חומר רקע
1
04
יוני2023
ט"ו סיון תשפ"ג
לכבוד
הרב ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הועדה
ועדת העבודה והרווחה
,שלום רב
תנאי עבודתם של ה מנופאים בישראל
עמדת איגוד המנופאים מבית הסתדרות לאומית לקראת דיון בוועדה ביום5
ביוני2023
תוכן עניינים
'חלק א–
תיקונים נדרשים בהסדרת העסקת מנופאים על ידי חברות כ"א –
עמודים2-6
'חלק ב–
מניעת העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה בענף הבנייה –
עמודים7-9
תקציר
נייר עמדה זה עוסק בשתי סוגיות מהותיות הנוגעות לרווחת ציבור מפעילי עגורן צריח באתרי בנייה
"(מנופאים:)"
1.
תיקון הרגולציה החלה על חברות כ"א להעסקת מנופאים
, כדי
להתמודד עם המצב הקיים היום, שבו
חברות אלו (אשר מעסיקות את מרבית המנופאים בענף הבנייה), מאופיינות ביציבות פיננסית נמוכה
ורמה מקצועית נמוכה, ורבות מהן נוהגות לבצע תשלומים "בשחור" בהיקף גבוה, תוך הפרת הדין ופגיעה
בזכויות הסוציאליות של עובדיהן. כדי להתמודד עם
המצב, מוצע לבצע את התיקונים הבאים לרגולציה
:אשר חלה על חברות אלו
א.
החלת "אחריות מזמין שירות" על העסקת מנופאים דרך חברות כ"א , בהתאם לחוק להגברת
האכיפה של דיני העבודה, כך שקבלני בנייה יישאו באחריות לקיום דיני העבודה לגבי מנופאים
.המועסקים באתרי הבנייה שלהם
ב.
החמרת תנאי סף לקבלת רישיון חברת כ"א להעסקת מנופאים , באמצעות אימוץ כללים הדומים
לאלו שחלים היום על תאגידי כ"א זר לבניין, הכוללים הגדלת הערבות המינימלית שהחברות
.נדרשות להעמיד, קביעת הון עצמי מינימלי, והגבהת תנאי הכשירות למנכ"לי חברות כ"א שכאלו
ג.
החמרת התנאים
לחידוש רישיון חברת כ"א להעסקת מנופאים , כך שיובילו לניפוי של חברות
בעייתיות בענף, באמצעות קביעת מספר עובדים מינימלי, וחיוב החברות להגיש דוחות כספיים
מבוקרים, לרכוש כיסוי ביטוחי נאות לעובדיהן ולהציג אסמכתאות מהימנות לכך ששילמו בפועל
את הזכויות הסוציאליות עבו .ר עובדיהן
2
2.
ה
גברת האכיפה ותיקון הרגולציה החלה על העסקה בשעות נוספות בענף הבנייה , כדי להתמודד עם
המצב הקיים היום, בו עובדים זרים מועסקים בימי עבודה ארוכים במיוחד, לעתים קרובות תוך הפרת
הדין. התמריץ לימי עבודה ארוכים נובע מהרצון (הלגיטימי) של העובדים למקסם את ההכנסה משהותם
בארץ, אך תופעת הלוואי שלה, לצד פגיעה מוגזמת ברווחתם ובטיחותם של העובדים הזרים, היא
התארכות ימי העבודה של העובדים המקומיים המועסקים לצידם. ימים ארוכים גורמים לעייפות
ושחיקה, ומגבירים את הסכנה הבטיחותית (הגדולה ממילא) בענף. מוצע לתקן א ת המצב באמצעות
:שילוב של כמה צעדים
א.
אכיפה מוגברת , בין היתר באמצעות הצלבה בין יומני הכניסה והיציאה של עובדים מאתרי
.בנייה, לבין דוחות השעות של אותם עובדים
ב.
פרסום הנחיות אכיפה של משרד העבודה , במטרה להחמיר עם מעסיקים אשר מעסיקים
עובדים במתכונת של שישה ימי עבו.דה ארוכים בשבוע
ג.
קביעת היתר ייחודי להעסקה בשעות נוספות בענף הבנייה , אשר יקבע כללים שונים מאלו
שחלים ביתר ענפי המשק, תוך קביעת יום עבודה נורמטיבי של10
.שעות
3
'חלק א–
תיקונים נדרשים בהסדרת העסקת מנופאים על ידי חברות כ"א
הקדמה
1.
המינוח "מנופאי" הוא הכינוי לבעלי רישיון להפעלת עגורן צריח, אשר עוברים הכשרה במכללות שקיבלו
.היתר לכך מהאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, ונבחנים בטסט על ידי האגף
2.
מרבית המנופאים בישראל מועסקים בענף
הבנייה. יש כ-
1,500
מנופאים פעילים בענף, אשר מועסקים
.על מנופים באתרי בנייה בכל רחבי הארץ
3.
בנוסף לדיני העבודה הכלליים, על המנופאים חל גם צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבניין
והתשתית משנת2015, אשר חל על כלל עובדי הבנייה בישראל, וקיים צו הרחבה נוסף מש נת2017
, אשר
חל על מנופאים בלבד, וקובע שכר מינימום שעתי גבוה (כ-
55
כולל תוספת גובה) וזכויות ייעודיות₪
.)נוספות (כגון קרן השתלמות מהיום הראשון
4.
מרבית המנופאים בענף הבנייה מועסקים דרך קבלני כ"א, ורק מיעוטם מועסקים ישירות ע"י חברות
בנייה. המוביליות בענף.היא גבוהה מאד, ומנופאים נוהגים להחליף מעסיקים בתדירות גבוהה
5.
למעשה, גם כאשר מנופאים מועסקים על ידי קבלני כ"א, קבלנים אלו לא מנהלים את עבודת המנופאי
.ברמה המקצועית, ומי שמנחה אותו ביומיום הוא מנהל העבודה ו/או הקבלן המבצע באתר הבנייה
6.
העסקת מנופאים דרך חברות כ"א מאופיינת בריבוי הפרות דין, שכיחות תשלום בשחור, ריבוי פשיטות
רגל, מכרזי הפסד, ובכלל, רמת אכיפה ירודה (וכפי שיוסבר בהמשך, גם אחריות מזמיני שירות מתוקף
החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה לא חלה על ענף הבנייה בהקשר של זכויות עובדים). לכך הצטרפה
גם רמה נמוכה .של ציות להוראות בטיחות, וריבוי תאונות שמקורן הוא בעבודת עגורן צריח
7.
לאור מצב הציות והאכיפה העגום, בתחילת2019
'נחקק תיקון מס12
ל חוק העסקת עובדים על ידי
קבלני כוח אדם, תשנ"ו-
1996
:, אשר הסדיר חברות ייעודיות להעסקת מנופאים. אלו עיקריו
א.
התיקון החיל על חברות להעסקת מנופאים את הוראות חוק קבלני כ"א, הכוללות מגוון הסדרי הגנה
.על עובדים, כגון חובת רישוי (וחובת חידוש תקופתי) וחובת מתן ערבות למשרד העבודה
ב.
( נקבעה חובה להעסיק מנופאים באמצעות חברות שזה כל עיסוקןSole Purpose Company
.)
ג.
נקבע כי בנוסף לחובות האחרות ה חלות על קבלני כ"א, על מבקש הרישיון להציג אישור מאת מפקח
עבודה ראשי שהוא עומד בדרישות בטיחות בעבודה .
8.
עם כניסת התיקון לחוק, נרשמו עשרות חברות להעסקת מנופאים
אצל מנהל אכיפה והסדרה, וכיום
קיימות במרשם64
חברות בעלות רישיון בתוקף1 (
23
חברות נסגרו בתקופה זו, אך
המספר הכולל נותר
.)יציב
בעיות מרכזיות בהעסקת מנופאים
1.
המצב כיום–
רמה ירודה של אכיפה וציות לדיני עבודה : בפועל, התיקון לחוק לא הצליח להשיג את
ייעודו. רבות מהחברות מאופיינות ברמה מקצועית ירודה וחוסן פיננסי נמוך, ויש אינדיקציות רבות לכך
שחלקן נשלטות על ידי גורמים מפוקפקים. כפועל יוצא, העסקת מנופאים ממשיכה להיות מאופיינת
.ברמת אכיפה וציות נמוכות, ושכיחות גבוהה של תשלום בשחור, הפרת זכויות עובדים ופשיטות רגל
1 רשימת קבלני כוח אדם בעלי היתר להעסקת עגורנאי צריח :
https://data.labor.gov.il/ManpowerCrane.aspx
4
2.
השלכות המצב על העובדים – פגיעה בביטוח הסוציאלי ובזכויות אחרות :
א.
בסיס סוציאלי נמוך : תשלום בשחור אמנם גורם לכך שהעובד מקבל סכומי נטו גבוהים יותר לכיסו
(וזהו התמריץ שגורם לעובדים להסכים להסדר שכזה), אך הוא גורם לכך שהפרשות סוציאליות
מבוצעות על בסיס קטן יותר (רק על החלק "הלבן"), והעובדים מגלים את המחיר של הסדר זה עם
פרישתם לגמלאות, או אף מ וקדם יותר, כאשר הם נקלעים למצבים של אבטלה, נכות או אובדן
כושר עבודה (או מוות ח"ח), ומתגלה כי ההפרשות הנמוכות השפיעו לרעה על גובה הקצבה שלה הם
.זכאים
ב.
חובות אבודים : חוסר היציבות של המעסיקים בשוק גורם לריבוי מעסיקים שפושטים רגל ונעלמים
מהשוק (או נפתחים מחדש ב שם אחר), ולעתים קרובות מותירים אחריהם חובות לא משולמים
.לעובדיהם
ג.
הפרת זכויות בתדירות גבוהה : ככלל, ריבוי מעסיקים שאינם מנהלים כ"א באופן מקצועי גורם לכך
שעובדים מרבים לגלות בדיעבד כי המעסיק לא עמד בסיכומים, הפרשות לא שולמו בזמן ושעות
עבודה לא נרשמו כראוי (או
לא שולמו בהתאם לדין). במצבים כאלו, מנופאים מתקשים לאכוף את
זכויותיהם, בין היתר בגלל רמת תיעוד לא מספקת (או היעדר מוחלט של תיעוד, במקרה של כסף
.שחור), וקושי לעבוד מול פונקציות משאבי אנוש המאופיינות ברמה מקצועית נמוכה
ד.
תמריץ
להפרת כללי הבטיחות
: למנופאים יש ת פקיד מרכזי של "שומרי סף" בהקשר של הפעלת
עגורן צריח באופן בטיחותי, ויש להם זכות (וחובה) להפסיק את העבודה במצבים מסוימים (כגון
רוחות עזות או משקל מוגזם). לעתים, הפעלה בטיחותית של העגורן מביאה לעיכוב בלוחות זמנים
מתוכננים של העבודה באתר, והדבר גורם להפעלת לחצ ים על המנופאי לפעול בניגוד לשיקול דעתו
המקצועי. למרבה הצער, תופעה שלילית אך נפוצה בהקשר זה, היא דרישה של קבלנים ומנהלי
עבודה להזיז מנופאים "עקשנים" מתפקידם באתר. תופעה זו מוחמרת בנסיבות של תחרות פרועה
בין חברות להעסקת מנופאים, ומקשה על החברות לתת גיבוי לשי ,קול הדעת המקצועי של המנופאי
מפחד שהקבלן יבחר לעבור בגלל זה לחברת מנופאים אחרת, אשר מייחסת חשיבות פחותה לשיקולי
.בטיחות
3.
"מכרזי הפסד ו"מירוץ לתחתית :
א.
למעשה, קיומן של חברות מפרות בענף מייצר התדרדרות כללית בסטנדרטים החלים על כלל
העובדים, מאחר שחברות מפרות יכולות להציע מחירים זולים במיוחד (כתוצאה מהחיסכון על
.)זכויות סוציאליות ועלויות מס
ב.
המחירים הזולים שמציעות חברות מפרות גורמות לכך שחברות שמצייתות לדין נ מצאות בעמדת
נחיתות תחרותית, והן נאלצות להפסיד מכרזים, או להפוך בעצמן לחברות מפרות. מכרזים שכאלו
.)הם למעשה "מכרזי הפסד" (קרי, התעריף שנקבע אינו מכסה את עלויות ההעסקה לפי דין
ג.
קבלני הבנייה נוטים להעלים עין ממצב זכויות המנופאים, מאחר שהם נהנים מהמחיר המוזל של
העסקת מנופאים על ידי חברות מפרות, וכך נוצר "מירוץ לתחתית", שמשמעותו היא לחץ מתמיד
.כלפי מטה על המחירים בשוק, ותמרוץ חברות כ"א להפר את הדין כדי לשמר לקוחות
5
4.
קושי באכיפה ,: הרגולטור על חברות כ"א (מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה) מודע לבעיות בשוק
אך הוא מתקשה לשפר את המצב, וזאת כתוצאה מכמה מאפיינים מבניים –
א.
שוק בלתי יציב : כניסה ויציאה של חברות (רבות מהן קטנות מאד), בקצב מהיר, כאשר לעתים
בעלים מסוים שנתפס בהפרות או נקלע לקשיי ם, פשוט פותח חברה חדשה בבעלות קרוב משפחה או
.מקורב אחר, ולעתים נפתחות חברות שכמעט שאינן מעסיקות עובדים
ב.
מחסור בראיות קשיחות : הנוהג של תשלום בשחור נעשה בד"כ בהסכמת העובדים, וקיים סביבו
."קשר שתיקה" בין העובד למעסיק, כך שיש קושי לגלות אותו ולנקוט צעדי אכיפה
ג.
