חומר רקע
1
העסקה של אדם שהורשע או שמואשם בהתעללות בחסר ישע לאור המשפט העברי
נייר עמדה מטעם מכון "משפטי ארץ" עבור ועדת חוק ומשפט בכנסת בעניין
הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה
או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–
2022
עו"ד וטוען רבני אברהם קלמנזון
המסמך אינו משקף בהכרח את עמדת המכון
תקציר והמלצות
1.
לע פי המשפט העברי חובה על הצי
בור ובית הדין לפעול בכדי להגן על חסרי ישע. בהתאם,
הצעת
החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי,
.אך עם מספר הסתייגויות
2.
בכל הנוגע ל הימנעות
מקבלה ל
משר ה של
נאשם או מורשע ב
פגיעה בחסרי ישע , הצעת החוק עולה
.בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי
לעומת זאת, שאלת
הסרתו של אדם ממשרה
שהוא כבר
מועסק בה, היא שאלה סבוכה בהרבה
ויש להבחין בה בין עניינו של
נאשם
לבין עניינו של
מורשע.
3.
עקרון יסודי במשפט העברי שלכל נאשם
עומדת חזקת החפות ואין לפגוע בפרנסתו טרם שהוכחה
.אשמתו
,אמנם על פי המשפט העברי
כ
אשר עולה
חשד
שאדם ש תפקידו לדאוג לרווחת חסרי ישע
פגע ב
חוסים ,הרי שבידי בית הדין להסירו ממשרתו גם טרם שהוכחה אשמתו.
בנוסף, המשפט
העברי הכיר בכך שכאשר מדובר בעבירות שמטבע
ן
נעשות בסתר
ו
תוך ניצול חו
סר הישע של
הקורבנות, ניתן לסטות מכללי סדרי הדין והראיות הקבועים, ובה חו על בית הדין
לפעול באופן
מיידי למניעת פגיעה נוספת.
4.
,בהתאם
בכל הנוגע לעניינו של נאשם
בעבירות אלו, עקרונות המשפט העברי מאפשרים ואף
מחייבים את בית הדין להרחיקו מהמשרות האמורות,. ברם
הכרעה בשאלה זו כנגד מי שאשמתו
טרם הוכחה , דורשת שיקול דעת שיפוטי ומסורה
לסמכות בית המשפט.
5.
באשר ל
מורשע
,ששילם את חובו לחברה המשפט העברי מעלה על נס את האמונה בתשובה, וקובע
כעקרון יסוד שמי שכבר נענש ולקה- "אחיך הוא". אמנם, המשפט העברי גם מורה בש
עבירות
רצידיטיביות בהן
יש
חשש
גבוה מפני עבריינות
חוזרת
, אין לאפשר חזרת עבריין למשרתו בטרם
בית הדין ש
וכנע ש
ו קט ננ ה
אמצעים הנדרשים למנ
יעת פגיעה נוספת.
בנוסף, כאשר מדובר על
משרות ציבוריות או חינוכיות, פעמים וצרכי הציבור מצדיקים את הגבלת זכותו של המורשע
.לשוב לתפקידו
6.
,בהתאם
בכל הנוגע לעניינו של
מורשע,
.הצעת החוק עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי
,ברם, לאור חשיבות עקרון התשובה במשפט העברי יש להשאיר את הדלת פתוחה בפני מי שגורמי
המקצוע סבורים שעבר תהליך שיקום וטיפול משביע רצון, וננקטו האמצעים הנדרשים על מנת
למנוע חזרתו
לסורו.
7.
לו הצעתנו תשמע, אל
הצעת החוק יאומץ ההסדר שננקט בסעיף 4
ל חוק למניעת העסקה של
עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-
2001
,שם
לצד איסור העסקה של
מורשעים
בעבירות
,מין נקבע כי בידי וועדה ייחודית., להביא לקיצור תוקף איסור י
ודגש
כי המחוקק
קבע כי ה איסור
בחוק
האמור יחול על מורשעים, ולא על נאשמים. עם זאת, לאור החובה שמטיל המשפט העברי
על בתי הדין להגן על חסרי הישע, ולהרחיק מהם אף
מי שאשמתו טרם
הוכחה, מוצע כי בעת
הגשת כתב אישום בגין עבירות אלו
תוטל על השופט הרלוונטי החובה להכריע בזמן קצר ונקוב
ב
אשר להמשך העסק תו של
הנאשם
,במשרות האמורות
בהתאם לאופי העבירה, טיב המשרה
.והמלצות אנשי המקצוע
2
מבוא
מטרתו של נייר עמדה זה להביא את עמדת המשפט העברי באשר להצעת החוק "מניעת העסקה
,בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע
התשפ"ג–
2022
."
בהצעת
החוק הנידונה מוצע ,כי במוסדות ציבור
מעסיק לא יקבל לעבודה ולא יעסיק
אדם
שהורשע או הואשם, בתקיפת קטין, בהתעללות בקטין או בתקיפת זקן, לעסוק בתחומי החינוך
והטיפול, וזאת בלבד שלא זוכה מאשמה או התבטל כתב האישום. מטרת הצעת חוק הינה לסייע
.למיגור עבירות אלו ולמניעת מקרי תקיפה והתעללות חוזרים
בנייר עמדה זה נבקש להבדיל בן קבלת אדם
,לעבודה לבין הסרתו ממשרתו ו בין עניינו של נאשם
.בעבירות האמורות, לבין עניינו של אדם אשר הורשע בעבירות אלו ונשא את עונשו
1.
בין קבלת אדם לעבודה ובין הסרתו ממשרתו
בפתח הדברים, חשוב להבהיר שאף שהצעת החוק שעל הפרק אינה מבדילה בין המקרים, על פי
המשפט העברי יש להב דיל בין הימנעות
מלכתחילה ב העסקת אדם בשל כך שהוגש נגדו כתב
אישום או שהורשע בעבירות האמורות, לבין שאלת הסרת אדם ממשר
ה שהוא כבר נושא בה.
,המשפט העברי מעניק חשיבות רבה לכך שעובדי ציבור יזכו לאמינות ולהערכה בקרב כלל הציבור
וקובע שמלכתחילה לא ימונו למשרות אלו אנ שים שמעליהם ניצבת עננת חשד בדבר טוהר
מידותיהם, ויכולתם למלא את תפקידם באמונה. כלשון השולחן ערוך באשר לשליח ציבור:
שליח ציבור
, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות,
ושלא יצא עליו שם רע
אפילו בילדותו, ושיהיה עניו ומרוצה לעם1
,ויובהר, שאין מדובר אך בנושאים במשרות דתיות דרישה דומה נאמרה גם לגבי מינוי
אפוטרופוס2
:הרמ"א הבהיר, שבכל הנוגע לכשרות להתמנות, דין עובדי ציבור כדין דיינים
טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים, הרי הן כדיינים3
,בהתאם לכך החובה המוטלת על מעסיקים ציבוריים ל
הימנע מקבלה לעבודה של אדם ה נאשם
,ואפילו חשוד בעבירות האמורות, עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט העברי. לעומת זאת
,שאלת הסרתו של אדם ממשרה שהוא כבר מועסק בה
היא שאלה סבוכה בהרבה
ובה נרחיב
להלן .
1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נג, סעיף ד.
2
ראו
שולחן ערוך, חושן משפט,
סימן רצ, סעיף
ב.
3 שולחן ערוך, חושן משפט, סימן לז, סעיף כב.
3
2.
הסרת נאשם בהתעללות בחסרי ישע ממשרתו בתחום החינוך והטיפול.
.א
חזקת החפות במשפט העברי
יסוד מוסד במשפט העברי הוא שאדם זכאי עד שתוכח אשמתו.
,עד שבית הדין יכריע את דינו גם
,אדם החשוד ונאשם בעבירות חמורות
זכאי ליחס
ה.שווה לכל אדם אחר
הכלל המובא במשנה במסכת אבות4
"הוי דן כל אדם לכף זכות" הוסבר בתלמוד הבבלי לא רק
ככלל משפטי בדבר חזקת החפות העומדת לכל אדם , אלא גם כדרישה מוסרית אישית המוטלת על
כל אדם ביחס לחברו: "בצדק תשפוט עמיתך-
"הוי דן את חבירך לכף זכות5.
:וכפירוש רש"י
"ולא בדין בעלי דינים הכתוב מדבר אלא ברואה חב ירו עושה דבר שאתה יכול להכריעו לצד עבירה
ולצד זכות הכריעו לזכות ואל תחשדהו בעבירה"
6.
על פניו בהתאם ליסוד מוסרי ומשפטי בסיסי,זה
אין כל הצדקה לפגוע בזכותו של אדם להתפרנס
ממשלח ידו כל עוד לא הוכחה אשמתו בבית המשפט והוא אך נאשם .ואכן , בספרות ההלכה
והשו"ת מצאנ ו מקרים רבים בהם פוסקי ההלכה נשאלו באשר לפגיעה בפרנסת ובמשרת אדם
בשל חשדות שטרם הוכחו. פוסקי ההלכה היו תמימי דעים באשר לכך שכל עוד ה ראיות למעשה
העבירה אינן
עומדות ברף הראייתי הנדרש לסתור את חזקת
כשרותו של האדם , אין הצדקה
ל
הסירו מ
משרתו.
כך למשל, בפני הרמב"ם הובאה שאלה בדבר האפשרות להדיח מתפקידו חזן אשר היה חשוד
בדבר "שאין ראוי להזכירו", והשיב הרמב"ם: "מה שצריך לידע כל משכיל וחכם, שאין ראוי
."להסיר שום בעל משרה ממשרתו בגלל שמועה בלבד7
אמנם פוסקי הדורות עמדו על כך שבסוגים מסויימים של
תפקידים , וכן בסוגים מסויימים של
חשדות., פעמים ויהא הכרח לפגוע גם באדם שאשמתו טרם הוכחה
.ב
ממונים מטעם הציבור על חסרי יכולת וישע-
על אף היסוד הבסיסי שלכל אדם עומדת חזקת החפות ואין לפגוע במשרתו טרם שהוכחה
אשמתו, פוסקי ההלכה עמדו על כך שבמשרות בעל
ות חשיבות ציבורית
מיוחדת, כגון שליח ציבור
ושוחט, כאשר החשד ואי האמון בעובד הציבור אינם חולפים ("קולא דלא פסיק") פעמים ורשאים
.הציבור להסיר את העובד ממשרתו בשל אבדן האמון הנדרש במשרות אלו8
,ברם עבודות ציבוריות אלו כרוכות ב"שררה" על הציבור9
הגדרה שאף אם ייתכן ויכולה להלום
ח,לק מהמשרות שהחוק מתייחס אליהן, כגון תפקידים חינוכיים10
דומה שקשה יהיה לומר כן על
4
.פרק א, משנה ו
5
.תלמוד בבלי, שבועות ל"א
6
."רש"י שם, ד"ה "הוי דן את חבירך לכף זכות
7 שו"ת הרמב"ם סימן קיא; וראו גם בשו"ת הרשב"א ;, חלק ה, סימן רפג; שו"ת רדב"ז, חלק ו, סימן ב, אלפים עח
וראו בשו"ת חתם סופר
חלק א (אורח חיים), סימן קעה, אשר קבע: "גבאי צדקה שיצא עליו קול שנתפס עם הנכרית
ורצו להעבירו ולא שבק מעלתו, יפה עשה שאין לפסול איש על רינון וקול בעלמא ואין להחזיק הקול אלא בעדים
ברו רים ואין להרהר אחר זה כלל וכלל". והשוו למובא בשם החכמת אדם, להלן בה"ש19
.
8 ראו למשל שו"ת הר"י מיגאש, סימן צה; שו"ת מים
,עמוקים
,חלק ב
סימן נב; מגן אברהם, סימן נג סעיף ז; משנה
ברורה, סימן נג ס"ק עח. להרחבה
,"ראו במאמרו של הרב חיים שאנן "השעיית חשוד ופתיחת תיק חקירה
תחומין
טז
'עמ340
; וכן במאמרו של אביעד הכהן "קופה של שרצים-
"הדחת איש ציבור מכהונתו בשל התנהגות שאינה הולמת
פרשת השבוע
126
(
)תשס"ג
9
להרחבה על גדר זה ומשמעותו לעניין חזרת עבריין לתפקיד בעל שררה, ראו בפרק השישי לספרו נחום רקובר תקנת
השבים- מעמדו של עבריין שריצה את עונשו
179
.)(תשס"ז
10
וראו להלן ליד ציון ה"ש54
.
4
.תחום הסיעוד והטיפול אמנם לצד מסקנה זאת במשפט העברי ישנו מקור אחר ה
מלמד על
חובת
הציבור למנוע מצב בו
החשודים בפגיעה בחסרי ישע ויכולת, ימשיכו לדאוג לענייני חוסיהם .
,במשפט העברי
"אחד מתפקידיו המסורתיים של בית הדין הינו להיות "אביהם של יתומים11
והוא אשר נושא באחריות לניהול ענייניהם של היתומים עד אשר יגדלו. לרוב, כאשר הוריהם של
היתומים לא עשו זאת בעצמם טרם מותם, בית הדין היה ממנה אדם לתפקיד "אפוטרופוס על
היתומים" אשר תפקידו היה לנהל
.את נכסי היתומים בצורה מיטבית
והינה, על אף הכלל הבסיסי
,שאין פוגעים במשרת אדם בשל חשד שטרם הוכח הרמב"ם פסק שלא כן הדין באשר
לאפ
ו
טרופוס על היתומים
,שמונה על ידי בית הדין אשר לגביו די ב
התנהגות שמעלה חשד ל כך
שמנצל את כספי היתומים בשביל להסירו מתפקידו:
בית די ן שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יתר מדבר
שהיה אמוד בו יש להן לחוש לו שמא מנכסי יתומים הוא אוכל ומסלקין אותו ומעמידין
אחר, אבל אם מנהו אבי יתומים אין מסלקין אותו שמא מציאה מצא12
,ואף שהשולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם13
הרמ"א הביא את דעת הרא"ש הסובר
שגם
ו אפ טרופוס
שמונה על ידי בית הדין,, וקל וחומר כאשר מונה על ידי האב
אינו מועבר מתפקידו
:טרם שהוכחה אשמתו "
ויש חולקין דאף כשמינוהו בית דין אין מסלקין אותו אלא אם כן באו
עדים שהוא מפסיד."
14
ברם, יושם אל לב
, כי בהמשך דבריו של הר,מב"ם שהובאו לעיל15
קובע הרמב"ם שאם לא מדובר
רק בשמועות, אלא שהתנהגותו של הא
פו
טרופוס השתנתה , הרי שעל בית הדין להדיח אף
אפוטרופוס שמונה בעבר
:על ידי אבי היתומים
הוא הדין לאפוטרופוס שמנהו אבי יתומים והיתה
שמועתו טובה והיה ישר ורודף מצות
וחזר להיות זולל וסובא והולך בדרכי החשד או שפרץ בנדרים ובאבק גזל בית דין חייבים
לסלק אותו ולהשביעו, ולמנות להן אפוטרופוס כשר, וכל הדברים האלו כפי מה שיראה
.לדיין שכל בית דין ובית דין הוא אביהן של יתומים
אחד מגדולי פרשני הרמב[ "ם, המגיד משנה ,רבי וידאל די טולוזא, צרפת1283
–
1360
] הסביר
שבמקרה המתואר זכאי בית הדין להסיר את האפוטרופוס מתפקידו משום שיש אומדן דעת ברור
שלא על דעת נסיבות אלו התמנה האפוטרופוס
וזאת
אף ששום מעשה פשע לא הוכח עדיין:
כיון שנשתנה לגריעות וריעותא
אחר מיתת האב מסלקין אותו ואומרים שאילו היה כן
בחיי האב לא היה ממנהו אפוטרופוס על בניו והרי זה כאפוטרופוס דמפסיד דמסלקין
אותו כמו שיתבאר בסמוך אבל ודאי אם היה כך בחיי האב ומנהו אין ב"ד מסלקין אותו
.שהרי רצה בכך16
11
.ראו למשל תלמוד בבלי, גיטין, ל"ז ע"א
12
.רמב"ם הלכות נחלות, פרק ,י הלכה ז
13
.שולחן ערוך חושן משפט, סימן רצ, סעיף ה
14
.רמ"א שם
15
ליד ה"ש12
.
16
.מגיד משנה, הלכות נחלות, פרק י, הלכה ז
5
והינה דין זה של הרמב"ם,
,נפסק להלכה בשו"ע17
.והרמ"א ויתר הפוסקים לא חלקו על כך
הרב אברהם שרמן [ישראל, נולד ב1941
]מדייני בית הדין הגדול בעבר,
למד,מכך18
שיש מחלוקת
בין הפוסקים אם ניתן להדיח
עובד ציבור מתפקידו
.רק בשל חשדות אך כאשר ניתן להניח ש אותו
אדם לא היה מתנה לתפקידו אם בשעת המינוי היה ידוע על חשדות אלו, אין חולק על כך שניתן
.להדיחו
ויש להבהיר ש דין האפוטרופוס על היתומים כדין כל אדם שמונה על ידי הציבור, ואם עלו כנגד
אותו האדם חשדות בדבר
כך שהוא פושע בשליחותו באופן ש ניתן להניח שעל דעת כן הציבור לא
,היה ממנה אותו לתפקידו, ניתן להדיחו. כך למשל החכמת
אדם [ר' אברהם דאנציג, פולין-
,ליטא
1748
–
1820
]
כתב שכאשר
עולים חשדות כנגד גבאי צדקה אשר ניתן להניח ש בנסיבות אלו לא היו
,מתמנים ניתן להדיחם19
;
,בשו"ת המר"ץ [הרב מאיר צבי בן גבריאל וויטמאיר1797
-
1872
] נפסק
כן באשר לחברא קדישא20
;
ובבית הדין הגדול בישראל
נפס
ק כן
גם.באשר לממונה על הקדש21
"כפי שהוסבר, על פי המשפט העברי תפקידו ואחריותו של בית הדין להיות "אביהם של יתומים
לא מוגבל אך ליתומים ואחריותם המוסרית והמשפטית של בית הדין היא לדאוג לכל מי שלא
מסוגל לדאוג לענייניו,
22
.כגון חסרי הישע בהם עוסקת הצעת החוק
חובתו הייחודית של בית הדין
להסיר ממשרתו אדם החשוד בפגיעה בחוסיו, הוסברה על ידי הסמ"ע [ר' יהושע פלק, פולין-
,ליטא1555
-
1614
] בכך שכאשר מדובר על משרה ציבורית מטעם בית הדין "הב"ד צריכין ליזהר
."שלא תבוא תקלה על ידן23
.ג
חשדות בדבר עבירות שבסתר-
,על אף שעקרון היסוד במשפט העברי הינו שאין פוגעים בפרנסת אדם רק בשל החשדות נגדו
במשפט העברי מצאנו ת קדימים בהם נקבע שבשל
כך שהחשד הוא
בדבר עבירות שבאופן טבעי
נעשות בסתר ובאין רואה
, ישנה הצדקה העי לפג ב
משרת החשוד אף שאשמתו טרם הוכח
ה.
כך ,
השואל ומשיב [הרב יוסף
,שאול הלוי נתנזון
,גליציה1810
–
1875
]
24
נשאל באשר
ל מספר
נערים אשר העידו שבילדותם, בשעה שלא היו כשרים לעדות, המלמד שלהם פגע בהם מינית
בצורה קשה.
על פי ההלכה, לא די בעדות מסוג זה בשביל להרשיע אדם, ולכאורה לא הייתה
הצדקה להסיר את המלמד מתפקידו. אלא שהרב נתנ זון הסתמך על "תקנת הקדמונים", שעל פיה
,ניתן לחרוג מכללי הראיות כאשר האירוע התרחש במקום בו לא רגילים להיות כשרים לעדות25
וקבע כי כאשר מדובר במקום ובסוג עבירות שבאופן טבעי נעשות בסתר, והעבריינים מנצלים את
חוסר הישע של הקורבנות בשביל לפגוע בהן מתוך ידיעה שלא י היו ראיות שדי בהם בכדי
להרשיעם, הרי שדי בעדות הקורבנות בשביל להרחיק אדם ממשלוח יד זה, וזאת אף כאשר יש
:פגם באמינות העדות
17
.שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רצ, סעיף ו
18
"הרב אברהם שרמן "פיטורי איש ציבור מחמת עבירות אתיות
תחומין
כא248
255
.
19
חכמת אדם, שער משפטי צדק, כלל קמז : "הוא הדין בצדקה כיון שהיה בשעה שמינהו אביהם אפוטרופוס או גבאי
בחזקת כשרות ועכשיו איתרע ודאי לא לכוונה זה נתכוין"; והשווה לתשובת החתם סופר שהובאה לעיל בה"ש8
,
.וייתכן שההבדל בין המקרים נעוץ בכך שבתשובת החתם סופר הגבאי נחשד בעבירה שאינה קשורה למשרתו
20
.ראו שו"ת הרמ"ץ, חלק אורח חיים, סימן ט"ו
21
ראו תיק21/תשט"ז פסקי דין רבניים, חלק ב, פס"ד המתחיל בע מוד18
.
22
."השוטה והחרש, דינם כקטנים ומעמידים להם אפוטרופוס" ראו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רצ, סעיף כז
23
.סמ"ע, שם, ס"ק יא
24
.שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא, חלק א, סימן קפה
25
.ראו דברי הרמ"א, חושן משפט, סימן לה, סעיף יד
6
שבמקום שאין דרך להיות עדים כשרים נאמנים אפילו אשה וקטן, ואם כן בדבר זה
שבודאי אי אפשר להיות גדולים ואי אפשר שתהיו עדות בדבר, דבלי ספק ה איש הלז אף
אם הוא רשע ופריץ אבל במסתר מעשהו, ורק בילדים קטנים משחק, וכמתלהלה בזיקים
ואומר הלא משחק אני, אם כן פשיטא דנאמנים להעיד. ומה גם דאטו אנו רוצים לפסלו
לעדות ולשבועה רק דאמרי' דשמא עשה זאת [...] האי לישנא בישא אף דלקבולי לא בעי
...[ למיחש מיהא מבעיא ] ועל כן על דעתי שמהראוי להסיר כתר המלמדות מעל ראשו
ויחושו לנפשם עד אשר ישוב בתשובה שלימה
שהרציונל של תקנה זאת תקף גם לגבי
פגיעות מיניות בקטינים26
:
,בדומה לכך
המהרשד"ם
,[ר' שמואל די מדינה, יוון1506
–
1589
]
נשאל באשר למלמד תינוקות
שעלה כנגדו חשד ש
תקף
.נערה ,אף שלא היו כנגדו ראיות שדי בהם בשביל להוכיח את אשמתו
חלק מהורי הילדים ביקשו להסירו ממשרתו. המהרשד"ם קבע יכ
תפקידו הייחודי של המלמד
,כאחראי החינוכי על הילדים27
מחייב זהירות יתרה, ו ,"לאור כך שעל עבירות אלו "התשובה קשה
יש לה
ימנע מלאפשר לו לעסוק ב
תפקידו:
ודאי שאינו ראוי להיות מלמד כי מה יועיל למודו כי אם להרע ועל זה נאמר ולרשע אמר
אלקים מה לך לספק חקי וגו' ומי שהוא מלמד צריך בלי ספק להיות כמלאך ה' וכן אמרו
חכמים כי שפתי כהן כו' אם דומה ת"ח למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו ואם לאו לא יבקשו
[...] אם יש ראיות ואמתלאות
או גדולות, אינו מן הראוי להחזירו לאומנותו כי לאיש כזה
תשובתו קשה28
את דברי המהרשד"ם והרב נתנזון ראוי לחזק בכך שבשנים האחרונות עלתה המודעות וההבנה
בעולם כולו לעצמת הסכנה וה .שלכותיה החמורות של הפגיעה מינית פעמים רבות שבפגיעות מסוג
זה, עו
צמת הפגיעה בקורבנות ה
יא חסרת תקנה ו במיוחד כאשר מדובר בפגיעה של בעל סמכות
.ומרות על חוסיו29
בהתאם היו שעמדו על כך שבאיזון בין הערך הרב שהמשפט העברי מעניק
,לזכות החפות והגנה על פרנסת הנאשמים ,לבין עוצמת הסכנה שבפגיעה מינית נוספת הרי
26
והשוו לשו"ת חקקי לב, חלק יורה דעה ,, סימן מז, שם הגר"ח פאלאג'י במלמד אשר יצא עליו קול שפגע בתלמידיו
ולאחר מכן גם התלונן עליו נער שפגע בו. אף שהגר"ח פאלאג'י הכריע שבנסיבות הספציפיות אין להסיר את המלמד
מתפקידו, הוא הכיר בכך שבעבירות ובחשדות כגון אלו, קיימת סכנה גדולה לפעול על פי כללי סדרי הד ין והראיות
הקבועים, ועל כך הוא קבע מספר קריטריונים שכאשר הם מתקיימים, יש להסיר ולהרחיק אדם ממשרתו אף שאין
.שם אלא עדות הכשרה מעיקר הדין: (א) שיחקרו הדבר היטב; (ב) שאין חשש סביר שהתלונה נובעת משנאה ואיבה
(ג) שיצא על הנאשם קול שלוש פעמים. (ד) שתהיה העברה הנח.שדת במקום שאין שם לרוב עדים כשרים
27
ודומה שבכך יש ליישב את סתירה לכאורה בין תשובות המהרשד"ם. בתשובה המתוארת המהרשד"ם קבע שאף
,שאין בראיות המובאות בכדי להרשיע אדם, פעמים וכן ראוי להסירו ממשרתו. לעומת זאת בתשובה אחרת שלו
בחלק יורה דעה, סימן רטו, הוא קבע שלא
ניתן לפגוע כלל בחזקת החפות של אדם, רק בגלל שאדם אחר טוען שניסה
לפגוע בו בקטנותו. דומה שההבדל בין התשובות נעוץ בכך שבתשובה המובאת בגוף נייר העמדה, המהרשד"ם דן
.באדם הנושא במשרה ציבורית וחינוכית, ובהתאם לכך קבע שיש לסטות משורת הדין
28
שו"ת מהרשד"ם חלק יורה דעה סימן קמא. אמנם, המהרשד"ם התנה את האפשרות להדיח את המלמד בכך שיש
כנגדו לכל הפחות "ראיות ואמתלאות", ומבלעדי כך אין לפגוע במשרתו. אלא שיושם אל לב, שבמקרה הנידון החשד
שעלה כנגד המלמד נגע לענייניו הפרטיים ולא לתפקידו, וייתכן שבמידה והחשד היה לפגיעה בתלמידים
,עצמם
.המהרשד"ם היה פוסק להדיחו אף ברף ראייתי נמוך יותר
29
" בתורה
המינית
הפגיעה
"חומרת
שפירא
יהושע
הרב
של
במאמרו
ראו-
-
https://takana.org.il/blog/%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%aa
-
%d7%94%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94
%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94
-
%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa
/
7
ש עצמת הסכנה גוברת, וככל ומדובר בחשש מבוסס
על הג ופים הציבורים הרלוונטיים החובה
לפרסם סכנה זו ופעמים ו
מוצדק יהיה לפגוע בפרנסת הנאשם אף שטרם הוכחה אשמתו.
30
ברוח זו , ואף שאין זה עיקר נייר עמדה
זה,
31
נציין ש פוסקי ההלכה הבינו היטב את אופי והסכנות
שבפגיעה בחסרי ישע בסתר.
הבנה זו
הובילה את פוסקי ההלכה
לחרוג מסדרי הדין והראיות
המקובלים, הן בכדי לנקוט בצעדי מנע שונים שנועדו למנוע פגיעה נוספת, והן בכדי להעניש
אף
באין ראיות שדי בהן בשביל להרשיע את החשוד. כך למשל הריב"ש הורה
להרחיק אדם מ אישה
,הטוענת שהוא מטריד אותה בסתר32
והרב בנימין בן מתתיה הורה שבשל הבנת אופיין של פגיעות
,אלו
פעמים ו
ניתן ל
קבל ולהרשיע בהן גם על פי
.ראיות נסיבתיות33
יתר על האמור, ייתכן ועל פי המשפט העברי יש גם מקום להורות על הרחקת אדם ממשרה בה
הוא יכול לפגוע בחסרי ישע באין רואה, ולו
כסעד זמני
עד להתבררות העובדות. אף שאין זה
,המקום להרחיב על כך34
במסגרת
,"תפקידו של בית הדין "להציל עשוק מיד עושקו35
נקבע כי
בידי בית הדין גם לקבל הכרעות זמניות הפוגעות בזכויות הנידונים ו בניגוד לסדרי הדין וכללי
הראיות
,המקובלים
וזאת כאשר עולה החשש שעד לבירור הדין יסב
ה
חשוד
לקורבנותיו פגיעה
שלא ניתן יהיה לתקנה
. זאת
בין אם מדובר בפגיעה ממונית, וקל וחומר כאשר מדובר בפגיעה
.פלילית36
.ד שלילת זכות הפרנסה מאדם הנאשם בהתעללות בחפים מפשע-
.סיכום
על אף הח
ומ רה הרבה שהמשפט העברי רואה בפגיעה בחזקת החפות ובזכות הפרנסה של אדם
טרם
שאשמתו הוכחה , המשפט העברי הכיר בכך שבסוגי משרות מסוימות, ובסוגי חשדות
.מסוימים, מוצדק יהיה להרחיק אדם ממשרתו אף אם בשלב זה טרם הורשע
כך, המשפט העברי
מורה שכאשר מדובר במינוי ציבורי
רשא נועד לשמור ולהגן
,על זכויותיהם של חסרי ישע וברור
שבנסיבות של החשדות שבהן האדם נאשם הוא לא היה מתמנה
למשרתו, ניתן ואף חובה על בית
.הדין להרחיקו מעיסוק זה בדומה , המשפט העברי הכיר בכך שבעבירות שבאופן טבעי מתרחשות
בסתר וקיים קושי ל
הוכיחן ולהגן על הקורבנות , ניתן להסיר אדם ממשרתו ולהרחיקו מקורבנות
אפשריים
אף בחריגה מכללי סדרי הדין ו
הראיות.
30
ראו במאמרו של
" הרב יאיר פרנק אזהרת ציבור מפני
פוגע בענייני עריות "תחומין
מב269
;)(תשפ"ב הרב יעקב
" אריאל
סמכות הנהגה ציבורית בענייני מוסר "תחומין
לא181
;)(תשע"א הרב יהושע שפירא "
טיפול הנהגה ציבורית
בפוגעי מין "תחומין
לז281
(תשע"
)ז.
31
"וראו מיכאל ויגודה "נפגעי עבירות מין בהליך הפלילי
פרשת השבוע
497
(ת. )ש"ף
32
.. שו"ת הריב"ש, סימן רסה
33
.שו"ת בנימין זאב, סימן קלב
34
וראו בחוות דעתו של מיכאל ויגודה "סעדים זמניים במשפט העברי" (תש"ף) המצויה באתר היחידה למשפט עברי
במשרד המשפטים
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/legislative_opinion_139_seadim_zmaniim/
2.doc
-
iim
seadim%20zman
-
he/139
35
ראו בדברי הרא"ש, בבא קמא, פרק א, סימן ה; שו"ת הרא"ש, כלל צז, סימן ד: "דין גמור הוא שחייב אדם להציל
,עשוק מיד עושקו בכל טצדקי דמצי למיעבד". כדעת הרא"ש אף פסק הרי"ף אף שהוא ביסס את פסיקתו על תקנה
.ראו שו"ת הרי"ף, סימן קיג,אמנם הרמב"ן הסתייג מ
כך, אך
השולחן ערוך הכריע כדעת הרא"ש והרמב"ן. ראו
שולחן ערוך, חושן משפט, סימן עג, סעיף י. ובבית יוסף, שם, ס"ק יז, הסביר השולחן ערוך את הכרעתו: "ולענין הלכה
."כיון דהרי"ף והרא"ש מסכימים לדעת אחת ומסתבר טעמייהו, הכי נקטינן
36
.ראו בשו"ת אבקת רוכל, סימן קעט
ורא ו בדבריו של ויגודה, לעיל34
', בעמ9
, אשר הוכיח שבהליכים פליליים אף
.הרמב"ן יסכים עם דעת הרא"ש ו )ראו בתיק (בית הדין הגדול1219241/3
פלוני
'נ
פלונית
,(נבו04.12.2020
). ייתכן כי
הבנת אופיין של עבירות שבסתר, הייתה התשתית לקביעת בית הדין הגדול שלאפשרות החוקית להעניק צו הרחקה
זמני כאשר יש חשש לאלימות תוך מתן ערובה, הולמת גם את עקרונות ההלכה: "נוסיף כי הוראה זו של החוק
מוצדקת גם במבט של דין תורה, כתקנת הצי בור אף אם לא כעיקר הדין, גם משום שמדובר בעניינים שכמעט לעולם
אי אפשר למצוא להם ראיות
ברמה של מאה אחוזים, שהלוא מדובר באירועים המתרחשים בין כותלי ביתו הפרטי
של אדם– ובכגון אלה כבר נפסק להלכה כי יש מקום לקבל אף עדויות וראיות הפסולות מעיקר הדין."
8
אמנם, אין חולק על כך שהדחת
ו הקבועה אדם ממשרתו היא החלטה המ
ס ורה
ל
בית הדין
אשר
הוא בעל הסמכות והיכולת להפעיל את שיקול הדעת השיפוטי הנדרש ולאזן בין הערכים
האמורים בזהירות ובמידתיות הנדרשת .נבקש להצביע על כך שגם ב חוק למניעת העסקה של
עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-
2001
,, המחוקק הקפיד להבחין בין נאשם ובין מורשע
והוראות החוק מתייחסות אך אל מורשע.
בהתאם לכך, מסקנתנו היא שאף
שהמשפט העברי מכיר באפשרות, ולעיתים החובה, להרחיק
אדם החשוד בעבירות שבסתר, דוגמת התעללות בחסרי ישע, הרי שאין זה הולם ש כוח
זה
יהיה
.בידי סמכות שאינה שיפוטית
על כן, לו הצעתנו תשמע, יש לתקן את הצעת החוק בכדי ש
י קבע
שככל שמדובר באדם שטרם הורשע, החובה להפסיק את העסקתו לא תעשה באופן אוטומטי עם
הגשת כתב האישום. לעומת זאת
יקבע
בעת הגשת כתב האישום
על השופט הרלוונטי תהיה
החובה
לפרסם החלטה
זמנית
באשר להמשך העסקתו של הנאשם בתוך
זמן קצר ונקוב
, וזאת
בהתאם להמלצות המשטרה ואנשי המקצו
ע.
3.
הסר
ת מורשע בהתעללות בחסרי ישע ממשרתו
.בתחום החינוך והטיפול
עד כה עסקנו בעניינו של אדם שאך נאשם וחשוד בעבירות של התעללות בחפים מפשע.
שונה הוא
הדין על פי המשפט העברי כאשר מדובר באדם שכבר הורשע בעבירה זו וריצה את עונשו.
אין צורך
לומר שאם טרם נשא את עונשו, ברי
ש
אינו ראוי לעסוק בתפקיד ציבורי וצריך להסירו מתפקידו.
37
גם
כאן יש להקדים ו
להבהיר שככלל, על פי המשפט העברי מרגע שאדם שילם את חובו לחב רה
."ונשא בעונשו, הרי שכבר אין להתייחס אליו כעבריין אלא כ"אחיך
כדברי התלמוד: "ונקלה
אחיך לעיניך-
"כיון שלקה הרי הוא כאחיך38
וכפי שנפסק להלכה: "כל מי שחטא ולקה חוזר
."לכשרותו שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא אחיך39
ויובהר, עקרון זה אינו אך אין נגזרת מראיית המורשע כמי ש"שילם את חובו לחובה", אלא הוא
נלמד ונתמך גם מאחד מעקרונותיו היסודיים ביותר של המשפט העברי-
.התשובה40
עקרון
התשובה
במשפט העברי אינו רק עניין סובייקטיבי ופרטי של עבריין
כיצד והאם ברצונו לתקן את
מעשיו
, עקרו
ן זה אף מציב
נורמות ציבוריות ומשפטיות
מחייבות כלפי שאר החברה
שמטרתן
.לאפשר לעבריין לשוב אל החברה הנורמטיבית באופן שלם ,כך למשל המשפט העברי אוסר על
,החברה להזכיר לעבריין את חטאיו41
ולמנוע ממנו לשוב אל המעמד החברתי והתעסוקתי שהיה
.בו קודם החטא
37
וראו בדבר
י הרמב"ם ,הלכות שכירות, פרק י, הלכה ז,
אשר קבע שבעבירות בהן הנזק אינו הפיך, מרגע שהוכח
,שבעל משרה ציבורית מעל בתפקידו והזיק
יש להסירם מתפק:ידם אפילו בלא התראה "
הנוטע אילנות לבני המדינה
שהפסיד, וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות, והמקיז דם שחבל, והסופר שטעה בש טרות, ומלמד תינוקות שפשע
בתינוקות ולא למד או למד בטעות, וכל כיוצא באלו האומנים שאי אפשר שיחזירו ההפסד שהפסידו, מסלקין אותן
בלא התראה שהן כמותרין ועומדין עד שישתדלו במלאכתן הואיל והעמידו אותן הצבור עליהם".
38 תלמוד בבלי ,מגילה, ז ע"ב.
39 רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק יז, הלכה ז.
40
ראו הלכות תשובה לרמב"ם. להרחבה על מעמד עקרון התשובה במשפט העברי, ראו בספרו של
רקובר , לעיל ה"ש9
.
41
ראו
רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ז" :, הלכה ח וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים או
להזכירן לפניו כדי לביישו, או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה, הכל אסור ומוזהר עליו
בכלל הוניית דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר ולא תונו איש את עמיתו".
9
כך למשל,
,בהמשך דברי הרמב"ם באשר לכך שלא ניתן להסיר אדם ממשרתו רק בשל שמועה
42
קובע הרמב"ם שגם אם לבסוף תתברר
,השמועה כנכונה
לאחר ש העבריין
יי שא בעונשו, אין למנוע
:ממנו לשוב למשרתו
וגם אם תתקיים עליו העדות, אין ראוי להסירו, אם קבל עליו מה שהוא חייב בדין שאין
[מורידי
ן] אדם מקדושתו [...] ומאחר שלקה
, ישאר במ שרתו, שכיון שלקה, הרי הוא
כאחיך.
ברם, למרות עיקרון בסיסי זה והמעמד הרם של ערך התשובה ביהדות, המשפט העברי הבין היטב
את
ה
מורכבות
וההשלכות
ה
כרוכות ב השבת
ה
עבריין לתפקידו .פוסקי ההלכ ה עמדו על כך שבסוגי
עבירות מסויימים קיים קושי בהשבת העבריין ל,משרתו. כמו כן
פעמים
ו יש למנוע את חזרת
.העבריין למשרתו ולו אך בשל שיקולים ציבוריים
א.
עבירות בעלות מדד רצידיטיבי גבוה
המשפט העברי הבין היטב את נפש האדם, ולצד האמונה ביכולתו לשוב בתשובה ולתקן את דרכיו
ואף להגיע למעמד "שצדיקים גמורים א,"ינם עומדים בו43
הוא גם היטב ל
ן הבי שישנם
סוגי
עבירות בהן החשש לעבריינות
חוזרת
,הוא גבוה
ובהן לא די בתשו בה סובייקטיבית שבין אדם
לאלוהיו. בעבירות אלו
על העבריין מוטלת החובה להוכיח לבית הדין
שנקט באמצעים המתאימים
.בשביל לשקם את עצמו ולהסיר חשש מפני חזרתו לסורו
:כך, התוספתא במסכת סנהדרין מנתה מספר עבירות שכאלה
המשחק בקוביא זה[...] אין יכול לחזור בו
עד שיקבל שישבר את פסיפסיו [-
הכלי שבו
היו מהמרים. א.ק] ויחזור בו חזרה גמורה. המלוה בריבית אין יכו ל לחזור בו עד שיקרע
את שטרותיו
ויחזור בו חזרה גמורה. מפריחי יונים [...] לעולם אינו יכול לחזור בו עד
שישבר את פגימיו [דפים שאיתם היו מזרזי את היונים במרוץ. א.ק] ויחזור בו חזרה
גמורה44
פוסקי ההלכה דנו בשאלת המאפיין שבגינו דווקא בעבירות כגון אלו,
לא די בתשובה
סובייקטיבית
ה
עבריינים
נדרשים
לנקוט במעשים אקטיביים בכדי להוכיח את
.חזרתם בתשובה45
לעניינו אך נציין שהיו שהצביעו על כך שבעבירות אלו יש חשש לעבריינות חוזרת ועל כן דרושה
"תשובה שלמה" ועליהם ל
פעול באופן אקטיבי
בכדי להרחיק את האפשרות לחזור אל
העבריינות46
בכדי להוכיח בפני ב ,ית הדין את שיקומם, כדברי הב"ח [הרב יואל סירקיש, פולין
1561
–
1640
:] בדבר המכנה המשותף לעבירות אלו47
דשכיחי למיהדר לקלקולייהו [שנפוץ שיחזרו לאותו הקלקול. א.ק] ולא מתכשרי עד
שיקבלו בפני בי'ת דין שלא יעשו אפילו בחנם וכו
42
שו"ת הרמב"ם, מהדורת
בלאו, סימן קיא.
43
ראו
תלמוד בבלי, ברכות, לד ע"ב.
44 תוספתא,
)סנהדרין (צוקרמאנדל, פרק ה, הלכה ב.
45 להרחבה ר או
רקובר , לעיל ה"ש9
', עמ361
.
46
כפי שעולה מהסברו של רש"י לצורך בנקיטה באמצעים אלו
, ראו בפירושו ל
סנהדרין, כה ע"ב,
ד"ה"
דאפילו
לנכרי :"
,"שישתכח שם ריבית מפיהם
דתו לא הדרי לקלקולייהו ."
47 ב,ית חדש חושן משפט סימן לד סעיף טו
10
היו שאף עמדו על האופי הפת
ולוגי של עבירו
ת
אלו אשר בגינו בלא
ש ,העבריין יעבור טיפול משקם
יש חשש שה
וא ישוב לסורו. כהסברו של המאירי [
,מנחם בן שלמה המאירי, פרובנס1249
–
1316
]
:לייחודיות העבירות המתוארות48
שאין רפואה לחולי הנפש במצוע הדרכים א
לא אם כן בנטייה אחר הקצוות דרך רפואה.
,ייתכן שההבנה עמוקה בדבר כך שבעבירות מסוג מסויים נדרש טיפול משקם באה לידי ביטוי גם
,בדברי המהרשד"ם שהובאו לעיל49
בהם הוא הסתייג מהשבת
מלמד החשוד בעבירות מין
למשרתו,
בין השאר תוך שהוא
רומז לכך שבעבירות אלו
."התשובה היא "קשה
מסקנת הדברים, ככל ומדובר בעבירות בעלות מדד רצידיטיבי גבוה, המשפט העברי מכיר בכך
שחזרת עבריינים מורשעים למשרתם הקודמת אינה תלויה אך בהליך תשובה סובייקטיבי שעבר
העבריין. על פי המדרש העברי על בית הדין להשתכנע
, באמצעות אנשי המקצוע הרלוונטי
ים
, ב כך
שה עבריין
עבר בהצלחה
הליך שיקומי וטיפולי, ושננקטו אמצעים אובייקטיבים אשר ימנעו ממנו
לחזור לסורו .
.ב
נשיאה בתפקיד שבמסגרתו נעשתה העבירה
עמדנו על כך של
דעת הרמב"ם
,ופוסקים נוספים אדם ששילם את חובו לחברה רשאי לחזור
למשרתו.
50
,ברם הרדב"ז [ר' דוד בן שלמה אבן זמרא, מצרים-
,ישראל1479
-
1573
]
הבהיר
שדברי הרמב"ם אמורים רק באשר לבעל תפקיד שעבר עבירה שאינה קשורה למשרתו.
אבל כאשר
העבירה קשורה ל
משרה , לא די
בנשיאה בעונש בכדי שאדם יוכל לשוב למ
שרתו .
על העבריין
:להוכיח שעבר תהליך שיקום של תשובה
ואעפ"י שהרב ז"ל [הרמב"ם. א.ק] מהדר אזכותא דתלמיד חכם שאין מורידין אדם
,מגדולתו ומנויו
מכל מקום מודה הוא שאם עבר עבירה בענין מינויו , כגון שהיה חזן
,לנשים ועבר עבירה עם אחת מהן מעבירין אותו ממנויו שלא לתת מכשול לפניו עד
שיתברר שעשה תשובה שלימה
.וכן כל כיוצא בזה51
ג.
תפקיד בעל משמעות ציבורית
בנוסף, למרות מרכזיותו של עקרון התשובה
, פעמים וה
משפט העברי כן מגביל
את אפשרויות
חזרת עבריין מורשע למשרות ציבוריות נכבדות.
52
ב
משרות אלו
יש לקחת בחשבון לא רק את
הנסיבות הספציפיות של העברה והעבריין, אלא אף את צרכי וכבוד הציבור .
כך למשל הכריע
:הרמב"ם באשר לשוחט "שהיה ממונה לרבים", שהוכרע שביצע עבירות הקשורות לתפקידו
כבר נתפרסם אצל הגויים שאנחנו לא נמנה לשחוט אלא לכשרים שבנו, ולדיינינו ולשלוחי
,הצבור והם מכבדים ומפארים זאת ומקנאים בנו על זה. ואיש אשר כזה אסור למי שמאמין
48 בית הבחירה למאירי, סנהדרין, מה ע"ב.
49
ליד ה"ש28
.
50
ראו לעיל בה"ש7.
51 שו"ת רדב"ז, חלק ו, סימן ב אלפים עח.
52
להרחבה ראו בפרק השישי לספרו של
רקובר , לעיל ה"ש9.
11
בתורת משה
,רבנו וחס על כבוד
,קונו להתיר לו לשחוט לרבים, ולו [=ואפילו] עשה תשובה
,גמורה מפני חלול השם
. ומותר לו לשחוט לכל יחיד שירצה בתוך
.ביתו53
אף אם קשה להניח שיש לראות ב
תחום הסיעוד והטיפול
משרה ציבורית כעין זו שבה המשפט
,העברי הגביל את זכותו של מי שנשא בעונשו לשוב לתפקידו
ייתכן שעבודות מסוימות בתחום
.החינוך אכן עולות לקטגוריה זו
,כך בדברי המהרשד"ם שהובאו לעיל54
המהרשד"ם התייחס לקושי הרב בהעסקת חשוד על
עבירות כמלמד תינוקות, תוך שהוא מתייחס לכ
ך ש ככל ואכן יתברר שהמלמד עשה את המעשים
המיוחסים לו, ספק אם ניתן יהיה להחזיר אותו למשרתו היות ועל המלמד להיות דמות חינוכית
:ראויה
ודאי שאינו ראוי להיות מלמד
כי מה יועיל למודו כי אם להרע
ועל זה נאמר ולרשע אמר
'אלקים מה לך לספק חקי וגו
ומי שהוא מ למד צריך בלי'ספק להיות כמלאך ה
ד.
חזרת מורשע בהתעללות בחסרי ישע לתפקידו- סיכום
בהתאם לכ
ל האמור,
"על אף הערך הרב שהמשפט העברי מעניק ל"תשובה ולכך שיש להתייחס
לעבריין שריצה את עונשו.""כאחיך
גם
על פי המשפט העברי יש מקום למנוע מ מורשעים בעבירות
של התעללות בחסרי ישע לשוב.לעבודתם
חזרת מורשעים
למשרתם מותנית בכך שאין מדובר ב
משרות ציבוריות בעלות חשיבות חברתית
ייחודית, כגון
.משרה חינוכית אשר הנושאים בה צריכים להיות מודלים לחיקוי בקרב תלמידיהם
,יתר על כן
ככל ומדובר ב
סוג עבירות
בהן יש חשש
גבוה
שבלא טיפול שיקומי העבריין ישוב
לסורו ,
ראוי שלא לאפשר לו לשוב לעיסוק זה בלא שבית המשפט ישתכנע שהמורשע עבר תהליך שיקומי
.מתאים
ודומה כי ההחלטה האם אכן מדובר בעבירות בעלות מדד רצידיטיבי גבוה, תבחן לאור
.עמדתם של אנשי טיפול ומומחים לעבריינות מועדת55
בהתאם לכך, כלל ועמדת גורמי המקצוע הינה
ש העבירות והמשרות בהן עוסקת הצעת החוק
,עומדות בתנאים אלו, על פי עקרונות המשפט העברי יש לברך עליה. ברם
לאור הערך הרב
והייחודי שהמשפט העברי מעניק ל"ערך "התשובה
, ראוי יהיה לסייג את הצעת החוק הנידונה
במקרים בהם המורשע
לא רק ש
חזר
בתשובה באופן כנה ושלם אלא אף עבר תהליך טיפולי
.ושיקומי משביע רצון תוך שננקטו אמצעים אובייקטיבים למניעת חזרתו לסורו נבקש להציע
שבהצעת החוק שעל הפרק ייושם ההסדר שקבע המחוקק בחוק
למניעת העסקה של עברייני
53
.שו"ת הרמב"ם, מהדורת בלאו, סימן קעג
54
ליד ציון ה"ש28
.
55
אף שהכרעה בשאלה זו
אינה מעניינה של חוות דעת זו
היו מחקרים שהצביעו על כך שעבירות האלימות מאופיינות
בשיעור רצידיביזם נמוך יחסית, ראו" במחקרה של נורית יכימוביץ כהן"רצידיביזם של אסירי אלימות חמורה
אשר
נעשה עבור הכנסת-
-
ec11
-
ffdb
-
https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/Research/Pages/incident.aspx?docId=6b5a8890
005056aac6c3
-
8148
;
וכן" דרור ולק ואליאב ברמן
רצידיביזם בישראל מאפייני אסירים ומאסר והתמ
חות עבריינית"-
87_0.pdf
-
https://www.gov.il/BlobFolder/guide/mamrim/he/72
.
,לעומת זאת כאשר מדובר בעברייני מין, ובמיוחד כאשר מדובר בעבריינים שפגעו בקטינים, השאלה מורכבת עוד יותר
ראו"במחקרן של דפנה בן פורת ואורלי פישמן "רצידיביזם בקרב עברייני מין-
-
9832
-
00155d0a0235/2_1658425e
-
80de
-
e811
-
9832
-
425e
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/1658
00155d0a0235_11_6974.pdf
-
80de
-
e811
12
מין במוסדות מסוימים, תשס"א-
2001
,
ובמסגרתו נקבע כי איסור העסקה יעמוד לתוקפו למשך
20
שנה, ו לחלופין במועד מוקדם יותר שייקבע על ידי וועדה ייחודית המורכבת משופט ומשני
.מומחים
4.
סיכום-
.עמדת המשפט העברי באשר להצעת החוק הנידונה
בנייר עמדה זה עמדנו על כך
שיש להבדיל
בן
קבלת אדם לעבודה
לבין
הסרתו ממשרתו
, ו כן בין
עניינו של נ
אשם
בעבירות האמורות, לבין עניינו של
מ
ורשע
.בעבירות אלו ונשא את עונשו
בכל הנוגע
להימנעות מהעסקה מלכתחילה , עמדתנו היא שהצעת החוק עולה בקנה אחד עם
.עקרונות המשפט העברי הן באשר למורשעים והן בשר לנאשמים בעבירות אלו
,לעומת זאת
שאלת
הסרתו של אדם ממשרה שהוא כבר מועסק
בה, היא שאלה סבוכה בהרבה ובה נרחיב
.להלן
עמדנו על כך כי
באשר לנאשם, הע
י קרון הבסיסי של המשפט העברי הינו שיש "לדון כל אדם לכף
.זכות" ושלכל אדם עומדת חזקת החפות ואין לפגוע בפרנסתו טרם שאשמתו תוכח בבית המשפט
,לצד זאת"במשרות ציבוריות המאופיינות ב"שררה או ב
טיפול בחסרי ישע ויכולת , לבית הדין
ישנו הזכות, ולעיתים אף החובה, להסיר ממשרתם חשודים על פגיעה בענייניהם של החוסים.
זאת
כאשר ברי שהם לא היו מתמנים לתפקידם לו היה ידוע בעת מינוים על החשדות. בנוסף, כאשר
מדובר על עבירות שבסתר ובאין רואה אשר בהן ישנה אפשרות לפגו ע בחסרי ישע בלא שתהיה דרך
להוכיח זאת, וכן כאשר דרושה פעולת מניעה בשל החשש לפגיעה חוזרת, המשפט העברי מ אפשר
לבית דין
לחרוג מכללי הראיות וסדרי הדין בכדי.להרחיק אדם ממשרתו
באשר למורשע, עמדנו על כך
שהאמונה ביכולת התשובה של עבריינים הינה עיקרון יסודי ב משפט
העבר
י.
,משעה שאדם נשא בעונשו
יש להתייחס אליו
""כאחיך, והחברה מחוי בת להעניק לו את
הכלים
שיאפשרו השתלבות מחודשת בחבה .
,ברם על פי
המשפט העברי
כאשר מדובר במשרה
,בעלת חשיבות ציבורית אשר כהונת עבריין מורשע בה מהווה "חילול השם" ופגיעה בכבוד הציבור
,ניתן למנוע את שיבת האדם למשרתו. בנוסף, בטרם מאפשרים לאדם לשוב למשרתו ובמיוחד
כאשר מדובר בשיבה למשרה בה נעשתה העבירה, יש לבחון אם מדובר ב עבירות בהן החשש
ל
עבריינות חוזרת היא גבוהה.
במקרים אלו אין די בכך שהעבריין שילם את חובו לחברה ואף
הצהיר על תיקון סובייקטיבי כ
תשובה, עליו להוכיח לבית המשפט שהוא נקט באמצעים
אובייקטיביים
.שמטרתם להבטיח את שיקומו ולהרחיק את החשש לחזרה לעבירה
בהתאם ל
כל ה אמור, אף אם במשפט העברי
קיימים יסודות המאפשרים, ואף
מחייבים, למנוע
לעיתים העסקת
נאשם או מורשע
,במשרה בה הוא עשוי לפגוע בחסרי ישע מדובר בהחלטה
מורכבת
ה דורשת איזון בין ערכים מתנגשים ועליה להתקבל בידי סמכות שיפוטית. להכרעה זו
נדרש שיקול דעת שיפוטי ,. כמו כן
יש אף להשאיר את הדלת פתוחה
בפני מי שהוכיח שעבר תהליך
שיקום וטיפול משביע רצון, וגורמי המקצוע סבורים שננקטו האמצעים הנדרשים על מנת למנוע
ממנו לחזור לסורו.
13
נבקש לציין, כי גם במסגרת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-
2001, המחוקק קבע שאיסור העסקה יתקיים באשר למורשעים ולא נקט כן לגבי נאשמים , ואף
נקבע כי בידי וועדה ייחודית המורכבת משופט ומשני מומחים, ניתן יהיה להביא לקיצור תוקף
איסור זה במקרים
חריגים.
,לו הצעתנו תשמע
בכל הנוגע
להפסקת העסקה של ה
מורשע
בעבירות אלו במשרות
ה אמורות
,ההסדר שקבע המחוקק בחוק
,למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים ייושם גם
בהצעת
החוק שעל הפרק. באשר ל
נאשם
,בעבירות אלו
יקבע שבעת הגשת כתב האישום בעבירות
האמורות בהצעת החוק שעל הפרק
על השופט הרלוונטי תהיה החובה לפרסם החלטה זמנית
באשר להמשך העסקתו של הנאשם בתוך
זמן קצר ונקוב
, וזאת
בהתאם להמלצות המשטרה
ואנשי המקצו
ע .
לסיום נציין כי
העברת הכרע
ות אלו
לידי בית המשפט בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, תוך
קביעה שהכרעה אקטיבית בשאלה זו היא מחובותיו הקבועות של בית המשפט, עולה בקנה אחד
עם כך שעל פי המשפט העברי בית הדין הוא "אביהם של היתומים" ועליו מוטלת ה
חוב ה לדאוג
לביטחונם של כל חסרי
ה
ישע
."ולפעול בכדי "להציל עשוק מיד עושקו