חומר רקע
בס"ד
לכבוד חברי הכנסת הנכבדים, חברי ועדת החינוך
הנדון: העלאת מודעות לשכול האזרחי בישראל
אנו עמותת יקיר לי יד ולב לשכול האזרחי {ע"ר} מבקשים להעלות סוגיה כאובה הנוגעת לאוכלוסייה רחבה כאן במדינת ישראל החווה עוולות ללא הרף: משפחות השכול האזרחי.
שכול אזרחי - משפחות ששכלו את ילדם ממוות ממחלה או מתאונות טרגיות. המשפחות חוות את הטראומה הקשה בטבע, אובדן ילד.
אי שוויון מוכח בחלוקת המשאבים למשפחות שחוו שכול ואובדן:
רק 3 קטגוריות מתוך השכול האזרחי זכאיות לטיפול וסיוע במימון מדיני, המותאם להתמודדות עם שכול. עבירות המתה, תאונות דרכים והתאבדויות. יש באפשרותן לגשת למרכזי סיוע המציעים טיפול נפשי בסבסוד (50 ₪) למשך שנה, קבוצות תמיכה, וטיפולים אלטרנטיביים ללא עלות. בנוסף עו"ס מטעם הרשות מגיעה למשפחה ומודיעה לה על זכויותיה. ויתרה מכך יש להם מימון להובלת יום מודעות, לכל קטגוריה בנפרד.
לשאר משפחות השכול אזרחי (מחלות ותאונות בית ופנאי) אין שום זכאות.
התמודדות המשפחה עם האובדן-
התמודדת ההורים - ההורים חווים קשיים בגידול הילדים שנותרו, ביציאה חזרה למקום העבודה ובניהול משק הבית. כאשר אחד מילדיהם הולך לעולמו, המשמעות לחיים מתערערת ובנוסף ישנה גם ההתמודדות עם האובדן וגידול שאר הילדים. מעבר לכך הורים שילדם נפטר ממחלה לרוב נמצאים בקשיים כלכלים, לאחר שהשקיעו רבות בטיפולים בילד החולה וחלקם נאלצו להפסיק לעבוד וכל זאת יחד מוסיף על העול. יוצא מכך שההורה חווה קשיים המצריכים עזרה רגשית, כלכלית וטכנית ומחקרים מוכיחים שתמיכה חברתית מסייעת בכך רבות.
התמודדות האחים עם האובדן- כאשר מדברים על אובדן ילד/נער לרוב, אחיו נמצאים בגילאים דומים. האחים יתקשו עם האבדה, לפעמים אלו אחים שישנו באותו חדר, למדו באותו בית ספר, היה להם את אותו סדר יום וכעת עוברים את החוויות בלעדיו.
תפיסת המוות אצל ילדים שונה בגילאים שונים. כאשר אין התייחסות מתאימה הדבר עלול להוביל להדחקה ובמקרים מסוימים אף להרס עצמי. נוסף על כך אצל הורים לילד שנפטר ממחלה, במהלך המחלה הפוקוס היה על הילד החולה, בעוד שיתר הילדים לעיתים קרובות לא קיבלו את המענים והיחס שהיו זקוקים לו.
מצוקת האחים בחזרה למסגרות החינוך -
לאחר השבעה חוזרים האחים למסגרות החינוך, אולם אין הם מקבלים תמיכה מוסדרת.
רוב צוותי החינוך לא עוברים הכשרה לסיוע לילדים שחוו אובדן מסוג זה.
אח בסיכון - האחים חווים פעמים רבות את התפרקות המשפחה לאחר האובדן ורבים מהם יבטאו את הקושי באלימות, כעסים, התדרדרות בלימודים ובתחומי חיים נוספים.
אין מנגנון פורמלי - שמאגד את המידע על האחים ששכלו אח או אחות. חשוב שמערכת החינוך תדע על ילדים אלו, על מנת לאפשר את התמיכה הנדרשת.
כל אלו מביאים לבסוף: לתלמיד החוזר לספסל הלימודים לאחר השבעה למערכת שאינה מודעת לקשייו, התנהגותו והתנהלותו יכולים להתפרש כלא נורמטיביים בעוד מדובר בהתנהגות המאפיינת את מציאות חייו ויש להתמודד איתה.
(העמותה יכולה לסייע בחומרי לימוד ופעילות בשיתוף כל הגורמים במערכת החינוך)
אנו מבקשים:
א. יום מודעות ממלכתי - א' בניסן - שיצוין וילמד בבתי הספר – כיום המודעות לשכול האזרחי.
ב. לקראת שבוע המודעות הארצי נבקש שהתלמידים יגיעו לבתי המשפחות השכולות עם נר זיכרון ופרח ויבקשו מהמשפחה לספר על הילד ובכך יממשו את האמירה למשפחות אתם לא לבד.
ג. מורה המבקש להתקבל למערכת החינוך יהיה חייב במסגרת לימודיו לעבור הכשרה מקצועית בנושא אובדן ושכול, היום הנושא נמצא תחת "חירום {מוות, מלחמות, מגפות, אובדנות וכד'}
ג. לתקצב שעות רגשיות בסל שילוב לתלמידים שהם אחים ואחיות.
ד. לתת כלים לחברי הכיתה להתמודד עם החבר/ה שחוו אובדן.
ה. כשהילד עדיין בשבעה - מערך שיעור עבור הכיתה ללא נוכחות הילד - הכנה לכיתה מותאם גיל. בנוסף ביקור ניחומים בתיאום ובהתאם למקרה.
ו. צוותי המורים והנהלת ביה"ס יעברו הכשרה של 12 שעות מהו שכול אזרחי וכיצד ניתן לסייע.
ז. כל התהליך בשיתוף יועצ/ת /פסיכולוג/ית של ביה"ס.
ח. תעשה פניה למכללות ולאוניברסיטאות שסטודנט/ית שנה ג' עו"ס/פסיכולוגיה שעברו הכשרה באובדן ושכול יהיו שותפים ויקבלו נקודות זיכוי נוספות או המלצה בסוף השנה.
ט. אח בוגר/פר"ח
י. להציע להשכלה גבוהה שישימו כדגל את נושא חיזוק החוסן – לא רק לנפגעי טילים - שהסטודנטים יבינו שחלק מנושא החוסן זה להתמודד עם השכול.
כ. הוספת אופציה בשאלון הצטרפות למערכת, את השאלה:
"האם אתם משפחה שחוותה שכול ? התשובות עשויות להיות:
{"תודה לאל} -לא כן ללא מענה
לאחר שהטופס עובר לגורמים הרלוונטיים אם המענה "כן" עו"ס/יועצת פונה למשפחה ומקבל פרטים. ובמידה וזה יכול לעזור מבקש אישור להעביר לקהילה.
על כן יש צורך של משרד החינוך לגבש תכנית עבודה מסודרת לטיפול וסיוע לאחים החוזרים למסגרת לאחר השבעה של אחיהם ולאחים שכבר שכולים ויפה שעה אחת קודם.
אנו, בעמותת "יקיר לי" המסייעים למשפחות החל מהיום השמיני, מבקשים להיות שותפים בגיבוש תוכנית לסיוע למשפחות אלו.
עמותת יקיר לי, הוקמה מכאב ע"י פיני אביה של דסי רבינוביץ שנפטרה לאחר מאבק ארוך ועיקש ממחלת הסרטן, והשאירה לנו אדוות ותובנות, נעשה ככל אשר נוכל לומר למשפחות אתם לא לבד בסיפור הזה.
נספחים-
טבלה השוואתית של סוגי שכול-
. עיבוד נתונים – כל זכות ,שחק, 2014 ויקיר לי יב ולב לשכול האזרחי.
הגדרה מדיניות כלים מדיניות בעולם כלים
שכול ממלכתי משפחות אשר איבדו את יקירם במערכות ישראל ופעולות איבה. מערך טיפול וסיוע מדיני, תמיכה כלכלית, תגמולים, טיפול פסיכולוגי לא הגבלה, בעת הצורך.
מענקים, רגולציה מערך טיפול וסיוע בשיתוף עם המגזר השלישי, הכשרת אנשי מקצוע, ליווי אישי, עלוני מידע וקווי סיוע טלפוני. ביזור, שת"פ ומענקים
שכול אזרחי (1)
(עבירות מיתה,
התאבדויות,
תאונות דרכים) משפחות אשר איבדו את ילדם כתוצאה ממוות פתאומי ולא במסגרת הצבאית/פעולות איבה מרכזי טיפול וסיוע מדיני דרך משרד הרווחה ומשרד הבריאות, יחד עם מגזר שלישי.
טיפול פסיכולוגי מסובסד וטיפולים אלטרנטיביים חינמיים ביזור ושת"פ מערך טיפול וסיוע בשיתוף עם המגזר השלישי, הכשרת אנשי מקצוע, ליווי אישי, עלוני מידע וקווי סיוע טלפוני. ביזור, שת"פ,
ומענקים
שכול אזרחי (2)
(מחלות, תאונות בית ופנאי) משפחות שאיבדו את ילדם
שלא
במסגרת צבאית/פעולות איבה דרך הקופה. יכולים לפנות לרווחה, מועצה מקומית לעזרה, אין מסמך פורמאלי המחייב ניתנת מענה.
בנוסף קבלת טיפול פסיכולוגי באופן פרטי, או דרך הקופה. (זמני תורים ארוכים)
מגזר שלישי עמותת יקיר לי, נותנת ליווי ותמיכה, בנוסף מנסה לקדם מדיניות רגולציה, גופים ציבוריים מערך טיפול וסיוע בשיתוף עם המגזר השלישי, הכשרת אנשי מקצוע, ליווי אישי, עלוני מידע וקווי סיוע טלפוני.
הכשרת אנשי מקצוע לליווי משפחות שילדם מת ממחלה (בצרפת) ביזור, שת"פ, מענקים, רגולציה