חומר רקע
נייר עמדה
לקראת הדיון
בו
ועדת בריאות בנושא מערך הטיפול להפרעות אכילה בישראל
עמותת " המסע שלנו- פורום ההורים למתמודדים/ות
עם הפרעות אכילה בישראל" הוא הקול הנחוש של
אלפי משפחות בישראל, שעולמן התהפך עליהן כשהפרעת האכילה הידפקה על דלתותיהן והמענה מהמדינה
.אינו זמין
אנו מסרבים להכיר במציאות שבה מדינת ישראל, מהמתקדמות והמפותחות בעולם, מפקירה למוות ולחיי
סבל את המתמודדים ואת משפ חותיהם. לא אנחנו אלה שמתפקידם לבצע את חובתה המוסרית והחוקית
,של המדינה אבל אנחנו אלה שנאבקים להביא את הישועה ולגרום לשינוי מהיר במדיניות למתן טיפול הולם
לילדינו, להקמה דחופה של מסגרות טיפול בקהילה ולמתן תמיכה כלכלית ורגשית מיידית, וליווי נרחב
.למשפחות
הפרע .ות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו
.הפרעות אלה עלולות להשפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים
הפרעת אכילה מחייבת טיפול רב -
.מקצועי הכולל מעקב רפואי, פסיכיאטרי, תזונתי, רגשי ומשפחתי
אפקטיביות
.הטיפול תלויה בין השאר בשילוב הפונקציות השונות וריכוזן במסגרת אחת
כבר
בשנת2013
פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת חריף אודות הטיפול הלקוי
בהפרעות אכילה ו המליץ כי
משרד הבריאות יגבש תוכנית לאומית בתחום הפרעות האכילה .
לפי דו"ח המ.מ.מ מפברואר2022
יש בין69,000
ל-
97,000
. מספרים אלה לא כוללים ילדות וילדים מתחת
לגיל14
ובוגרים מעל גיל24
.
.קארין באומן ז"ל למשל, לא נכללה בספירה זו
במחקר של קופ"ח מכבי מחודש ינואר2022
עלה כי שיעור הסובלים מהפרעות אכילה בגילים17
-
12
גדל
.2019-בהשוואה ל 2021 בשנת 50%-בכ
משרד הבריאות עצמו,
בתשובתו למבקר המדינה בדוח משנת2023
, מודה שהמענה הקיים
בתחום הפרעות
אכילה
אינו מספק: "משרד הבריאות מסר בתגובתו כי הוא מודע למחסור במיטות בתחום בריאות הנפש
של הילד ובפרט הפרעות אכילה, וכי גם המיטות שהתווספו ב-
22
20
אינן נותנות מענה מלא לצרכים" .
מצב המערך הטיפולי הינו בכי רע: בכל מדינת ישראל יש רק92
עמדות אשפוז יום המיועדות לקטינים
בלבד
ורק128
!מיטות אשפוז
המערך הטיפולי במדינה לוקה בחסר כבר שנים ארוכות-
ומאז התפרצות הקורונה המחסור באפשרויות
הטיפול השונות החריף מאוד . כתוצאה מכך התרחשו מספר תהליכים מדאיגים אשר גורמים לכך שהטיפול
בחולות וחולים אלו
הפך ללא מספק.
1.
תחילת הטיפול מתעכבת בחודשים רבים וזה גורם לנזק ב
לתי הפיך.
2.
זמני ההמתנה לטיפול בקהילה, במערכות האשפוז ואפילו ברפואה הפרטית נע בין חצי שנה עד שנה-
.כאשר התורים הולכים ומתארכים
יש לציין כי על פי כל המומחים, בארץ ובעולם, התחלת הטיפול בשלב מוקדם ככל שניתן הינה קריטית
להצלחתו ורק נערות ונערים שקיבלו ,טיפול בשלב מוקדם הינם בעלי סיכוי להחלמה מלאה. לעומת זאת
עיכוב בטיפול, גם של מספר חודשים בודדים, מוביל לכך שמצב החולות והחולים הופך גרוע יותר, גופנית
ונפשית, מה שמצריך לאחר מכן התערבות טיפולית משמעותית יותר, עד כדי אשפוז, וגורם לכך שסיכויי
ההחלמה צונחים דר .מטית
3.
:העול הכלכלי
כתוצאה מזמני ההמתנה הארוכים נאלצים מי שחושדים או אובחנו כי ילדיהם סובלים
מהפרעת אכילה לפנות לרפואה הפרטית. ברי המזל שמצליחים למצוא תור בזמן סביר ייאלצו לשאת
בעול של אלפי שקלים בחודש, הוצאות אשר אינן מקבלות החזר מקופות החולים ו/או מחברות הביטוח
השונות כשהעול הכלכלי עומד על7,000-10,000
.ש״ח לחודש
בנוסף לכך נאלצות משפחות רבות לטפל בילדיהם במסגרת ״אשפוז ביתי״, מונח המתאר למעשה מצב
בו אחד ההורים
נדרש להפסיק את עבודתו לחלוטין
ולהשגיח במשך24
שעות ביממה על ילדו-
ללא
עזרה. מדובר לא רק על עול כל כלי משמעותי ביותר, אלא גם בעול נפשי עצום שלעתים אף מחמיר את
.ההפרעה
.מיותר לציין שזה גורם לקריסת המשפחות
דרישות
עמותת
ההורים למתמודדים עם הפרעות אכילה
כמי שמשלמים ביטוח לאומי וזכאים לקבלת שירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לא ייתכן כי
מדינת ישראל מכי רה את התופעה אך אינה פועלת בנידון ואנו מופקרים להתמודד עם מחלת ילדינו לבדנו
בין אם ע"י מימון הטיפולים השונים והמגוונים ובין אם על ידי מציאת מסגרות חלופיות ביתיות או פרטיות
. שאינן מספקות מענה אמיתית והוליסטי
דרישות :העמותה
1.
מתן תמיכה כלכלית מיידית ו נרחבת למשפחות הנאלצות לשאת בעול העצום של הטיפול בילדיהן
.החולים
2.
הקמת מסגרות טיפול בקהילה בדחיפות , לשלבי המחלה השונים. ישנו צורך דחוף במסגרות אשר יעניקו
טיפול ראשוני ומהיר, עד האשפוז, וייתכן אף ימנעו אותו לחלוטין. מסגרות אלו אינן מצויות כיום באף
אחת מקופו .ת החולים
3.
העלאת מספר מיטות האשפוז במסגרות האשפוזיות בבתי החולים , כולל כמובן את הצוותים עבור כל
מי .טה
4.
קידום תוכנית לאומית להתמודדות עם הפרעות אכילה בהתאם להמלצת דו"ח מבקר המדינה