חומר רקע
08 יוני 2023
לכבוד: ח"כ
חברי הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל
הנדון: דיון הוועדה – חלופות הקמת שדה תעופה בינלאומי שני לישראל
עמדת מטה התושבים מהעמק והנגב
הדיון על מיקום שדה התעופה הבינלאומי השני לישראל מתקיים כבר 4 עשורים. על כולנו לזכור בהקשר זה כי ממשלת ישראל החליטה על הקמת שדה התעופה "נגב" בנבטים והשקיעה מיליארדים רבים בהקמת מסלול הטיסה הארוך במזרח התיכון, הפקעה של 40,000 דונם, תיחומם והכנות קרקעיות להקמת טרמינל נוסעים.
למעשה, ממשלת ישראל דאז הבינה את משמעות הקמת שדה תעופה בינלאומי במרחב הנגב וראתה בו מנוע צמיחה לנגב, משיכת אוכלוסיות, יצירת משרות ולצד זאת מענה מיטבי לענף התעופה הישראלי.
גם היום יש להסתכל על ההחלטה על מיקום השדה בעיניים כלכליות וחברתיות. שדה תעופה הוא הרבה יותר ממסלולים ודיוטי פרי. הוא מחולל צמיחה אדיר אשר יכול להגשים מאווים ברמה הלאומית הנוגעים בהגירה, משילות, כלכלה וחברה.
אסור בתכלית האיסור כי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל יקבע על ידי פקידות המושפעת מאינטרסים צרים של אחד הגופים הנוגעים בנושא. אסור שההחלטה תיפול רק כי אנשי חיל האוויר מעדיפים נוחות תפעולית על פני ראייה לאומית. זוהי החלטה של מנהיגות. של נבחרי ציבור. של אלו היכולים לראות את התמונה השלמה ולהבין כי זוהי החלטה היסטורית היכולה מצד אחד להביא חורבן לאזור אחד תוך פגיעה לאומית בביטחון המזון של ישראל והרס שטחים חקלאיים בעלי משמעות גדולה ומאידך להביא לרווחה כלכלית אדירה לאזור המשווע לכך ורוצה בזאת.
במשך השנים נעשו אין ספור מחקרים וחוות דעת בנושא. לשדה תעופה השפעות על תחומי חיים מגוונים ויש לבחון את כולם בטרם נופלת הכרעה. מיטב החוקרים והמומחים עסקו בכך והנתונים מדברים בעד עצמם. אנו שמחים להגיש לך מקצת מנתונים אלו לקראת הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.
נציין כבר עתה, הנתונים הללו מתייחסים בעיקר להיבטי כלכלה וחברה אך לצדינו אין ספור חוות דעת ומומחים אשר קובעים נחרצות כי את בעיות נוחות הטיסה של חיל האוויר בדרום ניתן לפתור בהשקעה זניחה יחסית, כמו גם טענות חדשות על "רוחב נתיבי הטיסה" לכיוון נבטים. במשך השנים התחלפו "הטענות" כנגד שדה תעופה בנבטים. אחת אחרי השנייה הופרכו טענות אלו. אנו משוכנעים כי ברגע שתיפול החלטה על שדה תעופה בנבטים ימצאו "באורח פלא" פתרונות ישימים וזמינים ל"בעיות" השונות.
מאז קום המדינה, בהתעלם מהקמת שדה רמון המשמש שדה תעופה מקומי לטיסות לאילת, לא קם שדה תעופה בינלאומי בישראל. שדה התעופה הבא שיוקם ישמש את צרכי משק התעופה עשרות שנים קדימה מתוך הבנה כי יש צורך בשדה משמעותי אשר ימלא באופן מיטבי את צרכי התעופה של ישראל בהן הצורך בהסטת תנועת נוסעים מנתב"ג הקרוב למילוי מכסתו ולהסטת מטוסים רחבי גוף המהווים היום מענה דואלי לתעבורת נוסעים ומטען כאחד.
אלו שיצללו לתוך הנתונים יגלו במהרה כי רק שדה תעופה בנבטים ממלא את צורכי התעופה של ישראל באופן מלא והוא היחידי שמביא רק תועלת לסביבתו בלי לפגוע בשטחים פתוחים, בערכיות שטחי חקלאות, בבריאות תושבים ובהגיון כלכלי.
עלויות הקמה ישירות – הבדלי עלויות ההקמה בין שדה תעופה במרחב רמת דוד לשדה תעופה במרחב נבטים הינו עצום בכל קנה מידה. עלויות ההקמה של שדה תעופה ברמת דוד תהיה יקרה בלפחות 18 מיליארד ₪ אשר יושקעו בטיהור הקרקע בה פעל השדה הצבאי, הקמת שדה צבאי חדש בסמוך לשדה התעופה האזרחי החדש, עלויות הפקעה, מיגון אקוסטי, הקמת מערך תחבורה חדש והקמת מסלולי המראה הדורשים תחזוקה יקרה ומתמשכת לאור מאפייני קרקע ייחודים. (דו"ח חברת שטיימינץ עמינח).
במרחב רמת דוד אפשר יהיה להקים שדה תעופה מוגבל בהיבטים רבים. החל מכך שלא ניתן יהיה להשתמש בו לטיסות עם מטוסים רחבי גוף אשר מהווים את מרבית התעבורה האווירית ליעדים ארוכי טווח, לכך שלא ניתן יהיה להרחיב אותו בעתיד עם העלייה בביקוש לטיסות, לכך שלא ניתן יהיה להקים מסלולים נוספים שיאפשרו הפחתת לחצי הרעש על תושבים באזור כפי שנעשה בסובב נתב"ג, שדה ברמת דוד לא יאפשר טיסות לילה ועוד. למעשה, מגבלות אלו, לצד מגבלות רבות נוספות, מביאות אותנו למצב שעם השלמת הקמתו של שדה ברמת דוד כבר יידרש למדינת ישראל שדה תעופה בינלאומי נוסף שיצליח לשרת את כלל הדרישות של ענף התעופה.
התועלות המשקיות למרחב הדרום שונות מהותית מהתועלת מהקמת השדה במרחב רמת דוד. בעוד שבנבטים ניתן להקים שדה תעופה משמעותי הכולל מענה לטיסות ארוכות טווח במטוסים רחבי גוף, שדה המאפשר גידול מתמיד עם צרכי התעופה של ישראל, מאפשר הקמתם של תשתיות יבשתיות נוספות בהם מוסכי בדק, מתקני איחסון, ייצוא סחורות מרכזי כנסים ועוד. כל זאת לא ניתן להקים במרחב רמת דוד. שדה תעופה בנבטים יתרום מעל 11 מיליארד ₪ בתוצר מקומי במרחב הנגב זאת לצד כ 50 אלף משרות חדשות וזאת כבר כשהוא יאפשר תנועת 40 מליון נוסעים בשנה (דו"ח חברת BDO ).
בכל העולם מקימים שדות תעופה בהבנה כי שדה שכזה הוא הרבה יותר מרק מסלולי טיסה וטרמינל נוסעים. המגמה העולמית היא הקמת מרחבי תעופה בעלי מאפיינים רחבים - "אירוטרופוליס" – המאפשרים צמיחה והתרחבות עתידיים. אזור המדינה הטבעי להקמת מרחב כזה הוא מרחב הנגב אשר מחד מאפשר זאת בנתוניו הגאוגרפיים ובתשתיות הקיימות ומאידך משווע ונלחם על כך כבר שנים ארוכות. חסר תקדים לראות הסכמה של 100% מראשי הרשויות והערים, ושל הגופים הירוקים (קק"ל, אט"ד, חלה"ט) על הקמת תשתית לאומית בסדר גודל כזה, כפי שקורה בדרום לגבי הקמת שדה התעופה בנבטים.
חשוב לזכור, כי הקביעה כי לא ניתן להקים במרחב רמת דוד שדה תעופה בינלאומי ברמה 4E שהיא הרמה הנדרשת לצרכי משק התעופה הישראלי לעתיד, הינה קביעה של דו"חות שהוזמנו על ידי מדינת ישראל ורת"א בעצמה.
בהתבסס על תחזיות התעבורה האווירית הצפויה בשנת 2050 המצביעה על ביקושים של 74 מליון נוסעים בשנה, ברור לגמרי כי אין הגיון בהקמת שדה מוגבל וקטן ונדרש שדה תעופה משמעותי בנבטים. כל החלטה אחרת הינה איוולת כלכלית הנובעת מראיה מוגבלת ולחצים של גופים בעלי אינטרס צר.
יתרה מכך, הסכמי אברהם הביאו לשינוי משמעותי בנתיבי הטיסה למזרח כאשר תוך שנים ספורות אנו צפויים לראות שימוש מוגבר בנתיבי טיסה אלו המאפשרים נגישות קלה ליעדי המזרח ומדינות המפרץ. שדה תעופה בנבטים משרת מגמה זו באופן מלא.
על מקבלי ההחלטות לראות בהקמת שדה התעופה כמנוע צמיחה המשרת אינטרסים לאומיים בהיבט הרחב ובמרכזו שיקולי פיזור האוכלוסייה במרחבים הגאוגרפיים בישראל. לשדה תעופה משמעותי תהיה לכך תרומה רבה. מאז קום המדינה מתקיים מאמץ למשוך אוכלוסייה ליישובי הנגב כאשר אחד החסמים לכך הינו מקורות תעסוקה. לשדה תעופה גדול המאפשר יצירת אירוטרופוליס משמעותי יש את הפוטנציאל להוות את הזרז אותו מחפשים זמן רב. זה בדיוק ההבדל בין פקידות הרואה במצב הקיים כעובדה מוגמרת לבין מקבלי החלטות ובעלי חזון המבקשים לייצר מציאות חדשה בנגב (הרחבה בנושא זה ניתן למצוא בדו"ח מיוחד שהוכן על ידי תנועת אור העוסקת בהתיישבות בפריפרייה).
לשדה תעופה בנבטים משמעויות נרחבות לנושאי משילות בנגב כאשר ברור לכל העוסקים בנושא כי יצירת מנוע צמיחה כלכלי משמעותי יתרום להפגת המתחים בין המגזרים השונים במרחב הדרום. אין ספק כי אוכלוסיות מוחלשות יהנו משמעותית מיצירת מקור פרנסה יציב ואיכותי ובכך לצמצם את רמת הפשיעה וההישענות על מערך התמיכות של המדינה ושל השלטון המקומי (הרחבה בנושא ניתן למצוא בדו"ח מכון ריפמן העוסק באוכלוסייה הבדואית בדרום).
הקמת שדה תעופה בלב עמק יזרעאל תפגע אנושות ביכולת המדינה לייצר את הביטחון התזונתי במדינת ישראל. שדות העמק, מהשדות הפוריים במדינה, מייצרים עשרות אחוזים של תוצרת חקלאית מקומית באיכות גבוהה. הקמת שדה תעופה תפגע בכך באופן מיידי עם אובדן עשרות אלפי דונמים של חקלאות משגשגת, סגירת מאגרי מים, רפתות, דירים וביטול היכולת לגדל בעמק גידולים הכרחיים כגון חיטה, שעורה, חמניה, תירס ועוד. כל אלו הינם גידולים בעלי גרעינים המושכים ציפורים ולא יהיה מנוס לעשות כפי שנעשה בסובב נתב"ג ולהביא לחיסול היכולת החקלאית הזו. למעשה, הקמת שדה בעמק תביא לאובדן 280 אלף דונם של חקלאות לסוגיה (דו"ח משרד החקלאות. דו"ח מכון יסודות)
טיעוני הנגד להקמת שדה תעופה בנבטים מוכרים וידועים. רובם השתנו עם השנים בהם התנגד חיל האוויר להקמת השדה בנבטים. הטיעונים התחלפו במשך הזמן וככל שהעובדות הראו כי מדובר בטיעונים שהועצמו ביד מכוונת אך למעשה הינם מגבלות אשר ניתן להתגבר עליהן בקלות. טיעוני הקרבה למתקני המרכז למחקר גרעיני או בסיסי רמת בקע הופרכו, כך גם "הקרבה" לבסיס האימונים בחצרים. טיעונים חדשים מועלים בימים אלו ובהם מגבלות של מסדרון אווירי לדרום וחשש מחוסר ביקוש לשדה בנגב. מול טיעונים אלו, כמו גם הקודמים, ניתן להתמודד ולפתור בקלות יחסית עם החלטה אסטרטגית כי שדה בנגב הוא צורך ברמה הלאומית. תכנון מחדש של המרחב האווירי (לו רת"א מתנגדת משיקולים ברורים) כמו גם ההבנה כי שדה תעופה משמעותי יביא להגירה משמעותית לדרום, הם המפתח לפתור את אתגרי חיל האוויר , כפי שנפתרו החששות שלהם בעת פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, או בעת חתימת הנספח האווירי במסגרת הסכמי השלום עם ירדן.
כפי שפתחנו, אלו מקצת הנתונים המבוססים על חוות דעת של מיטב המומחים. אנו נשמח להעמיד אותם לרשותך ככל שנידרש ולהסביר נקודות נוספות הנוגעות לנושא כה מורכב.
אנו קוראים לך להצטרף לקריאתם של רבים בהם כלל ראשי הרשויות בנגב, חלק ניכר מהרשויות בצפון, גופי סביבה, חברה וכלכלה, מרכז המועצות האזוריות, התנועה הקיבוצית, תנועת אור, מכון ריפמן, השומר החדש ועוד רבים אחרים שלצידם מומחים בעלי שם בנושאי ביטחון, בריאות, כלכלה וסביבה.
רק שדה תעופה בנבטים ימלא באופן מיטבי את צורכי התעופה של ישראל ובכך נביא לנגב את מנוע הצמיחה הכי משמעותי מאז קום המדינה.
בברכה ותודה על ההקשבה, מטה התושבים המאוחד של הנגב והעמק