חומר רקע

PDF 6,159 תווים המסמך המקורי ↗
כ"ד בסיון תשפ"ג 13 ביוני2023 לכבוד חה"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הבריאות חברות וחברי ועדת הבריאות ,שלום רב :הנדון תפקיד תחנות טיפת חלב במימוש זכותם של פעוטות לבריאות ,ל התפתחות ולשוויון לקראת הדיון שייערך מחר, ה- 14.6.23 , בוועדת הבריאות של הכנסת, נבקש להביא את עמדת המועצה לשלום הילד בנוגע למצבן של תחנות טיפת ה חלב ,ואת המלצותינו לשיפור השירות הניתן בתחנות . זאת על מנת שהן יממשו את מהותן האוניברסאלית והאינטגרטיבית באספקת שירותי בריאות בסיסיים, לרבות חיסוני ם ובדיקות שגרתי,ות ובכך יעניקו הזדמנות שווה והוגנת לכל ילד בישראל. ביש ראל ישנן למעלה מ- 1,000 תחנות ל בריאות ה משפחה( תחנות טיפת חלב) המעניקות שירותי בריאות ורפואה מונעת לתינוקות וילדים עד גיל6, הוריהם ולהורים מיועדים, וזאת על- פי עקרונות של שוויון, נגישות ואוניברסליות. מדובר בחוליה חשובה בשמירה על בריאות ילדים , שכן טיפת חלב היא השירות הראשון שפוגשות משפחות בכל שנות החיים הראשונות של הילד . השירות בטיפות החלב ניתן כיום על ידי שלושה מפעילים שונים– משרד הבריאות, קופות החולים ורשויות מקומיות (בירושלים וב תל אביב- יפו). עם זאת, למרות הפוטנציאל הרב של השירותים הניתנים על י די תחנות טיפת חלב להביא לידי מימוש את זכויותיהם של ילדים לבריאות, להתפתחות ולשוויון, הרי ש אי- התאמה בין היקף כוח האדם והתקציב של טיפות החלב לבין קצב הגידול באוכלוסייה , מביא .לכך שפוטנציאל זה נותר, במידה רבה, בלתי ממומש ,כך השירותים הניתנים בתחנות טיפת חלב הצטמצ מו לרוב לחיסונים ולבדיקות ,ראייה, משקל וגובה שגרתיות בעוד השירותים הנוספים, כגון הדרכות הורים וביקורי בית- החיוניים, בין השאר, כדי לאתר מצבי סיכון ועיכובים התפתחותיים- .אינם ניתנים ברבות מהתחנות מגמה זו עומדת בניגוד למגמות במדינות העולם המערבי, אש .ר משקיעות יותר ויותר משאבים בילדים בגיל הרך ובמשפחותיהם אספקת שירותים מצומצמת זו, הקשורה בהכרח ,למחסור במשאבים בטיפות החלב השונות מהווה פגיעה קשה באיכות השירות הניתן בתחנות1. בשנת2018 ,פורסמה תוכנית הפעולה מטעם הפורום המייעץ לשנות החיים הראשונות במשרד הבריאות שהתייחסה בין השאר, לטיפות החלב. הפורום המייעץ הגדיר את טיפות החלב כ"זירת הפעילות המשמעותית 1 דו“ח מבקר המדינה אודות הפגיעה באיכות ובכיסוי השירותים הניתנים בטיפות החלב כתוצאה ממחסור במשאבים (דו“ח שנתי64 , ,ג2014 ,‘’המערך של טיפות החלב647-677 “), וכן: ”טיפות חלב- ,תמונת מצב בצל הקורונה, הועדה המיוחדת לזכויות הילד ‘פרוטוקול מס26 ( 8.9.20 .) ביותר לקידום הנושאים השונים של הגיל הרך". במסגרת התוכנית הומלץ, בין היתר, על פר יסת תחנות נוספות ברחבי הארץ, הגדלת זמינות התורים, הקמת מוקד ייעוץ טלפוני, שילוב גורמי מקצוע רפואיים ופסיכו-סוציאליים נוספים בתחנות טיפות החלב והרחבת שירות ביקורי הבית , מהלכים אותם החל משרד הבריאות לקדם ב.שנים האחרונות ואולם, בהיעדר הסדרה של מנגנון ת קצוב לתחנות טיפת ה,חלב לרבות הסדרה מתעדכנת של תקינת כוח האדם בתחנות, נראה שטיפות החלב אינן יכולות לממש את הפוטנציאל הרב .הטמון בהן ,זאת ועוד כיום אין מדיניות כוללת המתייחסת להעברת מידע בין תחנות טיפת חלב וגופים אחרים העוסקים בבריאות ילדים ורווחתם- קופות החולים, בתי חולים ומוסדות חינוך- על אף שמדיניות זו עשויה לסייע בשיפור שירותי הרפואה המונעת הניתנים לילדים. כך למש ל, תחנות טיפת חלב אינן מקבלות ,מידע על לידות ולפיכך הן לא יכולות לוודא שכלל התינוקות מקבלים חיסונים ובדיקות שגרתיות. מצב זה חושף אותם ואת סביבתם להתפרצויות של מחלות ילדות, התפרצויות אותן היה ניתן למנוע בנקל , שכן במרבית המקרים אין מדובר באי התחסנות מבחירה, אלא מקושי אמיתי בצריכת השירות .חל ק מהתחנות אינן נגישות מספיק ,להורים הן בשל המרחק הרב מ ביתם , והן בשל שעות הפעילות המצומצמות .והיעדר זמינות של תורים בהיעדר כח אדם מספק, משאבים ראויים ומידע זמין לצוותי התחנו,ת היכולת לבצע פעולות יישוג ( Reaching Out ) מוגבלת . מעבר לכך ,העובדה שי שנ ם פעוטות וילדים ש מצויים 'מ'תחת לרדאר (כל ומר אינם פוקד ים את תחנות טיפת ח)לב ,מקשה על אנשי הצוות בתחנות לאתר עיכובים התפתחותיים בזמן, ו לזהות מצבי סיכון והזנחה בקרב ילדים אלו . לפיכך, העברת מידע בין בתי החולים לתחנות טיפת חלב ולקופות החולים תסייע בהכרח במימוש תכליתן של התחנות בשמירה על בריאותם והתפתחותם של פעוטות וילדים ובמיגור מצבי סיכון . ל אור האמור , אני סבורים כי יש לפעול לטובת קידום :ההמלצות הבאות 1. גיבוש וקידום חקיקה ראשית שתסדיר את כלל תפקידיהן של תחנות טיפ ת חלב, תוך התייחסות להיבטים של מתן שירותים אוניברסליים ואחידים, תקינה מקצועית, מימון (לרבות דרך קביעת מפתח תקינה מתעדכן ), פיקוח ובקרה, בינוי .ועוד 2. קביעת מנגנון עדכון תקציבי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי כך ש יבטיח הקצאת מימון בהתאם לגידול בהיקף האוכלוסייה והמשימות הנדרשות .יש ל עגן את התוספת התקציבית המתעדכנת בבסיס התקציב .השנתי של משרד הבריאות 3. התוויית נוהל אחיד המתכלל את הפעילות של כל תחנות טיפת חלב בישראל תחת גורם מאסדר '(רגולטור )' יחיד, ללא תלות בזהות מפעיל התחנה. כחלק מבניית מערך הפיקוח, ייקבעו מדדי איכות אחידים, שישמשו כיעדים לכל מפעילי השירות( וזאת על מנת להבטיח את האוניברסליות, הנגישות והאחידות של השירות). 4. אינטגרציה של מערך העברת המידע בין בתי החולים, משרד הבריאות, קופות החולים וטיפות החלב לצורך מעקב וטיפול מיטביים , בייחוד לעניין רישום יילודים, קבלת חיסונים, ביצוע בדיקות סינון ואיתור מצבי סיכון, וזאת, בשים לב לזכותם של ילדים לפרטיות . 5. יישום תוכנית'שנות החיי ם הראשונות' של משרד הבריאות , באשר לפריסה ארצית של התחנות, לשיפוץ התחנות, להרחבת זמינות התורים , להכשרות, למתווה שכר אנשי הצוות .ועוד 6. הרחבת מפרט השירותים בתחנות של כלל המפעילים , כך שיתנו מענה מקיף לצרכים של ילדים בשנות חייהם הראשונות. ב:מסגרת הפעילות בתחנות השונות, ייכללו השירותים הבאים א. שירותים פרא- ;רפואיים ותרפויטיים לתינוקות ולפעוטות ב. ;איתור ומניעה אקטיביים של מצבי סיכון בקרב הורים וילדים ג . ;שירותי הדרכה ויעוץ להורים ולהורים שבדרך ד. מערך ליווי ותמיכה אישי וקבוצתי להורים בחודשים;הראשונים אחרי לידה ה . ;מידע וסיוע ראשוני להורים לפעוטות עם צרכים מיוחדים ו. עריכת ביקורי בית מובנים ,תוך מתן עדיפות לקבוצות ילדים ו/או לנסיבות, שייקבעו ( למשל, ילד ראשון, ילד פג, ילד עם צרכים מיוחדים וכו' או בנסיבות בהן המשפחה אינה מגיעה לביקורי שגרה ;) אנו קורא ים לו ו עדה לפעול ל קידום המלצות אלו ו לחזק את תחנות טיפת החלב בישראל, על מנת להבטיח בצורה מלאה את זכותם של ילדים בישראל לבריאות, להתפתחות ולשוויון . ,בכבוד רב עו"ד ועו"ס מיטל בק מנהלת תחום גיל הרך :העתק עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד