חומר רקע
04
יוני2023
ט "ו סיון תשפ"ג
לכבוד
ח"כ בועז טופורובסקי
יו"ר ועדת
המשנה לבטיחות בדרכים
,שלום רב
נייר עמדה ל וועדת
המשנה לבטיחות בדרכים - 5
ביוני2023
כללי
,על פי נתוני הרלב"ד1
,כמעט מידי יום נהרג אדם בתאונת דרכים, בכל שלושה ימים נהרג הולך רגל
כל ארבעה ימים נהרג נוסע ברכב פרטי, בכל שבוע נהרג ילד או מתבגר, בכל שבועיים נהרג משתמש
.כלים זעירים
בשנת2022
נהרגו בכבישי ישראל בשנת2022
348
בני אדם ב-
316
תאונות קטלניות, לעומת341
הרוגי
ם ב-
304
תאונות קטלניות בממוצע השנים2021
-
2019
,
מתוכם עליה של33%
בהרוגים
:בתאונות קטלניות במעורבות רכב כבד157
בני אדם נהרגו השנה בתאונות במעורבות רכב כבד
לעומת118
הרוגים בממוצע השנים2021
-
2019
.
המעורבות של כלי הרכב הכבדים בתאונות דרכים בכלל, ובתאונות דרכ ים קטלניות בפרט, הנו
הרבה מעבר למספרם היח סי במצבת כלי הרכב. תוצאת התאונות במעורבות הרכבים הכבדים הינה
הרת אסון: נתוני הרלב"ד מצביעים על כך שהעלות למשק כתוצאה מתאונות, בהם מעורבים רכבים
כבדים הנה למעלה מ1.3
, כשליש מהם כתוצאה ממעורבות אוטובוסים₪ מיליארד .בתאונות
מספר ההרוגים בתאונות בהם מעורבים רכבים כבדים, הנו30%
.מכלל ההרוגים בתאונות דרכים
ביחס למספרם במצבת
( כלי הרכב5%
), מעורבות הרכבים הכבדים והציבוריים בתאונות דרכים
קטלניות גבוהה בהרבה משיעורם היחסי (37%)
לפי נתונים שהופיעו בדו"חות מבקר ,המדינה2
כלי רכב כבדים מעורבים ברבע מהתאונות
הקטלניות, (אוטובוסים מעורבים בתאונות קטלניות פי12
מרכב פרטי ומשאיות פי11
). התאונות
בהן מעורבים כלי רכב כבדים, (רכב השוקל יותר מ-
12
טונה כאוטובוסים ומשאיות) גבוה
משמעותית משיעור התאונות הקטלניות, אף ששיעורם קט
ן ב .אופן יחסי מכלל כלי הרכב בישראל
מדינת ישראל ביחס
למדינות בעולם
.נדמה שמדינת ישראל ויתרה על המלחמה בתאונות הדרכים במלחמה בתאונות הדרכים בישראל
.המדינה נכשלת3
דו"ח חדש ליוני2022
( שפרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכיםETSC
)
.חושף את ממדי הכישלון וההזנחה של ממשלות ישראל בעשור האחרון במאבק בקטל בדרכים
מהדו"ח עולה כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון והגרוע בשינוי מספר ההרוגים מתאונת
דרכים בשנים2011-2021
.
כאשר בו חנים את השינוי במספר ההרוגים בין השנים2019
-
2021, ישראל ניצבת במקום ה-
26
מתוך
32
מדינות אירופה . מדינות כמו יוון, מלטה וקפריסין, רומניה, הונגריה ואחרות, מצליחות להיאבק
.בתאונות הדרכים ולהפחיתן באופן משמעותי. בישראל המגמה הפוכה
גם במספר הפצועים קשה, כתוצאה מ תאונות דרכים, ישראל ניצבת במקום האחד לפני אחרון
והגרוע. בין השנים2020-2013
עלה מספרם של הפצועים קשה מתאונות דרכים בישראל בשיעור של
18.3%
.
בחינת נתוני ההרוגים בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה מציבה את ישראל במקום ה-
15
מתוך21
מדינות אירופה בשנים2019-2021
בהרו .גים מתאונות דרכים5.44
בני אדם נהרגו באותן שנים
בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה גבוה יותר מהממוצע במדינות אירופה (שיש לגביהן נתונים) אשר
נאמד בשיעור של5.12
.הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה
1
https://www.gov.il/he/departments/news/20230101_summary_2022
נתוני הרלב"ד לשנת2022
,
נדלה2
ביוני2023
.
2 -
https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/3831
14.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1
נתוני מבקר המדינה נדלה2
ביוני2023
3
https://www.ice.co.il/research/news/article/864233
השוואת ישראל ביחס לעולם נדלה2
ביוני2023
מבקר המדינה דיווח ב
וועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא
המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ביום31
למאי2023
:
כ3.5%
מהנהגים היו מעורבים בתאונות הקטלניות שגרמו לכ30%
.מסך ההרוגים
,על כן במאבק .בתאונות הדרכים אנו ממליצים לתת את הדגש על הרכב הכבד
רמת הבטיחות בענף התחבורה הציבורית
:מתחלקת לשני נושאים
1.
הפן האנושי: מחסור חמור בנהגים מקצועיים
א.
בשל מחסור בנהגים ישנו קושי למלא את הסידורים, על כן
נהגים עובדים בעומסים
גבוהים לא ו מש
תח ררים ל
הדרכות, השתלמויות וריענו נים על פי הנדרש . אי ההכשרות
גורם באופן ישיר
.לירידה ברמת הבטיחות בענף
ב.
תקנה168
מנוסחת באופן
לא ברור וחד משמעי וגורמת ל אי הקפדה על שעות העבודה
והמנוחה.
תופעה זו
גורמת לעייפות הנהגים
,ולהגברת הסיכון לתאונה. על פי הרלב"ד
עייפות היא אחד הגורמים המובילים ל
תאונות הדרכים
(נייר המידע מאוקטובר2021
.)
2.
הפן ה
חומרי: רמת ה
אוטובוסים
א.
שיטת המכרזים
הביא
ה
להכנסת אוטובוסים
ברמות נמוכו ת מהסטנדרטים שהיו
מקובלים בענ .ף
ב.
רזרבה תפעולית נמוכה שגורמת ל תחזוקה לקויה ו
ל
שימוש ברכבים שאינם
מטופלים
כיאות .
,לדוגמא
בשנת2018
נמצאו ליקויי בטיחות ב53%
מכלל הרכבים הכבדים
שנבדקו על ידי ניידות הבטיחות של המשרד לתחבורה (
דו"ח מבקר המדינה
71
'א
2020
.)
המתווה המוצע להפחתת תאונות הדרכים
1.
הנהג המקצועי
א.
שיפור מעמד הנהג, הכרה במקצוע
ושינוי תרבות הנהיגה. מחייב טיפול בתנאי
.ההעסקה ושיפור תדמית הענף
ב.
טיפול במחסור בנהגים באמצעות פיתוח תוכנית חירום לאומית
ל גיוס נהגים
לענף .
ג.
גיבוש תוכנית
הדרכה
מעשית
,מתקדמת ומותאמת למציאות הנוכחית
ברמות הגבוהות
ביותר ,כולל שי
לוב
אמצעי הדרכה
חדשניים ו
מתקדמים,
דוגמת סימולאטור
ל נהיגה
מתקדמת
ומציאות מדומה (
VR
).
2.
הבהרת התקנות
והטמעת הטכוגרף הדיגיטלי
א.
השלמת
הטמעת הטכוגרף הדיגיטלי ואימוץ התקינה האירופאית .
ב.
עדכון והתאמת תקנה168, ריווח ההפסקות והתאמתן למציאות.
3.
שיפור רמת הבטיחות באוטובוסים
א.
קביעת מדד בטיחו
ת ואיכות לאוטובוסים,
,לפי פחת דגם האוטובוס על פני
ה
שנים .
ב.
,הגדלת הרזרבה התפעולית של חברות התחבורה הציבורית
על מנת
להימנע ככל
האפשר ב .שימוש ברכבים תקולים
,בברכה
ישראל גנון
יוני קריספין
יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית
מ"מ יו"ר ארגון האוטבוסים
ויו"ר ועד אפיקים אלקטרה
: העתק
מר יאיר שלם,
מנכ"ל ומ"מ יו"ר ההסתדרות הלאומית
מר ששי שדה ,
משנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית