מינויים
הביקורת
העלתה כי שר
התחבורה הגיש
לאישור הוועדה
לבדיקת
מינויים
בשנים
2015-2013
,רק שלושה מועמדים
אף שבפועל היו חסרים באותן שנים
חמישה עד שמונה נציגי ציבור במועצה .הוועדה
לבדיקת מינויים דחתה את
המועמד
ים שהציע השר ,וביטלה
את מינויה של חברת מועצה
כמתואר להלן:
1
.
מועמדים א 'וב '
-
השר הגיש לאישור הוועדה
שני
מועמדים בחודשים
אוקטובר-
נובמבר2013
. הוועדה
קבעה כי מועמד א 'אינו בעל ידע וניסיון בתחומי הפעולה
של הרשות ואינו עונה על דרישות הניסיון בתפקידי ם
בכירים
. אשר למועמדת
'ב ,
השכלתה והניסיון שצברה, בכלל זה ניסיון במילוי תפקיד של דירקטורית
בחברה אחרת, עלו בקנה אחד עם דרישות החוק ,אך לא היה לה ידע וניסיון
בתחום פעולתה של הרשות כנדרש בחוק
.הרשות
הוועדה לא אישרה אפוא את
מינוים
כנציגי
ציבור
.במועצה
2
.
ביטול כהונת
חברת מוע
צה - ביוני
2014
ביטלה הוועדה מינוי של חברת מועצה ,
בעקבות
מידע
חדש ולפיו היא לא הצהירה על זיקה פוליטית. יו "ר הוועדה
לבדיקת מינויים דאז הודיע על כך לשר התחבורה ביוני
2014
והסב את תשומת
לבו ל
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה40
,ולפיהן האחריות
לאמיתות המידע
מוטלת לא ר
ק על המועמד עצמו, אלא גם על הגורם המציע את המ
י .נוי
3
.
באוגוסט
2014
הודיע יו "ר
הוועדה דאז לשר התחבורה כי על פי חוק החברות
הממשלתיות ,הפסיקה והנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש חובה לייצוג הולם
במועצת הרשות לבני שני המינים ,ואין הדבר כך במועצת הרשות .לכן , עד
השגת י ,יצוג הולם
לא
תאשר הוועדה
מינוי של חברים
נוספים למועצה, אלא אם
כן יוכח לוועדה כי ננקטו אמצעים סבירים לאיתורן של נשים, ולא היה ניתן
בנסיבות העניין למנות ן .לתפקיד
4
.
באוקטובר
2015
הגישה
היועצת
המשפטית של משרד התחבורה
מועמד נוסף
לאישור הוועדה
לבדיקת
.מינויים
יו "ר
הוועדה
הודיעה שוב לשר התחבורה
בינואר2016
כי הוועדה לא תאשר מינוי
מועמדים נוספים למועצה עד
ש תתקיים
.חובת הייצוג ההולם לבני שני המינים
40
מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים, הנחיית היועץ המשפטי לממשה מ-
2003
.
712
| דוח שנתי
67א
במועד סיום הביקורת ,
ינואר
2016
,היו רק
חמישה חברי מועצה :
שני נציגי ציבור
במקום עשרה
שנדרשו בחוק
ושלושה נציגי
משרדים ממשלתיים
שהרשות מעבירה
להם כספים
במועד סיום הביקורת ,ינואר
2016
,היו רק חמישה חברי מועצה :שני נציגי
ציבור במקום עשרה שנדרשו בחוק ושלושה נציגי משרדים מ
משלתיים
שהרשות מעבירה להם כספים : נציג משרד התחבורה, נציג משרד החינוך
.ונציג המשרד לביטחון פנים
נוסף על כך
לא הציע השר מועמדות למועצת
הרשות כדי להבטיח ייצוג הולם
לבני שני המינים ,כנדרש .
במרץ
2016
, לאחר סיום הביקורת, אישרה הממשלה את
מינויו
של
אלוף
).(במיל
ג יורא רום
לחבר מועצה ברשות .שר התחבורה ומשרד התחבורה הודיע
ו בתשובת
ם
כי אושר פורמלית
מינויו ל יו"ר
מועצת הרשות
.וכעת יש במועצה שישה חברים
הם
הוסי
פו כי משרד התחבורה הגיש לאישור הוועדה למינויים שתי מועמדות ומועמד.
תפקוד המועצה
כבר באוקטובר
2013
פנה יו "ר
מועצת הרשות דאז לשר התחבורה והודיע לו כי
מספר חברי המועצה פחת לארבעה בלבד ,פחות מהמספר המזערי
הנדרש על פי
חוק הרשות לקבלת החלטות. הוא התריע כי
לנוכח המצב
,האמור
כל זרועות
התפקוד של
המועצה , כגון ועדת
הכספים , ועדת
הביקורת
וועדת
הארגון
, משותק
ות .
נוהל עבודת מועצת הר
שות קובע כי אם ראה יו "ר
המועצה צורך בקבלת החלטה
דחופה של המועצה ,הוא רשאי להורות למזכיר המועצה להביא את נוסח ההצעה
וההחלטה המוצעת לפני חברי המועצה ולקיים הצבעה באמצעות הדואר האלקטרוני
או בדרך אחרת שיראה לנכון בנסיבות העניין ,ובלבד שתהיה בכתב .
בפועל ,נוכח העובדה שלא היה מניין לדיונים ,בשנת
2014
התקיימו חלק
מהדיונים ללא מניין ,ולעיתים
לא התקיימו דיונים אלא רק התכתבויות
במכתבים אלקטרוניים בין חברי המועצה. בשנת2015
התקיימו רק שלושה
דיונים,
האחרון ביולי
אותה שנה
. בכך נפגעה אפשרות הבקרה וההנחיה של
ה
מועצה
. אי-הת כנסות המועצה מיולי2015
,כאמור
הביאה לכך ש
ב מועד סיום
הביקורת עדיין
לא אושר תקציב הרשות לשנת2016
.כמו
,כן
בשנים אלה
לא
התקיימה פעילות סדורה של ועדות המועצה
כגון ועדת הכספים, ועדת
.הביקורת וועדת הארגון
יו "ר
מועצת
הרשות
דאז ,ד
"ר יעקב שיינין,
הסביר בתשובתו
יכ במרבית תקופת
כהונתו כיו "ר
המועצה לא היה מניין חוקי של שמונה
חברים, וכי גם כשהיו שמונה
חברים, היה קשה מאוד לכנס את המינימום הנדרש של שישה חברים לישיבה . הוא
ציין
כי לעתים כאשר לא הייתה אפשרות לכנס את מספר חברי הוועדה המזערי
הנדרש, הוא קיים דיונים עם חברי ה
מועצה לאחר ששלח להם מסמכים בדואר
,האלקטרוני
ולאחר שהיועץ המשפטי של הרשות
אישר זאת.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
713
לדעת משרד מבקר המדינה, מועצה
מלאה ומקצועית, כפי שמחייב חוק
הרשות, חיונית לתפקודה התקין של הרשות, ולה השפעה
ניכרת
על המאבק
.בתאונות דרכים
משרד
מבקר המדינה רואה בחומרה את
העוב
דה
שבמרבית
הזמן לא היה
מנין
,חוקי לפעילות ולקבלת החלטות
כנדרש בחוק .מן
הראוי
ששר התחבורה יפעל ללא דיחוי למינוי חברי
המועצה
,החסרים
תוך מתן דגש
,על ייצוג הולם לבני שני המינים וידאג כי הם יהיו בעלי כישורים
מתאימים
לתפקיד ו
ל .חשיבות המשימה
משרד מבקר המדינה מעי
ר כי גם אם הוועדה
תאשר את המינויים הנוספים שהציע שר התחבורה עדיין יחסרו שישה חברי
מועצה, ועל כן על השר להעביר לאישור הוועדה מועמדים נוספים בעלי
כישורים מתאימים.
תקציב הרשות
בהחלטת הממשלה
משנת2005
נקבע כי תקציב הרשות יהיה
550
מיליון ש"ח
לשנה, וכי המקורות
התקציביים לפע
ילותה יהיו תקציב המדינה והכנסות מהטלת
אגרת בטיחות בשיעור של
9%
מדמי ביטוח החובה
.לרכב בפועל ,המקור התקציבי
.היחידי לפעילות הרשות הוא תקציב המדינה
בדיונים לאישור חוק הרשות התחייב נציג
משרד,האוצר, בין השאר
כי תקציב
הרשות לא יפחת בשנת
2006
מ-
360
מיליון ש
"ח ,
ב כי שנת
2007
הוא
לא יפחת
מ-
400
מיליון ש
"ח
, ו כי משנת
2008
ואילך יהיה התקציב על פי המלצות ועדת שיינין-
550
מיליון ש
"ח
.בשנה
התקציב
השוטף
משמש את הרשות למימון פעילות שוטפת ומרביתו (כ-
75%
בשנת
2015) מועבר למימון פעילות של משרדים
שונים
כגו ,ן משרד התחבורה, המשטרה
משרד החינוך, גורמי חילוץ והצלה ותגבור פעילות שופטים.
יצוין כי תקציב
הפיתוח
מועבר
כמעט במלואו
במהלך השנה
למינהל
היבשה שבמשרד התחבורה לביצוע
.פרויקטים תשתיתיים ברשויות המקומיות
להלן בלוח
12
נתונים
על
התקציב המקורי
(ברוטו) של
הרשות בשנ
ים
2016-2008
,במחירים נומינליים ,במיליוני ש "ח על פי נתוני
.משרד האוצר
לוח
12
:התקציב המקורי (ברוטו ) של
הרשות, בשנים
2015-2008
השנה
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
התקציב הרגיל328.7
180.0
172.0
178.8
176.6
129.4
135.7
112.3
תקציב הפיתוח222.0
170.1
162.0
134.4
129.6
129.6
*
129.6
120.0
**
סה
"כ548.7
350.1
334.0
313.3
306.2
259.0
265.3
232.3
*
במעבר בין שנת
2012
לשנת2013
הועבר מבסיס תקציב הרשות סכום של
39
מיליון ש "ח
למשטרה ל
צורך מימון העסקת שוטרי קבע .
