חומר רקע
עמותה ישראלית
למען הילד בגיל הרך
www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל
נייר עמדה בנושא :מרכזים רשותיים לגיל הרך
לקראת ישיבת
הוועדה המיוחד לזכויות הילד-
13.06.2023
המרכזים לגיל הרך נוצרו במטרה לאגד מגוון שירותים להורים ולילדים בגיל הרך (גיל לידה עד
6
)תחת קורת גג
אחת ,מתוך כוונה להבנות שיתוף פעולה רב-מערכתי לטובת הגיל הרך (דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,
19.12.22
).
(1)
מקריאת הדוח
,האמור
עולים קשיים רבים ביישום ה"חזון "ובמימושו .עיקר הקשיים בהקמה ,בתפעול ,בתקצוב
ובשימור העובדים למען אספקת השירותים הנדרשים
)במרכזי הגיל הרך (להלן מג"רים .
הקשיים המרכזיים שעלו בדוח ,להלן:
1
.
מספר המג"רים: נכון למועד כתיבת הדוח היו בארץ כ
100
מג"רים ( .
73
בפיקוח משרד החינוך ו-
31
בפיקוח עצמאי .)צויין כי בעיות תקציב מעמידות בספק פתיחתם של נוספים ,למרות ההכרה בחשיבותם.
2
.
אחריות ופיקוח :מרבית המג"רים פועלים באחריות משרד החינוך עפ"י מודל בין משרדי ובפיקוחו ואחרים
בפיקוח ובמודלים עצמאים .מרביתם ממומנים ע"י הרשויות או ע"י גופים ברשות (דוגמת קרן רש"י .)אין
אחידות במגוון השירותים הניתנים בכל אחת מהרשויות ולא תמיד יש ייצוג למכלול המשרדים הקשורים
להתפתחות בגיל הרך.
3
.
תקצוב ומשאבים כלכליים :המג"רים פועלים במצב של תקצוב חסר במשאבים בעיקר בתחום הטיפול .
חוסר היציבות הכלכלית נובע מהזמן הקצוב מראש להפעלת ת
כניות (שנה עד
3
שנים )אשר מקשה על
לן וע תפ ומביא לפנייה לתרומות מגורמים פילנתרופים ולתלות בהם.
4
.
תקצוב ההוצאות :נתון בידי הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות .נכון ליום כתיבת הדוח הרשויות מתקצבות
רק חלק קטן מההוצאות .גם הכספים המגיעים מקופות החולים (באמצעות טופס
17
)מכסים חלקית את
עלויות העובדים .קשה במיוחד מצבן של היחידות ההתפתחותיות הנסמכות על תשלומי הורים וקופות
החולים.
5
.
גיוס עובדים :בשל פערי השכר בין השוק הפרטי לבין השוק הציבורי ,עובדים עוזבים את המסגרות
הציבוריות לטובת עבודה במסגרות פרטיות .המחסור הוא בעיקרו בעובדים פרא רפואיים ,ומתעצם בצפון
הארץ ובדרומה.
6
.
תורים ארוכים לטיפולים :כתוצאה ממחסור בכוח אדם ילדים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לאבחון
וחודשים נוספים לטיפול .ישנם תחומים שההמתנה נמשכת כשנה ומעלה .זאת על אף הידיעה שדחיית
טיפולים ,במיוחד בגיל הצעיר ,מעצימה את הבעיה ולעיתים גורמת לנזקים בלתי הפיכי.ם
7
.
מחסור בתוכניות מניעה :מרבית התוכניות הקיימות הן תכניות טיפוליות ואין כמעט ת
תו כני מניעה. חשיבותן
של אלה לילד ,להוריו ולמדינה אינה מוטלת בספק.
8
.
מיקום :לעיתים מצוי מג"ר אחד בישוב וההגעה אליו מכל רחבי העיר קשה ,לעיתים המג"ר אזורי, והקושי
מתעצם.
