חומר רקע

הצעת ה חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה- הצעה דרקונית המסכנת את שלטון החוק, ה טבע ו ה שטחים הפתוחים בישראל עמדת החברה להגנת הטבע הצעת החוק ,""הסדרת המגורים בשטחי מרעה מבקשת לאשר בניית מגורים חדשים ל רועים ובני משפחתם, בשטחים פתוחים, לרבות שטחים מוגנים כמו גנים לאומיים ושמורות טבע ויערות , ואף להכשיר מגורים קיימים ,שנבנו בניגוד לחוק כל זאת תוך התעלמות ממדיניות התכנון הקיימת ופעילות פיקוח ואכיפה מול עבריינות בני ה והשתלטות בלתי חוקית על שטחים בבעלות המדינה .בנייה והכשרה של מגורים אלה, תביא לפגיעה קשה בשטחים ,פתוחים, במיוחד בשטחי שמורות ויערות שמורים ובערכי טבע שבהם ו לפגיעה בשלטון החוק. יש לציין כי רק ,לפני כשנה וחצי בתאריך21.12.2021 הוחלט במועצה הארצית על אישור /תמ"א1/ 6 – מוקד מרעה. מטרת התכנון היא קביעת מסגרת תכנונית המאפשרת באופן חריג הקמת "מוקד מרעה" בשטחים הפתוחים עבור רעייה שאינה עונתי.ת. החלטה זו של המועצה הארצית מייתרת למעשה את הצעת החוק הצעת החוק טוענת בדברי ההסבר, כי היא באה לתרום ל "שמירה על הקרקע" מפני "פשיעה חקל"אית ,, אולם למעשה אין בה כדי להוביל לתוצאה המיוחלת, :מהטעמים הבאים א. רעיי ה "אינה "כלי אפקטיבי לשמירה על קרקע הו עדרים נדרשים לשמירה בעצמם. בניגוד לנטען, הרע י יה אינה כלי אפקטיבי ל"שמירה על הקרקע". לצורך זה, חוקקה המדינה חוקים ייעודיים ו הקימה מגוון של גופי ביטחון ו ,אכיפת חוק ,בעלי סמכויות רחבות החל במשטרת ישראל ועד ל כאלה שייעודם המוגדר הוא .שמירה על הקרקע, כיחידות הפיקוח של רמ"י והסיירת הירוקה באם האכיפה אינה מספקת- יש להגביר א ותה, ולא .לגרום לבעיה חמורה אחרת בניסיון, קלוש, לשנות מצב בעייתי לעדר במרעה יש ער ך חקלאי וכלכלי , אך אין לו רך ע כלשהו ב הגנה על יעדים ורכוש אחרים, וכמסתבר מהצעת החוק ונימוקיה, הוא גם טעון הגנה בעצמו ., בהיותו יעד לגניבה ,אכן חיות משק( נגנבות לפעמים עדרי ם שלמים של ,עיזים כבשים וא ות רפ ) בין אם ב היותן ב מרעה ובי ן אם בהיותן במכלאה, בין אם מלב השטחים הפתוחים ובין אם מתוך יישוב. " שמירה "צמודה על העדר נדרשת אפוא גם בשטח הפתוח וגם בתוך יישוב , שבו מתגורר בעל העדר/הרועה בסמוך לעדרו, למרות מערך שמירה הקיים ברבים מהיישובים . ככל אשר דרושה נוכחותו של שומר להגנה על עדר במרעה, הנה אין בה כדי להצדיק מגוריה .ם של בני משפחה עמו דווקא בלב השטחים הפתוחים השומר חייב לשהות ער בצד העדר בשעות הלילה ו ל קיים שמירה צמודה על יו . שומר כזה )(ואפילו צמד שומרים הנושאים בנטל זקוק לכל היותר למבנה יביל/פריק לצורכי לינה או מחסה מפגעי מזג האוויר ואפשרות זו קיימת לרועים גם כיום. ,סבסוד ישיר לרועה לצורך העסקת שומר לילה יהיה, גם לאורך שנים .זול יותר מבניית בית מגורים ותשתיות נדרשות בלב שטחים פתוחים ואחזקתם ב. חוק דרקוני, עוקף מדיניות תכנון קיימת, פוגע בשלטון החוק ומעודד עבריינות. לפי סעיף3 להצעת החוק, סמכותו של ,שר החקלאות להכריז על ""אזור שמירה צמודה, ,אינה מוגבלת. לכאורה יכול השר להכריז על כל אזור שהוא כ"אזור שמירה צמודה" לצורכי החוק , לרבות על שטחים טבעיים רגישים במיוחד – גנים לאומיים ושמורות טבע– שפעילות רעייה, ובמיוחד מגורי ומתקני קבע ותשתיות נדרשות לקיומם בהם, עלול ים לגרום להם .נזק רב אכרזה כזו תעמוד בסתירה לחוקים רבים, כמו חוק הגנת הצומח, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע , אתרים לאומיים ואתרי הנצחה ובניגוד ל מדיניות התכנון, .המצמצמת מאד את הקמתן של חוות בודדים ,בנוסף הוראת המעבר שבהצעת החוק (סעיף 10 ) חותרת תחת שלטון החוק בכך שהיא מבקשת להכשיר בדיעבד עבירות בנייה שבוצעו בקרקע ציבורית ולהקנות חסינות לעבריינים מפנ.י פעולות אכיפה ופיקוח "תרומת" הרעייה לסביבה. ה חוק המוצע ודברי ההסבר לו מציגים גם "יתרונות סביבתיים וכלכליים" שיש לרעייה ואת תרומתה לכאורה ש ל .""הסדרת מגורי הרועים" גם לשמירה "...על השטחים הפתוחים והיערות ,אולם ,העובדות בנושא רעייה, מידת תרומתה לסביבה והשימוש בה ככלי למניעת שרפות מצביעות על מציאות שונה. חוות דעת של פרופ' אבי פרבולוצקי, אקולוג ומומחה ב נושאי רעייה ושימושיה בממשק שטחים פתוחים ומניעת שרפות , מראה כי השימוש ברעייה אמנם הפך בשנים האחרונו ת לכלי ממשק מקובל בניהול יערות ושל שמורות טבע וגנים לאומיים ,בעיקר לשימור ,מגוון המינים, לצד מניעת שרפות אולם היא אינה כלי מרכזי במאבק בשרפות, אלא מסייע בלבד לאמצעים נוספים. ,מאידך לרעייה יכולה להי ות השפעה אקולוגית שלילית על הטבע בשטחי מרעה, הנדרשת לשקלול תמידי על ידי .מנהל השטח הפתוח למול תרומתה ,בנוסף חוות בודדים למרעה ,בלב השטחים הפתוחים זקוק ות, מלבד למגורי שומר, גם למכלאות, מחסנים, גידור היקפי וכאשר מדובר בעדרי עזים לחלב גם למ תקן חליבה , מחלבה לעיבוד החלב ושאר מתקנים, עד לסדר גודל של למעלה מ - 2000 ,מ"ר בניה זאת בנוסף לבית המגורים לרועה ומשפחתו .המוצע בחוק לקיום כל אלה נ דרשות תשתיות המפרות הפרה קשה את השטח הפתוח ופוגעות באיכויותיו , בעת הקמתן ולאחריה– דרך, קווי חשמל ומים, מערכת תאורה, פתרון ביו.ב וכיו"ב לדעת פרופ' פרבולוצקי, דווקא דפוס ,של רעיית עדרים ניידים ועונתיים ,ולא עדר קבוע בלב השטחים הפתוחים הוא המענה הטוב ביותר לצרכי ממשק היער ומניעת שרפות, בעוד לצרכי הגנה חיונית על יישובים משרפות, יש צורך במיקום עדרים בתוך או בסמיכות ליישובים. לעמדת ה חברה להגנת הטבע, החוק יוביל להקמת ן של חוות רבות, תוך פגיעה קשה בשטחים הפתוחים כולל בשטחים מוגנים, ולפגיעה בשלטון החוק, על ידי הכשרתן של עשרות "חוות" קיימות בשטחים פתוחים בכל הארץ, שהוקמו בעבר בדרכים פתלתלות, ,לעיתים בתמיכת הממשלה והשלטון המקומי אולם תוך חריגה מנהלים ומסמכות. לעמדתנו, ניתן להשיג את מטרות החוק - למניעת שריפות ולתמיכה ממ שקית בשטחים הפתוחים - על ידי עידוד ותמיכה ב יישובים כפריים, להקים בשטחיהם, או בצמוד להם, חוות רעיה, זאת כדי להגן על היישובים מנזקי שרפות במקומות מועדים לפורענות . בנוסף ,י ש לתמוך ,בהוצאות שמירה על עדרים הרועים וחונים הרחק מיישוב בלב שטחים פתוחים,, לתקופה עונתית קצרה ותורמים לממשק האקולוגי, זאת ללא תשתיות קבועות ופוגעניות .מבחינה סביבתית .ועל כן נבקשכם להתנגד להצעת החוק