חומר רקע

19 יוני2023 ל' סיון תשפ"ג לכבוד ח"כ יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה :הנדון הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון– הזכות להיבחר), התשפ"ג– 2023 לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו באוקטובר2023 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה- 1965 . הצעת החוק מבקשת ל בטל את האיסור על חבר או יושב ראש ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות הראשונות הנערכות בה לאחר מינויו . לכאורה, תיקון זה מבקש לה סיר חסם הפוגע כי ום .בזכות להיבחר הזכ ות להיבחר היא בסיסית בדמוקרטיה, ובישראל היא בעלת מעמד חוקתי. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב שאת הזכות להיבחר "יש להגביל אך ורק במקרי קיצון ", אך המקרה של חברי " ועדה ממונה אינו בין מקרי הקיצון האלו ולכן מהווה מגבלה שאינה ראויה על הזכות לבחו ."ר ולהיבחר ברצוננו .להביע את התנגדותנו לתיקון המוצע:להלן הפירוט 1. פגיעה במעמדה המקצועי של הו ועדה ה ממונה. ( הוועדה הממונה או ועדה קרואה , ובלשון החוק "ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה "והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד ) היא כלי רגולטורי מקובל במדינות שונות למ קרי קיצון בהם יש משב ר תפקודי וכלכלי של המנהיגות ברשות המקומית . במקרים אלו בישראל , ראש הרשות ומועצת הרשות או מועצת הרשות לבדה מודח ים , ובמקומם ממונ ים בעל י תפקיד מקצועי ים א-פוליטי ים בידי השלטון המרכזי, במטרה לתקן את הכשלים. אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד באופן מיידי על תפקי דים של חבר מועצה וראש רשות– יש חשש ש הם יהפכו לשחקנים פוליטיים, בעלי אינטרס להיבחר מחדש , ו הדבר יפגע תם לו יכ ב למלא את תפקיד ם ה מקצועי בתהליך ההבראה . גם אם חברי הוועדה הממונה ינסו להתעלם מכך וגם אם אין להם שאיפות פוליטיות – הם ייתפסו בעיני ציבור התושבים ובע יני פוליטיקאים מקומיים כמי שמונעים לאו דווקא על ידי שיקולים מקצועיים. כמובן, אין פסול בכך שפוליטיקאים פועלים גם כדי להיבחר מחדש– אלא שוועדה ממונה מוקמת כגוף מקצועי וא- .פוליטי בדיוק כאשר הפוליטיקה ה"רגילה" נכשלת בצורה קיצונית לפיכך, התיקון לחוק, שי עורר חשש לפ וליטיזציה של הוועדה , צפוי לחתור תחת .המטרה שלשמה מוקמת ועדה ממונה 2. .פגיעה בעצמאות הדמוקרטיה בשלטון המקומי הנחת היסוד היא שמינוי ועדה ממונה מהווה פגיעה בדמוקרטיה המקומית– אך זוהי פגיעה מידתית וזמנית. לאחר שהוועדה הממונה ממלאת את תפקידה ,בהצלחה התושבים המקו ,מיים שבים לבחור את חברי המועצה וראש הרשות באופן עצמאי ,ללא כל השפעה של השלטון המרכזי. אך אם יאומץ התיקון לחוק התוצאה תהיה ששר הפנים יוכל להשפיע במידה לא- מבוטלת על הבחירות המקומיות, ובעיקר על הבחירות לראש הרשות, דרך "הצנחת" מועמד שהוא ת ומך בו כיושב ראש לוועדה הממונה , מתוך כוונה שהוא יתמודד עם סיום תפקיד הוועדה על תפקיד ראש .הרשות אף שבסופו של דבר התושבים הם שיצביעו בבחירות המקומיות ויוכלו לבחור במועמד אחר, ליושב ראש המכהן של הוועדה הממונה יש יתרון ניכר על פני מועמדים אחרים. באופן כללי, מחקרים רבים1 ה צביעו על התופעה המכונה "יתרון "המנהיג המכהן– ככל שמנהיג מכהן זמן רב בשלטון כך קשה יותר להחליפו בבחירות דמוקרטיות, בין השאר בגלל הבולטות התקשורתית והציבורית של ו ויכולת ו .להחליש יריבים פוליטיים באופ ,ן ספציפי מועמדים המכהנים בתפקיד ראש הרשות המקומית (או יושב )ראש ועדה ממונה נהנים מיתרון מובנה על פני שאר יריביהם: בידי ראשי הרשויות המקומיות סמכויות ביצוע רבות ושליטה כמעט מוחלטת על המשאבים המוניציפאליים. מנגד, למועמדים המתחרים יש גישה מוגבלת ביותר למשאבי ם המוניציפליים והם זוכים לחשיפה מעטה .יותר התוצאה היא שיושב ראש הוועדה הממונה– שהוא כאמור מינוי מטעם המדינה ולא נבחר על ידי התושבים– .יזכה ליתרון משמעותי ביותר על פני מועמדים אחרים 1 Ashworth, Scott and Ethan Bueno de Mesquita, 2008. “Electoral Selection, Strategic Challenger Entry, and the Incumbency Advantage,” Journal of Politics 70 (4): 1006-1025 3. מדובר בהצעה פרסונלית . קידום ההצעה זמן קצר יחסית לפני הבחירו ת המקומיות, כ אשר ידוע מיה ם חברי הוועדות הממונות שייתכן שירצ ו להתמודד על תפקיד של חבר מועצה או ראש ראש ות , מעלה חשש רציני שההצעה נועדה לאפשר את התמודדותם של מועמדים .ספציפיים .חקיקה פרסונלית היא פסולה במהותה ,באופן ספציפי עולה כי ההצעה "תאפשר ליו ר הועדה הקרו א ה בטבריה, בו עז יוס ף , להתמודד בבחירות הק רובות על אף שלפי החקיקה הקיימת הוא לא יכול לעשות כן . חקיקה שנועדה להיטי ב עם אדם ספציפי, (ומכאן שהיא גם פוגעת במ תמודדים אחרים) , שנחקקת במהלך מערכת הבחירות היא חקי קה הסותרת מוש כלות י סוד של חקיקה שאמור להיות כללית וצופ ה פני ע תיד . ה תערבות המחוקק הארצי בבחירות מ קומיות, לטובת ,מתמודד ספציפי פוגעת בעקרונות יסוד של שוויון וב הליך התקין של הבחירות המקומיות, בז כויות ה מתמודדים האחרים ומעוררת שאל .ות חוקתיות כבדות יש לציין כי גם אם היה מוצע לד חות את יישום ה תיקון לבחירות המקומיות הבאות, בשנת 2028 , אינה פתרון מספק– שכן החקיקה אמנם לא תהי ,ה פרסונלית .אך החשש לפוליטיזציה של הוועדות הממונות לא יפוג לסיכום, נדגיש שוב: קשה לצפות מראש את השלכותיו של התיקון המוצע. אך קיימת אפשרות סבירה שהוא ישנה את מש מעותה של הוועד .ה הממונה במקום ועדה מקצועית שת לי כ ת ה לתקן כשלים, ה וועדה הממונה עלולה להפוך לגוף י ותר פוליטי .מאשר מקצועי, או לפחות להיתפס ככזו שר הפנים מצדו אף עלול להתפתות לה שתמש ב ה כדי לקדם מועמדים עתידיים למועצה ובמיוחד לראשות הרשות (ואם כך, יהיה לו אינט רס מובהק למנות כמה שיותר ועדות ממונות). כמו כן, ה אופי הפרסונלי של החוק מעלה שאלות חוקתיות קשות, של התערבות המחוקק במערכת בחירות מקומית לטובת מועמד ספציפי, בתכוף לפני מערכת בחירות . ,נשמח לעמוד לרשותכם ככל שיידרש ,בברכה אסף היימ ן ד"ר אסף שפירא ד"ר אריאל פינקלשטיין אב יטל פרידמן המכון הישראלי לדמוקרט יה