עמותה ישראלית
למען הילד בגיל הרך
www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל
על רקע העובדה שמעונות היום עברו לאחריות משרד החינוך ,אנו מבקשים להדגיש את משמעות הקשיים
שנמנו לעיל
לתינוקות ולפעוטות בגיל לידה עד גיל
3
.
שנים רבות ,טרם מעבר המעונות למשרד החינוך וטרם הקמת המועצה לגיל הרך ,התראנו על מצב בלתי אפשרי
של מחסור בשירותים איכותיים העומדים לרשות תינוקות ופעוטות ועל היעדר תכלול ורצף של השירותים תחת קורת
גג אח.ת
תינוקות ופעוטות בגיל לידה עד
3
"נפלו "לעיתים קרובות בין הכסאות של משרדי הרווחה ,הבריאות והחינוך ,בין
כסאות המדינה ,הרשות המקומית או קופות החולים .שירותי הטיפול והחינוך שקבלו ,לא תמיד הותאמו לצרכיהם
והורי הילדים חשו לעיתים קרובות "אבודים "לנוכח סבך הבירוקרטיה והיעדר גוף מרכזי לפניותיהם" .המועצה לגיל
הרך "והמג"רים היו אמורים לתת מענה למכלול הקשיים הללו באמצעות איגוד השירותים ומתן מענה לכל טווח
הגילאים מלידה ועד גיל
6
,אלא שהעובדות מוכיחות שהרצוי אינו המצוי.
דוח המחקר מצביע על העובדה שרוב קהלי היעד במג"רים הינם ילדים מגילאי
3-6
, הוריהם וצוותים חינוכיים
וטיפוליים הקשורים אליהם .זאת ,על אף העובדה שכל המחקרים מראים ששלוש השנים הראשונות הן קריטי
ות
להתפתחות הפעוטי.ם
רק בחלק מהמג"רים ניתן למצוא מעונות לפעוטים ,טיפות חלב או יחידות התפתחותית של משרד הבריאות .
אין כמעט פעילויות ותוכניות טיפוח והעשרה ל .ילדים בגיל לידה עד שלוש ולהוריהם
אין מענה לתינוקות ופעוטות בסיכון ולא מתקיימים אבחונים לפני גיל
3
.לא קיים מערך לאבחון ואיתור קשיים
ולמתן מענה לתינוקות ופעוטות בסיכו.ן
אנו קוראות להרחבת הפעולות המותאמות לתינוקות ,לפעוטות ולהוריהם :להקים מעונות במג"רים ,להפעיל
שירותים מותאמים ולקיים רצף של מעקב התפתחותי בין המשרדים המיוצגים במג"ר.
להלן
הצעות ל
פעול
ה שיש לנקוט-ברמה לאומית-
:תחיקתית
•
נדרש תקצוב ייע
ודי "צבוע"
למג"רים שיוקצה מתקציבי משרד החינוך ,הבריאות והרווחה ואשר יעוגן בחוק .
יש לתת את הדעת במיוחד לתקצוב היחידות ההתפתחותיות המאגדות את כלל אנשי המקצוע :המאבחנים ,
המטפלים והמדריכים ויש בהן נציגות של כלל אגפי הרשות .מומלץ להגדירן כמוציאות לפועל של התוכניות
היישוביות.
•
יש לקיים סטנדרט אחיד לכל המג"רים מבחינת המסגרות הקיימות בו ,האחריות הפדגוגית ,הניהול והתקצוב.
•
על הרשויות להקצות שטחים ייעודיים לבנית מג"רים ב כל
מתחמי ה
מגורים ה
חדשים .במקביל ,יש להסב
בתהליך הדרגתי ,מסגרות הפועלות באזורים ותיקים קרובים ל"אשכולות "שישמשו כמג"רים.
עמותה ישראלית
למען הילד בגיל הרך
www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל
להלן
הצעה
ל
מודל מנחה ראשוני לתפעול מג"רים .ה מודל
מתבסס
בחלקו
על ההצעה למבנה של "קמפוסים לגיל
הרך( "טרכטנברג ,
2019
).
