הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי החלה לדון בהצעת החוק להסדרת מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי והשימוש בהן על ידי המשטרה לקריאה שנייה ושלישית הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל החלה לדון היום (רביעי) בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40 ) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג– 2023 והכנתה לקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק להסדיר היבטים מסוימים של הצבת מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי ושימוש בהן על ידי המשטרה. מדובר במערכות צילום הכוללות יכולות עיבוד המאפשרות צילום של אובייקטים והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת ויאפשר לזהות את האובייקט המצולם אם הוזן מידע בגינו. לנוכח הרגישות אל מול הזכות לפרטיות והמידע שנאגר במערכות אלה מוצע לקבוע הוראות ואת התנאים בהם תהיה המשטרה רשאית לעשות שימוש באמצעים אילו, במידע שנאגר בהם ושמירתו. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר כי הצעת החוק כוללת תוספות להצעת חוק קיימת שתכליתה להסדיר את השימוש בצילומים ובמצלמות לצרכים משטרתיים. "כוועדה אנו נדרשים למצוא את האיזון שבין הפגיעה בפרטיות לבין הצורך להשתמש במידע כדי לאפשר למשטרה להביא הישגים טובים יותר במלחמה בפשיעה ובהגברת הביטחון". חיים אמיגה, מהמשרד לביטחון לאומי, הסביר כי הצעת החוק אינה כוללת מערכות צילום ביומטריות אלא מבקשת להסדיר ולקבע בחקיקה מערכות צילום חכמות ומיוחדות בהם מערכת הנמצאת בשימוש 'עין הנץ' (מערכת המצלמת לוחיות רישוי של רכבים העוברים ויכולה לעבד את הנתונים בזמן אמת). לדבריו, הצעת החוק היא פרי של עבודה רבה בשיתוף כל והיא כוללת מנגנונים רבים להבטיח פיקוח ובקרה על המשטרה כמו רשימת מטרות, תנאים לשימוש, שימור מידע, חובת סודיות וחובת תיעוד הפעולות והגבלת הזמן של שימור מאגר המידע, חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי ועוד. "אין חולק ששימוש במערכות הללו יש פגיעה בפרטיות. מאידך מדובר בכלי חיוני מאד למאבק בטרור ופשיעה". עו"ד נירית להב קניזו, משרד המשפטים, ציינה כי המשרד שותף בגיבוש הצעת החוק שנועדה לקבוע את הכללים שיהפכו את השימוש בכלים הללו לסבירים ותכליתיים לטובת המטרות שהן מבקשות להשיג. מדובר בהצעה תקדימית כיוון שהיא צופה קדימה ונועדה לייצר מסגרת וכללים מקסימליים כך שהתקנות יתאימו את המאפיינים בהתאם למערכת, כדוגמת 'עין הנץ'. "ההצעה תקדימית בהיקף ההגנות וההסדרה שאנחנו קובעים לשימוש במערכת הזו בין אם בנושאי האחריות, בדיווח ושיתוף הרשות להגנת הפרטיות שתהיה שותפה לחקיקת המשנה ועוד". לשאלת ח"כ סימון מושיאשוילי האם החוק מתייחס למצב בו אדם בעל זיקה אישית יכול לבקש ולקבל את המידע הזה? ציינה עו"ד להב קניזו, כי התכליות לשמה ניתן לקבל את המידע מהמערכת יהיו מצומצמים מאד וכי לא יימסרו לגורמים פרטיים. עו"ד סנ"צ גלעד בהט ממשטרת ישראל, אמר כי הנתיבים הן ראיות חשובות שהמשטרה עושה בהם שימוש לפענוח עבירות. "הצורך הזה הוא לא רק לחקירה אלא גם למניעה של עבירות שעומדות להתרחש. יש מספר אנשים לא קטן שחבים את חייהם למערכת הזו. אם זה בעבירות שנמנעו, אנשים שנעצרו עם אקדח ביד למשימת חיסול וגם מקרים בהם אנשים נעדרים או בדרכם להתאבד, אז ניתן לאתר אותם במהירות. עוד נטען, כי הטכנולוגיות שברשות העבריינים כיום הם מתקדמות ביותר ובקשת המשטרה לקבל סמכות להשתמש בטכנולוגיות עדכניות מנגד. "המשטרה ערה שלמערכות יש פגיעה בפרטיות וההצעה היא פרי איזונים בין הצורך למנוע עבירות ולהציל חיי אדם לבין הצורך לשמור על הפרטיות". ח"כ מירב בן ארי, ברכה על הדיון ואמרה כי המשטרה צריכה לעבור למלחמה אמיתית עם מיטב הטכנולוגיה תוך איזון עם הזכות לפרטיות של האזרחים. "טוב שהצעת החוק עברה מועדת חוקה , חוק ומשפט לכאן". ח"כ אפרת רייטן אמרה כי "הטענה שלמען הביטחון האישי נפר זכויות מאד בסיסיות הן מדרון חלקלק ונדמה למדינות שאנו לא רוצים להיות שם. ברגע שכולנו מצולמים גם אם לא עשיתי עבירה , עדיין אני בתוך המערכת. לכאורה מתייחסים לכלל אזרחי מדינת ישראל כעבריינים בפוטנציה וזה מדאיג. אסייע להגיע למיקסום היכולות למלחמה בפשיעה תוך איזון עם שמירה על הפרטיות". ח"כ ואליד אל הואשלה, הוסיף, כי כולנו ממוקדים שיש צורך למגר את הפשיעה במיוחד במגזר הערבי. אבל על הוועדה לוודא שזכויות הפרט יישמרו בייחוד בנושא מאגרי המידע. "יש להתייחס ולהתמקד בעבריינים". עו"ד גיל שפירא, הסנגוריה ציבורית, הסביר שלא מדובר במצב של התנגשות בזכויות הקורבן והנאשם אלא בזכויות האזרח בלבד. "כאשר המשטרה מבקשת להאזין או לבצע חיפוש כאשר יש חשד לאדם שעבר עבירה עליה לבקש צו. כאן כל אחד מאתנו ניקלט במצלמות וניתן לבצע מעכב וניתור ללא צו של משפט וללא חשד שנעברה עבירה. יש כאן חוק שלם שעוסק בפגיעה קשה בזכויות אזרחי ישראל ודבר אחד חסר בחוק שלא מוזכר והוא בית משפט. יש חובה שתהיה בקרה של בית משפט כמו במקרים אחרים". ניר גרסון, מהרשות להגנת הפרטיות, טען כי יש הבדל בין סתם צילום לבין תיעוד קבוע של נתיב של האוכלוסייה. "היינו מעורבים בהליכי גיבוש הנוסח והרבה מהערותינו התקבלו. הצעת החוק משקפת סייגים טובים יותר לפרטיות ועדיין מדובר באירוע חסר תקדים ומשמעותי". עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח, הזהיר כי מדובר בפגיעה במהות ועקרונות יסוד, כמו: חזקת החפות, בזכות לחופש התנועה מעבר לזכות הפרטיות. ברגע שטכנולוגיה נכנסת לשימוש ללא דיון פרלמנטרי וציבורי נקבעות עובדות בשטח ואחר כך הכנסת מתבקשת לתפור חליפה חקיקתית לעובדות אלה. לדבריו, מאגר מידע של חפים מפשע דומה לצלם בהיכל במדינה דמוקרטית, אין דבר כזה. יש מאגר די אן איי, טביעות אצבע ועוד. לא עושים זאת במדינה דמוקרטית אלא אם כן זה ניתן במסורה למשל כלים שיש לשב"כ". יו"ר הוועדה, פוגל אמר לסיכום כי יש 25 סעיפים לדון בהם וכולם יאמרו את דברם וביקש לנסות להגיע להסכמות בסעיפים שניתן בהם, על מנת שהדיון יהיה מעמיק על סעיפים שאין בהם הסכמות. - *הודעות מלאות מדיוני הוועדה באתר הוועדה * https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/default.aspx יקותיאל צפרי, דובר הוועדה לביטחון לאומי