משאבי פיקוח מוגבלים : קצב חילופי החברות, וריבוי ההפרות, מייצר עומס על משאבי הפיקוח
(המוגבלים) של מנהל אכיפה והסדרה, והוא מתקשה לעמוד בקצב ולמצות את הדין עם חברות כ"א
.מפרות
ד.
קושי במימוש ערבויות : הערבות המינימלית הנמוכה (בסך38
אש"ח) הקבועה בתקנות משקפת
עלות העסקה של2-4
,מנופאים, ותשלום שלה מאפשר לחברת כ"א לקבל רישיון ולחדש אותו. בפועל
חברה שכזו עשויה להעסיק מספר רב בהרבה של מנופאים, כאשר חלקם עשויים להיות בלתי
מתועדים במערכות השכר (עקב תשלום בשחור). עקב היעדר אכיפה, חברות יכולות לגלגל מחזור
הכנסות משמעותי מב לי לעדכן את סכום הערבות, וכאשר הן נקלעות לקשיים, אין ערובה
.משמעותית להבטחת תשלום זכויות העובדים
דרכי התמודדות מוצעות
1.
הדרך להתמודד עם המצב– שילוב בין שלושה ערוצים משלימים :
א.
החלת "אחריות מזמין שירות" על קבלני בנייה : יצירת מצב שבו קבלנים מבצעים המעסיקים
חברות כ"א עברייניות יהיו חשופים לתביעות מצד מנופאים שהועסקו באתריהן (בדומה למצב
.)הקיים היום בענפי השמירה, הניקיון וההסעדה
ב.
קביעת תנאי סף מחמירים יותר לקבלת רישיון : קביעת כללים אשר יבטיחו כי השחקנים הנכנסים
לשוק יהיו גורמים עסקיים רציניים, בעלי אופ ק פעילות ארוך, אשר יש להם "מה להפסיד" מהפרת
.הדין
ג.
קביעת תנאים מחמירים יותר בשלב חידוש הרישיון : קביעת כללים אשר יגרמו לכך שתהליך חידוש
.הרישיון יבטיח ניפוי של חברות בעייתיות, ותמריץ משמעותי לחברות לציית להוראות הדין
2.
החלת "אחריות מזמין שירות" על קבלני בנייה –
פירוט :
א.
ה חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-
2011
" (להלן
החוק להגברת האכיפה ") קבע הגנה
ייחודית ומוגברת עבור מספר ענפים שבהם קיימת "מתכונת העסקה משולשת", כדי למנוע מכרזי
הפסד ולצמצם פגיעה בעובדים. ענפים אלו הם: שמירה, ניקיון והסעדה (ראו פירוט בתוספת
ה .)ראשונה לחוק
ב.
ההגנה הייחודית הנ"ל באה לידי ביטוי בכמה אופנים (ראו סעיפים25-28
:)לחוק
1)
למזמין השירות יש אחריות למלא בעצמו את החובות של המעסיק הישיר כלפי העובד, אם
הובא לידיעתו על הפרה, והיא לא תוקנה תוך30
.יום
2)
:מזמין השירות יכול להגן על עצמו מפני תביעות שכאלו אם
.(א) הביא לתיקון ההפרה
.(ב) העסיק בודק שכר מוסמך שביצע בדיקות תקופתיות, ותיקן הפרות שנמצאו בבדיקות
6
3)
ההתקשרות של מזמין שירות עם קבלן כ"א כוללת פירוט נפרד של מרכיב עלות השכר, ורכיב
זה מתעדכן כאשר מתעדכנות
.העלויות
ג.
במבחן התוצאה, אחריות המזמין שנקבעה בחוק להגברת האכיפה הביאה למהפכה במצב הציות
,והאכיפה של דיני העבודה בענפי השמירה והניקיון וקיימת הצדקה להחיל אותה גם
על
חברות כ"א
להעסקת מנופאים, כדי לוודא שלקבלני בנייה יהיה תמריץ כלכלי משמעותי להימנע ממכרזי הפ סד
.)ולהפסיק להעלים עין ממחירים נמוכים מדי (אשר מוצעים על חשבון העובדים והציות לדין
ד.
למעשה, אין הצדקה לכך שחברות להעסקת מנופאים אינן מופיעות כבר כיום ברשימת הענפים
שחלה לגביהם אחריות מזמין שירות, מאחר שמאפייני העסקת מנופאים אינם שונים מהותית מאלו
של עובדי שמירה ואבטחה. בדומה למאבטחים, למנופאים הסמכה ייחודית, הם מועסקים תקופות
ארוכות במיוחד בחצרי מזמיני שירות חיצוניים, והם מקבלים הנחיות מקצועיות ממזמין השירות
(המאבטח מקבל הנחיות מהקב"ט של מזמין השירות, והמנופאי מקבל הנחיות ממנהל העבודה
.)באתר הבנייה
3.
קביעת תנ
אי סף מחמירים יותר ל בעלי
רישיון
חברת כ"א– פירוט:
א.
כזכור, חלק ניכר מבעיות הציות והאכיפה של דיני עבודה לגבי מנופאים נובע מקצב הכניסה והיציאה
של חברות לענף זה, מחוסר היציבות של רבות מהחברות, ומההשפעה שיש לשני אלו על החברות
האחרות בענף (כתוצאה מתחרות .)פרועה ומכרזי הפסד
ב.
אחת מהדרכים הנפוצות ביותר להתמודדות עם בעיות מסוג זה היא קביעת תנאי סף לצורך קבלת
רישיון, אשר ישאירו בחוץ שחקנים בעייתיים, שמאופיינים ברקע של הפרות קודמות, מקצועיות
.נמוכה, היעדר מנגנונים לתפעול מערכות שכר והיעדר יציבות פיננסית
ג.
כבר היום קיימים תנאי סף מסו ימים מתוקף
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו -
1996
" (להלן חוק קבלני כ"א "), ותקנותיו. כללים אלו כוללים חובה להפקיד ערבות במשרד העבודה
(בסכום מינימלי של כ -
38
אש"ח2
.), ודרישות סף נוספות
ד.
בפועל, לאור האופי הייחודי של ענף הבנייה, הכללים הקבועים כיום א ינם מספיקים כדי לשפר את
המצב העגום של הציות והאכיפה של דיני עבודה בהעסקת מנופאים, וקיימת הצדקה להחמיר כללים
.אלו, באמצעות קביעת כללים משלימים וייעודיים לחברות להעסקת מנופאים
ה.
למעשה, כללים משלימים וייעודיים שכאלו כבר קיימים בענף הבנייה, בהקשר של העסקת עובדים
" זרים (שאינם פלסטינים) על ידי קבלני כוח אדם (להלן
תאגידי כ"א
זר "). בדומה לחברות להעסקת
מנופאים, תאגידי כ"א זר נדרשים לקבל רישיון לפי חוק קבלני כ"א, אך לאור המצב העגום של
הציות והאכיפה של זכויות עובדים זרים בעבר, על תאגידי כ"א זר חלים כללים נוספים ומשלימים ,
" המעוגנים בנוהל ייעודי של רשות האוכלוסין וההגירה (להלן
נוהל תאגידים )"
3.
ו.
להלן דוגמאות בולטות לכללים אשר מופיעים בנוהל תאגידים, ואינם חלים כיום על חברות להעסקת
:מנופאים
1)
ערבות מינימלית : התאגיד נדרש להפקיד ערבות בהתאם למספר העובדים המרבי שהוא מבקש
)להעסיק (סכום גבוה פי כמה מהערבות המינימלית החלה על חברות להעסקת מנופאים4.
2
ראו בסעיף3 ב
תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (ערובה), תשנ"ו-
1996
.
3
נוהל9.4.0001
(תאריך עדכון15.12.21
:") בעניין "תנאי ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/manpower_construction_foreign_workers_procedure/he/9.4.0001.pdf
4
למראית עין, על תאגידי כ"א זר חלים סכומים זהים לאלו של חברות להעסקת מנופאים, אך בפועל, המצב שונה בתכלית. נוהל
התאגידים קובע חובה לשלם ערבות בהתאם למכסה המירבית
( של עובדים ולא
פחות מהמספר המינימאלי שנקבע
באותה שנה ,)
7
2)
חוסן פיננסי : לצורך קבלת רישיון, התאגיד נדרש להציג דוחות כספיים מבוקרים ולהוכיח הון
עצמי שלא יפחת מ-1
מלש"ח (או2
מלש"ח לתאגיד שמעסיק מעל350
.)עובדים
3)
תנאים פיזיים: במשרדי התאגיד צר יכים להתקיים תנאים סניטריים הולמים, דרכי גישה
לנכים ומוגבלים וחדר נפרד לראיונות (המאפשר שמירת פרטיות). חל איסור למקם משרדים
.בבנייני דירות, מבני מגורים או חצר פרטית
4)
תנאי כשירות למנכ"ל:
המנהל של תאגיד צריך להיות בעל ניסיון ניהולי ומקצועי משמעותי
במשך חמש שנ ים לפחות, והוא מחויב להיות בעל "עבר נקי" (כגון היעדר הרשאות ופשיטות
.)רגל
5)
תחרותיות ועצמאות.): איסור על קיום תאגידים קשורים (בקשר ישיר או עקיף
ז.
משטר העסקת עובדים זרים על ידי תאגידי כ"א זר, אשר חלק מרכזי בו הוא נוהל התאגידים שתואר
לעיל, נחשב להצלחה רגולטורית גדולה, וקיים קונצנזוס (בממשלה ואפילו בארגוני החברה
.האזרחית) לגבי האפקטיביות שלו בהגנה על זכויות העובדים הזרים בישראל
ח.
לאור מצב האכיפה והציות העגום בענף העסקת מנופאים, קיימת הצדקה להחיל לגבי חברות
להעסקת מנופאים את מרבית כללי הסף החלים על תאגידי כ"א זר, ובכ לל זה את הערבויות
.המוגדלות, הכללים לחוסן פיננסי ותנאי הכשירות למנכ"ל
4.
קביעת תנאים מחמירים יותר בשלב חידוש הרישיון – פירוט:
א.
כיום חברות להעסקת מנופאים נדרשות לחדש את הרישיון שלהן באופן סדיר (בהתחלה חובת
החידוש היא שנתית, ולאחר מכן היא הופכת לתלת.)שנתית
ב.
המציאות בשטח מגלה כי תהלי כי
חידוש הרישיון כיום אינם אפקטיביים בסינון חברות בעייתיות
.והוצאתן מהשוק
ג.
לפיכך, קיימת הצדקה כי במועד הגשת הבקשה לחידוש רישיון, חברות להעסקת מנופאים יידרשו
להגיש אסמכתאות מהימנות לכך שהן עמדו בחובותיהן לעובדים ולתנאי הרישיו :ן, ובכלל זה
1)
.)דוחות כספיים מבוקרים והוכחת הון עצמי מינימלי (ראו סעיף קודם לגבי תנאי סף
2)
אסמכתא לכך שבתקופת הרישיון היה לחברה כיסוי ביטוחי נאות (חבות מעבידים, אחריות
מקצועית, צד ג'), ואסמכתא לכך שהחברה שילמה פרמיית ביטוח המבטיחה כיסוי לתקופה של
.שנה מראש מיום חידוש הרישיון
3)
אישור על תשלום בפועל של הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות והקרן לעידוד ענף הב נייה בהתאם
להוראות צווי ההרחבה בענף, עבור כלל העובדים בחברה, ואישור הגופים הרלוונטיים לכך שלא
קיים חוב בגין אף אחד מהעובדים הנכללים במצבת העובדים של החברה (נכון ליום הגשת
.)הבקשה
ד.
בנוסף, יש לקבוע מספר מינימלי של עובדים, אשר חברה תצטרך להעסיק בשנה שקדמה לתהל יך
חידוש הרישיון (ובהתאם למספר זה ייקבע גם סכום הערבות המינימלי). לדוגמה, חברה שלא
.העסיקה עשרים עובדים לחודש במשרה מלאה, בממוצע בתקופת הרישיון, לא תוכל לחדש רישיון
כך שבעוד שחברה להעסקת מנופאים יכולה לקבל ר ישיון באמצעות ערבות של38
אש"ח בלבד, תאגיד כ"א זר יידרש להפקיד
מראש כמה מיליוני שקלים (המהווים50%
.)מעלות השכר של מספר העובדים המקסימלי שהוא רשאי להעסיק
8
'חלק ב–
מניעת העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה בענף הבנייה
הקדמה
1.
ענף הבנייה הוא "מגדל בבל" של ממש, בו מועסקים זה לצד זה עובדים ישראלים מכל קבוצות
האוכלוסייה, לצד עובדים פלסטינים ועובדים זרים אשר מועסקים בארץ מתוקף החלטות ממשלה
.שונות
2.
הרוב המוחלט של העובדים המב )צעים את "העבודות הרטובות" בענף (עבודות שלד, טיח, ריצוף וכדומה
הינם עובדים זרים (כ-
25
אלף) ופלסטינים (כ-
80
אלף). הענף תלוי בהם לצורך עמידה ביעדי הבנייה, ולכן
הוא נוהג להתאים עצמו לאילוצים הייחודיים להם (לדוגמה, האטת קצב בתקופת רמדאן או עצירת
בנייה בעת סגר.)בשטחים
3.
בשונה מהעובדים הפלסטינים המועסקים ללא הגבלת זמן, וחוזרים לביתם מדי יום, העובדים הזרים
.מגיעים לישראל לתקופות קצובות של חמש שנים, ולרוב גרים באתר הבנייה או בסמוך לו
4.
במהלך התקופה הקצובה להעסקתם, העובדים הזרים שואפים לצבור סכום כסף משמעותי אשר יספיק
כדי לשלוח למשפחותיהם במדינות המוצא, לממן את שהותם בארץ ולהותיר סכום לחיסכון עתידי. כדי
לעשות זאת, קיימים סיכומים (לעתים בלתי רשמיים) בין העובדים למעסיקיהם, אשר מבטיחים להם
.מספר קבוע מראש של שעות עבודה באתר
5.
הנורמה שנוצרה בשנים האחרונות היא כי עובדים זרים'מועסקים שישה ימים בשבוע, כאשר בימים א -
ה
' אורך יום העבודה הוא כ -
12
שעות, וביום ו' קיים אורך משתנה, בהתאם לנסיבות ולאילוצים באתר
.הבנייה
הגדרת הבעיה
1.
יום העבודה של העובדים הזרים משפיע על יתר העובדים באתר הבנייה :
א.
באתרי בנייה המבוססים על עבודת עובדים זרים, משך שעות עבודת האתר מתיישר עם אורך יום
העבודה של העובדים הזרים, וכך הופך גם יום העבודה של עובדים אחרים, כגון מנופאים ומנהלי
עבודה, ליום ארוך של12
'שעות עבודה בימים א -
.'ה', בתוספת עבודה בימי ו
ב.
,ימי העבודה הארוכים משפיעים על מרבית העובדים באתרי הבנייה
,לרבות על העובדים הזרים
ששעות העבודה הארוכות והמאומצות פוגעות ברווחתם ומעמידות אותם בסיכון מוגבר לתאונות
עבודה ומחלות. אך מלבד העובדים הזרים, גם העובדים האחרים מושפעים לרעה, ובמיוחד מנהלי
העבודה (אשר מחויבים לפי דין לנוכחות מתמדת באתר) והמנופאים (אשר נוכח ותם במנוף נדרשת
.)כדי לאפשר לעובדים הזרים לבצע את עבודתם
2.
ערוצי הפגיעה בעובדים המקומיים : ימי העבודה הארוכים של העובדים הזרים, פוגעים לא רק בעובדים
הזרים וברווחתם, אלא גם בבטיחות באתרי הבנייה, וברווחתם וזכויותיהם של רבים מהעובדים
הישראלים המועסקים לצד העובדי ם הזרים באתר. להלן פירוט ערוצי הפגיעה המרכזיים–
א.
סכנת בטיחות מוגברת : ימי עבודה ארוכים מובילים לעייפות וחוסר ריכוז, ולעתים גם למחסור
.בשעות שינה, וכל אלו מגבירים את הסיכון לתאונות עבודה, לעובד עצמו ולעובדים שבסביבתו
ב.
סכנה תאונות רכב
בנסיעה הביתה : בשונה מהעובדים הזרים (אשר בד"כ ישנים באתר הבנייה או
בסמוך לו), והעובדים הפלסטינים (אשר משתמשים בהסעות בדרכם הביתה), מרבית העובדים
המקומיים מגיעים מהבית (ושבים אליו) ברכב פרטי. שעות העבודה הארוכות גורמות לכך שעובדים
נכנסים לרכב במצב עייפות קיצונית, כאשר ל חלקם יש נסיעה ארוכה במיוחד הביתה (לדוגמה, ערביי
.ישראל אשר גרים בצפון הארץ). מדובר בסכנת נפשות של ממש
9
ג.
הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה :
1)
רקע– מגבלות על העסקה בשעות נוספות : במטרה לשמור על עובדים מפני העסקה בשעות בלתי
סבירות, על עבודה בשעות נוספות לא חל רק גמול כלכלי מוגדל, אלא גם מגבלות כמותיות
קשיחות אשר חריגה מהן מהווה עבירה של המעסיק, אפילו אם העובד הסכים לה. חוק שעות
עבודה ומנוחה
, תשי"א -
1951
, וההיתר הכללי שהוצא מתוקפו5
, קובעים שלוש מגבלות כמותיות
:שכאלו
א)
תקרה חודשית :
60
.שעות נוספות
ב)
תקרה שבועית :
16
שעות .נוספות
ג)
תקרה יומית
: כ-
3.6
שעות נוספות, כך שיום העבודה כולו לא יעלה על12
.שעות
2)
ההשלכות של12
שעות עבודה ביום כנורמה :
בפועל, ימי העבודה הארוכים שתוארו לעיל
,גורמים, באופן מבני, לריבוי הפרות של זכויות העובדים מתוקף חוק שעות עבודה ומנוחה
כמפורט להלן –
א)
הפרה'בימים א-
'ה : על פניו, העסקת עובדים ביום עבודה של12
שעות היא מותרת לפי דין
,(ראו לעיל), למרות שכוונת המחוקק הייתה כי העסקה שכזו תהיה היוצא מן הכלל (ולראיה
מגוון המגבלות שנקבעו). עם זאת, כאשר היוצא מן הכלל הופך להיות הכלל, ואתרי בנייה רבים
מתרגלים לפעול12
שעות ביום, כל פעם שיש בעיה בלתי צפויה באתר (כגון יציקת בטון
שהסתבכה והחלה באיחור), נוצרת סכנת חריגה ממספר השעות היומי המותר (ובהיעדר מרווח
.)ביטחון הולם, סכנה זו מתממשת לעתים קרובות
ב)
הפרה'עקב העסקה ביום ו : עובדים שמועסקים במשך12
שעות עבודה בימים'א-
ה', מגיעים
'למיצוי מלא של מספר השעות הנוספות המותרות לפי חוק, ובמצב כזה, העסקתם ביום ו
מביאה לחריגה מהמותר לפי חוק. השכיחות של ימי עבודה בני שישה ימים בענף הבנייה מעידה
.על נורמה של הפרת המגבלה השבועית החוקית על העסקה בשעות נוספות
3.
ירידת פריון העבודה בענ
ף :
בנוסף לאמור לעיל, יש יסוד להאמין כי ימי העבודה הארוכים גורמים גם
לפגיעה בפריון עבודה בענף, מאחר שלעובדים הזרים אין תמריץ לסיים את יום העבודה במהירות, אלא
לפרוס את מטלותיהם על פני12
.השעות שהובטחו להם
4.
ההבטחה הממשלתית להתמודדות עם המצב לא קוימה:
א.
לאור תלונות רבות של עובדים, במסגרת ההסכמות בין ההסתדרות הכללית לבין הממשלה
בסוף2018
:, התחייב שר העבודה כי
"
משרד העבודה יקיים מבצע אכיפה מוגברת להבטחת הקפדה על תקרת שעות העבודה
המותרות לפי דין באתרי בנייה, לרבות של עגורנאים, כדי לצמצם מקרים של תאונות
המתר ."חשות עקב עייפות עובדים באתר
ב.
בפועל , למיטב ידיעתנו מעולם לא בוצע מבצע אכיפה מוגברת כאמור, ובכל מקרה, לא חל שיפור
.במצב במהלך השנים שחלפו מאז התחייבות שר העבודה
5 היתר כללי
להעסקת עובדים בשעות נוספות ,
2018
:
https://www.nevo.co.il/law_html/law11/43813.htm
10
דרכים אפשריות לפתרון
1.
אכיפה מוגברת , והצלבה בין יומני הכניסה והיציאה של עובדים מאתרי בנייה לבין דוחות השעות של
.אותם עובדים
2.
פרסום הנחיית אכיפה של משרד העבודה , אשר תבהיר למעסיקים ולקבלנים כי העסקה באופן שגרתי
במתכונת של12
שעות עבודה יומיות, עבור עובדים המועסקים שישה ימים בשבוע, מייצרת סכנה להפרת
הדין, ותגרור ביקורות מוגברות, ועיצומים כספיים כאשר
תימצא חריגה מהמגבלה היומית, השבועית
,והחודשית. הנחיה שכזו צריכה להבהיר כי ככלל, המשרד יראה בקבלן המבצע אחראי להפרות שנמצאו
.גם במקרים בהם הוא אינו המעסיק הישיר
3.
קביעת היתר ייחודי להעסקה בשעות נוספות בענף הבנייה , אשר יהיה שונה מההיתר הכללי להעסקה
בשעות נוספ ות במשק, ויקבע יום עבודה נורמטיבי של10
שעות עבור עובדים המועסקים באתרי בנייה
במתכונת של שבוע עבודה של שישה ימים. קביעת היתר ייחודי שכזה הינה מוצדקת, מאחר שבענף
הבנייה התקבעו נורמות שאינן מתיישבות עם התכלית של חוק שעות עבודה ומנוחה, והן מפרות את
האיזון החש וב בין פנאי לעבודה, דווקא בענף עתיר עבודה פיזית וסיכון בטיחותי ובריאותי. נסיבות
,שכאלו, בהן התמריצים והמגבלות שנקבעו בהיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות מנוצלים לרעה
מצדיקות קביעת כללים ייעודיים לענף הבנייה, אשר ישפרו את היכולת להגן על העובדים ולהגשים את
תכלית
.חוק שעות עבודה ומנוחה
,בכבוד רב
, דן ורשבסקי
יו"ר איגוד המנופאים
מבית הסתדרות לאומית