(2)
•
יש להקים מערך עירוני של מג"רים שיהוו "בתים לגיל הר
ך" לילדים ולמשפחותיהם.
•
המג"רים יפעלו תחת משרד החינוך במודל של תיאום ופיקוח בינ-משרד.י
•
המג"רים יהיו מרכזים רב תכליתיים לתינוקות וילדים מגיל לידה עד
6
שנים ,והם ירכזו את כל השירותים
והפונקציות החינוכיות ,הטיפוליות והבריאותיות הנחוצות עבור כלל הילדים והוריהם.
•
כל מג"ר ימוקם באיזור אחד בעיר ,ויתן שירותים לילדי האזור לו
הוריהם במטרה לאפשר נגישות קלה וזמינות.
•
המג"ר יפעל תחת האחריות המנהלית של הממונה על הגיל הרך ברשות המקומית.
•
המג"ר יפעל גוף כ ארגוני אחד ,ובראש
ו הנהלה מרכזית ושירותי תמיכה ותפעול משותפי.ם
•
ליבת ה
מרכז יהיו המסגרות החינוכיות על פי גיל ,החל מגיל
6
חודשים ועד גן חובה ,ומכלול השירותים שניתנים
כיום בנפרד כמו :טיפת חלב ,מרכז להתפתחות הילד ,שירות פסיכולוגי ,שירותי הדרכה ,ליווי ,תמיכה וייעוץ להורים ,
ובמיוחד למשפחות צעירות (הורות ראשונה )ומשפחות בסיכון ,מאגר מידע חינוכי-טיפולי ועו.ד
היתרונות במג"ר
הפועל על פי מודל זה
הם רבים:
•
המג"ר יהווה מסגרת יציבה ורציפה לאורך שנים בעבור היל.ד
•
המג"ר יאפשר חסכון בזמן ובכסף להורים מעצם ריכוז השירותים במקום אח.ד
•
המג"ר יאפשר איתור מוקדם ומתן טיפולים איכותיים ומקצועיים
,בטווח המתנה סביר
לילדים מגיל ליד.ה
•
יתאפשרו העברת מידע ורצף טיפולי בין נותני השירותים השוני.ם
•
יתקיים יתרון ניהולי כלכלי באמצעות ניצול הגוד.ל
•
ה
מרכז יכול לשמש מעין שלוחה של מכללות להוראה לשם הדרכה ,סטאז 'והשתלמות לצוותי.ם
לסיום,
חשיבותם של מרכזי הגיל הרך ומרכזיותם ,אינה מוטלת בספק .ברור לכל שהפעלתם חשובה להתפתחות התקינה
של ילדים ,ולתפקוד הוריהם ,אך קשיים תקציביים מונעים את הרחבת פעילותם ופתיחת מרכזים נוספי.ם
יש לפעול בקרב קובעי המדיניות להקצות משאבים לצורך הקמה ,תפעול ו"שימור "עובדים במרכזים ולהבטחת
יציבות כלכלית ממשלתית המעוגנת בחוק .במקביל
יש לעגן
בחקיקה: סטנדרטיזציה של תפעול ,ניהול ואחריות
מנהלית ופדגוגית של המרכזים.
בברכה
מור דקל
–
יו"ר
לאה אופיר ובטי כהן
–
חברות הוועד המנהל
עמותה ישראלית
למען הילד בגיל הרך
www.israelforkids.org.il [email protected] דוא"ל
(1)
מוניקנדם-גבעון ,י( .
2022
.)מרכזים רשותיים לגיל הרך .הכנסת
–
מרכז המחקר והמידע
(2) טרכטנברג ,מ .זר-אביב ,ה .לייזר ,ר .עוזיאל ,א( .
2019
.)היפוך הפירמידה "חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל ."
הוצאת אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן.