חומר רקע
לכבוד 6 ביוני 2022
יו"ר ועדת הפנים - כב' חה"כ יעקב אשר
וכלל חברי הועדה הנכבדים
התייחסות לחיקוקו הצפוי של חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"ב-2022
משרדנו עוסק ומתמחה בדיני הגירה וזכויות אדם בישראל מזה כשני עשורים, לרבות בנושא הסיעוד והסדרת מעמדם של עובדים זרים בענף הסיעוד עוד מראשיתו. במרוצת השנים משרדנו ליווה בהליכי השגה שונים ומתן יעוץ משפטי משפחות רבות של מטופלים, עוד מראשית תיקוני החקיקה אשר נגעו לענף הסיעוד, ואף הוביל לפסקי דין תקדימיים שקידמו את התחום וסייעו לציבור המטופלים.
ראשית נציין, כי אנו מברכים את השר וכל הנוגעים בדבר על פעולותיהם לשיפור תחום הסיעוד בכללותו, ובפרט תשומת הלב אשר ניתנה להתמודדות עם המשברים שאירעו בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה על ענף הסיעוד וציבור המטופלים. עם זאת, מצאנו להתייחס להצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023 (להלן: "הוראת השעה"), שהגם שהינה חקיקה מבורכת וחשובה, היא אינה חפה מפגמים.
מתוך רצון להגשים את יעדי החקיקה כפי שצוינו, אנו סבורים כי יש מקום למתן מענה ולקבלת תיקונים מסוימים בהוראת השעה, אשר יבטיחו את הגשמת מטרתה ומתן מענה לציבור מטופלים רחב ככל הניתן. הכל כפי שנפרט להלן.
להוסיף סעיף כללי המקנה לשר הפנים סמכות ושיקול הדעת לבחון ולאשר מקרים חריגים
התיקון המוצע
הוראת השעה ממשיכה את קודמותיה וקובעת קריטריונים שמחריגים מספר מקרים בודדים אך קשים ושגם הם ראויים למענה. אנו ממליצים לקבוע סעיף חריגים, המקנה לשר הפנים סמכות לאשר מקרים חריגים לפי שיקול דעתו.
דברי הסבר
הוראת השעה קובעת קריטריונים מקלים אך היא מותירה בעינה את המציאות האבסורדית הקיימת, לפיה דווקא תחום הסיעוד הנוגע לרווחתם של קשישים ונכים ישראלים - הוא התחום היחיד בו נשלל בחוק שיקול דעתו של שר הפנים לאשר אשרות, זאת להבדיל מכל תחום אחר בו מוסמך השר לאשר אשרות בהתאם לשיקול דעתו הרחב, וראה סע' 4 לחוק.
כפי שנוכחנו לראות בשלושת השנים האחרונות, שלילת סמכותו של שר הפנים באופן גורף (במסגרת תיקון 32 לחוק מיוני 18), הביאה למצב בו מטופלים סיעודיים רבים נאלצים להעסיק מטפלים בניגוד לחוק בלית ברירה. כתוצאה מכך, הכנסת נדרשה פעמיים לחיקוקה של הוראת שעה, וזאת מאחר ובכל פעם התברר כי לא די בהוראה הקודמת, וגם לאחר שאלו חלפו להן המשיכה הרשות להאריך את תקופות ההתארגנות. כל האמור לא היה נדרש במידה ותיקון 32 לחוק הכניסה לישראל לא היה שולל לחלוטין את סמכות שר הפנים וכובל את ידיו באופן כה מגביל, דווקא בתחום כה דינמי, חיוני, העוסק בחיים עצמם של רבבות מהאזרחים הפגיעים ביותר בציבור הישראלי.
אנו סוברים, לאור ניסיוננו הרב בתחום ופניות רבות של משפחות מטופלים נואשות אותן קיבל משרדנו במרוצת השנים, ובייחוד בתקופת המשבר שטרם הסתיימה, כי יש להשיב לשר סמכותו לאשר מקרים חריגים ולא לשלול ממנו את שיקול דעתו.
חרף הכוונות הטובות שהביאו את חברי הכנסת לחוקק את תיקון 32, וגם לו היה זה נכון ליצור מנגנוני סינון על מנת להפחית את העומס על הוועדה, הרי שהאופן הגורף בו הדבר נעשה, בחקיקה ראשית, הוכיח עצמו כמביא ליותר נזק מתועלת, וכיום ציבור מטופלים ענק נאנק תחת רוע הגזירה בעוד שלכבוד השר אין כל אפשרות להיענות למצוקת הציבור בתחום עליו הוא אמון.
נבקש להדגים עניין זה בהפניה למספר מקרים בולטים אשר הגיעו לפתחו של משרד הח"מ:
פרופסור אביתר נבו - מבכירי המדענים בישראל, מהאבות המייסדים של אוניברסיטת חיפה, ומחלוצי מדע האבולוציה בישראל ובעולם, אב שכול, זוכה פרס ישראל וחוקר אקדמאי בעל שם עולמי, אשר מצא עצמו בערוב ימיו בגיל 94 ללא יכולת לאתר מטפל שעונה על דרישות הסף, ועד שמצא מטפל אשר ניאות לקחת על עצמו את הטיפול הייחודי והמורכב במהלך המשבר בענף הסיעוד אין ביכולת השר לאשר את העסקתו.
גלעד פרידמן – ילד נכה קשה בעל 188% אוטיסט בעל תפקוד נמוך ביותר, מטופל מאז גיל 6, אשר החל להעסיק את מטפלתו הנוכחית לאחר שנאלץ להישאר למעלה מחצי שנה ללא מטפל בעיצומו של משבר הסיעוד ובנוסף לכל אף אמו סובלת ממחלת הסרטן. אולם בשל המצב החוקי הנוכחי אין אפשרות להסדיר את העסקתה חרף הפגיעה הצפויה בקטין.
פרופסור גרשוני יקותיאל ז"ל - פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, ראש החוג ללימודי אפריקה לשעבר, מדליסט אולימפי (אולימפיאדת 1980) נכה צה"ל קשה ביותר בדרגת 100%+, שאיבד את שתי ידיו, את מאור עיניו ואת שמיעתו בעת שירותו הצבאי בהיותו בן 26 בלבד, ומאז לא רק ששרד – אלא הפליג בהישגים הירואיים, ביניהם כאמור פרופסורה וראש חוג, כתיבת מאמרים וספרים, וזכייה בתארים אולימפיים, כל זאת לאחר פציעתו הקשה. גם פרופ' גרשוני נאלץ לנהל הליכים משפטיים על מנת שיוכל להישאר עם מטפלו האהוב עד ליום מותו, וזאת מאחר והחוק מנע אפשרות כלשהי ליתן סעד גם במקרה ייחודי כמו המקרה שלו.
אלו רק מקצת המקרים קורעי הלב המגיעים אל משרד הח"מ, אשר גם הם רק חלק קטן ממכלול הפניות של משפחות מטופלים הנאנקות תחת ההסדר החוקי הנוכחי, אך אין מי שישמע את זעקתן.
לאור האמור, אנו סבורים כי תיקון החוק באופן אשר יאפשר שיקול דעת, גם אם זה יצומצם רק למקרים חריגים במיוחד, ייתן מענה נכון וראוי יותר שיפחית את הפגיעה החמורה בציבור המטופלים הסיעודיים בישראל, שעבורו איתור מטפל יכול להיות ההבדל בין החיים למוות.
להימנע מהצבת תנאי קטגורי של "קיום החלטת סירוב קודמת"
התיקון המוצע
בהוראת השעה נקבע כי היא חלה רק ביחס למקרים בהם הוגשו בקשות במהלך "התקופה הקובעת" שנקבעה בה או שננקטו הליכים משפטיים במהלכה (בין שהינם תלויים ועומדים ובין אם הסתיימו במהלכה). אנו ממליצים להימנע ממגבלה זו, ולקבוע כי הוראת השעה תוחל על כל מי שהעסיקו בפועל מטפלים בתקופה הקובעת, תוך מתן אפשרות להציג אסמכתאות מתאימות לכך בפני הרשות.
דברי הסבר
הרציונל שעומד בבסיס הוראת השעה הינו הומניטרי ומוצדק – מניעת הפרדת מטופלים ממטפליהם אשר הועסקו במהלך תקופות ההתארגנות שהוארכו פעם אחר פעם, וזאת לאור חשש מפגיעה חמורה שתיגרם למטופלים בשל כך. הדבר מתיישב אף עם הרציונל העומד בבסיס הוראת סעיף 3א(ב) לחוק, שם הכיר המחוקק בקשר טיפולי ממושך כטעם הומניטרי המצדיק הארכת אשרה מעבר למגבלת 63 החודשים הקבועה ככלל.
כידוע, חקיקה מנחה התנהגות, והיות וקודם לחיקוקה של הוראת שעה זו לא הייתה אפשרות לאשר בקשותיהם של מטפלים אשר לא עמדו בתנאי הסף הקבועים בסעיף 3א(ב1)(1), הרי שמטופלים רבים כלל לא הגישו בקשות מאחר שלא היה בכך טעם. חלק ממטופלים אלו ומבני משפחותיהם אף פנו ללשכות הסיעוד ולעורכי דין ועמותות ונמסר להם שאין שום טעם בהגשת בקשה בהינתן הוראות החוק המפורשות. לכן, נאלצו חלקם להעסיק את המטפלים היחידים שהיו זמינים להם באותה העת בהתאם להודעה בדבר הימנעות מנקיטת צעדי אכיפה שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה. לכן, לא ראוי להגביל הוראת השעה רק למי שהגיש בקשה ונדחה.
אנו סבורים שמן הראוי לאפשר לציבור המטופלים - אשר העסיקו מטפלים בפועל אך לא הגישו "בקשות סרק" - להציג אסמכתאות להעסקה במהלך התקופה הרלוונטית וכך להוכיח לרשות את הקשר הטיפולי שיש להגן עליו. לא ראוי להחריג ציבור שכל "חטאו" היה לפעול בהתאם לדין הקיים, ובשים לב לכך שמדובר בחקיקה רטרואקטיבית שלא היה ניתן לחזותה מראש.
לבטל הקריטריון של משך השהייה של המטפל הזר בישראל – שכן הוראת השעה עוסקת במטפל ולא במטופל, פוגעת בתכלית החקיקה ויוצרת אפליה בין מטופלים
התיקון המוצע
בהוראת השעה הוגבלה תחולתה רק עבור מטפלים אשר שהו בישראל מתחת ל-13 שנים ביום 1.3.20, בעוד שלא ראוי להחריג מספר מצומצם של מטופלים שמעסיק מטפלים ותיקים יותר בלית ברירה ושגם עבורם ראוי לתת מענה. אנו סבורים, כי הגבלה זו איננה נדרשת בעת שמדובר בהוראת שעה בעלת תוקף מוגבל, כך שגם "הפגיעה" במדיניות ההגירה של ישראל הינה תחומה ומוגבלת, שכן בוודאי שמדובר במספר מטפלים מוגבל, וממילא הוראת השעה מותירה את שיקול הדעת בידי השר.
דברי הסבר
הצעת החוק נועדה ליתן פתרון לציבור המטופלים אשר, בלית ברירה, העסיקו מטפלים סיעודיים בזמן משבר הקורונה, מאחר ולא נמצא בידם פתרון אחר. מבחינת ציבור המטופלים, באותה שעה קשה, איתור מטפל פנוי ומתאים היתה משימה כמעט בלתי אפשרית, ומשזו צלחה – וכעת כבר קיימת העסקה בפועל לאורך זמן – ובייחוד לאחר שהמדינה עצמה איפשרה העסקה זו בהארכות נישנות של "תקופות התארגנות", לא ראוי כעת להפריד המטופלים ממטפליהם הקיימים, ומה גם שמדובר במטופלים בודדים המצויים במצב שכזה – אך עבורם מדובר בעולם ומלואו ובהבדל שבין חיים למוות.
ממילא, מדובר בהוראת שעה, שתכולתה מוגבלת בזמן ונועדה לרפא מקרה ייחודי וחריג. זאת ועוד, הרי שעם אישור הבקשות תוכל הרשות לפקח אחר ציבור המטפלים, ואף ניתן להעלות על הדעת פתרונות נוספים אשר יבטיחו את עזיבתם בסיום העסקה, כגון הפקדת ערבות וכו'. אי לכך, יש להעדיף בעניין זה את טובת המטופלים.
לא זו אף זו, אלא שממילא הוראת השעה איננה שוללת שיקול דעת במקרה פרטני, וכך ניתן לאפשר בחינה אודות "הסבירות להשתקעות שלא כדין" של מטפל פלוני כאשר מנגד נשקל מצבו של המטופל והפגיעה הצפויה בו. כידוע, משך השהייה איננו האינדיקטור היחיד להשתקעות, וממילא גם שהות ארוכת שנים איננה מעניקה זכות למעמד.
לאור כל האמור, אנו מלאי תקווה כי הליך החקיקה יושלם במהרה באופן אשר ייתן מענה לציבור מטופלים רחב ככל הניתן וייתן מזור ושקט נפשי לציבור המטופלים הסיעודיים ומשפחותיהם המשוועים לו כל כך.
בברכה,
_____________ _____________ ___________
עמית רמתי, עו"ד תומר ורשה, עו"ד אסף וייצן, עו"ד