חומר רקע

מאי 2023 נייר עמדה הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני רקע שיעורי העוני בישראל גבוהים בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף מבין מדינות ה-OECD בשיעור העוני לנפשות ובשיעור העוני בקרב ילדים. לפי דו"ח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות של המוסד לביטוח לאומי, תחולת העוני של משפחות לפי הכנסה נטו לשנת 2021 היא 21%, שיעור העוני לנפשות הוא 21% ובקרב ילדים 28%. על פי מדד העוני הרב-ממדי של ארגון לתת לשנת 2022: בישראל חיות בעוני 698,000 משפחות (23.3%) ו-2,627,000 נפשות (27.8%), מתוכן 1,176,000 ילדים (38.6%). לאור חומרת הבעיה, צמצום העוני הוא אינטרס לאומי, הן בהיבטים של שוויון, צדק חלוקתי וחוסן חברתי, והן בהיבטים של עלות כלכלית, פריון, תל"ג וצמיחה. ניתן לצמצם את העוני באמצעות יישום מדיניות פרו-חברתית, תכנית ממשלתית רב שנתית, תקצוב מתאים ויעדים מדידים. העוני הוא תופעה מפושטת בחברה הישראלית, המושפעת מממדים שונים, וביניהם: תעסוקה, השכלה, דיור, בריאות, חינוך, אי ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה. על אף היקף הבעיה, אין בישראל משרד ממשלתי או רשות לאומית האחראים על הטיפול בנושא, אין מדיניות, תכנית ממשלתית או יעדים לצמצום העוני והפערים החברתיים. יתרה מכך, משרדי ממשלה רבים עושים פעולות שונות שמהותן סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אולם לא ניתן להשיג יעילות ואפקטיביות מרביים, שכן פעולות אלו אינן מתואמות עם משרדי ממשלה אחרים העוסקים באותם תחומים באופן משיק. רשות לאומית למאבק בעוני, יכולה לאמץ ראיית מאקרו הוליסטית ומקיפה ביחס לטיפול בעוני, לגבש אסטרטגיה, להמליץ וליישם מדיניות מתאימה, ולהביא לסינרגיה בפעילות משרדי הממשלה הרלוונטיים. כל אלו, יאפשרו הגעה לתוצאה המיטבית, היעילה והאפקטיבית האפשרית, בפעולה לצמצום שיעורי העוני, מניעת התדרדרות וחילוץ מעוני, למען האוכלוסיות המוחלשות והחברה הישראלית כולה. להלן עיקרי הערותינו להצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני (428/25, 430/25, 1645/25): המשרד האחראי על הרשות למאבק בעוני נדרש להיות משרד הרווחה והביטחון החברתי, כפי שעלה כבר בישיבה ה-45 של הכנסת ה-25, אשר התקיימה בא' באדר התשפ"ג (22 בפברואר 2023). יש להציב יעדים מדידים, שנתיים ורב שנתיים, לצמצום העוני, אי השוויון והפערים החברתיים תוך כדי התייחסות ספציפית לצמצום העוני המתמשך ולצמצום חומרת העוני. על הרשות לגבש תכנית רב שנתית למאבק בעוני, לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, ולא 3 שנים כפי שמצוין כעת. ישנה חשיבות מכרעת במעקב אחר יישום התוכנית, לרבות העמידה בלוחות הזמנים וביעדים הן ברמה הארצית והן ברמת השלטון המקומי, בחינת אפקטיביות התוכניות ועדכונן על פי הצורך. על הרשות לוודא ולאכוף פרסום דו"ח שנתי של ממדי העוני על ידי המוסד לביטוח לאומי, שיתבסס על שילוב בין מדידה המאפשרת השוואה בינלאומית (הכנסות) ובין מדידה רב ממדית, המסתמכת על מידת המחסור ביחס לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בסיסי, וכן פרסום דו"ח שנתי של ממדי אי הביטחון התזונתי. על הרשות לוודא כי התוכניות תותאמנה למגזרים השונים בחברה הישראלית ולקבוצות אוכלוסייה מגוונות. על הרשות לפעול בשקיפות ולפרסם את תוכנית העבודה באתר אינטרנט של הרשות. על מנת לאפשר לרשות להתנהל כגוף עצמאי, ישנה חשיבות בהפרדת התקציב של הרשות ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, לוודא כי התקציב השנתי של הרשות ימומן מאוצר המדינה, וייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי. כמו כן יש להפריד את התקציב לשני חלקים: תקציב עבור הוצאות שוטפות תקציב הנועד לקדם את מטרות הרשות ויעדיה על חברי המועצה לכלול בנוסף לנציגים המוזכרים בהצעה, את הנציגים הבאים: נציג שר הבריאות נציג משרד ראש הממשלה נציג שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי נציג שר העבודה נציג שר הבינוי והשיכון נציג שר העלייה והקליטה נציג משרד המשפטים נציג מרכז השלטון המקומי יושב ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מתוך שבעת חברי המועצה שהם נציגי ציבור יש לוודא כי ישנם לפחות ארבעה נציגים מהחברה האזרחית העוסקים בצמצום העוני, בדגש על נציגים של ארגונים המטפלים בקהלי יעד מגוונים כגון: ערבים, מבוגרים מעל גיל פרישה, עולים חדשים, חרדים וחד הוריות.