הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דוברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שישי 29 מאי 2026 29 מאי 2026 והדרת פני זקן- ביוזמת יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ הרב ישראל אייכלר: יום מיוחד בכנסת למען אוכלוסיית הזקנים בישראל ח"כ אייכלר: זקנה היא אינה מחלה; הרווחה והסיעוד הן מזוזת החסד של מדינת ישראל, בלעדיהן אין לנו אפשרות להתקיים ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה היום רצף דיונים שהוקדש כולו לאוכלוסיית הזקנים ולהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה בישראל, זאת במסגרת היום המיוחד שנערך היום בכנסת- "והדרת פני זקן", ביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר. הוועדה דנה בהצעת חוק של *ח"כ אוריאל בוסו* שתחמיר את הענישה בגין הונאה וניצול של קשישים, בקידום פתרונות דיור ובמעטפת השירותים לסיעוד ביתי. בדיונים לקחו חלק חברי כנסת, משרדי הממשלה השונים וכן מגוון ארגונים הפועלים בתחומים הנוגעים לזקנים ולמענם. במסגרת היום המיוחד התקיימו בנוסף דיונים בוועדות הכנסת השונות וכן יידון הנושא במליאת הכנסת. על פי נתוני איגוד בתי האבות (א.ב.א) בישראל חיים כיום כמיליון איש בני 65% ומעלה, המהווים 12% מכלל אוכלוסיית ישראל. על פי הצפי מספר זה אמור להכפיל עצמו עד 2040. נתון נוסף שהוצג בוועדה הוא שבישראל חיים כיום 1,800 אנשים בני 100 ויותר. בהתייחס לנושא אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: "זקנה היא אינה מחלה, ניסיון חיים הוא חכמה. צריך לכבד את הזקנים ולדאוג למענים עבורם, מה שבסופו של דבר יטיב עם כולנו בבוא העת. הרווחה והסיעוד הן מזוזת החסד של מדינת ישראל שבלעדיהן אין לנו אפשרות להתקיים". בראשית היום, דנה הוועדה בהצעת חוק של ח"כ אוריאל בוסו, לפיה עבירות מרמה ותחבולה שנעשות כלפי זקנים וחסרי ישע יוגדרו כעבירות בנסיבות מחמירות. בנוסף מוצע כי על מי שביצע עבירות אלה יוטל עונש מאסר בפועל, ללא אפשרות לחלופה עונשית בדמות קנס. בהתייחס להצעה אמר ח"כ בוסו: "אנחנו נתקלים פעם אחר פעם בכתבות מחרידות על מקרים של עושק, עסקאות והוראות קבע שמושגות במרמה ותוך ניצול של קשישים. מאות ואלפי שקלים שמשולמים לעיתים בכל חודש מבלי שהקשיש בכלל מודע או רוצה במוצרים או השירותים שלכאורה רכש. קשישים מאבדים פנסיות, בתים, נכנסים לחובות ולא תמיד יש להם מי שיסייע. אסור שסיפורים כאלה יעברו על סדר היום ומטרת הצעת החוק היא שכשבית משפט שמקבל מקרה כזה הוא ידע ויבין שמדובר במעשה חמור ושידעו אנשים שעושים דבר כזה- שדינם למאסר". עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים אמרה בהתייחס להצעה: "אנחנו נוטים לחשוב שהחמרה בענישה וענישת מינימום ירתיעו עבריינים- אבל מחקרים מראים אחרת. מה שמרתיע עבריינים זה אכיפה והסיכוי להיתפס. תיקים של עושק קשישים שמגיעים לבימ"ש מביאים לעונשים משמעותיים, אבל עד שאוספים ראיות ומגיעים למשפט הדרך ארוכה. האכיפה כיום היא לא מיטבית והסיכוי להיתפס נמוך, ועדיף להשקיע את המאמצים למיגור התופעה במישור הזה". עו"ד גלעד בהט, מהייעוץ המשפטי במשטרת ישראל: "המבדיל הבין עסקה לגיטימית וחוקית לבין עבירת הונאה היא השאלה מה חשב החשוד בעת העסקה, האם בעת העסקה הוא התכוון לקבל את התמורה ולא לספק את הסחורה ולכן לעיתים קרובות יש קושי להוכיח את העבירות האלה. בהרבה מקרים מהסוג הזה ישנה הסכמה של הלקוח, וקשה להוכיח האם היא ניתנה מדעת או מתוך ניצול מצוקה ואי אפשר להוכיח ברמת החוק הפלילי אם אדם צריך את המוצר או לא". בתום הדיון בנושא סיכם ח"כ אייכלר כי יוזם החוק ח"כ בוסו יעמוד בקשר עם הגורמים הממשלתיים באשר לנוסח הצעת החוק. בדיון שעסק בהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה ובהקצאת פתרונות דיור למבוגרים, אמרה ד"ר עידית לקסר ממשרד הבריאות: "תוחלת החיים בישראל היא גבוהה אבל בתחולת החיים הבריאה אנחנו לא במצב טוב. אנחנו רוצים לדחות את גיל התלות, על ידי שימת דגש על אורח חיים בריא ומניעת תחלואה. אנחנו מקדמים את הנושא הזה באמצעות מבחני תמיכה ותמריצים לקופות החולים". שולמית גרטל, אגף תכנון משרד השיכון אמרה: "לפי הערכות שלנו עד 2040 יידרשו 1.3 מיליון יחידות דיור לקשישים בבעלות ובשכירות. מתוך 1.5 מיליון דירות שיכנסו למלאי, 20% ידרשו לאוכלוסייה המבוגרת ואנחנו נערכים לכך במסגרת 'דיור מכליל' בפרויקטים חדשים וגם בהיבט של חיזוק והנגשת מבנים קיימים. נקיים בקרוב שולחן עגול עם הארגונים הרלוונטיים". עוד הוסיפה גרטל: "כיום בעלות על דירה מסייעת לזקן למצוא פתרון, גם אם הוא לא רוצה להישאר בבית או צריך מקום מונגש יותר. עם זאת, ל- 20% מהזקנים אין כיום בעלות על דירות, וזה נתון שהולך וגדל. אחרי 2040 תהיה החמרה של הבעיה. בנוסף אנחנו מזהים כשל שוק של זקנים שגרים בדירות גדולות ולא מונגשות שלא נותנות להם מענה הולם, כשבאותו זמן יש משפחות רבות שמתקשות להשיג דיור מותאם לצרכיהן". ח"כ אלון שוסטר: "אני מניח שיש לנו די תכניות, השאלה היא איך מחברים את היכולות הממשלתיות לתכניות ארוכות טווח. בתקציב המדינה אין עיסוק מיוחד בנושא הזה. צריך לחייב את עצמינו ולהקצות אחוז או שניים מתקציב המדינה לרווחתם את אזרחים מבוגרים. זה לא קורה לבד כי ה'כאן ועכשיו' לוחץ ותמיד יש הרבה דברים חשובים על הפרק, שעלולים לגרום לכך שזה יידחה". בדיון אודות מעטפת שירותי הסיעוד הביתי אמר שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף: "מדובר בסוגיה שכולנו נידרש לה בסופו של דבר, אנחנו האזרחים הוותיקים של מחר. לא צריכים להסתכל על זה כנטל, אלא כעל ערך. אוצר גלום של ידע וניסיון חיים, אותו אנחנו רוצים להנגיש לציבור. המשרד מפעיל כיום מספר פרויקטים שהתחילה ח"כ מירב כהן בתפקידה כשרה לשוויון חברתי, בהם 'ותיקים בעבודה'- לבני 60 ומעלה שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה, שת"פ בין משרד החינוך והחברה למתנסים שמסייע לאזרחים ותיקים למצוא התנדבות ועוד. אנחנו מבינים את האחריות שיש לנו ונפעל יחד כדי להרחיב את האפשרויות הקיימות. אני מקווה שנקבל את התקציב המגיע לנו ונוכל לקדם עוד פרויקטים. רווית פרננדס מארגון עזר מציון הציגה בפני הוועדה את תפיסת השירות ההוליסטית של הארגון לפיה לאזרח זקן מגיע לקבל הכל תחת קורת גג אחת: "לכל אדם הזכות להזדקן בכבוד בסביבתו הטבעית תוך שמירה על איכות חייו. מקור אחד מקצועי שמתכלל את כלל השירותים יביא לשיפור באיכות חייו של הזקן, יוריד מהעומס על בני המשפחה ועל המערכות הציבוריות. היינו רוצים שהמדינה תאמץ את המודל הזה בעבודה עם האוכלוסייה המבוגרת בכלל המישורים". צבי טסלר מארגון יד שרה סקר את פעילות הארגון בתחום הזקנים ואמר: "האויב הגדול ביותר של הזקנים בישראל היא הפנסיה. אי תעסוקה היא גורם משמעותי לדמנציה. צריך לא לחייב אנשים לפרוש ואלה שכן פרשו, לעודד אותם לתעסוקה משמעותית. אנחנו לוקחים מתנדבים ודואגים להם לתעסוקה. כרגע יש לנו 7,000 מתנדבים שפועלים ב- 123 סניפים". נתי כץ, מנכ"ל איגוד בתי אבות בישראל אמר: "אף זקן היום לא רוצה לעבור למוסד. אנחנו במעבר ממוסדות לקהילות שנותנות מענה וחופש לזקנים והמדינה לא ערוכה לכך. נעשות המון פעילויות טובות אבל כל אחד בחלקתו, אין גורם מתכלל שלוקח אחריות על רצף הטיפול בנושא. נשמח לשבת לשולחן עגול משותף בנושא". דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל: "רוב הזקנים מעדיפים להזדקן בסביבתם הטבעית בבית ולכן צריך לחזק את כלל המערכות התומכות בכך. הרפורמה שאפשרה לקחת כסף במקום טיפול משכה את השטיח מתחת לראייה העתידית של טיפול ביתי. צריך לחזק את הטיפול בבית ובקהילה, את מרכזי היום, והשכונות התומכות. אנחנו עושים הרבה פעולות להכשרת המטפלות, רובן ישראליות שעובדות עבור שכר מינימום וזה מבייש. צריך לחזק את התחום הזה. מי שיש לו טיפול טוב לוקח את התרופות, שומר על היגיינה וזה מביא גם לחיסכון אדיר למדינה". לצפייה בדיוני הוועדה