הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת (ועדה לביטחון לאומי)* הוועדה לביטחון לאומי דנה בנושא תביעות אזרחיות באירועי טרור מ"מ יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ סימון מושיאשוילי: "על המדינה לתת את הדעת גם לנושא התביעות האזרחיות כנגד הרשות הפלשתינית". נציג הפרקליטות: "לא מדובר בשאלה משפטית". הוועדה לביטחון לאומי בראשות מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סימון מושיאשוילי, דנה היום (שני) בבקשת ח"כ עמית הלוי, בנושא תביעות אזרחיות באירועי טרור והדרישה לשינוי מדיניות פרקליטות המדינה, כך שבאירועי טרור המדיניות המחייבת תהיה הגשת תביעה אזרחית כנגד מבצעי פעולות אלה בגין הנזקים הכלכליים. עוד נטען, כי מבקר המדינה נדרש לנושא ובין המלצותיו כי הפרקליטות תגבש מדיניות מרתיעה ותנקוט בהליכים אזרחיים. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ מושיאשוילי, אמר כי הליך הגשת תביעה אזרחית נגד מבצעי פעולות טרור הינו צעד מרתיע שיכול להיות כלי נוסף במלחמה בטרור. וביקש לתת את הדעת בסוגיות האם יש יכולת כלכלית לתבוע את הכסף ממפגעים. ח"כ עמית הלוי, ציין כי היחידה לתביעות כלכליות צריכה לעשות את עבודתה ללא שיקול של כדאיות כלכלית. "השיקול המרכזי חייב להיות הרתעה ולמרר את חייו של אותו מפגע מבחינה כלכלית. הוא אמר עוד, כי באירועי שומר חומות הוגשו 54 כתבי אישום פליליים אך אפס תביעות כלכליות. היה ניתן לתבוע נזקים מאותם מעורבים". בהתייחסו להנחיה כי תביעות אלה יוגשו בכפוף להחלטת המשנה לפרקליט המדינה, אמר:" זה לא עניין מורכב . לא צריך שום אישורים אלא להגיש את כתבי התביעה הללו". ח"כ משה סעדה, הוסיף, כי הבקשה היא שהפרקליטות תצא מהגנה להתקפה בנושא. "כל תביעה שכזו מביאה כסף חזרה לקופת המדינה ולכן יש לכך הצדקה כלכלית. ניתן לבקש מהאוצר עוד תקנים ולייצר הרתעה. ברגע שאתה צריך אישור של דרג בכיר זה לא קורה ומתמסמס אפשר להסתפק בפרקליט המחוז". לדברי עו"ד אריאל נתן, מפרקליטות המדינה, נושא תביעות אזרחיות נגד מבצעי טרור הוא חדש יחסית ונקבע כי המדינה תגיש תביעות אזרחיות כלפי מי שנטל חלק בפיגועי טרור וגרם נזק לגוף ורכוש. באוגוסט 2022, הוסר תנאי הסף של כדאיות כלכלית. "מתוך 250 כתבי אישום שהוגשו באירועי שומר חומות יש חלק עם קשר נסיבתי ואז ניתן להגיש תביעות. הוגשו שלוש תיקים ויש עוד 55 מקרים בהם פוטנציאל לתביעה כלכלית מתוך כתבי האישום הנבחנים יחד עם כל הגופים הרלוונטיים. אנחנו מחכים היום להכרעות דין מרשיעות וחלוטות עליהם ניתן לבסס הליך אזרחי וזה ההליך הנכון. "אני מקווה שהשנה יהיו כבר כמה עשרות תביעות שכאלה, אם לא ברובן המכריע". עו"ד ברוך בריזל, מנהל מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז –אזרחי, הוסיף כי הם רואים חשיבות אדירה בהגשת תביעות אזרחיות כפי שאלה מוגשות בשם המשטרה כנגד שוטרים שסחרו באמל"ח, רשות העתיקות כנגד מזיקי אתרים, פינוי והריסה שהמדינה נאלצת לשאת בהוצאות ועוד. "החל מאוגוסט 22 ירד מהשולחן שיקול הכדאיות הכלכלית ומפגעי טרור מקבל תיעדוף גבוה . אנחנו שמים את הידיים על רכבים, כספים ונכסים ואנחנו מגישים גם לצורך הרתעה". לדבריו, כבר ביום השלישי לשומר חומות התחיל מהלך של מיפוי במקרים בהם ניתן להגיש תביעות משמעותיות ואלה נבדקו בקפידה. "כאשר מדובר באזרחים ישראלים אנחנו מבצעים את הבדיקה של היכולת הכלכלית כמניעה להברחת נכסים. לצערי לא בכל תביעה אנו יכולים לפרוש רשת כזאת". עו"ד אריאל ארליך, פורום קהלת, טען כי מבחינת היקף הנזקים ונתוני קרן הפיצויים ברשות המיסים שולמו מעל 300 מלש"ח לאזרחים על נזק רכוש בשומר חומות. זאת ללא כספי ביטוח לאומי, קצין תגמולים ונזקים לתשתיות מדינה ורשויות המגיעים בהערכה לחצי מיליארד שקל ויותר. לדבריו, נזקי נפגעי טרור ממפגעים מהרשות הפלשתינית נאמדים בכ- 600 מלש"ח מהביטוח הלאומי וניתן לתבוע את הרשות הפלשתינית מידי שנה בגין נזקים אלה ואחריותה להם. עו"ד נתן, התייחס לדברים ואמר כי לא מדובר בשאלה משפטית מרגע שהפך להלכה על ידי בית המשפט העליון. הדברים צריכים להיבחן ולהיות מוכרעים על ידי המדינה. בנושא הצורך בהחלטת המשנה לעניינים אזרחיים לפרקליט המדינה אמר, כי מדובר בתחום חדש שיש לראות ולבחון בצורה רחבה, נכון להיום כל בקשה אושרה. לשאלת ההתיישנות בהגשת תביעות אזרחיות השיב, כי כל עוד המדינה משלמת לנפגע בגין המעשה, התביעה לא התיישנה עד שבע שנים אחורה ממועד התשלום האחרון. "יש היתכנות ללכת אחורה למקרה עבר ואנחנו בוחנים תביעות ממפגעים מאירועי עבר". בסיכום הישיבה אמר מ"מ יו"ר הוועדה, מושיאשוילי, כי שמח לשמוע את הרצינות והמהלכים המתבצעים בנושא, אך העיר, כי אם נושא התביעות האזרחיות כנגד הרשות הפלשתינית לא יטופל מדובר בעצם בעשייה חלקית ועל המדינה לתת את הדעת בנושא". - *הודעות מלאות מדיוני הוועדה באתר הוועדה * https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/InternalSecurity/Pages/default.aspx יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת