מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

כתיבה: ד"ר מיכל לרר | :אישור אורלי אלמגור-לוטן תאריך :כ"ג בסיון תשפ"ג , 12 ביוני 2023 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רקע לדיון נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל תמצית מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות חה"כ ,מיכאל ביטון בנושא "אי שוויון כלכלי ברשויות המקומיות בנגב ובגליל". במסמך מוצגים נתונים שונים על הרשויות המקומיות באזורים אלו ,לעיתים תוך הצגה מקבילה של המצב בכלל הרשויות בישראל . י ודגש כי,המסמך ממוקד בכמה היבטים ואינו סוקר בצורה ממצה את כלל הסוגיות .אשר ניתן לדון בהן בהקשר רחב זה היות שאזורי הנגב והגליל אינם מוגדרים כנפות או כמחוזות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המסמך מתייחס לרשימת הרשויות המופיעה באתר .משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי המסמך פותח ברקע דמוגרפי על אזורי הנגב והגליל; בהמשך מוצגים נתונים על משתנים שונים הנוגעים לרשויות המקומיות– הן כאלה הנוגעים לאוכלוסייה המתגוררת בהן והן כאלה הנוגעים לרשויות עצמן; לאחר מכן מוצג מבט על המ ועצות האזוריות באזורים האלה; לבסוף מוצגים חסמים למיצוי משאבים על ידי רשויות מקומיות בנגב ובגליל, כפי שעלו בדוח מבקר המדינה שפורסם ב- 2020 . :להלן עיקרי המסמך בגליל מתגוררים 1,532,108 תושבים ב- 94 רשויות מקומיות. בחלוקה מגזרית: האוכלוסייה היהודית מונה791,338 נפש ו מתגוררת ב- 37 רשויות והאוכ לוסייה הערבית מונה740,770 נפש ו מתגורר ת ב- 57 .רשויות בנגב מתגוררים 882,226 תושבים ב- 34 רשויות :. בחלוקה מגזרית ה אוכלוסייה היהודית מונה671,084 ו מתגורר ת ב- 26 רשויות והאוכ לוסייה הערבית מונה 211,142 נפש ו מתגורר ת ב-8 .רשויות הלש כה המרכזית לסטטיסטיקה מ חשבת ומפרסמת מדד חברתי- כלכלי של האוכלוסייה על פי מקום מגורים .יש הבדלים משמעותיים בדירוג החברתי-כלכלי של רשויות יהודיות וערביות : ,כך הן בגליל והן בנגב רוב הרשויות היהודיות מדורגות באשכולות7-5 ;לעומת ,זאת רוב הרשויות הערביות באזורים אלה מדורגות באשכולות 3-1 . בעוד הדירוג החברתי- ,כלכלי של הלמ"ס מבוסס על משתנים הנוגעים לאוכלוסייה ברשויות משרד הפנים מדרג את ה איתנות הכלכלית של הרשויות המקומיות עצמן על בסיס תבחינים נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פיננסיים ותבחינים של מנהל תקין. מדד האיתנות הזה מסווג את הרשויות לחמש קטג וריות- איתנות, יציבות, במצב ביניים, בתכנית המראה ובתכנית הבראה/התייעלות. הנתונים מלמדים כי42% מהרשויות היהודיות בגליל ובנגב מדורגות כאיתנות או יציבות, דבר המאפשר להן להתנהל ברמות שונות של עצמאות כלכלית, וכ- 31% מהן נמצאות בתכניות התערבות שונות של משרד הפני ם. ב אשר לרשויות הערביות בנגב ובגליל – כ- 35% מהן נמצאות בתכניות התערבות, בדומה לנתון המקביל ברשויות היהודיות, אך אף לא אחת מהן מדורגת כאיתנה או יציבה . רובן המכריע של הרשויות הערביות מדורגות במצב ביניים– סטטוס אשר לא מאפשר להן עצמאות בניהול הכלכלי שלהן מצד אחד, אך גם לא מצדיק כניסה .לתכניות התערבות מהצד השני אחת הסיבות להבדלים ב חוסן התקציבי של רשויות מקומיות טמונה ב פערים במקורות ההכנסה, וב מיוחד מההכנסות מארנונה שאינה למגורים)בתי עסק, אזורי תעשייה ומסחר ועוד( . הנתונים מלמדים כי ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאי נה למגורים דומה בקרב הרשויות היהודיות בגליל ובנגב- 47% ו- 51%, בהתאמה. ברשויות הערביות בגליל השיעור הממוצע של ארנונה שלא ממגורים נמוך משמעותית- 23% .מנגד, ב רשויות הערביות בנגב, ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורי ם גבוה מאוד– 60%. עם זאת נראה , כי הדבר נובע משיעורי גבייה נמוכים של ארנונה למגורים ) 20% (, ולא מהיקפים גבוהים של ארנונה שלא ממגורים. בנגב והגליל יש29 מועצות אזוריות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדרגת גם את הרמה החברתית- כלכלית של )מרבית( היישובים המרכיבים את המועצות האזוריות. דירוג זה מלמד כי יש מ ועצות אזוריות הומוגניות יותר מבחינת דירוג היישובים המרכיבים אותן ובאחרות יש שונות .גבוהה יותר על אף קיומו של מדד זה, נדמה כי הממשלה ובמיוחד משרד הפנים אינם עושים שימוש רב ברזולוציות האלה של המדד. דוח מבקר המדינה70 ב' משנת2020 אשר עסק במשרד לפיתוח הפריפריה , הנגב והגליל וברשויות לפיתוח הנגב והגליל התייחס ל ליקויים בפעילותם של גופים אלה ו כ ל ן חסמים המאפיינים רשויות מקומיות רבות בנגב ובגליל, במיוחד החלשות שבהן, בכל הקשור למיצוי משאבים ממשלתיים היכולים לסייע להן לשפר את איכות החיים של תושביהן. בין היתר הוזכרו נט ל ביורוקרטי עודף בהגשת בקשות תמיכה במענה על קולות קוראים, ליקויים ביידוע הרשויות .המקומיות בדבר היוזמות והפעולות של הרשות לפיתוח הנגב ועוד נראה כי נכון למועד כתיבת ,מסמך זה יש חסמים שטרם קיבלו מענ ה . כמו כן המליץ המבקר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל כי מע בר לרשימת החסמים המופיעים בדוח ,י בצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים נוספים העומדים בפני הרשויות המקומיות כדי להמציא פתרונות אשר יאפשרו להגדיל את שיעורי מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. אין ביד י נו מידע האם המשרד ביצע .עבודת מטה מסוג זה נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. רקע בפתח הדברים יצ וין כי אזורי הנגב והגליל אינם מוגדרים כנפות או כמחוזות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אל א כ לולים בתוך מחוזות חיפה, הצפון והדרום. על כן, הגדרת הרשויות באזורי הנגב והגליל לטובת מסמך זה נשענת על הרשימה של משרד הנגב, הגליל והחוסן .(הלאומי )ראו בנספח1 בהתאם לכך, על פי רשימה זו– אוכלוסיית הגליל מונה1,532,108 נפש ,וזו מתגוררת ב- 94 רשויות מקומיות . בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה , האוכלוסייה היהודית בגליל מונה791,338 נפש וזו מתגוררת ב- 37 רשויות; ו האוכלוסייה הערבית בגליל מונה740,770 נפש וזו מתגוררת ב- 57 .רשויות ה אוכלוסייה בנגב מונה882,226 נפש וזו מתגוררת ב- 34 רשויות . מתוך ,אוכלוסיית הנגב האוכלוסייה היהודית מונה671,084 וזו מתגוררת ב- 26 רשויות; ו האוכלוסייה הערבית מונה211,142 נפש וזו מתגוררת ב-9 .רשויות בטבלה הבאה תוצג ה ה תפלגות של הרשויות המקומיות בנגב ובגליל בח לוקה לפי מעמד מוניציפאלי , גודל אוכלוסייה ו מגזר. 2 יצוין כי בתוך הרשויות היהודיות באזורים אלו נכללו גם .הרשויות המעורבות3 בכל הנוגע ל- 29 המועצות האזוריות בנגב ובגליל, מספר היישובים הכלולים בה ן מובא בסוגריים ב מקומות הרלוונטיים ב טבלה. 4 טבלה 1 : פילוח הרשויות המקומיות בנגב ובגליל לפי מגזר ומעמד מוניציפאלי , 2019 גליל נגב עירייה מועצה מקומית מועצה אזורית עירייה מועצה מקומית מועצה אזורית רשויות יהודיות 12 12 13 ) 328 ( 8 5 12 ) 178 ( אוכלוסייה 432,330 98,182 260,826 494,651 82,814 123,161 רשויות ערביות 6 49 2 )8( 1 6 2 ) 11 ( אוכלוסייה 142,025 582,200 16,545 76,237 116,191 30,579 סה"כ רשויות 18 61 15 ) 346 ( 9 11 14 ) 189 ( סה"כ אוכלוסייה 1,532,108 923,633 1 משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי , רשימת רשויות בנגב ובגליל :, תאריך כניסה6 ,ביוני2023 . 2 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת2019 , 4 ביוני2023 3 שמונה הערים המעורבות בכלל הארץ הן: חיפה, ירושלים, לוד, מעלות תרשיחא, נוף הגליל, עכו, רמלה ותל אביב-יפ.ו 4 ,המועצות האזוריות בנגב ובגליל בהן קיימים יישובים משני המגזרים הן: הגלבוע, זבולון, יואב, מטה אשר, מטה יהודה, מנשה, מרום הגליל .משגב ועמק יזרעאל ב גליל מונה חיים 1,532,108 תושבים ב- 94 רשויות מקומיות; מ תוכם- 791,338 יה ודים )ב- 37 (רשויות ו- 740,770 ערבים )ב- 57 (רשויות בנגב חיים882,226 תושבים ב- 34 רשויות מקומיות; מתו כם- 671,084 יהודים )ב- 26 (רשויות ו- 211,142 ערבים )ב- 9 (רשויות נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהנתונים בטבלה ניתן להתרשם כי מספר הרשויות המקומיות בנגב ובגליל דומה ב אוכלוסייה היהודית ) 62 ( ו הערבית ) 66 ( .עם זאת, תמהיל הרשויות שונה: בשני האזורים, רוב האוכלוסייה היהודית מתגורר בע יריות , ואילו .בקרב האוכלוסייה הערבית הרוב מתגורר במועצות מקומיות בה קשר זה נציין, כי המעמד המוניציפלי )עיר מול מועצה מקומית( נגזר מגודל הרשות , כאשר ככלל, ניתן להכריז על רשות מקומית כעל עירייה כאשר מתגוררים בה מעל10,000 .תושבים 2 . נתונים על מאפיינים שונים של הרשויות המקומיות בפרק זה של המסמך יובאו נתונים על דירוג הרשויות המקומיות על בסיס המדד החברתי- כלכלי אשר מודד את חוזק האוכלוסייה המתגוררת ברשויות המקומיות ולאחר מכן נתונים הנוגעים לאית נות הכלכלית של הרשויות עצמן )הגדרה המבוססת על תבחינים פיננסיים ו על תבחינים .של מנהל תקין( ועל שיעור ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים יצוין כי אלה רק שני פרמטרים .מתוך רבים שניתן לדון בהן בהקשר הרחב של מאפייני הרשויות 2.1 הדירוג החברתי-כלכלי הלשכה המרכזית לסטטיסט יקה מ חשבת ומפרסמת מדד חברתי- כלכלי של האוכלוסייה על פי מקום מגורים .זה נמדד באמצעות חישוב הערכים של14 משתנים נבחרים המתייחסים לנושאים ,הבאים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים תעסוקה וגמלאות. מכאן שמדד זה מתייחס ל תושבי הרשות ולא לרשות המקומית ,עצמה כגוף .מוניציפאלי כלכלי המדד החברתי כלכלי הוא כלי המשמש את הממשלה ליישום של מדיניות דיפרנציאלית כלפי הרשויות המקומיות, למשל בנושא של הקצאת משאב.ים5 בפרט, משרד הפנים, שהוא הרגולטור של השלטון המקומי בישראל, משתמש במדד בשורה ארוכה של נושאים בהם הוא :עוסק תקציבי ,ם רגילים, תקציבי פיתוח, מענקי איזון, כוח אדם ברשויות, תחומי שיפוט, חברות עירוניות פיתוח ארגוני ותכנון פיזי. גם משרדי ממשלה אחרים דוגמת משרד החינוך, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הרווחה משתמשים במדד, בעיקר לצרכים שונים של הקצאת משאבים . ה תרשימים הבא ים מציג ים את הרשויות המקומיות בנגב ובגליל על פי הדירוג החברתי כלכלי שלהן . לאור ההבדלים המשמעותיים בין המגזרים, הנתונים יוצגו בנ פרד עבור המגזר היהודי .ועבור המגזר הערבי6 5 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת2019 , 4 ביוני2023 . 6 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכ לית של האוכלוסייה בשנת2019 , 4 ביוני2023 . רוב האוכלוסייה היהודית מתגורר בעיריות ורוב האוכלוסייה הערבית מתגורר במועצות מקומיות המדד החברתי- כלכלי משמש את הממשלה ליישום של מדיניות דיפרנציאלית כלפי ,הרשויות המקומיות למשל בנושא של הקצאת משאבים נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 : פילוח הרשויות המקומית בגליל על פי דירוג חברתי-כלכלי ומגזר , 2019 תרשים2: פילוח הרש ויות המקומית בנגב על פי דירוג חברתי-כלכלי ומגזר , 2019 משני התרשימים לעיל ניתן ללמוד על ההבדלים המשמעותיים בין חוזקה של האוכלוסייה הערבית לבין זו של האוכלוסייה היהודית בנגב ובגליל, כפי שאלה באים לידי ביטוי בדירוג החברתי-כלכל י. כך, בהתייחס לרשויות היהודיו ת עולה, כי הן בגליל והן בנגב רוב הרשויות מדורגות באשכולות7-5. לעומת זאת, בהתייחס לרשויות הערביות ()בדואיות הרי שבנגב כולן מדורגות באשכול1; בגליל, רוב הרשויות הערביות מדורגות באשכולות2 ו-3 ) 38 מתוך57 (רשויות . המדד החברתי כלכלי מתעדכן כל שנתיים, כאשר המ דד הנוכחי אשר התפרסם ב-4 ביוני2023 מתייחס לנתוני2019 וזה שפורסם לפניו ה תייחס לנתוני2017 .ל נוכח העובדה כי המדד משמש את משרדי הממשלה השונים לצורך קביעת מדיניות דיפרנציאלית כלפי הרשויות המקומיות 2 3 9 6 12 4 1 13 25 8 7 2 2 0 5 10 15 20 25 30 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מספר רשויות דירוג חברתי-כלכלי רשויות יהודיות רשויות ערביות 4 2 5 5 6 1 2 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מספר רשויות דירוג חברתי-כלכלי רשויות יהודיות רשויות ערביות בהתייחס לרשויות היהודיות, הן בגליל והן בנגב– רובן מדורגות באשכולות 7-5 ; בהתייחס לרשויות הערביות– בנגב כולן מדורגות באשכול1 ובגליל רובן מדורגות באשכולות3-2 נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm )למשל לעניין הקצאת משאבים( ,כל שינוי בו מוביל לשינויים בהיקף התקציבים המוקצים לרשויות המקומיות )למשל במקרה של רשויות אשר עלו בדירוג, ייתכן והדבר יוביל להקטנת .(מענקי האיזון ממשרד הפנים התרשים להלן מתאר את השינויים שחלו בערכי המדד של .הרשויות המקומיות בנגב ובגליל תרשים4: שינויים שחלו בדירוג החברתי כלכלי של הרשוי ות המקומיות בנגב ובגליל , 2019 מהתרשים ניתן ללמוד כי מרבית הרשויות המקומיות בנגב ובגליל , יהודיות וערביות גם יחד , שמרו על הדירוג שלהן כפי שהיה במדד של שנת2017 ; 12 רשויות ערביות בגליל עלו בדירוג שלהן בערך אחד: בוקעאתא, ג'וליס, ג'ש, דבורייה, דיר אל-אסד, די ר חנא, חורפיש, ג'ת- יאנוח, כפר יאסיף, סח'נין, פקיעין וראמה; ושתי רשויות ערביות בגליל ירדו בדירוג- .נחף ונצרת אשר ל רשויות היהודיות בגליל, שש הבאות עלו בדירוג: בית שאן, מגדל, מגדל העמק, עמק הירדן, קצרין ושלומי; ו-6 ה רשויות הבאות ירדו בדירוג: יבנאל, יסוד המ ,עלה, כפר תבור, מטולה קריית טבעון ורמת ישי. אשר לנגב, ערד היא הרשות היחידה אשר ירדה בדירוג; ודימונה, שדות .נגב ושדרות עלו בדירוג בנספח למסמך מובאת טבלה עם הדירוג החברתי כלכלי המלא של כל .הרשויות בנגב ובגליל והשינויים שחלו בו 2.2 דירוג האיתנות הכלכלית של הרשוי ות משרד הפנים מסווג גם הוא את הרשויות המקומיות על גבי טווח של איתנות וזאת על בסיס שני תבחינים- .