חומר רקע

חלוקת כרטיסי מזון: מבחן השוויון – הוא מבחן התוצאה! נייר עמדה מוגש לועדה לטיפול בשורדי השואה, 15 יוני 2023 פתח דבר החלטת ממשלה מס' 511 מיום 14/5/2023 הורתה על הקצאת מיליארד ₪ לכרטיסי מזון בשנים 2023-2024. "מזון" ו"קול רבני לזכויות אדם" מבקשים לברך על ההקצאה חסרת התקדים לתחום הביטחון התזונתי. אנו קוראים לעגנה בספר התקציב ולהפכה למרכיב קבע של מדיניות הרווחה לשם מחיקת היעדר הביטחון התזונתי מנוף הארץ. נפסק כי מבחן מניעת אפליה הוא מבחן תוצאתי. לנוכח תוצאות חלוקת כרטיסי מזון בסך כ- 700 מיליון ₪ בשנת 2021 מתחייב תיקון הקריטריונים. אין הצדקה להשלים עם מבחני תמיכה שאינם מכסים ביעילות את האוכלוסייה הנזקקת, ותוצאתם מפלה בין אוכלוסיות. להלן נפרט השוואה שיטתית בין נתוני הקבוצה החרדית לנתוני הקבוצה הערבית. לסיום יוצגו המלצות ביחס למנגנון תמיכה חלופי. ההקצאה הממשלתית: פריצת דרך החלטת הממשלה המיישמת הסכם קואליציוני ומקצה סך מיליארד ₪ לשנתיים לכרטיסי מזון מהווה פריצת דרך. בשנים קודמות הוקצו בדרך כלל רק כ- 46 מיליון ₪ לתחום זה בתקציב משרד הרווחה, ובשנה האחרונה נוספו להם כ- 90 מיליון ₪ למימון המיזם לביטחון תזונתי. ההחלטה משקפת הכרה ממשלתית חיונית ומתבקשת במצוקה הקשה בתחום זה, שחווים כ- 16% מאזרחי המדינה. החלטה זו מהווה מענה חשוב להאמרת יוקר המחייה, שנרשמה בשנה האחרונה, ובפרט להאמרת מחירי המזון. מאז מאי 2022 עלה מדד יוקר המחייה ב- 4.6%, ומדד מחירי המזון ללא ירקות ופירות ב- 4.2%. ההחלטה מבטאת מחויבות למלחמה בעוני, המעיב לפי נתוני 2021 על חייהם של כ- 21% אחוז מהישראלים, 21% מהמשפחות, ו- 28% מהילדים בארץ. אנו קוראים לעיגון ההחלטה בבסיס התקציב, ולמעבר להקצאה מתמשכת ורצופה, מגובה במחקר והערכה, שייעודה למחוק את תופעת היעדר הביטחון התזונתי מנופה של ישראל. מניעת אפליה מעוגנת במבחן התוצאה חוות הדעת של היועץ המשפטי לאוצר קבעה כי הקריטריונים להקצאת התמיכה למשפחות פסולים, בין השאר מאחר והם מעוררים חשש להעדפה ניכרת לקהילות חרדיות, ולאפליה לרעה של קהילות ערביות, מטעמים שיפורטו בהמשך. לעומת זאת, חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד הפנים הגיעה למסקנה שונה, לפיה הקריטריונים תקינים, ואין מניעה משפטית להיסמך עליהם. במגילת העצמאות הובטח לכל אזרחי המדינה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור". בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו נפסק כי ככל שהפגיעה בזכות לשוויון כרוכה גם בפגיעה בכבוד האדם, זו פגיעה בזכות חוקתית המוגנת בחוק יסוד. בית המשפט העליון פסק כי חובת המדינה לנהוג בשוויון משתרעת על כל פעולותיה. לכן, חשוב כי כל חוקי המדינה יקיימו את עקרון השוויון, לרבות חוק התקציב. אפליה תקציבית הנה פסולה. נפסק כי אפליה שיטתית מטעמי דת ולאום "עלולה לפגוע באופן קשה לא רק באדם מסוים... אלא גם במרקם החברתי ובתחושת השותפות שהיא תנאי לחיים ראויים בצוותא. מכל מקום, הפליה כזו פסולה מיסודה מבחינה מוסרית ומבחינה משפטית גם יחד". בעתירה הנ"ל, בג"צ פסק כי יש לחלק את סכומי התקציב מתוך התחשבות בחלקה היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה (במקרה הנדון: תקצוב בתי עלמין לפי קבוצות דתיות). ניתן לסטות מעקרון השוויון כדי להבטיח העדפה מתקנת, בפרט לקבוצות שהופלו באופן מתמשך. עוד נפסק כי עקרון השוויון הוא תוצאתי: הוא נועד לשרת מטרה של השגת תוצאה צודקת, "שוויון בין שווים", ולא רק שוויון בעל אופי טכני או פורמלי. רלוונטיות הקריטריונים והמניעה המשפטית לשימוש בהם היועץ המשפטי למשרד האוצר עו"ד אסי מסינג התייחס בחוות דעתו לנתוני המחקרים שבחנו את פרויקט הכרטיסים שהתנהל בשנת 2021. הוא מדווח מתוך בדיקה מדגמית שערכה העמותה המפעילה אש"ל חב"ד עולה, כי רק 16% מהמשפחות להן סופקו שירותים במסגרת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, זכו לכרטיסים של פרויקט הכרטיסים לשנת 2021. מכאן ניתן ללמוד, כי הפרויקט החמיץ חלק משמעותי מאד מקהילת היעד. עו"ד מסינג מדווח על מחקר שערך פרופ' אהרן טרואן, מומחה לביטחון תזונתי, שבחן באמצעות סקרים את האוכלוסייה הנתונה באי-ביטחון תזונתי. נמצא כי רק 11% מאוכלוסייה זו עומדים במבחן ההכנסה לנפש של פרויקט כרטיסי המזון של שנת 2021. המחקר מלמד עוד, כי סיכוייה של משפחה חרדית לעמוד במבחן זה גדולים פי 12 מסיכוייה של משפחה יהודית שאינה חרדית. גם בדיקה שערך אגף התקציבים העלתה תוצאות דומות: בקהילות חרדיות, היה שיעור הזכאים לכרטיס גדול פי 1.5 משיעור הסובלים מאי-ביטחון תזונתי באוכלוסייה זו. לעומת זאת, ביישובים הערבים נמצאו רק 17% מהאוכלוסייה זכאים, אף ששיעור הסובלים מאי-ביטחון תזונתי מגיע ל- 42%. עו"ד מסינג מסכם, כי אין זה סביר שדווקא האוכלוסייה הסובלת מאד מאי-ביטחון תזונתי, היא שתופלה בהקצאת הכרטיסים. האפליה, אינה נובעת בהכרח מכוונה שלילית, אך היא ניכרת בתוצאתה: אפליה על רקע לאומי, הפוגעת בעקרון השוויון, ובשוויון האזרחי בפרט. מסקנת עו"ד מסינג חדה: "יש מניעה משפטית מלהקצות את סכומי הכסף החדשים לפי אמות המידה הקודמות". אם יאומצו במכוון אמות מידה הפוגעות בשוויון, לא ניתן לאשרן בהחלטת ממשלה, אלא רק בהסדר חקיקתי שיאושר בכנסת. הקריטריונים במבחן התוצאה: ממצאי מכון טאוב חוקרי מכון טאוב בחנו את הפער בין שיעור המשפחות שקבלו את הסיוע בכרטיסי המזון בשנת 2021 לבין תחולת העוני בקרב המשפחות בכל יישוב. בין השאר הושוו היישובים החרדים ליישובים הבדואים: "בחלק מהיישובים החרדים היה הפער חיובי או אפס, וגם ביישובים החרדיים שנמצא בהם פער שלילי, הוא היה קטן יותר מהפער הממוצע הארצי. לעומת זאת, ברוב היישובים הבדואיים נמצא פער שלילי, ועל-פי רוב הוא היה גדול יותר מהפער הממוצע הארצי. זאת ועוד, במגזר הבדואי נמצאים היישובים עם הפער השלילי הגדול ביותר בין שיעור המשפחות שקבלו תווים ובין שיעור המשפחות שחיות מתחת לקו העוני". במחקר נערכה השוואה בין קבוצות אוכלוסייה שונות לקבוצת ביקורת שבה יישובים יהודים קטנים שבאוכלוסייתם פחות מ- 5% הם חרדים. הממצאים מסוכמים בבהירות כך: "תוצאות הרגרסיה מצביעות על כך שיחסית לקבוצת הביקורת, באוכלוסייה הבדואית נמצא פער שלילי של כ-24% בין המשפחות שקיבלו תווים לבין המשפחות שחיות בעוני, באוכלוסייה הערבית הפער השלילי עמד על 7%, ובדרוזית על 4.5%. לעומת זאת, ביישובים שבהם האוכלוסייה החרדית מהווה רוב מובהק, תוצאות הרגרסיה מצביעות על פער חיובי של כ-10% יחסית לקבוצת הביקורת. ממצא זה מלמד, שאם המטרה הייתה לסייע למשפחות החיות בעוני, היה חוסר אפקטיביות בתנאי החלוקה שנקבעו. הללו העניקו בעודף לאוכלוסייה אחת, החרדית, ולא נתנו מענה לצורך באוכלוסייה אחרת, הבדואית". אי-השוויון בין אוכלוסיות: עוני ואי-ביטחון תזונתי לטעמנו, היועץ המשפטי למשרד הפנים מקל ראש בסכנת האפליה. לבחינת חומרת הממצאים הנוגעים לאי-השוויון בהקצאת הכרטיסים בין חרדים לערבים נציין את גודל קבוצות האוכלוסין המדוברות ומרכזיותן באוכלוסיית החיים בעוני והסובלים מהיעדר ביטחון תזונתי: לסיכום, שיעורי העוני בקרב חרדים וערבים גבוהים, והמצוקה בשתי הקהילות רבה. בקרב החרדים, תחולת העוני בקרב נפשות גבוהה יותר בכאחוז, ואולם תחולת העוני בקרב ילדים ערבים גבוהה יותר בכ- 2%, ותחולת העוני בקרב קשישים ערבים- גבוהה בכ- 25%. תחולת העוני בקרב הבדואים בנגב גבוהה הרבה יותר. הסקר האחרון המשקף את ההבדלים בנגב בוצע בשנת 2018. הסקר מלמד כי בקהילה הבדואית בדרום שיעור העוני בקרב משפחות הוא 66.6%, בקרב נפשות- 72.9% ובקרב ילדים- 79.6%. משמעות הדבר היא, כי שתיים מכל שלוש משפחות בדואיות חיות בעוני, וארבעה מכל חמישה ילדים חיים בעוני. הנתונים מעידים על מצוקה כלכלית חמורה ומתמשכת. יוער נתונים אלו אינם כוללים כ- 80,000 תושבים בכפרים הבלתי מוכרים שמצוקתם חמורה עוד יותר. להלן יוצגו שיעורי אי-הביטחון התזונתי לפי סקר הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021: משמעות הנתונים: שיעורי אי-הביטחון התזונתי בקרב הערבים גבוהים הרבה יותר – מעל לפי 2- מהשיעורים בקרב חרדים. בסקר לשנת 2021 אין התייחסות לעוני בקרב ילדים, נתון שלו חשיבות קריטית לגבי התמשכות העוני והמצוקה בדור הבא. בסקר הביטחון התזונתי לשנת 2016 נמצא כי שיעור הילדים החרדים בחוסר ביטחון תזונתי היה 26.3% ואילו השיעור המקביל בקרב ילדים ערבים היה 50.6%. כלומר, האב"ת בקרב ילדים ערבים היה בשיעור כמעט כפול. גם בנתוני אי-הביטחון התזונתי המדווחים על-ידי המשיבים בסקר לפי תקופות ניכר הבדל בין הקבוצות, ולמשל: 35% מהערבים דיווחו שחיו במצב של ביטחון תזונתי בכל אחת משלוש התקופות הנסקרות, וזאת לעומת 60.8% מהחרדים. 20.7% מהערבים דיווחו שחיו באי-ביטחון תזונתי בכל שלוש התקופות הנסקרות, לעומת רק 5.1% מהחרדים. כלומר, לפי הדיווח העצמי, שיעורי אי-הביטחון התזונתי והתמשכותו גבוהים יותר בקרב המשיבים הערבים, לעומת המשיבים החרדים. ממצאים דומים ניתן ללמוד גם מדיווח המשיבים הכלול בדו"ח הביטוח הלאומי על ויתור על רכישה של מזון לארוחות חמות, טיפול רפואי, תרופות ותחביבים. כך, למשל, 12.8% מהמשיבים הערבים העידו כי ויתרו על ארוחה חמה, לעומת רק 5.2% בקרב החרדים. התמונה דומה גם ביחס ל"ויתורים" האחרים. ראוי לציין בנוסף, כי הפער בין חרדים לערבים ניכר גם במערכי הסיוע במזון ובמיצוי זכויות חברתיות. רבים מהארגונים הערבים העוסקים בסיוע במזון אינם רשומים, ומופלים בהקצאת התקציבים לתחום. בחברה הערבית שיעורי מיצוי הזכויות הסוציאליות נמוכים, בין השאר בשל חסמים הקשורים בקריטריונים מפלים, היעדר הנגשה שפתית, יחס שונה, היעדר שקיפות ועוד. גם הגישה למערך ההזנה בבתי הספר אינה שוויונית באופן מלא. לעומת זאת בקהילות החרדיות מערך הסיוע במזון מפותח ונהנה מתקצוב ממשלתי בשיעור גבוה יותר. 40% מהחרדים נעזרים בארגונים לקבלת מזון, לעומת רק 6% מהערבים. אי-השוויון בין אוכלוסיות: הכנסות המשפחה להלן נתונים על מקורות הכנסה של משקי הבית, ובכללן הכנסות מתקציבי המדינה, על סמך נתוני הביטוח הלאומי ועיבוד סקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה: מהנתונים שבטבלה ניתן ללמוד, כי ההכנסה נטו למשפחה בקרב ערבים (כולל קצבאות) היתה בשנת 2021 כ- 90% מהכנסת המשפחה בקרב החרדים. הכנסת המשפחה הערבית מקצבאות היא כ- 87% מהכנסת המשפחה החרדית. הכנסת משקי הבית הערבים מתמיכות ממשרדי ממשלה אחרים, כגון משרד האוצר, משרד השיכון והאוצר היא כ- 5% בלבד!!! מהכנסת משק הבית החרדי ממשרדים אלו. לסיכום, הכנסת המשפחה הערבית ממקורות ממשלה היא כ- 55.4% מהכנסתם המשפחה החרדית ממקור זה. דו"ח בנק ישראל מציג תמונה דומה של הכנסות ממקורות הממשלה, המתייחסת למשקי בית צעירים, שראשיהם בגילאי 25-44: לפי בנק ישראל: הכנסות המשפחה החרדית הצעירה ממקורות הממשלה מגיעות ל- 3500 ₪, לעומת רק 1778 ₪ במשפחה הערבית הצעירה. הכנסות המשפחה הערבית הצעירה ממקורות הממשלה הן רק 50.8% מהכנסות המשפחה החרדית המקבילה. לבסוף חשוב להעיר, כי הנתונים לעיל אינם מציגים את השפעת מספר הנפשות במשפחה. לפי סקר הכנסות המשפחה 2019, בעוד ההכנסה למשק בית חרדי גבוהה יותר, ההכנסה לנפש באוכלוסייה החרדית נמוכה יותר מבזו הערבית. מבחן התוצאה: ניתוח בראי היישובים לניתוח משמעות התמונה ברמה היישובית, נציג את התפלגות היישובים שבהם 5000 תושבים ויותר, ובהם שיעורי התושבים החיים בעוני גבוהים בשנת 2021- יותר מ- 30%. זאת, לפי נתוני המוסד לביטוח הלאומי שפורסמו לראשונה. מנתוני מרכז טאוב עולה, שרבים מהיישובים הבולטים ברשימה לא זכו לחלקם ההוגן בכרטיסי המזון, שחולקו בשנת 2021, ובפרט כך בקהילה הבדואית. מהטבלה עולה, כי ביישובים ערבים רבים בולטים שיעורים גבוהים של תושבים החיים בעוני, בהשוואה ליישובים החרדים. ולמשל: רק ב- 4 יישובים חרדים עולה שיעור התושבים החיים בעוני על 40%, לעומת 10 יישובים ערבים. רק ב- 12 יישובים חרדים עולה שיעור התושבים החיים בעוני על 30%, לעומת 27 יישובים ערבים. מסלול המכשולים הבירוקרטי בדרך לזכאות קושי מרכזי בכללים הקיימים לזכאות לכרטיסי המזון מתמקד במסלול הסיוע למי שאינם זכאים להנחה בארנונה. הללו מתבקשים ליזום פניה ולהוכיח עמידה במבחן ההכנסה באמצעות הגשת שלל טפסים ואישורים, בתהליך בירוקרטי מייגע. אלא שרבים באוכלוסיות המוחלשות מתקשים ליזום פניות ולמצות זכויות. לעיתים הם נמנעים מקשר עם הרשויות, או חוששים מחשיפת מידע פרטי רגיש. חלקם מתקשים בשימוש באמצעים דיגיטליים. משמעות החסם הבירוקרטי חמורה: אפילו משפחות שהוכרו כזכאיות לקצבאות הבטחת הכנסה למיניהן אינן זוכות לכרטיסי מזון. ומכאן, משפחות רבות המצויות במצוקה קשה, לא יזכו בכרטיסים, ובהן גם רבות שניתן לאתרן בנקל במחשבי המוסד לביטוח לאומי. טלי כלפא, מנהלת מרכז עוצמה באור יהודה, העידה בדיון הועדה לטיפול בשורדי השואה שקשישים התקשו בהגשת הבקשות: "זו הגשה לא פשוטה, טפסי עובר ושב, אישורי מעמד לא עובד, אישורי הכנסה, אישורים שדורשים התעסקות ומיומנות דיגיטלית שאין אותה לאוכלוסיה המבוגרת". קווי הטלפון בלשכת הרווחה קרסו כשפורסם הפרויקט מעומס מבקשי הסיוע: "הקשישים קיבלו כרטיס ולא ידעו איך להפעילו. כל אדם שמתמודד עם מצוקה כלכלית התקשר אלינו, והרווחה לא ערוכה לכך. יצאו הודעות גרנדיוזיות ואנחנו לא היינו ערוכים". נטלי קופוליאנסקי, מפקחת משרד הקליטה, ציינה כי חלק מהמשפחות העולות גרות במשותף עם משפחות עולים אחרות, ולכן הן עלולות שלא לזכות בתלושים, חרף מצוקתן. כמו כן, עולים בשנתם הראשונה פטורים מארנונה, ולא היה ברור אם הם זכאים לכרטיס המזון. אולגה ברברמן, נציגת לתת, דווחה בעקבות תחקיר שערכה כי קשישים רבים לא ידעו אודות זכאותם: "למשל, לא ברור היה אם בהוסטל קבלו זכאות אוטומטית". בין התוהים על זכאותם היו ניצולי שואה שגרים בדירות מחולקות או בדירות שבהן המשכיר כלל בשכר הדירה את הארנונה. "הקשישים לא ידעו למי לגשת. חלקם אבדו את הכרטיסים ולא ידעו מה לעשות". לדעת ברברמן, בקרב קשישים קיים קושי בניצול הכרטיסים, ויש לשקול צורת הנגשה מתאימה עבורם, כגון חבילות מזון. בציבור הערבי ניכרה בעיה קשה בחלוקת הכרטיסים: ד"ר ישי מנוחין מ"מזון" העיד, כי ניכר קושי לאתר את המשפחות הזכאיות. "בנתונים של לשכת הארנונה במזרח ירושלים אין רישומים של מקום וטלפון. חלק ממספרי הטלפון היו של חמש ספרות... היה יישום גרוע כי מחלקות הגבייה ברשויות המקומיות לא מתעסקות במי שצריך לקבל, אלא במי שמשלם". בקי כהן קשת מעמותת "קול רבני" הוסיפה, כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שאינם משלמים ארנונה, נאלצו להגיש בקשה ולצרף לה טפסים שהתקשו להשיג מגורמים שונים. חלק מהרשויות הללו החליטו, כי הגשת המסמכים תתבצע רק באמצעות האינטרנט, ותחייב מסירת כתובת דואר אלקטרוני. התוצאה היתה שיעור מיצוי הזכויות נמוך ביותר. זאת, חרף סיוע במילוי הטפסים בידי מתנדבים של המועצה לכפרים הבלתי מוכרים וקול רבני לזכויות אדם. בעיה דומה ניכרה גם בקרב חסרי הבית. בחוות הדעת של היועץ המשפטי לאוצר מודגש: "אמות המידה משמעותן כי בין אלו שיידרשו להגשת בקשה יזומה כאמור, עשויים להיות מקבלי הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה או מקבלי תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום)..., אשר המדינה הכירה כבר בצורך להבטיח את הכנסתם, הם עומדים במבחן ההכנסה לנפש, אך לא הגישו בקשה להנחה בארנונה לפי התקנות המזכות. מובן, כי לכל הפחות לאלו, יש לקבוע זכאות אוטומטית לתווי המזון גם כן". סיכום: החלטת הממשלה הקצתה מיליארד ₪ לכרטיסי מזון בשנים 2023-2024. ראוי לברך על ההקצאה חסרת התקדים. אנו קוראים לעגנה בספר התקציב ולהפכה למרכיב קבע במדיניות הרווחה עד למחיקת היעדר הביטחון התזונתי מנוף הארץ. יחד עם זאת, אין מקום להשלים עם מבחני תמיכה אשר אינם תורמים לכיסוי אפקטיבי של אוכלוסיית היעד של האנשים, החיים בלא ביטחון תזונתי. בד-בבד, מבחן השוויון הוא מבחן תוצאתי. גם אם ההחלטות נתקבלו באורח תקין ובלא כל כוונה להפלות, לעיתים התוצאה מלמדת על אפליה. לנוכח תוצאות חלוקת כרטיסי מזון בסך כ- 700 מיליון ₪ בשנת 2021 נחוץ תיקון הקריטריונים. מומחי ברוקדייל, מכון טאוב והמועצה הלאומית לביטחון תזונתי תמימי דעים: יש להבטיח כי הסיוע בכרטיסי מזון יגיע לכלל האוכלוסיות לפי מפתח שוויוני. חיוני לקיים מאמץ לאיתור כלל הסובלים מאי-ביטחון תזונתי ולהתאים מענים לקהילות. אין להשלים עם מבחני תמיכה המיועדים לצמצום שיעורי אי-הביטחון התזונתי שתוצאתם מפלה, ובמיוחד אפליה בין אוכלוסיות שמצוקתן בולטת. המלצות: מודל א': האצלת שיקול דעת לרשויות: לרשויות יוקצו סכומים בהתאם לשיעור העוני ביישוב. רשויות מקומיות יחלקו עד 85% מהסכום שהוקצה לרשות לפי אמות המידה שנקבעו בשנת 2021. הרשויות המקומיות יחלקו 15% מהסכום שהוקצה להן למשפחות בחוסר ביטחון תזונתי על פי המלצת אגף הרווחה. שיקול הדעת של הרשות יוכפף לאמות מידה, ובפרט העדפה לזכאים לקצבאות המחייבות מבחן הכנסה. רשויות שבהן נרשם פער ניכר בין שיעור הזכאים לכרטיסים בשנת 2021 לבין שיעורי העוני ביישוב, יקבלו תקציב לכ"א זמני לסיוע לתושבים במיצוי זכויות. מודל ב': קביעת קריטריונים מורחבים לזכאות זכאות לכרטיס למקבלי קצבאות הכרוכות במבחן הכנסה : הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה לזקנה ולשארים, השלמת הכנסה לקשיש, נכה נזקק, קצבה לעולה חדש. זכאות לכרטיס למקבלי קצבת נכות- זכאות למשק בית של נכה יחיד המקבל קצבה מלאה ביחס לאחוז נכותו או כאשר הנכה מקבל תוספת תלויים, קצבת שארים או קצבת אסיר ציון –כאשר הזכאי חי במשק בית של יחיד או מקבל תוספת תלויים. מודל ג': הרחבת הפטור בחישוב ההכנסה: הרחבת סוגי ההכנסה שלא יחושבו כהכנסה לשם קבלת זכאות, שאינה אוטומטית. קצבאות למטרה ייחודית: סיעוד, לימודים, ילד נכה, ניידות , שירותים מיוחדים ,סכומים לצורך שיקום, ניצולי שואה, לידה רב עוברית, יולדת נכה, דמי ליווי לעיוור, תרגום לחרש, מענק בר מצווה וחתונה. הכנסות שנועדו לרפואה או רווחה– סיוע בשכר דירה, סיוע ממשרד הרווחה או ממשרד העבודה, החזרים מקופות חולים לרבות רכיב הביטוח המשלים. קצבאות כנהוג כיום: תגמול מיוחד ונוסף לחיילי מילואים, קצבת ילדים, קצבת זקנה, קצבת שאירים, גמלת ילד נכה ומענקים שנקבע בחוק שלא ייחשבו כהכנסה. דמי שכירות – דמי שכירות עד לסך שכירות הדירה בה גר המשכיר. הכנסת ילדים - מחצית מהכנסתם החודשית של ילדים המתגוררים עם המחזיקים בנכס. לגבי ילד בודד, תוחרג הכנסה בגובה שכר מינימום. מודל ד': מערך ארצי לסיוע בקביעת זכאות יוקם מערך ארצי לבחינת זכאות למי שאינו זכאי אוטומטית לפי מבחן הכנסה. המערך יוסמך לקבל מידע אישי עבור פונים שיתנו הרשאה לכך. המערך יקבל פניות פנים-אל-פנים, בטלפון ובאופן מקוון במגוון שפות. המערך יפנה באופן יזום לזכאים ברשימות מקבלי הנחה בגין נכות/ילד נכה/ניצולי שואה/פניות עו"ס. מאמץ הנגשה מיוחד יופנה לקהילות עניות במיוחד ומודרות, לרבות בכפרים הבלתי מוכרים. חרדים ערבים שיעור הקבוצה באוכלוסיה 11.6% 21.9% שיעור בקרב החיים בעוני 21.9% 40.4% תחולת עוני נפשות 39.7% 38.8% תחולת עוני אזרחים ותיקים 14% 38.9% תחולת עוני ילדים 47.1% 49.1% שיעור אי-ביטחון תזונתי חרדים ערבים בקרב נפשות 16.2% 42.4% בקרב נפשות בוגרות 16.4% 45.8% חרדים ערבים ארוחה חמה 5.2% 12.8% טיפול רפואי 14.8% 18.3% תרופות מרשם 14.8% 16.5% תחביבים 35.4% 41.6% חרדים (₪) ערבים (₪) הכנסה נטו שנתית למשק בית 2021 56,188 50,726 הכנסות לחודש למשק בית 2019 17,885 16,136 קצבאות למשק בית לחודש 1952 1703 הכנסות למשק בית לחודש ממוסדות מדינה-אוצר, בטחון שיכון 1234 63 חרדים(₪) ערבים (₪) הכנסה מבטל"א 1711 1101 תוספות בטלא 2021 534 677 מוסדות וממשלה 1255 לא מצוין סה"כ 3500 1778 חרדים ערבים הכנסה כספית נטו למשק בית ₪ 12,925 12,296 הכנסה כספית נטו לנפש ₪ 2508 2806 הכנסה כספית ברוטו למשק בית סה"כ ₪ 14,121 13,838 נפשות למשפחה 5.15 4.38 יישובים ערבים תחולת עוני יישובים חרדים תחולת עוני ביר הדאג' 82.8% מודיעין עילית 55.4% תל שבע 58.8% ביתר עילית 45.7% חורה 56.2% רכסים 45.2% ערערה בנגב 55% בית שמש 42.8% שגב שלום 54% צפת 38.9% כסיפה 52.5% קריית יערים 38.9% לקיה 51.9% כוכב יעקב 38.6% אלסייד 45.8% בני ברק 38% רהט 45.5% ערד 35.9% כפר מנדא 45.6% מעלה עירון 35.5% עילוט 38.7% אלעד 34.3% בענה 38.4% מצפה רמון 31.2% אום אלפאחם 38.3% כפר קנא 38% בסמ"ה 37% משהד 35.9% עין מאהל 35.4% ג'לג'וליה 35.1% טורעאן 33.7% עראבה 33.6% בועיינה נג'ידאת 33.3% ביר אלמכסור 33.2% נצרת 33% שעב 31.8% יפיע 31.6% נחף 30.7% כאבול 30%