החלטות ועדה
סימוכין:2023-064477
ירושלים, כ"ד בסיוון תשפ"ג
13 ביוני 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ד בסיון תשפ"ג, 13.6.23 בנושא:
היבטי משילות בנגב – דוח שנתי 72א
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – הדיון הזה עובר כחוט השני מהדיון הקודם בנוגע לאובדן הביטחון האישי בחברה הישראלית ובחברה הערבית בפרט. בביקורת של מבקר המדינה יש היבטים נרחבים.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – הדוח פורסם לפני כשנתיים, והנתונים מתייחסים לתקופה שלפני כן. יכול להיות שדברים השתנו, גם לא לטובה.
משמעות המושג משילות: 1. יכולת הממשלה לפעול עפ"י סמכויות בביצוע חוקים, החלטות ולאכוף אותם; 2. אספקת שירותים, עמידה על זכויות התושבים וסדר חברתי ראוי.
מצד אחד התושבים נדרשים לקיים את חובותיהם, מצד שני המדינה נדרשת לקיים את חובותיה לתושביה.
נושא חשוב שהדוח לא עסק בו היא סוגיית הקרקעות, הדוח הוא רוחבי ועוסק בסוגיות בתחום משילות,אכיפת החוק ואספקת שירותים.
הבעיות שעולות: * יש פערים במספרים באומדן התושבים באוכלוסיה הבדואית
* היעדר מיפוי רחובות בפזורה הבדואית בנגב – יש חוסרים בשמות רחובות ומספרים, ויש לכך השפעה על אכיפת גביית מיסים, חלוקת דואר ועוד.
*פערים משמעותיים של תשתיות.
*גביה נמוכה של ארנונה.
*גניבות מים.
*שיעור גבוה של נשירת תלמידים מבתי ספר – 30% לעומת מגזרים אחרים.
*פגיעות משמעותיות בתשתיות לאומיות שקיימות באזורי נגב – מקורות מים, חברת חשמל ותש"ן.
*היבטי איכות הסביבה – היעדר תשתיות לטיפול בשפכים, יש אזורים ללא תאגידי מים, תחנות דלק פיראטיות, השלכת פסולת ופגרים.
*תחום אכיפת החוק - פעילות פלילית בסמוך לבסיסי צה"ל, בניה בלתי חוקית, גניבות נשק, חממות קנאביס, בריונות כביש, מדובר בתופעות שנמשכות מס' שנים.
*גביית דמי חסות – טיפול חסר בתופעה, תופעת הפוליגמיה, תשלומי מס ודיווחים כוזבים, גביית ארנונה נמוכה, קצבאות ביטוח לאומי לתושבים שמתגוררים בפועל ביו"ש.
התמונה שעולה מהדוח היא קשה ועגומה בתחום אכיפת החוק ואספקת שירותים לתושבים שזכאים להם. הדוח מצביע על מגוון המלצות, כגון:
*גורם מתכלל על תכנית אסטרטגית ומעקב אחר הביצוע.
*תכנית אסטרטגית ורב-שנתית להשלמת כלל התשתיות הציבוריות לאספקת שירותים לתושבים.
*היערכות משרדי הממשלה וכלל הגופים למיגור התופעות ורתימת המשטרה לנושא זה.
* תיעדוף הטיפול בפגיעה בתשתיות ופעולות פליליות שהוזכרו ע"י רשויות החוק והמשטרה.
*צמצום הפערים בין הישובים הבדואים לבין יתר הישובים בנגב. האוכלוסיה הבדואית בנגב זכאית למסגרת חברתית כלכלית שתאפשר לה להשתלב בחברה הישראלית ולהעניק לדור הצעיר כלים להתפתחות בעתיד.
רו"ח חנן פוגל-מנהל אגף – תשתיות ממשלתיות – נתוני מפתח: 30 התחברויות פירטיות לרשת החשמל בשכונה אחת ברהט בינואר-יוני 2018.
1,150 ארועים של חבלה בתשתיות חברת המים מקורות וגניבת מים וציוד בשנים 2018-2008.
41 מיליון ₪ אומדן הנזק הכלכלי לחברת החשמל בגין חיבורי חשמל בלתי חוקיים בשנת 2020.
300,000 ₪ אומדן הנזק לחברת תש"ן בגין פגיעה בקווי דלק בעת ניסיונות גניבה של דלק בשנים 2019-2017.
70,000 בתים במועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום מפנים את שפכיהם באמצעות בורות ספיגה, היוצרים סיכון לזיהום מי תהום ולמחלות.
1,628 ארועים שכללו בין היתר גניבת ציוד, כניסה לשטחי אש והקמת חממות קנאביס בבסיס צאלים בשנים 2017-2020.
המלצות: *נוכח פגיעה כה משמעותית ומתמשכת בתשתיות החיוניות בנגב של חברות ממשלתיות מרכזיות במשק, מומלץ כי משרדי הממשלה והחברות הרלוונטיות ייערכו למיגור התופעה, תוך שיתוף פעולה הדוק ביניהם ורתימתה של משטרת ישראל.
*מומלץ כי רשות המים תיתן את הדעת על היעדר משאבים מספיקים של תאגידים חלשים להשקעה בפרויקטים חשובים במשק המים ותפעל למצוא פתרון להשקעות בפרויקטים הללו. כן מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות והמועצות האזוריות שאחראיות לאזורים אלו יטפלו בהסדרת הפתרונות הנדרשים לטיפול בשפכים ולהשלכות תופעת דליפת השפכים.
*מומלץ שצה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ורשות ההסדרה יפעלו למניעת הפעילות הפלילית והקרבה היתרה לבסיסי צה"ל.
אכיפה ובריאות הציבור – נתוני מפתח: 264 תיקי דמי חסות נפתחו במרחב נגב בין ינואר 2015 למרץ 2020; 205 מהם מינואר 2019.
4,411 פניות למרכז שליטה דרום של המשטרה בשנת 2018 בשל סכנות בכביש – ירי, בריונות, זריקת אבנים וגמלים משוטטים.
20 אתרי פסולת פירטיים מצויים בנגב, ואליהם מגיעה פסולת ביתית גם ממרכז הארץ.
224 תיקי פוליגמיה מתוך 259 שטופלו במחוז דרום נסגרו, ורק 15 הועברו להגשת כתב אישום.
61% מהתאונות הקטלניות בנגב ו- 60% מהתאונות הקשות בשנת 2018 אירעו במעורבותם של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית, ששיעורם כ-10% מהנהגים במחוז דרום.
17 בני אדם נהרגו בתאונות עם בעלי חיים וכ- 399 נפצעו בשנים 2008-2018.
המלצות: *מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות הבדואיות ברחבי הנגב יפעלו לפינוי הפסולת משטחן לאתרי פינוי פסולת מוסדרים, ועל משרד הפנים לפקח על פעילותן בנושא.
*מומלץ כי הפרקליטות והמשטרה יבחנו דרכים למיגור תופעת דמי החסות. עוד מומלץ כי המשטרה תגבש דרכי פעולה ובהתאם תערוך לעיתים מזומנות מבצעים יזומים במוקדי הפעילות של הסוחטים - אתרי בנייה, אזורי תעשייה, מוסדות ציבור וכיוצא באלו.
*כדי להבטיח את ביטחונם של כלל הנוסעים והולכי הרגל בדרום הארץ מומלץ כי משרד התחבורה ומשטרת ישראל ישלבו כוחות במיגור דרך הנהיגה העבריינית הרווחת אצל חלק מנהגי האוכלוסייה הלא-יהודית, היוצרת סיכון לכלל התושבים והנוסעים במרחב זה.
*מומלץ כי היועץ המשפטי לממשלה יבחן את יישום הנחייתו בקרב מערכות אכיפת החוק בעניין תופעת הפוליגמיה, וכי משרד המשפטים ומשטרת ישראל יקיימו הליכי הפקת לקחים מכלל תיקי החקירה שנסגרו בשנים 2017 - 2018 ויכינו תוכנית פעולה.
אספקת שירותים סדירים – נתוני מפתח: 48.4% מדברי הדואר הרשום שנשלחו לתושבי האוכלוסיה הבדואית בנגב בשנת 2019 הוחזרו לשולח.
41 מקרים של נסיונות פריצה ושוד ביחידות דואר בנגב, רובן ביישובי האוכלוסייה הלא-יהודית, בשנים 2015-2019.
55% מהתושבים שהיו אמורים להשתתף בקורסי הכשרה בריאותית במסגרת תכנית החומש (2397) לשנים 2017-2019 אכן השתתפו בהם.
54% מערכות ומכשירי החייאה שסופקו לישובים בנגב ביחס לאלו שהיו אמורים להיות מסופקים במסגרת תכנית החומש (2397) לשנים 2017-2019.
השומר החדש – שרה אסקין חזוני-רכזת פיתוח – משנת 2007 אנו מסייע לחקלאים בידיים עובדות. בשנים האחרונות פרסמנו סקר ו- 73% מהמשיבים ענו שחוו ניסיון לדמי חסות.
תומר שבתאי – חקלאי במושב שדה משה – אין אף מילה בדוח על חקלאות ושטחים פתוחים. ברוב השטחים יש חקלאות והם אחוז גדול משטחי המדינה. השטחים מופקרים, כלומר המשטרה עושה את המקסימום אבל חסר לה ידיים עובדות וכלים כדי לטפל בפשיעה חקלאית. כאשר מתנדבי השומר החדש לא נמצאים בשטח אנו חווים גניבות: כלים חקלאיים, שעוני מים, פירות וירקות ועוד, וזה לא משנה האם אני משלם פרוטקשיין. אם המדינה תבין שהשטחים הפתוחים הם קו המגע, אנו נסבול פחות מפשיעה.
משרד לביטחון לאומי – נסיה יודיץ-ראש אגף א' תכניות תכנון ובקרה – עיינו בדוח שמתייחס לנתונים של שנת 2020, והפעולות המרכזיות שנעשו בנושא משילות בנגב לאחר שתוקצבו: המשך יישום החלטה 549 ע"י המשרד, שיעורי איוש מבחינת התעצמות התקנים עומדים בכלל ההיקפים של ההחלטה, חיזוק תחנות, ביצוע פעולות יעודיות ע"י משטרת ישראל במחוז דרום, הקמת מפקדות משימתיות וכו'.
הצעדים שננקטו במחוז דרום: המשטרה חיזקה כשליש מהתקנים, ניתן דגש על כנופיות וארגוני פשיעה, הוקצבו תקציבים לפריסה טכנולוגית, תכנית ברהט לעצירת הדימום, מינהלת אכיפה להקמת שיטור מועצתי.
משטרת ישראל – נצ"מ אייל אזולאי-סממ"ר נגב – הדוח פורסם בדצמבר 2020, מפקד המחוז הנוכחי נכנס חודש לאחר מכן לתפקידו וקיבל מס' החלטות מתוך האמצעים המוגבלים שיש ברשותנו.
חסרים לנו 234 שוטרים, ואין מחסור בכלי רכב. התקן של המרחב הוא 1,459 נכון להיום, ושיעור האיוש עומד על 84%. המאבק הוא לא רק באמצעות שוטרים, אלא גם באמצעות אמצעים טכנלוגיים. הוקמה מפקדת צירים ככח בשיתוף עם אגף התנועה.
מפקדת מג"ב מטפלת באלימות, קטטות, אמל"ח ונהיגה. יש הישג לא מבוטל של עצירת כנופיות.
עיר הבירה של הנגב היא באר שבע, כולם נפגשים שם ויש אירועים פליליים של חיכוך, ולכן מוצב שם כח של סיירות מג"ב. כמו כן הוקם זרוע בט"פ בנגב שתפקידו לתת את המאמץ בעומק השטח. צה"ל מסייע לנו בעניין וגייס פלוגת מילואים לטיפול בחממות קנאביס. אנו מתחילים לראות בשנה זו בלימה. היום קשה להבריח סמים בגבול ישראל-מצרים, ולכן אנו רואים גידולים יותר צפונה באזור קריית גת.
מאוקטובר 2021 החל מבצע "מסלול ביטוח" – שילוב זרועות של גופי הממשלה, לקחנו 270 יעדים שמשפיעים ובנינו תכנית שלמה סביבם. תפסנו עשרות מיכלי דלק ובלוני גז מסוכנים בתחנות דלק. אולם אין לנו תקציבים מסומנים לאחסון מיכלי הדלק שנתפסים.
פרוטקשיין – חב' החשמל הקימה כח משימה והמשטרה ליותה את פריסת הקו לפי לוחות הזמנים.
ח"כ יוסף עטאונה – יש עיוות של מושג משילות, משום שכל נושא האכיפה הוא בקצה. המשילות מתחילה באחריות של משרדי הממשלה השונים לאזרחים. בין הבעיות שקיימות: כל ילד 5 במערכת החינוך הבדואית נושר, לרבים מהילדים אין גן, שיעור הסטודנטים בהשכלה הגבוהה מהחברה הבדואית נמוך. איפה אחריות הממשלה שנה אחר שנה כלפי החברה הבדואית?!
ח"כ יואב סגלוביץ' – "מסלול בטוח" לא ממשיך כי אין פרוייקטור שמטפל בו. הממשלה צריכה לייצר החלטה כי זה לא קיים היום. הטיפול הוא ביעדים, בתופעות ובתהליכים.
משרד החקלאות - אריאל למדני-מנהל תחום משאבים ותכנון – בשנתיים אחרונות המשרד היה אחראי על רשות הבדואים והוא עבר למשרד לשוויון חברתי. יש מס' פרויקטים לשיפור המצב החברתית-תעסוקתי של החב' הבדואית: ב- 2019 התחיל פרויקט לתעסוקת נשים בדואיות בחקלאות ויש יעד של הוספת עוד 800 נשים, הוצאת עדרי צאן מהיישובים לשיפור תנאי התושבים.
משרד לשוויון חברתי – יאיר חרותי-מנהל תחום אסטרטגיה – האגף מרכז ומיישם את החלטות הממשלה - תכניות חומש שמקדמות חיזוק חינוך, תעסוקה והשכלה גבוהה. מעל 20 משרדי ממשלה שותפים ליישום. הניצול התקציבי של התכנית הקודמת עמד על 92%, ובשנה הנוכחית הוא עומד על 11%. ועדת השרים שפעלה בכנסת הקודמת הוקמה מחדש, ובראשה עומד ראש הממשלה.
רשות האוכלוסין וההגירה - ענת זוהר חכמון-מנהלת מרחב – הרשות פעלה בשנתיים האחרונות בכמה מישורים וועדות. מי שעבר ליישוב לא יכול לחזור לשבט ואנו ממתינים להחלטת משרד המשפטים בנושא. הוועדה השניה עוסקת בנושא הפוליגמיה - איך למזער את הנושא. הוועדה מתכנסת במשך שנתיים ואנחנו מנסים להתקדם אך ללא הצלחה, משום שמשרד המשפטים (שהוא שותף מלא בדיונים) בולם את הצעדים. אנו רוצים להביא את המשילות בדרום, נושא המעמד הוא מאוד פעור כי הרבה תושבים שהם בדור ב-ג רשומים באזור הנגב אבל גרים ביו"ש.
יש פערים של האוכלוסיה ברישום, כלומר מי שמגיע ומבקש להרשם - הוא ירשם, אבל במקומות אחרים, כמו במועצות, יש רישומים אחרים ופערים במספרים. לפני שנה וחצי הועלתה הצעה למילוי טופס שיועבר לרשות האוכלוסין כדי לצמצם פערים.
לרשות האוכלוסין אין סמכות חקירה, גם כשיש לנו מידע לא ניתן להשתמש בו כי אין לנו סמכויות. ביטוח לאומי מעבירים לנו חלק מהדוחות וזה מסייע בידינו. במשרדי הרשות בבאר שבע יש כמויות של בקשות וקשה לנו להוכיח בהרבה תיקים את המעמד בישראל. אנחנו מבזבזים הרבה זמן וכ"א על התיקים, התושבים מגיעים לאזור הדרום כדי ללדת ולקבל קצבאות ולאחר מכן עוברים לשטח הרשות.
רשות המיסים – יגאל פחימה-מנהל אגיף בכיר-שומה וביקורת מע"מ – פעילות הרשות מתנהלת בצורה שוטפת ויש אכיפה בנושאים שונים. בתחום השומה יש חוסר משמעותי מאוד בכ"א, הרבה מאוד חדרים סגורים ברשות. יש מאמצים לגיוס, אבל הרבה מועמדים לא מגיעים.
חברת החשמל – איתמר אליה-מנהל מחלקת תפעול נפת נגב – אנו חסרי אונים כאחרון התושבים באזור. לפני מס' שנים החברה יצאה למגה פרויקט בדרום ומתוך 100 ק"מ, חסרים 4 ק"מ להשלמה. לא ניתן להשלים את התוואי כי תושבי הפזורה התיישבו שם ולא ניתן לפנות או לעקוף אותם. תכלית הפרויקט להזרים אנרגיות מתחדשות, ובמצב זה הציבור נפגע. אם הקו הזה היה תפעולי המדינה לא היתה מנתקת מאות אלפי לקוחות מחשמל לפני כשבועיים. הזכות של התושבים להנות מחשמל ירוק לא מתקיים, והמדינה לא תוכל ביעד של 3030. יש חיבורים פיראטיים בישובים בהיקפים שהדעת לא מבינה. עובדי החברה שנכנסים לעבוד באזור סופגים זריקת אבנים, ולכן הם מלווים במשטרה.
מיטל הראל-מנהלת מחלקת תכנון, מ"ב נגב – כל התכניות שבנינו לדיירים חדשים לא רלוונטיות, ואין יכולת להכין תכניות חדשות בגלל הגניבות והבלאגן. יש ישובים ותיקים, כמו רהט, שיש לחלקם טופס 4 אבל הרבה מסביבם לא מקבלים בגלל הבניה הלא-חוקית. התושבים לוקחים חשמל מהשכנים, הרשת לא עומדת בעומס, וכתוצאה מכך יש תקלות ועומסים.
רשות המים – עו"ד עומר ורדי-ממונה על התאגידים – בנוגע ליישוב אל קאסום – בסוף מרץ התקבל צו להחלת חוק תאגידי מים וביוב, ובימים אלה מגובשת המעטפת התקציבית. אני מקווה שבחודשים הבאים נראה פעילות בשטח. יש פער בין הקמת תאגיד מים וכניסתו לפעילות לבין שלבי הפעילות שמורכבים מאוד. מי רהט עושה עבודה מצוינת אבל מאוד מורכבת, יש עבודה בנווה מדבר בהיבטים של אכיפה ותקציבים, אירוע מורכב אבל משנה את אורחות החיים.
מועצה האזורית נווה מדבר – אברהים אלהוואשלה-ראש המועצה – אני לא מחפש אשמים, הדברים שהוצגו הם התוצאות אך אף אחד לא שאל מהם הגורמים שהביאו למעשים אלה. יש סיטואציה שנקלעו אליה האזרחים הבדואים בנגב בגלל בעיות היסטוריות ומלחמות. המדינה לא התייחסה אף פעם לבדואים בצורה רצינית ובהתאמה לאורחות חייהם. הבדואים לא נולדו כאנשים עבריינים, אלא מדובר בחברה מוחלשת ויש לעשות צדק חברתי. המדינה צריכה לתת את הפתרונות, האפשרויות ואח"כ יבוא שלב האכיפה והחוק. בבתי הספר אין חשמל, הם בנויים היטב אך ממוזגים על גנרטור.
מוטי חדד-אחראי תחום מונציפאלי ופיתוח כלכלי – לאורך התקופה הגופים עברו אין ספור משרדים, המשילות צריכה יציבות וודאות כדי לממש מה שמחליטים.
המרכז למיפוי ישראל – חגי רונן-מנכ"ל - יש מנהל פרויקט שעובד על נושא השמות והמספרים בישובים המוסדרים. החסמים הם בעיקר ברשות עצמה שהיא צריכה לקיים ועדה לאשר את השמות, ולאחר מכן הצבת השלטים ברחובות.
רוב הקרקעות לא מוסדרות, יש שם חסמים משמעותיים. הרבה מהנושאים נמצאים בבתי משפט בגלל מחלוקות.
הרשות להסדרת הבדואים – השר לשוויון חברתי מקדם הצעת החלטה לוועדת שרים, שאמורה לידון בשבוע הבא, במסגרתה אמורות להרשם הסכמות על תקצוב של יחידת יואב. קידום תכנית תקנונית שתחול על התכניות שמטרתן להקל על התנאים להוצאת היתר בניה וזה בכפוף להסכמה של הרגולטורים השונים. משימות אלה נועדו להסרת החסמים להסדרת ההתיישבות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת להביא את הדברים לידיעה וטיפול של: השר לביטחון לאומי, ר' המל"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוועדה סבורה שיש להציב גורם מתכלל שיטפל בכלל הפעולות.
הוועדה פונה לפרקליט המדינה בנוגע לסוגיית מעבר מיישוב לשבט.
הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לקבל מסמך מתכלל בנושא קבלת יכולות חקירתיות שיועבר לטיפול שר הפנים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מס' חודשים.