חומר רקע

השפעת הקמת שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי מחקר כלכלי-חברתי יוני2022 מניעת הגירה שלילית ויצירת הגירה חיובית לכלל מרחב הנגב המזרחי החזון שדה תעופה בנבטים כ– game changer הזדמנות חד פעמית וקטליזטור לפיתוח אזורי כלכלי של הנגב המזרחי פיתוח כלכלי-תמ"ג גבוה , אוכלוסייה חזקה ורשויות מקומיות חזקות פוטנציאל למשילות וצמצום הפשיעה פיתוח תשתיות לאומיות ויצירת נגישות גבוהה תעסוקה מגוונת ,רבה ואיכותית אקוסיסטם כלכלי חברתי לפעילויות תעסוקה ,מסחר ,בילוי ופנאי ,חינוך וכד' שדות תעופה כמחוללי פיתוח אזורי-דוגמאות מהעולם מחוללים פיתוח אזורי באזורים פריפריאליים מספקים מגוון צרכים למרחב הסובב אותם: אפשרויות תעסוקה , מרכזי קניות ותחבורה ,מוקד לבילוי ופנאי ,ועוד . תופעות אלו מתגברות באזורים מרוחקים ופריפריאליים . מייצרים "אירוטרופוליס" נמל תעופה המשמש עוגן כלכלי ותעסוקתי לעיר הסמוכה . החוקרים חזו כי נמלי התעופה " יעצבו את ההתפתחות האורבנית של המאה ה– 21 ." מייצרים צמיחה כלכלית ברמה האזורית קיימת קורלציה בין פעילות שדה התעופה למאפיינים של פיתוח אזורי :תפוקה כלכלית , רמת הכנסה ושכר ; תעשיית היי־טק וחדשנות ; רמת ההון האנושי וריכוז הידע ; כוח עבודה מקצועי ויצירתי. מחקרים מראים כי שדות תעופה גדולים ובין לאומיים מביאים לפיתוח כלכלי ברמה האזורית •באירלנד,המדינה תומכת כלכלית בשדות תעופה אזוריים מתוך אינטרס של שירות הכלכלה המקומית בכלל ותעשיית התיירות בפרט. •תעשיית התעופה תרמה באופן ישיר לתוצר המקומי כ- 5מיליארד דולר ב- 2014 (כ- 2%מהתוצר)והעסיקה באופן ישיר כ- 35,000עובדים. •בנוסף לתרומה הישירה,ישנה תרומה עקיפה של שרשרת האספקה של הענף,הוצאות העובדים על מוצרי צריכה וכן התרומה של התיירות לכלכלת המדינה. •הערכת סך התרומה של הענף(ישיר ועקיף)לתוצר הינה כ- 22מיליארד דולר(כ- 8.7%מהתמ"ג) ולתעסוקה כ של- 166,000משרות. •סקטור התעופה בניו זילנד תרם בשנת2012כ- 2,177מיליון דולר ניו זילנדי(מחירי2010 )לתוצר המקומי הגולמי של ניו זילנד המהווה כ- 1.1%מסך התוצר המקומי. •בחינת היקף המועסקים מצביעה על כך כי הגידול במספר המועסקים,המשרות והיחידות העסקיות בתעופה היה בשיעור גדול יותר מאשר בסך ענפי הכלכלה.הגידול בתוצר המקומי לנפש דומה בענף התעופה לגידול בסך ענפי הכלכלה. •שדות התעופה האזוריים בדנמרק הם בעלי חשיבות לאומית גבוהה,שכן הם מספקים תחבורה לאזורים השונים במדינה. •חלק משדות התעופה האזוריים מאפשרים טיסות בינלאומיות, והמדינה שואפת למסד את עצמה כמוקד עצירה בטיסות בינלאומיות. •מוערך שהתועלת הכלכלית לכלל אזורי דנמרק כתוצאה מהנגשה של טיסות בינלאומיות לשדות תעופה אזוריים תגבר על הפגיעה בשדה התעופה בקופנהגן. שדות תעופה כמחוללי פיתוח אזורי-דוגמאות מהעולם מחקרים מראים כי שדות תעופה גדולים ובין לאומיים מביאים לפיתוח כלכלי ברמה האזורית • "פולסביטל",שדה התעופה הוותיק של המבורג ,גרמניה , נחשב כיום לנמל התעופה השלישי בגודלו באירופה ועוברים בו למעלה מ- 17 מיליון נוסעים בשנה. • הצמיחה העקבית במספר הנוסעים בנמל התעופה תרמה באופן משמעותי לעובדה שכיום המבורג ,הממוקמת בצפון גרמניה , היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה ונחשבת לאחת מהערים המתוירות ביותר בגרמניה. • שדה התעופה בקריסטיאנד , מחוז ואסט אדגר( המאכלס172 אלף תושבים) , בדרום נורבגיה הוקם ביוני1939 כשדה תעופה שני לשדה באוסלו. •עפ"י סקר שנעשה ב- 12מהחברות היושבות במחוז ,ב- 2013 עובדי חברות אלה טסו מעל14,000טיסות ליעדים שונים בעולם , וקיבלו מעל 10,000מבקרים . נתונים אלה מצביעים על כך ששדה התעופה בקריסטיאנד מהווה נדבך מרכזי בפעילות העסקית הכוללת במחוז. •העיר גואנג ג'ואו ממחוז גואנגדונג,המחוז העשיר ביותר בסין כיום,זכתה לכינוי"השער הדרומי הגדול של סין" •אחד המנופים המשמעותיים שסייע לעיר בפרט ולכלל המחוז להמשיך את המורשת המפוארת של המקום ולהפוך מחדש למעצמה כלכלית מודרנית הייתה הקמתו של נמל התעופה הבינלאומי החדש"באיון"אשר נפתח בשנת2004ונחשב לנמל התעופה השני בגודלו בסין, כאשר רק בשנת2014בלבד,עברו בו למעלה מ- 56 מיליון נוסעים. •לשדה התעופה החדש נזקפת תרומה משמעותית לפעילות הכלכלית במחוז ועל הפיכתה של גואנג ג'ואו לעיר השלישית בגודלה בסין ולמוקד כלכלי ותרבותי מרכזי במדינה וביבשת כולה. שדות תעופה כמחוללי פיתוח אזורי-דוגמאות מהעולם מחקרים מראים כי שדות תעופה גדולים ובין לאומיים מביאים לפיתוח כלכלי ברמה האזורית מרחב שדה"ת נבטים שמונה רשויות מקומיות בדואיות ברדיוס20ק"מ •חורה •כסייפה •לקיה •ערערה בנגב •שגב שלום •תל שבע • אל קסום •נווה מדבר כמו כן , תושבים בדואיים רבים נוספים מתגוררים בכפרים שאינם מוכרים . עפ"י תכניות ממשלתיות,צפויים לקום עוד שני יישובים בדואים חדשים,וכן עוד שמונה יישובים יהודיים חדשים (מתוכם שני יישובים חרדיים). עשרה יישובים חדשים תל שבע, 22,100 ערערה בנגב, 19,830 כסייפה, 19,360 חורה , 19,630 שגב שלום, 12,160 לקיה , 16,880 אל קסום, 14,500 נווה מדבר, 9,450 יישובים שאינם מוכרים, כ- 80,000 יתר יישובי הנגב המזרחי , כ- 92,000 אוכלוסיית הנגב המזרחי כ- 135,000תושבים ברשויות המקומיות הבדואיות* + כ- 80,000בדואים המתגוררים ביישובים שאינם מוכרים = כ- 215,000בדואים בנגב המזרחי. למעלה מ- 70% מאוכלוסיית הנגב המזרחי** * מרשם האוכלוסין2022 -רשויות מקומיות מהאוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי בלבד-לא כולל העיר הבדואית רהט **לא כולל העיר באר שבע האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי נתונים דמוגרפיים האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי נתונים דמוגרפיים כל הרשויות המקומיות הבדואיות מדורגות באשכול חברתי כלכלי1 -הנמוך ביותר. שיעור הילדים בגילאי0-17הינו גבוה ומשמעותי ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת. ***מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,אוכלוסיית הבדואים בנגב מבחר נתונים , נובמבר2020 האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי נתונים דמוגרפיים חתך האוכלוסייה הצעירה ,בא לידי ביטוי גם ביחס התלות : - 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 1,600 1,800 יחס תלות לאלף תושבים בלתי תלויים רשויות מחוז דרום- דצמבר2020 היחס בין גילאי0-19 וגילאי65 + , לבין גילאי20-64 ,הוא גבוה משמעותית בקרב האוכלוסייה הבדואית , מה שמלמד על נתח גבוה של אוכלוסייה תלויה .