חומר רקע
דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל
תהליכי השילוב של צעירים מזרח ירושלמים
באקדמיה הישראלית
דגנית לוי
דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל
תהליכי השילוב של צעירים מזרח ירושלמים
באקדמיה הישראלית
דגנית לוי
2023 ,ירושלים
:הוצאת הפרסום לאור התאפשרה הודות לתמיכה של שותפינו
599 מכון ירושלים למחקרי מדיניות | פרסום מספר
דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל
תהליכי השילוב של צעירים מזרח ירושלמים באקדמיה הישראלית
דגנית לוי
עריכת לשון: גיא רונן
עימוד: אסתי ביהם
עיצוב כריכה: סטודיו אירה גינזבורג
):APA( לציטוט
). דור ראשון להשכלה גבוהה בישראל: תהליכי השילוב של צעירים מזרח ירושלמים באקדמיה 2023( לוי, ד׳
הישראלית. מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
, מכון ירושלים למחקרי מדיניות2023 ©
בית חי אלישר
9218604 , ירושלים20 רח׳ רד״ק
www.jerusaleminstitute.org.il
[email protected]
תוכן העניינים
4 ....................................................................................תקציר
7 ......................................................................................מבוא
10 ..............................................................................מתודולוגיה
14 ..................................................................................ממצאים
14 ........................................................................ מאפיינים אישיים1
14 ................................................................................ גיל ומגדר1.1
.
14 .................................................................................... עבודה1.2
.
15 .................................................................................. לימודים1.3
.
15 ........................................................................ השכלת המשפחה1.4
.
16 .................. שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה הישראלית: סוגיות מרכזיות2
17 ............................................................... ייעוץ והכוונה ללימודים2.1
.
20 ........................................................................... שליטה בשפות2.2
.
23 ................................................................. הבחינה הפסיכומטרית2.3
.
25 ....................................................... לימודים במכינה קדם אקדמית2.4
.
27 ......................................................... ערוצי הקבלה ותחומי הלימוד2.5
.
29 ........................................................................... מעטפת הסיוע2.6
.
31 ................................................................ הכנה לשילוב בתעסוקה2.7
.
31 ........................................................ נגישות פיזית למוסד האקדמי2.8
.
32 .............................................................. מעבר ללימודי תואר שני2.9
.
32 ................................................... השיקולים לבחירת מוסד הלימודים3
32 .................................. שיקולים מרכזיים לבחירת מוסד אקדמי בישראל3.1
.
37 .................... שיקולים מרכזיים לבחירת מוסד אקדמי ברשות הפלסטינית3.2
.
43 ...................................................................סיכום וכיווני פעולה
47 .............................................................................ביבליוגרפיה
4
תקציר
השילוב של צעירות וצעירים ערבים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית
נמצא בראשית דרכו. כיוון שלרוב, הוריהם למדו במוסדות אקדמיים פלסטיניים או שלא
ניגשו ללימודים אקדמיים כלל, צעירים אלו מהווים למעשה דור ראשון להשכלה גבוהה
במוסדות הישראליים.
מחקר זה, אשר נערך בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל, ביקש להעמיק ולהרחיב את
הידע על ההכוונה והמענים הניתנים לצעירים ממזרח ירושלים לקראת שילובם במערכת
ההשכלה הגבוהה הישראלית ולהציע כיווני פעולה לטיובם.
במוקד המחקר עמדו מספר שאלות עיקריות: מהם מאפייני הרקע של הצעירים ממזרח
ירושלים הפונים לאקדמיה הישראלית? מהן שאיפותיהם בתחום ההשכלה? מהם השיקולים
המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי? עם אילו חסמים ואתגרים הם מתמודדים
בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי?
במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם סטודנטים מזרח ירושלמים ועם בעלי תפקידים;
פגישות מקצועיות בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה; 40נותח תוכן מתוך כ־
ונערך סקר ייעודי בקרב צעירות וצעירים ממזרח ירושלים שסיימו כיתה י״ב בבתי הספר
הרשמיים והמוכש״רים (מוכרים שאינם רשמיים).
תמונת מצב
) ומיעוטם גברים 70%( רוב הצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם נשים
.)30%(
, מהצעירים שבחרו ללמוד באקדמיה הישראלית הם דור ראשון להשכלה גבוהה54%
יש לפחות הורה אחד46%כלומר: אף אחד מהוריהם אינו בעל השכלה אקדמית. ל־
יש 20%בעל השכלה אקדמית. לשם השוואה, בקרב ערביי ישראל בגילים אלו רק ל־
לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית.
5
מהמחקר עלו שני שיקולים מרכזיים בבחירת מוסד הלימודים: השאיפה ללמוד במוסד
מהמשיבים ציינו שיקול זה) והיוקרה האקדמית והמקצועית של53%( אקדמי ישראלי
). שיקולים אחרים, כמו קרבה לבית, המלצות של חברים וקרובי משפחה 52%( המוסד
מהמשיבים.20%-15% וקבלת מלגה, צוינו על ידי
מהמחקר עלו מספר יתרונות בולטים ללימודים במוסד אקדמי ישראלי: הקלה על
מהמשיבים ציינו יתרון זה), שיפור השליטה65%( השתלבות בעבודה בישראל
). באשר 51%( ) ולימודים ברמה גבוהה51%( ), אפשרות לקבל מלגה58%( בעברית
ללימודים במוסד אקדמי פלסטיני, העובדה שאלו אינם מצריכים להיבחן בבחינה
מהמשיבים ציינו יתרון זה).40%( הפסיכומטרית צוינה כיתרון מרכזי
מהמחקר עלו מספר אתגרים וחסמים העומדים בפני צעירים המבקשים להשתלב
באקדמיה בישראל: מחסור בייעוץ והכוונה לקראת הלימודים; שליטה לא מספקת
בשפה העברית המובילה לאי־מימוש היכולות הלימודיות; לימוד עברית במכינה ללא
תרגול מעשי עם דוברי עברית; ציונים נמוכים בבחינה הפסיכומטרית; קושי להתקבל
לתחום הלימודים הרצוי; דיווח עצמי על תחושת בדידות והיעדר שייכות; קשיים
כלכליים במימון הלימודים; וקשיי נגישות פיזית ממקום המגורים אל המוסד.
כיווני פעולה
מן המחקר עולות הצעות לכיווני פעולה בערוצים שונים:
להציב יעד לשילוב גברים מזרח ירושלמים באקדמיה, לאור המיעוט היחסי של
.1
גברים אשר פונים כיום לרכוש השכלה גבוהה באקדמיה בכלל ובאקדמיה הישראלית
בפרט.
למקד את הייעוץ להשכלה גבוהה בבדיקת השאיפות והרצונות של הצעירה או הצעיר,
.2
במה שניתן לעשות כדי להצליח להתקבל לתחום הלימודים הרצוי ובמתן תמיכה
בתהליך זה.
ליצור הזדמנויות למפגש ולתרגול השפה העברית עם סטודנטים דוברי עברית שאינם
.3
.מזרח ירושלמים
. להתחשב בקשיי השפה של הצעירים המזרח ירושלמים ולבחון חלופות לבדיקת 4
היכולות הלימודיות, בעיקר בשנה א׳ של התואר הראשון (למשל, עבודת בית מסכמת
במקום מבחן).
להציע לצעירים מזרח ירושלמים קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית.
.5
6
. להרחיב את אפשרויות הקבלה הישירה ללימודים לתחומים נוספים, תוך מתן פטור6
.מהבחינה הפסיכומטרית
לשלב קורסים אקדמיים במכינה הקדם אקדמית, כדי להעלות את האטרקטיביות של
.7
לימודים במוסד ישראלי ולצמצם את ״בזבוז הזמן״ הנובע מהחיוב ללמוד במכינה
במשך שנה שלמה.
. להפיץ באופן אקטיבי מידע לסטודנטים מזרח ירושלמים על אודות הסיוע הקיים 8
.עבורם, ולבצע מעקב ברמת הסטודנט אחר השימוש והאפקטיביות של הסיוע
. להרחיב את מתן הסיוע לאורך כל שנות התואר הראשון, ולא רק בשנה א׳.9
. להציע פעילויות תרבות מותאמות לסטודנטים ממזרח ירושלים לחיזוק תחושת10
.השייכות
. להמשיך לפתח את ההכנה לשילוב בתעסוקה, בדגש על התאמה לאוכלוסייה המזרח 11
.ירושלמית
. לשפר את הנגישות הפיזית משכונות מזרח ירושלים למוסדות האקדמיים בישראל.12
7
מבוא
ערבים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית 1השילוב של צעירות וצעירים
נמצא בראשית דרכו. קבוצה זו היא למעשה ״דור ראשון״ להשכלה גבוהה באקדמיה
הישראלית. גם במקרים של הורים בעלי השכלה אקדמית, זו נרכשה מחוץ לישראל.
מחקר זה סוקר את החסמים והאתגרים של שילוב קבוצה זו באקדמיה הישראלית מנקודות
מבט שונות — של הצעירים עצמם, כמו גם של בעלי תפקידים שונים במערכת הממסדית
הישראלית. המחקר מציג את המדיניות הקיימת ומציע כיווני פעולה לטיוב השילוב.
, במערכת החינוך במזרח ירושלים נלמדה בעיקר תוכנית הלימודים 2015 עד שנת
הפלסטינית (ולפניה — הירדנית) ובוגריה נבחנו בבחינות התווג׳יהי. לא היה באפשרותם
לפנות ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית על סמך אותן בחינות. מי שביקשו
בכל זאת לעשות זאת יכלו ללמוד במכינה קדם אקדמית לתלמידי חו״ל, שמתמקדת
ש״ח). חסם זה, לצד 30,000בלימוד השפה העברית ושכר הלימוד בה גבוה במיוחד (כ־
חסמים תרבותיים, סוציו־אקונומיים, חוסר היכרות וחוסר אמון, הביאו לכך שרק מעטים
מתושבי מזרח ירושלים החלו ללמוד במוסד אקדמי ישראלי. היתר פנו ללמוד במוסדות
).2022 ,אקדמיים ברשות הפלסטינית או בחו״ל (קפטובסקי ואחרים
, פתחו פתח לשילוב תושבי 2018 והשנייה מ־2014 שתי החלטות ממשלה, האחת משנת
מזרח ירושלים באקדמיה הישראלית:
, ״התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי־1775 החלטת ממשלה מספר
.1
). בהחלטה נקבע שהתוכנית תפעל2014 חברתי בירושלים לטובת כל תושביה״ (יוני
להעצמת אוכלוסיית מזרח ירושלים ולגיוון אפשרויות בתחומי החינוך, ההשכלה
הגבוהה והתעסוקה. עוד נקבע כי יש לפעול ״להגדלת מספר הלומדים במכינות קדם
אקדמיות שהם בוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים...״
ההחלטה כוללת פנייה למועצה להשכלה גבוהה ״שבמסגרת תוכניותיה להגדלת
הנגישות ומניעת נשירה מלימודים אקדמיים במגזר הערבי, תבחן את האפשרות
).2014 ,להתייחסות פרטנית לסטודנטים ממזרח ירושלים״ (משרד ראש הממשלה
במסמך זה, המונחים ״צעירים״, ״תלמידים״, ״בוגרים״ וכדומה מתייחסים לגברים ולנשים כאחד, אלא1
.אם צוין במפורש אחרת
8
, ״התוכנית לצמצום פערים חברתיים־כלכליים3790 . החלטת ממשלה מספר2
). בהחלטה זו, בפרק המתייחס לתחום2018 ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים (מאי
ההשכלה הגבוהה, נקבע כי יש ״לבחון את הצורך בהגדלת מספר הסטודנטים מקרב
תושבי מזרח ירושלים, הלומדים לתואר ראשון במוסדות האקדמיים המתוקצבים,
ולבחון הקצאת תקציב ייעודי לנושא, בהתאם לרכיבי התוכנית...״ (משרד ראש
). מדד התוצאה שנקבע הוא הכפלת מספר הסטודנטים הלומדים 2018 ,הממשלה
בשנה א׳ לתואר ראשון במוסדות המתוקצבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בעזרת
הפעולות הבאות:
הרחבת תוכנית רואד, המשמשת לחשיפת מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית 2.1
ולגייס מנהל10לתושבי מזרח ירושלים. הוחלט להגדיל את מספר הרכזים ל־
אזור, במטרה ליצור פריסה מלאה של התוכנית לכל בתי הספר בירושלים. היעד
נרשמים למכינות.1,000 תלמידים המקבלים ליווי אישי ו־4,000 שנקבע הוא
הגדלת מספר תלמידי המכינות במוסדות המתוקצבים על ידי ות״ת בירושלים, 2.2
. בשנת תשפ״ג700 בשנת תשע״ח ל־400מ־
תמיכה בסטודנטים ממזרח ירושלים הלומדים בשנה א׳ לתואר הראשון בכל 2.3
.) ש״ח תוספתיים4,500( המוסדות לטובת מניעת נשירה
מבוגריה ילמדו באקדמיה הישראלית 70% : תוכנית המצטיינים אלבשאייר תיכון2.4
בטווח זמן של שלוש שנים מסיום הלימודים. הרחבת מספר התלמידים המשתתפים
תלמידים).300( בתוכנית
יכלו לראשונה ללמוד 2, צעירים שנבחנו בבחינות התווג׳יהי3790 בעקבות החלטה
הביאה גם להקצאת תקציב ניכר לקידום 3790 במוסדות אקדמיים ישראליים. החלטה
תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים. צעד זה הביא להכפלת שיעור התלמידים
בשנת תשע״ח 6%הלומדים לפי התוכנית הישראלית וניגשים לבחינות הבגרות, מ־
). כך הורחבה בדרך נוספת הנגישות של 2021/22( בשנת תשפ״ב16.5%) ל־2017/18(
.צעירים אלו לאקדמיה הישראלית
), בשנות יישום התוכנית ניכר גידול במספר התלמידים 2022( על פי קפטובסקי ואחרים
הערבים ממזרח ירושלים הלומדים במוסדות אקדמיים ישראליים:
מניין הלומדים במכינה קדם אקדמית לצעירים ממזרח ירושלים הכפיל את עצמו
). בכך יש הגעה2020/21( בשנת תשפ״א830) לכ־2015/16( בשנת תשע״ז400מכ־
תלמידים למדו במכינה שבאוניברסיטה העברית, 577 ,ליעד לפני המועד. מתוכם
. בחינות התווג׳יהי הינן בחינות סיום התיכון ללומדים לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית2
9
במכינה במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ובמכינה במכללה האקדמית הדסה100
מבוגרי המכינה המשיכו ללימודים לתואר53% . במכינה בבצלאל51(בכל אחת מהן) ו־
ממתחילי המסלול 11% המשיכו לתואר ראשון במוסד אחר ו־36% ,ראשון באותו מוסד
במכינה נשרו ממנה.
כמו כן, חלה עלייה במספר הסטודנטים ממזרח ירושלים הלומדים לתואר ראשון
בשנת תשע״ז554במוסדות המתוקצבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, מ־
למדו לתואר ראשון 672 ,). מתוכם2020/21( בתשפ״א1,498) ל־2015/16(
במכללה474 , במכללה האקדמית להנדסה עזריאלי246 ,באוניברסיטה העברית
בבצלאל.106האקדמית הדסה ו־
מספר הסטודנטים ממזרח ירושלים הלומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטה
.)2020/21( בשנת תשפ״א203) ל־2018/19( בשנת תשע״ט167העברית עלה מ־
מחקר זה נערך בשיתוף משרד ירושלים ומסורת ישראל כחלק ממחקר מלווה ליישום
. כאמור, החלטה זו שמה לה למטרה לצמצם פערים חברתיים־3790 החלטת הממשלה
כלכליים ולפתח כלכלית את מזרח ירושלים בשישה תחומים, ביניהם תחום ההשכלה
הגבוהה.
יודגש כי המחקר מתמקד בתהליכי השילוב של צעירים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה
הגבוהה הישראלית ומציג את התוצאות הראשונות של תהליכים אלה. מוקדם עדיין לבחון
תהליכים ארוכי טווח ונתונים כגון מספר מסיימי התואר הראשון, מספר הממשיכים
לתארים מתקדמים ומידת השילוב בתעסוקה בכלל ובשוק התעסוקה הישראלי בפרט.
אבקש להודות לחוקרים ולחוקרות ממכון ירושלים למחקרי מדיניות אשר סייעו בשלבים
השונים של עריכת המחקר וכתיבתו: יאיר אסף־שפירא, מיכל קורח, עומר יניב, ד״ר שרית
בן שמחון־פלג, נטע חדד, אימאן אנסארי, מליחה זגייר וד״ר אמנון רמון.
10
מתודולוגיה
מטרת המחקר
להרחיב ולהעמיק את הידע על ההכוונה והמענים לצעירים ממזרח ירושלים לקראת שילוב
במערכת ההשכלה הגבוהה, כמו גם על השילוב בפועל, ולהציע כיווני פעולה לטיובם.
שאלות המחקר
מהם מאפייני הרקע האישיים והחינוכיים של הצעירים ממזרח ירושלים הפונים
.1
?לאקדמיה הישראלית
. מהן שאיפותיהם בתחום ההשכלה?2
?. מהם השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד לימודים אקדמי3
. עם אילו חסמים ואתגרים הם מתמודדים בדרך לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי4
?ישראלי
מערך המחקר
) — mixed methodology( באמצעות מתודולוגיה משולבת2022 המחקר נערך במהלך שנת
כמותנית ואיכותנית. השימוש במתודולוגיה זו מאפשר לשמוע את קולם של הצעירים
ממזרח ירושלים ושל גורמי המקצוע. כך ניתן להבין לעומק תהליכים ששימשו בסיס
לבניית המחקר, ומאוחר יותר לניתוח ממצאיו, ולקבל מידע אובייקטיבי וסובייקטיבי על
המשתתפים, תפיסותיהם ועמדותיהם.
11
א. מידע איכותני וניתוח תוכן
הלומדות במוסד אקדמי ישראלי 3ראיונות פתוחים לא מובנים. רואיינו סטודנטיות
.1
ובעלי תפקידים שאף הם בוגרי מוסד אקדמי ישראלי. אלו נשאלו על המסלול האקדמי
האישי שלהם ועל המענה שעליו הם אחראים במסגרת תפקידם. בסך הכול נערכו
.2022 יולי-שבעה ראיונות, בחודשים פברואר
. ניתוח תוכן של תיעוד פגישות בנושא שילוב צעירים ממזרח ירושלים בהשכלה גבוהה. 2
בפגישות הללו השתתפו אנשי מקצוע מהמוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, מהמועצה
להשכלה גבוהה, מעיריית ירושלים, מובילי תוכניות בתחום ובעלי עניין נוספים, לצד
צעירים ממזרח ירושלים ששיתפו מניסיונם האישי. בסך הכול נעשה ניתוח תוכן של
. ניתוח תוכן זה הצטרף לגוף ידע קודם 2022-2019 פגישות, שהתקיימו בשנים40כ־
4.על אודות שילוב צעירים מקבוצות מיעוט במערכת ההשכלה הגבוהה
ב. מידע כמותני
חלק זה כלל סקר בקרב צעירים ערבים (גברים ונשים) ממזרח ירושלים שסיימו כיתה
. הופץ שאלון 2021-2019 י״ב בבתי ספר רשמיים ומוכש״רים (מוכר שאינו רשמי) בשנים
(לקראת סיום שנת הלימודים 2022 יולי-למילוי עצמי, בשפה הערבית, בחודשים אפריל
) או דוא״ל דרך מענים SMS( האקדמית). הקישור לסקר הופץ באמצעות הודעת טקסט
המכוונים לאקדמיה הישראלית ודרך מוסדות ישראליים להשכלה גבוהה בירושלים. הסקר
הופץ פעמיים דרך כל מענה וכל מוסד.
5. מהמשיבים הם בוגרי תוכנית רואד50%
הראיונות האיכותניים כללו רק ראיונות עם סטודנטיות־נשים. לא הייתה כוונה לראיין רק נשים, אולם3
כיוון שבפועל מעל שני שלישים מהסטודנטים הם נשים, לצורך הראיונות אותרו בעיקר נשים. בקרב
בעלי התפקידים רואיינו נשים וגברים.
ראו למשל:4
.). שילוב חרדים בהשכלה גבוהה. מכון ירושלים למחקרי מדיניות2021( לוי, ד׳
). סטודנטים ערבים כשלוש שנים לאחר תחילת 2019( לוי, ד׳, אייל, י׳, קונסטנטינוב, ו׳ וקגיה, ש׳
לימודיהם — סיועה של ׳התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה׳. מכון מאיירס־ג׳וינט־
ברוקדייל.
). שילוב בדואים בהשכלה גבוהה — הערכת הפיילוט ״שער 2018( לוי, ד׳ וכאהן־סטרצ׳ינסקי, פ׳
לאקדמיה״ במכללה האקדמית ספיר. מכון מאיירס־ג׳וינט־ברוקדייל.
). השתלבות צעירים יוצאי אתיופיה במוסדות 2018( בן סימון, ב׳, לוי, ד׳ וכאהן־סטרצ׳ינסקי, פ׳
להשכלה גבוהה: גורמים מסייעים וחסמים. מכון מאיירס־ג׳וינט־ברוקדייל.
). הכנה להשתלבות מוצלחת בהשכלה הגבוהה של סטודנטים ערבים: 2013( בן רבי, ד׳ והנדין, א׳
מחקר הערכה על תכנית לשיפור המכינות הקדם־אקדמיות. מכון מאיירס־ג׳וינט־ברוקדייל.
/רואד/ https://www.aluma.org.il/program : למידע על תוכנית רואד, ראו5
12
, הם בוגרי תנועת הנוער צעדים הפועלת במזרח ירושלים על ידי עיריית ירושלים41%
ובוגרים ומשתתפים בתוכנית אלבשייר — תוכנית מצטיינים לתלמידי תיכון וסטודנטים
ממזרח ירושלים, באחריות העירייה.
הם בוגרי בתי ספר רשמיים של מנהלת חינוך ירושלים (מנח״י) בעיריית 7%
.ירושלים
הם סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה.2%
הסקר הופץ גם דרך המכינות הקדם אקדמיות (לסטודנטים ולבוגרי המכינות) של
האוניברסיטה העברית, המכללה האקדמית הדסה, בצלאל והמכללה האקדמית
להנדסה עזריאלי — אולם לא היו משיבים בדרך זו.
נכנסו לקישור של הסקר. 2,000הסקר הופץ לאלפי צעירים ממזרח ירושלים, ויותר מ־
צעירים. 284 בסך הכול השיבו באופן מלא על הסקר
ממצאי הסקר נותחו לפי משתנים שונים:
ניתוח לפי המשתנה ״מצב לימודי״: לומדים במוסד אקדמי ישראלי בהשוואה ללא
בקרב הלומדים, נעשתה הבחנה בין לומדים6.)לומדים כלל (באף מוסד אקדמי
במכינה הקדם אקדמית לצעירים ממזרח ירושלים לבין לומדים לתואר ראשון; ובין
לומדים במכינה הקדם אקדמית בעת מילוי הסקר לבין צעירים שלמדו בה בעבר. רוב
ממצאי הסקר יוצגו לפי משתנה זה.
ניתוח לפי משתנים נוספים, בין היתר: מגדר, השתתפות בתוכנית רואד, הבחינה
הפסיכומטרית, רמת שליטה בשפה העברית, השכלת הורים ותוכנית הלימודים
בתיכון.
17( בקרב המשיבים לסקר היה מספר קטן מאוד של לומדים במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית6
משיבים). גודל הקבוצה לא אפשר לערוך ניתוחים סטטיסטיים, ולכן הנתונים על אודות משיבים אלו לא
נכללו בהצגת ממצאי הסקר.
13
מגבלות המחקר וצורך במחקרי המשך
ניתן להצביע על שתי מגבלות של המחקר המצריכות מחקרי המשך:
אוכלוסיית המחקר: במסגרת המחקר בוצע סקר בקרב צעירים ממזרח ירושלים
.1
המוכוונים לאקדמיה הישראלית. במקור, המחקר ביקש לשרטט את ״דמות הבוגר״
הטיפוסי של מערכת החינוך במזרח ירושלים ואת האוריינטציה שלו להשכלה גבוהה
במערכת הישראלית, כמו גם בזו הפלסטינית. אולם לרשות המחקר לא עמד קובץ
דגימה שאִפשר לעשות זאת. על כן, הסקר בוצע בצורה של פנייה למענים ולמוסדות
שיש להם גישה לצעירים ממזרח ירושלים, רובם הגדול קשורים לממסד הישראלי
ולמערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. מכאן שהסקר אינו מייצג את כלל הצעירים
בוגרי מערכת החינוך ממזרח ירושלים, אלא ממוקד יותר בשתי קבוצות של צעירים —
צעירים שפנו ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית וצעירים שאינם לומדים
כלל. כיוון שכך, נדרש מחקר המשך שיכלול מדגם מייצג של כלל הצעירים בוגרי
מערכת החינוך ממזרח ירושלים ויוכל לשקף תמונת מצב מייצגת ורחבה יותר.
. מערכת ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית: נושא מרכזי נוסף, שחסר לגביו מידע 2
קריטי כדי להעמיק את ההבנה ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה כולה בהקשר המזרח
ירושלמי, הוא מערכת ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית. חסר מידע על מספר
הלומדים בה מקרב ערביי מזרח ירושלים וערביי ישראל בהתפלגות לפי מוסד, תחומי
לימוד, מגדר ועוד; המאפיינים האישיים, החינוכיים והמשפחתיים של הפונים ללמוד
במוסדות ברשות הפלסטינית; במה הם דומים או נבדלים מהסטודנטים הלומדים
במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית; ההצלחות והחסמים שאיתם מתמודדים
הסטודנטים; מאפייני המוסדות, האתגרים הניצבים בפניהם ועוד.
14
ממצאים
כלל הנתונים שיוצגו בפרק הממצאים מבוססים על ניתוח המידע הכמותני והאיכותני
שנאסף במסגרת המחקר, אלא אם צוין במפורש אחרת. כפי שתואר בפרק המתודולוגיה,
ממצאי הסקר אינם מייצגים את כלל בוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים, אך הם
משרטטים תמונה מצב כללית באשר למאפייניהם של הצעירים המזרח ירושלמים, תוך
התמקדות בצעירים שלומדים כיום במוסד אקדמי ישראלי או שאינם לומדים כלל.
. מאפיינים אישיים1
גיל ומגדר1.1
). זהו נתון דומה להתפלגות31%( ) ומיעוטם גברים69%( רוב המשיבים לסקר הם נשים
;, בהתאמה33% ו־67%( המגדר בקרב כלל הסטודנטים הערבים לתואר ראשון בישראל
א).2022 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
, בדומה לגיל הממוצע בקרב כלל הסטודנטים 19.6 הגיל הממוצע של המשיבים הוא
.)2019 ,הערבים לתואר ראשון בישראל (לוי ואחרים
עבודה 1.2
, עובדים19% , מהמשיבים לסקר עובדים. בקרב הלומדים במוסד אקדמי ישראלי28%
46% בקרב אלו שאינם לומדים כלל. בקרב הגברים שהשיבו לסקר53% לעומת
מהנשים.19%עובדים, בהשוואה ל־
עובדים 58% ,בקרב המשיבים שעובדים כיום ולומדים במוסד אקדמי ישראלי
עובדים5% עובדים בשכונות ערביות בירושלים ו־34% ,בשכונות יהודיות בירושלים
עובדים בשכונות 49% ,במקום אחר בישראל; בקרב הצעירים שעובדים ואינם לומדים
עובדים במקום 19% עובדים בשכונות ערביות בירושלים ו־27% ,יהודיות בירושלים
אחר בישראל.
15
) בוגרי תוכנית הלימודים הישראלית אשר עובדים כיום, עובדים בשכונות71%( רוב
בקרב העובדים שהם בוגרי תוכנית הלימודים46% יהודיות בירושלים, לעומת
הפלסטינית.
61% ,בקרב העובדים שהעריכו את רמת הדיבור שלהם בעברית כטובה או טובה מאוד
. עובדים בשכונות ערביות בירושלים25%עובדים בשכונות יהודיות בירושלים ו־
לימודים1.3
לא לומדים26% , מהמשיבים ציינו כי הם לומדים כיום במוסד אקדמי ישראלי68%
, לומדים במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית. כפי שצוין בפרק המתודולוגיה6%בכלל ו־
האחרונים הוצאו מניתוח הסקר כיוון שהיוו קבוצה קטנה מדי לניתוח בפני עצמה
ושונה מהותית משתי הקבוצות האחרות.
לומדים 29% , לומדים במכינה קדם אקדמית62% ,בקרב הלומדים במוסד ישראלי
. לומדים במסגרת על־תיכונית או מסגרת אחרת שאינה אקדמית9%לתואר ראשון ו־
למדו במכינה 27% , ציינו כי הם לומדים במכינה כיום45% ,בקרב כל המשיבים לסקר
ציינו77% , לא למדו במכינה מעולם. מבין הלומדים לתואר ראשון כיום28%בעבר ו־
כי למדו קודם לכן במכינה.
לפי התוכנית 18% ,) מהמשיבים למדו לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית (תווג'יהי81%
למדו לפי תוכנית אחרת. מנתונים שהתקבלו1%הישראלית (בגרות ישראלית) ו־
ממשרד החינוך עולה כי התפלגות זו דומה להתפלגות בכלל מערכת החינוך במזרח
ירושלים.
24%) המשיבים לסקר ציינו כי הם שואפים לרכוש תואר שני או שלישי ו־69%( מרבית
ציינו כי הם שואפים לרכוש תואר ראשון. בקרב הלומדים כיום נמצא שיעור גבוה של
) לעומת השיעור בקרב אלה 73%( משיבים שציינו כי הם שואפים לרכוש תואר מתקדם
).60%( שאינם לומדים
השכלת המשפחה1.4
להשכלת ההורים יש חשיבות רבה בשני היבטים מרכזיים: הראשון, הסיכוי של הילדים
39%, ל־2021 לרכוש השכלה גבוהה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת
מהילדים 19% מהילדים שלהוריהם השכלה אקדמית יש סיכוי לרכוש השכלה גבוהה, לעומת
ב). ההיבט השני 2022 ,שלהוריהם אין השכלה אקדמית (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הוא יכולתם של ההורים לתמוך בצעיר המבקש ללמוד ולייעץ לו בשלבים השונים מתוך
ניסיונם האישי.
16
.נוסף על השכלת ההורים, הצעירים נשאלו אם לאחיהם ולאחיותיהם יש השכלה אקדמית
שאלה זאת מבוססת על ההבנה שהאחים והאחיות, הקרובים יותר לגילם של הצעירים,
יכולים לספק להם תמיכה ומידע מותאמים ועדכניים יותר מההוריהם, ואף להוות עבורם
בהקשר המזרח ירושלמי הדבר רלוונטי במיוחד, שכן הם יכולים לייעץ 7.מודל לחיקוי
לגבי שילוב במוסד אקדמי ישראלי — ערוץ לימודים שכמעט שלא היה פתוח בפני בוגרי
תוכנית הלימודים הפלסטינית עד לפני שנים אחדות.
) מהמשיבים לסקר הם דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר — לאף אחד 54%( כמחצית
.מהוריהם אין השכלה אקדמית
) מהמשיבים יש לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית, 46%( למעט פחות ממחצית
(הלשכה המרכזית20-19 בהשוואה לכחמישית בלבד בקרב ערביי ישראל בגיל
ב).2022 ,לסטטיסטיקה
יש אח או אחות 22% מהמשיבים אין אח או אחות בעלי השכלה אקדמית, ל־47%ל־
יש אח או אחות שלמדו או לומדים31%שלמדו או לומדים במוסד אקדמי ישראלי, ול־
במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית או בחו״ל.
) דיווחו שהוריהם מעודדים אותם לרכוש השכלה גבוהה במידה 93%( מרבית המשיבים
רבה או רבה מאוד. בקרב הלומדים בישראל, שיעור הצעירים שדיווחו שהוריהם
) היה גבוה משמעותית 80%( מעודדים אותם לרכוש השכלה אקדמית במידה רבה מאוד
).63%( לעומת השיעור בקרב אלה שאינם לומדים כלל
. שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה הישראלית: סוגיות מרכזיות2
״פותחת את הדלת״ ומעודדת צעירות וצעירים ערבים ממזרח3790 החלטת ממשלה
ירושלים ללמוד במוסדות אקדמיים בעיר. פרק זה יציג סוגיות מרכזיות הנוגעות לשילובם
של הצעירים במוסדות האקדמיים בישראל ב״שלבי החיים״ השונים: לקראת הלימודים
האקדמיים, בלימודים במכינה הקדם אקדמית, בלימודים האקדמיים עצמם ובמעבר
מהאקדמיה לשוק העבודה.
:). השתלבות תושבי מזרח ירושלים בשוק התעסוקה הישראלי2021( ראו הרחבה אצל: סער, א׳7
.למידה מהצלחות. מכון ירושלים למחקרי מדיניות
17
ייעוץ והכוונה ללימודים2.1
מהמידע האיכותני שנאסף במסגרת המחקר עולה כי רבים מהצעירים ממזרח העיר
מתחילים ללמוד מיד בסיום התיכון. בשלב זה ניסיון החיים עדיין מצומצם מאוד, האדם
הצעיר עודו מבולבל ולא יודע מה ברצונו ללמוד, ולהורים ולמשפחה בכלל יש מקום
מרכזי בהחלטה בנוגע ללימודים אקדמיים. מהמחקר עלה גם שתמונת העתיד של רבים
מצעירי מזרח ירושלים מצומצמת ביחס לאפשרויות התעסוקה, וממוקדת פעמים רבות
בעיקר בהשתלבות בתחום החינוך והוראה. הצעירים מצידם מדווחים כי אינם מכירים די
הצורך את אפשרויות הלימוד — אילו מוסדות, תחומי לימוד ומסלולי לימוד קיימים, מהם
תנאי הקבלה וכו׳ — ואין להם עם מי להתייעץ וממי לקבל מידע.
סוגיית הייעוץ וההכוונה כוללת גם מתן מידע והסבר על הלימודים האקדמיים עצמם —
דרכי הרישום, כיצד לבחור מערכת, היקף נקודות הזכות הנדרשות, הקורסים שיש ללמוד,
ההבדל בין קורסי חובה לקורסי בחירה, דרכי ההתנהגות המצופות, אפשרויות הסיוע
וכו׳. סוגיה זו היא בין הקריטיות ביותר לשילוב מוצלח בהשכלה גבוהה. היא שבה ועלתה
בצורות שונות ובעוצמה גבוהה מכלל המידע שנאסף במחקר, הכמותני והאיכותני גם יחד,
8.כמו גם במחקרים על קבוצות אוכלוסייה נוספות
עיקר הייעוץ, ההכוונה והמידע הפורמלי ניתן לצעירים ולצעירות בערוצים הבאים:
) בעשרות תיכונים במזרח העיר (רשמיים ומוכש״רים) מופעלת תוכנית רואד של 1(
המועצה להשכלה גבוהה, המכווינה ללימודים אקדמיים בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה
הישראלית בפרט. התוכנית מציעה ייעוץ ואבחון אישי של תחומי הלימוד המתאימים,
) היועצים במכינות הקדם 2( ;לצד מתן מידע וחשיפה למוסדות ולתחומי הלימוד הקיימים
אקדמיות הייעודיות למזרח ירושלמים מכוונים ונותנים מידע על נורמות אקדמיות ואף
) האולפנים הפרטיים במזרח העיר, אשר מיועדים ללימוד 3( ;מסייעים ברישום עצמו
עברית ולהכנה לבחינה הפסיכומטרית, מציעים לתלמידים ייעוץ לקראת שילוב בהשכלה
הגבוהה.
בסקר נשאלו הצעירים האם יש להם עם מי להתייעץ בנוגע ללימודים אקדמיים, ובפועל
, שני גורמי הייעוץ 1 עם מי הם מתייעצים או מקבלים מידע. כפי שניתן לראות בלוח
). 38%( מהמשיבים ציינו גורם זה) והחברים39%( המרכזיים שציינו המשיבים הם ההורים
מהמשיבים ציינו שאין להם עם מי להתייעץ.15%
.). שילוב חרדים בהשכלה גבוהה. מכון ירושלים למחקרי מדיניות2021( ראו למשל: לוי, ד׳8
18
: הגורמים שאיתם הצעירים מתייעצים ומהם מקבלים מידע על לימודים1 לוח
אקדמיים (בחירה מרובה)
כל
המשיבים
לומדים במוסד
אקדמי ישראלי
לא לומדים
כלל
הורים39%
41%
31%
חברים38%
40%
31%
אחים ואחיות20%
18%
24%
רשתות חברתיות או אינטרנט27%
28%
24%
קרובי משפחה אחרים18%
22%
7%
תוכנית רואד16%
19%
8%
מורים14%
13%
17%
קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית10%
10%
8%
אין עם מי להתייעץ15%
15%
15%
אחר12%
12%
14%
באולפן עברית3%
3%
1%
מעניין לשים לב שגורמי הייעוץ הבולטים הם גורמים בלתי פורמליים, ואילו גורמי הייעוץ
הפורמליים צוינו בשיעורים נמוכים. בהמשך לכך, התקבלו דיווחים שונים ביחס לייעוץ
שניתן במכינה — חלק מהמשיבים דיווחו שהיועצים התעניינו בשאיפותיהם והציגו בפניהם
את מגוון האפשרויות הקיימות, ואילו אחרים דיווחו על ייעוץ שאינו שיתופי ושהתמקד
רק בהצגת האפשרויות הפתוחות לצעיר נכון לזמן הייעוץ. לעיתים נראה שגורמי הייעוץ
מכוונים לעצם השילוב ואף נמדדים במספר הצעירים המשתלבים באקדמיה בעזרתם,
ופחות עוסקים באיכות השילוב. כלומר, הייעוץ נוגע לתחומי הלימוד שאליהם יכול הצעיר
להתקבל, ולא במה שעליו לעשות כדי להצליח להתקבל לתחומים התואמים את רצונותיו
ושאיפותיו.
19
כאשר נשאלו המשיבים אילו גורמים יוכלו לסייע להם לרכוש השכלה גבוהה, יותר
) ו״קבלת מלגה או סיוע 59%( ממחציתם ציינו כגורמים עיקריים ״שיפור שליטה בעברית״
ציינו את הצורך במלגה או בסיוע 68% ,). בקרב הלומדים לתואר ראשון56%( כלכלי אחר״
ציינו את שיפור השליטה בעברית. כרבע 72% ,כלכלי אחר. בקרב מי שאינו לומד כלל
את הצורך בגורם שניתן 18%) ציינו את הצורך בגורם להתייעץ איתו, ו־22%( מהמשיבים
לקבל ממנו מידע על אפשרויות הלימוד בישראל. הצורך לקבל מידע על אפשרויות הלימוד
).30%( צוין בשיעור גבוה באופן משמעותי בקרב הצעירים שאינם לומדים כלל
: הגורמים שיכולים לסייע ברכישת השכלה גבוהה (בחירה מרובה)2 לוח
כל
המשיבים
לומדים
לתואר
ראשון
לומדים
במכינה
לא לומדים
כלל
שיפור השליטה בעברית59%
63%
59%
72%
מלגה או סיוע כלכלי אחר56%
68%
56%
59%
הצלחה בלימודים במכינה הקדם
אקדמית
28%
14%
38%
28%
שיפור הציון בבחינה
הפסיכומטרית
28%
20%
33%
32%
שיפור השליטה באנגלית26%
29%
31%
22%
שיהיה לי עם מי להתייעץ בנוגע
ללימודים
22%
25%
25%
22%
לקבל מידע על אפשרויות הלימוד
בישראל
18%
14%
15%
30%
שיפור או השלמת בחינות בגרות
ישראלית
5%
5%
3%
11%
לקבל מידע על אפשרויות הלימוד
במוסדות פלסטיניים/בחו״ל
4%
5%
3%
5%
סיוע אחר11%
20%
6%
16%
20
כלל המשיבים לסקר נשאלו על9. מהמשיבים לסקר הם בוגרי תוכנית רואד50% ,כאמור
השתתפות בשני רכיבים מרכזיים של התוכנית — קבלת ייעוץ והכוונה אישיים ואבחון
מהמשיבים ציינו כי הם קיבלו 39% .לבחירת תחום לימודים מתאים במסגרת התוכנית
ציינו כי עברו אבחון במסגרת 17%ייעוץ והכוונה אישיים במסגרת תוכנית רואד ו־
התוכנית. בשאלה זו לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הלומדים במוסד אקדמי ישראלי
לבין הצעירים שאינם לומדים כלל. ייתכן שבין המשיבים ישנם צעירים נוספים שהשתתפו
בתוכנית אך ראו בהן חלק מפעילויות בית הספר ולא שייכו אותן לתוכנית רואד.
תחושת הבלבול, הקושי לקבל החלטות והדיווח הסובייקטיבי שאין עם מי להתייעץ
בנוגע ללימודים אקדמיים חזרו ועלו בעוצמה רבה במחקר. חשוב לשים לב שהם עלו
גם מצד צעירים שקיבלו ייעוץ מתוכנית רואד, השתתפו במכינה קדם אקדמית וקיבלו
ייעוץ במסגרתה, וכן מצעירים הבאים ממשפחות בעלות השכלה אקדמית (גם כאלו שלמדו
במוסד אקדמי ישראלי). כביכול, אותם צעירים נחשפו לכל אפשרויות הייעוץ הקיימות,
הפורמליות והבלתי פורמליות, ועדיין הם חשים שלא היה להם עם מי להתייעץ וממי
לקבל מידע. מכאן שיש להמשיך ולהעמיק בסוגיה כדי להרחיב, לשפר ולדייק את שירותי
הייעוץ והכוונה הניתנים לצעירים ולצעירות ממזרח ירושלים.
שליטה בשפות2.2
רוב הצעירים ממזרח ירושלים מסיימים את לימודיהם בתיכון כשהם שולטים ברמה
נמוכה, אם בכלל, בשפה העברית (בוגרי בתי ספר רשמיים ומוכש״ר כאחד, וכן בוגרי
התוכנית הפלסטינית והישראלית כאחד). גם בבתי הספר שנלמדת בהם השפה העברית,
דווח שכל הכיתה לומדת יחד ואין חלוקה לקבוצות לפי רמת השליטה (״הקבצות״); יש
מחסור במורות מוסמכות לעברית ובמורות באופן כללי; וחלק מהמורות לעברית אינן
שולטות בעברית ברמה הנדרשת להוראה. הלומדים לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית
אינם לומדים עברית כלל בכיתה י״ב (שנה זו מוקדשת ללימוד לבחינות התווג׳יהי).
58%( מן הסקר עלה ששתי המסגרות המרכזיות ללימוד עברית הן המכינה הקדם אקדמית
). מיעוט למדו עברית 32%( מהמשיבים למדו עברית במסגרת זו) ובית הספר התיכון
מהמשיבים דיווחו שלמדו עברית 10% .)10%( ) או במסגרת העבודה12%( באולפן פרטי
בכוחות עצמם.
. חשוב לשים לב שתוכנית רואד פועלת רק בחלק מהתיכונים במזרח ירושלים9
21
?: באיזו מסגרת למדת עברית1 תרשים
בחירה מרובה, התפלגות לפי לימודים כיום
כדי ללמוד במוסד אקדמי ישראלי, על המועמדים שעברית אינה שפת אימם ללמוד
עברית ולקבל ציון מינימום בבחינת יע״ל. למכינה הקדם אקדמית מתקבלים תלמידים
החל מרמת עברית א׳. עד תחילת השנה השנייה של התואר הראשון עליהם להצליח להגיע
לרמה ו׳. כלומר, אלה שאינם מקבלים את הציון הנדרש בבחינת יע״ל צריכים להשלים
קורסי עברית עד קבלת ״פטור״. האילוץ להקדיש שנה במכינה ללימוד עברית מתסכל
צעירים רבים ממזרח ירושלים, וזו גם סיבה בולטת לכך שרבים מהם בוחרים שלא ללמוד
במוסד אקדמי ישראלי ולפנות ללימודים ברשות הפלסטינית או בחו״ל. דווח גם כי בסיום
המכינה ישנם צעירים הדוחים את תחילת הלימודים לתואר ראשון כדי לשפר את שליטתם
בעברית. להכרח לעבור קורסי עברית בשנה הראשונה לתואר יש גם משמעות כספית, שכן
הם ניתנים בתשלום נוסף מעבר לשכר הלימוד (כמו עבור קורסי אנגלית).
משתתפי הסקר התבקשו להעריך את שליטתם בעברית — בקריאה וכתיבה בנפרד ובדיבור
בנפרד. ניתוח הממצאים מראה שהצעירים שלומדים במוסד אקדמי ישראלי העריכו שהם
מאלו 27% ,שולטים טוב יותר בעברית בהשוואה לצעירים שאינם לומדים כלל. למשל
6% שאינם לומדים העריכו שאינם יודעים לדבר בעברית או שיודעים ברמה נמוכה, לעומת
מהלומדים במוסד אקדמי ישראלי. ככלל, המשיבים העריכו את שליטתם בקריאה וכתיבה
העריכו שהם שולטים טוב או טוב מאוד בקריאה 82% — כטובה יותר משליטתם בדיבור
).3 שהעריכו כך ביחס לדיבור (תרשים67% ), לעומת2 וכתיבה בעברית (תרשים
25%
51%
32%
72%
20%
58%
9%
22%
12%
7%
17%
10%
8%
16%
10%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
לומדים בישראל
כל המשיבים
לא לומדים
לבד
דרך העבודה
בקורס פרטי באולפן
במכינה
בתיכון
22
: הערכה עצמית של רמת השליטה בקריאה וכתיבה בעברית2 תרשים
התפלגות לפי לימודים כיום
: הערכה עצמית של רמת השליטה בדיבור בעברית3 תרשים
התפלגות לפי לימודים כיום
יש לציין כי תרגול העברית המדוברת במכינה הקדם אקדמית נערך במסגרת הכוללת
תלמידים ערבים בלבד, ללא תרגול מעשי עם דוברי עברית.
סטודנטים בשנה א׳ של התואר הראשון מדווחים על קושי רב בלימודים בשל רמת השליטה
הנמוכה בעברית. הניתוח האיכותני מעלה מספר ביטויים לקושי זה. נמצא כי ישנו קושי
48%
52%
38%
34%
35%
32%
13%
12%
17%
5%
2%
13%
לומדים במוסד אקדמי ישראלי
כל המשיבים
לא לומדים כלל
חלשה או לא יודע בכלל
בינונית
טובה
טובה מאוד
27%
32%
16%
40%
43%
32%
21%
19%
25%
12%
6%
27%
לומדים במוסד אקדמי ישראלי
כל המשיבים
לא לומדים כלל
חלשה או לא יודע בכלל
בינונית
טובה
טובה מאוד
23
לעבור מלימוד עברית בסביבה של דוברי ערבית, ללימוד קורס אקדמי בעברית בסביבה
של דוברי עברית עם מרצה דובר עברית. כדי להבין את החומר הנלמד נדרשת שליטה
טובה דיה בשפה העברית, כמו גם הבנה של ההקשר התרבותי והסלנג הישראלי. כמו
כן, המרואיינים שיתפו כי שנת הלימודים הראשונה מוקדשת במידה רבה להמשך שיפור
השליטה בעברית: לומדים מעט קורסים אקדמיים ומשקיעים זמן ומאמץ רב בתרגום חומרי
הלימוד בקורסים וכן בלימוד עברית ואנגלית עד לקבלת ה״פטור״. עוד דווח כי לעיתים
הסטודנטים ממזרח ירושלים בוחרים לא לגשת לבחינות בשל התחושה שאינם שולטים
די הצורך בעברית. לדברי הצעירים, בעבודות בית היכולת הלימודית האמיתית שלהם
באה לידי ביטוי בצורה טובה יותר, שכן יש להם אפשרות לתרגם את השאלות והתשובות.
כישלון בבחינות בגלל שליטה לא מספקת בעברית מוביל לתחושת כישלון אישי ומצריך
גם חזרה על קורסים.
כמו כן, מן המחקר עלה כי צעירים שמתקשים לרכוש את השפה העברית נוטים יותר לבחור
בתחומי לימוד שבהם ניתן להיבחן באנגלית (למשל, יחסים בינלאומיים) או תחומים שיש
בהם יותר מרצים דוברי ערבית (כגון, ספרות ערבית). כפי שעלה ממחקרם של חדאד
), בקרב סטודנטים דוברי ערבית באוניברסיטאות בישראל 2022( חאג׳־יחיא ואחרים
נמצאה קורלציה בין רמת השליטה בעברית לסיכויי הנשירה מהלימודים: אלה ששולטים
פחות טוב בשפה העברית, נוטים יותר לנשור במהלך לימודי התואר הראשון (חדאד חאג׳־
).2022 ,יחיא ואחרים
באשר לשליטה בשפה האנגלית, ההכרחית גם היא לצורך השלמת הלימודים האקדמיים,
מהמשיבים לסקר העריכו שהם שולטים באנגלית במידה טובה מאוד או טובה (שליטה 59%
כללית — לא נעשתה הבחנה בין דיבור לקריאה וכתיבה). שיעור גבוה יותר מהלומדים
) לעומת 65%( במוסד אקדמי ישראלי העריכו את שליטתם באנגלית כטובה מאוד או טובה
).45%( אלה שאינם לומדים כלל
הבחינה הפסיכומטרית2.3
רוב הצעירים המבקשים להתקבל ללימודים אקדמיים במוסד ישראלי נדרשים להיבחן
בבחינה הפסיכומטרית. ללימודים במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית אין צורך להיבחן
) מהמשיבים לסקר ציינו שהיתרון העיקרי ללימודים 40%( בבחינה דומה. חלק ניכר
במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית הוא שאין צורך להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. יתרון
זה בא לידי ביטוי בעיקר בקבלה לתחומי לימודים מבוקשים הדורשים עמידה בתנאי
קבלה נוקשים.
24
, הציון הממוצע2021 על פי נתונים שהתקבלו מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה לשנת
נקודות מהציון 125 נקודות בלבד. הוא נמוך ב־426 של הצעירים ממזרח ירושלים עומד על
נקודות מהציון הממוצע של כלל הנבחנים בשפה 153הממוצע של כלל הנבחנים בישראל וב־
מהנבחנים ממזרח ירושלים ניגשו לבחינה הפסיכומטרית 59% העברית. כמו כן, נמצא כי
ניגשו שלוש פעמים או יותר. לשם השוואה, בקרב כלל הנבחנים בשפה 18%פעם אחת ו־
נבחנו שלוש פעמים או יותר.25% נבחנו פעם אחת ו־46% ,הערבית
: הציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית ומספר הפעמים שבהם ניגשו לבחינה, 3 לוח
11 10לפי מקום בחינה ושפת בחינה
ציון ממוצע
נבחנו פעם
אחת
נבחנו שלוש
פעמים או יותר
11מזרח ירושלים426
59%
18%
ירושלים, בשפה הערבית445
--
--
ירושלים, בשפה העברית582
--
--
ירושלים, כולם566
--
--
ישראל, בשפה הערבית495
46%
25%
ישראל, בשפה העברית579
56%
19%
ישראל, כולם551
53%
22%
מהמשיבים ציינו37% .הצעירים שהשתתפו בסקר נשאלו גם הם על הבחינה הפסיכומטרית
מקרב הלומדים במוסד אקדמי 36%( כי נבחנו בבחינה הפסיכומטרית פעם אחת לפחות
6%( נבחנו שלוש פעמים או יותר9% מקרב הצעירים שלא לומדים כלל),ו־41%ישראלי ו־
מאלה שאינם לומדים כלל).18% מהלומדים במוסד אקדמי ישראלי לעומת
מהלומדים 94%( מהמשיבים ציינו כי השתתפו בקורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית87%
.) מאלה שאינם לומדים כלל80%במוסד אקדמי ישראלי ו־
.2021 עיבוד לנתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לשנת10
צעירים ממזרח ירושלים הוגדרו כנבחנים ״בירושלים, בשפה הערבית״, ובלבד שלא נרשמו לבחינה11
.עם מיקוד מחוץ לירושלים
25
מהמשיבים סבורים שהציון שקיבלו בבחינה לא אפשר להם להתקבל לתחום הלימודים74%
מהמשיבים סבורים ששיפור הציון בבחינה יוכל לסייע להם לרכוש השכלה28%הרצוי, ו־
.32% אקדמית. בקרב אלה שאינם לומדים, השיעור עמד על
לימודים במכינה קדם אקדמית2.4
נקבע שצעירים ממזרח ירושלים בוגרי תוכנית3790 ו־1775 כאמור, בהחלטות הממשלה
הלימודים הפלסטינית יוכלו ללמוד במוסד אקדמי ישראלי, וסוכם על הקמה ומימון של
מכינה קדם אקדמית ציבורית ייעודית עבורם. המכינה מופעלת על ידי המוסדות האקדמיים
השונים בירושלים (האוניברסיטה העברית, מכללת הדסה, המכללה האקדמית להנדסה
עזריאלי ובצלאל) וממומנת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומשרד ירושלים ומסורת
ישראל. המטרה העיקרית של המכינה היא לימוד עברית והכנה ללימודים אקדמיים במוסד
אקדמי ישראלי. המכינה נועדה לתת מענה חשוב כשלב ביניים, תוך שאיפה שבהמשך
יחול שיפור בלימודי העברית במערכת החינוך במזרח ירושלים, ואז יוכלו הצעירים לגשת
לתואר ראשון במוסד אקדמי ישראלי ללא מכינה.
בשנת תשע״ח 466מאז פתיחת המכינה נרשם גידול במספר התלמידים הלומדים בה: מ־
בשנת תשפ״א. בעוד שהרכב התלמידים במכינה הומוגני יחסית מבחינה תרבותית, 827ל־
הגידול במספר התלמידים מביא עימו שונות מתרחבת מבחינת השליטה בשפות (בעברית
ובאנגלית), במוכנות האקדמית ובמוטיבציה. המפגש במכינה מזמן היכרות ראשונה
בין תלמידים משכונות שונות במזרח העיר, לעיתים עם נורמות התנהגות שונות. כיוון
שהמכינה ייעודית לערביי מזרח ירושלים, היא לא מזמנת מפגש עם תלמידים מקבוצות
אחרות, דוברי ערבית ועברית.
בסקר השתתפו צעירים שלמדו במכינה במוסדות האקדמיים בירושלים בשנה האחרונה
(בעת מילוי הסקר) וכן בוגרי המכינה (למדו בה בשנים קודמות). הם נשאלו על תוכנית
הלימודים במכינה, הרכב התלמידים, שביעות הרצון מהמכינה, האם ימליצו לחברים
ללמוד במכינה, האם הצליחו לסיים את המכינה והאם המשיכו ללמוד לתואר ראשון באותו
מוסד שבו למדו במכינה.
ציינו כי 6% מהמשיבים ציינו כי במסגרת המכינה חשוב לכלול לימודי עברית, ורק80%
.חשוב ללמוד קורס על החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית
26
?: אילו נושאים חשוב לכלול בתוכנית הלומדים במכינה הקדם אקדמית4 תרשים
התפלגות בקרב תלמידי המכינה כיום ובעבר
באחת משאלות הסקר (שאלה פתוחה) התבקשו הצעירים לציין אילו נושאים אינם
נכללים כיום בתוכנית הלימודים במכינה אך חשוב שייכללו. בתשובות הוזכרו נושאים
שכבר נכללים כיום בתוכנית הלימודים, כמו כישורי למידה לאקדמיה, היכרות עם כלים
דיגיטליים, היכרות עם תחומי הלימוד וסיוע בקבלת ההחלטה איזה תחום ללמוד בהמשך.
כאמור, נושאים אלה כבר נכללים בתוכנית הלימודים במכינה, וההתייחסות אליהם מלמדת
כי ככל הנראה יש רצון או צורך להעמיק בהם, להוסיף להם תכנים או לדייקם. בנוסף, צוינו
נושאים שאינם נכללים כיום בתוכנית הלימודים, כגון קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית,
מיומנויות רכות, הבנת כללי ההתנהגות המקובלים באקדמיה, קורסי העשרה וקורסים
12.אקדמיים משנה א׳ של התואר הראשון
כאמור, הצעירים ממזרח ירושלים לומדים במכינה קדם אקדמית ייעודית. ככלל, נמצא
כי תלמידי המכינה היו רוצים יותר קשר ומגע עם תלמידים מקבוצות אוכלוסייה אחרות.
רוב המשיבים שלומדים במכינה כיום או למדו בה בעבר ציינו כי היו רוצים ללמוד גם עם
מתלמידי 35% . מהבוגרים92% מתלמידי המכינה כיום ו־63% — תלמידים מקבוצות אחרות
מבוגרי המכינה היו 58%המכינה כיום היו רוצים ללמוד עם דוברי ערבית משאר ישראל, ו־
רוצים ללמוד גם עם דוברי עברית.
, מן הראיונות עלה שאחד הקורסים הנלמד במכינה הוא קורס כתיבה אקדמית. זהו כמובן קורס חשוב12
אך יש לתת את הדעת לכך שבחוגי לימוד רבים זהו קורס חובה בשנה א׳ בתואר הראשון, ותלמידי
המכינה מחויבים ללמוד אותו שוב מבלי שקיבלו עבורו נקודות זכות במסגרת המכינה.
80%
33%
24%
23%
14%
6%
תחומי הלימוד וסיוע בקבלת ההחלטה מה ללמוד
עברית
מיומנויות למידה אקדמיות
כלים דיגיטליים וטכנולוגיים
אנגלית
החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית
27
?: מהו הרכב המכינה הרצוי בעינייך5 תרשים
התפלגות התשובות בקרב הלומדים במכינה כיום ובקרב בוגרי מכינה
תלמידי המכינה נשאלו על שני היבטים של שביעות רצון — מרמת הלימודים וממקצועיות
21% ציינו כי הם מרוצים במידה רבה או רבה מאוד מרמת הלימודים, ו־79% .ויחס הצוות
ציינו כי הם מרוצים במידה מועטה או כלל לא. שביעות הרצון ממקצועיות ומיחס הצוות
ציינו כי הם 42% הביעו שביעות רצון במידה רבה או רבה מאוד, ו־58% — נמוכה יותר
מרוצים במידה מועטה או כלל לא.
55% ) שלמדו במכינה בעבר העידו כי הצליחו לסיים אותה. רק86%( רוב המשיבים לסקר
מהמשיבים שהם בוגרי מכינה ציינו כי המשיכו לתואר ראשון במוסד האקדמי שבו למדו
במכינה. יתר הבוגרים המשיכו ללימודים אקדמיים במוסד אקדמי ישראלי אחר או שלא
למדו כלל.
מעריכים במידה רבה או רבה מאוד שימשיכו 73% ,בקרב תלמידי המכינה בעת מילוי הסקר
מעריכים כי ימליצו לחבריהם (במידה רבה או 73%ללמוד לתואר ראשון באותו מוסד ו־
רבה מאוד) ללמוד במכינה שבה הם לומדים.
ערוצי הקבלה ותחומי הלימוד2.5
הקבלה לתחום הלימודים הרצוי בתואר הראשון במוסד אקדמי ישראלי היא אחד האתגרים
המרכזיים העומדים בפני הצעירים ממזרח ירושלים, ובעיקר כאשר מדובר בתחומי לימוד
0%
בוגרי מכינה
לומדים במכינה כיום
רק מזרח ירושלמים
רק דוברי ערבית )מירושלים ושאר ישראל(
דוברי ערבית ודוברי עברית
תלמידי חו“ל
37%
8%
35%
26%
21%
58%
7%
8%
20%
40%
60%
80%
100%
28
מבוקשים הדורשים עמידה בתנאי קבלה מחמירים. תנאי הקבלה לרוב תחומי הלימוד
בישראל כוללים את הציונים בבחינות בסיום התיכון (בגרות או תווג׳יהי), הציון בבחינה
הפסיכומטרית והציון בסיום המכינה הקדם אקדמית.
ערוצי הקבלה ללימודים:
הבחינה הפסיכומטרית: כפי שתואר קודם, בשל הקושי להשיג את הציון המבוקש,
הבחינה הפסיכומטרית מהווה פעמים רבות חסם לקבלה של צעירים ממזרח ירושלים
ללימודים אקדמיים, ובפרט בתחומי לימוד מבוקשים.
קבלה ישירה: לחלק מהמוסדות ולחלק מחוגי הלימוד ניתן להתקבל בקבלה ישירה,
רק על סמך הציונים בבחינות בתיכון וציון המכינה הקדם אקדמית וללא צורך בהצגת
ציון בבחינה הפסיכומטרית. עם זאת, הקבלה הישירה נתונה להחלטת המוסד,
עשויה להשתנות בין השנים ולרוב אינה כוללת את תחומי הלימוד המבוקשים ביותר.
אפשרות הקבלה הישירה מהווה במקרים רבים שיקול מרכזי לבוחרים תחום לימוד
ומוסד לימוד ומעוניינים ״לדלג״ על הבחינה הפסיכומטרית.
האוניברסיטה הפתוחה: אין תנאי קבלה ללימודים באוניברסיטה הפתוחה. כיום
מפותחים ערוצי מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטה העברית — מסלול זה
מתאים למי שלא הצליח להתקבל לתחום לימודים רצוי ומעוניין לנסות להתקבל לאחר
שנת לימודים באוניברסיטה הפתוחה על סמך ציוניו שם.
רוב הצעירים ממזרח ירושלים מחויבים בלימוד במכינה, ורק בסוף שנת הלימוד במכינה
יידעו האם התקבלו לתחום הלימודים הרצוי. כדי להגדיל את סיכוייהם, חלק מהסטודנטים
משלבים במהלך הלימודים במכינה גם לימודים לבחינה הפסיכומטרית. ה״פיזור״ הזה
מוביל לא פעם לכישלון בשני הערוצים.
מהמשיבים שלמדו במכינה בשנים קודמות הצליחו להתקבל לתחום 66% מהסקר עלה כי
העריכו במידה 70% , לא הצליחו. בקרב הלומדים במכינה כיום34%הלימודים שרצו, ו־
רבה או רבה מאוד שיצליחו להתקבל לתחום הלימודים הרצוי.
ניתוח הנתונים מראה שונות רבה בתחומי הלימוד שבחרו סטודנטים מכלל אוכלוסיית
התחומים הבולטים שבהם נמצאו פערים 13.ישראל בהשוואה לסטודנטים ממזרח ירושלים
מכלל 16% מהסטודנטים ממזרח ירושלים לעומת37%( בין שתי הקבוצות הם חינוך
2%( , בהתאמה) ומדעי המחשב19% לעומת10%( הסטודנטים בישראל), הנדסה ואדריכלות
הנתונים על הסטודנטים בכלל אוכלוסיית ישראל ועל הסטודנטים ממזרח ירושלים מבוססים על נתוני13
.2022 ,קפטובסקי ואחרים
29
מכלל הסטודנטים בישראל, ובקרב הסטודנטים1% ). בתחום הרפואה לומדים9% לעומת
).6 ממזרח ירושלים השיעור נמוך מאחוז (תרשים
: תחומי הלימוד לתואר ראשון: התפלגות בקרב סטודנטים ממזרח ירושלים 6 תרשים
14ובקרב כלל הסטודנטים בישראל
מעטפת הסיוע2.6
הסטודנטים זכאים למעטפת סיוע לימודי וחברתי ממוסד הלימודים. המועצה להשכלה
גבוהה מממנת את מעטפת הסיוע לסטודנטים ערבים, וניתן מימון נוסף עבור מעטפת
סיוע לסטודנטים ממזרח ירושלים. עיקר הסיוע ממוקד בשילוב בתואר הראשון — בשנה
א׳ לתואר.
.2022 , עיבוד לנתוני קפטובסקי ואחרים14
כלל הסטודנטים בישראל
סטודנטים ממזרח ירושלים
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
45%
50%
רפואה
מדעי
המחשב
משפטים
אומנות
חינוך
מדעי
הרוח
והחברה
מנהל
עסקים
הנדסה
ואדריכלות
מקצועות
עזר
רפואיים
מדעים
מדויקים
30
ניתוח המידע האיכותני מעלה צורך רב בסיוע בשנת הלימודים הראשונה. בראיונות עלו
חוויות שונות זו מזו בנוגע לשנת הלימודים הראשונה בתואר הראשון: מספר סטודנטיות
שיתפו כי הוצעה להן עזרה של מתרגל, וכי הנחו אותן לציין במבחן ששפת אימן אינה
עברית; אחרות סיפרו כי המרצים התעקשו שהן ידברו וישיבו על המבחנים רק בעברית,
ללא התחשבות בכך שזו אינה שפת אימן; אחת הסטודנטיות סיפרה שנדרשה לעשות
עבודה עם סטודנט יהודי, ואותו סטודנט עזר לה מאוד גם בהמשך הלימודים; היו גם
סטודנטיות שדיווחו כי לא ידעו שהן זכאיות לסיוע כלשהו. לדברי הסטודנטיות, לגודל
החוג (מספר הסטודנטים הלומדים בו) ובפרט למספר הסטודנטים הערבים, כמו גם
לשאלה אם יש מרצים ערבים המלמדים בחוג, יש השפעה רבה הן על התחושות במהלך
הלימודים והן על הסיוע שהוצע להן מצד הצוות.
מצד המוסדות להשכלה גבוהה דווח כי הם מנסים לקדם שינוי גישה במתן מעטפת הסיוע.
הדבר מצריך שינוי בהנחות היסוד והבנה שישנם הבדלים גדולים בין הסטודנטים ממזרח
ירושלים לסטודנטים אחרים: בהיבט השפתי (שליטה בעברית וב״שפה האקדמית״),
בהיבט הכלכלי והחברתי, בהון האקדמי (היכרות עם כתיבה אקדמית, הרגלי למידה ועוד)
וברקע הלימודי (הגעה ממערכות חינוך שונות המשפיעות על ״דמות הבוגר״, מאפייניו
ויכולותיו).
חשוב שהמוסדות יעמיקו את ההבנה של תחושת שוליּות והיעדר שייכות בקרב הסטודנטים
הללו בהקשר האקדמי והישראלי הרחב. תחושות אלו מובילות לכך שהסטודנטים אינם
חשים ש״זה״ שלהם. סטודנטים שהתרגלו להצטיין בלימודים מוצאים את עצמם מתקשים,
נכשלים, מתוסכלים ולא יודעים כיצד והיכן לבקש עזרה. רבים מהם חשים כי אינם מצליחים
לממש את הפוטנציאל הלימודי שלהם. השינוי בהבנת הנחות היסוד צריך להוביל לשינוי
במערך התמיכה ובאופן מתן מעטפת הסיוע. על המוסדות לפעול מתוך הבנה שהאחריות
להצלחה של הסטודנטים ממזרח ירושלים מוטלת על הסטודנטים ועל המוסד גם יחד. על
המוסד צריך להיות אקטיבי יותר בבדיקת הצרכים של הסטודנטים ובהצעת הסיוע ולספק
לצעירים המזרח ירושלמים ליווי צמוד.
לצד השינויים המתפתחים במתן מעטפת הסיוע, ראוי לשים לב שכיום אין דיווח מסודר על
השימוש במעטפת הסיוע הניתן למזרח ירושלמים ברמת הסטודנט (איזה סיוע מקבל כל
סטודנט, בשונה מדיווח ברמת סוג הסיוע — כמה סטודנטים השתתפו באותו מענה). כמו
כן, קשה לקבל מידע על הסיוע הניתן לסטודנטים הערבים ממזרח ירושלים בנפרד מזה
שניתן לכלל הסטודנטים הלומדים במוסד או לכלל הסטודנטים הערבים.
31
הכנה לשילוב בתעסוקה2.7
הוגדרה שרשרת הערך הבאה: הלימודים בתוכנית הלימודים3790 בבסיס החלטת הממשלה
הישראלית בתיכון יהוו מקפצה לשילוב באקדמיה הישראלית (לימודים במוסד אקדמי
ישראלי) ובהמשך לשילוב בשוק העבודה בישראל.
מהמחקר אכן עלה כי אחד היתרונות המרכזיים של לימודים במוסד אקדמי ישראלי הוא
המוכנות הגבוהה יותר לשילוב בתעסוקה בשוק הישראלי — מבחינת שליטה בעברית,
היכרות תרבותית וחברתית עם החברה הישראלית והיכרות וצבירת ניסיון בשוק העבודה
הישראלי כבר במהלך הלימודים. אולם לקושי של צעירים ממזרח ירושלים להתקבל לתחום
הלימודים הרצוי, ובמיוחד לתחומי לימוד מבוקשים, יש השלכה ישירה על שילובם בשוק
העבודה — באילו מקומות עבודה יוכלו להשתלב.
מרכזי הקריירה במוסדות להשכלה גבוהה מציעים הכנה לשילוב בתעסוקה. מהמחקר עלה
שיש צורך להתאים טוב יותר את ההכנה לצעירים ממזרח ירושלים, מבחינה תרבותית
ומבחינת ההיכרות עם שוק העבודה הישראלי. עוד עלה כי חלק מהסטודנטים ממזרח
ירושלים סבורים שיצליחו להסתדר לבד, ללא הכנה, ורק לאחר סיום הלימודים מבינים
שהם זקוקים לסיוע בהשתלבות בתעסוקה.
נגישות פיזית למוסד האקדמי2.8
מן הראיונות עלתה בעיית הנגישות משכונות מזרח ירושלים למוסדות להשכלה גבוהה
בירושלים, הן עבור אלו הגרים במרחק הליכה מאחד המוסדות והן עבור מי שמגיעים
ללימודים בתחבורה ציבורית. הסטודנטים המגיעים ברגל תיארו מחסור במדרכות ובתאורת
רחוב (סוגיה חשובה במיוחד בחורף, כשמחשיך מוקדם). אלו המגיעים בתחבורה ציבורית
תיארו מחסור באוטובוסים ישירים ומהירים משכונות מזרח העיר למוסדות האקדמיים.
כיום התחבורה הציבורית ממזרח ירושלים יוצאת ברובה מהתחנה המרכזית בשער שכם,
כך שהסטודנטים נדרשים להגיע תחילה לשם, ואז לעלות לאוטובוס נוסף שמגיע עד
למוסד האקדמי. הסטודנטים המתגוררים בשכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט
(השכונות שמעבר לגדר) נדרשים לעבור מחסום כדי להגיע למוסדות הישראליים, דבר
שמקשה מאוד על ההגעה.
בגרות ישראלית
אקדמיה ישראלית
תעסוקה בשוק הישראלי
32
מעבר ללימודי תואר שני2.9
,עבור מי שלמד את התואר הראשון במוסד פלסטיני וממשיך לתואר שני במוסד פלסטיני
אין צורך בתהליך מיוחד, וכך גם עבור מי שלמד במוסד ישראלי וממשיך במוסד ישראלי.
לצד זאת, ישנה מגמה הולכת ומתרחבת של לימודי תואר ראשון במוסד פלסטיני ומעבר
ללימודי תואר שני במוסד ישראלי. עבור קבוצה זו יש להציע מענים בדומה לאלה
המוצעים למועמדים לתואר ראשון — אפשרות להתייעץ ולקבל מידע, לימוד עברית וסיוע
לימודי במהלך הלימודים.
. השיקולים לבחירת מוסד הלימודים3
ההחלטה לגשת ללימודים אקדמיים כוללת גם את ההחלטה באיזה מוסד ללמוד. מהניתוח
האיכותני במחקר עולה כי פעמים רבות, הבחירה ממוקדת קודם בתחום הלימודים ורק
לאחר מכן במוסד הלימודי. החלטה זו מושפעת במידה רבה מהאפשרויות הפתוחות
בפני הצעירים, ועל כן לציון בבחינה הפסיכומטרית ולרמת השליטה בעברית יש השפעה
מכרעת. שיקולים נוספים הם גודל החוג ובפרט מספר הסטודנטים הערבים הלומדים בו,
האם יש בו מרצים ערבים ושמועות בנוגע ליחסם של המרצים.
שיקולים מרכזיים לבחירת מוסד אקדמי בישראל3.1
בסקר נשאלו המשיבים הלומדים במוסד אקדמי ישראלי מהן שלוש הסיבות העיקריות
שהנחו אותם בבחירת המוסד. הסיבות העיקריות שצוינו הן הרצון ללמוד במוסד אקדמי
). אלו צוינו בשיעורים 52%( ) והיוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד53%( ישראלי
בהתאמה) בקרב המשיבים הלומדים כיום במכינה. בקרב 56% ו־60%( גבוהים מעט יותר
הסטודנטים לתואר ראשון, הסיבות המובילות היו: היוקרה האקדמית והמקצועיות של
).4 ) (לוח41%( ) ו״במוסד מלמדים את המקצוע שאני רוצה״45%( המוסד
33
) יתרונות3 : הסיבות העיקריות לבחירה במוסד אקדמי ישראלי (עד4 לוח
התפלגות בקרב הלומדים כיום במוסד אקדמי ישראלי, לפי סוג לימודים
סה"כ
סטודנטים
לתואר
ראשון
תלמידים
במכינה
רצון ללמוד במוסד ישראלי53%
38%
60%
היוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד52%
45%
56%
במוסד מלמדים את המקצוע שאני רוצה36%
41%
34%
המוסד קרוב לבית / קל להגיע למוסד20%
20%
21%
קרובי משפחה או חברים המליצו על המוסד20%
27%
17%
קבלת מלגה למוסד15%
7%
19%
מכיר את המוסד14%
23%
9%
״קשה להתקבל למקצוע, ולמוסד זה התקבלתי״6%
14%
2%
ניתן להתחיל ללמוד ללא מכינה או פסיכומטרי5%
9%
3%
סיבה אחרת11%
14%
9%
כמו כן, כל משתתפי הסקר נשאלו מהם שלושת היתרונות הבולטים בלימודים במוסד
היתרון הבולט ללימודים במוסד 15.אקדמי ישראלי ובמוסד אקדמי ברשות הפלסטינית
63%( אקדמי ישראלי הוא שלימודים אלו מקלים על ההשתלבות בשוק העבודה בישראל
משיבים ציינו יתרון זה). יתרונות בולטים נוספים שציינו המשיבים הם שיפור השליטה
). הסטודנטים 51%( ) ולימודים ברמה גבוהה51%( ), האפשרות לקבל מלגה58%( בעברית
לתואר ראשון ציינו אף הם את ארבעת היתרונות הבולטים הללו, אך בשיעורים גבוהים
מהם ציינו שאין כל יתרון ללימודים במוסד 3% .) בהתאמה59% ו־73% ,75% ,91%( בהרבה
).5 אקדמי ישראלי (לוח
האפשרויות לבחירה גובשו לאחר ניתוח מידע איכותני שנאסף במחקר ובהתייעצות עם חוקרות ממזרח15
.ירושלים. חשוב לזכור כי רוב המשיבים לסקר לומדים במוסד אקדמי ישראלי
34
) יתרונות3 : היתרונות בלימודים במוסד אקדמי ישראלי (עד5 לוח
התפלגות לפי לימודים כיום
כל
המשיבים
סטודנטים
לתואר
ראשון
תלמידים
במכינה
כיום
לא
לומדים
כלל
מקל על ההשתלבות בעבודה בישראל65%
91%
63%
65%
שיפור שליטה בעברית58%
75%
61%
55%
אפשר לקבל מלגה51%
73%
51%
46%
הלימודים ברמה גבוהה יותר51%
59%
53%
53%
הלימודים לתואר נמשכים פחות שנים12%
7%
7%
12%
היכרות עם החברה הישראלית
והיהודית
6%
16%
5%
3%
אפשר להמשיך לתואר שני9%
14%
8%
11%
היכרות עם תרבויות זרות וחדשות7%
7%
12%
1%
אין יתרון3%
7%
2%
3%
שילוב בשוק העבודה הישראלי
מהמשיבים ציינו כי היתרון המרכזי ללימוד במוסד אקדמי פלסטיני הוא 63% ,כאמור
שלימודים אלה מקלים על ההשתלבות בעבודה בישראל. ואכן, מן המחקר עלה כי הלומדים
במוסדות אקדמיים פלסטיניים מתקשים יותר להשתלב בשוק העבודה הישראלי, בעיקר
משום שאינם שולטים בעברית ואינם מכירים את התרבות הישראלית. לעומתם, הצעירים
הלומדים במוסד אקדמי ישראלי יכולים להכין את עצמם לשילוב בשוק העבודה בישראל
בכמה דרכים: הם לומדים עברית במכינה הקדם אקדמית ומתרגלים אותה בעת השילוב
בלימודי התואר הראשון; במסגרת ההיכרות עם החברה והתרבות הישראלית הם יכולים
להעמיק את ההיכרות גם עם עולם התעסוקה הישראלי; הם יכולים להשתלב בתעסוקה
במערב ירושלים כבר במהלך הלימודים האקדמיים, ליצור רשת קשרים ולרכוש ניסיון;
ובמרכזי הקריירה במוסדות הישראליים מוצעת להם הכנה לשילוב בתעסוקה.
35
יש לציין כי היתרונות הללו אינם ממומשים באופן מספק. רוב הצעירים הלומדים במוסד
ישראלי אינם פנויים לעבוד במהלך הלימודים בגלל הצורך להשקיע רבות בלימודים
עצמם. כמו כן, מן הראיונות עלה כי יש צורך לשפר את ההתאמה התרבותית של מרכזי
הקריירה. זאת ועוד, לקושי להתקבל לתחום לימודים רצוי במוסדות הישראליים, בעיקר
לתחום מבוקש, יש השלכה ישירה על תחומי התעסוקה שבהם יוכלו הצעירים להשתלב
בסיום הלימודים.
הכרה בתואר
מדינת ישראל מכירה בכל התארים שנלמדו במוסדות ישראליים המוכרים על ידי המועצה
להשכלה גבוהה. מנגד, בחלק מתחומי הלימוד הכוללים התמחות ומבחני הסמכה, המדינה
אינה מכירה באלו שהתקבלו ממוסדות אקדמיים פלסטיניים. מן הראיונות עלה כי רבים
מהם מתקשים להשלים את ההתמחות בישראל ולעבור את מבחני ההסמכה הישראליים.
היכרות עם החברה הישראלית
ציינו כי ״היכרות 5%-3% בקרב המשיבים שלומדים כיום במכינה או שאינם לומדים כלל, רק
עם החברה הישראלית והיהודית״ היא יתרון מרכזי ללימודים במוסד אקדמי ישראלי.
מהמשיבים הלומדים כיום לתואר ראשון. 16% לעומת זאת, יתרון זה צוין על ידי
מן המחקר עלה כי לימודים במוסד אקדמי ישראלי הם חלון הזדמנויות למפגש ראשון
מסוגו בין צעירים מקבוצות אוכלוסייה שונות בשלב שבו הצעירים מעצבים את דעותיהם
ואת מסלול חייהם. כך שמעבר לחשיבות האינסטרומנטלית של רכישת תואר אקדמי,
למפגש הזה עשויה להיות חשיבות חברתית עמוקה. לעומתם, הלומדים במוסד פלסטיני
ייחשפו לחברה הישראלית רק אם ישתלבו בסיום הלימודים בתעסוקה בשוק הישראלי.
שיפור השליטה בעברית
כפי שתואר בפרקים הקודמים, רמת השליטה הנמוכה של הצעירים בשפה העברית מהווה
מחסום מרכזי להצלחה בלימודים אקדמיים בישראל. עם זאת, נראה שרבים מהצעירים
58% .רואים בלימודים במוסד אקדמי ישראל הזדמנות חשובה לשיפור השליטה בעברית
מהמשיבים לסקר ציינו כי אחד היתרונות המרכזיים של לימודים במוסד ישראלי הוא
האפשרות לשיפור השליטה בעברית, ובקרב הסטודנטים לתואר ראשון שיעור המציינים
. 75% — יתרון זה היה גבוה במיוחד
36
קבלת מלגות
עבור הלומדים במוסדות ישראליים, ניתן לקבל מלגות שונות בהתאם למצב הסוציו־
אקונומי של הסטודנט. וכאמור, ניתן גם מימון ציבורי ללימודים במכינה הקדם אקדמית.
עבור הלומדים במוסדות פלסטיניים יש מעט מלגות, אם כי דווח לאחרונה כי בתגובה
למימון הציבורי של המכינה במוסד ישראלי חלה עלייה בהיצע המלגות עבור הלומדים
במוסד פלסטיני.
מהמשיבים לסקר ציינו כי האפשרות לקבל מלגה היא יתרון מרכזי ללימודים במוסד 51%
אקדמי ישראלי, ובקרב המשיבים הלומדים כיום לתואר ראשון שיעור המציינים יתרון זה
. 73% — היה גבוה במיוחד
ייעוץ והכוונה
כחלק מהעידוד ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים, בבתי ספר רבים במזרח ירושלים
מופעלת תוכנית רואד של המועצה להשכלה גבוהה — תוכנית הכנה ללימודים אקדמיים —
אשר במסגרתה התלמידים עוברים אבחון של תחומי לימוד מתאימים ומקבלים מידע וייעוץ
על הלימודים בישראל. ללומדים במכינה הקדם אקדמית לתלמידים ממזרח ירושלים ניתן
ייעוץ נוסף על ידי יועצים של המכינה. למרות זאת, צעירות וצעירים רבים דיווחו שאין
להם במי להיוועץ וממי לקבל מידע בנוגע ללימודים אקדמיים בישראל. זאת, כאשר רק
חלק מאתרי האינטרנט של המוסדות הישראליים מתורגמים לערבית, ורוב האוכלוסייה
המזרח ירושלמית המשכילה לא למדה במוסדות ישראליים. קושי זה עלה בעיקר בקרב
צעירים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה, אך דווח גם על ידי צעירים שהשתתפו בתוכנית
רואד, למדו במכינה ואינם דור ראשון להשכלה גבוהה. בראיונות לא עלה קושי בולט כזה
גם בנוגע ללומדים במוסדות פלסטיניים, ככל הנראה משום שלמוסדות אלה יש מידע
זמין בערבית ולצעירים המעוניינים ללמוד בהם קל יותר למצוא גורמים שיספקו ייעוץ
והכוונה.
משך הלימודים
מהמשיבים לסקר ציינו כי אחד היתרונות בלימודים אקדמיים במוסד ישראלי הוא 12%
״משך הלימודים קצר יותר״. ואכן, הלימודים לתואר במוסד ישראלי נמשכים לרוב
שלוש שנים, לעומת ארבע שנים במוסד פלסטיני. עם זאת, בפועל, משך הלימודים של
הסטודנטים המזרח ירושלמים ארוך יותר, ויכול להגיע לחמש או שש שנים. הסיבות לכך
הן החיוב ללמוד שנה שלמה במכינה קדם אקדמית, והנטייה לפרוס את הלימודים על פני
שנים רבות יותר (בשל כישלון בקורסים וצורך לחזור עליהם, ובשל תופעת המעבר בין
תחומי לימוד במהלך התואר).
37
נגישות פיזית
עבור רוב המזרח ירושלמים, המוסדות האקדמיים הישראליים קרובים ונגישים יותר
בהשוואה למוסדות הפלסטיניים. עם זאת, מן המחקר עלה כי אין קישוריות טובה
של התחבורה הציבורית ואין נגישות טובה ברגל בין שכונות מזרח ירושלים למוסדות
הישראליים. כמו כן, הסטודנטים המתגוררים בשכונות כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט
(השכונות שמעבר לגדר) נדרשים לעבור מחסום כדי להגיע למוסדות הישראליים, דבר
שמקשה מאוד על ההגעה. בכיוון ההפוך, ההגעה למוסדות הפלסטיניים קלה יותר עבור
תושבי שכונות אלה, בעוד ששאר המזרח ירושלמים נדרשים לעבור מחסום כדי להגיע
לאותם מוסדות.
מסלול מותאם לבוגרי תוכנית הלימודים הישראלית
ברוב בתי הספר במזרח ירושלים לומדים לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית (תווג׳יהי),
ורק במיעוטם לומדים לפי תוכנית הלימודים הישראלית (בגרות ישראלית). בוגרי התוכנית
הישראלית יכולים להתקבל ללימודים במוסד אקדמי ישראלי כמו כל אחד אחר, ואינם
מחויבים ללמוד במכינה קדם אקדמית. עם זאת, בפועל, רוב הבוגרים הללו אינם שולטים
במידה מספקת בשפה העברית, ופעמים רבות ציוניהם בבחינות הבגרות אינם עומדים ברף
נכון לזמן כתיבת המחקר, בוגרי התוכנית 16.הקבלה לתחום הלימודים המבוקש על ידם
הישראלית יכולים להתקבל גם למוסדות האקדמיים הפלסטיניים, אך לאחרונה מתקבלים
דיווחים ולפיהם מוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית — כצעד נגד ישראל — מתכוונים
שלא להמשיך לקבל ללימודים בעלי תעודת בגרות ישראלית.
17 שיקולים מרכזיים לבחירת מוסד אקדמי ברשות הפלסטינית3.2
מן הסקר עלה כי היתרון המרכזי בלימודים במוסד אקדמי פלסטיני הוא שאין צורך
מהמשיבים לסקר ציינו יתרון זה. בראיונות 40% — להיבחן בבחינה הפסיכומטרית
האיכותניים רבים ציינו כיתרון למוסד אקדמי פלסטיני את הלימודים בשפה הערבית,
ואת העובדה שבמוסדות אלו ניתן להתחיל ללמוד לתואר מיד, ללא צורך בשנת מכינה.
בהתאמה מהמשיבים בחרו 19% ו־21% בסקר, לעומת זאת, יתרונות אלה בלטו פחות (רק
כיוון שכך, בשנה האחרונה נפתחה גם מכינה קדם אקדמית עבור קבוצה זו כדי לסייע בשיפור השליטה16
.בעברית ולאפשר קבלה ללימודים על סמך ציוני המכינה
כל משתתפי הסקר נשאלו מהם שלושת היתרונות הבולטים בלימודים במוסד אקדמי ישראלי ובמוסד 17
אקדמי ברשות הפלסטינית. האפשרויות לבחירה גובשו לאחר ניתוח מידע איכותני שנאסף במחקר
ובהתייעצות עם חוקרות ממזרח ירושלים. חשוב לזכור כי רוב המשיבים לסקר לומדים במוסד אקדמי
ישראלי.
38
) ציינו שאין כל יתרון ללימודים במוסד אקדמי ברשות25%( בהם). רבע מהמשיבים לסקר
הפלסטינית.
יתרונות) 3 : היתרונות ללימודים במוסד אקדמי ברשות הפלסטינית (עד6 לוח
התפלגות לפי לימודים כיום
כל
המשיבים
סטודנטים
לתואר
ראשון
תלמידים
במכינה
כיום
לא
לומדים
כלל
אין צורך להיבחן בבחינה
הפסיכומטרית40%
45%
42%
45%
הלימודים מתקיימים בשפה הערבית21%
25%
22%
20%
אפשר להתחיל מיד ללמוד, בלי
לבזבז שנה19%
20%
18%
23%
יותר קל ליצור קשרים חברתיים15%
20%
16%
14%
אין הרגשה של מיעוט מוחלש כמו
במוסד ישראלי14%
23%
13%
14%
כדי לשמור על הזהות והתרבות
הפלסטינית
14%
21%
18%
7%
הרגשה שאני חלק מהתרבות של
שאר הסטודנטים14%
23%
13%
11%
הרגשת ביטחון גבוהה יותר12%
16%
11%
12%
אין הרגשת זרות12%
16%
17%
3%
אין צורך ללמוד עברית9%
14%
8%
8%
אין יתרון25%
29%
28%
22%
אין צורך לגשת לבחינה פסיכומטרית
כדי להתקבל לרוב תחומי הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה הישראליים, ובוודאי לאלו
המבוקשים, המועמדים נדרשים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. כפי שפורט בפרקים
39
נקודות בבחינה הפסיכומטרית בין הנבחנים לעברית150הקודמים, ישנו פער של כ־
בישראל לנבחנים בערבית מקרב ערביי מזרח ירושלים. כתוצאה מכך, רבים מהמזרח
ירושלמים אינם מצליחים להתקבל לתחום הלימודים המבוקש על ידם. כדי לשפר את
הציון, חלק ניכר מהצעירים נדרשים להיבחן מספר פעמים. הבחינה הפסיכומטרית שונה
מאוד באופייה מבחינות התווג׳יהי. זוהי בחינה קשה, והלימודים לקראתה נתפסים
לעיתים כבזבוז זמן, במיוחד לאור העובדה שהציון בבחינה הפסיכומטרית אינו תנאי
קבלה ללימודים במוסדות פלסטיניים. בעקבות זאת, צעירים שלא רוצים להיבחן בבחינה
הפסיכומטרית, או אלה שלא הצליחו לקבל את הציון הנדרש כדי להתקבל לתחום הלימודים
הרצוי, פונים ללמוד במוסדות ברשות הפלסטינית.
אין צורך ללמוד במכינה קדם אקדמית
במוסדות אקדמיים פלסטיניים אין דרישה ללימודים במכינה קדם אקדמית, והנרשמים
יכולים לגשת ישירות ללימודי תואר ראשון. לעומתם, רוב המבקשים ללמוד במוסד
ישראלי (למעט המצטיינים ביניהם) נדרשים ללמוד במכינה ייעודית לתלמידים ממזרח
ירושלים. הצעירים המבקשים להתקבל למוסד ישראלי נדרשים להקדיש שנת לימודים
שלמה ללימודים במכינה, וחלק מן הבוגרים ציינו כי הלימודים במכינה אינם נותנים
מענה הולם: הם אינם מכינים את התלמידים לקראת לימודים אקדמיים באופן משביע
רצון, במסגרת המכינה לא ניתן מידע מספק על הלימודים במוסד ישראלי, ומשום שזוהי
מכינה ייעודית למזרח ירושלמים — היא אינה כוללת קשר או מגע עם תלמידים מקבוצות
אחרות.
שליטה נמוכה בשפה העברית
רוב בוגרי מערכת החינוך במזרח ירושלים אינם שולטים בשפה העברית, ודאי לא ברמה
הנדרשת לצורך לימודים אקדמיים במוסד ישראלי. הצורך להקדיש שנת לימודים (קרי,
מכינה קדם אקדמית) לרכישת השפה יוצר תסכול רב ומוביל לא מעט צעירות וצעירים
לפנות ללימודים במוסד פלסטיני, שם הם מתנהלים בערבית או באנגלית. חשוב לציין
כי עבור הצעירים שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה בישראל, צעד זה אינו מייתר את
הצורך לרכוש את השפה העברית, אלא רק דוחה אותו למועד מאוחר יותר, לאחר סיום
הלימודים.
קבלה לתחום הלימודים הרצוי
הצעירים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה נדרשים לבחור תחום לימודים ולהצליח
להתקבל אליו. ניכר כי רבים מבולבלים ומתקשים לבחור תחום לימודים. כאמור, בגלל
40
הקושי להצליח בבחינה הפסיכומטרית, בקרב הלומדים במוסדות ישראליים דווח על
התפשרות ובחירת תחום לימודים ממדעי החברה והרוח, שם תנאי הקבלה נמוכים יותר.
באשר לשלבים מאוחרים יותר, דווח על הקושי הנובע מהעובדה שרק בתום המכינה
מקבלים התלמידים תשובה לגבי הקבלה לתחום לימודים. זאת ועוד, דווח שההתפשרות
על תחום הלימודים והקושי להחליט מה ללמוד מובילים למעברים רבים בין חוגי לימוד
במהלך הלימודים לתואר ראשון.
בקרב הלומדים במוסדות פלסטיניים, נראה שרבים יותר מצליחים להתקבל לתחומי הלימוד
המבוקשים. כמו כן, מיד בתום ההרשמה ללימודים הם מקבלים תשובה אם התקבלו או
לא, ולא רק לאחר שנת המכינה כמו בישראל. לגבי מעבר בין תחומי לימוד במהלך התואר
הראשון, לא נשמע דיווח על כך בנוגע ללומדים במוסדות פלסטיניים. זאת, ככל הנראה,
מפני שקיים יותר מידע זמין בערבית, ומכאן הבנה טובה יותר של דרישות הקבלה, וכן
בשל אי־הצורך להציג ציון פסיכומטרי, מה שמגדיל את הסיכוי להתקבל לתחום הרצוי.
שילוב חברתי
בלימודים במוסד ישראלי טמון פוטנציאל להיכרות קרובה ובלתי אמצעית עם ישראלים
(יהודים וערבים). בפועל, לעיתים קרובות פוטנציאל זה לא ממומש. סטודנטים
ובעיקר סטודנטיות ממזרח ירושלים מדווחים על בדידות וניכור, קשיים בהיבטים של
זהות ותחושת שייכות, הבדלי תרבות ופערים הנובעים מהבדלים בגיל ובניסיון החיים.
הסטודנטים ממזרח ירושלים לרוב אינם לוקחים חלק בחוויה הסטודנטיאלית, כיוון
שיש פחות פעילויות המותאמות למוסלמים (שאינן כוללות אלכוהול, למשל) וכיוון שהם
נדרשים להשקיע זמן רב יותר בלימודים עצמם. גם למצב הביטחוני והפוליטי יש השפעה
רבה, וזו באה לידי ביטוי בהרגשת אי־אמון, אי־ביטחון, מתח וכדומה. לבסוף, מרבית
הסטודנטים ממזרח ירושלים הינן נשים, עם נראות גבוהה (בשל לבישת החִגַ׳אּב) וריכוז
גבוה בקמפוס הר הצופים, דבר המשפיע אף הוא על השילוב.
מבחינה חברתית, הלימודים במוסד פלסטיני פשוטים בהרבה. הלימודים מתקיימים
בסביבה מוכרת חברתית, פעמים רבות עם חברים מהתיכון וקרובי משפחה. יש תחושת
שייכות, אין פער גילי ופער בניסיון החיים, הסטודנטים פנויים יותר לקחת חלק בחוויה
הסטודנטיאלית והם מסיימים את הלימודים עם חברים ורשת קשרים (הרלוונטית יותר
לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים). במחקר עלה כי הלומדים במוסדות אקדמיים
פלסטיניים מסיימים את התואר עם כישורים רבים ועם ביטחון עצמי, שכן הלימודים
כוללים שעות רבות של מעורבות חברתית והתנדבות בזמן הלימודים.
41
תרבות וזהות
כרבע מהמשיבים לסקר הלומדים כיום לתואר ראשון ציינו כי בלימודים במוסדות
מהמשיבים ציינו 23%( פלסטינים יש יתרונות הנוגעים לשמירה על הזהות ועל התרבות
— שמירה על הזהות 21% ,כי אין הרגשה של מיעוט מוחלש כמו במוסד אקדמי ישראלי
— הרגשה שאני חלק מהתרבות של שאר הסטודנטים). 23%והתרבות הפלסטינית, ו־
הבחירה ביתרונות אלו משקפת את ההתמודדות של הסטודנטים ממזרח ירושלים
בלימודיהם במוסד אקדמי ישראלי, שבו הם מהווים מיעוט מקרב הסטודנטים.
רמת הלימודים
יש לציין כי רמת הלימודים האקדמית, במיוחד באוניברסיטאות, נתפסת כגבוהה
הן במוסדות הישראליים והן באלו הפלסטיניים. עם זאת, למזרח ירושלמים הלומדים
במוסדות פלסטיניים יש יתרון באפשרות לבטא את יכולותיהם האקדמיות, שכן הלימודים
מתקיימים לרוב בערבית, הסטודנטים חשים שייכות לתרבות ולחברה, ודרכי הלימוד
במוסד דומות לאלו שמוכרות לצעירים מלימודיהם בתיכון.
42
: יתרונות וחסרונות במוסדות לימוד ישראליים ופלסטיניים — טבלת השוואה7 לוח
מסכמת
שלב
פרמטר להשוואה
לימודים
במוסד
אקדמי
ישראלי
לימודים
במוסד
אקדמי
פלסטיני
: 1 שלב
לקראת
לימודים
אקדמיים
בעלי תעודת בגרות ישראלית יכולים להתקבל
ללימודיםV
V
הצעירים נדרשים להיבחן בבחינה הפסיכומטריתV
X
דווח על קבלת ייעוץ מספק לקראת הלימודיםX
V
דווח על קושי לבחור תחום לימודים ועל מעברים
מרובים בין תחומי לימודV
X
נגישות פיזית ממקום המגורים למוסדV
X
:2 שלב
מכינה
קדם
אקדמית
הצעירים נדרשים ללמוד במכינה קדם אקדמית
לפני הלימודים לתואר ראשוןV
X
הצעירים נדרשים ללמוד עברית ולהתמודד עם
אתגרי רכישת השפהV
X
:3 שלב
לימודים
לתואר
ראשון
רמת לימודים גבוההV
V
באופן רשמי, מסלול הלימודים לתואר ראשון
קצר יותרV
X
הכרה בתואר על ידי מדינת ישראלVחלקי
לצעירים מוצעות מלגותV
X
לצעירים מוצעת מעטפת סיועV
X
דווח על שילוב חברתי מוצלחX
V
הלימודים מאפשרים היכרות עם החברה
הישראליתV
X
:4 שלב
השתלבות
בתעסוקה
ולימודים
לתואר שני
הלימודים מקלים על השילוב בשוק העבודה
הישראליV
X
לבוגרי תואר ראשון במוסד ישנה אפשרות
להמשיך לתואר שני במוסד ישראליV
V
43
סיכום וכיווני פעולה
השילוב של צעירות וצעירים ערבים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית
נמצא בראשית דרכו. קבוצה זו היא דור ראשון להשכלה גבוהה באקדמיה הישראלית (גם
במקרים שבהם ההורים רכשו השכלה אקדמית, הם עשו זאת מחוץ לישראל). מחקר זה
מציג את התוצאות הראשונות של מהלכי שילוב אלה. המחקר סוקר את החסמים והאתגרים
בשילוב קבוצה זו באקדמיה הישראלית מנקודות מבט שונות — של הצעירים עצמם, כמו
גם של בעלי תפקידים שונים במערכת הממסדית הישראלית. הוא מציג את המדיניות
הקיימת ומציע כיוונים לפעולה לטיוב השילוב.
באמצעות המחקר ביקשנו לבדוק מספר סוגיות. הראשונה בחנה את מאפייני הרקע
האישיים והחינוכיים של הצעירות והצעירים ממזרח ירושלים שבחרו ללמוד באקדמיה
) הצעירים המזרח ירושלמים הלומדים באקדמיה 70%( הישראלית. מן הסקר עלה כי רוב
מהם למדו בתיכון לפי 86% מהם עובדים, ולמעלה מ־20%הישראלית הם נשים, רק כ־
תוכנית הלימודים הפלסטינית. כמו כן, כמחצית מהצעירים הללו הם דור ראשון להשכלה
גבוהה, כלומר, אף אחד מהוריהם אינו בעל השכלה אקדמית.
הסוגיה השנייה שנבחנה נוגעת לשאיפות ההשכלה של הצעירות והצעירים ממזרח ירושלים.
) המשיבים לסקר ציינו כי הם שואפים לרכוש תואר שני או שלישי, וכרבע 69%( מרבית
מהמשיבים ציינו כי הם שואפים לרכוש תואר ראשון בלבד. בקרב המשיבים הלומדים כיום
) 73%( במוסד ישראלי נמצא שיעור גבוה יותר של שואפים לרכוש תואר שני או שלישי
).60%( לעומת השיעור בקרב אלה שאינם לומדים כלל
הסוגיה השלישית ביקשה לבחון את השיקולים המנחים את הצעירות והצעירים בבואם
לבחור מוסד להשכלה גבוהה. שני השיקולים המרכזיים שצוינו הם הרצון ללמוד במוסד
). שיקולים כמו 52%( ) והיוקרה האקדמית והמקצועית של המוסד53%( אקדמי ישראלי
20%- המוסד קרוב לבית, המלצות של חברים וקרובי משפחה וקבלת מלגה צוינו על ידי
מהמשיבים לסקר. 15%
בהמשך לכך, הצעירות והצעירים נשאלו על היתרונות הבולטים ללימודים במוסד אקדמי
ישראלי ובמוסד אקדמי פלסטיני. חשוב לזכור שחלק גדול מהמשיבים לסקר לומדים
44
במוסד אקדמי ישראלי, מאפיין שכלל הנראה השפיע על התשובות שקיבלנו. היתרון
מהמשיבים, הוא שלימודים 65% הבולט ללימודים במוסד אקדמי ישראלי, אשר צוין על ידי
במוסד כזה מקלים על השתלבות בעבודה בישראל. יתרונות בולטים נוספים הם שיפור
). 51%( ) ולימודים ברמה גבוהה51%( ), האפשרות לקבל מלגה58%( השליטה בעברית
ביחס ללימודים במוסד אקדמי פלסטיני, היתרון שצוין בפער ניכר על פני היתר הוא שאין
מהמשיבים ציינו יתרון זה.40% — צורך בבחינה הפסיכומטרית
הסוגיה הרביעית והמרכזית עוסקת בחסמים ובאתגרים שאיתם מתמודדים הצעירות
והצעירים ממזרח ירושלים בדרכם לרכוש השכלה גבוהה במוסד אקדמי ישראלי. מהמחקר
עלו הנושאים הבאים:
מידע וייעוץ להשכלה גבוהה: בהקשר זה עלו שני אתגרים עיקריים. האחד, המידע
הזמין בערבית והייעוץ הקיים אינם מספיקים ואינם מקיפים את מלוא הנושאים
שבהם נדרש מידע והכוונה (למשל הכוון לתחום לימודים, הבנת דרישות הקבלה, מה
כוללת תוכנית הלימודים, דרישות הלימודים וכיצד מצופה לנהוג באקדמיה). האתגר
השני הוא בייעוץ לבחירת תחום לימודים. נראה כי הייעוץ כיום מכוון לעצם השילוב
באקדמיה בכלל ובאקדמיה הישראלית בפרט, ופחות לאיכות השילוב.
שליטה בעברית: גם כאן עלו שני חסמים. הראשון הוא לימוד עברית במכינה הקדם
,אקדמית הייעודית למזרח ירושלים והיכולת המוגבלת במסגרתה לתרגל את בשפה
בדגש על דיבור. החסם השני קשור לשליטה לא מספקת בשפה, כולל הבנת ההקשר
התרבותי־יהודי של העברית. דווח על הרגשה שביטוי היכולות האקדמיות נפגע בגלל
שליטה לא מספקת בעברית.
הבחינה הפסיכומטרית: זו נתפסת כחסם לקבלה לתחום לימודים רצוי. כך, מרבית
המשיבים לסקר סבורים שהציון שקיבלו בבחינה לא אפשר להם להתקבל לתחום
שרצו. לתחושה זו יש תימוכין בנתוני הציון הממוצע בבחינה, המעידים על פער של
נקודות לרעת הנבחנים בערבית ממזרח ירושלים ביחס לכלל הנבחנים בעברית 150כ־
בישראל.
מכינה קדם אקדמית ייעודית למזרח ירושלים: המכינה כיום ייעודית רק למזרח
ירושלמים ואינה כוללת מפגש עם תלמידים מקבוצות אחרות, יהודים וערבים. תלמידי
המכינה בעבר וכיום הביעו נכונות למפגש כזה. מפגש עם תלמידים אחרים יאפשר
הרחבה של ההיכרות התרבותית כהכנה ללימודים לתואר ראשון ותרגול העברית —
שני נושאים שהמחקר העלה צורך להרחיבם.
קבלה לתחום לימודים רצוי: התפלגות תחומי הלימודים של הסטודנטים ממזרח
ירושלים שונה משל כלל אוכלוסיית ישראל, בעיקר בתחומים מבוקשים. הקושי
45
להתקבל לתחום לימודים רצוי קשור לאתגרים קודמים שנסקרו (ייעוץ והכוון להשכלה
גבוהה וציון הבחינה הפסיכומטרית). מצב זה מוביל לפנייה ללימודים ברשות
הפלסטינית או להתפשרות על תחום הלימודים ופוגע בתעסוקה עתידית.
לימודים לתואר ראשון: בהקשר זה עלו אתגרים שונים — דיווח עצמי על תחושת
בדידות והיעדר שייכות; הצבת יעד לשילוב באקדמיה ובהתאם מתן סיוע רק בשנה
הראשונה ללימודים, למרות הדיווח על צורך בסיוע גם בשנים הבאות; היעדר היכרות
עם אפשרויות הסיוע וכיצד לפנות בבקשה לקבלו; וצורך בסיוע כלכלי שבא לידי
ביטוי, בין היתר, בקושי לממן את קורסי השפה (עברית ואנגלית).
הכנה לשילוב בתעסוקה: אחד היתרונות הבולטים של לימודים במוסד ישראלי הוא
העמקת ההיכרות עם החברה הישראלית, לימוד עברית ושאיפה למוכנות טובה יותר
להשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי בסיום הלימודים. בפועל, נראה שפוטנציאל
ההכנה לשילוב בתעסוקה לא ממומש דיו, ורק מעטים עובדים בשוק הישראלי במהלך
הלימודים או משתתפים בהכנה לתעסוקה כזו.
נגישות פיזית למוסדות הישראליים משכונות מזרח ירושלים: דווח על קשיים
שונים בהגעה למוסדות רגלית או בתחבורה ציבורית, בהם חיבוריות מוגבלת בתחבורה
הציבורית בין מזרח העיר למערבה וצורך בהסדרת מדרכות ותאורה.
מן המחקר עולות הצעות לכיווני פעולה בערוצים שונים:
הצבת יעד לשילוב גברים מזרח ירושלמים באקדמיה, לאור המיעוט היחסי של גברים
.1
.הפונים כיום לרכוש השכלה גבוהה בכלל ובישראל בפרט
מיקוד הייעוץ להשכלה גבוהה בבדיקת השאיפות והרצונות של הצעירה או הצעיר,
.2
במה שניתן לעשות כדי להצליח להתקבל לתחום הלימודים הרצוי ובמתן תמיכה
בתהליך זה.
יצירת הזדמנויות למפגש ולתרגול השפה העברית עם סטודנטים דוברי עברית, שאינם
.3
.מזרח ירושלמים
. התחשבות בקשיי השפה של הצעירים המזרח ירושלמים ובחינת חלופות לבדיקת 4
היכולות הלימודיות, בעיקר בשנה א׳ של התואר הראשון (למשל, עבודת בית מסכמת
במקום מבחן).
הצעת קורסי הכנה איכותיים לבחינה הפסיכומטרית.
.5
. הרחבת המסלול של קבלה ישירה ללימודים לתחומים נוספים, תוך מתן פטור מהבחינה6
.הפסיכומטרית
46
שילוב קורסים אקדמיים במכינה הקדם אקדמית, כדי להעלות את האטרקטיביות של
.7
לימודים במוסד ישראלי ולצמצם את ״בזבוז הזמן״ הנובע מהחיוב ללמוד במכינה
במשך שנה שלמה.
. הפצת מידע לסטודנטים ממזרח ירושלים באופן אקטיבי על אודות הסיוע הקיים 8
.עבורם, ומעקב ברמת הסטודנט אחר השימוש והאפקטיביות של הסיוע
. הרחבת מתן הסיוע לאורך כל שנות התואר הראשון, ולא רק בשנה א׳.9
. הצעת פעילויות תרבות מותאמות לסטודנטים ממזרח ירושלים לחיזוק תחושת10
.השייכות
. המשך פיתוח ההכנה לשילוב בתעסוקה, בדגש על התאמה לאוכלוסייה המזרח 11
.ירושלמית
. שיפור הנגישות הפיזית משכונות מזרח ירושלים למוסדות להשכלה גבוהה 12
.הישראליים
47
ביבליוגרפיה
א). הודעה לתקשורת: השכלה גבוהה בישראל — 2022( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
) לרגל פתיחת שנת 2021/22( נתונים נבחרים לשנת הלימודים תשפ״ב
https://bit.ly/3HQermh .הלימודים האקדמית
ב). הודעה לעיתונות: השכלה אקדמית של 2022( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
. 40-15 והסיכוי להיכנס להשכלה גבוהה בקרב בני40-5 הורים של בני
http://bit.ly/3jrxLNw
.). השתלבות סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית2011( הנדין, א׳
האוניברסיטה העברית בירושלים.
). גשר לעתיד. שנת 2022( חדאד חאג׳־יחיא, נ׳, שביב, מ׳, רודניצקי, א׳ וזינר, א׳
מעבר כאמצעי למוביליות כלכלית־חברתית של צעירות וצעירים מהחברה
https://www.idi.org.il/ .הערבית בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה
books/46536
). סטודנטים ערבים כשלוש שנים2019( לוי, ד׳, אייל, י׳, קונסטנטינוב, ו׳ וקגיה, ש׳
לאחר תחילת לימודיהם — סיועה של ׳התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה
http://bit.ly/3XYIfmm .גבוהה׳. מכון מאיירס־ג׳וינט־ברוקדייל
: התוכנית להגברת 1775 ). החלטת ממשלה מס׳2014( משרד ראש הממשלה
הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי־חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה.
https://www.gov.il/he/departments/policies/2014_dec1775
: התוכנית לצמצום פערים3790 ). החלטת ממשלה מס׳2018( משרד ראש הממשלה
https://www.gov. .חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים
il/he/departments/policies/dec3790_2018
). סיכום ביצוע החלטת ממשלה2022( קפטובסקי, מ׳, ג׳בר, מ׳, מטלון, א׳ וכיסוואני, ד׳
לצמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים 3790
.]ובניית מתווה ליישום החלטה החומש הבאה. [מסמך פנימי, לא פורסם
חברי הוועד המנהל
מכון ירושלים למחקרי מדיניות
דן הלפרן, יו״ר
אברהם אשרי
פרופ׳ נאוה בן צבי
דוד ברודט
פרופ׳ חנוך גוטפרוינד
שי דורון
רענן דינור
ד״ר אריאל הלפרין
רות חשין
סלי מרידור
תהלה פרידמן
ד״ר נעמי פרל
גיל ריבוש
פרופ׳ ענת גופן
מוחמד מצרי
הרב איציק מילר
ד״ר דוד קורן, מנכ״ל המכון
599
מכון ירושלים למחקרי מדיניות
02-5639814 פקס02-5630175 טל9218604 , ירושלים20 רחוב רד״ק
[email protected] דוא״ל
WWW.JERUSALEMINSTITUTE.ORG.IL
השילוב של צעירות וצעירים ערבים ממזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית נמצא
בראשית דרכו. קבוצה זו היא למעשה "דור ראשון" להשכלה גבוהה באקדמיה הישראלית. מחקר זה
סוקר את החסמים והאתגרים בשילוב צעירים מזרח ירושלמים באקדמיה הישראלית, מציג את המדיניות
הקיימת ומציע כיווני פעולה לטיוב השילוב.
במוקד המחקר עמדו מספר שאלות עיקריות: מהם מאפייני הרקע של הצעירים ממזרח ירושלים הפונים
לאקדמיה הישראלית? מהן שאיפותיהם בתחום ההשכלה? מהם השיקולים המנחים אותם בבחירת מוסד
לימודים אקדמי? עם אילו חסמים ואתגרים מתמודדים הצעירים בדרכם לרכוש השכלה גבוהה במוסד
אקדמי ישראלי?
במסגרת המחקר התקיימו ראיונות עם סטודנטים מזרח ירושלמים ועם בעלי תפקידים, נותח תוכן מתוך
פגישות מקצועיות בנושא שילוב מזרח ירושלמים באקדמיה, ונערך סקר ייעודי בקרב צעירות 40-כ
וצעירים ממזרח ירושלים שסיימו כיתה י"ב בבתי הספר הרשמיים והמוכש"רים.
דגנית לוי, חוקרת הערכה במכון ירושלים למחקרי מדיניות. בוגרת תואר שני בסוציולוגיה של החינוך
ותואר ראשון בחינוך ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. בעלת ניסיון של
למעלה מעשרים שנה במחקרי הערכה על פרויקטים חברתיים. תחומי התמחותה המרכזיים הם חינוך,
השכלה גבוהה וצעירים ונוער בסיכון, תוך התמקדות בקבוצות מיעוט.
מכון ירושלים למחקרי מדיניות הוא מכון מחקר וחשיבה המוציא מירושלים תורה חברתית, כלכלית
, הוא הכתובת שמעצבי מדיניות פונים אליה לבירור, 1978 קיימא. המכון, שהוקם בשנת-ומרחבית בת
קידום והגדרת סוגיות מרכזיות בחקר ירושלים ומדינת ישראל. מחקריו ופעילותו של המכון מסייעים
למוסדות ולגופים לעצב וליישם מדיניות חדשנית ואפקטיבית. ירושלים מהווה עבור המכון מקור השראה,
שדה מחקר, מעבדה ומרחב יעד להשפעה. פיתוח העיר לטובת מגוון תושביה, אוהביה ומאמיניה וחיזוק
מעמדה הגלובלי עומדים בראש סדר היום של המכון.