חומר רקע

איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל 2023 פברואר התערבות טיפולית: כתיבה ומחקר: אפרת ליה שחף התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל כתיבה ומחקר: אפרת ליה שחף ייעוץ אקדמי: ד"ר ירדן מנדלסון, חברי הצוותים המובילים בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית עריכה: ניר רייזלר ויערה מן גרפיקה: עדי רמות 2023 תאריך: פברואר קרן ברל כצנלסון היא מוסד רעיוני דמוקרטיה -הפועל להתחדשות הסוציאל זאת, ערכיה. ולקידום הישראלית באמצעות גיבוש רעיונות ותכניות מדיניות וקידומם בקרב נבחרי ציבור, מנהיגים צעירים והציבור הרחב. הקרן פועלת לאור חזונו של ברל כצנלסון וערכי תנועת העבודה ומתוך מחויבות עמוקה לעתידה של ישראל כמדינת רווחה יהודית ודמוקרטית שכל אזרחיה שווים. "פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה , מתוך 2018 הוקם בשנת- "הציבורית מחוייבות לשפר את מצבה האנוש של הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, ועל בסיס הצורך למיסוד גוף מתכלל אשר יהיה אמון על הובלת מהלכים אסטרטגיים לשיפור מעמד הפסיכולוגיה הציבורית, תוך רתימת הגופים והסקטורים הפועלים בתחום, לקול אחוד ועוצמתי. הארגונים החברים בפורום: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית וחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות. תקציר , לאחר שנתיים של התמודדות עם ההיבטים הרפואיים 2022 במחציתה של שנת והכלכליים של מגפת הקורונה, היקפה המבהיל של מגפה נוספת – מגיפת בריאות מחקר חדש, שנערך על ידי הזרוע המחקרית של קרן ברל 1.הנפש – הולך ומתבהר כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, מספק תמונת מצב מהימנה ועדכנית על מצבם הנפשי של אזרחי ישראל, חושף את הפער הגדול בין הצורך והרצון של הציבור בטיפול נפשי נגיש לבין היעדרו של מענה ציבורי ראוי, ומבהיר את נחיצותו של דיון מעמיק בפתרונות למשבר הנוכחי. משיבים, 1501 סקר עמדות בקרב2022 במסגרת המחקר, נערך בחודש פברואר 2. ומעלה18 המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי להלן מספר ממצאים מרכזיים מתוכו: . 1 מרבית הציבור חוו מצוקה נפשית שהתקשו להתמודד איתה בשלב כלשהו של חייהם, וכשליש מהציבור בישראל חוו מצוקה כזו במהלך מהמדגם, 58%-השנה האחרונה. כ איש מיליון 3.59-כ המייצגים מהחברה הישראלית, דיווחו כי בשלב כלשהו בחייהם, חוו מצוקה נפשית להתמודד שהתקשו משמעותית מהמדגם, 35% ;עימה בכוחות עצמם מיליון איש, דיווחו 2.165-המייצגים כ כי חוו מצוקה נפשית משמעותית אלף איש, דיווחו כי בשנה 740-1 מהמדגם, המייצגים כ2%-בשנה האחרונה; וכ האחרונה חוו לראשונה מצוקה נפשית משמעותית. 2 . 82% .במרבית המקרים, המצוקה הנפשית הובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד מבין אלה שדיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו כי הייתה פגיעה .2022 בינואר9- בריאות הנפש – מדוע זמני ההמתנה לטיפול ארוכים כל כך? זאפ דוקטורס, ה1 ברמת2.5% . טעות הדגימה המרבית לכלל המדגםiPanel  הסקר הופץ בעברית ובערבית באמצעות פאנל המשיבים של2 .95% ביטחון של 12% חוו לראשונה השנה מצוקה נפשית משמעותית 58% חוו מצוקה נפשית בשלב כלשהו בחיים 35% חוו מצוקה נפשית משמעותית בשנה האחרונה 1 משמעותית בתפקודם כתוצאה 1 דיווחו על פגיעה 0%-מכך, וכ תפקודית מוחלטת. בסך הכול, מכלל 23%-מהסקר עולה שכ האוכלוסייה הבוגרת בישראל לא תפקדו כלל למעלה מעשרה ימים במהלך השנה האחרונה. 3 . הממוצעת הכספית ההוצאה על טיפולים נפשיים עומדת על מהמדגם, 22%- לחודש. כ₪ 1015 ,.1 מיליון איש36-המייצגים כ דיווחו על הוצאות חודשיות עבור . על בסיס הממצאים ניתן להעריך את ₪ 1015 טיפולים נפשיים בגובה ממוצע של . ₪ 1 מיליארד6.65-ההוצאה השנתית הפרטית על טיפולים נפשיים בישראל בכ אלף איש, מדווחים על טיפולים 928-1 מהמדגם, המייצגים כ5% חשוב לציין כי נפשיים עבור קרובי משפחה, ובעיקר עבור ילדיהם. 4 . 1 מבין אלה שדיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו כי פנו9% מהם קיבלו אותו בסופו של63% לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה – אך רק מבין אלו שפנו לפסיכולוגית באופן פרטי המתינו יותר מחודש לטיפול, 9% דבר. רק בקרב אלו 30% , בקרב אלו שפנו לפסיכולוגית העובדת בקופת החולים43% לעומת בקרב אלו שפנו לפסיכולוגית 38%-שפנו לפסיכולוגית העובדת בהסדר עם הקופה, ו העובדת אצל ספק של הקופה. 5 . הציבור מאמין שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים, וכשליש ממנו יתמוך בהעלאת מיסים עבור הרחבת שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. מהמשיבים מאמינים שטיפול 74% נפשי מסייע לאנשים במצבים הצהירו כי 68% ;נפשיים מורכבים האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד (או בחינם) צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה 82% דיווחו שהייתה פגיעה משמעותית בתפקודם כתוצאה מהמצוקה הנפשית 74% מאמינים שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים 2התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל מציעה לאזרחיה; וכשליש מהמשיבים יתמכו בהעלאת מיסים בגובה של חצי אחוז עבור הרחבה ושיפור של שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. המחקר מראה כי הפער הגדול בין צרכי הציבור לבין המענה הציבורי שניתן להם, בשירות הציבורי, בכל התחומים ורמות ההסמכה –3נובע ממחסור אקוטי בפסיכולוגיות תקינה ושכר נמוך מאוד שאינו מאפשר -תקצוב, תת-מחסור הנובע משילוב של תת לאייש באופן מלא את התקנים הקיימים. בנוסף לכך, מצביע המחקר על המחירים הנפשיים והתפקודיים שהיעדר המענה הפסיכולוגי גובה מאזרחי ישראל, ועל המחיר הכלכלי הגבוה שהמשק כולו משלם כתוצאה מכך. חשוב לציין כי שירותי הפסיכולוגיה הציבורית מסייעים לאזרחי המדינה, לא רק במסגרות אשפוזיות, אלא גם ובעיקר במסגרות מרפאתיות בקהילה, ומאפשרים למנוע התדרדרות נפשית, שעלולה להגיע לכדי טיפול פסיכיאטרי, שיקומי, נוירולוגי ואפילו לכדי אשפוז. לפיכך, זיהוי ואיתור מוקדם של מצוקה נפשית, חשוב אפילו יותר בקרב מטופלת עשויה לגרום להפרעה -נוער, עבורם כל מצוקה לא-פעוטות, ילדים ובני התפתחותית ולגבות מחירים ארוכי טווח ברמה הפיסית, החברתית והנפשית. לאור כל זאת, אנו ממליצים על אימוץ ארבע תוכניות המדיניות הבאות: 6 .מודל הדרגתי לשיפור שכר, תקינה ומלגות התמחות ń שינוי מבנה השכר והעלאה מיידית של שכר הפסיכולוגיות בשירות הציבורי .₪ מיליון300-, בעלות שנתית של כ50%-בשנה הקרובה ב ń תקנים למערך הפסיכולוגיה הציבורית כבר בשנה הקרובה, כצעד 500 תוספת של . ₪ 1 מיליון50-שנתית הדרגתית, בעלות שנתית של כ-ראשון מתוך תוכנית רב ń הסדרת התקינה בכלל המקצועות בתחום הפסיכולוגיה הפועלים כיום תחת משרד הבריאות (פסיכולוגיה קלינית, התפתחותית, רפואית ושיקומית) וקביעת אמות מידה שיבטיחו כי המטופלים יקבלו שירות הולם, לרבות זמן ההמתנה המקסימלי לקבלת שירות ומספר נותני השירות שעל המדינה לספק עבור המטופלים בכל אחד מהתחומים. ń ₪ מיליון30-הכפלת תקציב מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה, בעלות של כ אזרחים נוספים לקבל 10,000-14,000-בשנה. תוספת תקציבית זו תאפשר ל קליניות, 598( מתמחות חדשות740-שירות פסיכולוגי ציבורי, באמצעות כ רפואיות) שיתווספו למערך הפסיכולוגיה 11- התפתחותיות ו29 , שיקומיות102 .הציבורית  במסמך זה בחרנו להתייחס לאוכלוסיית הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בלשון נקבה, משום שנשים מהוות רוב גדול בקרב3 .העוסקים במקצוע בכלל, ובשירות הציבורי בפרט 3 7 .תוכנית לתמרוץ פסיכולוגיות בפריפריה ובמגזרי מיעוטים ń מתן מענקים לתמרוץ פסיכולוגיות וסטודנטיות לפסיכולוגיה ממגזרים ואוכלוסיות ייעודיים. זאת, לצד תמרוץ ההתמחות בפריפריה, שבה המחסור בפסיכולוגיות בולט במיוחד, ותמרוץ המדריכות, על מנת לוודא שיישארו בשירות הציבורי ויעניקו הכשרה הולמת לפסיכולוגיות מתמחות שיצטרפו למערכת בשנים הקרובות. ń משרדית, שתופקד על הגדרת יעדי התוכנית ומכלול -הקמת ועדת היגוי בין המענים והשירותים שיורחבו או יפותחו במסגרתה, ותקבע נהלים לתיאום בין הגופים והמשרדים המעורבים בה. לשנה.₪ 1 מיליון5-העלות המוערכת של הפרויקט היא כ 8 .פרויקט חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער מתלמידי בתי הספר 60%- מתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים וקרוב ל67% ,כיום בנוסף, בעשורים 4.היסודיים בישראל סובלים מתסמיני דיכאון קלים עד חמורים האחרונים נרשמה בעולם עלייה מובהקת בשכיחות אבחנות על הקשת האוטיסטית ), אך בישראל קיים קושי Chiarotti & Venerosi, 2020,Davidovitch et. al., 2013( .להגיע לאבחנה ולטיפול בשל תורי המתנה ארוכים במיוחד מוצע לאמץ תוכנית תמריצים עבור פסיכולוגיות המטפלות בילדים ובני נוער, שיתחייבו לעבודה במשרה מלאה בשירות הציבורי. התמריצים יגדלו ככל שהפסיכולוגיות יתחייבו ₪ מיליון85-למספר שנות העסקה גדול יותר. העלות המוערכת של הפרויקט היא כ לשנה בטווח הרחוק. ₪ 1 מיליון70-לשנה בשלב הפיילוט, וכ 9 .הקמת מערך פסיכולוגיה תעסוקתית ציבורית ń בעקבות משבר הקורונה, הוקמה בשירות התעסוקה פלטפורמה ארצית לייעוץ ואבחון קריירה מקוונים בידי פסיכולוגיות תעסוקתיות, אך בשל תנאי ההעסקה הירודים לא ניתן לאייש את התקנים שהוקצו לתוכנית. מוצע להעביר את מלוא התקציב הנדרש להעסקה ישירה של פסיכולוגיות תעסוקתיות במסגרת הפלטפורמה, עם תנאי העסקה ושכר התואמים את דרישות השכר של כלל לשנה. ₪ מיליון5-הפסיכולוגיות, בעלות מוערכת של כ ń בנוסף, מוצע להרחיב את הפיילוט לשילוב פסיכולוגיות תעסוקתיות במרכזי הזדמנות של משרד הרווחה ובתוכניות תעסוקה למגזר החרדי, בעלות מוערכת נוספים.₪ של כחצי מיליון .2022 בינואר17- משרד החינוך: הידרדרות במצבם הרגשי של תלמידי ישראל, כאן, ה4 4התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל תוכן 1  תקציר 6  רקע משבר בריאות הנפש בישראל: 10  2022 נתונים מסקר בריאות הנפש, פברואר 14  תמונת מצב: מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל 15  תחומי המומחיות במגזר הציבורי והמחסור בכוח אדם 18  בעיות בהכשרה וברפורמה בבריאות הנפש 19  נטישת השירות הציבורי לטובת השוק הפרטי המחירים הנפשיים, התפקודיים והכלכליים 23  של היעדר מענה פסיכולוגי ציבורי 23  ההוצאות הפרטיות והציבוריות בתחום בריאות הנפש 26  פגיעה תפקודית עקב הפרעות נפשיות קשר בין מצוקה נפשית בלתי מטופלת לבין עלייה 27  בשימוש בשירותי הבריאות 27  ההשפעות המיטיבות של הטיפול הפסיכולוגי הפחתה בתסמינים, בשימוש בשירותי הבריאות 28  ובעלויות הבריאות הכלליות 30  המלצות מדיניות מודל הדרגתי לשיפור שכר, תקינת פסיכולוגיות 30  ומסלולי קידום תוכניות לתמרוץ פסיכולוגיות: פרויקט תמרוץ 32  פסיכולוגיות בפריפריה ובמגזרי מיעוטים 33  פרויקט חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער 35  הקמת מערך פסיכולוגיה תעסוקתית ציבורית 37  סיכום 39  רשימת מקורות 5 רקע , לאחר שנתיים של התמודדות עם ההיבטים הרפואיים 2022 במחציתה של שנת והכלכליים של מגפת הקורונה, היקפה המבהיל של מגפה נוספת – מגפת בריאות , בעיצומו של הגל 2020 במחקר שנערך בישראל באוקטובר5.הנפש – הולך ומתבהר מאוכלוסיית המחקר) 29%( השני של מגפת הקורונה, נמצא כי כמעט כל אדם שלישי ) 20%( סבל מתסמיני חרדה ברמה גבוהה או גבוהה מאוד, ואחד מכל חמישה אנשים של מכון 13- בנוסף, במחקר ה6.סבל מתסמיני דיכאון ברמה גבוהה או גבוהה מאוד מאיירס־ג’וינט־ברוקדייל בנושא דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות, , בעיצומו של הגל החמישי של מגפת הקורונה, 2022 למרץ2021 שנערך בין אוקטובר , 2018 שחשו מצוקה נפשית בסקר של20%-נמצאה עלייה חדה במצוקה הנפשית: מ . חמור מכך, שלושה מכל ארבעה 2021-2022 שחשו מצוקה נפשית בסקר של24%-ל ישראלים שחשו מצוקה נפשית, דיווחו כי לא נשאלו על כך על ידי רופא המשפחה 7.שלהם נתונים אלו משקפים את המשבר בו מצוי תחום הפסיכולוגיה הציבורית בישראל. לפי הערכות פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, חסרות במערכת הציבורית משרות של פסיכולוגיות חינוכיות. 2700- משרות של פסיכולוגיות קליניות וכ1500-כ בנוסף לכך, מגפת הקורונה הציבה מגוון רחב של אתגרים בפני מערכת בריאות שאינה ערוכה לעמוד בהם. מאז פרוץ המשבר, מתמודדים הצוותים הרפואיים עם דחק חמור ושיעורים גבוהים של שחיקה, וחלקים נרחבים מהמטופלים נותרים ללא מענה. במערכת משרות בלבד עבור פסיכולוגיות רפואיות ושיקומיות, המהוות 385-הציבורית ישנן כיום כ מהתקינה הנדרשת על מנת לספק את צרכי המטופלים והצוותים הרפואיים. 10%-כ מרבית המשרות עבור פסיכולוגיות רפואיות ושיקומיות הן בבתי החולים ובמוסדות השיקום, ואין כמעט משרות בקהילה – דבר שאינו מאפשר רצף טיפולי. לצד זאת, ישנן משרות בלבד של פסיכולוגיות התפתחותיות בשירות הציבורי, ומשרות בודדות 100 .בלבד של פסיכולוגיות תעסוקתיות בשירות התעסוקה מחקר זה, שנערך על ידי הזרוע המחקרית של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, מספק תמונת מצב מהימנה ועדכנית על מצבם הנפשי .2022 בינואר9- בריאות הנפש – מדוע זמני ההמתנה לטיפול ארוכים כל כך? זאפ דוקטורס, ה5 .2020 , עדיני, קמחי, אשל ומרציאנו6 .2022 , לרון, מעוז ברויאר ופיאלקו7 6התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל של אזרחי ישראל, האתגרים הנפשיים הניצבים בפניהם, ההוצאות למשק בית בתחום בריאות הנפש ועמדת הציבור בנוגע להשקעות המדינה בתחום. המחקר חושף את הפער הגדול בין הצורך והרצון של הציבור בטיפול נפשי נגיש לבין היעדרו של מענה ציבורי ראוי, ומבהיר את נחיצותו של דיון מעמיק בפתרונות למשבר הנוכחי. 1501 סקר עמדות בקרב2022 לצורך כתיבת מחקר מדיניות זה, נערך בחודש פברואר 18 משיבים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי מיליון איש מהאוכלוסייה 2.165- מהמדגם, המייצגים כ35% , במסגרת הסקר8.ומעלה 12% . בשנה האחרונה9הבוגרת בישראל, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית אלף איש, דיווחו כי חוו לראשונה בחייהם מצוקה נפשית 740-מהמדגם, המייצגים כ מהמדגם, 58% עשר החודשים האחרונים. ובסך הכול-משמעותית במהלך שנים מיליון ישראלים, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית, שהתקשו 3.6-המייצגים כ להתמודד עימה בכוחות עצמם, בשלב כלשהו בחייהם. ממצאי הסקר מראים שכשליש מהציבור בישראל ישקלו לעבור לקופת חולים אחרת שבמסגרתה טיפול פסיכולוגי יהיה זמין עבורם באופן מיידי וללא עלות. שיעור זה עולה בקרב אלה שדיווחו על הוצאה פרטית עבור טיפולים נפשיים. כמו כן, נמצא 46%-ל מהציבור בישראל מאמינים שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים 74% כי הצהירו כי האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד או בחינם צריכה 68%-מורכבים, ו ממשתתפי 59%-להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מציעה לאזרחיה. בעוד ש 18% ,הסקר הצהירו כי היו שוקלים טיפול פסיכולוגי כמענה ראשוני למצוקה נפשית בלבד אמרו אותו דבר ביחס לטיפול תרופתי (פסיכיאטרי). ממצא מעניין נוסף העולה מהסקר הוא שכשליש מהציבור יתמוך בהעלאת מיסים קלה (בגובה חצי אחוז) עבור הרחבה ושיפור של שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. שיעור זה גדל משמעותית בקרב תמיכה בהעלאת 42% אלה המדווחים על הוצאה פרטית עבור טיפולים נפשיים, עם מיסים בקרב אוכלוסייה זו. ,%2.5 . טעות הדגימה המרבית לכלל המדגםiPanel  הסקר הופץ בעברית ובערבית באמצעות פאנל המשיבים של8 .95% ברמת ביטחון של  מצוקה נפשית משמעותית הוגדרה לצורך מחקר זה כמצוקה נפשית שהתקשו להתמודד עימה בכוחות עצמם (למשל: 9 .)מתח רב, חרדה, דיכאון או עצב עמוק 7 : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה1 תרשים הציבורית באיזו מידה את/ה מסכימ/ה עם ההיגדים הבאים האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי איכותי בעלות נמוכה (או בחינם) ותוך זמן סביר צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחיה אשקול לעבור לקופת חולים אחרת שיש בה זמינות מידית לטיפול פסיכולוגי ציבורי ללא עלות הייתי שוקל/ת טיפול תרופתי כמענה ראשוני למצוקה נפשית הייתי שוקל/ת טיפול פסיכולוגי כמענה ראשוני למצוקה נפשית אני מאמינ/ה שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים אתמוך בהעלאת מיסים קלה (בגובה חצי אחוז) אם אדע שהכסף ישמש להרחבה ולשיפור שירותי הפסיכולוגיה הציבורית 1501 משיבות/ים 1501 משיבות/ים 1501 משיבות/ים 1501 משיבות/ים 1501 משיבות/ים 1501 משיבות/ים 21% 39% 61% 20% 11% 43% 68% 33% 18% 59% 74% 32% סה"כ במידה מועטה סה"כ במידה רבה 48% 20% 12% 10% 11% 15% 18% 29% 16% 23% 6% 11% 22% 21% 40% 32% 27% 21% 10% 10% 42% 32% 16% 7% 4% 15% 17% 25% 17% 26% במידה רבה מאד במידה רבה ככה ככה במידה מועטה במידה מועטה מאד 8התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה2 תרשים הציבורית כתוצאה מהפער בין הצרכים הגוברים של הציבור בתחום בריאות הנפש לבין המחסור החמור בכוח אדם המאפיין אותו, זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי גבוהים מאי פעם ומגיעים לשנה ואף יותר בחלק מאזורי הארץ, ובפרט בפריפריה. מחקר המדיניות שלפניכם עומד על הסוגיות המרכזיות שמחוללות את הפער בין הצרכים לבין המענים, ומציג שורה של המלצות מדיניות מפורטות, שמטרתן להביא להרחבה משמעותית של נגישות וזמינות המענה הפסיכולוגי עבור הציבור כולו. – באיזו מידה את/ה מסכימ/ה עם ההיגדים הבאים בקרב אלו המדווחים על הוצאה לטיפול נפשי האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי איכותי בעלות נמוכה (או בחינם) ותוך זמן סביר צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחיה אשקול לעבור לקופת חולים אחרת שיש בה זמינות מידית לטיפול פסיכולוגי ציבורי ללא עלות הייתי שוקל/ת טיפול תרופתי כמענה ראשוני למצוקה נפשית הייתי שוקל/ת טיפול פסיכולוגי כמענה ראשוני למצוקה נפשית אני מאמינ/ה שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים מורכבים אתמוך בהעלאת מיסים קלה (בגובה חצי אחוז) אם אדע שהכסף ישמש להרחבה ולשיפור שירותי הפסיכולוגיה הציבורית 331 משיבות/ים 331 משיבות/ים 331 משיבות/ים 331 משיבות/ים 331 משיבות/ים 331 משיבות/ים 35% 10% 15% 52% 28% 22% 42% 78% 68% 27% 46% 68% במידה רבה מאד במידה רבה ככה ככה במידה מועטה במידה מועטה מאד סה"כ במידה מועטה סה"כ במידה רבה 54% 14% 10% 10% 12% 24% 22% 25% 13% 15% 14% 13% 21% 19% 33% 41% 27% 16% 9% 6% 51% 27% 12% 7% 3% 21% 21% 22% 14% 21% 9 :משבר בריאות הנפש בישראל נתונים מסקר בריאות הנפש, 2022 פברואר מצוקה נפשית משמעותית ń מיליון איש, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית 3.59- מהמדגם, המייצגים כ58% .משמעותית, שהתקשו להתמודד עימה בכוחות עצמם, בשלב כלשהו בחייהם ń מיליון איש, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית 2.165- מהמדגם, המייצגים כ35% .משמעותית בשנה האחרונה ń אלף איש, דיווחו כי חוו לראשונה מצוקה נפשית 740-1 מהמדגם, המייצגים כ2% .משמעותית בשנה האחרונה פגיעה תפקודית ń 47% מבין אלה שדיווחו על מצוקה נפשית משמעותית בעבר, המהווים82% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, ציינו כי כתוצאה מכך הייתה פגיעה משמעותית 1 מבין אלו שסבלו ממצוקה נפשית משמעותית בעבר דיווחו 0%-בתפקודם, וכ על פגיעה תפקודית מוחלטת. הפגיעה החמורה ביותר הייתה בתפקוד החברתי, ואחריה בתפקוד בעבודה ובלימודים. ń מבין אלה שדיווחו על מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו כי היו ימים 72% שבהם כלל לא יכלו להמשיך בפעילויותיהם הרגילות עקב המצוקה הנפשית שהיו דיווחו כי היו למעלה מעשרה ימים כאלה בשנה האחרונה. בסך 39%-נתונים בה, ו מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל שלא תפקדו כלל למעלה 23%-הכול, מדובר ב מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל שלא 8%-מעשרה ימים במהלך השנה האחרונה, וב תפקדו כלל למעלה משלושים ימים במהלך השנה האחרונה. הוצאה כספית בתחומי בריאות הנפש ń .1 מיליון איש, דיווחו על הוצאות חודשיות עבור 36- מהמדגם, המייצגים כ22% וההוצאה₪ 1,015-טיפולים נפשיים, כאשר ההוצאה החודשית הממוצעת היא כ . ₪ 700-החציונית היא כ 10התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל ń על בסיס נתונים אלו, ניתן להעריך כי ההוצאה הפרטית החודשית של הציבור , וכי ההוצאה ₪ .1 מיליארד38-בישראל על טיפולים נפשיים עומדת על סכום של כ . לשם השוואה, ₪ 1 מיליארד6.56-השנתית שלו בתחום זה עומדת על סכום של כ ניתן 10.₪ מיליארד34.2 הייתה2020 ההוצאה הפרטית על בריאות בכלל לשנת להתרשם, אם כן, כי ההוצאה הפרטית על טיפולים נפשיים גבוהה מאוד ביחס להוצאה הפרטית על בריאות באופן כללי. זמינות הטיפול הפסיכולוגי ń 11 % 1 מבין אלה שדיווחו על מצוקה נפשית משמעותית בעבר, המהווים9% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, ציינו כי פנו לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה, אך מהם קיבלו אותו בסופו של דבר.63% רק ń מבין אלו שפנו בשנה האחרונה לפסיכולוג פרטי המתינו יותר מחודש 9% רק 30% , בקרב אלו שפנו לפסיכולוג שעובד בקופת החולים43% לטיפול, לעומת בקרב אלו שפנו 38%-בקרב אלו שפנו לפסיכולוג שעובד בהסדר עם הקופה, ו לפסיכולוג העובד אצל ספק של הקופה. ń מבין אלו שפנו לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה דיווחו כי חיכו למעלה 68% 30%-מחודש מהרגע שבו הבינו שהם זקוקים לטיפול ועד שפנו כדי לקבלו, ו דיווחו כי חיכו למעלה משלושה חודשים. הסיבות העיקריות להמתנה זו היו העלות הכספית, מחסור בידע והכוונה וזמני ההמתנה הארוכים לקבלת טיפול בשירות הציבורי. . לפי נתוני הלמ”ס, ההוצאה השנתית השוטפת2020 , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ההוצאה הלאומית לבריאות10 . מתוך כלל₪ מיליארד118.1- הסתכמה ב2020 (שעלתה באופן משמעותי בגלל הקורונה) על בריאות בכלל בשנת .₪ מיליארד34.2- היו הוצאות פרטיות, השוות ל29% ,ההוצאות 11 המתנה לקביעת תור בקרב אלה המדווחים כי פנו בשנה האחרונה לקבלת עזרה פסיכולוגית : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית3 תרשים עד חודש משיבות/ים164 N= בין חודש ועד שלושה חודשים מעל שלושה חודשים ועד שישה חודשים מעל שישה חודשים ועד שנה מעל לשנה לא יודע/לא זוכר 25% 7% סיבות לעיכוב בקביעת תור בקרב אלה המדווחים כי התעכבו יותר מחודש על מנת לקבוע תור : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית4 תרשים כמה זמן עבר מהרגע שהבנת שאת/ה זקוק/ה לטיפול פסיכולוגי ועד שפנית בפעם הראשונה לקבוע תור אצל פסיכולוג? (בקרב המדווחים כי פנו לסיוע פסיכולוגי בשנה האחרונה) מה גרם לך להתעכב בפנייה לטיפול פסיכולוגי? (בקרב המתעכבים יותר מחודש) בגלל העלות הכספית משיבות/ים111 N= לא ידעתי למי ואיך לפנות זמני ההמתנה לקבלת תור בשירות הציבורי ארוכים לא מצאתי פסיכולוג שמתאים לי (מבחינת ימים ושעות הקבלה שלו, האישיות של הפסיכולוג וכו') חשבתי שטיפול פסיכולוגי לא יעזור לי 50% 34% 32% 23% 22% 16% 13% חששתי מהתגובה של הסביבה בגלל שהמרחק לפסיכולוג הוא רב או שזמן ההגעה אליו ארוך אנשים בסביבה הקרובה הפעילו עלי לחץ לא לקבל טיפול5% 37% 13% 9% 9% מבין אלו שפנו68% לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה דיווחו כי חיכו למעלה מחודש מהרגע שבו הבינו שהם זקוקים לטיפול ועד שפנו כדי לקבלו. 12התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל עמדות הציבור ń מהציבור בישראל מאמינים שטיפול נפשי מסייע לאנשים במצבים נפשיים 74% הצהירו כי האפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד או בחינם68%-מורכבים, ו צריכה להיות חלק מסל השירותים שהמדינה מציעה לאזרחיה. ń מהציבור בישראל יתמכו בהעלאת מיסים בגובה חצי אחוז עבור הרחבה 32% ושיפור של שירותי הפסיכולוגיה הציבורית. שיעור זה גדל משמעותית בקרב אלה תמיכה בהעלאת 42% המדווחים על הוצאה פרטית עבור טיפולים נפשיים, עם מיסים בקרב אוכלוסייה זו. 13 תמונת מצב: מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל קיימים שישה תחומי מומחיות מוכרים 11.מקצוע הפסיכולוגיה בישראל מוסדר בחוק במסגרתו – קלינית, חינוכית, תעסוקתית, רפואית, שיקומית והתפתחותית. המעוניינות פי חוק לקבל רישיון מטעם משרד -לעסוק בפסיכולוגיה במדינת ישראל חייבות על ) פסיכולוגיות, 1 :הבריאות. ישנן שלוש דרגות של מומחיות בפסיכולוגיה המצריכות רישוי מדריכות, שפסיכולוגיות מתמחות -) פסיכולוגיות מומחיות3-) פסיכולוגיות מומחיות ו2 .אינן רשאיות לטפל ללא הדרכתן ), 67 בעלות רישוי פסיכולוגית מומחית (עד גיל6,608 , היו בישראל2020 בסוף שנת ). ניתן לראות מגמת 67 בעלות רישוי פסיכולוגית (עד גיל12,771 מתוך52% המהוות , שבה עלה שיעור 1990 ירידה קבועה בשיעור המומחיות מקרב כלל הפסיכולוגיות מאז ומאז לא השתנה במידה משמעותית.52%-, שבה הגיע ל2011-, ועד ל60% זה על . רישוי מקצוע, אגף לרישוי מקצועות רפואיים-  משרד הבריאות: פסיכולוגיה11 משרד הבריאות והלמ"ס: שיעור בעלי המומחיות מתוך כלל הפסיכולוגים )67 שיעור המומחים מתוך הפסיכולוגים (עד גיל מבוסס על סקר ארצי של משרד הבריאות שבוצע ע"י הלמ"ס : הגרף מבוסס על ממצאים מתוך לוחות “כוח אדם במקצועות הבריאות”, משרד5 תרשים הבריאות: אגף המידע. 1980 1981 1982 1983 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 42% 44% 48% 51% 53% 54% 56% 58% 59% 61% 60% 59% 60% 60% 60% 59% 59% 58% 57% 57% 56% 56% 56% 55% 55% 55% 55% 54% 54% 53% 52% 52% 52% 52% 52% 52% 52% 51% 52% 52% 40% 65% 60% 55% 50% 45% 40% 14התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל שירותים פסיכולוגיים נכללים בסל שירותי הבריאות בהתאם לחוק ביטוח בריאות הם כוללים אבחון פסיכולוגי, טיפול פסיכולוגי פרטני, משפחתי וקבוצתי, 12.ממלכתי הדרכת צוותים והתערבויות מערכתיות מניעתיות. הטיפול הפסיכולוגי במערך הבריאות ניתן בארבעה תחומי מומחיות: פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה רפואית, פסיכולוגיה שיקומית ופסיכולוגיה התפתחותית. פסיכולוגיות בארבעת תחומי המומחיות הללו פועלות בבתי חולים, קופות חולים, מסגרות אשפוזיות ומרפאתיות ומכונים. זאת, מתוך הכרה בכך שלאור זיקת הגומלין המתקיימת בין מצבים נפשיים וגופניים, סיוע פסיכולוגי למטופלים יכול להקל על סבלם ולתרום גם להחלמתם הפיזית. אולם על אף ההכרה בצורך במענה קהילתי מסובסד ומונגש המותאם לצרכי המטופל, בפועל ישנן עשרות בודדות בלבד של פסיכולוגיות שיקומיות ורפואיות בכלל קופות החולים. תחומי המומחיות במגזר הציבורי והמחסור בכוח אדם 13,עוד קודם למשבר הקורונה היה מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל במצב ירוד שהתבטא בין היתר בזמני המתנה ארוכים שנבעו ממחסור אקוטי בפסיכולוגיות בקופות . לפי דו”ח מבקר המדינה 17 החולים ובמסגרות שהקופות מפנות אליהן באמצעות טופס משרות של פסיכולוגיות במרפאות 400-, לפני פרוץ מגפת הקורונה חסרו כ2020 לשנת הממשלתיות ובקופות החולים. ההמתנה הממושכת לקבלת טיפול בקהילה, שעשויה חודשים, גורמת למטופלים ולסביבתם סבל רב ומביאה במקרים רבים 16-12 לארוך להחמרת מצבם הנפשי ולהפחתת ההשפעה המיטיבה של הטיפול שיקבלו לבסוף. כך, בצל משבר הקורונה, נדרשה מערכת ציבורית מדולדלת זו להתמודד עם עלייה משמעותית במצוקות נפשיות, בעוני ובפגיעה תפקודית, כשלושה תהליכים המזינים זה את זה. לטובת הנגשת ₪ מיליון400 , קופות החולים קיבלו תוספת תקציבית של2018 בשנת הטיפולים בתחום בריאות הנפש במסגרת הקהילה, אך למרות זאת לא סיפקו את מלוא הטיפולים שתוספת התקציב נועדה לממן ולא העסיקו מספיק פסיכולוגיות. כתוצאה מכך, נאלץ חלק ניכר מהמטופלים לפנות לקבלת טיפול פרטי. בנוסף, חלק משמעותי מהפונים לטיפול נפשי הופנו על ידי קופות החולים עצמן למטפלים פרטיים, שיש להן הסכמי שירות איתם במסגרת מערך בריאות הנפש. טיפול פרטי זה ניתן בתמורה בממוצע ₪ 142( בממוצע₪ ₪ 570 להשתתפות עצמית חודשית של המבוטח/ת בסך למפגש טיפולי בודד). .2021 בנובמבר8- אמות מידה לשירות פסיכולוגי בקהילה, משרד הבריאות, ה12 .2021 במאי21 - המצוקה הנפשית בעלייה חדה – מערכת בריאות הנפש במצב ירוד, מרכז אדוה, ה13 15 תקנים בלבד675-לפי הערכות פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, ישנם כ לפסיכולוגיות קליניות ולפסיכולוגיות בהתמחות קלינית בשירות הציבורי. זאת, בעוד ) עם מומחיות 67 פסיכולוגיות (עד גיל3,976 , היו בישראל2020 שנכון לסוף שנת קלינית. מספר התקנים עבור פסיכולוגיות קליניות בשירות הציבורי מהווה, אם כן, רק ממספר הפסיכולוגיות עם מומחיות בתחום בישראל. לפי הערכות הפורום, יש 17% . משרות נוספות של פסיכולוגיות קליניות בשירות הציבורי1500-צורך בכ הטבלה הבאה מפרטת את מספר התקנים הקיימים והחסרים, בטווח הקרוב והרחוק, פי הערכות פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית:-על 2022 :תקינה בשירות הציבורי תחום התמחות משרות קיימות כיום מספר משרות נדרשות במערך (כולל משרות הקיימות כיום) מספר משרות חסרות במערך משרות נדרשות – בשנתיים הקרובות משרות נדרשות – בחמש השנים הקרובות רפואי165 1800 1635 100 1535 שיקומי220 1800 1580 100 1480 תעסוקתי5 400 395 100 295 התפתחותי100 1400 1300 50 1250 חינוכי2326 5000 2674 500 2174 קליני675 2200 1525 200 1325 סה"כ3491 13000 9509 1050 8459 : תקינה בשירות הציבורי. הטבלה מבוססת על הערכות פורום הארגונים למען1 טבלה הפסיכולוגיה הציבורית, בהיעדר נתונים רשמיים מלאים. , 14כפי שניתן לראות בטבלה, החוסרים בולטים במיוחד בקרב פסיכולוגיות רפואיות . 16 ופסיכולוגיות התפתחותיות בשירות הציבורי15פסיכולוגיות שיקומיות . פסיכולוגיה רפואית היא תחום העוסק ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית ביחסי הגומלין בין הגוף לנפש14 פסיכולוגיות רפואיות עובדות לרוב במסגרות טיפול רפואיות כגון בתי חולים וקופות חולים, בהן הן מסייעות לחולים ולצוות הרפואי בהתמודדות עם מחלות.  פסיכולוגיה שיקומית היא תחום העוסק בטיפול ואבחון לשם שיקום אנשים עם מוגבלויות ונכויות (התפתחותיות ו/או 15 נרכשות) גופניות, נפשיות, קוגניטיביות וחברתיות. פסיכולוגיות שיקומיות עובדות לרוב במסגרות טיפול רפואיות כגון בתי חולים וקופות חולים, במערכי שיקום אשפוז ואשפוז יום, במכונים, בקהילה ובטיפולי בית.  פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום אשר עוסק, חוקר, מאבחן ומטפל מגילאי לידה ועד לבגרות כך שכולל הן את הילד 16 והן את ההורה. פסיכולוגיות התפתחותיות עובדות במכונים להתפתחות הילד, ביחידות לגיל הרך, מרפאות בריאות הנפש לגיל הרך, פגיות, גנים, שירותים פסיכולוגים עירוניים ועוד. 16התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל ,המחסור בפסיכולוגיות מהווה בעיה מורכבת, הנובעת מצד אחד מהמחסור בתקנים ומצד שני מתנאי העסקה ירודים המקשה על איוש התקנים הקיימים. כך, לדוגמה, על מנת למלא את המשרות הנדרשות לפי הערכות הפורום בפסיכולוגיה רפואית, שיקומית והתפתחותית, יש צורך להגדיל את מספר הפסיכולוגיות המומחיות בכל אחד , בהתאמה.6.3 - ו8.2 ,9.5 מהתחומים פי הפסיכולוגיה הציבורית בישראל כוללת שני תחומי מומחיות נוספים שאינם חלק ארגונית. -תעסוקתית-ממערך הבריאות: פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה חברתית מרכזים ברשויות המקומיות המספקים שירותים 261-פסיכולוגיות חינוכיות מועסקות בכ פסיכולוגיים חינוכיים (שפ”חים), ופועלים בשלושה מישורים: האישי (טיפולים פרטניים לילדים), המערכתי (ייעוץ וליווי של הצוותים החינוכיים והדרכות הורים) והאבחוני (אבחון לילדים והשתתפות בוועדות מטעם בית הספר ומערכת החינוך). כיום קיימים תקנים 997- תקנים מאוישים לפסיכולוגיות חינוכיות בשירות הציבורי, ועוד כ2,326 -כ שאינם מאוישים שנים רבות עקב השכר הירוד (הנגזר מהסכמי השכר). לפי הערכות תקנים בשירות הציבורי. במלים אחרות, יש להגדיל את 5,000 -הפורום, יש צורך בכ על מנת למלא את המשרות הנדרשות 2.7 פי17מספר המומחיות לפסיכולוגיה חינוכית בתחום זה לפי הערכות הפורום. עבור הציבור בישראל, מצב זה משמעותו מחסור מתמיד בפסיכולוגיות חינוכיות בשירות השלטון המקומי ובמשרד החינוך. יש לציין כי שליש מהיקף שכרן של הפסיכולוגיות החינוכיות מוקצה מתוך תקציבי השלטון המקומי, ושני שליש משכרן מתוך תקציבי משרד החינוך. זאת, בניגוד לארבעת תחומי המומחיות שהוזכרו לעיל, המתוקצבים על ידי משרד הבריאות וקופות החולים (בעיקר מתוך תקציבי בריאות הנפש, המהווים חלק מזערי מתקציב המשרד). ארגונית הוכחד כמעט -תעסוקתית-תחום המומחיות של הפסיכולוגיה החברתית משרות בקירוב) של 10-5( לחלוטין מהמרחב הציבורי. כיום קיימות משרות בודדות פסיכולוגיות תעסוקתיות בשירות התעסוקה ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כאשר תעסוקתיות. -רק בצה”ל, בשב”ס ובמשטרת ישראל מועסקות פסיכולוגיות ארגוניות פסיכולוגיות תעסוקתיות בתקן 50-, הועסקו בשירות התעסוקה כ2000 בעבר, עד שנת לצד גוף מחקר של פסיכולוגיה תעסוקתית. פסיכולוגיות בתחום מומחיות זה עוסקות בייעוץ תעסוקתי וארגוני, מיון, הערכה ופיתוח. ביכולתן להשתלב במסגרות ציבוריות לצד רופאים תעסוקתיים, ללוות אוכלוסיות בשיקום תעסוקתי ולסייע למשרדי הממשלה בפיתוח נהלים ארגוניים יעילים התורמים לרווחת העובדות והעובדים, ולצד .2020  חישוב זה מתייחס למספר המומחיות בפסיכולוגיה חינוכית נכון לשנת17 17 זאת מסייעים להשגת מטרות הארגון. באשר לפסיכולוגיה החברתית, יש לחוקרות בתחום זה אפשרות לתרום משמעותית לניהול אירועי משבר, כמו משבר הקורונה, בהנחיית הציבור וביצירת מוטיבציה חיובית ואפקטיבית לפעולה. בעיות בהכשרה וברפורמה בבריאות הנפש מסלול ההכשרה של פסיכולוגיות בישראל אורך לכל הפחות תשע שנים, אך ברוב שנים. זאת, בשל דרישות הקבלה לתואר שני ובשל המתנה 11-15 המקרים נמשך בין ממושכת להתמחות, האורכת לפחות ארבע שנים, לרוב בשני מוסדות שונים. המסלול נחשב יוקרתי, בעיקר בשל הביקוש ותנאי הסף הגבוהים, אך אינו מתגמל כלכלית. תקצוב כרוני של מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה, המהוות תנאי -במשך שנים גורם תת , להארכת תורי ההמתנה להתמחות, הכוללים מאות 18הכרחי להתמחות במגזר הציבורי , שבו 19ממתינות. בשל כך נאלצות פסיכולוגיות רבות לפנות להתמחות בשוק הפרטי השכר המשולם למתמחות נמוך במיוחד. , ובמסגרתה הועברה האחריות 2015 הרפורמה בבריאות הנפש, שנכנסה לתוקף בשנת הביטוחית מהמדינה אל קופות החולים, הדגישה ביתר שאת את הצורך בשיקום הפסיכולוגיה הקלינית, המתוקצבת מתוך התקציב הדל המוקצה למערך בריאות הנפש בכללותו. משרד הבריאות אינו יכול לאמוד במדויק את הישגי הרפורמה או כישלונותיה, מאחר שהוא לא קבע יעדים עבורה ואינו משמש כרגולטור כפי שמתחייב ממנה. כיוון שכך, קופות החולים אינן מעבירות למשרד הבריאות נתונים מלאים לגבי האופן שבו , 2020 נוצל התקציב הממשלתי המיועד לבריאות הנפש. לפי דו”ח מבקר המדינה לשנת לא ניתנו על ידי 2017 מהמפגשים הטיפוליים שתוקצבו במסגרת הרפורמה בשנת27% קופות החולים. בפועל, הרפורמה לא השיגה את יעדיה המוצהרים, לא קיצרה את תורי ההמתנה לטיפול נפשי, ולא שיפרה את הזמינות והנגישות של טיפולים נפשיים. עם זאת, יש לציין לחיוב שהרפורמה העלתה את מודעות הציבור לזכותו לקבל טיפול נפשי במערך הבריאות הציבורי, כמו גם את הדרישה לקבלת שירותים אלו. עבור הציבור בישראל, משמעות הדבר היא תורי המתנה ארוכים לטיפול פסיכולוגי, המגיעים גם לשנה ויותר, ודחיקת המטופלים לצרוך שירותי פסיכולוגיה פרטיים, כלכליים בין המעמדות המבוססים -בעלויות גבוהות המעמיקות את הפערים החברתיים למבוססים פחות. המצב הקשה שבו נתון מערך הפסיכולוגיה הציבורית מגביר את פגיעותם של אזרחי ישראל מול משברים המכלים את חוסנם הנפשי, כמו משבר . מלגות אלו הן שמממנות את כל ההתמחויות של הפסיכולוגיות במשרד הבריאות, המהוות כאמור תנאי להסמכה18 . מדובר בהתמחות במקומות מאושרים בהם קיים הסדר רגולטורי לכך19 18התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל הקורונה והמשבר התעסוקתי שנוצר בעקבותיו. המצוקה האישית והחברתית שתפחה בשל כך לממדיה הנוכחיים מורגשת כיום בקרב מאות ואלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים. נטישת השירות הציבורי לטובת השוק הפרטי על ידי פורום הארגונים למען 2022 ועד לינואר2021 בסקרים תקופתיים שנערכו מיוני חלה ירידה משמעותית במדד 2022 לינואר2021 הפסיכולוגיה הציבורית, נמצא כי בין יוני 20.הנכונות לעבודה בשירות הציבורי מדד נכונות לעבודה בשירות הציבורי רמות): מהי מידת5  המדד נבנה כממוצע על בסיס שתי שאלות שהמענה להן בסולם “קוואזי רווח” (סולם סדר עם20 הנכונות שלך לעבוד בשירות הציבורי בעתיד? (בקרב מי שלא עובדת בשירות הציבורי); ומהי מידת הנכונות שלך מעבר לשנות ההתמחות).- להמשיך לעבוד בשירות הציבורי? (בקרב מי שעובדת בשירות הציבורי. למתמחות : ממצאים מתוך הסקרים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית6 תרשים מהסקרים עולה כי הסיבות העיקריות לחוסר הנכונות לעבוד בשירות הציבורי הן שכר נמוך, עומס עבודה ושחיקה. t(1054)=4.13, p < .0001 21- יונ N=284 3.18 סטיית תקן 1.1 שינוי מובהק בהשוואה למועד קודם 21-ספט N=494 3.21 סטיית תקן 1.1 22- ינו N=562 2.93 סטיית תקן 1.0 19 סיבות לחוסר נכונות לעבודה בשירות הציבורי בקרב משיבות/ים שהביעו חוסר נכונות : ממצאים מתוך הסקרים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית7 תרשים כבר למעלה מארבעים שנה מוחות פסיכולוגיות שוב ושוב על העובדה שמשכורתן היא מן הנמוכות במקצועות הבריאות, ועל אחת כמה וכמה בהשוואה למקצועות הדורשים רמת הכשרה דומה. המשרות המוצעות למתמחות בשירות הציבורי הן ברוב משרה, מתפרשות על פני שלושה ימים בשבוע 50% המוחלט של המקרים בהיקף של ודורשות יום עבודה – לא משולם – נוסף בבית. התובעניות וההישגיות המאפיינות את מסלול ההכשרה למקצוע עומדות בניגוד חד לשכרן הזעום של המתמחות בשירות ₪ 3,883-הציבורי: שכר מתמחה המצויה תחת הסכמי השכר הקיבוציים מתחיל בכ מסלול ארוך ולא מתגמל זה מסנן 21. שנים4 ברוטו לאחר₪ 4045-ברוטו ומסתיים בכ סטודנטים מרקע חלש, כאשר התוצאה הבלתי נמנעת היא מחסור עצום בשירות הפסיכולוגי בפריפריה ובאוכלוסיות מגוונות כגון המגזר הערבי, יוצאי אתיופיה, עולים :)), הסתדרות המח”ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח2020  פירוט תנאי השכר: מתמחים (נכון לפברואר21 .חטיבת הפסיכולוגים שכר נמוך 382 משיבות/יםN= עומס עבודה גבוה מדי שחיקה מחסור באפשרויות קידום מחירים נפשיים ו/או משפחתיים גדולים מדי סביבת עבודה לא נעימה חוסר סיפוק מקצועי 283 משיבות/ים 2021 ספטמבר 95% 60% 46% 28% 25% 22% 14% 175 משיבות/ים 2021 יוני 97% 53% 49% 27% 33% 17% 10% 2022 ינואר 91% 55% 42% 21% 26% 18% 8% 20התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל 22.חדשים והקהילות החרדיות בקרב 2021 בסקר שערך פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בספטמבר פסיכולוגיות בשירות הציבורי, נמצא כי עבור חצי משרה, פסיכולוגיות בשירות הציבורי עוד נמצא כי אפילו הוותק לא 23. שקלים לחודש בלבד4,597 משתכרות בממוצע מאפשר רמת השתכרות ראויה ביחס לרמות ההשכלה והניסיון, כאשר פסיכולוגיות עם בעוד פסיכולוגיות עם 24, שקלים5,211 למעלה מעשר שנות ותק משתכרות בממוצע 25. שקלים4,285 ותק של עד עשר שנים משתכרות בממוצע נטישת השירות הציבורי מורגשת ביתר שאת בימים אלה, כאשר השוק הפרטי מוצף במאות פניות, ויש קושי אמיתי לאתר פסיכולוגיות הפנויות לקבלת מטופלים חדשים. לפי הסקר הרבעוני של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, ישנה עלייה משמעותית במספר הפניות החדשות שפסיכולוגיות בשוק הפרטי מסרבות להן בשל הגיע המספר הממוצע של פניות חודשיות מסורבות 2022 מחסור בשעות פנויות. בינואר – שיא שהפסיכולוגיות בישראל לא ידעו מעולם. כך, הפסיכולוגיות שנאלצו במשך 7.8-ל שנים להתמודד עם שכר נמוך במערכת הציבורית, מקבלות כעת הזדמנות להרחיב את קהל מטופליהן בשוק הפרטי. במצב עניינים זה, אין לשירות הציבורי אפשרות לעמוד בתחרות באמצעות קריאה לתרומה לאומית ופנייה לרגש האחריות החברתי של הפסיכולוגיות, שכבר נוצלו עד תום בתהליכי ההכשרה וההתמחות, אלא רק באמצעות הצעת תנאי שכר ועבודה ראויים. .2019 באוקטובר28- הילה ויסברג, איך הפך מקצוע הפסיכולוגיה לתואר לעשירים בלבד? גלובס, ה22 .1313 : נבדקות\ים, סטיית תקן169 : בסיס23 .1493 : נבדקות\ים, סטיית תקן57 : בסיס24 .1092 : נבדקות\ים, סטיית תקן112 : בסיס25 21 ] בסירובי פניות בקרב פסיכולוגיםt(689) = 4.88, p < .0001[ עלייה מובהקת 2021 סירובים בסתיו5.0-המטפלים בקליניקה פרטית או מכון פרטי, מ .2022 סירובים בחורף7.8-ל ממוצע הפניות החודשיות המסורבות בקרב פסיכולוגים המטפלים באופן פרטי : ממצאים מתוך הסקרים של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית8 תרשים פסיכולוגים חינוכיים t(200)=2.92, p = .0039 21- יונ N=72 5.0 21- יונ N=88 5.1 6.2 21- יונ N=184 סטיית תקן 9.2 סטיית תקן 5.8 סטיית תקן 11.2 סטיית תקן 8.9 5.2 21- יונ N=24 t(295)=3.10, p = .0021 t(689)=4.88, p < .0001 t(117)=1.06, p = .2924 פסיכולוגים קליניים כלל המדגם פסיכולוגים בהתמחות אחרת שינוי מובהק בהשוואה למועד קודם 21-ספט N=99 4.8 21-ספט N=161 5.3 4.7 21-ספט N=310 סטיית תקן 4.6 סטיית תקן 3.9 סטיית תקן 5.1 סטיית תקן 4.5 5.0 21-ספט N=50 22- ינו N=103 8.4 22- ינו N=209 8.2 5.7 22- ינו N=381 סטיית תקן 4.6 סטיית תקן 5.6 סטיית תקן 4.7 סטיית תקן 4.5 7.8 22- ינו N=69 22התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל המחירים הנפשיים, התפקודיים והכלכליים של היעדר מענה פסיכולוגי ציבורי ההוצאות הפרטיות והציבוריות בתחום בריאות הנפש 1.361 מהמדגם, המייצגים22% ,במסגרת הסקר שנערך לשם כתיבת נייר מדיניות זה מיליון איש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, דיווחו על הוצאות חודשיות על טיפולים וההוצאה החציונית 26₪ 1,015.5 נפשיים, כאשר ההוצאה החודשית הממוצעת עומדת על . על בסיס נתונים אלו, ניתן להעריך כי ההוצאה החודשית הכוללת של ₪ 700-על כ , ₪ מיליארד1.38- מהציבור בישראל על טיפולים נפשיים עומדת על סכום של כ22% .₪ מיליארד16.56-והוצאתם השנתית על סכום של כ מהאוכלוסייה מדווחים על הוצאה חודשית על טיפול נפשי22% סה"כ : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית9 תרשים .₪ 1,279.2 : סטיית תקן26 מהאוכלוסייה13% סה"כ מדווחים על הוצאה חודשית על טיפול נפשי עבור עצמם 6% 9% 7% מהאוכלוסייה15% סה"כ מדווחים על הוצאה חודשית על טיפול נפשי עבור קרובים 23 אלף איש מהאוכלוסייה) המדווחים על הוצאות928 מהמדגם (המייצגים15% בקרב והחציונית ₪ 856.9 על טיפול נפשי עבור קרובים, ההוצאה החודשית הממוצעת היא אלף איש מהאוכלוסייה) 804 מהמדגם (המייצגים13% . בקרב₪ 600-עומדת על כ המדווחים על הוצאות על טיפול נפשי עבור עצמם, ההוצאה החודשית הממוצעת . ההוצאות הגדולות ביותר מצויות בקרב ₪ 500- והחציונית עומדת על כ₪ 736.2 היא מהאוכלוסייה המשלמים על טיפול נפשי הן עבור עצמם והן עבור קרובים, כאשר 6% .₪ 1000-, והחציונית על כ₪ 1,772.2 ההוצאה החודשית הממוצעת שלהם עומדת על שיעור מהאוכלוסייה ממוצע חודשי בשקלים סטיית תקן חציון ממוצע הוצאה חודשית עבור טיפול נפשי לעצמם13% 736.2 871.3 500 ממוצע הוצאה חודשית עבור טיפול נפשי לקרובים15% 856.9 906.6 600 ממוצע הוצאה חודשית עבור טיפול נפשי לעצמם ולקרובים6% 1,772.2 2,047.4 1,000 : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה2 טבלה הציבורית ממצאי הסקר מציגים תמונת מצב שבה היקף ההוצאות החודשיות עבור טיפולים נפשיים דומה בקרב כלל האוכלוסייה, ללא הבדלים מובהקים בפילוח לפי הכנסה. כך, מאלו שהכנסתם החודשית נמוכה מהממוצע, המהווים למעלה משליש 23% נמצא כי עבור ₪ 1,048.8 ) מדווחים על הוצאה חודשית ממוצעת של36%( מהאוכלוסייה מבעלי ההכנסה החודשית הממוצעת מדווחים על 20% טיפולים נפשיים. לעומתם, רק הוצאה חודשית עבור טיפולים נפשיים, כאשר ההוצאה הממוצעת המדווחת עומדת מבעלי ההכנסות הגבוהות מדווחים על הוצאה 26% . לבסוף, נמצא כי₪ 1,172.6 על בממוצע.₪ 933.9 חודשית עבור טיפולים נפשיים, בסדר גודל של 24התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל שיעור מהאוכלוסייה שיעור מהאוכלוסייה המדווחת על הוצאה חודשית לטיפול נפשי סטיית תקן חציון הכנסה חודשית נמוכה מהממוצע36% 23% 1,048.8 1,463.6 הכנסה חודשית ממוצעת21% 20% 1,172.6 1,319.1 הכנסה חודשית גבוהה מהממוצע41% 26% 933.9 1,048.8 מסרב/ת לענות לשאלת ההכנסה3% 11% 691.4 648.7 : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה3 טבלה הציבורית לא נמצאו הבדלים של ממש בהוצאות החודשיות עבור טיפולים נפשיים גם בפילוח לפי מהנשים דיווחו על הוצאות חודשיות עבור טיפולים נפשיים, 22%- מהגברים ו22% .מין וממוצע ההוצאות בקרב 27₪ 1,072.0 כאשר ממוצע ההוצאות בקרב גברים עומד על 28.₪ 957.2 נשים עומד על ישראל משקיעה בבריאות הנפש כרבע ממה שמשקיעות בתחום מדינות מפותחות 1.25%-, לעומת כOECD- מכלל ההוצאה הלאומית על בריאות במדינות ה5%-אחרות (כ זאת, על אף שמחקרים מראים כי ההשקעה בטיפולים פסיכולוגיים 29.)בלבד בישראל וכי על כל דולר שמושקע במתן טיפולים נחסכים באופן ישיר לפחות 30כדאית כלכלית יש לציין כי מדובר בהערכה שמרנית, שכן היא אינה מתייחסת לכלל 31.כשני דולר ההשפעות החיוביות העקיפות שיש לטיפול במצוקות נפשיות בקרב האוכלוסייה על המשק. לפי חישוב שערך בועז סופר, מנכ”ל רציונל, לשעבר סגן מנהל רשות המיסים והסמנכ”ל קבלת טיפול מקצועי -המקצועי של הרשות, הנטל הכלכלי השנתי הנוצר כתוצאה מאי , כאשר לפי סופר מדובר ₪ מיליארד61- ל51 למצוקות נפשיות בישראל מוערך בין גם כאן מדובר בהערכה שמרנית ביותר, מאחר שאינה מביאה בחשבון 32.בהערכת חסר .₪ 1,483.6 : סטיית תקן27 .₪ 1,028.4 : סטיית תקן28 .2021  רציונל, פרויקטים כלכליים ואסטרטגיים: הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, מסמך עמדה כלכלי, יולי29 30 Layard & Clark, 2014, 2015; Layard, 2017. 31 Dezetter et al., 2013; Laynard et al., 2007; Vasiliadis et al, 2017. .2021 בדצמבר28- מיליארד שקל, כלכליסט, ה61 : אדריאן פילוט, מחיר ההתעלמות ממצוקות נפשיות32 25 את הנזק הכלכלי העקיף הנובע ממצוקות נפשיות באוכלוסייה שאינן זוכות למענה ראוי מצד השירותים הפסיכולוגיים. תמ”ג (תוצר מקומי גולמי) בשל הירידה 4% התוצאה של הזנחה זו היא אובדן שנתי של מדובר בסוגיה 33.התפקודית המשמעותית בקרב אלה הנזקקים לשירותי בריאות הנפש כלכלית כיוון שבמדינות עשירות, ובהן ישראל, מחלות נפש מהוות מחצית -מאקרו , מה שהופך אותן למחלות הנפוצות ביותר בקרב אנשים בגיל 45 מכלל המחלות עד גיל רבים ממתמודדי הנפש אינם מועסקים, ובמקרים שבהם הם עובדים יש להם 34.העבודה סיכוי גבוה יותר להיות חולים או לעבוד מתחת לרמת מסוגלותם, מה שמביא לפגיעה בפריון. במדינות רבות קרוב למחצית מקצבאות הנכות משולמות בגין מחלות נפש. לאור נתונים אלה, ברור כי טיפול אפקטיבי ומתן מענה פסיכולוגי למצוקה נפשית טומנים בחובם ערך מניעתי משמעותי ופוטנציאל כלכלי אדיר עבור המשק. העלייה בשכיחותן של הפרעות נפשיות, ושל ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות המשמעותיות המלוות אותן, הופכת את שיקום מערך הפסיכולוגיה הציבורית לצורך לאומי. פגיעה תפקודית עקב הפרעות נפשיות בכל אחת מהמדינות שנבדקו בסקר הבריאות העולמי, הפרעות נפשיות גורמות בנוסף לכך, ברוב המקרים הפרעות 35.למוגבלות חמורה יותר מאשר בעיות גופניות 36.דיכאון ו/או חרדה באוכלוסייה הכללית מלוות בתחלואה גופנית מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון או חרדה במהלך חייהם, 18%-בהתחשב בכך שכ המוגבלות התפקודית המושפעת מהפרעות אלו כרוכה בעלויות עקיפות עצומות למשק, הן במונחים של סבל אנושי והן במונחים של הוצאה כלכלית. מבין ההפרעות קוטבית ודיכאון) נמצאו כמגבילות ביותר -הנפשיות, הפרעות מצב הרוח (הפרעה דו מבחינה תפקודית, כאשר דיכאון הוא גם הגורם המשמעותי ביותר להתאבדות. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העלויות השנתיות העולמיות של הפרעות דיכאון בממוצע 3%-וחרדה מגיעות עד למעלה מטריליון דולר. למרות נתונים אלה, רק כ מתקציבי הבריאות בעולם מוקדשים לבריאות הנפש. זו ככל הנראה הסיבה העיקרית מכלל הסובלים מדיכאון חמור אינם מקבלים טיפול הולם.75%-לכך ש 33 Layard, 2017. 34 Layard & Clark, 2014. . רמת המוגבלות שמקורה בהפרעות דיכאון וחרדה גבוהה מהמוגבלות שנגרמת מהמצבים הבאים: דלקת2011 , לוינסון35 .פרקים, מחלת לב, אסטמה, סרטן, מחלות ריאה, כאבים ממושכים, לחץ דם גבוה וסוכרת  הפרעות דיכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם, משרד הבריאות, האגף לבריאות 36 .הנפש, המחלקה למחקר ותכנון 26התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל קשר בין מצוקה נפשית בלתי מטופלת לבין עלייה בשימוש בשירותי הבריאות מספר מחקרים מצאו עלייה בשימוש בשירותי בריאות לפני קבלת אבחנה נפשית בפעם ממצאים אלו מצביעים על הקשר שבין 38. ולפני פנייה לטיפול פסיכולוגי37הראשונה מצוקה נפשית בלתי מטופלת לבין עלייה בשימוש בשירותי הבריאות. 39.מחקרים מראים שהבריאות הנפשית משפיעה באופן דרמטי על הבריאות הפיזית כך, למשל, רגשות וקוגניציות שליליים נמצאו קשורים לתחלואה קרדיווסקולרית ; מחלות כרוניות נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים 40ולשיעורי תמותה גבוהים ; דיכאון נמצא במתאם עם סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה משבץ 42 וחרדה41עם דיכאון ; ודיכאון, חרדה, גורמי אישיות, בידוד חברתי ומתח חיים כרוני תורמים כולם 43מוחי 44.להופעתה של מחלת עורקים כליליים ההשפעות המיטיבות של הטיפול הפסיכולוגי 45.רווחה נפשית היא מרכיב בסיסי בהגדרת הבריאות של ארגון הבריאות העולמי בריאות נפשית טובה מאפשרת לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם, להתמודד עם הלחצים הרגילים של החיים, לעבוד בצורה פרודוקטיבית ולתרום לקהילות שהם משתייכים אליהן. ): כיסוי בריאותי 2023-2019( , ארגון הבריאות העולמי השיק יוזמה מיוחדת2019 בשנת 100-אוניברסלי לבריאות הנפש כדי להבטיח גישה לטיפול איכותי במחיר סביר עבור כ ההכרה בתפקיד החשוב של בריאות 46. מדינות נבחרות12-מיליון אנשים נוספים ב הנפש בהשגת יעדי ארגון הבריאות העולמי גברה בשנים האחרונות, כפי שממחישה .2012 יוזמה זו וכן הכללת בריאות הנפש ביעדי הארגון מאז מאי 37 Borus et al., 1985. 38 Holder & Blose, 1992; Kraft et al., 2006. 39 Kemp & Quintana, 2013. 40 Gallo & Matthews, 2003. 41 Gagnon & Patten, 2002; Patten et al., 2008. 42 Sareen et al., 2005. 43 Pan et al., 2011. 44 Rozanski et al., 1999. 45 WHO, 2013. 46 WHO, 2019. 27 ,מתן טיפולים פסיכולוגיים למתמודדי נפש צריך להיות בלב קביעת המדיניות הציבורית טיפול נפשי, 47.בהתחשב הן בנטל הכרוך במחלות נפש והן בתמורה הרבה של הטיפול מהעלויות השנתיות לאדם – 20% בין היתר, מייצר חיסכון בתחום הבריאות הפיזי – עד ומשפר את שביעות הרצון מהחיים. ארגון הבריאות העולמי המליץ על טיפול פסיכולוגי כהתערבות קו ראשון לטיפול בהפרעות נפשיות, כולל הפרעות חרדה ודיכאון. לפי הארגון, ילדים ומתבגרים המתמודדים עם חרדה ודיכאון צריכים לקבל גישה לטיפולים 48.פסיכולוגיים, ויש להימנע ככל הניתן מטיפול תרופתי הפחתה בתסמינים, בשימוש בשירותי הבריאות ובעלויות הבריאות הכלליות פסיכותרפיה (טיפול באמצעות שיחה) והתערבויות פסיכולוגיות קוגניטיביות והתנהגותיות מצויות במתאם עם הפחתה בשימוש בשירותי הבריאות ועם הפחתה מחקרים מצאו מגמת ירידה יציבה ומתמשכת בהיעדרויות 49.בעלויות הבריאות ; עלייה בעלויות הבריאות 50מהעבודה ובימי האשפוז לאחר קבלת טיפול פסיכואנליטי ; עלייה במספר ימי המחלה, 51לפני קבלת פסיכותרפיה וירידה בעלויות לאחריה במספר ימי האשפוז ובעלויות האשפוז לפני קבלת פסיכותרפיה, וירידה משמעותית מועד בהפחתת -; יעילות של פסיכותרפיה דינמית קצרת52בשלושתם בעקבותיה ; ומגמת ירידה מתמשכת בחופשות מחלה ובהוצאות הבריאות 53הוצאות הבריאות החוקרים הראו שאף על פי שטיפול פסיכואנליטי ממושך נחשב 54.לאחר פסיכואנליזה לטיפול יום יקר, הוא מניב חיסכון עצום בטווח הארוך. חוקרים שערכו סקירה של מספר מחקרים בנושא הגיעו למסקנה שפסיכותרפיה מועד היא חסכונית בכל הנוגע לחזרה לתפקוד -פסיכודינמית אינטנסיבית קצרת 55.בעבודה ולהפחתת עלויות שירותי הבריאות 47 Layard, 2017. 48 WHO, 2013. 49 .Chiles et al., 1999; Cummings & VandenBos, 1981; Gabbard et al., 1997; Mumford et al, 1984. 50 Beutel et al., 2004. 51 Kraft et al., 2006. . נבדקים שעברו פסיכותרפיה22,294 . המחקר, שנערך בגרמניה, כללAltmann et al., 2016 52 - נבדקים שטופלו בטיפול קוגניטיבי584 ) השתתפוAltmann et al., 2018( במחקר נוסף שנערך לאחרונה בגרמניה התנהגותי, פסיכודינמי או פסיכואנליטי. עלויות שירותי הבריאות והתסמינים הופחתו בכל אחת משלוש הקבוצות. משתתפים בקבוצת הביקורת.192- מטופלים ו890 . מדובר במחקר עדכני שכללAbbass et al., 2015 53 54 Berghout et al, 2010. 55 Abbass & Katzman, 2013. 28התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל טווח ופסיכואנליזה – כולם-טווח, טיפול ארוך-מחקר נוסף מראה כי טיפול ממוקד קצר 56.יעילים בשיפור יכולת התפקוד ובהפחתת התסמינים שמהם סובלים המטופלים . פסיכותרפיה הראתה תוצאות מהירות יותר, בעוד שהפסיכואנליזה הייתה יעילה יותר בטווחKnekt et al., 2011 56 .הארוך 29 המלצות מדיניות על מנת לפתור את המשבר החריף בבריאות הנפש שאנו מצויים בעיצומו, המלווה במשבר תעסוקתי וחינוכי ובשחיקה של הצוותים הרפואיים, אנו מבקשים לאפיין את האתגרים העומדים בפני שירותי הפסיכולוגיה הציבורית ולהציע פתרונות אפשריים להתמודדות עימם. ראשית, אנו מציעים מודל הדרגתי להעלאת מספר התקנים לפסיכולוגיות, לשיפור שכרן ולהגדלת תקציב המלגות למתמחות בפסיכולוגיה, שיישומו הוא הצעד הראשון וההכרחי לעצירת ההידרדרות הקיימת. לצד זאת, אנו ממליצים על שלוש יוזמות נוספות שמטרתן להתמודד עם הבעיות הקשות ביותר בתחום – פרויקט תמרוץ פסיכולוגיות לעבודה בפריפריה ועם אוכלוסיות מיעוטים, פרויקט חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער ופרויקט שילוב פסיכולוגיות תעסוקתיות במסגרת שירות התעסוקה. מודל הדרגתי לשיפור שכר, תקינת פסיכולוגיות ומסלולי קידום מהנתונים המוצגים בנייר עמדה זה עולה כי יש צורך בהתגייסות ממשלתית דחופה לקידום תוכנית מקיפה לחיזוק מערך הפסיכולוגיה הציבורית – תוכנית שתפעל לצמצום זמני ההמתנה הארוכים לשירותים פסיכולוגיים בישראל, ולהרחבת נגישותם תוך שמירה על איכותו המקצועית של הטיפול. שלושת המרכיבים הבולטים המהווים את יסודות שיקום המערך הם תקינה, שכר ואופק קידום מקצועי. קיימת הסכמה בקרב כלל הגורמים המעורבים, כי לא ניתן להתחיל את המסע לשיקום מערך הפסיכולוגיה הציבורית ללא תקינה מספקת ושכר ראוי, וכי הגעה ליעד זה מותנית בכל אחד מהמרכיבים הללו בנפרד, ובכולם יחדיו. זאת, מאחר שמצד אחד, התקינה הנמוכה מייצרת עומס ושחיקה, ולא מאפשרת מתן מענה ראוי לצרכי המטופלים; מצד שני, הגדלת התקינה ללא העלאת שכר לא תאפשר גיוס של פסיכולוגיות נוספות למערך הציבורי; ומצד שלישי, היעדר מסלולים לקידום מקצועי מדריכות שמערך ההכשרה מתבסס עליהן, וככל -הביא לירידה בשיעור המומחיות ששיעורן פוחת, פוחתת גם יכולתו של המערך להשתקם. לצד זאת, המחסור במלגות התמחות ושנות ההמתנה הארוכות להתמחויות השונות 2014 . בינואר45 מהמומחיות מתחת לגיל26% , היו רק2020 הביאו לכך שבשנת 30התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל , שקבעה רשימות המתנה57הוחל ביישום נוסחת הקצאת מלגות התמחות בפסיכולוגיה עודכנה נוסחת הקצאת 2015 בנובמבר58.פי הקריטריונים של המודל החדש-על המלגות, והצליחה לבלום את מגמת הירידה בשיעור הפסיכולוגיות המומחיות מתוך כלל למרות זאת, השיטה הנוכחית עדיין אינה מספיקה כדי להגיע לשיעור 59.הפסיכולוגיות סביר של מומחיות מתוך כלל הפסיכולוגיות, ורשימות ההמתנה למלגות כוללות מאות בעלות רישיון, שסיימו את חובות התואר השני ועברו את דרישות הפרקטיקום, אך ככל הנראה ויתרו בשלב כלשהו על תהליך ההתמחות ואינן רשאיות לעסוק בפסיכותרפיה. לפיכך, אנו ממליצות על הצעדים הבאים: שינוי מבנה השכר והעלאה מיידית של שכר הפסיכולוגיות בשירות הציבורי - שכר שנתית -; בניית תוכנית רב₪ מיליון300-, בעלות שנתית של כ50%-בשנה הקרובה ב הדרגתית של התאמת השכר; ובתוך כך, בניית מערך לתגמול הולם עבור קידום מקצועי וניהולי בשירות הציבורי. זאת, במטרה לבלום את המגמה שבמסגרתה נוטשות -פסיכולוגיות מומחיות את השירות הציבורי לטובת השוק הפרטי, ולספק פתרון ארוך טווח להבטחת מספר הפסיכולוגיות בשירות הציבורי. שנתית הדרגתית, נדרשת בשנה הקרובה תוספת -תקינה – כצעד ראשון מתוך תוכנית רב כסעיף תקציבי ₪ מיליון150 תקנים למערך הפסיכולוגיה הציבורית, בעלות של500 של עצמאי. תוספת זו תאפשר את קיצור זמני ההמתנה להתמחויות השונות והגדלת כוח אדם מומחה, בעל ותק וניסיון, על מנת לפתור את בעיית התורים המתארכים לשירותי הפסיכולוגיה הציבורית בקהילה ובמסגרות האשפוז, ולאפשר נגישות משמעותית לטיפולים פסיכולוגיים, הנדרשים כעת יותר מבכל זמן אחר. מהלך של הסדרת תקינה בכלל המקצועות הפועלים כיום תחת משרד הבריאות (פסיכולוגיה קלינית, התפתחותית, רפואית ושיקומית) הכרחי על מנת לחזק את מערך הפסיכולוגיה הציבורית ולקבוע אמות מידה לקבלת השירות עבור המטופלים. המהלך נחוץ על מנת להגדיר באופן ברור את הסטנדרטים לקבלת שירות בכל אחת מההתמחויות הרלוונטיות, ובמסגרתו יוגדר כמה זמן נדרש מטופל להמתין בתור עד שיקבל את השירות ומה מספר נותני השירות שעל המדינה לספק עבור המטופלים בכל אחד מהתחומים. ,, מערך הפסיכולוגיה2011  משרד הבריאות: סיכום עבודת צוות בדיקת נוסחת הקצאת מלגות ההתמחות בפסיכולוגיה57 .רישוי מקצועות הרפואה והבריאות  כגון מלגה מלאה או חלקית, מוסד אשפוזי או מרפאתי ומספר המתמחות שניתן לקלוט בכל תקופה לפי פוטנציאל 58 .ההדרכה  משרד הבריאות: מלגות להתמחות בפסיכולוגיה, אגף לרישוי מקצועות רפואיים.59 31 תקציב מלגות ההתמחות לפסיכולוגיות – הכפלת תקציב מלגות המתמחות בשנה. תוספת תקציבית זו תאפשר₪ מיליון30-בפסיכולוגיה, בעלות של כ 740- אזרחים נוספים לקבל שירות פסיכולוגי ציבורי, באמצעות כ14,000-10,000-ל רפואיות) 11- התפתחותיות ו29 , שיקומיות102 , קליניות598( מתמחות חדשות שיתווספו למערך הפסיכולוגיה הציבורית. צעד זה יהווה התקדמות משמעותית לקיצור תורי ההמתנה לטיפולים נפשיים ולשיקום המערך. תוכניות לתמרוץ פסיכולוגיות: פרויקט תמרוץ פסיכולוגיות בפריפריה ובמגזרי מיעוטים בשל המחסור העצום בשירות הפסיכולוגי בפריפריה ובאוכלוסיות מוחלשות (המגזר הערבי, יוצאי אתיופיה, עולים חדשים והחברה החרדית), וכמו כן בשל מגמת נטישת המדריכות בפסיכולוגיה את השירות הציבורי, אנו ממליצים על הפעלת תוכניות תמרוץ ייעודיות שיתנו מענה לאתגרים אלה בטווח הזמן הקצר, עוד לפני ובמקביל לחתימת הסכם שכר קבוע עבור כלל ציבור הפסיכולוגיות. מדובר על תמרוץ פסיכולוגיות וסטודנטיות לפסיכולוגיה ממגזרים ואוכלוסיות ייעודיים, לצד תמרוץ ההתמחות בפריפריה, שבה המחסור בפסיכולוגיות בולט במיוחד ותמרוץ למדריכות, על מנת לוודא את הישארותן בשירות הציבורי ומתן הכשרה הולמת לפסיכולוגיות מתמחות שיצטרפו למערכת בשנים הקרובות. במסגרת תוכנית התמרוץ לפריפריה ולמגזרי מיעוטים, יקבלו הפסיכולוגיות מהמגזרים המוגדרים לעיל מענק מורחב עבור הגדלת היקף משרה או עבור עבודתן בשירות הציבורי באוכלוסיות ובאזורים אלה, על בסיס התחייבות להעסקה בת חמש שנים לפחות. תוכנית זו תחזק את חוסנם החברתי של אזרחי ישראל בפריפריה, תוך הבטחת השתלבותם ותרומתם לחברה ברמה האישית, הקהילתית והתעסוקתית. התוכנית יכולה להתבצע כתוכנית צוערות לפסיכולוגיה, בשיתוף המל”ג (המועצה להשכלה גבוהה), במודל של תוכנית אילנות צוערים לרפואה או של תוכניות ממשלתיות דומות שהופעלו בנגב ובגליל. תוכניות אלה לסטודנטיות לפסיכולוגיה, למתמחות ולמומחיות ייצרו רשת של פסיכולוגיות מנהיגות בעלות זיקה למקום, שיתחייבו לעבוד בפריפריה כפסיכולוגיות בשירות הציבורי לתקופה מוגדרת מראש. לצד ההתמחות והעבודה בשירות הציבורי, יקבלו הצוערות ליווי של תוכנית הכשרה מנהיגותית שתסייע להן להפוך לסוכנות שינוי, שיעצבו את קהילת בריאות הנפש האזורית. משרדית, שתופקד -לסיכום, מוצע כי לצורך פיתוח ויישום התוכנית תוקם ועדת היגוי בין על הגדרת יעדי התוכנית ומכלול המענים והשירותים שיורחבו או יפותחו במסגרתה, 32התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל ותקבע נהלים לתיאום בין הגופים והמשרדים המעורבים בה. העלות המוערכת של לשנה.₪ מיליון15-הפרויקט היא כ פרויקט חוסן נפשי בקרב ילדים ונוער הפגיעה בחוסן הנפשי והחברתי עקב המגפה לא פסחה על אוכלוסיית הילדים ובני במספר הטיפולים 43%- דיווח משרד החינוך על עלייה של כ2022 הנוער. בינואר , 60חינוכיים בקרב תלמידים המצויים בסיכון לאובדנות-שנערכו בשירותים הפסיכולוגיים מתלמידי חטיבות הביניים 67% , בהערכות הסיכון לאובדנות. כיום11%-ועל עלייה של כ מתלמידי בתי הספר היסודיים בישראל סובלים מתסמיני 60%-והתיכונים וקרוב ל 61.דיכאון קלים עד חמורים כמו כן, בעשורים האחרונים נרשמה בעולם עלייה מובהקת בשכיחות אבחנות על ), אך Chiarotti & Venerosi, 2020, Davidovitch et. al., 2013( הקשת האוטיסטית בישראל קיים קושי להגיע לאבחנה ולטיפול בשל תורי המתנה ארוכים במיוחד. מבין כלל מקצועות הבריאות בתחום התפתחות הילד, זמן ההמתנה לאבחון של פסיכולוגית חודשים מפתיחת תיק ועד לאבחון 5.1 התפתחותית הוא הארוך ביותר (ממוצע של 62.) ושיעור הממתינים לאבחון הוא הגבוה ביותר2020 דצמבר-בחודשים אוקטובר במשך 63. דיווח עיתון “הארץ” על קריסת המחלקות הפסיכיאטריות לנוער2021 ביוני שנתיים חלה עלייה הדרגתית בהפניות של בני נוער לאשפוזים פסיכיאטריים, כאשר בדרישה לאשפוז 100% , עם זינוק של2022 מספרן של אלו הגיע לשיא בתחילת שנת 64.פסיכיאטרי, וזמני המתנה לאשפוז שמתארכים לעיתים אף מעבר לשלושה חודשים מניתוח מחקרים עדכני עולה כי אחד מכל ארבעה בני נוער בעולם חווה תסמיני דיכאון נתונים אלה, 65.חמורים ואחד מכל חמישה בני נוער בעולם חווה תסמיני חרדה חמורים מהארץ ומהעולם, כפולים מההערכות של הפגיעה בבריאות הנפש שנעשו טרום המגפה פורסם כי לראשונה בתולדות מדינת ישראל, 2021 ובמהלכה. לפיכך, בתחילת דצמבר , 66מגבש משרד הבריאות תוכנית חירום לאומית לטיפול במצוקות הילדים ובני הנוער .2021 בשנת1,184- ל2020 בשנת829- מ60 .2022 בינואר17- משרד החינוך: הידרדרות במצבם הרגשי של תלמידי ישראל, כאן, ה61 .2021 באפריל19-, פורסם ב2021/1 פרסום זמני המתנה ממוצעים-  משרד הבריאות, הרפורמה בהתפתחות הילד62 ביוני9- עידו אפרתי, המחלקות הפסיכיאטריות לנוער קורסות, ומתבגרים אובדניים מאושפזים על הרצפה, הארץ, ה63 .2021 .2022 בינואר11-עד, נזקי הקורונה: החמרה במצוקות הנפשיות של המתבגרים, וויינט, ה- הדר גיל64 65 Racine et al., 2021. 8- רן רזניק, לראשונה בישראל: משרד הבריאות מגבש תוכנית חירום למצוקת הנפש של ילדים, ישראל היום, ה66 .2021 בדצמבר 33 67.אך עד כה זו אינה מגובה בתקציב, ומלבד קווי מתאר כלליים, אינה ידועה לפרטיה הפסיכולוגיות החינוכיות, הקליניות, ההתפתחותיות, הרפואיות והשיקומיות שעובדות ברחבי הארץ מעניקות מענים משמעותיים למצוקות העולות בקרב ילדים, בני נוער, הורים וצוותים חינוכיים, הן בשגרה והן בחירום, ומסייעות להתמודדות יעילה ולהתפתחות נפשית תקינה. השירותים הפסיכולוגיים הציבוריים הם הכלים שבאמצעותם יכולה המדינה לתרום באופן משמעותי למאמץ זה. לכן, אנו מציעות מודל להרחבה מיידית של הטיפול במצוקות נפשיות בקרב ילדים ובני נוער, באופן שייתן מענה להחמרה שחלה בהן בשנים האחרונות. תוכנית זו תתבסס על חיזוק השירותים הפסיכולוגיים הציבוריים, הן באמצעות הגדלת היקף המשרה של פסיכולוגיות שכבר עובדות במערכת הציבורית, והן באמצעות צירוף פסיכולוגיות נוספות אליה. לשם כך אנו ממליצים להקים תוכנית מענקים לפסיכולוגיות המטפלות בילדים ובבני נוער ברחבי הארץ, בדומה לתוכניות תמרוץ עבור סקטורים אחרים המתמודדים זאת, בעקבות המחסור החמור בפסיכולוגיות חינוכיות 68.עם מחסור בכוח אדם בשפ”חים (שירותים פסיכולוגיים חינוכיים) ובפסיכולוגיות המטפלות בילדים ובני נוער, והקושי בהשארתן של פסיכולוגיות במערכת הציבורית לאחר שסיימו את התמחותן. התוכנית מיועדת לפסיכולוגיות בעלות תואר אקדמי ורישיון לעסוק בפסיכולוגיה, וכן לפסיכולוגיות בשנות ההתמחות. אלו הצעדים המוצעים במסגרת התוכנית: פסיכולוגיות אשר תתקבלנה לעבודה בשפ”ח / קופ”ח / בי”ח ותחתומנה על ההתחייבות כמפורט להלן תהיינה זכאיות למענק או למענקים לפי אחד מהמסלולים הללו: ń בעבור עבודה בהיקף של משרה מלאה במשך שנה אחת ועד שש השנים הראשונות, ₪ 60,000 – כאשר הפסיכולוגית לא מתחייבת לעבוד מעבר לשנה אחת בכל פעם לכל שנה מלאה. ń בעבור עבודה בפועל בהיקף של משרה מלאה, תוך התחייבות לעבוד למשך תקופה לכל שנה מלאה.₪ 72,000 – של שתי שנים מלאות ועד שש השנים הראשונות ń בעבור עבודה בהיקף של משרה מלאה, תוך התחייבות לעבוד למשך תקופה של לכל שנה מלאה.₪ 85,000 – ארבע שנים ועד שש השנים הראשונות ń בעבור עבודה בהיקף של משרה מלאה במשך שנה, החל משנת העבודה השביעית בפברואר21-אור, פסיכיאטרים מתריעים על מחסור חמור בעובדים: “דיני נפשות”, ישראל היום, ה- מיטל יסעור בית67 .2022 .2021-1-8  ראו לדוגמה את תוכנית התמרוץ למורים בעיר אילת, חוזה הממונה על השכר68 34התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל – )ועד שנת העבודה העשירית (ללא התחייבות לעבודה מעבר לאותה שנה לכל שנה מלאה.₪ 45,000 ń סכום המענק הוא למשרה מלאה. עובדת המועסקת במשרה חלקית (מתחת משרה) תהא זכאית לחלק היחסי של המענק, בהתאם לחלקיות משרתה 100%-ל משרה). עובדת המועסקת בהיקף משרה העולה על 100%( ועד למשרה מלאה משרה מלאה תהא זכאית לסכום המענק למשרה מלאה ולא יותר. המענק ישולם בשני חלקים שווים בכל שנה. 1,000-העלויות המוערכות של המענקים עבור תוכנית פיילוט לשנה, עבור כ שיתחייבו 400-פסיכולוגים שיתחייבו לתקופות שונות לפי הפירוט הנ”ל (הערכה של כ לשנה ₪ מיליון85- לארבע שנים), הן כ300- לשנתיים, ו300 ,לשנה במשרה מלאה (כולל עלויות מעסיק). עלות תוכנית מלאה לטווח ארוך של כעשר שנים לפחות, עבור לכל שנה. ₪ מיליון170- פסיכולוגים שיתחייבו לתקופות השונות, מוערכת בכ2,000-כ הקמת מערך פסיכולוגיה תעסוקתית ציבורית בעקבות משבר הקורונה, הוקמה בשירות התעסוקה פלטפורמה ארצית לייעוץ ואבחון ידי ספק חיצוני. לשירות הזה פונים -קריירה מקוונים בידי פסיכולוגיות תעסוקתיות על ומופנים דורשי עבודה אשר זקוקים לסיוע בהשתלבות מחודשת בשוק התעסוקה הנוכחי, רבים מתוכם לאחר תקופת אבטלה ממושכת. הפרויקט הוקם מתוך הבנה ששירות זה נחוץ לאזרחים רבים המתמודדים עם אתגרים שנוצרו כתוצאה מהמשבר התעסוקתי ומהשינויים בשוק התעסוקה. בנוסף לכך, מוצעים שירותים פסיכולוגיים תעסוקתיים פרונטליים לאוכלוסיות בעלות צרכים מורכבים שהשירותים הדיגיטליים אינם נגישים עבורן. איתור האזרחים הזקוקים לשירות זה מתבצע כיום באמצעות פנייה ממוקדת לדורשי פי פילוח בסיס הנתונים של שירות התעסוקה, וכן דרך לשכות התעסוקה. -עבודה על לשיחות עם הפסיכולוגיות התעסוקתיות מגיעים דורשי עבודה עם מגוון רחב של צרכים, שביניהם ניתן למנות שינוי תעסוקתי, שיפור מיומנויות, טיפול בגורמים רגשיים ומוטיבציוניים המעכבים חזרה לעבודה, קושי בתהליך קבלה לעבודה ועוד. בסיום תהליך הייעוץ, הפסיכולוגיות מזינות המלצות במערכת הממוחשבת של שירות התעסוקה באמצעות חיבור מאובטח מרחוק, לצורך המשך טיפול בדורשי העבודה והפנייתם למשרות, הכשרות ותוכניות מתאימות. לכן, לצד התועלת הישירה לדורשי העבודה, לפסיכולוגיות התעסוקתיות ישנו ערך מוסף בהפניה מדויקת ובמימוש אפקטיבי יותר של אופציות תעסוקתיות וכלים במימון המדינה. 35 פסיכולוגיות25 פי התכנון המקורי, היקף הפעילות שנדרש מהספק עמד על-על במשרה מלאה. בפועל, עקב תנאי ההעסקה הירודים, התגלה קושי משמעותי בגיוס פסיכולוגיות תעסוקתיות לפרויקט. כיום, עובדות בפרויקט רק תשע פסיכולוגיות שיחות 350-תעסוקתיות מומחיות ומתמחות במשרה חלקית, שביכולתן לקיים רק כ כפי שנקבע במקור. לפיכך, אנו מבקשים כי התקציב 2,500 ייעוץ ואבחון בחודש, במקום המיועד יועבר בשלמותו להעסקה ישירה, מקוונת או היברידית, עם תנאי העסקה ושכר התואמים את דרישות השכר של כלל הפסיכולוגיות. תקני פסיכולוגיות תעסוקתיות במשרה 25 עלויות תוספות השכר המוערכות עבור התקנים, עשרה יוקצו למתמחות, 25 בשנה. מתוך₪ מיליון5-מלאה עומדות על כ עשרה למומחיות וחמישה למדריכות. הפסיכולוגיות שייקלטו לתוך השירות התעסוקתי יעבדו במוקד ארצי במיקור חוץ בניהול הפסיכולוגית הראשית, וניתן יהיה להקצותן פי דרישה הקיימת כבר כיום בשטח.-ללשכות תעסוקה שונות ברחבי הארץ, על בנוסף לכך נעשה פיילוט מוצלח בשיתוף תב”ת (תנופה בתעסוקה) ומשרד הבריאות לשילוב פסיכולוגיות תעסוקתיות במרכזי הזדמנות של משרד הרווחה ובתוכניות תעסוקה למגזר החרדי. התוכנית ביססה את ההכרה בנחיצותו של שירות זה לאוכלוסיות ספציפיות וכן לקהל הרחב, אך נדרשים משאבים – בעיקר מלגות למתמחות – כדי לפתח אותה. בשלב ראשון, יש צורך בשתי מתמחות בחצי משרה ומומחית בכל אחד משרות בסך הכול. בנוסף, ישנו צורך בשלוש 22 – מרכזי ההזדמנות הקיימים11-מ משרות הדרכה כדי להקים את המערך. עלות הקמת מערך פסיכולוגי במרכזי הזדמנות לשנה.₪ 500,000 -בפריסה ארצית תהיה כ 36התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל סיכום יישום ההמלצות המובאות בנייר מדיניות זה יביא לשיפור מיידי בזמינות ובנגישות השירותים הפסיכולוגיים לציבור הרחב, ואימוצן בעת זו חיוני לחוסן החברתי, בעיצומו חברתי גלובלי, שאותותיו ניכרים כעת בחינוך ובתעסוקה. שלושת -של משבר נפשי התחומים הפגיעים ביותר לאובדן החוסן הנפשי, כפי שנמצא בסקר המלווה נייר זה, הם התחום החברתי, הלימודים והעבודה. תחומי הפגיעה התפקודית בקרב אלה המדווחים על מצוקה נפשית משמעותית בעבר : ממצאים מתוך הסקר של קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה10 תרשים הציבורית. תחומי הפגיעה התפקודית בקרב אלה המדווחים על מצוקה נפשית בעבר. שמירה על יחסים קרובים עם אנשים ויצירת קשרים חדשים משיבות/ים867 חשוב/י על חודש, או יותר, בשנים עשר החודשים האחרונים, שבו השפעות המצוקה הנפשית שהרגשת היו החמורות ביותר. לפניך סולם פירושו 10- פירושו לא הקשה כלל על התפקוד ו0 , כאשר10 עד0-מ , 0-10 ומעלה, בסולם6 הקשה על התפקוד במידה רבה מאד. (סימנו )N=867 ,בקרב מי שחווה מצוקה משמעותית N= 5.3 5.1 4.8 4.6 4.3 תפקוד בעבודה ו/או בלימודים תפקוד כבן/ת משפחה (בן/ת זוג, הורה, ילד/ה) דאגה לצרכיך האישיים (בדיקות שגרתיות, היגיינה, טיפוח, כושר גופני וכד') ביצוע עבודות בית כמו ניקיון, תיקונים וקניות   37 כתב בובר: “הסבל הבא לאדם מחמת סדר חברתי שהוא בניגוד לטעם ולבינה1946-ב מתוך השאיפה להקל על הסבל הנפשי של אזרחי ישראל 69.”מכשירים את הנפש לחזון ולתקן את ההזנחה המתמשכת של תחומי בריאות הנפש במדינה, התחלנו לשרטט את דמות החזון שיאפשר זמינות ונגישות של הפסיכולוגיה הציבורית לכל תושבות ותושבי ישראל, ואת שילוב הפסיכולוגיה הציבורית בסדר החברתי החדש המתהווה בימים אלה ממש. אנו מקווים שהממשלה הנוכחית והבאה יהיו שותפות אמת לחזון שיצרנו בנייר זה, ויסייעו לנו לא רק לשקם את מערך בריאות הנפש באמצעות התוכניות שהצגנו כאן, אלא גם להפוך אותו למודל חוסן בינלאומי שיאפשר לאזרחי ישראל להתמודד עם כל האתגרים שנכונו לנו בעתיד. .22 ’, עמ1946 , בובר69 38התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל רשימת מקורות Abbass, A., & Katzman, J. W. (2013). The cost-effectiveness of intensive short- term dynamic psychotherapy. Psychiatric Annals, 43 (11), 496–501. Abbass, A., Kisely, S., Rasic, D., Town, J. M., & Johansson, R. (2015). Long- term healthcare cost reduction with intensive short-term dynamic psychotherapy in a tertiary psychiatric service. Journal of Psychiatric Research, 64, 114–120. Altmann, U., Thielemann, D., Zimmermann, A., Steffanowski, A., Bruckmeier, E., Pfaffinger, I., ... & Strauß, B. (2018). Outpatient psychotherapy improves symptoms and reduces health care costs in regularly and prematurely terminated therapies. Frontiers in Psychology, 9, 748.‏ Altmann, U., Zimmermann, A., Kirchmann, H. A., Kramer, D., Fembacher, A., Bruckmayer, E., … Strauss, B. M. (2016). Outpatient psychotherapy reduces health-care costs: A study of 22,294 insurants over 5 years. Frontiers in Psychiatry, 7, 98. Amir, I., & Shefler, G. (2020). The “Lechol Nefesh” Project: Intensive and Long- Term Psychoanalytic Psychotherapy in Public Mental Health Centers. Psychoanalytic Inquiry, 40 (7), 536-549. Barsky, A. J., & Borus, J. F. (1995). Somatization and medicalization in the era of managed care. Jama, 274 (24), 1931-1934.‏ Berghout, C. C., Zevalkink, J., & Hakkaart-Van Roijen, L. (2010). The effects of long- term psychoanalytic treatment on healthcare utilization and work impairment and their associated costs. Journal of Psychiatric Practice®, 16 (4), 209–216. Beutel, M. E., Rasting, M., Stuhr, U., Rüger, B., & Leuzinger-Bohleber, M. (2004). Assessing the impact of psychoanalyses and long-term psychoanalytic therapies on health care utilization and costs. Psychotherapy Research, 14 (2), 146-160. Borus, J. F., Olendzki, M. C., Kessler, L., Burns, B. J., Brandt, U. C., Broverman, C. A., & Henderson, P. R. (1985). The ‘offset effect’ of mental health treatment on ambulatory medical care utilization and charges: Month-by-month and grouped-month analyses of a five-year study. Archives of General Psychiatry, 42 (6), 573-580.‏ 39 Budtz-Lilly, A., Vestergaard, M., Fink, P., Carlsen, A. H., & Rosendal, M. (2015). Patient characteristics and frequency of bodily distress syndrome in primary care: a cross-sectional study. British Journal of General Practice, 65 (638), 617-623.‏ Campbell, L. F., Norcross, J. C., Vasquez, M. J., & Kaslow, N. J. (2013). Recognition of psychotherapy effectiveness: The APA resolution. Psychotherapy, 50 (1), 98.‏ Castelnuovo, G. (2010a). Empirically supported treatments in psychotherapy: towards an evidence-based or evidence-biased psychology in clinical settings? Frontiers in psychology, 1, 27.‏ Castelnuovo, G. (2010b). No medicine without psychology: the key role of psychological contribution in clinical settings. Frontiers in psychology, 1, 4.‏ Castelnuovo, G., Pietrabissa, G., Cattivelli, R., Manzoni, G. M., & Molinari, E. (2016). Not only clinical efficacy in psychological treatments: clinical psychology must promote cost-benefit, cost-effectiveness, and cost-utility analysis. Frontiers in psychology, 7, 563.‏ Chiarotti, F., & Venerosi, A. (2020). Epidemiology of autism spectrum disorders: a review of worldwide prevalence estimates since 2014. Brain sciences, 10 (5), 274.‏ Chiles, J. A., Lambert, M. J., & Hatch, A. L. (1999). The impact of psychological interventions on medical cost offset: A meta-analytic review. Clinical Psychology: Science and Practice, 6 (2), 204.‏ Cummings, N. A., & VandenBos, G. R. (1981). The twenty years Kaiser-Permanente experience with psychotherapy and medical utilization: Implications for national health policy and national health insurance. Health Policy Quarterly, 1 (2), 159–175.‏ Davidovitch, M., Hemo, B., Manning-Courtney, P., & Fombonne, E. (2013). Prevalence and incidence of autism spectrum disorder in an Israeli population. Journal of autism and developmental disorders, 43 (4), 785-793.‏ De Smet, A., Dowling, B., Mugayar-Baldocchi, M., & Schaninger, B. (2021, November 5). ‘Great Attrition’ or ‘Great Attraction’? The choice is yours. McKinsey & Company. https://www.mckinsey.com/business-functions/ people-and-organizational-performance/our-insights/great-attrition-or- great-attraction-the-choice-is-yours. 40התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל Dezetter, A., Briffault, X., Ben Lakhdar, C., & Kovess-Masfety, V. (2013). Costs and benefits of improving access to psychotherapies for common mental disorders. J Ment Health Policy Econ, 16 (4), 161-177.‏ Emmelkamp, P. M., David, D., Beckers, T., Muris, P., Cuijpers, P., Lutz, W., ... & Vervliet, B. (2014). Advancing psychotherapy and evidence‐based psychological interventions. International journal of methods in psychiatric research, 23 (S1), 58-91.‏ Eriksen, T. E., Kerry, R., Mumford, S., Lie, S. A. N., & Anjum, R. L. (2013). At the borders of medical reasoning: Aetiological and ontological challenges of medically unexplained symptoms. Philosophy, Ethics, and Humanities in Medicine, 8 (1), 1-11.‏ Ettman, C. K., Cohen, G. H., Abdalla, S. M., Sampson, L., Trinquart, L., Castrucci, B. C., ... & Galea, S. (2022). Persistent depressive symptoms during COVID-19: a national, population-representative, longitudinal study of US adults. The Lancet Regional Health-Americas, 5, 100091.‏ Gagnon, L. M., & Patten, S. B. (2002). Major depression and its association with long-term medical conditions. The Canadian Journal of Psychiatry, 47 (2), 149-152.‏ Gallo, L. C., & Matthews, K. A. (2003). Understanding the association between socioeconomic status and physical health: do negative emotions play a role?. Psychological bulletin, 129 (1), 10.‏ Gabbard, G. O., Lazar, S. G., Hornberger, J., & Spiegel, D. (1997). The economic impact of psychotherapy: A review. American Journal of Psychiatry, 154 (2), 147–155. Holder, H. D., & Blose, J. O. (1992). The reduction of health care costs associated with alcoholism treatment: a 14-year longitudinal study. Journal of studies on alcohol, 53 (4), 293-302.‏ Helliwell, J. F., & Putnam, R. D. (1995). Economic growth and social capital in Italy. Eastern economic journal, 21 (3), 295-307. Kemp, A. H., & Quintana, D. S. (2013). The relationship between mental and physical health: insights from the study of heart rate variability. International Journal of Psychophysiology, 89 (3), 288-296.‏ Knekt, P., Lindfors, O., Laaksonen, M. A., Renlund, C., Haaramo, P., Härkänen, T., … Helsinki Psychotherapy Study Group. (2011). Quasi- experimental study on 41 the effectiveness of psychoanalysis, long-term and short-term psychotherapy on psychiatric symptoms, work ability and functional capacity during a 5-year follow-up. Journal of Affective Disorders, 132 (1–2), 37–47. Kraft, S., Puschner, B., Lambert, M. J., & Kordy, H. (2006). Medical utilization and treatment outcome in mid-and long-term outpatient psychotherapy. Psychotherapy Research, 16 (02), 241-249.‏ Layard, R. (2017). The economics of mental health. IZA World of Labor.‏ Layard, R., & Clark, D. M. (2014). Thrive: the power of evidence-based psychological therapies. Penguin UK.‏ Layard, R., & Clark, D. M. (2015). Why more psychological therapy would cost nothing. Frontiers in psychology, 6, 1713.‏ Laynard, R., Clark, D., Knapp, M., & Mayraz, G. (2007). Cost-benefit analysis of psychological therapy. National Institute Economic Review, 202 (1), 90-98.‏ Litwin, H., & Levinsky, M. (2021). Social networks and mental health change in older adults after the Covid-19 outbreak. Aging & Mental Health, 1-6.‏ Mukuria, C., Brazier, J., Barkham, M., Connell, J., Hardy, G., Hutten, R., ... & Parry, G. (2013). Cost-effectiveness of an improving access to psychological therapies service. The British Journal of Psychiatry, 202 (3), 220-227. Mumford, E., Schlesinger, H. J., Glass, G. V., Patrick, C., & Cuerdon, T. (1984). A new look at evidence about reduced cost of medical utilization following mental health treatment. Am J Psychiatry, 141 (10), 1145-1158.‏ Oldham, M. A., Hitchins, A., & Nickels, M. W. (2021, February). Mental health, COVID-19, and the invisible pandemic on the horizon. In Mayo Clinic Proceedings (Vol. 96, No. 2, pp. 287-290). Elsevier.‏ Pan, A., Sun, Q., Okereke, O. I., Rexrode, K. M., & Hu, F. B. (2011). Depression and risk of stroke morbidity and mortality: a meta-analysis and systematic review. Jama, 306 (11), 1241-1249.‏ Patten, S. B., Williams, J. V., Lavorato, D. H., Modgill, G., Jetté, N., & Eliasziw, M. (2008). Major depression as a risk factor for chronic disease incidence: longitudinal analyses in a general population cohort. General hospital psychiatry, 30 (5), 407-413.‏ Restauri, N., & Sheridan, A. D. (2020). Burnout and posttraumatic stress disorder in the coronavirus disease 2019 (COVID-19) pandemic: intersection, impact, and interventions. Journal of the American College of Radiology, 17 (7), 921-926.‏ 42התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל Ring, A., Dowrick, C., Humphris, G., & Salmon, P. (2004). Do patients with unexplained physical symptoms pressurise general practitioners for somatic treatment? A qualitative study. Bmj, 328 (7447), 1057.‏ Rozanski, A., Blumenthal, J. A., & Kaplan, J. (1999). Impact of psychological factors on the pathogenesis of cardiovascular disease and implications for therapy. Circulation, 99 (16), 2192-2217.‏ Sareen, J., Cox, B. J., Clara, I., & Asmundson, G. J. (2005). The relationship between anxiety disorders and physical disorders in the US National Comorbidity Survey. Depression and anxiety, 21 (4), 193-202. Van Eck van der Sluijs, J. F., Ten Have, M., Rijnders, C. A., van Marwijk, H. W., de Graaf, R., & van der Feltz-Cornelis, C. M. (2016). Mental health care use in medically unexplained and explained physical symptoms: findings from a general population study. Neuropsychiatric disease and treatment, 12, 2063– 2072.‏ Vasiliadis, H. M., Dezetter, A., Latimer, E., Drapeau, M., & Lesage, A. (2017). Assessing the costs and benefits of insuring psychological services as part of Medicare for depression in Canada. Psychiatric services, 68 (9), 899-906.‏ Verhaak, P. F., Meijer, S. A., Visser, A. P., & Wolters, G. (2006). Persistent presentation of medically unexplained symptoms in general practice. Family practice, 23 (4), 414-420.‏ World Health Organization (WHO). (2013). Mental health Action Plan 2013-2020. Geneva. World Health Organization (WHO). (‎2019)‎. The WHO special initiative for mental health (‎2019-2023)‎: universal health coverage for mental health. World Health Organization. Xie, Y., Xu, E., & Al-Aly, Z. (2022). Risks of mental health outcomes in people with covid-19: cohort study. bmj, 376.‏ Yonatan‐Leus, R., Strauss, A. Y., & Cooper‐Kazaz, R. (2021). Psychodynamic psychotherapy is associated with sustained reduction in health care utilization and cost. Clinical Psychology & Psychotherapy, 28 (3), 642-655.‏ Yonatan-Leus, R., Abargil, M., & Cooper-Kazaz, R. (2022). The combined effect of psychodynamic psychotherapy and pharmacotherapy on healthcare cost. Psychotherapy Research, 1-12. 43 .]). נתיבות באוטופיה. תל אביב: עם עובד1946[ 1983( .בובר, מרטין לאומי -). לקט נתונים לרגל יום הילד הבין2021-הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (נובמבר . הודעה לתקשורת.2021 . משרד הבריאות: מנהל תכנון2013-2030 ). אתגרים במערכת הבריאות2013( .חורב, טוביה אסטרטגי וכלכלי. ). אתגרי מערכת הבריאות: חיזוק השותפות ושילוב כוחות בין משרד 2018( .כהן, אפרת .2019 ) סל שירותי הבריאותmedic( הבריאות, קופות החולים וחברות התרופות. מדיק ). אפידמיולוגיה פסיכיאטרית: השוואה בין ישראל ומדינות אחרות. פורסם 2011( לוינסון, דפנה , מדיקל גרופ.76 ’, פסיכיאטריה, גיליון מסMEDICINE :לראשונה ב ). סקר דעת הציבור על רמת השירות 2022( .לרון, מיכל; מעוז ברויאר, רינה; פיאלקו, שרביט -ג’וינט- [מצגת.] מכון מאיירס2022-2021 במערכת הבריאות ועל התפקוד שלה ברוקדייל. ). היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש. 2020( משרד מבקר המדינה משרד מבקר המדינה, ישראל. ). משבר הקורונה 2020 עדיני, ברוריה; קמחי, שאול; אשל, יוחנן; מרציאנו, הדס. (אוקטובר הביא להחרפה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון. אוניברסיטת תל אביב. ). התמודדות רגשית עם מגפות: בין חוסן אישי לחוסן קהילתי. 2020( .שילשטיין, יבגניה פסיכולוגיה עברית. 44התערבות טיפולית: איך להציל את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בישראל