החלטות ועדה
סימוכין:2023-060146
ירושלים, ט"ז בסיוון תשפ"ג
05 ביוני 2023
סיכום דיון
מיום שני, ט"ז בסיון תשפ"ג, 5.6.23 בנושא:
הצנזורה הצבאית לעיתונות ולתקשורת בעידן הדיגיטלי
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הדוח פורסם בשנת 1993, במונחים דיגטליים מדובר בעולם שאיננו קיים. כמו כן הסמכויות של הצנזורה נקבעו במאה הקודמת. לכל אחד יש נייד והוא יכול להיחשף למידע המוגדר תחת צנזורה, אך נאסר על התקשורת הממוסדת לדווח עליו. מאידך הטלת צנזורה יכולה לגרום להפצת שמועות חסרות אחריות היכולות לגרום לבהלה של ממש בציבור. לעיתים השמועות חמורות יותר מהאירוע עצמו ומפלס החרדה בציבור עולה ללא הצדקה. אין ספק שצריך לעשות את האיזונים הנכונים של זכות הציבור לדעת לבין לדאוג על שמירת ביטחון המדינה.
בחברה דמוקרטית הטלת צנזורה היא מוצדקת כאשר מדובר בסודות מדינה ובמידע אשר עלול לסכן את בטחון המדינה, אך עם זאת ישנו חשש אמיתי שעל מנת למנוע פרסום העלול להביך את המדינה, גורמים פוליטיים יפריזו בחשיבות המידע או בפוטנציאל הנזק שלו ויבקשו לצנזר את המידע. לדעתי, היו מספר מקרים בעבר הלא רחוק שהעלו סימני שאלה על עצם הטלת הצנזורה על מקרים שהתרחשו. כאשר מבקשים למנוע מידע מהציבור חובה על הצנזורה הצבאית לשקול את הבקשה בכובד ראש ורק כמוצא אחרון להשתמש בכלי דרקוני זה.
ח"כ אביגדור ליברמן – מינוי הצנזור נעשה ע"י שר הבטחון בהתייעצות עם הרמטכ"ל. בחוק - הצנזור לא כפוף לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולרה"מ. ממה שזכור לי, הוא רשאי להתייעץ עם גורמים בטחוניים ולא גורמים מדיניים. נוצר מצב מוזר שבסוף הפעלת הצנזורה היא לפי בקשתם של גורמים מדיניים וכך אנחנו מענישים רק את הציבור הרחב. התקשורת והאויבים יודעים הכל, ורק הציבור לא יודע ואז נוצרת חרושת שמועות. אני בעד צנזורה אבל שמופעלת משיקולים ביטחוניים ולא פוליטיים, ולכן יש לעשות עדכונים בנושא.
ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל - ענת סרגוסטי –ארגון העיתונאים והעיתונאיות הוא ארגון יציג שמייצג כ- 3000 עיתונאים בכל סוגי התקשורת, וקיים 10 שנים. אנחנו בעד ביטול הצנזורה או צמצומה באופן משמעותי. היא כמעט מתייתרת בעולם דיגיטלי שבו כל נייד הוא תחנת שידור. העיתונות בארץ היא מאוד אחראית ושומרת על גבולות וכללים. בכל ערב צנזור מגיע באופן פיזי לחדרי החדשות בטלוויזיה ויושב שם. יש לכך השפעה במקום שישראל נמצאת במדד חופש העיתונות העולמית - מקום ה- 91, מקום נמוך. מי שנפגע בסוף זה הציבור. בשנים האחרונות חל שינוי הדרגתי נוכח התחזקות העידן הדיגיטלי - הצנזורה נחלשה ומשתמשים בצווי איסור פרסום וזו בעיניי פרקטיקה פסולה כי הצווים ניתנים במעמד צד אחד ומוארכים באופן אוטומטי. בשנים 2018-2021 בממוצע שנתי נפסלו 300 כתבות באופן מלא, כל 6 הערערים שהוגשו לא התקבלו. הרבה פעמים כשיש צנזורה או צווי פרסום, הם מתפרסמים בחו"ל ע"י מישהו שאינו כפוף לצנזורה ואז יוצא שכרנו בהפסדנו. אנו המדינה היחידה שיש בה צנזורה צבאית. כמו כן היא לא עושה אבחנה בין עיתונאי לבין עובד ביטחוני לשעבר, אין מדרג ברוחב היריעה של הפרסום.
המכון הישראלי לדמוקרטיה – ד"ר גיא לוריא – יש סודות שעדיין צריך לשמור עליהם והם חלק מהזכות שלנו לחיים במדינה. הסדר החוקי שקיים היום במדינה אינו דמוקרטי, קיבלנו אותו במורשת מהמשטר הבריטי והוא נשמר עד היום. אנו חייבים לתקן אותו, לא ניתן להשאיר אותו במסגרת הדמוקרטית.
ב- 30 השנים האחרונות הצנזורה הפכה להיות פחות אפקטיבית, הסינרגיה בין תקשורת זרה לתקשורת ישראלית מחייבת שינוי. מי שמפר צנזורה הם הפוליטיקאים, ולכן יש למצוא דרך לשמור על דברים ביטחוניים. אין באמת הסמכה בחוק לפרקטיקה של צווי פרסום, ולכן יש לתקן זאת. האכיפה צריכה להיות חוקית דרך הכלים הפליליים של בתי המשפט.
משרד הבטחון-צה"ל – תא"ל קובי מנדלבליט-הצנזור הראשי – אין חוק בנושא הצנזורה, אנו פועלים לאור תקנות. הצנזורה פועלת באיזון, אנו נמצאים במדינה דמוקרטית אבל עדיין יש סודות מדינה שנכון להגן עליהם. מבחן בג"ץ בשנות ה- 80 קבע שכאשר מדובר בסיכוי לפגיעה יש מקום לצנזורה.
נקודת העצמאות – לצנזורה יש סמכות ואחריות להחליט בכל נושא האם לפרסם או לא. יש גורמי מקצוע שמבינים יותר מהצנזורה ומייעצים לה. אך יחד עם זאת העצמאות מוחלטת ואין מקרים שבהם גוף חיצוני אומר "הטלנו צנזורה".
המהפכה הטכנולוגית של הצנזורה - התקשורת הדיגיטלית הפכה להיות גדולה ומאתגרת והצנזורה היתה צריכה לפתח טכנולוגיות שיתאימו לשינוי. הצנזורה לא קופאת על שמריה, היא מתאימה את עצמה לתקופה.
בין הצנזורה, מערכת הביטחון וגופי הביטחון יש כללים, המנגנון הקיים הוא הטוב ביותר.