**
עקב
האישור המאוחר של תקציב המדינה
לשנת2015
, תקציב
הפיתוח
של הרשות בסך120
מיליון ש"ח.לאותה שנה הועבר ישירות למשרד התחבורה
714
| דוח שנתי
67א
תקציב הרשות ירד
נומינלית במשך
השנים שנבדקו
בכ-
59%
(בניכוי
העברת התקציב
למשטרה )לעומת
התקציב שנקבע
בהחלטת הממשלה
משנת
2005
.ירידה
חדה זו הייתה
מקבילה לגידול
משמעותי בתקציב
הפיתוח הכולל של
משרד התחבורה
מהלוח
עולה כי
תקציב הרשות ירד נומינלית במשך השנים שנבדקו בכ-
59%
(בניכוי
)העברת התקציב למשטרה
לעומת התקציב שנקבע בהחלטת הממשלה מ שנת
2005
.חשוב לציין כי ירידה חדה זו הייתה מ
קבילה לגידול משמעותי בתקציב הפיתוח
הכולל
של משרד התחבורה .
משרד
התחבורה ציין בתשובתו כי
לרשות לא היה תקציב מעוגן
,ומובטח והוא נשחק
לאורך השנים.
יו "ר
מועצת הרשות
לשעבר
ציין
"בתשובתו כי הרשות הפכה ל"קופה קטנה עבור
,גופים ענקיים כגון משרד התחבורה
המשטרה
, משר ד החינוך ומשרד הפנים, אשר
רצו את הכספים
שהוקצו
לרשות אך לא ראו בה גורם מקצועי המכתיב את התנאים
.לקבלת הכספים
מבדיקת
נתונים על ביצוע התקציב השוטף של הרשות עולה כי
ברוב
השנים
שיעור
ניצול התקציב
הוא כ-
74%
בממוצע , למעט שנת2014
שבה היה שיעור ניצול
התקציב
52%
.חשוב לציין כי על פי נתוני מערכת התקציב של משרד האוצר ,
ניצול
התקציב בתוספת התחייבויות של הרשות בסוף השנה
מעידים על ניצול
מלא של
התקציב.
הירידה בתקציב הרשות
עלולה לפגוע
ביכולת
ה ל סייע לגופים ומשרדים
ממשלתיים אחרים במאבק בתאונות הדרכים. לדעת
,משרד מבקר המדינה
על
הממשלה להתייחס לחשיבות המאבק בתאונות הדרכים ,בעת קביעת תקציב
.הרשות
מועד אישור התקציב
סעיף
30
)(א
לחוק הרשות קובע כי על מועצת הרשות להגיש
לשר התחבורה ולשר
האוצר
את הצעת התקציב
השנתי של הרשות
לשנה הבאה לא יאוחר מ-
31
ביולי
.בכל שנה
בלוח
13
שלהלן מובאים מו
עדי אישור תקציב הרשות לשנים
2015-2012
:
לוח
13
:מועדי אישור הצעת תקציב הרשות לשנים
2015-2012
השנה
2012
2013
2014
2015
מועד
אישור
התקציב בידי השרים
16.5.12
26.11.13
21.5.14
23.7.15
האיחור
בחודשים
11
17
11
12
מהלוח
עולה כי בשנים2015-2012
אישרו השרים את ת קציב הרשות11
חודשים או
יותר לאחר המועד שנקבע בחוק .להלן
פירוט
הנ סיבות
לכך:
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
715
1
.
תקציב
2012
:באוגוסט
2011
הגיש
יו"ר מועצת הרשות
לשעבר
לאישור שר
התחבורה את הצעת תקציב
הרשות לשנת2012
. שרי התחבורה והאוצר אישרו
את
התקציב במאי2012
.
2
.
תקציב
2013
:בשנים
2012
ו-
2013
ד נה
מועצת הרשות
בנושא
התקציב לשנת
2013
. רק
באוקטובר
2013
שלח
יו "ר
המועצה מכתב אלקטרוני
לחברי המועצה
ובו בקשה לאשר בדיעבד את תקציב הרשות לשנת2013
.
3
.
תקציב
2014
:מועצת
הרשות אישרה בינואר2014
את תקציב הרשות ל שנת
2014
והגישה
.את הצעת התקציב לאישור השרים
במרץ
2014
הודיע סגן
ראש
אג "ת כי עד
שיאושר
תקציב הרשות הוא מוקפא באופן מוחלט (למעט תשלומי
.)תפעול שוטף באפריל
2014
התקיימה פגישה בין מנכ"ל משרד התחבורה
ל מ"מ
מנהל
,הרשות
ובה ביקש מנכ "ל
המשרד לבצע שינויים ב
הצעת ה
תקציב.
שרי
התחבורה והאוצר אישרו את התקציב במאי2014
.
4
.
תקציב2015
: ביולי2014
הגישה הנהלת הרשות לשר התחבורה את הצעת
התקציב לשנת2015
בסך400
מיליון ש"ח, כפי שאושרה ע"י המועצה .ההצעה
כללה תיאור של מצב הבטיחות בדרכים בשנים הקודמות והצביעה על מגמת
עלייה
במספר
ההרוגים ועל הצורך להגביר את פעילות הרשות כדי לשנות
מג
מה זו. ביוני
2015
ביקש ראש
אג "ת ממנכ"ל משרד התחבורה לפעול לאישור
מהיר של תקציב הרשות לשנת2015
, דבר אשר היה אמור להתבצע על פי
החוק עוד ביולי2014
.רק
ביולי2015
, אישרו
שרי
התחבורה והאוצר את תקציב
הרשות ל שנת2015
בסך כ-
230
מיליון ש"ח .
משרד מבקר המדינה מעיר
לרשות כי עליה להקפיד להגיש לאישור השרים
את התקציב במועד שנקבע בחוק, וכי על השרים לאשרו בהקדם. אישור
התקציב באיחור מעורר אי-
ודאות בנוגע לסכום השנתי המוקצה לרשות וכך
נפגעת האפשרות לתכנון תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות ו
גם נפגעת
היכולת לבצען .חלק מתקציב הרשו
ת מועבר לפעילות גופים
שתקציבם ,קטן
,כדוגמת מכון גרטנר ולמ"ס
ודחיית אישור תקציבם
וצמצומו
עלולים לפגוע
ב הם
פגיעה
.מהותית
פעילות הרשות
חילופי אישים תכופים בתפקידי מנהל הרשות ויו"ר המועצה
הרשות
החלה לפעול
כאמור בינואר
2007
,והיא הוקמה לתקופה של עשר שנים .על
יפ חוק הרשות ,שר התחבורה ימנה את מנהל הרשות על פי הצעת מועצת הרשות .
תקופת כהונתו של מנהל הרשות תהיה ארבע שנים .
716
| דוח שנתי
67א
בשמונה השנים
הראשונות לפעילותה
היו לרשות חמישה
מנהלים (או ממלאי
מקום של מנהל
הרשות בתקופות
שבין מינוי מנהל אחד
למשנהו .)בשנים אלה
התחלף יו"ר מועצת
הרשות ארבע פעמים
בשמונה
השנים הראשונות
ל פעילותה
היו
לרשות
חמישה ה מנ
לים (או מ
מלאי
מקום
של
ה מנ ל
הרשות בתקופ
ות ש
בין מ
י
נוי מנ
הל
)אחד למשנהו .בשנים
אלה
התחלף יו"ר מוע צת הרשות
ארבע פעמים .
לדעת משרד מבקר המדינה ,
חילופי האישים התכופים בתפקידי מנהל הרשות
ויו"ר המועצה פגעו ביציבותה של הרשות, ביכולתם של בעלי התפקידים
האמורים לצבור
ידע וניסיון,בתחומי העיסוק של הרשות בתכנון לטווח ארוך ,
בבקרה על ביצוע
המשימות- ועקב כל אלה נפ
גע הטיפול בתאונות הדרכים.
שינוי ה
מבנה ה
ארגוני של הרשות
במרץ
2011
החליטה הרשות לבצע שינוי במבנה הארגוני
שלה, באופן שייכללו בו
ארבע חטיבות מקצועיות -
חטיבת הבטיחות ,חטיבת המדען
,הראשי חטיבת
אוכלוסיות וחטיבת הסברה .
בשנת2013
החליטה המועצה
לבצע
הליך נוסף
של א
רגון
,מחדש ברשות
שבמסגרתו חטיבת האוכלוסיות וחטיבת ההסברה אוחדו לחטיבה אחת -
"חינוך
."והסברה
במבנה
הארגוני החדש
פועלות
שלוש חטיבות מקצועיות: חטיבת
המבצעים , חטיבת
החינוך וההסברה
וחטיבת
המחקר והמידע
(נוסף
על חטיבות
המטה כגון כספים
ומינהל .)
לדעת משרד מבקר המד ,ינה
השינויים הארגוניים התכופים
במבנה הרשות
מעידים על היעדר מדיניות רב-שנתית ברורה ו
עלולים ל
פגוע ביציבותה
ובתפקודה
.של הרשות
איוש משרות בכירות ומקצועיות
1
.
הביקורת
העלתה
כי הרשות סובלת זה
,שנים מחוסר איוש משרות בכירות
כי ו
במועד סיום הביקורת
עדיין לא היו מאוי
שות כמה
משרות בכירות
,ומקצועיות
כמפורט להלן:
א.
בחטיבת החינוך וההסברה לא היו מאוישות משרת מנהל החטיבה ומנהל
אגף החינוך .גם בחטיבת המחקר והמידע לא היו מאוישות משרת מנהל
החטיבה (
במשך למעלה
משנה )ומנהל אגף המידע.
ב.
בחוק הרשות נקבע כי שר התחבורה ימנה לפי הצעת יו "ר
הרשות ,מדען
ראשי
ברשות ,אשר ישמש מנהל מרכז המידע
והמחקר. תפקידיו כוללים
אחריות לניהול מרכז המידע של הרשות.
בפברואר
2014
פרש המדען
.הראשי של הרשות
ב
מועד סיום הביקורת עדיין
לא מונה מדען ראשי
.חדש
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
717
היעדר עובדים
במשרות בכירות ,כגון
מנהלי חטיבות
ואגפים ,והיעדר
עובדים בעלי דע י
וניסיון ייחודי בתחום
פוגעים ביכולת
הרשות לבצע את
המשימות החשובות
שהוטלו עליה
הרשות
הודיעה בתשובתה
למשרד
מבקר המדינה
כי היא פעלה ופועלת לאי
וש
משרות אלה .
2
.
על פי נוהלי הרשות ,על מועצת הרשות לאשר מינויים מרמת מנהל אגף ומעלה.
המועצה
אישרה ביוני2015
ימ נוי של מ"מ מהנדסת ראשית לשישה
חודשים או עד
ש תפקיד זה יאויש במסגרת מכרז (המוקדם
בהם ). לצורך
פרסום המכרז היה נדרש אישור תנאי
הסף לתפקיד על ידי המועצה . נוכח
,אי כינוסה
חברי המועצה אישרו את המשך המינוי בפועל .
הרשות הודיעה בתשובתה מיוני2016
כי לאחר מ
י ,נוי יו"ר מועצה חדש
במאי
2016
, אישררה המועצה את המשך המינוי ואת
תנאי הסף לאיוש התפקיד.
3
.
בעקבות
השינוי הארגוני בשנת2013
וסגירת חטיבת האוכלוסייה פרשו
עובדים
מחטיבה זו
אשר התמחו בטיפול באוכלוסיות שבהן שיעור ההיפגעות
גבוה
יותר
משיעור
ן
,הממוצע באוכלוסייה, כגון הולכי רגל, קשישים
ה מגזר
ה חרדי
ומגזר
המיעוטים . בכך
איבדה הרשות עובדים
.בעלי ניסיון ייחודי
בדיון
שהתקיים
ברשות בדצמבר2014
התריעו מנהלי מרחבים, בין
השאר ,כי סגירת חטיבה
שעסקה בפן המקצועי
של המאבק בתאונות הדרכים, כמו
טיפול בנהגים
(לדוגמה נהגי רכב כבד ונהגים מקצועיים) ו
טיפול באוכלוסיות
מיוחדות (כגון
מגזר ה
מיעוטים .), נותנת את אותותיה
לדעת משרד מבקר המדינה, ה
י עדר
עובדים
במשרות בכירות, כגון מנהלי
חטיבות ואגפים, ו
יה עדר עובדים בעלי ידע וניסיון
ייחודי
בתחום
פוגעים
ביכולת
הרשות
לבצע את ה .משימות החשובות שהוטלו עליה לנוכח זאת על הרשות
.לפעול בהקדם לאיוש התפקידים האמורים
מחקר ומידע
איסוף
ועיבוד של נתונים
הרשות
מקבלת מדי חודש
מלמ "ס נתונים על תאונות דרכים ומשתמשת בבסיס
הנ תונים המנוהל בלמ"ס
לצורך ניהול מרכז המידע הלאומי . הרשות
ולמ "ס חותמות
מדי שנה על הסכמים ש בהם מפורטות תכניות עבודה הכוללות משימות שוטפות של
הפקת נתונים על .תאונות דרכים ופרויקטים מיוחדים של פיתוח
נמצא
כי
ההסכמים
של הרשות עם
הלמ "ס למימון פעילותה לשנים2013
ו-
2014
נחתמו רק בחודש אפריל באותן שנים, וההסכם ל שנת2015
נחתם רק
ביולי2015. גם היקף ההתקשרות פחת נומינלית במהלך השנים מ-
2.2
מיליון
ש"ח ב שנת2009
ל-
1.6
מיליון ש"ח ב שנת2015
.
718
| דוח שנתי
67א
לרציפות הנתונים יש חשיבות רבה בחקר תאונות הדרכים, ובהיעדרה עשוי
ות
להיפגע היכולת ל העריך את השינוי במגמות לאורך זמן ואת יעילות הפעולות
שנעשות .להפחתת היקף תאונות הדרכים
ההתקשרות
המאוחרת של הרשות עם
הלמ "ס בכל אחת מהשנים2015-2013
והיקף המימון המשתנה בשנים2015-2009
גרמו לעיכוב באישור תכניות
העבודה, לאי-גיבוש תכנית רב-שנתית ולפגיעה באפשרו תה של
הלמ "ס
.להתארגן לביצוע העבודות
מנהל למ"ס (הסטטיסטיקן
)הממשלתי התריע במאי2015
לפני מנהל הרשות כי
הקטנת התקציב והעיכובים בהעברתו
ללמ "ס עלולים לגרום
לאבדן
עובדים מיומנים
ומנוסים בעלי ידע מקצועי עשיר שנצבר לאורך שנים, וכי
ללמ "ס יידרש זמן רב
לקלוט עובדים
.חדשים ולהביאם לרמת המיומנות הדרושה לביצוע העבודות
ביוני
2015
פנה מנכ"ל משרד התחבורה למנהל הרשות וביקש ממנו להקים מאגר
מידע על מעורבות רכבי הסעות תלמידים בתאונות. הרשות פנתה
ללמ "ס בבקשה
לבצע הצלבה
בין נתוניה ובין
.נתונים ממשרד התחבורה הלמ"ס הודיעה לרשות
כ י
תכנית העבודה עם הרשות כוללת רק פעולות שוטפות רגילות. היא הוסיפה כי נוכח
העובדה שתקציב ההתקשרות עמה קוצץ
במידה ניכרת ,
אין באפשרותה להיענות
.לבקשות מעבר לתכנית העבודה שנקבעה בהסכם
לדעת
משרד מבקר המדינה, הצמצום בתקציב פעילות הלמ"ס מונע מהרשות
לנצל את בסיסי
הנתונים הנמצאים אך ורק בידי הלמ"ס ופוגע באפשרות
,להפיק מידע שעשוי לסייע באיתור גורמי סיכון לצמצום תאונות הדרכים
המעניקים בסיס להכנת תכנית שנתית ורב-
.שנתית יעילה
מערכת
המחשוב הקיימת
בלמ"ס לעיבוד
נתוני
תאונות דרכים, הוקמה
לפני יותר
.מעשור בינואר2015
התריע ה למ"ס לפני מנהל הרשות כי מערכת מחשוב
זו
הגיעה
לקץ תוחלת החיים שלה ונדרש להתחיל מיד
לאפיין מערכת חדשה, בד בבד עם
המשך תחזוקת המערכת הקיימת. היא הדגישה כי פרק הזמן הנדרש לאפיון ולהקמה
,של מערכת חדשה הוא כשלוש שנים
ויש
חשש כי המערכת הישנה לא תוכל לבצע
את כל .העיבודים הנדרשים עד שהמערכת החדשה תושלם יש צורך לשפר את
המערכת בין היתר כדי להתאימה למערכות המידע שאותן מפתחים גופים אחרים
.המעבירים מידע ללמ"ס, כגון המשטרה
רוב תקציב למ
"ס ממומן על ידי משרד האוצר .
הרשות מסייעת ומממנת את עיבוד
הנתונים בנושא תאונות הדרכי .ם ממסמכי
למ "ס עולה כי היא פנתה
לאג "ת בבקשה
למימון
ה
אפיון ו
ה .הקמה של מערכת חדשה
אג "ת דחה את הבקשה בטענה כי לפי
תפיסת ו הרשות היא שצריכה לממן את פיתוח המערכת כיוון שהיא בעלת האינטרס
.בנתונים
אולם גם הרשות לא מימנה זאת, בין השאר עקב הקיצוץ
.בתקציבה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
719
כארבע שנים לאחר
הקמת המחלקה ,
עדיין לא אוישו
משרות בכירות
בחטיבת מחקר ומידע
- משרותיהם של
מנהל החטיבה ,
המדען הראשי ומנהל
מחלקת המידע וכן
משרות של מומחים
בתחומים הנדסיים
שונ
ים בדומה לסגל
המומחים הפועלים
במכוני מחקר
לדעת משר ,ד מבקר המדינה
נוכח
העובדה שלמ"ס מנהלת בסיסי נתונים
מקיפים ומלאים המספקים לגורמים רבים נוסף על הרשות-
,כגון המשטרה
רשויות מקומיות, חברת נת"י וחוקרים שונים-
מידע ייחודי למחקרים, ומאחר
שמחקרים אלה עשויים
לשמש בסיס לקביעת מדיניות ו
ל תכנון פעילות
לצמצום הנפגע ,ים בתאונות דרכים
מן ה ראוי שהגופים הנעזרים במידע זה
יבחנו
דרכים
למימון מערך מחשוב בלמ"ס שיענה על
מכלול צ
ו .רכיהם
מרכז מידע ומחקר ברשות
בחוק הרשות נקבע כי הרשות תקים ותנהל מרכז לאומי למידע ומחקר בתחום
הבטיחות בדרכים
(להלן-
מרכז המידע והמחקר ), שמטרותיו-
הפ עלת מערך
לאיסוף מיד
ע ולע
יבוד נתונים בתחום האמור
(להלן- מאגר המידע )וגיבוש המלצות
לאמצעים להגברת הבטיחות בדרכים
ולמאבק
בתאונות
.הדרכים
בחוק
נקבע
כי
תפקידו העיקרי של המרכז יהיה
ריכוז נתונים בדבר תאונות דרכים, ובכלל זה בדבר
נהגים וכלי רכב המעורבים בהן; נפגעי ו ם
מאפיינים מיוחדים שלה
ם ; תשתיות ואמצעי
בטיחות; נתונים
נוספים
.ומחקרים בתחום הבטיחות בדרכים כמו כן יבצע
ה מרכז
מחקרים
ו
השוואות בין-
,לאומיות, ינתח מגמות ויפעל לקידום אמצעים טכנולוגיים
ו הכ.ל בתחום הבטיחות בדרכים
במשך השנים נהגה הרשות לפרסם "קול קורא" לקבל
ת הצ עות למחקרים
בנושא
הבטיחות בדרכים .בעקבות הקריאה התבצעו מחקרים על ידי גופי מחקר ואקדמיה ,
כגון
המכון לחקר התחבורה בטכניון והמכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים
באוניברסיטת בר-אילן .המחקרים הנ
ערכ
ים
בגופי מחקר ואקדמיה כוללים מומחים
מתחומים שונים, כגון הנדסה ו
ארכיטקטורה
, פסיכולוגי
ה ו
סטטיסטיק
ה .
המחקרים עסקו הן
בנושאים אסטרטגיים, כגון בחינת תכניות לקידום הבטיחות
בדרכים בעשר המדינות המובילות בעולם בתחום הבטיחות בדרכים, והן ב
בדיקת
חלופות ופתרונות
תשתית
לשיפור הבטיחות
בדרכים, כגון יעילות
פס עצירה מקדים
לפני מעבר חצ
יה.
בשנת2012
החליטה מועצת הרשות על הקמת מחלקת מחקר
שתבצע
,מחקרים בעצמה בדומה לקיים ,בגופים רבים
במקום לבצע את ה מחקרים
באמצעות גופים חיצוניים .הקמת מחלקה כזאת כרוכה בהשקע
ת משאבים
רבים ,ב גיוס כוח אדם איכותי
ובהתארגנות .הביקורת העלתה כי הרשות לא
בדקה את היתכ
נות הקמת מחלקת מחקר ואת כדאיות.ה לפני קבלת ההחלטה
עוד העלתה הביקורת כי הרשות החליטה להפסיק את המחקר באמצעות
גופים אחרים כבר ב שנת2012
,עוד לפני שהשלימה את הקמת מחלקת
המחקר
אצלה(ובכלל זה את
.)איושה
במועד
,סיום הביקורת
כארבע שנים
לאחר הקמת
,המחלקה
עדיין לא
אוישו משרות בכירות בחטיבת מחקר ומידע
-
משרותיהם של מנהל החטיבה, המדען הראשי ומנהל מחלקת המידע וכן
משרות של מומחים בתחומים הנדסיים שונים בדומה לסגל המומחים הפועלים
.במכוני מחקר
720
| דוח שנתי
67א
מספר החקירות
שביצעה הרשות היה
קטן מהמספר שנקבע
בתכנית הלאומית. רק
ארבעה דוחות פורסמו
לידיעת הציבור
חקירות עומק של תאונות דרכים
התכנית
,הלאומית
שאותה
כאמור אישרה
הממשלה, המליצה ב ין היתר כי המדען
הראשי
ברשות
יופקד על ביצוע חקירות עומק של
עשר
,תאונות דרכים לפחות
שיכללו מסקנות בדוקות ומוכחות. עוד נקבע
כי חקירות העומק יעסקו בנושאי
,בטיחות שונים
ובהם נהיגת צעירים, נהיגת קשישים, מהירות הנסיעה , אכיפה
ויעילותה, אלכוהול וסמים, התקני בטיחות , תרבות הנהיגה והתנהגות בדרך, חינוך
לבטיחות בדרכים ותוצאותיו.
מטרת
חקירות העומק היא
ניתוח של
הסיבות
להתרחשותן של תאונות והפקת לקחים כדי למנוע
תאונות נוספות מאותן הסיבות .
דוגמאות לכך הן ה תאונות מרובות הנפגעים שהתרחשו בכביש1
(פברואר2016
)
ובכביש31
(מאי2015
.), שבהן נהרגו שישה ושמונה אנשים בהתאמה
1
.
בחוק
הרשות לא ניתנו לרשות סמכויות לביצוע עצמאי של חקירות תאונות
.דרכים אלא רק נקבע כי מרכז המידע והמחקר של הרשות יסייע למשטרה בכך
השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע את אופן הסיוע ואת
המקרים והתנאים לסיוע כא .מור
מטיוטת
דוח ביקורת פנימית שהכין מבקר הפנים של הרשות בדצמבר2014
41
עולה כי הרשות לא ביצעה מעקב אחר יישום
ה המלצות
שב
דוח ות .החקירה
במועד סיום הביקורת עדיין לא הכינה הרשות נוהל עבודה המפרט את
דרכי ביצוע החקירה ותהליך הסקת המסקנות .
מספר החקירות שביצעה
הרש
ות היה קטן מהמספר שנקבע בתכנית הלאומית :
בשנת2011
נחקרה
תאונה אחת ,
בשנת2012
- שלוש
,תאונות
ובשנת2013
- ארבע תאונות ,
שעל אחת מהן לא גובש דוח חקירה סופי .רק ארבעה דוחות פורסמו
לידיעת הציבור.
2
.
בחוות דעת של משרד מבקר המדינה
בנושא בטיחות התעופה האזרחית42
צוין
ש בארצות הברית פועלת רשות עצמאית ובלתי תלויה העוסקת בחקירת תאונות
בתחומי התעבורה השונים, ובהם תעופה, דרכים ונהיגה,
והיא מדווחת ישירות
.לקונגרס
מודל
,זה מיושם במדינות רבות אחרות, ובכללן אנגליה, קנדה
אוסטרליה וניו זילנד. משרד מבקר המדינה העיר בשנת2011
למשרד
ה
תחבור
ה43
שיש מקום לבחון את האפשרות ליישם
ב ישראל מודל דומה
בהתאמות הנדרשות ו
לבחון אם ביכולתו
להביא לידי שיפור בטיחות התחבורה
.בכלל
משרד התחבורה לא בחן לעומק יישום מודל כזה.
41
ועדת הביקורת של הרשות
,לא דנה בדוח
כיוון ש
היא לא התכנסה.
42
,ראו מבקר המדינה
חוות דעת בנושא בטיחות התעופה האזרחית (
2010
'), עמ31
.
43
ראו מבקר המדינה ,דוח שנתי
62
(
2011
), בפרק "חברת רכבת ישראל בע"מ-
ממצאי מעקב
'הטיפול בתאונות ובבטיחות", עמ1337
.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים |
721
לדעת משרד מבקר המדינה ,נוכח העובדה כי לרשות אין למעשה
סמכויות עצמאיות לביצוע חקירות ב
נוגע לתאונות דרכים ולבחינת היישום
של המלצות דוח החקירה ,יש לשקול דרכים אחרות לביצוע חקירת
תאונות כדי להביא לשיפור בטיחות התחבורה ,להפיק לקחים מתאונות
ולמנוע תאונות בעלות מאפיינים דומים בעתיד .כמו כן ,בנוסף לחקירה
משטרתית ,המתמקדת בעיקר במישור הפלילי ,יש לב
צע חקירות שיכללו
מנעד רחב של מסקנות הנוגעות לגורם האנושי ,לתשתיות ולהיבטים
טכניים וטכנולוגיים בכלי הרכב.
722
| דוח שנתי
67א
ביצוע משולב של
פעולות לשיפור
התשתית ושל פעולות
חינוך ,הסברה ,
אכיפה ,שפיטה
וענישה עשוי להפחית
את מספר הנפג
עים
בתאונות ,הגורמות
לכאב וצער מרובים
וכן לנזקים עצומים
למשק
סיכום
.בתאונות דרכים בארץ נהרגים בכל שנה מאות בני אדם ונפצעים אלפים
המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד הדורש השקעה של אמצעים
ומאמצים רבים. ביצוע משול ב של פעולות לשיפור התשתית ושל פעולות
חינוך, הסברה, אכיפה, שפיטה וענישה עשוי להפחית את מספר הנפגעים
בתאונות, הגורמות לכאב וצער מרובים וכן לנזקים עצומים למשק. נוכח
חשיבות הנושא, אישרה הממשלה בשנת2005
תכנית רב-
שנתית שנועדה
להוריד את מספר ההרוגים והנפגעים בתא ונות דרכים, ובעקבות תכנית זו
.הוקמה הרשות
הביקורת
העלתה כשלים רבים
בפעילות
ם של משרד התחבורה
והרשות, וגם
,בהיבטים מסוימים בפעילותם של גופים אחרים העוסקים אף הם במאבק
בהם המשטרה ו.משרד החינוך
הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק
המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה, היעדר
,סמכויות מספיקות להובלת הנושא, כפי שצוין בתשובת משרד התחבורה
הרכב חסר ולא מקצועי דיו של המועצה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים
וכשלים שונים בתפקודה. הכשלים הרבים המפורטים בדוח זה
פוגעים במאבק
בתאונות דרכים.
העלייה במספר ההר
וגים והנפגעים בתאונות דרכים בשלוש השנים
האחרונות
ופקיעת חוק הרשות בסוף
2017
, מחייבים את הממשלה לבחון את מועילות
פעולותיה בנושא ולבצע עבודת מטה מעמיקה במטרה לגבש דרך לטיפול
כולל במאבק בתאונות הדרכים. הליך מושכל והפקת לקחים מדרך
ההתמודדות עם הנושא בשנים האחר ונות, עשויים לסייע להקטנת הנזקים
,הכלכליים והחברתיים למשק, לצמצום כמות ההרוגים, הנפגעים והשכול
.הצער והכאב המלווים אותם