חומר רקע
1
27/03/2022
סיכום
אתגרים והצעות לפתרונות
ק לינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק
בעקבות דוח פערי כ"א במקצועות הבריאות, מרה"מ
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
)(ע"ר
והאגודה הישראלית של קלינאי התקשורת בישראל
)(ע"ר מתכבדות לסקור במסמך זה את הבעיות העיקריות עימן מתמודדות נשות המקצוע
בתחומי הריפוי בעיסוק וקלינאות התקשורת במגזר
הציבורי, וכן את הצעותינו לפתרונות
.אפשריים לבעיות השונות
מבוא
מרפאות בעיסוק ,וקלינאיות תקשורת (להלן: "מרב"ע, קל"ת") עוסקות בתחומים רבים ומגוונים
ומועסקות במגזר הציבורי, במגזר השלישי ובמגזר הפרטי, כאשר במגזר הציבורי העסקתן
הינה בעיקר במשרד הבריאות ובמשרד החינוך, קופות החולים, ובהיקף נמוך יותר במשרד
.הרווחה
קלינאות תקשורת ו
רי
פוי בעיסוק הם מקצועות נשיים, אשר למעלה מ-
95%
מהעוסקות בהם
,הינן נשים. כמו במקצועות "צווארון ורוד" אחרים
רמות השכר נמוכות בכל קנה מידה , וגם
ביחס לשירות הציבורי בכלל ולמערכת הבריאות בפרט-
תימוכין ניתן לראות בנספח א' למסמך
.זה
התמונה הכללית, המאפיינת את שוק העבודה הציבורי בתחום ההפרעות בתקשורת והריפוי
,בעיסוק, היא של מיעוט תקנים, שכר שעתי נמוך, פיצול משרות בין מספר מקומות עבודה
ואלפי נשות מקצוע, משכילות, בעלות יכולות אינטלקטואליות גבוהות, שאינן מצליחות
,להתפרנס בכבוד, בנוסף נוצר קושי לשמר נשות מקצוע לאורך זמן
דבר היוצר תחלופה רבה
.וקושי בהתמקצעות לאורך זמן
בעיות מרכזיות והצעות לפתרון
להלן נפרט את עיקרי הבעיות שאנו רואות בתחומי ההעסקה של קל"ת ומרב"ע, בחלוקה לפי
נושאים וסקטורים, ונציע ר.עיונות לפתרונות לבעיות המרכזיות
2
1
.
בעיות ייחודיות לתחום התפתחות הילד
התפתחות ה ילד הוא אחד התחומים המרכזיים בהם עוסקות קל"ת ומרב"ע. אך תחום זה סובל
מבעיית כפל סמכויות- ילדים שנמצאים במערכת ה
חינוך לא מקבלים את כל הטיפול לו
הם
זקוקים בריפוי בעיסוק ובהפרעות (קלינאות) תקשורת במסגרת המערכת, אלא נאלצים
להשלים טיפולים אחה"צ. הקושי אף התחדד עם יציאתה לפועל של רפורמת השילוב וההכלה
במשרד החינוך, שמטרתה להקטין את כיתות החינוך המיוחד, ולאפשר לילדים עם צרכים
,מיוחדים, הזקוקים לכמות גדולה באופן משמעותי של טיפולי ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת
להשתלב במסגרת כיתות בחינוך הרגיל.
לדעת הח"מ, אם כל ה עיסוק בילדים עם בעיות התפתחותיות/ צרכים מיוחדים היה באחריות
משרד החינוך ועובר להיות במסגרת שעות השה
י יה של הילדים במוסדות החינוכיים, הדבר
היה מפנה תורים לקל"ת/מרב"ע המטפלות במשרד הבריאות, ומקל על העומסים שקופות
.החולים חוות כאשר הן מציעות שירותים אלה בקהילה
הורים רבים אינם רוצים לקבוע תורים
בשעות הבוקר
והצ
ו הריי
ם , על מנת לא להפסיד שעות עבודה, ולכן נוצר עומס על התורים
,המבוקשים בשעות אחה"צ. לו היו מגדילים את התקנים לקל"ת ומרב"ע במסגרות החינוכיות
,ומאפשרים לכלל האוכלוסייה, ולילדים הסובלים מבעיות התפתחותיות בפרט לקבל טיפול
מתאים במסגרת שעות הלימודים, היה הדבר מאפשר הפחתה של העומס המוטל כיום על
,מערכת הבריאות בנושא זה. נציין עוד, שכיום בשל מחסור בנשות מקצוע במערכת החינוך
בגלל השכר הנמוך המשולם בה, כבר ב שלב ,ועדות ההשמה, נאמר להורים באופן לא רשמי
שמומלץ להם לקבל את הטיפול בקהילה, ולא במערכת החינוך, על מנת לוודא שהילד יקבל
טיפול כלשהו.
קושי נוסף ייחודי לתחום התפתחות הילד נובע מהעובדה שאבחון בוועדות השמה מתקבל רק
מנשות מקצוע שעובדות ביחידות ההתפתחותיות. עובדה זו יוצרת עומס בתקופה שבה רבים
,מהילדים מופנים לוועדות השמה .ובכך פוגע בתורים הזמינים לכלל הילדים הזקוקים לטיפול
/יודגש, כי פעמים רבות המדובר בילדים המטופלים כבר אצל קל"ת ו
או מרב"ע במסגרת קופות
החולים או במסגרת פרטית, אך מכיוון שהאבחון שלהן לא מתקבל שכן הן אינן עובדות ביחידות
התפתחותיות, ההורים נאלצים לקחת את הילד
לאבחון נוסף אצל קל"ת/מרב"ע שאין לה
.היכרות אישית מוקדמת עם הילד, רק על מנת לקבל חוות דעת עבור ועדת ההשמה
/הצעתנו לייעול בעיה זו היא לאפשר קבלת אבחונים וחוות דעת של קל"ת
מרב"ע המטפלות
בילד באופן שוטף במסגרת ועדת השמה. קבלת אבחונים כאלה בוועדות ההשמה תפנה
תורים
3
ביחידות להתפתחות הילד עבור ילדים נוספים הזקוקים לטיפול. חשוב לנו להדגיש, כי הפתרון
המוצע בנקודה זו מפנה תורים ללא עלות כספית נוספת למדינה או למטופלים. מעיון בהנחיות
יישום רפורמת השילוב וההכלה בעניין ועדות ההשמה, ניתן לראות שקל"ת הוא המקצוע היחיד
שבו יש צי /ון ספציפי של המעסיק של הקל"ת שדוחותיה יתקבלו. לא כך הוא הדבר לגבי רופאים
פסיכולוגים וכו'. אין ואסור שיהיה קשר בין המעסיק לבין תקפות המלצת אשת המקצוע. משיש
לה .רישיון עיסוק ממשלתי, חובה על המדינה לקבל את דוחותיה
סיכום ה
המלצות לפתרון:
•
שיפור משמעותי בתנאי השכר, תוך התייחסות לפרמטרים אישיים
)מקצועיים (תארים, ותק, הכשרות
•
ריכוז סל הזכאות של הילד במתן השירות במסגרת החינוכית
•
הגדלת כמות התקנים במשרד החינוך
•
הכרה באבחונים של מטפלות קל"ת ומרב"ע בוועדות ההשמה
2
. ליבת ה בעיות במשרד הבריאות וקופות החו לים-
תקנים, היקפי משרה
ושכר:
כאמור לעיל, מספר התקנים לקל"ת ולמרב"ע במשרד הבריאות
, בתי החולים
ובקופות החולים
הוא
,נמוך מן הנדרש. מיעוט התקנים יוצר משרות מפוצלות לחלקיקי משרות (בשל הצורך של
)העובדת להשלים הכנסה לצורך פרנסה במקום עבודה נוסף ,וכמובן בשכר שעתי נמוך במיוחד
בין35-50
שח לשעה בשרות הציבורי. השכר השעתי הנמוך והעסקה בחלקיקי משרות יוצרים
.מצב בלתי אפשרי שבו בוגרות מקצוע אקדמי מרוויחות משכורת מעט מעל שכר המינימום
הפתרון ש נמצא ע"י קופות החולים הינו, כאמור, העסקתן של קל"ת ומרב"ע כפרילנסריות ולא
.כעובדות שכירות של הקופות
לעמותות
,אין התנגדות לצורת העסקה כזו, אך השכר המוצע
הגם שהוא עלה בעקבות המאבק שהובילו
העמותות
,ברפורמה בהתפתחות הילד
הוא
עדיין
נמוך במיוחד.
אנו סבורות כי הגד
לת מספר התקנים ללא שיפור משמעותי בתנאי השכר הי א
.חסרת משמעות
במקביל להעלאת רמות השכר במגזר הציבורי, מוצע כי כספים המועברים לקופות החולים
יצבעו בחלקם לטובת שכר פרילנסריות או שכירות בתחומים אלו, וכך למעשה תחייב המדינה
4
את קופות החולים לחדול מאפליית השכר ממנה סובלות הקל"ת והמרב"ע, ולהעסיק אותן
בתנאי שכר ההולמים את הכש .רתן וניסיונן המקצועי, בין כשכירות ובין כפרילנסריות תוך
התייחסות בשכר הן
כפרילנסריות ו
הן כ שכירות ל :פרמטרים אישיים מקצועיים כגון הכשרות
מיוחדות, ותק, תואר .אקדמי וכיו"ב
סיכום ה :המלצות לפתרון
•
שיפור משמעותי בתנאי השכר, תוך התייחסות לפרמטרים אישיים
)מקצועיים (תארים, ותק, הכשרות
•
צביעת תקציב לפרילנסריות בכספים המועברים לקופות החולים
•
רביזיה בתעריפי ההתקשרויות של קופות החולים
עם פרילנסריות
3
.
בעיות
במשרד החינוך
:בניית היררכיה מקצועית פרופסיונלית במערכת החינוך
ההגדרה של המרפאות בעיסוק
וקלינאיות התקשורת כיום כעובדות הוראה,
לא מאפשרת
להן לעבוד כפ .רופסיות תחת חוק מקצועות הבריאות הדבר
משפיע על
ה אפשרות להכשרות
,מתאימות
ל
הדרכה ופיתוח בהתאם לפרופסיה וסוג הליקוי -
אוטיזם, שיתוק מוחין, ליקויי
.למידה, וסוגי האבחנות השונות במערכת החינוך ,נדרשת חלוקה לתחומים בדומה למה
שקורה בקופות החו
לים ,: תחום התפתחות הילד, התחום הפיזיקלי, נוירולוגי, פסיכוסוציאלי
.'אוטיזם וכד
יש צורך
י בת
קנון פרופסיונלי: היררכיה של מנהלות אזוריות, אחר
איות בית ספריות -
בדומה
למערכת הבריאות רכזות בכל תחום -
רכזת תחום אוטיזם במשרד החינוך, רכזת תחום
שיתוק מוחין, רכז
ת
.תחום מש"ה וכד' עפ"י סוגי הליקויים השונים
הגדרות כל תפקיד יוכלו להיבנות בתיאום עם העמותות המקצועיות
, תוך התחשבות ב רכיבים
המקצועיים של כל תפק
יד בתוך מערכת החינוך,
כשהמטרה היא
השתלבות מיטבית של
התלמידים בסביבה החינוכית ובתור בוגרים בחברה או במערכת הרווחה לפי מסגרת
ההמשך
, הכל עפ"י האבחנה
המתאימה לכל ילד-
'שיתוק מוחין, אוטיזם וכו
5
בנייה נכונה של התמיכה המקצועית
ב מסגרת מערכת החינוך תהווה תקדים ותוביל את
הדרך במערכות הרווחה ובריאות הנפש למבנה דומה לטיפול הנכון ולהשתתפות בחברה
כמבוגרים.
חשוב לציין כי
מענה טיפולי וחינוכי מתאימ
ים
בגיל הרך מאפשר במקרים רבים
לאדם ה
ב ,וגר להשתלב בחברה,לרבות השתלבות בעבודה ו בכך לחסוך למדינה עלויות
טיפול, אשפוז וכספי רווחה
.בבגרות
שכר ומעמד מקצועי:
למרות היכולות המקצועיות הגבוהות של קל"ת ומרב"ע, מערכת החינוך מתקשה להכיר בהן
כפרופסיה, ומגדירה קל"ת ומרב"ע במערכת כ"עובדות הוראה". כתוצאה מהגדרה זו מעמדן
של הקל"ת והמרב"ע במערכת נמוך מאד, אין התייחסות לצרכי העבודה שלהן-
הן
ברמת
התנאים הפיזיים והן ברמת צרכי ההכשרה וההדרכה, ואין להן אופק לקידום מקצועי. חשוב
לציין, שגם המערכת יוצאת נפסדת מהיחס הזה לקל"ת ולמרב"ע, שכן היא אינה מנצלת את
יכולותיהן של נשות המקצוע באופן מיטבי ואינה ממקסמת את התועלת מהן למערכת, לילדים
ולמורים.
דוג
מאות לבעיות בנושא השכר והתנאים לקל"ת ומרב"ע במשרד החינוך:
1
.
רף כניסה נמוך-
קל"ת ומרב"ע נקלטות במערכת החינוך כעובדות הוראה -
המערכת
אינה מכירה בייחוד המקצועי שלהן. רף הכניסה הנמוך אינו מכיר בערך ובמקצועיות
של נשות מקצוע אלה, וגורם להן להישאר ברמה נמוכה מבחינ ת שכר ותנאים לאורך
.עבודתן במערכת החינוך
2
.
אפליה בגמול חינוך מיוחד-
מסיבות היסטוריות ישנה אפליה בין גמול חינוך מיוחד
לקל"ת/מרב"ע העובדות עם ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הכללית
(הגמול הינו בגובה14%
) לבין קל"ת/מרב"ע העובדות עם ילדים עם צרכים מיוחדים
במתי"אות (הגמול הינו בגובה9%
בלבד). העיוות ההיסטורי הזה לא תוקן וגורם
.לאפליית שכר בתוך המערכת עצמה
3
.
קושי בהגדרת שעות-
מערכת החינוך מכירה בשעות פרונטליות, פרטניות ושעות
שהיה. הגדרה זו מתאימה למורים, אך אינה מתאימה לקל"ת/מרב"ע העובדות
במערכת. לדוגמה, בעוד ששעות השהיה אצל מרב"ע וקל"ת מתאימות רק לישיבת
צוות שבועית, נאלצות נשות המקצוע לעשות ללא תשלום עבודות כגון הכנת ת
ו כניות
טיפול, הדרכת הורים והדרכת צוות, משום שנושאים אלה אינם בגדר שעות פרונטליות
ולא בגדר שעות פרטניות. בהקשר זה ניתן להזכיר גם את השעות הנוספות להן זכאים
6
( עובדי הוראה18
שעות נוספות במחצית), שבגלל ההגדרה המצומצמת שלהן, לא
.ניתן לעשות בהן שימוש לפעולות הנזכרות לעיל
4
.
אין הכרה בוותק -
לנשות מקצוע הבוחרות להשתלב במערכת החינוך, אין הכרה בוותק
המקצועי שלהן מחוץ למערכת. דבר זה פוגע במוטיבציה של נשות מקצוע בעלות נ
י סיון
ו ברמה גבוהה להיקלט במערכת החינוך, ומוריד מכושר ההשתכרות של אלו שכן בחרו
להשתלב.
5
.
דרישה לקורס התאמה להוראה- ההשתתפות בקורס ז
ה נדרשת
מכל קל"ת ומרב"ע
במערכת, למרות שהן אינן מורות ואינן מבצעות עבודת הוראה, ולכן אין ערך ממשי
לקורס עבור הקל"ת והמרב"ע המשתלמות בו. הקורס דורש150
שעות על חשבון זמנה
הפרטי של הקל"ת/המרב"ע. רק60
שעות מוכרות לגמול השתלמות. תכני הקורס
מתאימים למורות ואינם רלבנטיים לתפקידה של המטפלת.
6
.
גמול השתלמות-
,בעוד שגמולי השתלמות מאפשרים קידום בדרגה במשרד החינוך
משרד החינוך כמעט ואינו מציע השתלמויות מוכרות לגמול השתלמות שרלוונטיות
מבחינת תוכנן לקל"ת ומרב"ע. קל"ת ומרב"ע נאלצות להשלים את ההשתלמות
המקצועית שלהן באופן פרטי בהשתלמויות שאינן מוכרות לגמול, וכך נפגע שכרן
ונפגעת התקדמותן המקצועית במערכת. הכרה בקורסים והשתלמויות מקצועיים
בתחום הריפוי בעיסוק וההפרעות בתקשורת כמזכים בגמול השתלמות, תאפשר
,לקל"ת ומרב"ע במערכת להתקדם הן מבחינת השכר והן מבחינת הקידום המקצועי
תגייס
נשות מקצוע שעובדות במערכת לה
י שאר בה לאורך זמן, ותאפשר השבחה של
מקצועיותן של נשות המקצוע במערכת.
7
.
פיצול העבודה למסגרות מרובות-
קל"ת ומרב"ע רבות נדרשות לעבוד במספר מסגרות
חינוכיות, משום שאף אחת מן המסגרות אינה יכולה לספק להן שעות עבודה שממלאות
את היקף המשרה הנדרש. כל מסגרת כזו פירושה עוד עבודת הכנה, עוד היכרות עם
הילדים ועם הצוות, עוד ישיבות צוות, עוד הדרכות, וכיוצ"ב. מכיוון שחלק גדול מהשעות
.הללו אינן מתוגמלות, התוצאה היא שכר מאד מאוד נמוך לשעת עבודה
הגדלת מספר
שעות העבודה בכל מסגרת, תאפשר גם למטופלים טיפול
מיטבי , שיחסוך למדינה כסף
.רב בטווח הארוך
8
.
הדרכה-
התגמול בגין הדרכה אינו אחיד, שעות ההדרכה מעטות על אף שבגלל בעיית
אי ההכרה בותק שצוינה לעיל, מרבית הקל"ת והמרב"ע נכנסות למערכת החינוך בשלב
מוקדם של חייהן המקצועיים. מיעוט שעות ההדרכה פוגע בנשות המקצוע ובמקצוע ,יותן
7
בעוד שהתשלום הנמוך בגין ההדרכה מגדיל את הפגיעה וכן פוגע בנשות המקצוע
וה ותיקות בתוך המערכת. למרות שלפי התקן / הנחיות המדריכות הארציות, לכאורה
אמורות להיות שעות הדרכה לכל אשת מקצוע, בפועל, בשל המחסור, רבות לא
מקבלות הדרכה מספקת או לא זוכות להדרכה בכלל.
9
.
תשלום בגין שעות שאינן טיפול ישיר-
,אופי העבודה מחייב השתתפות בישיבות צוות
שיחות עם הורים, הנחיית צוות המוסד החינוכי, זמני המעבר בין המוסדות החינוכיים
ביום עבודה וכיוצ"ב. אין תגמול על השעות האלה כלל ומאידך מחייבים את המטפלת
להגיע לישיבות צוות גם אם נקבעות
במועדים שאינן נמצאות פיזית במוסד החינוכי. יש
;להגדיר את שעות העבודה של המטפלת בכמה רבדים: שעות טיפול פרטני/קבוצתי
שעות היוועצות; שעות הדרכה; שעות שהייה; שעות מעבר וכיוצ"ב,
ועל כולן יש לשלם
שכר.
10
.
לאור העובדה כי המטפלות עובדות חלקיקי משרה ומעט שעות בכל מוסד ,חינוכי
נמנעת מהן האפשרות להפוך לדמות משמעותית בצוות, אין אפשרות לקידום מקצועי
לתפקידי ניהול. היבט נוסף למצב זה הוא בדידות המטפלת גם במובן המקצועי וגם
.במובן האישי
11
.
תנאי העסקה משתנים במתי"א-
אחוזי המשרה עלולים להשתנות בהיקפם בכל שנת
ע
בודה ללא הודעה מראש וי ש בכך פגיעה קשה ביכולת ההסתמכות והפרנסה של
.המטפלות
12
. ציוד ומשאבי טיפול-
חדר, ציוד קבוע, ציוד מתכלה-
במרבית מוסדות החינוך אין חדר
טיפול י
י .עודי ומותאם. המטפלות נאלצות לטפל במרחב הרועש ועד חדר חומרי הניקוי
אין ציוד קבוע ומתכלה שמוקצה לטיפול המטפלות והן נאלצו ת להביא את הציוד הפרטי
שלהן ולהיסחב א תו בין המוסדות השונים. אין אפשרות להשתמש בציוד ובכלים של
המוסד ואין תמיכה טכנית (מחשבים, תוכנות, מכונות למינציה, מכונת צילום, מדפסות
.)וכיוצ"ב
סיכום ה :המלצות לפתרון
•
שיפור משמעותי בתנאי השכר, תוך התייחסות לפרמטרים אישיי ם
)מקצועיים (תארים, ותק, הכשרות
•
הכרה במקצועות הבריאות כמקצוע בפני עצמו במשרד החינוך (במקום
ה )"גדרה כ"עובדות הוראה
8
•
בניית היררכיה מקצועית עבור מרב"ע וקל"ת במשרד החינוך, תוך
התייחסות לצרכים השונים והיחודיים של המטופלים
•
תיקון אפליות שכר מובנות
•
הכרה בשעות ייחודיות למקצועות הבריאות
•
הכרה בותק של נשות מקצוע מנסיון מקצועי קודם לעבודתן במערכת
החינוך
•
ביטול הדרישה לקורס התאמה להוראה מחד, ומתן אפשרות לקורסים
הרלוונטיים למקצועות הבריאות המוכרים לגמול השתלמות
•
הוספת שעות עבודה לתקנים קיימים במוסדות חינוך, באופן שיאפשר
טיפול מיטבי וכן השתלבות משמעותית של קל"ת ומרב"ע בצוות המוסד
•
תגמול הולם עבור הדרכה לקל"ת/מרב"ע
•
תשלום על שעות שאינן שעות טיפול
•
אפשרויות קידום לקל"ת ומרב"ע בתוך מערכת החינוך
•
הקצאה מתאימה של מרחב טיפולי וציוד
4
. בעיות באגף השיקום של בריאות הנפש במשרדי הבריאות והרווחה
שירותי שיקום לאנשים, שמתמודדים עם מחלת נפש ניתנים לזכאי סל שיקום על פי חוק (חוק
שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
).. שירותי השיקום הניתנים לזכאים הופרטו וניתנים
באופן פרטני באמצעות ספקי שירות הקשורים בחוזים, מבוקרים על ידי רפרנטים של אגף
השיקום במשרד הבריאו ,)ת וכוללים תיאום טיפול, שירותי דיור (מהוסטלים ועד דיור מוגן/נתמך
,שילוב במעגל העבודה (שירותים מוגנים ועד שירותים המשלבים בשוק החופשי), פנאי וחברה
.ולימודים ועוד
בהתאם להגדרת החוק למתן ליווי וטיפול שיקומי, מרפאות בעיסוק מביאות לידי ביטוי את
הכלים הייחודי
י
ם של המקצוע בקידום ת
ו כניות השיקום של מקבלי השירות. אחד המוקדים
הייחודיים אותם מביאות מרפאות בעיסוק לתהל
יך השיקומי הינו הערכה של הקוגני ציה
התפקודית של מקבלי השירות. הערכת הקוגניציה התפקודית מסייעת למרפאים בעיסוק
להקים את התמיכות הסביבתיות והאישיות הנחוצות עב
ור הפרט ל שם
תפקוד
.מיטבי
מרפאים בעיסוק הם מומחים במדידת קוגניציה תפקודית, הכוללת הערכה של ביצוע משימות
.)יומיומיות (למשל, טיפול עצמי, ניהול משק בית, טיפול בילדים, משימות במקום העבודה
9
מרפאים בעיסוק מתמחים בזיהוי ליקויים קוגניטיביים מבוססי ביצועים.
זיהוי מוק דם של ליקויים
,קוגניטיביים מבוססי ביצועים מאפשר יישום בזמן של תוכנית טיפול
יישום התמיכות הנחוצות
להישנות של משברים,
.ואף עוזר במניעת אשפוזים חוזרים
1
. הפרטה וריבוי "אנשי מקצוע" משקמים-
ספקי שירותי ה שיקום מכירים ביכולות
מ קצועיות אלו ומנסים להעסיק כמה
שיות
ר נשות מקצוע מתחום הריפוי בע
י סוק ו ,אולם
צו ההרחבה של עו"ס ואופן מימון מרכיבי הצו הביא את משרד הבריאות לדרוש את
חובת העסקה של עו"ס. מעבר לכך, בפועל,
על אותו תקן יש מספר אנשי מקצוע
מתחומים שונים ש"מתחרים" על תפקיד "איש המקצוע" כפי שהחוק הגדיר. כך שהספק
מ עדיף להעסיק אשת מקצוע צעירה
המוכנה
להשתכר שכר נמוך רק כדי להיכנס
לתחום,
ובהיעדר אופק תעסוקתי עוזבת
את מקום העבודה תוך שנה–שנתיים , מה
.שמייצר מחסור בכ"א מקצועי ומיומן גם בשירותי השיקום הדבר אף פוגע בטיפוח
דרגים ניהוליים,
בהם נדרשים אנשי מקצוע מנוסים שמביאים עימם ידע וכלים להובלת
.צוותים ופיתוח שירותי השיקום הפתרון לבעיות אלה נעוץ בשילוב של הגדרת תקנים
מקצועיים י
י
עודיים ות.שלום שכר ראוי לנשות המקצוע
2
.היעדר תקינה ייעודית לכל מקצוע אינו מאפשר פ
י
תוח מקצועי בתוך הארגון מכ
ון יו
שמרפאה בעיסוק צעירה ברוב המקרים תנוהל על ידי איש מקצוע מתחום מקצוע אחר
ותקבל ממנו גם הדרכה מקצועית. משרד הבריאות הגדיר ב"חוברת הנחיות מקצועיות
( "לעוסקים בהדרכה במערך השיקום בברה"נ2013
) את החובה למתן הדרכות לבעלי
תפקידים שונים בשירותי השיקום באופן שיאפשר התמקצעות שלהם בתפקידם
כמומחים לשיקום בבריאות הנפש בקהילה, אך אין התייחסות בהגדרות אלו לתהליכי
התמקצעות דיסציפלינאריי
ם
במקביל לכך. על אף שההדרכה כזו תוביל להתמקצעות
בעבודה השיקומית והיא חשובה, בהיעדר תוספת של הדרכה
בנוגע ל כלים המקצועיים
הייחודיים למקצוע, חל ק מהידע עלול ללכת לאיבוד ויש בכך הפסד לא רק לעוסקות
.במלאכה אלא גם למקבלי השירות ולמפעיליו
סיכום ה :המלצות לפתרון
•
שיפור משמעותי בתנאי השכר, תוך התייחסות לפרמטרים אישיים
)מקצועיים (תארים, ותק, הכשרות
•
תקן ייעודי לכל איש מקצוע בהתאם למספר מקבלי השירות בארגון
•
הגדרת תפקיד המרפאה בעיסוק באופן שיאפשר קיימות מקצועית תוך
הגדרת מסלול לצמיחה מקצועית ומתן אופק תעסוקתי, כולל אפשר ות
10
לריכוז וניהול ושיפור יכולת ההשתכרות . מערך שכזה יביא לנשות מקצוע
שימלאו תפקידי מפתח באקדמיה, במשרדים וגופים ממשלתיים ויהוו
חלק מצוותים קובעי מדיניות
5
.
תחומים כלליים ורוחביים נוספים
א .
הפרטת שירותי
הטיפול
אנו עדים לתהליכי הפרטת השירות מקופות החולים לחברות המספקות את השירות באמצעות
קבלני משנה. אופי העסקה זה סובל מכל הרעות החולות המוכרות בהעסקה של עובדי קבלן -
ברמת השכר והתנאים, המעמד, התדמית, אופק הקידום, הכשרות והתמקצעות ועוד. יש למגר
תופעה זו מהשורש
.או לקבוע אמות מידה לאופן העסקה שכזה
ב.
דה-
סקילניג(deskilling)
,בשל מיעוט התקנים והשכר המבזה לנשות המקצוע, עולות חדשות לבקרים הצעות שונות
שמטרתן להגדיל את ההיצע באמצעות מציאת נשים עניות, שיסכימו לעבוד בתנאים ובשכר
לא ראויים, כפי שקורה כיום במרבית.המגזרים
אנו עדים לתהליכים מדאיגים של פגיעה בייחוד המקצועות ורצון להנמכת דרישות הסף
של
הם .
הצעות חוק כגון העברת מסלולי הלימוד מהאקדמיה לסמינרים של נשים חרדיות (הצעות חוק
של יהדות התורה), פתיחת בתי ספר ללימודי תעודה וכיוצ"ב, יפגעו אנושות ברמה האקדמית
מקצועית
של דור מטפלות העתיד וכתוצאה מכך במטופלים. המקצועות הללו הינם מקצועות
"צעירים "
יחסית, שעדיין מתפתחים ומשכך נשענים על מחקרים אקדמיים, המתעדכנים חדשות
לבקרים. הישענות על השכלה אקדמית מבוססת מחקר הכרחית להבטחת טיפול ראוי והולם
.לציבור המטופלים
לשם הדוגמה נביא
פה את הצעת החוק לתיקון חוק מקצועות הבריאות, שהועלתה כבר מספר
פעמים ע"י חבר הכנסת פינדרוס ואחרים, לפיה יוכלו "בנות חרדיות" (כך בלשון דברי ההסבר
לאחד הנוסחים של הצעת החוק!) לקבל הכשרה קצרה של חודשים אחדים ולעבוד כקל"ת
.ומרב"ע אנו עוסקים במקצוע הקשור ישירות .לבריאות האדם אין צורך לציין (אך נעשה זאת
בכל זאת), כי חוק מקצועות הבריאות מחייב הכשרה אקדמית ספציפית, הכשרה מעשית ומבחן
מקצוע, וכי הנמכה של סטנדרטים אלה פירושה פגיעה באיכות השירות למטופלים בטווח
הקצר, ופגיעה באינטרסים של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל בטו.וח הארוך
11
ג.
הסבת אקדמאים
הצעות הקשורות לעומק, היקף ואיכות ההכשרה למקצועות הטיפול שלנו, חייבות לעמוד
.בסטנדרטים של לימודי תואר ראשון כפי שהם קיימים היום
ביסודו של המעמד המקצועי שהחוק מנסה לקדם עבור מקצועות הבריאות, עומדת מקצועיות
בלתי מתפשרת, הנשענת על דרישות אקדמיות וביצועיות ברמה גבוהה, זאת בשל ההבנה של
חשיבותם של מקצועות אלה לנזקקים לשירותיהם של עובדי מקצועות הבריאות, לחברה
הישראלית ולמדינת ישראל. פגיעה
בדרישות אלה לא זו בלבד שתוביל להורדת רמת הטיפול
,כפי שצוין לעיל, אלא גם לפגיעה קשה באמון הציבור בנשות המקצוע בתחום הריפוי בעיסוק
,וההפרעות בתקשורת העלולה להוביל אף היא להימנעות מטיפולים ולנזק מתמשך כתוצאה
.מכך
על קצה המזלג נזכיר פה גם דרכים אחרות לפיחות ב מעמדן המקצועי של קל"ת ומרב"ע וזילות
של הוראות חוק מקצועות הבריאות, למשל, במתן אפשרות לעולים חדשים שלמדו מקצועות
משיקים בחו"ל לעבוד בישראל בתחומים הייחודיים לח"מ, ללא דרישה לעבור מבחן מקצוע של
.משרד הבריאות לקבלת תעודת מקצוע
בנוסף, יצירת "מקצועות" חדשים, כד וגמת מקצוע טכנאי שמיעה, העוסק נקודתית בבדיקות
שמיעה במקום קלינאית תקשורת, העוסקת באודיולוגיה בהיבט הרחב והבדיקה על ידה
מהימנה, מקצועית ומקיפה יותר עם פוטנצ
י אל גבוה יותר לאיתור הבעיה והבנה של המשך
.הטיפול הנדרש או בתחום הריפוי בעיסוק- ללכת לטיפול אצל "מטפל
ת בו ו "יסות חושי או
ל מלווה התפתחותית
"שלמדה" ב
כל מיני קורסים ממקורות לא מוסמכים , במקום לקבל טיפול
מקצועי אצל מרב"ע.
ד.
הדרכת עמיתים
כיום כל מעסיק מחליט לעצמו על המתווה, ההיקף והיישום בפועל של הדרכות למטפלות, ללא
מנגנון בקרה ואכיפה. נדרש מתווה הדרכה קבוע בחוק ומ תוקצב ע"י המדינה, הן למדריכה והן
למודרכת- יש
נה
דרישה של משרד הבריאות להדרכה ביחידות ההתפתחותיות, כאחד התנאים
להכרה, אבל דרישה זו לא מתוקצב,ת לא על ידי קופות החולים
.ולא על ידי משרד הבריאות
12
ה .
מחסור במטפלות בפריפריה
העדר זמינותם של תורים לטיפולים ואבחונים עבור ילדים בפריפריה והטענה
ש יש מחסור
במטפלות, הביא את
העמותות
לבצע סקר בקרב1281
נשות מקצוע. האגודות השוו את נתוני
הסקר בנושא זה עם התפלגות האוכלוסייה במדינת ישראל על פי הנתונים מהשנתון
הסטטיסטי של מדינת ישראל שפורסם
ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת2018
.
מההשוואה בין נתוני התעסוקה לפי הסקר לבין נתוני פיזור האוכלוסייה על פי הלמ"ס עולה כי
קיים מחסור בנשות מקצוע רק באזור הדרום.
חשוב להזכיר, שדרום הארץ הוא אזור גיאוגרפי גדול מאד, ולכן זמינות אנשי מקצוע בנקודה
מסוימת לא פותרת צרכים של מטופלים המרוחקים ממנו. מחסור גיאוגרפי מסוג זה ניתן
לפתור באמצעות יצירת מנגנוני שכר עידוד יצירתיים, מסלולי העסקה ישירה ברשויות
המקומיות, הקלות במס ותמריצים, כפי שנעשה בעבר עם רופאים ומורים בפריפריה, לרבות
,הטבות לעוברים להתגורר באזורים אלה
וכן באמצעות תכניות לעידוד סטודנטים
מהפריפריה ללמוד את המקצוע ולחזור לאזור מגוריהם המקורי, למשל באמצעות מתן מלגות
.ומענקים
ד"ר אסנת סגל
ד"ר ענת אלבז
רביטל גל
יו"ר האגודה הישראלית
יו"ר משותף של החברה
יו"ר משותף של החברה
של קלינאי התקשורת
הישראלית לריפוי בעיסוק
הישראלית לריפוי בעיסוק
13
'נספח א–
תימוכין למבוא
בכתבה שהתפרסמה בגלובס בפברואר2020
" בכותרת
דוח הוצאות השכר חושף
פערי שכר
משמעותיים במערכת הבריאות ," עולה כי המערכת בכללה סובלת מפערי שכר משמעותיים
כאשר בראש הטבלה נמצאים הרופאים (שגם שכרם עלה עליה משמעותית בעשור הנסקר
בכתבה) והרוקחים (המוגדרים בכתבה כענף הסובל ממחסור באנשי מקצוע). גם בטבלת
השכר ה מובאת בכתבה זו, נמצאות קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק בתחתית
הטבלה. אילו היה המקצוע אכן סובל ממחסור משמעותי בנשות מקצוע, האם לא היה הדבר
!?אמור לגרור אחריו עליה משמעותית בשכר קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק
מסתבר שהשוק נוהג אחרת כאשר מדובר במקצועות עם ר וב נשי, ור' להלן מתוך דו"ח
" שדולת הנשים בישראל
כשתהיי גדולה - הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל " את
הטבלה המעידה על כך כי מקצועות עזר )רפואיים (ביניהם קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק
הינם המקצועות ששיעור הנשים הלומדות אותם הוא הגבוה ביותר, וששיעור הנשים
המועסקות בהם עולה על90%
.מכלל המועסקים במקצוע
הדו"ח מוסיף ומצביע על העובדה כי מקצועות אלה נמצאים ממש בתחתית רמת השכר, על
אף שהמדובר במקצ
ועות שנדרשת להם השכלה אקדמית של תואר ראשון לפחות, ו-
1,000
שעות הכשרה מעשית ללא תשלום, וזאת לעומת מקצועות "גבריים" יותר, שלא נדרשת
עבורם השכלה אקדמית, כגון הנדסאים וטכנאים. להלן נתוני הממונה על השכר באוצר
:)(הטבלה לקוחה מתוך הכתבה הנ"ל בעיתון גלובס
14
מרב"ע
וקל"ת המועסקות בקופות החולים נאלצות פעמים רבות לעבוד במתכונת של
.פרילנסריות, וזאת בשל העדר תקנים מספיקים במסגרת קופות החולים
כפועל יוצא ממיעוט התקנים בתחום, קופות החולים מעסיקות את מרבית קלינאיות
התקשורת והמרפאות בעיסוק כפרילנסריות של הקופות, ואף זאת בתער יפים נמוכים ואף
מבזים. במסגרת המאבק שהובילו האגודות המקצועיות הח"מ בתנאי ההתקשרות עם
הפרילנסריות עקב הרפורמה בהתפתחות הילד, התפרסמה בעיתון דה מרקר כתבתה של
" סיון קלינגבייל
נישאר עם
27
₪לשעה ", אשר סקרה את תנאי השכר הירודים של קלינאיות
15
התקשורת בקופות החולים, ואף פרסמה טבלה המפרטת את הסכומים המוצעים לקלינאיות
תקשורת בהסדרי פרילנס ואת המשמעות הריאלית של סכומים אלה לאחר נ יכוי הוצאות
:ומיסים. לנוחותך, מצ"ב טבלת הסכומים
מאז פרסום הכתבה ביום26.1.2020
, וכתוצאה ממאבקן של הפרילנסריות, אשר סרבו
ומסרבות לחתום על חוזים מבזים עם קופות החולים, עלו מעט הסכומים המוצעים לקלינאיות
התקשורת ולמרפאות בעיסוק הנותנות שירות לקופות החולים, א ך במרבית המקרים עדיין
.מדובר בעליה של שקלים בודדים לעומת הסכומים הנקובים בטבלה דלעיל
בנקודה זו חשוב לצטט מתוך המלצות הדו "ח הנ "ל
של שדולת הנשים : "יש לבצע הערכה
מחודשת של המקצועות "הנשיים", ובראשם הוראה, עבודה סוציאלית ומקצועות הבריאות
ולבחון את השכר והתנאים הנהוגים בהם אל מול מקצועות אחרים בשירות המדינה; להוסיף
תקנים באופן שיא פשר לכלל עובדי/ות מערך השירותים הציבוריים לעבוד בהיקף של משרה
מלאה, בכפוף לרצונם/ן בכך; לפעול להרחבה משמעותית של תקציבי השירותים החברתיים
שנשחקו בשנים האחרונות, באופן שישפר את תנאי העבודה ויפחית תופעות של שחיקה
16
בקרב העובדות/ים. צעד זה חשוב בפני עצמו, אך בנ וסף הוא מהווה מפתח לשיפור מעמד
".המקצועות ה"נשיים", להפיכתם לאטרקטיביים יותר ולמשיכת גברים למקצוע
'נספח ב
פורמט המלצות לפתרון פערי כ
ו
ח אדם במקצועות הריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת
הגוף
הממליץ
המלצה לפתרון
לטווח
קצר/בינוני/ארוך
ההמלצה
מדוע ההמלצה
מצמצת את פערי
כ"א
ISOT
ISHLA
בטווח הקצר
והמידי
שיפור השכר והתנאים הנלווים באופן
שיקרב את השכר במגזר הציבורי
למגזר הפרטי ויצמצם את הפערים
הגבוהים כיום, הוספת תקנים
והתייחסות גם לנשות המקצוע
העובדות במשרד החינוך
מניעת עזיבת נשות
מקצוע ותיקות
ובעלות ניסיון, לשוק
הפרט י ויצירת
אטרקטיביות
ISOT
ISHLA
בטווח הקצר
והמ ידי
בנוסף על שיפור השכר והתנאים
הנלווים, ללא פגיעה בחסכון
,הפנסיוני, הצעת מלגות, מענקים
תמריצים והטבות לנשות מקצוע
בפריפריה ולסטודנטים חוזרים –
השתתפות במימון שכ"ד, הקלות
במס, מסלולי העסקה ישירה ברשות
המקומית וכיוצ"ב
הנעת נשות מקצוע
לאזורי הפריפריה
ISOT
ISHLA
בטווח הקצר
והמי די
הכרה בותק נשות המקצוע בכניסתן
לעבודה במשרד החינוך
הנעת נשות
המקצוע למשרד
החינוך
17
ISOT
ISHLA
בטווח הבינוני
יצירת מדרג שכר הכולל התייחסות
לוותק, הכשרות ייחודיות, התמחות
מדרג שכר יעודד
הישארות בשירות
הציבורי
ISOT
ISHLA
בטווח הבינוני
יצירת אופק ניהולי וקידום לנשות
מקצוע בשירות הציבורי בכלל
ובמשרד החינוך בפרט
אופק ניהולי שבצ דו
תגמול ופיתוח
מקצועי יעודד
הישארות בשירות
הציבורי