חומר רקע

1 הודעה לעיתונות תוכנית ווי ת ה מזון בישראל – חלופות מדיניות ממצאים ראשונים מתוך מחקר של מרכז טאוב ,באמברגו עד יום חמישי11.5 , בשעה6:00 נכון לשנת2021 , 21% מהמשפחות בישראל חיות מתחת לקו העוני ,ו- 16% סובלות מאי-ביטחון תזונתי. כדי להתמודד עם אי- הביטחון התזונתי נקטה מדינת ישראל מגוון צעדים – החל בהקמת המועצה הלאומית לביטחון תזונתי , סיוע לעמותות העוסקות בנושא ו הפעלת ה מיזם הלאומי לביטחון תזונתי, ו כלה בהספקת ארוחות חמות בבתי הספר ו חלוקת .תווי מזון לקראת החלטת הממשלה הצפויה להפעיל מחדש את מערך תווי המזון בסכום של250 – 500 מיליון ש"ח בשנים 2023 – 2024 ,מרכז טאוב בדק את אופן הפעלת המערך ויעילותו ומציע צעדים אפשריים להתנהלות המדינה .בנושא להלן ממצאים ראשונים מתוך מחקר .שעתיד להתפרסם בקרוב אי-ביטחון תזונתי ועוני הם שתי בעיות חברתיות מרכזיות בחברה הישראלית, אשר מחייבות הרחב ה של ,הטיפול הממשלתי בהן. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת2021 חיו 21% מהמשפחות ו מ הנפשות בישראל מתחת לקו העוני ו- 16% מהמשפחות סבלו מאי-ביטחון תזונתי. במהלך העשור האחרון אומצו בישראל מספר כלי מדיניות להתמודדות עם תופעת אי-הביטחון התזונתי. הוקמה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ו נעשו פעולות מטעם משרד הרווחה, הכוללות ה ספקת סיוע לעמותות העוסקות בנושא ו הפעלת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, המספק סיוע לכ- 30,000 משפחות ב- 230 יישובים , שעלותו הכוללת בשנת2022 לבדה עמדה על 100 מיליון ש"ח. צעד חשוב נוסף הוא הספקת ארוחות חמות בבתי הספר. כמו כן, בתקופת הקורונה הופעל על ידי משרד הפנים מערך של הנפקת כרטיסי מזון נטענים. בשנת2021 סיפק המפעל וות י מזון ל- 354,000 משפחות. לאחרונה נודע כי ב כוונת הממשלה לה פעיל מחדש את מערך ת וו ה י ,מזון בהתבסס על הניסיון שנצבר בתקופת משבר הקורונה. ספציפית, על פי הצעת התקציב לשנים2023 – 2024 , ממשלת ישראל מציעה להקצות למערך תווי המזון סכום של250 מיליון ש"ח בשנת2023 ועוד500 מיליון ש"ח בשנת2024 . נייר מדיניות זה מבקש לבחון את אופן הפעלת המערך הזה בשנת2021 ,, ועל בסיס הניתוח ומ תוך התחשבות במטרת ההצעה בעת הזאת, להציע .חלופות מדיניות אוכלוסיית היעד של ת ו כנית תווי המזון בשנת2021 הוגדרה "משפחות שנפגעו כלכלית עקב משבר "הקורונה. גובה תווי המזון נקבע לפי מספר הנפשות במשק הבית וחולק למשפחות הזכאים בשלוש פעימות במהלך שנת2021 .בכל פעימה קיבלו הזכאי ובן/בת זוגו300 ש"ח כל אחד. עבור כל אדם נוסף במשק הבית ניתנו בכל פעימה 225 ש"ח .נוספים כמו כן נקבע שגובה הזכאות בכל פעימה לא יעלה על2,400 ש"ח. זיהוי הזכאים לסיוע נעשה על ידי הרשויות המקומיות על בסיס תנאי הזכאות אשר נקבעו על ידי משרד הפנים . הזכאות ניתנה לכל מי שעמד לפחות ב אחד מהתנאים הבאים: א. התושב רשום ברשות המקומית כזכאי להנחה של70% לפחות בארנונה ת שנ ב 2020 או2021 בגין הכנסה נמוכה. ב. אזרח ותיק ה מקבל קצבת ה שלמת הכנסה וזכאי ל- 100% הנחה בארנונה. ג. ההכנסה החודשית הממוצעת של משק הבית באחת מהשנים2019 – 2020 אינה עולה על הסכומים שקבע משרד הפנים (לפירוט הסכומים ביחס למספר הנפשות במשפחה ראו לוח1 .) 2 לוח1 . מבחן ההכנסות של משרד הפנים לפי מספר הנפשות במשק הבית (ש"ח)לחודש מספר ה נפשות הכנסת משק הבית תוספת הכנסה לנפש 1 2,889 2,889 2 4,334 1,445 3 5,027 693 4 5,720 693 5 7,239 1,519 6 8,759 1,520 7 11,821 3,062 8 13,568 1,747 9 15,316 1,748 מקור: אורי אוברמן, ג'וני גל וניר קידר, מרכז טאוב| נתונים: משרד הפנים בחינה של ההכנסות הנדרשות לעמידה במבחן ההכנסה של משרד הפנים מצביע ה על הבדלים ניכרים בין המבחן לבין הגדרת קו העוני על פי המוסד לביטוח לאומי. כפי שניתן לראות בתרשים1 ,על פי ה מבחן של משרד הפנים ההכנסה השולית לנפש עבור משפחות עם1 – 4 נפשות נמוכה בהרבה מ קו העוני , ו עבור משפחות עם6 נפשות ומעלה היא גבוהה ממנו .פירוש הדבר הוא שמבחן ההכנסות של משרד הפנים נותן עדיפות משמעותית למשפחות עם6 נפשות ומעלה לעומת "מבחן ההכנסה" של קו העוני. תרשים1. ההכנסה השולית לנפש במבחן ההכנסה של משרד הפנים לעומת קו העוני , 2020 ,מקור: אורי אוברמן | ג'וני גל וניר קידר, מרכז טאוב נתונים: משרד הפנים ; המוסד ל ביטוח לאומי 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 1 2 3 4 5 6 7 8 9 הכנסה שולית לנפש(ש"ח) מספר הנפשות במשק הבית קו העוני המבחן של משרד הפנים 3 מן הנתונים שקיבלנו ממשרד הפנים עולה כי322,420 משפחות קיבלו תווי מזון בשווי ממוצע של2,179 ש"ח למשפחה, בערך כולל של703 מיליון ש"ח . המימוש בפועל של התווים עמד על684 מיליון ש"ח, שהם כ- 97% . לצורך הניתוח השתמשנו גם בנתוני המוסד לביטוח לאומי על עוני ברמת.הרשות המקומית שיעור המשפחות המקבלות סיוע ביישובים החרדיים עולה על שיעור המשפחות שחיות בעוני ביישוב חוקרי מרכז טאוב בדקו את ה פער בין שיעור המשפחות שק י בלו את הסיוע לבין תחולת העוני בקרב ה משפחות בכל יישוב (תרשים בנספח2) . מצאנו כי בממוצע ארצי, שיעור המשפחות שקיבלו את הסיוע קטן משיעור המשפחות מתחת לקו העוני בכ- 10% (פער שלילי). עוד העלתה הבדיקה כי בחלק מה יישובים החרדיים הפער היה חיובי או אפס, וגם ביישובים החרדיים שנמצא בהם פער שלילי, הוא היה קטן יותר מ הפער הממוצע הארצי. ,לעומת זאת ברוב היישובים הבדוא ים י נמצא פער שלילי , ועל פי רוב הוא היה גדול יותר מ הפער המ מוצע הארצי. ,זאת ועוד במגזר הבדואי נמצאים י הי שובים עם הפער השלילי הגדול ביותר בין שיעור ה משפחות שקיבלו תווי ם ובין שיעור ה משפחות שחיות מתחת לקו ה עוני. אמידה סטטיסטית האמידה נעשתה על176 מועצות מקומיות ועיריות. נערכה השוואה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ו בין קבוצת הביקורת, שכללה יישובים יהודי י ם המונים עד 5,000 משפחות ו אחוז החרדים באוכלוסיי תם הוא בין אפס לחמישה אחוזים . ,תוצאות הרגרסיה מצביעות על כך שיחסית לקבוצת הביקורת ב אוכלוסייה הבדואית נמצא פער שלילי של כ- 24% בין המשפחות ש קי בלו תווים לבין המשפחות שחיות בעוני , ב אוכלוסייה ה ערבית הפער השלילי עמד על 7% , ובדרוזית על 4.5% . לעומת זאת, ביישובים ש בהם האוכלוסייה החרדית מהווה רוב מובהק, תוצאות הרגרסיה מצביעות על פער חיובי של כ- 10% .יחסית לקבוצת הביקורת ממצא זה הוא עדות לכך ש אם המטרה הייתה לסייע למשפחות החיות בעוני, היה חוסר אפקטיביו ת בתנאי החלוקה שנקבעו. הללו העניקו ב עודף לאוכלוסייה אחת, ה ,חרדית ולא נתנו ,מענה לצורך באוכלוסייה אחרת .הבדואית השפעת הקריטריונים לזכאות על חלוקת התקציב בין הרשויות כדי לבחון את שיטת ההקצאה לרשויות השוו י נו בכל רשות את מספר המשפחות שנמצאו זכא י ות לפי הקריטריונים של משרד הפנים למספר המשפחות שהי ו מקבלות תווים ילו א הקריטריון היה חיים מתחת לקו ה.עוני הנתונים המלאים מופיעים בלוח ות2 ו-3 .בנספח הממצאים מראים שהעיר ירושלים קיבלה כ- 19 אלף פחות תווי מזון לעומת מספר התווים שהייתה מקבלת אילו הקריטריון לזכאות היה חיים ב עוני. ברשימת הרשויות שקיבלו יותר תווי מזון משהיו מקבלות לפי קריטריון זה בולטות הערים בני.ברק, אשדוד, מודיעין עילית, בת ים ובית שמש חלופות מדיניות על פי הצעת חוק ההסדרים, ממשלת ישראל מתכוונת להקצות ל מערך תווי המזון סכום של250 מיליון ש"ח בשנת2023 ועוד500 מיליון ש"ח בשנת2024 . על בסיס ניתוח הפעלת מערך תווי המזון בשנת2021 , מוצעות להלן כמה .חלופות מדיניות 4 אפשרות ראשונה: חידוש מערך תווי ה מזון , אך במתכונת אחרת תוכנית מערך תווי ה מזון, אשר הופעלה בשנת2021 , סיפקה סיוע חיוני לאוכלוסיות במצוקה בעת משבר .הקורונה ו הת כנית הופעלה בלוח זמנים קצר יחס ית . קביעת תנאי זכאות פשוטים, הישענות על ה מערך של הרשויות המקומיות לזיהוי זכאים ו מסירת יישום הת ו כנית לידי ארגוני חברה אזרחית בעלי ניסיון וידע בתחום – כל אלה.תרמו לשיעור גבוה של מיצוי הזכות לקבל את תווי המזון ואף לעשות בהם שימוש עם זאת, ממצאי המחקר מחדדים את מגבלות הת ו כנית ומעל ים שאלות לגבי הרציונל העומד בבסיס הכוונה להפעיל ת ו כנית במתכונת דומה עם חלוף משבר הקורונה : ה י עדר הגדרה ברורה של מטרות התוכנית פגע .ביכולתה לזהות את אוכלוסיית היעד הרצויה אם הכוונה הייתה להתמודד עם אי-ביטחון תזונתי , קשה להבין מדוע נקבעו הקריטריונים;שנקבעו ו אם הכוונה הייתה להתמקד באוכלוסייה החיה בעוני, אזי נתוני הביצוע מראים ש היו יישובים שבהם חלק ניכר מהמשפחות ות חי ה בעוני לא קיבל ו ( סיוע בעיקר במגזר הבדו אי ,) ,ולעומת זאת שיעור משמעותי מהסיוע הגיע למי שאינם חיים בעוני )(בעיקר ביישובים חרדיים . ככל שתחודש התוכנית מוצע לשנות את כללי החלוקה בין המשפחות ע ל מנת להבטיח חלוקה הוגנת יותר .של המשאבים כמו כן, ראוי להקדיש מחשבה נוספת להחלטה בדבר הגוף ש י .פעיל את התוכנית במערך שהופעל בתקופת ,הקורונה ה מועצה הלאומית לביטחון תזונתי לא הייתה שותפה בגיבוש התוכנית ובהפעלתה; ו משרד הרווחה, ה מפעיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ו אשר צבר ניסיון רב בזיהוי האוכלוסייה הסובלת מאי-ביטחון תזונתי ו ב אופן מתן הסיוע , גם הוא לא היה .שותף לה תחת זאת ה מערך הופעל במקביל לפעילותם של הגופים הללו. אפשרות שנייה: הרחבת ה מיזם ה לאומי ל ביטחון תזונתי ה מיזם ה לאומי ל ביטחון תזונתי מופעל על ידי משרד הרווחה מאז שנת2017 .לצד כרטיס נטען בסך500 ש"ח לחודש, המיזם מציע למשפחות המשתתפות מעטפת של סיוע וליווי.על ידי מערכת הרווחה אוכלוסיית היעד של המיזם היא משפחות עם ילדים שחיות במצוקה מתמשכת, ו הזכאות להשתתפות בו נקבעת על ידי עובדות ועובדים סוציאליים ברשויות המקומיות . מחקר הערכה שבחן את תפקוד המיזם מצא שהוא תרם ,לעלייה מובהקת ברמת הביטחון התזונתי של המשפחות המשתתפות א ם כי רבות מהמשפחות נותרו במצב של אי- ביטחון תזונתי בגלל היקפו הנמוך של ה .סיוע אם מטרת ה של תוכנית תווי המזון היא ל התמודד עם אי- ,ביטחון תזונתי מוטב להשתמש בתקציב המוקצה לה .כדי להרחיב את מיזם הביטחון התזונתי יתרונות הפעלת ה תוכנית בידי המיזם ברורים, שכן המיזם מתמקד באוכלוסייה מובחנת ו בסיוע מתמשך לאורך זמן המלווה במערך טיפולי. ,יתרה מזו ממצאי מחקר ההערכה בדבר תרומתו לשיפור ה ביטחון התזונתי של המשפחות מצביעים על יעילותו. המגבלה העיקרית של המיזם היא היקפו המוגבל: עדיין מדובר בחלק קטן יחסית מכלל המשפחות הסובלות מאי- ,ביטחון תזונתי. דבר זה בולט במיוחד בהקשר של אזרחים ותיקים שאינם חלק מ אוכלוסיית היעד של המיזם , וחיוני לכלול אותם באוכלוסי ית הזכאים לסיוע . מגבל ה נוספת נוגעת ל :תווים עצמם סכום הסיוע החודשי נמוך, והשימוש בתווים מוגבל ל רכישת מוצרי מזון או אף לקבלת סל מזון – דבר ה פו גע בבירור באוטונומיה של מקבלי הסיוע ואינ ו רגיש לשונות בקרב הנמנים ע ם אוכלוסייה .זו אפשרות שלישית :הרחבת ת ו כניות ה ביטחון ה סוציאלי לאוכלוסיות מודרות אם מטרת ה של התוכנית ,היא להתמודד עם עוני ישנן מספר ת ו כניות ביטחון סוציאלי שנועדו לספק רשת ביטחון לאוכלוסייה החיה בעוני: תוכנית הבטחת הכנסה לבעלי הכנסה נמוכה ; תוכנית השלמת הכנסה ,לאזרחים ותיקים שהכנסתם נשענת על קצבאות; וקצבת נכות כללית בייחוד ל אנשים עם מוגבלות שאין .להם מקור הכנסה נוסף התוכניות הללו מיועדות להקל את מצוקת העוני בקרב משפחות ויחידים, וניתן להניח שקיימת חפיפה בין מקבלי הקצבאות הל ו לו בין מי שסובלים מאי- .ביטחון תזונתי יתרונ ן הברור של ות כניות סלקטיביות אלו הוא שהן ממוקדות באנשים החיים בעוני אשר אין ם לה הכנסה מעבודה או .שהכנסה זו קטנה במיוחד הזכאות מבוססת על מבחן הכנסות משפחתי , אשר נער ך מחדש מידי פעם לאורך תקופת הזכאות. קביעת הזכאות נעשית בידי המוסד לביטוח לאומי; ,התנאים אחידים יש אפשרות לערער על ההחלטה ; וכל מי שנמצא זכאי יקבל סיוע ללא תלות במגבלה תקציבית. הזכאים מקבלים קצבה כספית 5 אשר מאפשרת להם אוטונומיה בשימוש בה .בהתאם לרצונם ולצורכיהם כמו כן, עצם הזכאות לקצבה מקנה הטבות נלוות.נוספות המגבלות של תוכניות אלו הן שהקצבה הניתנת במסגרתן, בייחוד קצבת הבטחת הכנסה, נמוכה מאוד ולעיתים אף נמוכה ממחצית קו העוני ; ושהן מתאפיינות ב שיעורי ם גבוהים של אי- ימ צוי– בעיקר במקרה של הבטחת הכנסה, .ובמידה פחותה במקרה של נכות כללית מרכז טאוב לחקר המדינ יות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהלי כי .קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לענת סלע- :קורן, מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל במרכז טאוב 050-6909749 . 6 נספח תרשים2. הפער בין שיעור מקבלי ה תוו ים ו בין תחולת העוני בקרב משפחות ביישוב הערה :הקו המקווקו לרוחב התרשים מציין תא הפער הממוצע הארצי. מקור: אורי אוברמן, ג'וני גל וניר קידר, מרכז טאוב |נתונים: משרד הפנים ; המוסד ל ביטוח לאומי 7 לוח2 . 20 היישובים המקופחים ביותר משיטת החלוקה שנקבעה ע"י משרד הפנים לעומת )חלוקה לפי משפחות בעוני (תווים בחסר היישוב מספר התווים החסרים בחלוקה לפי משרד הפנים לעומת חלוקה לפי קו העוני ירושלים 19,407 נתניה 3,672 נצרת 2,626 רמת גן 2,467 רעננה 2,229 תל אביב-יפו 1,939 רהט 1,655 הרצליה 1,468 אום אל-פחם 1,426 רחובות 1,189 פתח תקווה 1,165 חורה 985 כפר סבא 949 תל שבע 903 מודיעין-מכבים-רעות 805 זכרון יעקב 735 הוד השרון 722 אילת 683 קלנסווה 642 פרדס חנה-כרכור 635 מקור: אורי אוברמן, ג'וני גל וניר קידר, מרכז טאוב נתונים: משרד הפנים ; המוסד ל ביטוח לאומי לוח3 . 20 היישובים הנשכרים ביותר משיטת החלוקה שנקבעה ע"י משרד הפנים לעומת )חלוקה לפי משפחות בעוני (תווים בעודף היישוב מספר ה תווים ה עודפים ב חלוקה לפי משרד הפנים לעומת חלוקה לפי קו העוני בני ברק 5,277 אשדוד 4,061 מודיעין עילית 3,758 בת ים 3,374 בית שמש 2,384 כרמיאל 1,869 אשקלון 1,854 נוף הגליל 1,830 חיפה 1,764 י קרי ת גת 1,692 ביתר עילית 1,578 אלעד 1,235 אופקים 1,043 מעלות-תרשיחא 984 נשר 981 סח'נין 981 קרית אתא 896 טמרה 861 עפולה 818 כפר מנדא 812 חדרה 804