תבחינים פיננסיים ותבחינים של מנהל תקין הדירוג נועד לסייע לגופים פנים וחוץ משרדיים בבחינה והערכה של מצב הרשויות. להלן חמש הקטגוריות אליהן משייך משרד הפנים את הר שויות המקומיות: 7 7 ,משרד הפנים, אגף בכיר תקצוב ובקרה ברשויות המקומיות נוהל לסיווג לרשויות המקומיות , 22 ביולי2021 . 1 6 2 3 6 12 21 9 25 43 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 רשויות יהודיות רשויות ערביות רשויות יהודיות רשויות ערביות נגב גליל מספר רשויות כותרת ציר ירד עלה ללא שינוי המדד החברתי- כלכלי מתעדכן כל שנתיים כאשר הנוכחי מתייחס לנתוני2019 ; שינויים בדירוג החברתי- כלכלי עשויים להביא לשינויים בהיקף התקציבים המוקצים לרשויות המקומיות מרבית הרשויות המקומיות בנגב ובגליל– יהודיות ,וערביות גם יחד שמרו על הדירוג שלהן כפי שהיה במדד של2017 לצד זאת, בקרב הרשויות הערביות– 12 עלו בדירוג של 2019 )בהשוואה לזה של2017 ( ושתי ;רשויות ירדו בדירוג בקרב הרשויות היהודיות– שש עלו בדירוג ושש ירדו בדירוג נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רשות איתנה – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה כרשות איתנה על פי סעיף232 א לפקודת .העיריות8 תנאי הכרחי להגדרת רשות כאיתנה הוא שהיא אינה נזקקת למענק איזון )מענק אשר .(נועד לגשר בין הוצאות הרשות להכנסותיה רשויות איתנות מקבלות הקלות רגולטורי ות מסוימות .המאפשרות להן עצמאות ניהולית רשות יציבה – רשות מקומית העומדת בתבחינים כלכליים והתנהלותיים בהתאם לכללים שקבע ,משרד הפנים, המבוססים על הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות. בדומה לרשות איתנה גם רשויות יציבות נהנות מהקלות רגולטוריות מסוימות המאפשרו .ת להן עצמאות ניהולית רשויות במצב ביניים – רשויות שאינן נדרשות להיכנס לתהליך התייעלות או הבראה, אך הן אינן .עומדות בקריטריונים של רשות איתנה או יציבה רשות בתכנית המראה – .רשות בה משרד הפנים מקדם תכנית לפיתוח כלכלי ארגוני רשות בתכנית הבראה או התייעלות – רשות בתכנית התערבות משרדית שתכליתה לייעל ולאזן את תקציב הרשות בטווח זמן מוגדר. אלה נדרשות לפיקוח ובקרה הדוקים של משרד הפנים. בתום תקופת התכנית, המשרד בוחן את עמידת הרשות ביעדי התכנית ומעדכן את סטטוס הרשות :בהתאם לכללים מסוימים, ובהם - רשות שסיימה את תקופת ה הבראה, ביצעה את יעדי התכנית העיקריים וגרעונה המצטבר נמוך מ- 12.5% ;לא תוגדר עוד כרשות בהבראה או התייעלות - רשות שסיימה את תקופת ההבראה אך נותרה עם יעדים עיקריים שטרם בוצעו תיוותר ;רשות הבראה או התייעלות - רשות שסיימה את תקופת ההבראה וביצעה את יעדי התכנית העיקרי ים אך גרעונה המצטבר גבוה מ- 12.5% .תידון בוועדה משרדית בתרשימים הבאים מוצגים הדירוגים של הרשויות המקומיות לפי מדד האיתנות הכלכלית של .משרד הפנים, קודם באזור הנגב והגליל עבור שתי האוכלוסיות יחד ואחר כך בחלוקה לפי מגזר 8 ,פקודת העיריות סעיף232 א– הכרזה על עירייה איתנה. מ שרד הפנים מסווג את הרשויות המקומיות על גבי טווח של איתנות וזאת על בסיס שני סוגי תבחינים: תבחינים פיננסיים ותבחינים של מנהל תקין– ,איתנה, יציבה, ביניים בתכנית המראה ובתכנית הבראה/התייעלות נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים5: התפלגות הרשויות המקומיו ,ת לפי מדד האיתנות הכלכלית של משרד הפנים ,בפילוח לפי אזור ומגזר2021 מהסתכלות על התרשימים לעיל ניתן ללמוד כי% 42 מהרשויות היהודיות בגליל ובנגב מדורגות כאיתנות או יציבות, דבר המאפשר להן להתנהל ברמות שונות של עצמאות כלכלית; וכ- 31% מהרשויות הי הודיות באזורים אלו נמצאות בתכניות התערבות שונות של משרד הפנים. באשר לרשויות הערביות בנגב ובגליל– כ- % 35 מהן נמצאות בתכניות התערבות, בדומה לנתון איתנות , 8 יציבות , 18ביניים , 60 בתכנית המראה , 10 בתכנית הבראה/התייעלות , 32 0% 20% 40% 60% 80% 100% כלל הרשויות המקומיות בגליל ובנגב איתנות , 30 יציבות , 55ביניים , 98 בתכנית המראה , 19 בתכניות הבראה/ התייעלות , 53 0% 20% 40% 60% 80% 100% כלל הרשויות המקומיות בכלל הארץ איתנות , 8 יציבות , 18ביניים , 17 בתכנית המראה , 9 בתכניות הבראה/התייעלות 10 0% 20% 40% 60% 80% 100% הרשויות המקומיות היהודיות בגליל ובנגב איתנות , 30יציבות , 46ביניים , 55 בתכנית המראה , 15 בתכניות הבראה/התייעלות , 24 0% 20% 40% 60% 80% 100% הרשויות המקומיות היהודיות בכלל הארץ ביניים , 43 בתכנית המראה , 1 בתכניות הבראה/התייע … 0% 20% 40% 60% 80% 100% הרשויות המקומיות הערביות בגליל ובנגב 0% 20% 40% 60% 80% 100% הרשויות המקומיות הערביות בכלל הארץ ביניים, 52בתכנית המראה , 4 בתוכניות הבראה/התייעלות , 29 נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .המקביל ברשויות היהודיות, אך אף לא אחת מהן מדורגת כאיתנה או יציבה רובן המכריע של הרשויות הערביות מדורגות במצב ב יניים– סטטוס אשר לא מאפשר להן עצמאות בניהול הכלכלי שלהן מצד אחד, אך גם לא מצדיק כניסה לתכניות התערבות מהצד השני . כאשר בוחנים את כלל הרשויות המקומיות בישראל עולה כי28% מהן נמצאות בתכניות ,התערבות של משרד הפנים38% מדורגות במצב ביניים ו- 33% מדורגות כאיתנו .ת ויציבות השוואת פילוח זה לפילוח של כלל הרשויות בנגב ובגליל מלמד כי בכלל הארץ, חלקן של הרשויות האיתנות והיציבות גדול יותר ב- 13 נקודות האחוז . כאשר משווים את פילוח הרשויות היהודיות בנגב ובגליל לפי מדד האיתנות לעומת הרשויות היהודיות בשאר הארץ לא עולים הבדל ים משמעו תיים. יש בזאת כדי להצביע על כך שהפריפריאליות ככל הנראה אינה משפיעה על הדירוג הכלכלי של הרשויות היהודיות. בכל הנוגע לרשויות הערביות, היות ש- 78% מתוכן ממוקמות בגליל ובנגב, לא ניתן ללמד על .ההשפעה של הפריפריאליות על הדירוג הכלכלי שלהן מכאן נראה, כי ע יקר הפער בין שיעור הרשויות ה איתנות והיציבות בנגב ובגליל לשיעור המקביל בכלל הרשויות בארץ, קשור למספר הרשויות הערביות בנגב ובגליל, שהן שיעור ניכר מכלל .הרשויות הערביות בישראל 2.3 הכנסות הרשויות מארנונה שאינה למגורים אחת הסיבות להבדלים בין הרשויות המקומיות ובפרט באשר ליכולת שלהן לספק שירותים בסיסיים לתושביהן היא הפערים במקורות ההכנסה וב מיוחד מההכנסות מארנונה שאינה למגורים)בתי עסק, אזורי תעשייה ומסחר ועוד(. אלה מהווים גורם מכריע ביצירת אי שוויון בחוסן .התקציבי של הרשויות המקומיות שני התרשימים הבאים מדגי מים את מ מוצע שיעור ההכנסות מארנונה שאינה למגורים מתוך סה"כ ההכנסות מארנונה ברשויות ב נגב וברשויות ב גליל, תוך חלוקה בין רשויות ערביות ורשויות יהודיות וכן תוך השוואה לממוצע של כלל הרשויות באזורים אלה ו.בכלל הארץ9 9 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובץ הרשויות המקומיות לשנת2020 :, תאריך כניסה6 ,ביוני2023 . בשל היעדר נתונים, נשמטו מהחישוב הרשויות הבאות: עמ .ק המעיינות, משהד, נצרת, חריש, מעלה אפרים ועמק המעיינות 42% מהרשויות היהודיות בגליל ובנגב מדורגות ,כאיתנות/יציבות דבר המאפש ר להן להתנהל ברמות שונות של עצמאות כלכלית; אשר לרשויות הערביות באזורים אלו– אף לא אחת מהן מדורגת כך נראה כי עיקר הפער בין שיעור הרשויות האיתנות והיציבות בנגב ובגליל לשיעור בכלל המקביל הרשויות בארץ קשור למספר הרשויות הערביות בנגב ובגליל שהן שיעור ניכר מכל ל הרשויות הערביות בישראל גורם מכריע ביצירת אי שוויון בין רשויות נוגע לממוצע שיעור ההכנסות מארנונה שאינה למגורים נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6 :ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים מתוך סך הארנונה שנגבתה ברשויות בגליל, לפי מגזר , 2021 תרשים7 : ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים מתוך סך הארנונה שנגבתה ב רשויות ב נגב, לפי ,מגזר2021 מהתרשימים לעיל ניתן ללמוד כי ממוצע שיעור ההכנסה מ ארנונה שאינה למגורים דומה בקרב הרשויות היהוד יות בגליל ובנגב ) 47% ו- 51% .(, בהתאמה כמו כן, בנוגע לגליל- בולט הפער בשיעור הממוצע של הכנסות מארנונה זו בין הרשויות היהודיות לרשויות הערביות ) 47% ו- 23% , .(בהתאמה באשר לרשויות הערביות בנגב , לכאורה נראה כי ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים גבוה מאוד – 60%. עם זאת, נראה כי הדבר נובע משיעורי גבייה נמוכים של :ארנונה למגורים, ולא מהיקפים גבוהים של ארנונה שלא ממגורים ,על פי נתוני הלמ"ס 47% 23% 32% 37% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% רשויות יהודיות רשויות ערביות כלל הרשויות בגליל ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים כלל הרשיות בארץ 51% 60% 54% 37% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% רשויות יהודיות רשויות ערביות כלל הרשויות בנגב ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים כלל הרשויות בארץ ממוצע שיעור ההכנסה מארנונה שאינה למגורים דומה בקרב הרשויות היהודיות בגליל ובנגב נתוני רקע על רשויות מק ומיות בנגב ובגליל | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יחס הגבייה של ארנונה למגורים מ כלל החייבים ברשויות הערביות בנגב עומד על ממוצע של% 20 , ועל כן החלק היחסי של הארנונה שאינה ממגורים גבוה מאוד. 10 3 . מועצות אזוריות מועצה אזורית היא רשות מקומית המאגדת תחתיה מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גיאוגרפי מסוים. בישראל ישנן54 מועצות אזוריות, מתוכן29 .ממוקמות בגליל ובנגב לבקשת ,הממשלה מאז2013 החלה הלמ"ס לחשב גם את הדירוג החברתי-כלכל י של כל אחד .מהיישובים המרכיבים את המועצות האזוריות הללו11 על אף קיומו של מדד זה, נדמה כי הממשלה ובמיוחד משרד הפנים אינ ם עוש ים שימוש רב ברזולוציות האלה של המדד . בדיון בנושא המועצות האזוריות שהתקיים ביוני2022 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ה- 24 עלו קשי ים בנוגע למצב ש בו הדירוג של המועצה ,האזורית, ולא הדירוג של היישובים המרכיבים אותה, הוא הקובע לצורך קביעת מדיניות. כך ישנם מצבים בהם מועצה אזורית מדורגת גבוה אך חלק מהיישובים המרכיבים את המועצה )בעיקר היישובים הערביים( מדורגים נמוך. נציגי המועצות האזוריות ט ענו כי ההשלכות של דירוג זה מובילות לכך שהאוכלוסייה המתגוררת ביישובים הללו צריכה לשלם לשירותים שונים לפי הדירוג של המועצה כולה)הרבה פעמים מעבר ליכולותיהם( וכן כי נמנעת מיישובים אלה פעמים רבות האפשרות ל גשת לקולות קוראים ש מיועדים רק לרשויות המדורגות נמוך יות ר. ,בפועל .הדבר מונע מתן מענה לצרכים של היישובים12 בטבלה להלן מרוכזות29 המועצות האזוריות בנגב ובגליל תוך ציון המדד החברתי- כלכלי של ,כל אחת מספר היישובים הכלולים בה ומידת ההטרוגניות המאפיינת את היישובים )על פי פיזור ערכי המדד החברתי- .(כלכלי13 הרשויות מסודרות כך ש בראש הטבלה ממוקמות המועצות ע ם .הפיזור הגדול ביותר וכך הלאה בסדר יורד 10 .בשל היעדר נתונים נשמט מהחישוב יחס הגבייה באל קסם ועל כן הממוצע חשוב בעבור יתר שמונה הרשויות הערביות בנגב 11 זאת למעט יישובים קטנים המונים פחות מ- 120 ,תושבים. ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודעה לתקשורת: אזורים סטטיסטיים 2022 , 17 בינואר2022 . 12 מתוך פרוטוקול של דיון שהתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ה- 24 בנושא: מעמדים של יישובים בדירוג סוציו- אקונומי נמוך שנמצ אים במועצות אזוריות בדירוג סוציו- ,"אקונומי גבוה וההשפעה על זכויות התושבים21 ,ביוני2022 . 13 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפיון יחידות גיאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית שלה אוכלוסייה בשנת2019 , לוח11 : פיזור ערכי המדד החברתי-כלכלי של היישובים בתוך המועצות האזוריות , 2019 . בולט הפער בשיעור הממוצע של הכנסות מארנונה שאינה למגורים בין הרשויות היהודיות לרשויות הערביות בגליל ) 47% ו- 23% , בהתאמה(; ברשויות ,הערביות בנגב ממוצע שיעור ההכנסה הגבוה מארנונה שאינה לגמורים נובע משיעורי גבייה נמוכים של ארנונה למגורים בנגב ובגליל יש 29 מועצות אזוריות . יש הבדלים בין הרשויות בכל הנוגע למידת ההומוגניו ת או ההטרוגניות של הדירוג החברתי- כלכלי של היישובים המרכיבים אותן נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 :המועצות האזוריות בנגב ובגליל , מספר היישובים במועצה, מדד חברתי כלכלי של המועצה ו פיזור ערכי המדד החברתי-כלכלי של היישובים הכלולים בהן , 2019 שם המועצה האזורי ת מספר היישובים במועצה מדד חברתי כלכלי של המועצה פיזור ערכי המדד של היישובים הכלולים בהן לפי סטיית התקן המשוקללת משגב 34 7 1.176 שער הנגב 12 7 1.093 מרחבים 17 6 1.01 חבל אילות 11 5 0.903 הגלבוע 32 5 0.885 מגידו 13 7 0.835 אשכול 32 6 0.823 גליל תחתו ן 18 7 0.797 מטה אשר 32 7 0.736 בני שמעון 13 7 0.685 מרום הגליל 24 5 0.653 עמק יזרעאל 37 8 0.637 גולן 30 6 0.622 לכיש 19 7 0.62 חוף אשקלון 21 7 0.611 תמר 4 7 0.555 הר חברון 14 5 0.551 נווה מדבר 4 1 0.536 אל קסום 7 6 0.52 רמת נגב 12 6 0.518 עמק המעיינות 23 6 0.501 שדות נגב 16 6 0.46 גליל עליון 29 7 0.439 עמק הירדן 21 7 0.382 הערבה התיכונה 7 7 0.314 מעלה יוסף 22 7 0.291 מבואות החרמון 13 7 0.288 אל בטוף 4 2 0.272 'בוסתן אל מרג 4 3 0.044 מהטבלה עולה כי5 המועצות האזוריות בהן מתקיימת השונות הגדולה ביותר במדדים חברתיים כלכליים של היישובים המרכיבים אותן הן: משגב, שער הנגב, מרחבים, חבל אילות, ה .גלבוע5 ,המועצות המועצות האזוריות בעלות הפיזור הקטן ביותר הן: הערבה התיכונה, מעלה יוסף .'מבואות החרמון, אל בטוף ובוסתן אל מרג נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . חס מים למיצוי משאבים על י די רשויות מקומיות בנגב ובגליל בדוח מבקר המדינה70 ב' משנת2020 אשר עסק במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נכתב הן על ליקויים בפעילו יו ת שנקטו המשרד והרשויות לפיתוח14 והן על החסמים המאפיינים רשויות מקומיות רבות באזורים אלו, במיוחד החלשות שבהן, בכל הקשור למיצוי משאבים .ממשלתיים היכולים לסייע להן לשפר את איכות החיים של תושביהן .להלן פירוט עיקרי החסמים נציין כי חלקם, ובפרט זה הנוגע לדרישה למימון תואם )מ'צינג(, אינם ייחודיים לרשויות בנגב .ובגליל 1. נטל ביורוקרטי עודף בהגשת בקשות תמיכה במענה על קולות קוראים – בהקשר זה עלה למשל כי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא אפשר הגשה מקוונת של בקשות תמיכה במענה לקולות קוראים ונציגי הרשויות נדרשו להגיע פיזית למשרד בתל .אביב 2. ליקויים בהנגשת פעילויות המשרד לפיתוח הפריפריה , הנגב והגליל ורשויות אחרות לאוכלוסייה הלא יהודית – הקולות הקוראים המופצים אינם מובאים גם בשפה הערבית, ורשויות ערביות )אשר כאמור– חלקן הגדול ממוקם בגליל( נמנעות מלהגיש .בקשות או שבקשותיהן נפסלות בגלל שהוגשו באופן שגוי 3. ליקויים ביידוע הרשויות המקומיות ועדכונן בדבר היוזמות והפעולות של הרשות לפיתוח הנגב .נמצא כי רשוי ות מקומיות רבות בנגב אינן מודעות לפרסום הקולות .הקוראים ולזכאותן להגיש בקשות לתמיכה 4. אי התאמה של הקולות הקוראים למציאות בשטח, ששונה מאוד בין מועצה אזורית לעירייה , מה שמביא לכך ש .קולות קוראים רבים אינם מותאמים למועצות אזוריות 5. מתן זמן מוגבל להגשת בקשת תמיכה במענה לקול קורא , דבר אשר מונע לעתים מרשויות להגיש מלכתחילה עקב חוסר היכולת לעמוד בלוח ות .הזמנים הקצרים 6. מיצוי תקציב הרשויות המקומיות – נמצא כי המשרד לפיתוח הנגב והגליל והרשויות לפיתוח אינם מפרסמים לוחות זמנים צפוי ים לפרסום קולות קוראים, דבר אשר משאיר את הר שויות המקומיות ללא יכולת להתכונן מראש להקצאה של תקציבים בלתי רגילים .(אשר נועדו בעיקר לצרכי פיתוח )ולא לצרכים שוטפים 7. קושי בעמידה בתשלומי המימון התואם ()מצ'ינג .הנדרש כדי לקבל שירותים שונים15 חלק מהקולות הקוראים שהמשרד לפיתוח והרשויות לפיתוח מפרסמים ממומני ם על 14 הרשויות לפיתוח הן תאגידים חקוקים שהוקמו מכוח חוקי הרשויות לפיתוח ותפקידיהן בין היתר גם להכין תוכניות וליזום פעולות הנוגעות פיתוח הכלכלי של הנ.גב והגליל. בנוסף עליהן לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים עושים לפיתוח כלכלי של הנגב ושל הגליל 15 ,משרד מבקר המדינה דוח שנתי 70 ב: המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל: היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל , 2020 . דוח מבקר המדינה 70 ב משנת2020 עסק במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ו ה צביע הן על ליקויים בפעילויות שנקטו המשרד והרשויות לפיתוח והן על חסמים המאפיינים רשויות מקומיות באזורים אלו, בכל הקשור למיצוי משאבים ממשלתיים חסמים אלה כוללים בין היתר נטל ביורוקרטי עודף בהגשת בקשות תמיכה במענה על ,קולות קוראים ליקויים ביידוע הרשויות בדבר היוזמות שנוקטת בהן הרשות ועוד נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ידם בשיתוף עם הרשויות המקומיות בשיטה זו. נמצא כי השיטה בעייתית במיוחד עבור הרשויות הנזקקות לסיוע מאחר והן מתקשות לגייס משאבים חיצוניים, והדבר מוביל להגדלת הפערים בין הרשויות החזקות אשר מתחזקות והרשויות החלשות אשר מוסיפות להיחלש עקב ויתור מראש על הגשת בקשות תמיכה בשל העלות הכרוכה .במימוש הפרויקטים 8. התארכות תהליכי העברת התשלומים לרשויות המקומיות – העברת הכספים מהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומהרשות לפיתוח הנגב אורכת זמן רב והיא רוויה קשיים ביורוקרטיים. מצב זה משפיע במיוחד על רשויות קטנות וחלשות החסר ות .את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים לקבלת תשלום בהערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה צוינו מענים מסוימים לחסמים אשר הוצגו לעיל . כך למשל, בנוגע להנגשת המידע על קולות קוראים בשפה הערבית ציין המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל כי זה נטל על עצמו לע שות זאת, בין היתר באתר המשרדי ובעיתונות .הכללית .מבדיקה של הקולות הקוראים באתר, נראה כי הדבר יושם ואלה תורגמו לערבית אשר לחסם של נטל ביורוקרטי עודף בהגשת בקשות תמיכה במענה על קולות קוראים השיב המשרד, כי זה ממתין לאישור של תקן מנהל מערכות מידע אשר יעסוק בין ,היתר בנושא הגשה מקוונת .פיתוח טכני של אתר המשרד והנגשת המידע בערבית לא ידוע לנו האם הדבר יושם . בכל הנוגע למתן זמן מוגבל להגשת בקשות תמיכה במענה לקול קורא ציין המשרד כי הוא מעניק לפחות 45 יום להגשת בקשות תמיכה וקשוב לבקשות הארכה, .ככל שאלה עולות באשר ל חוס ר האפשרות להיערך מראש לפרסום של קולות קוראים ציין המשרד, כי מאילוצים שונים הוא אינו יכול לבצע זאת וכי הדרישה אינה מבוססת על חובה חוקית. בכל הנוגע להעברת התשלומים לרשויות המקומיות, צוין בהערות המשרד כי מנגנון החשבות במשרד עובר תהליך על מנת לייעל ולשפר את מנ גנון העברת הכספים בדרישות התשלום שמגישות הרשויות המקומיות, תוך מיצוי .המשאבים המוקצים להן .אין בידנו מידע האם הדבר יושם בפועל בנוגע לסוג י ית המימון התואם ציין המשרד כי השיקול בעד השארתו ,היה כדי לאפשר לחלק את הכספים לכמה שיותר רשויות תוך יצירת אמות מידה המע ניקות לרשויות המקומיות החלשות יותר עדיפות. נשאלת השאלה האם אמות מידה אלה נבדקות מדי פעם על מנת לוודא שהרשויות החלשות, הזקוקות לסיוע ,הכספי יותר מאחרות לא מוותרות מראש על הגשת הבקשות לסיוע מאחר ואינה יכולה לעמוד .בחלקן במימון16 יצוין כי מעבר לרשימת החסמים ל עיל, מבקר המדינה המליץ למשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ולרשויות לפיתוח לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות 16 :משרד ראש הממשלה, אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה70ב , מאי2020 . ,נראה כי לא לכל החסמים ניתנו עד כה מענים המבקר גם למשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות ולמציאת פתרונות שיאפשרו להגדיל את שיעורי המיצוי של המשאבים המוקצים לנגב ולגליל . לא ידוע לנו האם הדבר נעשה נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המקומיות ולמציאת פתרונות אשר יאפשרו להגדיל את שיעורי מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. אין בידנו מידע האם המשרד נקט בעבודת מטה .מסוג זה נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5 . נספח: ר שימת הרשוי ות בנגב וב גליל לפי הדירוג החברתי כלכלי שלהן ב- 2017 ו- 2019 ר שויות בנגב דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 רשויות בגליל דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 רשויות בגליל - המשך דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 אופקים 3 3 אבו סנאן 3 3 מטולה 7 8 אילת 6 6 אכסאל 3 3 מסעדה 2 2 אל קסום 1 1 אל בטוף 2 2 מעיליא 7 7 אשכול 6 6 אעבלין 3 3 מעלה יוסף 7 7 באר שבע 5 5 בוסתן אל 'מרג 3 3 מעלות תרשיחא 5 5 בני שמעון 7 7 בועיינה נוג'ידאת 2 2 מרום הגליל 5 5 דימונה 5 4 בוקעאתא 3 2 משגב 7 7 הערבה התיכונה 7 7 בי ר אל מכסור 2 2 משהד 2 2 הר חברון 5 5 בית ג'ן 4 4 נהריה 6 6 חבל אילות 5 5 בית שאן 5 4 נחף 2 2 חוף אשקלון 7 7 בסמת טבעון 3 3 נצרת 3 3 חורה 1 1 בענה 2 2 נצרת עלית 5 5 ירוחם 4 4 ג'דידה מכר 3 3 סאג'ור 4 4 כסיפה 1 1 גולן 1 1 סח'נין 4 3 להבים 10 10 ג'ולס 5 4 ע'ג'ר 3 3 לכיש 7 7 גוש חלב 7 6 עיילבון 5 5 לקיה 1 1 ג'ת יאנוח 5 4 עילוט 2 2 מיתר 9 9 דבורייה 4 3 עין מאהל 2 2 מצפה רמון 3 3 דיר אל אסד 4 3 עין קינייא 3 3 מרחבים 6 6 דיר חנא 4 3 עכו 4 4 נווה מדבר 1 1 הגלבוע 5 5 עמק הירדן 7 6 נתיבות 3 3 הגליל העליו ן 7 7 עמק המעיינות 6 6 עומר 10 10 הגליל התחתון 7 7 עמק יזרעאל 8 8 ערד 3 4 זרזיר 2 2 עפולה 5 5 ערערה בנגב 1 1 חורפיש 5 4 עראבה 3 3 קרית גת 4 4 חצור הגלילית 4 4 פסוטה 6 6 רהט 1 1 טבריה 4 4 פקיעין 5 4 נתוני רקע על רשויות מקומיות בנגב ובגליל | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ר שויות בנגב דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 רשויות בגליל דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 רשויות בגליל - המשך דירוג חברתי כלכלי 2019 דירוג חברתי כלכלי 2017 רמת נגב 6 6 טובא זנגריה 3 3 צפת 2 2 שגב שלום 1 1 טו רעאן 3 3 קצרין 5 4 שדות נגב 6 5 טמרה 3 3 קריית טבעון 8 9 שדרות 5 4 יבנאל 2 3 קריית שמונה 5 5 שער הנגב 7 7 יסוד המעלה 7 8 ראמה 5 4 תל שבע 1 1 יפיע 3 3 ראש פינה 7 7 תמר 7 7 יקנעם עלית 7 7 ריינה 3 3 סה"כ34 ירכא 3 3 רמת ישי 8 9 כאבול 3 3 שבלי אום אל גנם 3 3 כאוכב אבו אל היג'א 4 4 שלומי 6 5 כסרא סמיע 3 3 שעב 2 2 כעביה טבאש חג'אג'רה 3 3 שפרעם 3 3 כפר ורדים 9 9 סה"כ94 כפר יאסיף 5 4 כפר כמא 6 6 כפר כנא 2 2 כפר מנדא 2 2 כפר תבור 8 9 כרמיאל 6 6 מבואות החרמון 7 7 מג'אר 3 3 מג'ד אל כרום 3 3 מגדל 6 5 מגדל העמק 5 4 מג'דל שמס 3 3 מגידו 7 7 מזרעה 4 4 מטה אשר 7 7