חומר רקע
תושבים ברעננה תומכים במטרו–
נספחים למכתב
פרק1
"הצורך בהצמדתה של תחנת מטרו לתחנת הרכבת "רעננה מערב
***
:תקציר
תחנת רכבת "רעננה מערב" עונה על כל הקריטריונים הנדרשים למיקום תחנת מטרו ולכן
נבחרה כמקום אופטימלי ומועדף .
במערב רעננה מקודמת תכנית להקמת שכונת מגורים של כ-
5,000
יחידות דיור בבניה רוויה ובצידה
.אזור תעסוקה גדול, שטחי מסחר, מבני ציבור ושטחים פתוחים
,במקביל בצפון הרצליה מתוכנן פיתוח אינטנסיבי של בנייה רוויה הכוללת מעל10,000
יחידות דיור
בבניה מגדלית של עד40
קומות, כ-
120,000
מ"ר המיועדים לתעסוקה ומסחר, דיור מוגן ומבני
.ציבור
תחנת הרכבת רעננה מערב ממוקמת בליבת אזור הפיתוח הנ"ל ותשרת בעתיד את הביקושים
העצומים שהוא ייצר. יש להדגיש כי כבר היום, עוד לפני מי מוש כל הפיתוח הנ"ל, יש שימוש יומיומי
.גובר והולך ברכבת בתחנה זו וכבר בשעות הבוקר המוקדמות לא ניתן למצוא מקום חניה בסביבתה
לא מדובר בתחנה נטושה בפאתי העיר, "פיל לבן", אלא בתחנה מבוקשת ועמוסה שהשימוש בה
.הולך וגובר מאוד לאורך ציר הזמן
" חניון תחנת הרכבת
רעננה מערב", צולם ב -
16.3.23
בשעה07:45
–
החניון מלא מפה לפה
מהכתבה הבאה, בה מצוטט ראש העירייה חיים ברוידא, מסתמן בבירור שבימים אחרים הוא לא סבר
:שתחנת הרכבת רעננה מערב היא "פיל לבן נטוש בפאתי העיר" כפי שהוא גורס היום
פורסם בדה מרקר –
נובמבר2019
"תכניות פיתוח בסביבת תחנת רכבת "רעננה מערב
תוואי המטרו הותאם
לצורך להביא
אותו
ללב הרובע החדש הזה שהוא מוקד מטרופוליני .עצום
עיריית רעננה לא ערכה שיתוף ציבור אמיתי לתכנית ולא שיתפה את התושבים בהליך התכנון. לכן
תושבי2005
למדו לראשונה שהקו
יעבור מתחת לביתם בעת הפרסום להפקדה כאשר נתלו שלטים
בשכונה ונשלחו הודעות לכל מי שעלול להפגע. חברת נת"ע פעלה בדיוק לפי ההליך הקבוע בחוק
.באופן מסודר ותקין לחלוטין
לסיכום : המטרו היא תשתית מטרופולינית ולא מוניציפלית. מרכז הכובד האורבני, הן ברעננה והן
,בהרצליה משני צידי
דרך
531
,
מחייב תחנת מטרו ברעננה מערב וברובע החדש בהרצליה. הן
.משיקולי קישוריות לרכבת ישראל והן משיקולי צפיפות וביקושים
עקרונות מנחים בתכנון קווי המטרו ובמיקום תחנות המטרו
צמידות בין תחנת רכבת כבדה ותחנת מטרו
נחוצה לקישור התשתית המטרופולינית עם התשתית
הארצית .הקישוריות הופכת את רשת התחבורה הציבורית למגוונת יותר ,
יעילה יותר
ונגישה יותר
.למגוון רב של משתמשים
לסיכום: תחנת רכבת "רעננה מערב" עונה על כל הקריטריונים הנ"ל ולכן נבחרה כמקום
.אופטימלי למיקום תחנת מטרו
פרק2
תיאום תוואי המטרו ברעננה בין חברת נת"ע לעיריית רעננה
***
:תקציר
,בוצעו תיאומים מפורטים של תוואי המטרו ומיקום התחנות עם עיריית רעננה. יתרה מזאת
.העירייה ביקשה עדכונים לתוואי והוא אכן עודכן ע"י צוות התכנון בהתאם לבקשות העירייה
הליך התיאום .היה תקין, יסודי, מקצועי וראוי
חברת נת"ע ערכה
ישיבות תיאום לא מעטות
.עם עיריית רעננה מספר ישיבות
התקיימו במשרדי
העירייה ברעננה
בהשתתפות
בעלי תפקידים בכירים בעירייה .להלן פירוט נושאי הישיבות ומועדן
כולל אסמכתאות באמצעות קיטועים רלבנטיים מתוך סיכומי הישיבות :
א .
בוצעו תיאומים בשלב בחינת הישימות במהלך שנת2018
,
כולל ישיבת קונגרס
שהתקיימה
ב-
13.12.2018
.
התיאום בוצע עם מהנדס העיר רעננה, סגנית המהנדס
לנושאי תשתיות
ותחבורה וראש מינהל ההנדסה., דהיינו הצוות המקצועי הבכיר ביותר בעיריית רעננה
ב .
ישיבת תיאום תכנון בות"ל –
5.2.2019
,
ג .
ישיבת תיאום פרסום לפי77-78
לחוק התכנון והבניה –
15.4.2019
,
ד .
ישיבת תיאום תכנון
–
19.6.2019
,
ה.
ישיבת תיאום תכנון שהתקיימה במשרדי עיריית רעננה בהשתתפות מהנדס העיר ואדריכלית
העיר–
10.10.2019
,
ו .
ישיבת שולחן עגול
במינהל התכנון ל תמ"ל3006
)(צפון הרצליה–
19.11.2019
,
ז.
ישיבת שולחן עגול במינהל התכנון לתמ"ל3006
)(צפון הרצליה–
5.12.2019
,
בה
,השתתפה אדריכלית העיר רעננה
ח .
ישיבת תיאום התוואי בין עיריית רעננה לעיריית הרצליה שהתקיימה
במינהל התכנון ב -
24.12.2019
,
ט.
ישיבת תיאום תכנון–
4.3.2020
,
י .
ישיבת תיאום תכנון–
7.7.2020
,
יא .
דיון בות"ל
להעברת התכנית להערות
הועדות המחוזיות ולהשגות הציבור–
22.07.2020
,
.מהנדס העיר מציין במפורש את קיומם של התיאומים לאורך הדרך
יב .
ישיבת תיאום תכנון–
10.12.2020
,
יג .
ישיבת תיאום במשרד התחבורה–
21.01.2021
.
לסיכום: בוצעו תיאומים מפורטים של תוואי המטרו ומיק ום התחנות עם עיריית רעננה. יתרה
מזאת, העירייה ביקשה עדכונים לתוואי והוא אכן עודכן ע
"י
צוות התכנון בהתאם לבקשות
.העירייה הליך התיאום היה תקין, יסודי, מקצועי ו .ראוי
פרק3
בית לוינשטיין כמיקום מוצע לתחנת מטרו
***
:תקציר
1
.
מספר הנכים המוגבלים בתנועה הנדרשים להגיע יומית אל בית לוינשטיין
הוא
נמוך
מאוד,
לכל היותר
100
איש ביום . בהתחשב בכך שמרביתם ככולם זכאים לרכב פרטי
מותאם לצרכיהם ואינם נוסעים מלכתחילה בתחבורה ציבורית, הרי ש בית לוינשטיין
עצמו אינו מייצר את הביקושים הנדרשים לתחנת מטרו.
גם הפיתוח האורבני, הקיים
והעתידי, העוטף את בית לוינשטיין אינו מצדיק קיומה של תחנה
.כזו
2
.
כבר היום מתקיים פיזור גאוגרפי מאוזן למתן שירותי השיקום
בישראל
ובית לוינשטיין
.אינו המוקד הארצי היחיד לטיפול בנכים. מגמה זו תתחזק בעתיד
3
.
משקל הכובד הטיפולי מועבר מבית החולים אל הקהילה וכך מתייתר הצורך של נכים
בעלי מוגבלות פיזית להתנייד לקבלת טיפול רחוק מביתם. כפועל יוצא ההגעה פיזית
לבית לוינשטיין, כמו גם לשאר המוסדות
.השיקומיים, תצומצם באופן משמעותי ביותר
4
.
אין הצדקה הנדסית, כלכלית, אורבנית ותפעולית להקמת תחנת מטרו בצמידות לבית
.לוינשטיין מאחר והוא אינו עונה כלל וכלל על הקריטריונים הנדרשים לתחנת מטרו
ראשית
,ולמען הסר כל ספק
נדגיש כי כל הדברים שנכתבו להלן נכתבו מתוך כבוד רב, רגישות
והערכה לאוכלוסיית הנכים. אם נדרש לתת העדפה, קדימות והקלות בכל עניין שהוא, הרי
שאוכלוסיית הנכים היא זו הזכאית וראויה לקבל אותן .
הנכים הם אלה שצריכים לקבל רכב פרטי מותאם לצרכיהם, הם אלה שצריכים לקבל העדפה
וקד
ימות בהתניידות בכביש
.ובזמינות מקומות חניה שמורים להם בלבד
מכאן נשאלת השאלה האם מספר הנכים הצפוי להגיע לבית לוינשטיין באמצעות המטרו הוא אכן
מספר שמהווה קריטריון
שובר מוסכמות באשר למיקומה של תחנת מטרו במרחב התכנון ,
או שמא
ראוי ונכון יותר לתכנן ולבצע אמצעי תחבורה משלים,
שיגשר על המרחק הקצר בין תחנת
ה מטרו
ותחנת
הר כבת "רעננה מערב" לבי.ן בית לוינשטיין
האם בהקשר זה אכן נשקלו כל השיקולים באופן
מאוזן מתוך ראיה מערכתית כוללת של טובת
כלל הציבור באשר הוא ?
'שאלה מס1
:
האם בי ת לוינשטיין הוא ?המוסד השיקומי המשמעותי ביותר בישראל היום ומה צופן לו העתיד
להלן רשימה של בתי חולים שיקומיים ומרכזי שיקום עיקריים
בישראל :
מרכזי שיקום במרכז הארץ
ביה"ח השיקומי במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – רמת אפעל
)(תל השומר
מרכז אשפוז בית בלב
(מעונות מכבי) במרכז הרפואי שיבא – רמת אפעל
)(תל השומר
בי"ח איכילוב, המערך השיקומי –
בניין השיקום, רח' הנרייטה סולד13
ת
ל אביב
מחלקת השיקום במרכז הרפואי רעות –
שד' החי"ל2
, יד אליה ו
תל-
אביב
בית רבקה – בי"ח שיקומי-גריאטרי
פתח תקוה
בית חולים שיקומי בית בלב –
רח' אבא ברדיצ'ב13
בת-ים
מרכז שיקומי בית בלב –
רח' פאול גרונינגר2
ראשון לציון
נווה עמית רחובות, המח' לגריאטריה שיקומית
–
דרך מרדכי בשיסט10
רחובות
הרצפלד מרכז רפואי גריאטרי –
רח' דרך ארץ1
גדרה
מרכזי שיקום בירושלים
מחלקת השיקום, בי"ח הדסה הר הצופים – ירושלים
מחלקת השיקום, בית חולים גריאטרי הרצוג – רח' גבעת שאול ירושלים
בית חולים אלי"ן- מוסד שיקומי לילדים ונוער, היחיד מסו
גו בישראל
–
שמריהו לוין84
, קריית יובל ירושלים
מרכזי שיקום בשרון
בית לוינשטיין
–
רחוב אחוזה278
רעננה
מרכז אשפוז בית בלב כפר סבא–
רח' רופין15
כפר סבא
שהם–
מרכז לרפואה גריאטרית – דרך הנדיב
פרדס חנה
דורות–
מרכז לשיקום ולגריאטריה –
הנביאים22
נתניה
גלר–
)גריאטריה שיקומית (בי"ח מאיר –
זאב גלר21
כפר סבא
מרכזי שיקום בצפון הארץ
פלימן–
מרכז גריאטרי שיקומי – רח' זלמן שניאור חיפה
המרכז הרפואי בני ציון, מחלקת שיקום –
רח' אליהו גולומב47
חיפה
בית החולים אלישע, מחלקת שיקום–
רח' יאיר כץ12
חיפה
מרכז רפואי שיקומי בית בלב נשר –
דרך השלום11
נשר
המרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה –
)פוריה (סמוך לטבריה
מרכזי שיקום בדרום הארץ
מרכז הלנברג לשיקום במרכז הרפואי ברזילי –
רח' ההסתדרות2
אשקלון
בית הדר מרכז רפואה ושיקום –
רח' אורט3 אשדוד
מחלקת השיקום בביה"ח סורוקה –
באר שבע
מרכז רפואי שיקומי בית בלב עומ
ר –
דרך האגם5
עומר
מרכז רפואי שיקומי בית בלב אילת –
שד' התמרים39
אילת
לפני כשנתיים
בשנת2021
נפתח בכרמיאל "מרכז השיקום גליל "
.המתמחה במגוון סוגי השיקום
ה
מטופלי ם בו
מרוויחים מצד אחד את הסטנדרט ותשומת הלב של הטיפול הפרטי, ומצד שני מקבלים
מימון מלא של כל הטיפולים מקופו .ת החולים
][קרדיט: אתר הרשות לפיתוח הגליל
בנוסף, בימים אלה ממש מסתיימת הקמתו של מרכז שיקום ממשלתי חדש בפוריה שבסמוך לעיר
טבריה- "
מרכז שיקום לצפון–
ברוך פדה ",
אשר אמור להפתח לקהל הרחב בשנת2024
.
