חומר רקע
נייר עמדה – הצעת חוק הנכים תגמולים ושיקום – לקראת דיון בוועדת הרווחה ב4.6.23
לפני מספר שנים נקראתי לסייע ללוחמים רבים, שסבלו מהלם קרב,אותם ליווינו במסגרת העמותה בראשותי, בית חם לכל חייל, במהלך שירותם הצבאי והיו זקוקים לעזרתנו גם לאחר השחרור מצה"ל. כשהבנו את ממדי הקטסטרופה והשלכות ההזנחה של מערכת הביטחון, נקראנו לדגל והובלנו את המאבק למען הלומי הקרב.
התחלנו בשורה של כתבות משודרות במשך שבוע שלם בגל"צ, שהובילו לדיונים בכנסת אשר בעקבתם הודח ראש אגף השיקום. לאחר תקופה ארוכה של איתור מחליף, החלו הקלות מסוימות בהליך ההכרה והוחלט לאפשר טיפול פסיכולוגי מייד עם הגשת התביעה, תוך הבנה שהתהליך ארוך מאד.
רפורמת נפש אחת נולדה בקיץ 2021, בעקבות אסון איציק סעידיאן ומטרתה הייתה לתקן את העיוות הנורא וארוך השנים בהזנחה וההתעלמות מהפצועים הלוחמים הלומי הקרב.
כל מהותה ומכאן נגזר גם שמה, היה לעסוק בשיקום בטיפול ובתגמול פגועי הנפש הסובלים מהלם קרב בדרגות שונות.
הלם קרב, אינו נראה לעין במקרים רבים, ובעיקר לעין בלתי מקצועית, ואולם, הסובלים ממנו רובם ככולם לוחמים שחזרו מהקרב או מאירוע לחימה, מתקשים בכל תחומי החיים. הפציעה שינתה את חייהם ללא היכר, ומדינת ישראל ששלחה אותם אל הקרב, חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לשקם אותם, לטפל בהם ובבני משפחותיהם שסובלים גם הם, ולתגמל אותם בכל תחום שהפציעה פגעה ביכולתם להתקיים בכוחות עצמם.
אגף השיקום במשרד הביטחון, שגם בפציעות גוף, מעביר את נכי צה"ל שבעה מדורי גיהינום בתהליך ההכרה לסיוע, מקשה על הלומי הקרב שבעתיים, ובכך, במקום להתחיל בהליך שיקום מיידי, מה שמגביר את סיכויי ההחלמה, מייד כשתסמיני הפגיעה מופיעים, לעיתים גם שנים לאחר האירוע הטראומטי, נכנסים רוב הפצועים לדרך ייסורים ארוכת שנים, כשבסופה, במקרים רבים, אחוזי הנכות שנקבעים על ידי הוועדות הרפואיות, אינם תואמים את היקף הסיוע ההכרחי.
לדוגמא, הלום קרב בדרגה קשה שאינו מסוגל לעבוד כלל מוכר רק ב50% נכות, מה שאינו מזכה אותו (לפי טבלת הזכאויות למענקים של משהב"ט) במענק דיור ריאלי, בניגוד לפצוע בגוף, לרוב אפילו נכה שלא היה לוחם ולא נפצע בלחימה, שזכאי ל100%+ ובכך זכאי למענק דיור ראוי.
את העיוות הזה, את חוסר הטיפול ולעומתו ההתעמרות הרגשית בתהליך ארוך שגורמת להידרדרות במצב הנפשי, כמו גם עיוותי דין נוספים, ביקשה רפורמת "נפש אחת" לתקן, כדי להקל על הלומי הקרב ולמנוע את מקרי האובדנות הרבים, שמתבצעים מדי חודש, מתוך יאוש עמוק. (מאז מקרה סעידיאן התאבדו עוד 24 הלומי קרב).
ואולם, ארגון נכי צה"ל שהיה אמור לייצג את כלל הנכים ובעיקר את הלומי הקרב, עט על התקציב שהוקצה עבורם, כמוצא שלל רב, והסיט אותו לכיוונים אחרים לגמרי, תוך הגדלת תקציב לרכבים לכלל נכי צהל, הגדלת נפחי מנוע, רכבי יוקרה וצמצום תקופת החלפתם, הקצאת מיליונים לתחזוקת בתי הלוחם שרק מעטים מכלל הנכים זוכים או יכולים בכלל ליהנות מהם, והגדלת מענקי הדיור במאות אלפי שקלים לכלל הנכים, רבים מהם אינם לוחמים כלל, אבל, דווקא את הלומי הקרב, הדירו מכל החגיגה הזו, השאירו מאחור, ואילולא מאבקם, החוק היה עובר כאשר הם מודרים ממנו לחלוטין. הארגון שמתיימר לייצג את כלל הנכים, הוכיח פעם אחר פעם מסיבותיו התמוהות, שהלומי הקרב אינם מעניינים אותו והוא אפילו בז להם.
אשר על כן, אנ"צ אינו יכול לייצג את הלוחמים הלומי הקרב ואינו יכול להיות הארגון היציג והבלעדי של כלל הנכים. חשוב להזכיר לנבחרי הציבור, שמדינת ישראל היא זו ששלחה את הלוחמים לקרב, היא זו המחויבת להם ולא שום ארגון כזה או אחר.
את הכספים ברפורמת נפש אחת יש לנתב בראש ובראשונה לשיקום של הלוחמים בכל דרך טיפול שקיימת, תוך למידה מהנעשה במדינות המפותחות ואימוץ דרכי טיפול וריפוי מוצלחות.
יש לסייע בטיפולים במעגל הקרוב להלום הקרב, קרי, הורים, אחים, בת זוג, ילדים.
יש לנקוט בשורה של פעולות כדי לשלבם בתעסוקה, תוך הסבה והכשרות מקצועיות תואמות למצבם ותוך קידום חקיקה מתגמלת למעסיקים שלוקחים אותם לשורותיהם עם כל הקשיים הכרוכים בכך. וכמובן, יש להשוות את אחוזי הנכות המגיעים להם באופן שתואם את מצבם בזכאות לדיור ורכב, כל פצוע לפי מצבו.
לשם כך נולדה רפורמת נפש אחת! הסתה של התקציב שלה ליעדים אחרים הרי היא עיוות, גזל ושחיתות.
בגלל ניסיוני הרב בעבודה בכנסת ב14 השנים האחרונות והישגיי למען חיילי חובה ומילואים, התבקשתי על ידי קבוצה גדולה של הלומי קרב, לייצג את מאבקם גם כאן, ואני עושה זאת בהתנדבות. (מצ"ב מכתבם בנדון אל יו"ר הועדה.) אני מקווה כי בדיונים לקראת קריאה שניה ושלישית, חברי הכנסת יתקנו את המעוות, ויעשו צדק עם הלוחמים הסובלים מהלם קרב ומשפחותיהם.
שפרה שחר, מנכ"לית בית חם לכל חייל