למ"ס האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי נתונים דמוגרפיים גידול שנתי 4% * כ- 440,000 תושבים בדואים בנגב המזרחי בשנת2040 תחזיות אלה בהקשר של האוכלוסייה הבדואית ,יחד עם עשרה יישובים חדשים המתוכננים במרחב הנגב , מתוכם שני יישובים חרדים , יצרו עומס סוציו אקונומי אדיר על אזור הנגב המזרחי , ללא התערבות וללא פרויקט משמעותי שיספק תעסוקה איכותית ויביא לפיתוח אזורי! *לפי תכנית האב להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב , 2012 , של המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועמותת במקום–מתכננים למען זכויות תכנון **עפ" י התכנית האסטרטגית לדיור2040 -מינהל התכנון האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי צפי אוכלוסייה קצב גידול האוכלוסייה תוספת יח"ד עפ" י התכנית האסטרטגית לדיור2040 - תוספת של כ- 45,000יח"ד** תוספת זו תיתן מענה ,הן לצורך הסדרה של תושבים המתגוררים ביישובים שאינם מוכרים , והן לתוספת האוכלוסייה הצפויה תוספת יישובים מתוכננת הקמת שני יישובים בדואים חדשים שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים ובתמ" ג האזורי תעסוקה ,שכר ,רווחה ,חינוך שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הכנסות מארנונה ,שיעור הגבייה ,שיפור רמת השירותים תשתיות השלמת כביש6 ,השלמת מסילת רכבת , תשתיות אחרות משילות ניהול אזורי ,פיקוח ואכיפה , צמצום רמת הפשיעה 1. 2. 3. 4. רובדי ההשפעות הצפויות של שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים ובתמ" ג האזורי תעסוקה ,שכר ,רווחה ,חינוך 1. רובדי השפעות צפויות של שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי 21% 36% 83% 77% 62% 14% 2% 2% 3% 0% 50% 100% בדואיות ערביות יהודיות נשים בגילאי העבודה העיקריים- 2019 מועסקות אינן בכוח העבודה בלתי מועסקות רק21%מהנשים הבדואיות בגיל העבודה מועסקות , זאת לעומת83%במגזר היהודי ו- 36%במגזר הערבי 5,455 6,134 9,854 8,562 9,084 15,359 - 5,000 10,000 15,000 20,000 מגזר בדואי מגזר ערבי מגזר יהודי שכר ממוצע חודשי- 2019 נשים גברים בשנת2019 שכירים בדואים השתכרו בממוצע44% פחות משכירים יהודים וכ- 5% - 10%פחות משכירים במגזר הערבי 63% 10% 7% 5% 5% 31% 19% 3% 14% 4% 5% 5% 20% 19% 18% 10% 9% 8% 6% 3% 26% 0% 20% 40% 60% 80% חינוך בריאות ,רווחה , וסעד מינהל מקומי , ציבורי , ביטחון וביטוח לאומי מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים שירותים מקצועיים , מדעיים וטכניים תעשייה , כרייה וחציבה שירותי ניהול ותמיכה אחר התפלגות נשים מועסקות לפי ענף כלכלי- 2019 בדואיות ערביות יהודיות ענפי התעסוקה העיקריים של נשים בדואיות מאופיינים בשכר נמוך .הן עובדות בעיקר בחינוך ,סעד ורווחה , וכמעט ואינן עובדות במינהל ,במסחר ובשירותים מקצועיים . עיבוד נתוני הכנסה מנהליים של רשות המיסים- מרכז המחקר והמידע של הכנסת , פברואר2022 עיבוד מיוחד של הלמ”ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , פברואר2022 עיבוד מיוחד של הלמ”ס לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , פברואר2022 מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! שיעור העצמאים בקרב הבדואים בנגב הינו הנמוך ביותר ומהווה פחות ממחצית משיעור העצמאים הכלל ארצי . למ"ס 8.4% 6.6% 3.8% 0.0% 2.0% 4.0% 6.0% 8.0% 10.0% כלל ארצי דרום ללא בדואים בדואים בנגב שיעור העצמאים מכלל העובדים2019 המיומנויות הדיגיטליות בקרב האוכלוסייה הבדואית הינן נמוכות מאוד , בעיקר בקרב נשים(הן ביחס למגזר היהודי והן ביחס למגזר הערבי) , אך גם בקרב גברים ביחס למגזר היהודי . 74% 33% 14% 26% 67% 86% 0% 20% 40% 60% 80% 100% יהודיות ערביות בדואיות מיומנויות דיגיטליות בקרב נשים מבקשות עבודה בעלי מיומנות דיגיטלית חסרי מיומנות דיגיטלית 70% 50% 54% 30% 50% 46% 0% 20% 40% 60% 80% 100% יהודים ערבים בדואים מיומנויות דיגיטליות בקרב גברים מבקשי עבודה בעלי מיומנות דיגיטלית חסרי מיומנות דיגיטלית נתוני שירות התעסוקה- ינואר2020 מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! שיעור מסיימי ההכשרות המקצועיות בקרב הגברים הבדואים גבוה בשיעור ניכר מכל קבוצת אוכלוסייה אחרת . לעומת זאת ,שיעור מסיימי ההכשרה של הנשים הבדואיות היה הנמוך ביותר מכל קבוצות האוכלוסייה ,אך הוא נמצא במגמת עלייה וב- 2017 עקף את השיעור הממוצע הארצי בקרב נשים . נתונים אלה מתיישבים עם התקציבים הרבים המופנים להכשרות במסגרת תכניות החומש הממשלתיות . 0 5 10 15 20 25 30 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 שיעור מסיימים הכשרה מקצועית לאלף איש , גיל25-40 2010-2017 סך כל הגברים בישראל בדואים יהודים ואחרים בדרום ערבים לא בדרום 0 5 10 15 20 25 30 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 שיעור מסיימים הכשרה מקצועית לאלף אישה , גיל25-40 2010-2017 סך כל הנשים בישראל בדואיות יהודיות ואחרות בדרום ערביות לא בדרום הכשרות מקצועיות בקרב החברה הבדואית מכון מאיירס–ג' וינט-ברוקדייל מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! שיעור נשירת תלמידים ותלמידות בדואים הינו הגבוה ביותר : למעלה מפי2 משיעור הנשירה בקרב האוכלוסייה היהודית ובקרב האוכלוסייה הערבית. אחד מכל ארבעה תלמידים בדואים ואחת מכל חמש תלמידות בדואיות ,נושרים ולא מסיימים לימודי תיכון. 48% 52% 52% 47% 46% 48% 50% 47% 48% 44% 70% 70% 68% 66% 66% 66% 64% 62% 60% 59% 40% 45% 50% 55% 60% 65% 70% 75% 80% 2018/19 2017/18 2016/17 2015/16 2014/15 2013/14 2012/13 2011/12 2010/11 2009/10 שיעור זכאות לבגרות בדואים בנגב כלל התלמידים בבתי הספר המגישים לבגרות שיעור הזכאים לבגרות בחברה הבדואית הינו נמוך משמעותית ביחס לכלל הניגשים לבגרות משרד החינוך , התמונה החינוכית–חטיבה עליונה :נתונים ארציים תשע“ט , אוגוסט2020 מכון מאיירס–ג' וינט-ברוקדייל מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! ניתן לראות כי שיעור האקדמאים( בעלי13שנות לימוד ויותר ) עומד על11% בלבד בקרב גברים בדואים ועל17% בלבד בקרב נשים בדואיות . נתון זה הינו נמוך משמעותית ביחס לחברה היהודית( 34%אצל גברים ו- 46%אצל נשים ) ונמוך אף ביחס לחברה הערבית שלא בדרום ( 22%אצל גברים ו- 32%אצל נשים .) 36% 17% 9% 47% 51% 44% 17% 32% 46% 0% 20% 40% 60% 80% 100% בדואיות ערביות לא בדרום יהודיות ואחרות בדרום התפלגות השכלה בקרב נשים בגילאי25-40 עד11שנות לימוד12שנות לימוד13שנות לימוד ויותר 30% 29% 15% 59% 49% 51% 11% 22% 34% 0% 20% 40% 60% 80% 100% בדואים ערבים לא בדרום יהודים ואחרים בדרום התפלגות השכלה בקרב גברים בגילאי25-40 עד11שנות לימוד12שנות לימוד13שנות לימוד ויותר מכון מאיירס–ג' וינט-ברוקדייל מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! אמנם שיעור האקדמאים בקרב האוכלוסייה הבדואית נמוך , אבל- בקרב אלו שכן השלימו13שנות לימוד ויותר ,שיעור התעסוקה של הבדואים ,גברים ונשים ,גבוה יותר מכלל האוכלוסייה. כלומר :אם מתבוננים על השכלה כמחוללת תעסוקה- ההשכלה הינה"אפקטיבית " יותר בקרב האוכלוסייה הבדואית שיעור תעסוקה בגילאים40-25לפי מגדר , רמת השכלה וקבוצות אוכלוסייה- 2018 מכון מאיירס–ג' וינט-ברוקדייל מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 תשע"א תשע"ב תשע"ג תשע"ד תשע"ה תשע"ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"פ אחוז מקבלי תארים בחלוקה לתחום שנים יהודים בדרום שאר ערבים בדואים מדעי רוח 73.52 מדעי החברה7.78 מנהל עסקים5.19 משפטים1.30 רפואה ומקצועות עזר רפואיים6.48 חקלאות מדעי הטבע ומתמטיקה2.78 הנדסה ואדריכלות 2.78בדואים מדעי רוח מדעי החברה מנהל עסקים משפטים רפואה ומקצועות עזר רפואיים חקלאות מדעי הטבע ומתמטיקה הנדסה ואדריכלות מקבלי תארים בדואים–התפלגות לפי תחומים שיעור מקבלי תארים בתחומי רפואה ,הנדסה ,ומדעי הטבע מתוך כלל האוכלוסייה בגילאי20-29 באותו מגזר( 2010-2020 ) מרבית התארים באוכלוסייה הבדואית מתרכזים במדעי הרוח ופחות ברפואה ,הנדסה ,משפטים ,מתמטיקה ומדעי הטבע מכון מאיירס–ג' וינט-ברוקדייל מדדים סוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–מצב קיים בנקודת הפתיחה–האוכלוסייה הבדואית בנגב חלשה באופן משמעותי בכל פרמטר!!! התחזית לכלל הטיסות בישראל לשנת2050 נעה בין40ל- 110 מיליון נוסעים בשנה)*( , או בין60ל- 75 מיליון נוסעים )**(בכל התרחישים ,הקיבולת בנתב" ג תמוצה עד שנת2050 . חלקו של נמל תעופה ראשי שני יגיע ל- 50%מהיקף הנוסעים = 20-55מיליון נוסעים בשנה. *דוח שפרן ,מוגש למועצה בארצית לתכנון ובנייה , 2018 **תחזית תנועות נוסעים-רן חקלאי ונתיבי ישראל תחזית נוסעים בשדות תעופה היקף נוסעים חזוי פרוגרמת המשרות לשדה תעופה ראשי , המאפשר פעילות למטוסים צרי גוף ורחבי גוף כוללת היקף רב ומגוון משרות– בתחומי הנדסה,תחזוקת מטוסים ,מטען אווירי ,תיירות , שירותי שד"ת ,נוסעים ושירותים משלימים מגוונים. 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה הגדלת התעסוקה האיכותית וצמצום שיעורי האבטלה 40 מיליון נוסעים = תוספת של כ- 53,000 משרות בנמל ובמרחב הסובב חברות תעופה 3% שירותי נוסעים 1% שירותי שד"ת 6% מדינה 1% משרות מתרומה עקיפה( ספקי משנה) 9% משרות מתורמה מושרית( רכישות של עובדי השדה) 10% תיירות 70% פילוח משרות בשדה"ת וסביבותיו לפי תחומי פעילות תרחיש40מיליון נוסעים משרות בנגב משרות אוכלוסייה בדואית שכר ממוצע ₪ * חברות תעופה1,596 798 14,400 שירותי נוסעים532 266 12,000 שירותי שד"ת3,192 1,596 9,600 מדינה532 266 14,400 עקיפה4,788 2,394 9,600 מושרית5,320 2,660 9,600 תיירות37,240 18,620 8,400 סה"כ53,200 26,600כ- 9,000 * לפי השלכה משכר ממוצע של ענפי הלמ"ס( 2020 )על ענפים אלו ,והצמדה לעלייה בשכר הממוצע 1 .שיפור במדדים הסוציו- אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה הגדלת התעסוקה האיכותית וצמצום שיעורי האבטלה על מנת לקדם ולפתח את האוכלוסייה הבדואית בנגב , יש לכוון גם למשרות איכותיות בהן השכר הממוצע גבוה יותר ! מסיבה זו הובא בחשבון כי מחצית מכלל המשרות ,באופן גורף , ללא קשר לענפי התעסוקה ,יאוישו ע"י עובדים בדואים . אמירה זו מתיישבת עם הנתון שהוצג , לפיו שיעור התעסוקה בקרב מסיימי13שנות לימוד ויותר , הינו הגבוה ביותר בחברה הבדואית! מדובר על תוספת של כ- 27,000משרות לאוכלוסייה הבדואית בנגב . היקף זה של משרות יספק מענה לכ- 25% - 45%מתוך קבוצת האוכלוסייה בגיל העבודה בחברה הבדואית במצב הקיים ולכ- 10% - 20% בשנת2030 . כלומר ,היקף המשרות הצפוי יגדיל את שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבדואית בכ- 25% - 45%ביחס לאוכלוסיית המועסקים הקיימת ובכ- 10% - 20% ביחס לאוכלוסיית המועסקים הצפויה בשנת2030בקרב הבדואים . הגדלת השכר הממוצע כפי שהוצג קודם , מרבית התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבדואית מתרכזת בשירותים ובמשרות המאופיינות בשכר נמוך ,בין היתר :נהגי משאיות ,הסעות ,אוטובוסים ,מפעלי שירות/ייצור לסוגיהם ,שרותי הסעדה , סייעות לגננות ,עובדים במלונות ,ניקיון ,רתכים ,מוסכים. הקמת שדה תעופה תהווה הזדמנות חד פעמית להשבחת התעסוקה ושילוב האוכלוסייה הבדואית במשרות איכותיות ! * עיבוד נתוני למ"ס לפי רשויות 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה הגדלת התעסוקה האיכותית וגידול בשכר שדה תעופה בנבטים יציע משרות איכותיות בשכר חודשי ממוצע הגבוה בכ- 2,900 ₪מהשכר הממוצע כיום במגזר הבדואי . בנוסף לגידול בשכר הממוצע , שדה תעופה בנבטים יצור סביבו מגוון רחב של משרות שבחלקן הגדול מאופיינות בשכר העומד על10,000-12,000 ₪ , הגבוה יותר מהממוצע . שכר חודשי ממוצע במגזר הבדואי– מצב קיים6,126 ₪ * שכר חודשי ממוצע למשרות בשד"ת9,000 ₪ פער ממוצע2,874 ₪ גידול בשיעור היזמויות , העצמאים והעסקים הקטנים * עיבוד נתוני למ"ס לפי רשויות 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה הגדלת התעסוקה האיכותית וגידול בשכר הנחת המוצא היא כי קידום הקמת שדה תעופה תהווה זרז להסדרת התעסוקה ,שילוב ואף מתן עדיפות של החברה הבדואית בעסקים ובמכרזים . כל זאת , יחד עם גוף מנהל ומתכלל(כפי שיפורט בהמשך )יביאו לגידול בשיעור היזמויות ,העצמאים והעסקים הקטנים בקרב החברה הבדואית , ויקרב את שיעור העצמאים לממוצע הכלל ארצי . מחסור באזורי תעשייה כיום , אין די אזורי תעשייה מאושרים ומפותחים ברשויות הבדואיות ובוודאי בכפרים הלא מוכרים למיקום עסקים בדואים. דחיקת המגזר הבדואי ממשרות איכותיות תנאי הסף הקבועים במכרזים אינם מאפשרים לעסקים מקומיים לגשת , מה שמביא לכניסת רשתות גדולות על חשבון הכלכלה המקומית . פוטנציאל יזמות קיים כסף רב בחברה הבדואית ( רבים מהם משמשים כקבלני משנה של חברות ענק ישראליות ) שיכול לאפשר יזמות כלכלית ועסקית . הקמת שדה תעופה תהווה טריגר לדחיפת בני הנוער ללמוד ולהשתלב בשוק התעסוקה:  במסגרת החלטת הממשלה(כפי שיפורט בהמשך )קיימים תקציבים רבים ל קידום ההון האנושי , לשילוב צעירים בדואים באקדמיה ובתעסוקה ,לשילוב הצעירים הבדואים במגוון תחומי לימוד מוטי תעסוקה איכותית. קיומו של מקור תעסוקה פוטנציאלי איכותי ,יאפשר מימוש התוכניות הממשלתיות בהכשרות וחינוך .  סקירת המצב הקיים מראה כי בדואים שסיימו למעלה מ- 13 שנות לימוד השתלבו בשיעור הגבוה ביותר בשוק התעסוקה . עיתוי הפעלת שדה תעופה מאפשר משך זמן מספק לביצוע ההשקעות בתלמידים וצעירים . יצירת עוגן כלכלי תעסוקתי משמעותי , יביא לבחירה בלימודים ,להבדיל ממצב קיים בו , בהיעדר אופק , הבחירה היא בנשירה ובכניסה לעולם הפשע . 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה חינוך שדה תעופה בנבטים יביא בהכרח לשיפור במאפיינים הסוציו אקונומיים של האוכלוסייה הבדואית בנגב! הגדלת מגוון התעסוקה האיכותית וגידול של כ- 25% - 45%בשיעור התעסוקה בחברה הבדואית הגדלת השכר הממוצע בחברה הבדואית ע" י הצעת משרות בשכר הגבוה בכ- 2,100ש" ח מהשכר הממוצע ₪ גידול בשיעור היזמויות , העצמאים והעסקים הקטנים שיפור בנתוני החינוך וההשכלה 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה סיכום המדדים הסוציו אקונומיים תרחיש40מיליון נוסעים שכר שנתי משוקלל למשרה כ- 108אלש"ח סה" כ משרות53,200 תרומה צפויה לשכר מצרפי כ- 1.7 מיליארד$ תרומה כולל30%עלויות מעביד כ- 2.2 מיליארד$ נתח השכר מתוך התמ"ג** 54% התרומה הצפויה לתמ" ג כ- 4.1 מיליארד$ שיעור הגידול ביחס למצב קיים כ- 55% ** BANK OF ISRAEL, ANNUAL REPORT, 2017, Chapter 5, Long-Term Development of the GDP Labor Share in Israel * אזור =יישובי הנגב המזרחי ,לא כולל העיר באר שבע 1 . שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים הבדואים בנגב–השפעה צפויה תמ"ג אזורי גידול של כ- 60%בתמ"ג האזורי * בתרחיש של40מיליון נוסעים שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הכנסות מארנונה ,שיעור הגבייה ,שיפור רמת השירותים2. רובדי השפעות צפויות של שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי 846 613 537 366 373 518 526 920 372 4,029 3,976 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 4,500 אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ הכנסות עצמיות-ש" ח לתושב2019 3.8 1.2 0.4 0.5 0.3 0.9 2.3 5.9 0.7 12.2 9.7 - 2.0 4.0 6.0 8.0 10.0 12.0 14.0 אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ שטחים מניבים ארנונה עסקית-מ" ר לתושב2019 2 . שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב–מצב קיים מדדים פיננסיים הכנסות עצמיות לנפש נמוכות באופן ניכר מהממוצעים הרווחים ברשויות המקומיות עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 שטחי תעסוקה לנפש נמוכים באופן ניכר מהממוצעים הרווחים ברשויות המקומיות עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 סיווגים ראשיים :משרדים שירותים ומסחר ,תעשייה , מלאכה ,בנקים וחברות ביטוח ,בתי מלון 687 90 34 33 51 66 273 427 99 1,643 1,412 - 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 1,600 1,800 אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ חיוב ארנונה לא למגורים2019 -ש"ח לתושב 60% 81% 47% 54% 74% 72% 55% 47% - 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ ארנונה למגורים-שיעור הנחות , פטורים ושחרורים2019 חיוב הארנונה לא למגורים , המהווה מקור הכנסה חשוב וקריטי בתקציב הרשות המקומית , הינו נמוך ,פר נפש , באופן ניכר מהממוצעים הרווחים ברשויות המקומיות עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 שיעור הפטורים וההנחות מארנונה ברשויות הבדואיות הינו גבוה בכל קנה מידה , ומהווה את מרביתם של חיובי הארנונה ( נציין כי הנתונים של אל קסום אינם מוצגים מכיוון שעפ"י הדו"ח הכספי לא קיימות הכנסות מארנונה) עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 2 . שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב–מצב קיים מדדים פיננסיים 1,581 1,474 1,515 1,564 2,350 1,511 879 1,690 1,436 134 477 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ מענק איזון(מודל ) 2021 -ש"ח לתושב 96% 91% 83% 89% 99% 81% 83% 85% 86% 46% 43% 0% 20% 40% 60% 80% 100% אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ שיעור ההכנסות הממשלתיות מסך התקציב2019 מענקי איזון ואחרים ,תקצוב משרדי חינוך ,רווחה ,ועוד 2 . שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב–מצב קיים מדדים פיננסיים שיעור ההכנסות ממשרדי ממשלה הינו גבוה מאוד . הדבר מעיד על חוסר עצמאות , הישענות הרשויות על תקציבים ממשלתיים , וכן על צרכים של אוכלוסייה חלשה המתוקצבת ע"י הממשלה . עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 מענק האיזון לתושב הינו גבוה משמעותית ברשויות הבדואיות , מה שמלמד על חוסן נמוך והישענות על מקור ממשלתי עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 מדד האיתנות הפיננסית פותח ע" י מינהל פיתוח במשרד הפנים(חברת אורבניקס הייתה חלק מצוות היועצים שבנו את המודל ) והוא משמש לצורך עבודת הוועדות הגיאוגרפיות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות . המדד משקלל מספר פרמטרים המעידים על איתנות פיננסית מוניציפאלית ומדרג את כלל הרשויות המקומיות . 29 24 23 23 19 23 29 25 26 56 55 68 21 16 10 1 13 71 28 32 171 168 0 50 100 150 200 250 אל קסום חורה כסיפה לקיה נווה מדבר ערערה-בנגב רהט שגב-שלום תל שבע חציון יתר רשויות מחוז דרום חציון רשויות יציבות בכל הארץ מדד האיתנות הפיננסית2019 2 . שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב–מצב קיים מדדים פיננסיים ניתן לראות כי כל הרשויות הבדואיות למעט אל קסום ורהט ,מדורגות בעשירון התחתון ,באיתנותן הפיננסית . יצוין כי הציון של אל קסום מוטה בשל נתון התושבים המקבלים שירותים מהמועצה ואינם נמנים עם תושבי המועצה אלא מתגוררים ביישובים שאי נם מוכרים . תקציב לנפש* 2019 ביחס לחציון רשויות מחוז דרום ביחס לחציון רשויות יציבות בכל הארץ חורה10,267 ₪ 123% 137% כסיפה4,087 ₪ 49% 55% לקיה4,665 ₪ 56% 62% ערערה-בנגב4,512 ₪ 54% 60% רהט5,002 ₪ 60% 67% שגב-שלום7,132 ₪ 85% 95% תל שבע4,203 ₪ 50% 56% רמת התקציב לנפש הינה נמוכה מאוד ברשויות הבדואיות =רמת שירותים נמוכה לתושבים עיבוד נתוני למ"ס והדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת2019 יצוין כי אל קסום ונווה מדבר אינן מוצגות ,מכיוון שההוצאה בתקציבן מוטית בשל נתון התושבים המקבלים שירותים מהמועצה ואינם נמנים עם תושבי המועצה אלא מתגוררים ביישובים שאינם מו כרים . * בניכוי פרק99תשלומים בלתי רגילים 2 . שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב–מצב קיים מדדים פיננסיים ברוב הרשויות המקומיות הבדואיות רמת התקציב לנפש מגיעה לכ- 50% - 60% מנתון זה ברשויות יהודיות . 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב חלוקת הכנסות ארנונה /חלף ארנונה רשות שדות התעופה מחלקת לרשויות המקומיות הסמוכות מנתב" ג100מיליון ש"ח מהכנסות מפעילותה הכלכלית ע" פ הסכם. לו הייתה רש"ת עוברת לתחום שיפוט ומשלמת ארנונה באמצעות חיוב שטחה ע"פ צו ארנונה , היו התעריפים עולים והסכום המשולם היה כפול ואף משולש. לפיכך , כהנחת עבודה שמרנית הונח כי משד"ת נבטים יחולקו לרשויות המקומיות כ- 100מיליון ש"ח עפ"י סימולציה ראשונית , המביאה בחשבון פרמטרים מקובלים לחלוקת הכנסות (התוצאות תלויות ברשימת הרשויות שתקבלנה הכנסות ,בנתונים העדכניים לאותה נקודת זמן ובשיקולי הוועדה הגג') ובהנחה שבאר שבע ,עיר המטרופולין במרחב , תהנה אף היא מההכנסות הישירות מארנונה משד"ת: 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב חלוקת הכנסות ארנונה /חלף ארנונה תרחיש ב- באר שבע אינה כלולה בחלוקה תרחיש א- באר שבע כלולה בחלוקה כ- 65%כ- 50% מתוך100מלש"ח- החלק הניתן לרשויות הבדואיות כ- 8.2מלש"ח כ- 6.3מלש"ח ₪ לרשות בדואית(בממוצע ) כיום,ברשויות הנגב המזרחי בכלל וברשויות הבדואיות בפרט,שטחי תעסוקה רבים אשר אינם מגיעים לכדי מימוש. הנחת המוצא היא כי הקמת שדה תעופה בנבטים שתביא עמה גם השקעה בפיתוח תשתיות תחבורתיות,תהיה זרז למימוש שטחי התעסוקה ואף להרחבתם,כשימושים משלימים הנדרשים כעורף נמל ובסמיכות לשד"ת. קדמת נגב שטח המסומן בתמ"מ23/14/4 המאושרת משנת2012 וטרם קודמה עליו תכנית מפורטת! המתחם בשטח של כ- 13,000 דונם עיקר התכליות המותרות :מתקנים ביטחוניים , מחנות צבא ,תעשייה צבאית ,מלאכה ,אחסנה , שירותים לוגיסטיים ,משרדים , שירותים תומכים לתעשייה לרבות שירותים טכניים ושירותי ניהול . מתחם פוטנציאלי לפיתוח כ"עורף נמל" 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב השפעה עקיפה של מימוש אזורי תעסוקה שיניבו ארנונה הנחת המוצא היא כי שדה תעופה בינלאומי בנבטים ,יצור סביבו אקו-סיסטם שיצדיק לפחות עורף נמל בהיקף הקיים באיירפורט סיטי הסובב את נתב" ג(וזאת אף מבלי להביא בחשבון את עורף הנמל שהתפתח בלוד ,שוהם ומודיעין .) 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב השפעה עקיפה של מימוש אזורי תעסוקה שיניבו ארנונה מ"ר בנוי איירפורט סיטי (שטח:כ- 750דונם) כ- 420,000משרדים ,תעשייה , אחסנה ולוגיסטיקה כ- 4,300מרכז קונגרסים כ- 15,000מסחר והסעדה כ- 10,000 מלון מתוכנן( 250 חדרים) כ- 450,000סה"כ לפי תעריפים נורמטיביים ממוצעים שיתאפשרו במרחב הנגב המזרחי , עורף נמל בהיקף של איירפורט סיטי הינו שווה ערך ל הכנסה שנתית מארנונה בסך כ- 60 מיליון ₪ 60% - 70% לרשויות הבדואיות עפ"י סימולציה ראשונית , המביאה בחשבון פרמטרים מקובלים לחלוקת הכנסות סך ההכנסה הצפויה מעורף הנמל חלוקת הכנסות 4.5-5 מיליון ₪ בממוצע לרשות בדואית הכנסה לרשויות הבדואיות כאמור לעיל ,התוצאות תלויות ברשימת הרשויות שתקבלנה הכנסות ,בנתונים העדכניים לאותה נקודת זמן ובשיקולי הוועדה הגג' . 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב הגדלת הכנסות הרשויות המקומיות כתוצאה משיפור במצבם הסוציו אקונומי של התושבים הגדלת ההיצע התעסוקתי האיכותי בנגב המזרחי צמצום האבטלה והעלאת השכר הממוצע באוכלוסייה הבדואית ירידה בשיעור הנחות הארנונה עלייה בשיעור הגבייה משפיע באופן ישיר על הכנסות הרשות המקומית , באמצעות מכניזם כפול: תוספת משרות איכותיות יצמצמו את האבטלה ויגדילו את השכר הממוצע בקרב האוכלוסייה הבדואית , יביאו לשיפור ביכולת הגבייה של הרשויות המקומיות ולצמצום בשיעור הפטורים וההנחות מארנונה . תוספת משרות איכותיות יצמצמו את האבטלה ויגדילו את השכר הממוצע בקרב האוכלוסייה הבדואית , יביאו לשיפור ביכולת הגבייה של הרשויות המקומיות ולצמצום בשיעור הפטורים וההנחות מארנונה . 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב הגדלת הכנסות הרשויות המקומיות כתוצאה משיפור במצבם הסוציו אקונומי של התושבים נווה מדבר אל קסום לקיה שגב שלום חורה כסייפה ערערה בנגב תל שבע לפי נתוני הדו" ח הכספי של נווה מדבר חיוב הארנונה למגורים עומד על סכום נמוך , ולכן נעשה חישוב תיאורטי המביא בחשבון יעדים מתאימים לפי נתוני הדו" ח הכספי של אל קסום אין כלל גביה למגורים , ולכן נעשה חישוב תיאורטי המביא בחשבון יעדים מתאימים 37% 39% 83% 80% 85% 23%מצב קיים שיעור גבייה מהשוטף 57% 59% 89% 86% 89% 43%צפי 1.3 2.3 0.7 0.4 0.5 2.7 השפעה על התקציב (מלש"ח) 47% 55% 60% 81% 74% 47%מצב קיים שיעור פטורים והנחות 41% 41% 41% 60% 60% 41%צפי 0.3 1 1.9 1.2 1.5 0.7 השפעה על התקציב (מלש"ח) 0.5 3 1.6 3.3 2.6 1.6 2 3.4סה" כ גידול בהכנסה (מלש"ח) * הובא בחשבון גידול המביא את הרשות לנתון הממוצע באשכול סוציו אחד מעל האשכול בו היא נמצאת כיום או20% , הנמוך מביניהם . **לא כולל השפעה על התקציב כתוצאה מהקטנת הוצאות הרווחה . ***חושב על נתוני התקציב הקיים .כמובן שצפויים שינויים נוספים שלא ניתנים להערכה . 2 .שיפור באיתנות הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב סיכום ההיבט המוניציפאלי-סה"כ השפעה צפויה על הרשויות המקומיות נווה מדבר אל קסום לקיה שגב שלום חורה כסייפה ערערה בנגב תל שבע סעיפי הכנסה(במלש"ח) 6.3 6.3 6.3 6.3 6.3 6.3 6.3 6.3הכנסות משדה התעופה 4.5-5 4.5-5 4.5-5 4.5-5 4.5-5 4.5-5 4.5-5 4.5-5 הכנסות ארנונה מעורף נמל 0.5 3 1.6 3.3 2.6 1.6 2 3.4 הכנסות משיפור במדדי גבייה והנחות 12 14.5 13 14.5 14 13 13.3 14.5סה"כ גידול בהכנסות 5% 6% 16% 18% 7% 16% 15% 16% % מתוך הכנסות בתקציב הקיים שדה תעופה בנבטים יביא בהכרח לשיפור באיתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב , יביא להגדלת ההכנסות שלהן בסכומים משמעותיים המגיעים ברובן לשיעור שבין15% - 18%מתקציבן הקיים ובסופו של דבר יאפשר שיפור ברמת השירותים לתושבים והשקעה בחינוך! תשתיות השלמת כביש6 , השלמת מסילת רכבת ותשתיות אחרות3. רובדי השפעות צפויות של שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי נבטים ניתן לראות כי חלקים מתוכננים רבים של מסילת הברזל טרם בוצעו. 3 . שיפור בתשתיות ותחבורה תכניות החומש הממשלתיות מדברות על השקעה בפיתוח תשתיות ,חיבור כבישים והשלמת מסילת רכבת במרחב הנגב המזרחי . יחד עם זאת ,עד היום ,תכניות אלו לא מומשו ,מהסיבה שלא נמצאה היתכנות להשקעות המשמעותיות ,על בסיס הצרכים הקיימים . רק פרויקט משמעותי כגון הקמת שדה תעופה ,יהיה הזרז לפיתוח ויביא להיתכנות הבאת התשתיות לנגב!!! מחקרים בינלאומיים רבים מצביעים על התרומה המשמעותית של שדות תעופה לפיתוח תשתיות תחבורה . השקעה בתשתיות כבישים ורכבות ,תחבר את הפריפריה למרכז ,מה שיביא ל : 3 . שיפור בתשתיות ותחבורה יצירת הגירה חיובית לאזור הנגב קידום השקעות ממרכז הארץ בנגב התמקמות של תעסוקות מגוונות בנגב היתכנות לפיתוח תחבורה ציבורית ליישובים היתכנות לפיתוח תשתיות נוספות כגון :מים ,ביוב ,חשמל ,אנרגיה ופסולת . מקורות תקציביים בעשורים האחרונים התפתחה ספרות ענפה **המראה כי להשקעה בתשתית תחבורה יש השפעות מהותיות על התוצר שאינן נתפסות בניתוחי עלות- תועלת רגילים . אחד המנגנונים המרכזיים להסבר השפעות אלו קושר בין השקעות בתחבורה לציפוף עסקים . על פי מודלים אלו מערכת תחבורה יעילה תורמת לציפוף עסקים במרכזים עסקיים ,מאפשרת ניצול יתרונות לגודל ולמגוון ומביאה לגידול בפריון ובתוצר . מערכות תחבורה יעילות מקטינות את הרדיוס האפקטיבי של המרחב האורבני , מאפשרות להניע כמויות גדולות של עובדים אל מרכזי התעסוקה ומאפשרות תנועה מהירה בתוך מרכזי העסקים של עובדים וסחורות במהלך היום. *אוניברסיטת רייכמן ,מכון אהרון למדיניות כלכלית ,מדיניות השקעות ציבוריות ורפורמות מבניות להעלאת הפריון והצמיחה במשק ,צבי אקשטיין , שרית מנחם– כרמי וסרגיי סומקין ** Börjesson, Jonsson and Lundberg, 2014, Aschauer, 1989; Venables, 2007, 2015 תוצאות אלו עקביות עם מחקרים המראים כי השקעה של1 דולר בתשתיות תביא לגידול בתוצר של בין5ל- 25סנט . (לא כולל מרכיבים שנכללים בניתוחי עלות-תועלת סטנדרטיים של פרויקטים תחבורתיים ומשפיעים על תועלת הצרכן כדוגמת הגדלת שעות הפנאי , חיסכון בעלות התפעול של כלי הרכב,חיסכון באנרגיה ,רמת זיהום אוויר נמוכה יותר ועוד.) 3 . שיפור בתשתיות ותחבורה השפעת פרויקטים תחבורתיים על התוצר* אומדנים ראשונים בהתאם לנתונים חלקיים על היקף הנסועה וזמן הנסיעה בפרויקטים התחבורתיים המובילים מראה כי השקעה בתשתיות תחבורתיות בהיקף של כ- 800מיליארד ש"ח בשני העשורים הבאים תניב תוספת תוצר של כ- 100מיליארד שקל , המהווים גידול של כ- 7%בתוצר לעובד במשק . 3 .תשתיות לאומיות והשפעתן על המרחב הסובב דוגמה1 # -נמל חדש בחיפה 1.5 מיליארד₪ צפי גידול בתוצר כתוצאה מהקמת הנמל 5,800משרות הערכת תוספת המשרות בעיר חיפה כתוצאה מהקמת הנמל מתוך כלכליסט , 2021 3 .תשתיות לאומיות והשפעתן על המרחב הסובב דוגמה2 # - כביש6 הקרבה למחלף של כביש6 העלתה את מחירי הדיור ביישובים הממוקמים בין10ל- 20קילומטר מהכביש בכ- 1.5% – 6.5% . נועם ירון , מכון ון ליר , 2015 העלייה במחירי הדיור ביישובים בעלי מדד חברתי- כלכלי גבוה על פי המרחק ממחלף של כביש6 העלייה במחירי הדיור ביישובים בעלי מדד חברתי- כלכלי נמוך על פי המרחק ממחלף של כביש6 " ...מצבה הכלכלי של ירושלים עשוי להשתפר בשל הנגישות המהירה לערי השפלה ומישור החוף והרחבתו וגיוונו של שוק התעסוקה לתושבי העיר... " ישראל קמחי ,מכון ירושלים למחקרי מדיניות , 2019 3 .תשתיות לאומיות והשפעתן על המרחב הסובב דוגמה3 # -קו רכבת ירושלים-תל אביב *אוניברסיטת רייכמן ,מכון אהרון למדיניות כלכלית ,מדיניות השקעות ציבוריות ורפורמות מבניות להעלאת הפריון והצמיחה במשק ,צבי אקשטיין , שרית מנחם– כרמי וסרגיי סומקין .."הדיון במחסור בתשתיות הליבה מתרכז בעיקר במטרופולין תל אביב ,אולם , גם בשאר המטרופולינים , הגודש התחברותי וזמני הנסיעה הארוכים פוגעים בפריון ובהקצאה נכונה של המגורים והעסקים על פני המדינה כולה . תוצאות ראשוניות מראות כי הגדלת ההשקעות בתשתיות במטרופולינים אלה ובקשר ביניהם( לרבות עם תל אביב ) תאפשר למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם ובכך תגרום לפיזור אוכלוסייה יעיל כלכלית וחברתית." 3 . שיפור בתשתיות ותחבורה השפעת פרויקטים תחבורתיים על יצירת הגירה חיובית* משילות ניהול אזורי ,פיקוח ואכיפה , צמצום רמת הפשיעה4. רובדי השפעות צפויות של שדה תעופה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי מתוך דו" ח תמונת מצב של האוכלוסיה הבדואית בנגב מדדים נבחרים(טיוטה) , מכון ברוקדייל והאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב ,משרד הרווחה והביטחון החברתי. מקור הנתונים : מספר כתבי אישום בגין אלימות–משטרת ישראל ; גודל אוכלוסייה–הלמ"ס . בעיבוד מכון ברוקדייל 4 .משילות מצב קיים ע"פ מדדים שיעור כתבי האישום בגין אלימות , לכל1,000איש , הינה הגבוהה ביותר באזור הדרום , הן בקרב אוכלוסייה יהודית והן בקרב אוכלוסייה בדואית . כפי שהוצג בפרק האוכלוסייה שיעור הנשירה מבתי הספר הינו גבוה במיוחד ,אחד הגורמים המרכזיים לפשע . ברהט איזור התעסוקה מלא עד אפס מקום בעסקים קטנים-מוסכים , נגריות וכד' בחורה אין מקום לעסקים באל סייד ההיצע הקטן של המגרשים , מביא למחירי המגרשים כה גבוה שמדיר עסקים בעידן הנגב רק חברות ארציות/ בינלאומיות יכולות להתמקם בגלל גודלי המגרשים ומחירי הקרקע והפיתוח היעדר שטחים מוסדרים לעסקים ,מה שמגביר את תופעות הבנייה הבלתי חוקית 4 .משילות גורמים לבנייה בלתי חוקית הפתרון המוצע : יצירת רובד אזורי /שימוש באשכול כ"עירייה אזורית " - גוף מנהל של מרחב שדה"ת ושטחים גליליים נוספים-יחד עם רשות שדות התעופה ,הרשויות המקומיות , נציגי הכפרים הלא מוכרים ,חברה אזרחית ,אקדמיה ,ועוד ותוך שיתוף פעולה עם המשטרה ,מג"ב ,שלטונות המס ,רמ"י ,רט"ג ועוד . תכנון אזורי פיקוח ואכיפה מסלול ירוק לעסקים ניהול אזורי ( לרבות ניהול אז"ת) חלוקת הכנסות קידום מסלולי הכשרה טיפול בתשתיות אזוריות התוצאה: הגברת הביטחון צמצום הפשיעה , פירוק נשקים , סגירה הרמטית של גבולות ומניעת סחר בסמים צמצום בנייה לא חוקית ועסקים לא חוקיים צמצום הכלכלה השחורה שילוב מותאם של תושבי המקום בעסקים המקומיים אופק כלכלי למרחב הנגב המזרחי ניתוח מידע והטמעתו בתכניות חומש 4 .משילות שדה תעופה כמייצר נוכחות ומערך אכיפה מוסדר מקורות המימון קיימים! התוכניות הממשלתיות לפיתוח הנגב בכלל והאוכלוסייה הבדואית בפרט אינן ממומשות במלואן בשל חוסר היתכנות רק פרויקט בסדר גודל של שדה תעופה יהיה הזרז ויביא להיתכנות לפיתוח הנגב! ממשלות ישראל השונות רואות את חשיבות פיתוח כלכלי וחברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב כיעד אסטרטגי למדינת ישראל . לצורך כך תוקצב סכום כולל של כ– 3.2 מיליארד₪עבור מספר תכניות חומש לאורך השנים. החלטות ממשלות ישראל לתכניות חומש עבור האוכ 'הבדואית בנגב: מס ' 1279 : 2026-2022 מס ' 2397 : 2021-2017 מס ' 3708 : 2016-2012 מטרות עיקריות: • שיפור וחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב והעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. • לחתור ולגשר על הפערים הגדולים בין האוכ ' הבדואית לאוכ 'הכללית בתחומים כגון: רווחה כללית ,חינוך ,השכלה ,תעסוקה ,תשתיות ונגישות לשירותים . • לשלב את האוכ 'הבדואית בחברה ובכלכלה של ישראל •לבסס את יישובי הבדואים בנגב ולשפר את רמת החיים בהם. •שיפור מצבן של רשויות המקומיות הבדואיות , לא רק במצבן הכלכלי אלא גם בהיבט המנהלי והארגוני ובהעלאת רמת השירות לתושב. מקורות מימון התכניות הממשלתיות לפיתוח הנגב ניצול של35%בלבד מתוך התקציבים הממשלתיים שהוקצו במסגרת תכנית החומש לשנים2017-2020 * 100% 78% 35% סך תקציב סה"כ התחייבות סה" כ ביצוע מזומן בפועל שיעור ניצול תקציבי2020-2017 3,177 2,477 1,115 סך תקציב סה"כ התחייבות סה" כ ביצוע מזומן בפועל ניצול תקציבי2020-2017במלש"ח *מקור : דוח תכנון מול ביצוע לשנת2020 , התכנית לפיתוח כלכלי–חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב , מאי2021 , משרד הכלכלה והתעשייה מקורות מימון ניצול המקורות התקציביים הזרז שיאפשר היתכנות למימוש התקציבים =שדה תעופה בנבטים ללא עוגן משמעותי כגון שדה תעופה , החלטת הממשלה ותכנית החומש אינה ברת קיימא משרד החינוך משרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים משרד הבריאות משרד לחיזוק וקידום קהילתי משרד הכלכלה והתעשייה משרד לפיתוח בפריפריה , הנגב והגליל משרד הבינוי והשיכון משרד התחבורה משרד הפנים משרד להגנת הסביבה משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד האנרגיה משרד התיירות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה משרד לביטחון פנים משרדי הממשלה וכן גופים רבים נוספים מעורבים בתכניות החומש . כולם רתומים ולכולם תקציבים לקידום ופיתוח האוכלוסייה הבדואית מקורות מימון התכנית לפיתוח כלכלי– חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב-החלטות ממשלות ישראל במרץ2022 אושרה החלטת ממשלה לחיזוק האוכלוסייה הבדואית–החלטה מס ' 1279 במסגרת ההחלטה הוקצו תקציבים משמעותיים לפיתוח כלכלי ,תעסוקה ,צעירים ,תשתיות ,שלטון מקומי ,חברה ,קהילה ,חינוך והשכלה ! להלן דוגמאות לתקציבים במסגרת החלטת הממשלה מסלולי השקעה בהון אנושי , הטמעת חדשנות ,וטכנולוגיה , הגדלת פריון ועידוד צמיחה 30 מיליון ₪ תכנון ,פיתוח , קידום ושיווק אזורי תעשייה ומלאכה 58 מיליון ₪ עידוד יזמות וכלי סיוע בדגש על יזמיות ובעלי עסקים נשים 14 מיליון ₪ הכשרות תעסוקתיות ומקצועיות ותכנית לתמיכה בהנדסאים 180.3 מיליון ₪ תכנית"מעגלי תעסוקה " לשילוב דורשי עבודה 11 מיליון ₪ מסלול"תכנית מעבר " להשתלבות צעירים בחברה ,באקדמיה ובתעסוקה 30 מיליון ₪ תכניות לקידום תיירות פנים 7 מיליון ₪ מלחמה בחיידק הברוצלה בעדרים , הקמת מכלאות עדרים , קידום תעסוקה חקלאית , תמיכות במגדלי צאן ,וקידום תשתיות וטרינריות 105 מיליון ₪ פרויקטי ניקוז של ניהול נגר אזוריים לצמצום נזקי שטפונות 9 מיליון ₪ כתיבת תכנית ייעודית במסגרת "המוצר הדרומי" תכניות לצמצום פערים בתחום המדע והטכנולוגיה 25 מיליון ₪ קידום ההון האנושי ושילובו בהייטק ותפעול מול יזמים לעידוד הקמת חברות הזנק ומו"פ 12.5 מיליון ₪ סה"כ פיתוח כלכלי ,תעסוקה וצעירים :כ- 480 מיליון ₪ מקורות מימון התכנית לפיתוח כלכלי– חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב-החלטות ממשלות ישראל העצמת הרשויות הבדואיות בנגב( הון אנושי ,משילות ,פיתוח מרחב ציבורי , פיתוח כלכלי) 233 מיליון ₪ מהלכים אזוריים באמצעות אשכולות 15 מיליון ₪ הפעלת ותחזוקת מרכזי שירותים זמניים המיועדים ליישובים החדשים 15 מיליון ₪ תכניות סביבתיות 96 מיליון ₪ פרויקטים בנושאי חברה וקהילה , פיתוח כלכלי ,אזורי תעסוקה וצעירים 64 מיליון ₪ פיתוח תשתיות תחבורתיות , כבישי גישה , כבישים חוצי יישובים ותחבורה ציבורית 240 מיליון ₪ הקמת מבני ציבור ושיקום תשתיות 100 מיליון ₪ פיתוח תשתיות תומכות הסדרת התיישבות 20 מיליון ₪ תכנון וביצוע של תשתית חסרה למרכזי שירותים ושיפור דרכים להסעות תלמידים 35 מיליון ₪ סבסוד הוצאות פיתוח למגורים 30 מיליון ₪ תכניות אב אזוריות לבתי עלמין 1.5 מיליון ₪ מענקים לפיתוח , שיקום ושדרוג תשתיות מים וביוב 220 מיליון ₪ סה"כ שלטון מקומי ופיתוח תשתיות :כ- 1.07 מיליארד ₪ מקורות מימון התכנית לפיתוח כלכלי– חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב-החלטות ממשלות ישראל קידום ושיפור המענים החברתיים 94 מיליון ₪ בינוי ושיפוץ מתקני ספורט , פעילות ספורט הישגי , שיפור תשתיות תרבות והקמת גופי תרבות 170 מיליון ₪ תכנית אב פדגוגית 190 מיליון ₪ תכנית לצמצום פערי בריאות 114 מיליון ₪ חיזוק הביטחון האישי , מרכזי שיטור קהילתיים , שילוב החברה הבדואית בכוחות הביטחון ,מניעת אלימות 100 מיליון ₪ בינוי כיתות לימוד ,גני ילדים , ובית ספר על-שבטי על- אזורי 284 מיליון ₪ תכנית לטיפול באלימות , היערכות לחירום ,חיזוק ההון האנושי , קידום חיים משותפים ושדרוג מבני רווחה 36 מיליון ₪ מיזמים לקידום שוויון זכויות של בעלי מוגבלויות , קידום תהליכי שיקום לאוכ ' עוברת חוק ,מאבק בסחר בבני אדם , הנגשת שירותים להתמודדות עם חובות 20 מיליון ₪ פיתוח פיזי להקמת כפר נוער על-שבטי 20 מיליון ₪ מרכז חוסן ,מסגרות רווחה , גישור קהילתי ,ילדים בסיכון 56 מיליון ₪ תכנית"שער האקדמיה " לשילוב איכותי במהלך הלימודים האקדמאיים במגוון תחומי לימוד מוטי תעסוקה 40 מיליון ₪ חברה וקהילה ,חינוך והשכלה גבוהה :כ- 1.1 מיליארד ₪ מקורות מימון התכנית לפיתוח כלכלי– חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב-החלטות ממשלות ישראל האם יש חלופה אחרת לנבטים ?חלופת רהט? חלופת רהט- היתכנות נמוכה בפרמטרים של בדיקה אווירית מתוך :דוח שפרן ,מוגש למועצה בארצית לתכנון ובנייה , 2018 סקר אתרים לאיתור שד"ת משלים בחן13 חלופות למיקום הקמת השדה ע"פ פרמטרים אלמנטריים לתפקוד השדה . חלופות רהט =( חלופות צקלג1ו- 2 )קיבלו ציון נמוך מאד , לאור חוסר נוחות להצטרפות לנתיבים בינ"ל , שיבושים צפויים של פעילות חיל האוויר במרחב , והפרעות חמורות לשדות תעופה קיימים. חלופת רהט היתכנות נמוכה בהתייחס לזמינות קניינית וסטוטורית של הקרקע ויכולת מימושה ביחס לחלופת נבטים חלופת רהט צפוייה לייצר תביעות בעלות רבות מצד האוכלוסייה הבדואית המצויה בשטח . העדר הסדרה לא תאפשר מימוש קידום שדה נוסף לנתב" ג. לעומת זאת , חלופת נבטים ממוקמת על קרקע שהוסדרה קניינית וסטטוטורית במסגרת הליך הסדרת תל מלחתה : 48,000 דונם שהוסדרו במסגרת"חוק רכישת מקרקעין בנגב " –חוזה השלום עם מצריים- 1980 . ההסדרה כוללת את השדה של היום ועוד כ6,000- 7,000דונם נוספים לפיתוח השדה . כמו כן , לקידום חלופת נבטים צפויות להיות השלכות חיוביות על הליכי ההסדרה של תביעות הבעלות בשטחי המעטפת הסובבים את האתר . הקמת שדה תעופה צפויה לייצר אופק חיובי לתעסוקה ולעליה ברמת החיים , ואנו מניחים כי התהליך יזרז ויעודד את הרצון למצוא פתרונות קבע למגורים , תוך מציאת הסדרים שיאפשרו לתושבי המרחב להמשיך לקיים חקלאות בשטחים חליפיים לאלה של השדה. ,שמן הסתם ייצר קושי בהמשך עיבוד הקרקע החקלאית/רעייה וכד . שדה תעופה בנבטים הינו חלון הזדמנויות חד פעמי לפיתוח של הנגב המזרחי ,שיביא: שיפור במדדים הסוציו אקונומיים של החברה הבדואית וגידול בתמ"ג האזורי ייצר נוכחות , משילות ומערך מוסדר , כגוף אזורי שינהל ויתכלל ,ויביא: היתכנות לפיתוח תשתיות תחבורתיות ותשתיות אחרות שיחברו למרכז ויביאו ל: שיפור באיתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות הבדואיות = שיפור בשירות לתושב הגדלת מגוון התעסוקה האיכותית וגידול של כ- 25% - 45% בשיעור התעסוקה בחברה הבדואית הגדלת השכר הממוצע בחברה הבדואית בכ- 2,100 ₪ = גידול של כ- 35% גידול בשיעור היזמויות , העצמאים והעסקים הקטנים שיפור בנתוני החינוך וההשכלה הגדלת הכנסות מארנונה ישירה משדה התעופה בהיקף מוערך של לפחות100 מיליון ₪מתוכם כ- 50% לרשויות הבדואיות יצירת היתכנות למימוש שטחי תעסוקה ובעיקר שטחי תעסוקה כעורף נמל , בהיקף מוערך של לפחות60 מיליון ₪מתוכם כ- 60% עד70%לרשויות הבדואיות שיפור בשיעור הגבייה וקיטון בשיעור ההנחות , כתוצאה משיפור במדדים הסוציו אקונומיים של התושבים , כך שהכנסות הרשויות יגדלו בכ- 2 מיליון ₪ בממוצע לרשות יצירת הגירה חיובית לנגב הגדלת התוצר במשק קידום השקעות ממרכז הארץ בנגב התמקמות של תעסוקות מגוונות בנגב היתכנות לפיתוח תחבורה ציבורית ליישובים בנגב הגברת הביטחון צמצום הפשיעה ,פירוק נשקים , סגירה הרמטית של גבולות ומניעת סחר בסמים שילוב מותאם של תושבי המקום בעסקים המקומיים צמצום בנייה לא חוקית ועסקים לא חוקיים צמצום הכלכלה השחורה גידול של כ- 60%בתמ"ג האזורי (כ- 4.2 מיליארד$ ) סיכום מקורות התקציב קיימים: השפעות שדות תעופה עפ"י מחקרים: סיכום שדה תעופה יהיה זרז למימוש התקציבים ולפיתוח תשתיות הולמות לפיתוח מרחב הנגב המזרחי כולו. ללא פרויקט לאומי משמעותי שיחולל את המפנה , אין היתכנות לתכניות החומש הממשלתיות ! מחקרים רבים הצביעו על כך שמסלולי תעופה בין לאומיים ושדות תעופה גדולים כבר מזמן לא נחשבים רק בתור מקום שמעביר נוסעים וסחורות מנקודה אחת לשנייה , אלא מחוללי פיתוח אזורי ומנועי צמיחה אשר מספקים מגוון צרכים למרחב הסובב אותם: אפשרויות תעסוקה ,מרכז קניות ותחבורה ,מוקד לבילוי ופנאי ועוד . תופעות אלו מתחדדות לרוב במיוחד באזורים מרוחקים ופריפריאליים . המחקרים מוכיחים את הקשר בין שדות תעופה לצמיחה כלכלית ואזורית . הקמת שדה תעופה בינלאומי משני במתחם נבטים היא הפרויקט הציוני- לאומי החשוב ביותר כיום בישראל והיא הזדמנות חד פעמית ,לחולל את המפנה המבוקש בכל הקשור לשיפור בנתונים הסוציו אקונומיים של האוכלוסייה הבדואית , כמו גם ליצירת תעסוקות ומשיכת אוכלוסייה למרחב זה. סיכום