][קרדיט: אתר מרכז רפואי צפון על שם ברוך פדה
][קרדיט: אתר המועצה האזורית עמק הירדן
גם איזור הדרום אינו מקופח בהקשר זה !
לפי תכנית המתאר הארצית למוסדות בריאות בישראל (תמ"א49
)
מדינת ישראל נערכת להקמת
בית חולים חדש בבאר שבע הכולל גם מחלקת שיקום .
התכנית לבית חולים חדש בבאר שבע בשטח של
300
.דונם
:ציטוט ממסמכי התכנית
המסמך מציג גם את תמ"ל1025
להקמת קריית בריאות בקריית אתא
שתכלול בית חולים חדש
בהיקף של2,200
מיטות שיתן שירותי בריאות כוללים בתחומים רבים לכל אוכלוסיית הצפון וישמש
חיזוק נוסף למענה הנדרש .במרחב הגאוגרפי הזה
תמ"א49
" כוללת גם מסמך מדיניות הנושא את השם מערכת מוסדות הבריאות בישראל במבט צופה
עתיד"
–
פרק9
במסמך המדיניות מתאר את המדיניות הממשלתית העתידית בנושא מערכת השיקום והטיפול
.בבתי החולים ובקהילה
מתוך עמוד69
בד :ו"ח
כלומר, המדיניות הממשלתית היא חיזוק ועיבוי מערך השיקום בפרי ס ה גאוגרפית מאוזנת ולא
הגדלת המענה הקיים היום בבית לוינשטיין, כך שבראיה צופה פני עתיד הוא כבר לא יהיה
המוסד השיקומי המשמעותי
.בישראל ובוודאי שלא המוסד החדיש והמתקדם ביותר
:ולראיה
][הנתונים לגבי בית החולים השיקומי בפוריה הוצגו לעיל
פרק4
בעמוד22
מנתח את סוגיית הטיפול והאשפוז בקהילה ובבית לעומת אשפוז מוסדי .
מתוך הדו"ח :
חלק ב' של המסמך עוסק :בתרחישים עתידיים
בעמוד74
מופיעים הנתונים הבאים
–
,כלומר380
מיטות בבית לוינשטיין מתוך921
מיטות בכל הארץ הן41.26%
בלבד , ו מאחר
ו מדובר בנתונים מלפני3
שנים, עת פרסום המסמך, הרי שמאז נפתחו עוד מרכזי שיקום ולכן
חלקו היחסי של בית לוינשטיין מתוך כלל המענה הארצי–
קטן
אף
.יותר
הטבלה הבאה מראה :שלא צפוי שינוי משמעותי בעתיד
:סיכום
1
.
כבר היום מתקיים פיזור גאוגרפי מאוזן למתן שירותי השיקום ובית לוינשטיין אינו
.המוקד הארצי היחיד לטיפול בנכים. מגמה זו תתחזק בעתיד
2
.
משקל הכובד הטיפולי מועבר מבית החולים אל הקהילה וכך מתייתר הצורך של נכים
בעלי מוגבלות פיזית להתנייד לקבלת טיפול רחוק מביתם. כפוע ל יוצא ההגעה פיזית
.לבית לוינשטיין, כמו גם לשאר המוסדות השיקומיים, תצומצם באופן משמעותי ביותר
שאלה
'מס
2
:
האם בית לוינשטיין הוא מוקד
?המצדיק הקמת תחנת מטרו בצמידות אליו
בית לוינשטיין הינו בית חולים שיקומי הכולל כ-
380
מיטות, ללא מכון לרפואה .דחופה וללא חדר מיון
מטופלים בו, בנוסף לנכים בהיבט הפיזי הסובלים בין היתר מקשיי התניידות, גם נפגעי מחלות
כרוניות של מערכת העצבים כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, ארוע מוחי וכן ילדים הסובלים מפגיעות
שונות. בנוסף למחלקות השיקום הפיזי יש בבית לוינשטיין גם מחלקות לשי ,קום הפרעות בתקשורת
.שירות פסיכולוגי ומכון לריפוי בעיסוק
כלומר, בבית לוינשטיין מטופלים לא רק נכים פיזיים הסובלים מקשיי התניידות אלא אוכלוסיות שונות
ומגוונות. מספר המיטות הכולל לא מיועד רק לנכים הפיזיים אלא למגוון המטופלים עבור צרכיהם
.השונים
המאושפזים בבית
לוינשטיין לצורך שיקום שוהים באחת ממחלקות האשפוז השיקומי השונות בהן יש
כאמור כ-
380
מיטות. המאושפזים מופנים מבתי
ה חולים השונים בארץ לאחר אירוע של חבלה פיזית
או נוריולוגית. מכורח הנסיבות, ודאי שמאושפזים
אלה
אינם מסוגלים להגיע לשיקום בתחבורה
ציבורית אלא בהסעה
רפואית
בלבד . על פי דו"ח מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל של
משרד הבריאות2018, השהיה בשיקום בבית לוינשטיין הינה ארוכה יחסית ובממוצע אורכת
59
ימים
למטופל . מכאן, המספר הממוצע של משתחררים משיקום
בכל יום ,
להמשך שיקום בביתם או
בקהילה ,
נמוך מאוד ועומד ע
ל משתחררים בודדים בלבד .
יתר המטופלים בבית לווינשטיין מקבלים שירות ממרפאות חוץ. בהשגת קופת חולים כללית
לתכנית
המטרו
נכתב כי בבית חולים לוינשטיין יש37,000
ביקורים במרפאות חוץ בשנה. בממוצע מדובר על
כ-
100
.ביקורים ביום
רוב
ה ביקורים ה אלה הם ביחידה לאשפוז יום המיועדת לחולים שזקוקים לטיפול שיקומי בבית חולים
אך לא לאשפוז מלא. על פי נתוני המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, במחלקה זו מטופלים כ-
75
חולים
.בלבד
שאר הביקורים במרפאות
ה חוץ (מעבר ל-
75
,המבקרים ביחידה לאשפוז יום), כוללים בין היתר
,שירותים לכלל הקהילה כגון מרפאת אבחון הפרעות בשינה הפרעות בתקשורת, שירות פסיכולוגי
.ומכון לריפוי בעיסוק
מכאן שהמספר הממוצע של
מוגבלי התנועה הפיזית המגיעים לבית לוינשטיין ביום הוא לכל היותר כ -
100
.איש. כאמור מספר זה אינו צפוי לגדול
בשנת היעד, במצב של הפעלה מלאה, צפוי המטרו להעביר
כ-
2
.מיליון נוסעים ביום
תחנת מטרו ממוקמת במוקדים אורבניים ,המאופיינים בעירוב שימושים (מגורים, מסחר, תעסוקה
,מבני ציבור), בבניה רוויה
באינטנסיביות ובמגוון של אוכלוסית מש .תמשים ובביקושים גבוהים
זהו קריטריון בסיסי להצדקת קיומה של תחנת מטרו
.ולהשקעה ככלכלית האדירה בהקמתה
,כפועל יוצא ככל שתחנת מטרו מקושרת באופן מיטבי לאמצעי הסעת המונים נוסף (כמו רכבת כבדה ,
,רכבת קלה תחנות אוטובוסים, שבילי אופניים וכדומה) הרי שהניצול
שלה הוא מ יטבי, שכן היא
מאפשרת אופציות מגוונות ומרובות של תנועות ואפשרויות נסיעה ולכן מושכת אליה יותר ויותר
.משתמשים
איזור בית לוינשטיין רחוק מאוד מלהיות מוקד אורבני
כפי שתואר לעיל
. נהפוך הוא, מדובר באיזור בו
ה( בניה צמודת קרקע שכונות וילות כמו
קריית גנים
ורום2000
)ברעננה
ובמקרה הטוב מרקמית
( בלבד שכונת
לב הפארק
ברעננה הכוללת בניינים של
מספר קומות בודדות בלבד .)
,יתרה מזאת
/תכנית המתאר הכוללנית המאושרת של רעננה, שמספרה רע3000
,
גם לא מאפשרת פיתוח
אינטסיבי יותר גם בעתיד. כלומר, ב כל האזור העוטף את בית לוינשטיין מכל כיווניו לא תהיה בעתיד
.בניה גבוהה וצפופה יותר
/מתוך תכנית המתאר הכוללנית המאושרת של רעננה, רע3000
|
בית לוינשטיין מסומן במסגרת ורודה
ביעוד קרקע –
"
מוסד " .
הוא מוקף בשטחים ביעוד "מתחם מגורים
בבניה נמוכה" וגובל בצידו המערבי במבנה משרדים
בן6
קומות בלבד בבעלות פרטית .. מעבר לכביש בכיוון מערב נמצא פארק רעננה
מתחמי המגורים המרוחקים יותר "שיעודם "מתחם מגורים בבניה גבוהה מוגבלים לפי הוראות
התכנית ב מכסימום9
.קומות ולא יותר מזה
באשר לאפשרויות פיתוח ע תידיות של הבינוי הקיים היום בשטחו של בית לוינשטיין יש לציין כי למוסד
זה אין עתודות קרקע פנויות וזמינות להתרחבות עתידית וכי הוא מיצה את פוטנציאל הבינוי שלו
.במתחם הקיים
את הנתונים האלה יש להשוות לעוצמות הבינוי המתוכננות, ובחלקן אף כבר מאושרות , בתכניות
שהוזכ
רו ב פרק2
הצמודות לתחנת רכבת "רעננה מערב", הכוללות מגדלי מגורים של20-40
קומות
.ושטחים רבים נוספים לשימושים אחרים
:סיכום
אין הצדקה הנדסית, כלכלית, אורבנית ותפעולית להקמת תחנת מטרו בצמידות לבית
לוינשטיין
מאחר והוא אינו עונה כלל וכלל על הקריטריונים הנדרשים .לתחנת מטרו
פרק4
מעבר תוואי המטרו מתחת לשכונת2005
***
:תקציר
1
.
תוואי המטרו המתוכנן עובר מתחת ל-
24
רשויות מקומיות בישראל ובכולן יש מעבר
.מתחת לבניניים קיימים. כך גם בעולם
2
.
לאורך כל התוואי של המטרו ברעננה יש מעבר מתחת לבניינים קיימים! ולא רק בשכונת
2005
! אם כך הוא המצב, מדוע התעוררה התנגדות כה עזה למעבר המטרו רק בשכונת
2005
ולא בכל תחומי העיר? כיצד מסבירה זאת העירייה ומדוע אינה מתנגדת להעברת
התוואי לאורך רחוב אחוזה, רחובה הראשי של העי ?ר, למשל
3
.
כדי לממש את כל התחנות הנדרשות במרחב המעבר
של מנהרת המטרו בקו אלכסוני
מתחת לשכונ ת2005
.הוא מחויב המציאות ואין בלתו
האורך הכולל של תוואי המטרו הוא146
ק"מ והוא עובר ב-
24
.רשויות מקומיות בכולן יש מעבר
.מתחת לבניינים קיימים
מעבר לעובדה כי בכל העולם עוברות מנהרות מטרו, כמו גם מנהרות תשתית אחרות, מתחת
לבניינים קיימים, הרי שגם בישראל בימים אלה ממש נוסעת הרכבת הקלה (הקו האדום) כבר מספר
חודשים, במנהרה באורך של12
ק"מ החל מצומת גהה בפתח תקווה וכלה בנווה צדק, מתחת לכל
הבניינים הקיימים בת .חום התוואי
בחוות הדעת שהכין משרד דוד מהנדסים לעיריית רעננה , כחלק מכתב ההתנגדות של העירייה
,לתכנית המטרו ברעננה
:נרשם כך
:כמו כן צורף התרשים הבא
במסגרת ירוקה מסומן קטע התוואי העובר בתחומי שכונת2005
.
כלומר, לאורך כל התוואי של המטרו ברעננה יש מעבר מתחת לבניינים קיימים! ולא רק בשכונת
2005
!
אם כך הוא המצב, מדוע התעוררה התנגדות כה עזה למעבר המטרו רק בשכונת2005
?ולא בכל תחומי העיר כיצד מסבירה זאת העירייה ומדוע אינה מתנגדת להעברת התוואי לאורך
?רחוב אחוזה, רחובה הראשי של העיר, למשל
עולה תהיה האם
זה
נובע
מ אופי הספציפי של ההתנגדות בשכונת2005
שהיה שונה במהותו
מאופי ההתנגדות ברחוב עקיבא למשל, בעוד שלאורך רחוב אחוזה לא היו התנגדויות כלל
ו/או
ככל שהיו הן לא זכו ל ?תשומת לב
נשאלת השאלה :
מדוע נדרש
ת
מנהרת המטרו לחצות את תת הקרקע בשכונת2005
?באלכסון
,ובכן
התשובה נעוצה במיקומן של3
תחנות מטרו, האחת–
"תחנת "רעננה מרכז ,
השניה תחנת
""רעננה מערב
.)והשלישית "תחנת הבינתחומי" (אוניברסיטת רייכמן
הרציונאל בתשתית מטרו להסעת המונים הוא שקודם ממקמים את התחנות, בהתאם לקריטריונים
הנדרשים (ביקושים, מוקדים אורבניים, עירוב שימושים, פוטנציאל פיתוח ועוד) ואח"כ מחברים את
.הנקודות שהתקבלו בקו
תחנת "רעננה מרכז" ממוקמת במרכז העיר רעננה על רחובה הראשי רחוב אחוזה . אין צורך להכביר
מילים כדי להסביר מדוע נדרש למקם תחנת מטרו במרכזה של עיר. זה ברור כשמש ועל כך אין
עוררין. באשר לצורך במיקום תחנת מטרו בצמידות לתחנת הרכבת "רעננה מערב" כבר פרטנו
באריכות בפרק2
.לעיל
"תחנת הבינתחומי" ממוקמת
ב צמידות לאוניברסיטת רייכמן ובלב ל יבו של הפיתוח האינטנסיבי של
,שכונות מגורים בבניה מגדלית רוויה ושטחי תעסוקה ומסחר ,עתיר הביקושים
כ מפורט בפרק2
.לעיל
להלן תרשים ובו מסומ נים
תוואי מנהרת המטרו ברעננה
ומיקומי התחנות :
בכחול-
תוואי מנהרת המטרו ,
בעיגול ירוק –
שכונת2005
נתמקד
בסביבת שכונת2005
:
"ניתן לראות בבירור שכדי לחבר בין תחנת "רעננה מרכז" לבין תחנת "רעננה מערב נדרש להסיט את
המנהרה בקו אלכסוני. תשתית מטרו אינה יכולה לבצע פניות בעקומות חדות
ברדיוס קטן . כדי לשמר
את האפקטיביות התפעולית ואת התקינות ההנדסית של המטרו התווית המנהרה חייבת להעשות
ברדיוסים גדולים ובעקומות
מתונ
ות .
"לו הקו היה ממשיך מערבה ברחוב אחוזה ומתחבר לתחנת "רעננה מערב בעקומה חדה יותר הוא
היה מחוייב להמשיך לכיוון דרום ולא היה יכול להתחבר לתחנת "
המרכז הבינתחומי "
(אוניברסיטת
)רייכמן .בהרצליה
כלומר, כל תצורה אחר ת של התווית המנהרה היתה גורמת לדילוג מעל תחנה, או תחנת "רעננה
" מערב" או תחנת
המרכז הבינתחומי."
:סיכום מאחר ומנהרות מטרו עוברות מתחת לבניינים קיימים לאורך כל התוואי, לא חל דין שונה
על שכונת2005
ברעננה, וכדי ל ממש את כל התחנות הנדרשות במרחב הרי שהמעבר באלכסון
.מתחת לשכונה הוא מחויב המציאות ואין בלתו
פרק5
?האם יש סכנה לבניינים שמתחתם עוברת מנהרת מטרו
***
:תקציר
1
.
לא צפויה סכנה לבניינים הקיימים בשכונת2005
.כתוצאה ממעבר המטרו תחתם
2
.
לא נדרש להרוס ו/או לפנות אף בניין קיים בשכונת2005
כדי להקים את מנהרת
.המטרו
מעבר לעובדה כי בכל העולם עוברות מנהרות מטרו, כמו גם מנהרות תשתית אחרות, מתחת
לבניינים קיימים, הרי שגם בישראל בימים אלה ממש נוסעת הרכבת הקלה (הקו האדום
שנמצא
בתקופת הרצה טרם פתיחה מסחרית ) כבר מספר חודשים, במנהרה באורך של12
ק"מ החל מצומת
.גהה בפתח תקווה וכלה בנווה צדק, מתחת לכל הבניינים הקיימים בתחום התוואי .הלוך וחזור אף
ני ב
ין לא נסדק, לא ניזוק ובוודאי שלא קרס כתוצאה מכך. כמו כן לא התקבלו כל תלונות על רעידות ,
רעשים
.או כל מטרד אחר
תושבים חוששים
שהבניין שבו הם גרים עלול לההרס בשל עבודות התשתית
למטרו וכי הסמיכות
למנהרה עלולה לפגוע ביציבות המבנה
.ולרעידות שיערערו את יסודות הבניין
.טענות אלה קיבלו התיחסות של טובי המהנדסים בעת הדיונים בהתנגדויות לתכניות המטרו השונות
לדו :גמא
כל הרציונל ב רכבת תחתית הוא שהיא יכולה לעבור מתחת לערים שלמות ללא מטרדים, אילוצים או
.התניות וזאת משום שהתוויה של רכבת מעל פני הקרקע במטרופולין קיים,, צפוף ורווי תשתיות
היא
.בלתי אפשרית
יש בארץ ניסיון רב בהקמת מנהרות ,בפרויקטים כדוגמת הקו האדום
רכב ת ישראל (מחלף רעננה
דרום, קוA1
לירושלים), כביש16
בירושלים, כביש6
,
מנהרת רמלה דרום של רכבת ישראל בכביש
431
,
כביש המנהרות (כביש60
)
...ועוד
פרויקט המטרו לא טומן בחובו סכנות .יותר מכל פרויקט תשתית אחר
להלן תיאור החתך האורכי של מנהרת המטרו מתחת לשכונת2005
:ברעננה
עומק מפלס מסילת המטרו מתחת לשכונת2005
נע בין35
ל-
44
.מטרים
כדי לסבר את האוזן, עומק
זה שקול לבניין בגבה של10-12
.קומות זהו עומק משמעותי שלא מטיל מגבלות על הבניינים
הקיימים ממילא בשכונה למעט מגבלות מינימליות לבניה חדשה בתת הקרקע. מאחר וכל בנייני
,השכונה כבר קיימים ומאחר ומדובר בבניה דלילה ונמוכה של מכסימום7
קומות בלבד, הרי ש הסיכוי
שבניין כלשהו יקים תחתיו בעתיד10
קומות של
מרת פים תת קרקעי
ים
–
.הוא אפסי
במ
סגרת הטיעונים להתנגדות למטרו העלו המ תנגדים טענה לפיה הוראות התכנית קובעות שנדרשת
הריסה של מבנים לביצוע תוואי המטרו מתחת לשכונת2005
:
טענה זו מבוססת
מקורה באי הבנה
.של ההוראות
:להלן ההסבר המלא מגובה במסמכים רשמיים
הקיטוע הצבעוני הנ"ל נלקח ונגזר מתוך הדף הבא (חלק מטבלה של בחינת חלופות למיקום
"תחנת "רעננה מערב
על ידי צוות התכנון :)
החלופה בה יש את הצבע הירוק המירבי–
.היא המועדפת. הקריטריונים מוצגים כאן בפירוט
השורות הצבועות באדום ובהן רשום כי "נדרשת הריסה של מבנים לביצוע חלופה זו" מתייחסות אך
.ורק למיקום בו תקום תחנת המטרו בצמוד לתחנת רכבת רעננה מערב
במקום הזה קיימים היום
מבנים חקלאיים ישנים בבעלות פרטית שאינם משמשים למגורים ואותם
.ידרש להרוס כדי למקם את התחנה מבנים אלו לא נמצאים בתחומי
שכונת2005
אלא מעבר לר חוב
ירושלים
"ליד תחנת הרכבת "רעננה מערב .
,לפיכך השיוך של המשפט הזה
ע"י המתנגדים ,
למבני
מגורים ב שכונת2005
הוא
טעות .
ההתיחסות לשטח שכונת2005
.מופיע בשורות המסומנות בצהוב ומסומן כחסרון לחלופה
חסרון
שמשמעותו טיפול הנדסי וניהולי
.בלבד ולא חסרון שמבטל את החלופה על הסף
:המבנים הנדרשים להריסה מסומנים כאן במסגרת צהובה בתוך העיגול הורוד
"באדום: תחום תחנת המטרו במתחם "רעננה מערב
מחוץ לשטחי שכונת2005
תכנית המטרו בתחומי רעננה לא
כוללת שום הוראה או כוונה להרוס מבני מגורים. בוודאי
לא כאלה הנמצאים מעל התוואי התת קרקעי בשטח שלא צריך לבצע בו שום פעולה מעל
פני הקרקע. וזה בדיוק
המצב ב שכונת2005
.
:סיכום
1
.
לא צפויה סכנה לבניינים הקיימים בשכונת2005
.כתוצאה ממעבר המטרו תחתם
2
.
לא נדרש להרוס ו/או לפנות אף בניין קיים בשכונת2005
כדי להקים את מנהרת
.המטרו