חומר רקע

,אודט אבנת חמלM.A בעבודה סוציאלית, מומחית לקידום מדיניות וזכויות .חברתיות 0545293478 [email protected] מדיניות הבית הקבוע של משרד הרווחה- ?רק על הנייר! ואיפה זכויות הילד המעבר מאומנה לאימוץ- תהליך ארוך מידי שמשלם עליו הילד לכל אורך חייו מדיניות משרד הרווחה, תקנון העובדים הסוציאליים ותקנון הועדות לתכנון וטיפול של משרד הרווחה קובעים כי יש ליישם את מדיניות הבית הקבוע עבור ילדים המוצאים מבתיהם. עליהם להכין תוכנית טיפול שתכלול, התייחסות לחזרת הילדים לבית הוריהם או למשפחה מיטיבה וקבועה )(אימוץ, ולבצע מעקב אחר יישומה והעמידה ביעדיה. עבור ילדים עד גיל6 על ועדה לתכנון טיפול לשקול את החלופה של משפחה מיטיבה וקבועה- אימוץ- בכל דיון מעקב . לפי מדיניות הבית הקבוע החלטה על ביתו הקבוע של הילד תתקבל בוותט"ה )(הועדה לתכנון וטיפול בתוך שנה וחצי ממועד הד יון שבו החליטה על הוצאתו מביתו .להחלטה זו חשיבות רבה שכן הישארות ילדים במסגרות חוץ- ביתיות )(פנימיות/אומנה פוגעת בזכותם לבית קבוע שישמש עוגן להמשך חייהם , דבר העלול לפגוע ביכולתם לבסס קשרים מיטיבים גם בבגרות . (דוח מבקר המדינה, מאי2023 ) ?ומה קורה בשטח בפועל, לפי דוח מבקר המדינה (מאי2023 ) עולה כי התפלגות השמות הילדים !בפועל אינן בהתאם למדיניות הבית הקבוע אלה ההפך המוחלט אף שהמדיניות מדרגת בראש סדר העדיפויות את חזרת הילד לביתו לאחר שיקום הוריו, או את מסירתו לאימוץ- ורק לאחר מכן השמה באומנה והשמה בפנימיה , בפועל רק10% חוזרים לבית הוריהם, רק1% ,מאומצים בבית מיטיב וקבוע 33% מהילדים נשלחים לאומנה ו67% בפנימיה. ההפך המוחלט ממדיניות המשרד שניקבעה על פי טובת !הילד לא פלא אם כך שגם כאשר מחליטים בועדה לתכנון טיפול על מסירת הילד למשפחה מיטיבה וקבועה )(אימוץ , עד שפתרון זה קורה בפועל עוברות בממוצע מעל4 .שנים הנתונים בנושא זה מוגבלים מאוד, שכן לא נמצא מידע אשר מציין כמה שנים מחכה כל ילד מהרגע בו ניתנה המלצה כי עליו להיות מאומץ. עם זאת אנו שומעים מאנשי המקצוע בתחום; עובדים סוציאליים לחוק נוער, מפקחים על תחום האומנה , מנהלי ארגוני .אומנה, ועובדי השירות למען הילד, כי תהליך זה אורך שנים ארוכות למצב זה של המתנה הנמשכת מספר שנים השלכות שליליות על הילד ועל משפחת האומנה. בעוד שהילד היה יכול לזכות במשפחה קבועה ויציבה עבורו, הוא נימצא במשפחה זמנית ובמשך שנים הוא וסביבתו נמצאים במצב של חוסר וודאות מוחלט. כמו כן, השנים שעוברות בשילוב החוסר וודאות מוביל בהרבה מקרים ,לתהפוכות בחייו של הילד, בין אם בגלל תחנות נוספות בחייו אליהם הוא עובר, ובין אם בהפרעות התנהגות .הפרעות נפשיות, בעיות התפתחותיות וקוגניטיביות וקשיים רגשיים משמעותיים ההשלכות בבגרותו של הילד גם הן קשות ובחלקן מופיעות בדוח מבקר המדינה (מאי2023 ) מי שנפגע מעיקובים בתהליך זה הם הילדים. נפגעת טובת הילד, משום שסיכויו למצוא בית קבוע קטֵ נים או שבעת מעברו לבית קבע עם הוריו המאמצים מצבו פגוע יותר, דבר המקשה עליו מאוד את הקליטה ואת .ההתקשרות, ומגביר את הסיכויים לפירוק האימוץ יש להדגיש כי על אף שמדו ,בר בילדים שנמצאים במשפחות אומנה אשר הם אלו שמיועדות לאמץ אותם עניין הזמן הוא קריטי. יש הבדל משמעותי במצבו של ילד באומנה, ילד באימוץ, וילד אשר נימצא ביניהם- בתהליך ,אודט אבנת חמלM.A בעבודה סוציאלית, מומחית לקידום מדיניות וזכויות .חברתיות 0545293478 [email protected] מעבר מאומנה לאימוץ, ילד אשר נימצא בתוך התהליך, נימצא במצב הפגיע והרגיש ביותר, הוא וגם משפחתו .האומנת המיועדת לאמצו ילד אשר נימצא בתהליך, נימצא במצב חוסר וודאות אדיר, וכך גם ההורים המגדלים אותו, אשר לא יודעים לאורך כל התהליך מה יקרה בסופו, האם אשאר פה בסוף? האם יוחלט כי הם אלו יהיו הורי? האם זהו יהיה ילדי לעד? שאלות אלו מכרסמות לכל הכיוונים לאורך התקופה, לאורך התקופה שאין לה סוף, אין לה קו "סיום, אין מועד שאומר "כשיגיע הזמן הזה אז תדעו- .להיפך לא יכול להיות שתהליכים בירוקרטיים או תפיסות מקצועיות של אדם זה או אחר הם אלו שיפגעו ביקר לנו מכל - בילדים, שגם ככה בעל כורחם נאלצו לא לגדול בבית הוריהם הביו לוגים. לא יכול להיות שנמנע מילדים .אלו בית קבוע, לשארית חייהם, בית מיטיב אנו צריכים לדאוג כי תהליך כה חשוב ומשמעותי זה, תהליך האימוץ, יהיה מוגבל בזמן, זמן הגיוני בחייו של .ילד מתוך דוח מבקר המדינה (מאי2023) עולה כי ישנה שונות מובהקת באופן בו תופסים גורמי המקצוע בתפקידים השונים את ההשמות וכל אחד לפי תפקידו רואה במסגרתו כחלופה העדיפה ביותר לילד שהוצא מביתו - על מנת שהחלטות על השמה במסגרת חוץ- ביתית יתבססו על מדיניות משרד הרווחה ולא יהיו תלויות בתפקיד של איש המקצוע, עמדותיו ותפיסותיו , מומלץ כי משרד הרווחה יטמ יע את מדיניות הבית הקבוע בקרב גורמי המטה השונים אחראים להשמת ילדים במסגרות חוץ- ביתיות ובקרב העובדים בשטח .ברשויות ובמסגרות האומנה ,לפיכך מדיניות הבית הקבוע מתווה מדרג: בראש, העדפה לחזרת הילד לביתו לאחר שיקום הוריו, אם זה אינו אפשרי - ,מסירתו לאימוץ כמסגרת של בית קבוע בעדיפות נמוכה יותר השמתו באומנה, ולבסוף .בפנימייה (דוח מבקר המדינה, מאי2023 ) ועל כן בואו נתחיל בצעד הראשון שבוא אם כבר הוחלט להעניק לילד משפחה מיטיבה וקבועה, בואו נצמצם את משך הזמן בוא יקבל את מה שמגיע לו- שכן ללא כך .סיכוי סביר שלא יזכה לממש את הזכות שניקבעה ,ועל כן על מנת לצמצם ככל האפשר את תקופת ההמתנה במעבר מאומנה לאימוץ מוצעים :הפתרונות הבאים 1. יתווספו תיקונים לחוק האימוץ אשר יקבעו לוחות זמנים הכוללים את משך התקופה המקסימאלית לביצוע המלצות הוועדה לתכנון טיפול בענ יין אימוץ - מרגע המלצת הועדה ועד לביצועה בפועל תחת צו בית משפט. זאת בנוסף ללוחות הזמנים הקבועים היום להליכים המשפטיים באימוץ. לוחות הזמנים .שייקבעו בחוק יחייבו את רשויות הרווחה, השירות למען הילד, הייעוץ המשפטי ובתי המשפט 2. דוח מבקר המדינה (מאי2023 ) ממליץ כ י משרד הרווחה יפעל לבסס את מדיניות הבית הקבוע- בית הילד או אימוץ כאמצעי מרכזי לטיפול בילד שהוצא מביתו! על ידי טיפוח תפיסות ועמדות מקצועיות בקרב גורמי המקצוע לחזרתו של הילד לביתו במקביל לשיקום המשפחה ממנה הגיע וכן טיפול עמדות ותפיסות מקצועיות הרואות באימוץ .אפשרות מיטיבה ופיתוח מענה זה ,אודט אבנת חמלM.A בעבודה סוציאלית, מומחית לקידום מדיניות וזכויות .חברתיות 0545293478 [email protected] 3. על משרד הרווחה ומשרד המשפטים לאמץ יחד ובשילוב כוחות את המלצתם של ועדת גרוס ולקבוע כי יש לרכז את הדיונים הנוגעים להוצאת ילד מהבית, בין אם מדובר בהוצאה למסגרת השמה חוץ ביתית ובין אם מדובר בהוצאה לאימוץ, בבית משפט אחד- ובכך .לחסוך זמן יקר 4. על משרד הרווחה ומשרד המשפטים לאמץ, כפי שממליצה ועדת גרוס, סדר דין חריג במשפט הישראלי אשר קיים באנגליה ומכונה" ערעור בקפיצת צפרדע". הכוונה היא לכך שערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה יוגש לבית המשפט העליון תוך "דילוג" על ערכאת בית המשפט המחוזי. בדרך זו תינתן לצדדים להליך האימוץ ההזדמנות להביא את דברם המשמעותי כל כך לבית המשפט העליון, כפי שהיה בעת שהסמכות לדון בענייני אימוץ הייתה נתונה לבית המשפט המחוזי, וכפי המצב הנוהג בפועל ברוב המקרים גם כיום. מאידך, לא יתקיימו שני שלבי ערעור–דבר שיחסו ך זמן משמעותי בחיי הילד. :הצעות אלה, במידה ויאומצו 1 .יהווה מיצוי זכויות בסיסיות בעבור ילדים שהוצאו מבתיהם . יפחיתו סבל רב הנגרם לילדים ולמשפחות המבקשות לאמצם, במשך זמן ההמתנה. כפי שנכתב לעיל- זמן ההמתנה ואי הוודאות מקשה על הילד ומשפחתו לקיים חיים נורמליים .ולהתפתח באופן תקין 2. יפחיתו באופן משמעותי את הוצאות מדינת ישראל בכל הנוגע לטיפול בילדים בעניין זה- :שכן א. הצעות אלה מצמצמות את זמן ההתעסקות ב"תיק" אחד ובכך את הוצאות הטיפול והתפעול של אותו התיק בכל הגורמים הרלוונטיים- ;בשירותי הרווחה ומערכת המשפט ב . עלות אחזקת ילד בפנימיה היא כ11,900 שח, פי שלוש מאשר באומנה שם העלות היא כ4000 שח, פי ארבע מאשר באימוץ שם העלות הינה בין0-2000 .שקלים לחודש בעבור המדינה גם כאשר הומלץ בוועדה על כך שהילד יאומץ על ידי משפחת האומנה, מדינת ישראל ממשיכה לשלם בעבור אותו הילד ., עד שמסתיים הליך האימוץ )ככל שמשך הזמן של התהליך יתקצר יחסכו כספי ציבור רבים. כלומר, הגבלת משך התהליך לשנה (כדוגמא במקום5 ,)שנים (שזה ממוצע משוער המבוסס על ארגון אומנה אחד נחסוך למדינה עבור כל ילד כ192,000 שקלים ( 4000 * שח12 * חודשים4 .)שנים 3 . כמו שתיארנו להנ"ל, ככל שמשך התהליך מתארך, הסיכוי למציאת בית קבע יורד- וכך עלויות המדינה לדאגה לאותו הילד נשארות עד הגיעו לגיל18 ואף עולות על העלויות שהיו עקב הצרכים והקשיים הרגשיים .שהתפתחותו במשך הזמן 4 . ילד שלא מקבל את זכותו לבית מיטיב וקבוע בהרבה מהמקרים ימצא את עצמו בגיל18 ,חסר עורף משפחתי צעיר במצב סיכון, שיטופל בתוכנית לצעירים במצבי סיכון של המדינה ושל המגזר השלישי, ובכך ישאר בתוך .מעגל הסיכון וימשיך אותו אני פונה אליכם, קובעי המדיניות לדאוג לזכו יות הילד ולממש את מדיניות משרד הרווחה לבית מיטיב וקבוע ,בתוך מסגרת זמן מוגבלת, מדיניות אשר לא מיושמת כבר שנים ארוכות ופוגעת בדורות שלמים של ילדים .חסרי ישע